בני גנץ
תארו לעצמכם כוכב כדורגל שמבקיע שלושער במשחק הבכורה שלו, ואז, במקום לקחת אליפות, הוא מתנדב להיות שוער המחליף של הקבוצה היריבה, פותח להם את הדלת של חדר ההלבשה, ומוודא שהמגבות שלהם מקופלות יפה. זה בני גנץ.
בני גנץ הוא המועמד המושלם לכל תפקיד יוקרתי, כל עוד מישהו אחר נדפק שנייה לפני כן. הוא הפך לרמטכ״ל בזכות חשד לעבירת בנייה של יואב גלנט. גנץ הוא האיש שבמקום לזכות בלוטו, הוא זוכה בכסף שנפל למישהו אחר מהכיס.
כששאלו את גנץ למה הוא נכנס מיד אחרי 7 באוקטובר לממשלת נתניהו ללא כל תנאי, הוא ענה תשובה שתיכנס לפנתיאון ה״גנציות״: ״אני חייל, לא מתעסק בפוליטיקה״. איש שרץ לראשות הממשלה טוען שהוא לא מתעסק בפוליטיקה. זה כמו ששף יטען שהוא לא מתעסק בבישול.
בני גנץ היה ראש הממשלה החלופי הראשון בישראל. ראש ממשלה חלופי הוא כמו מצנח חירום שנשאר בתיק. כולם רגועים שהוא שם ואף אחד לא באמת מתכוון להשתמש בו.
בני גנץ היה הבטחה גדולה, במערכת הבחירות הראשונה הוא זכה ב-35 מנדטים. אנשים רצו להאמין שמישהו סוף סוף יבוא ויגיד לנתניהו: עד כאן. אבל בני גנץ לא אומר עד כאן. הוא אומר: אולי. ואז: נבדוק. ואז: בואו נקים ועדה.
גנץ הוא איש האמצע הדמיוני. אמצע שאין לו קצוות. אמצע שלא מחובר לשום תפיסת עולם. אמצע כעיקרון, לא כתוצאה.
כולם הולכים לבחור צד במלחמת האזרחים שעלולה לפרוץ כאן בסוף. רק בני גנץ יעשה שבוע-שבוע.
גנץ ניצב לאורך חייו הציבוריים שוב ושוב בצמתי הכרעה גורליים, וברגעים שבהם נדרשה עמדה ברורה והכרעה חד־משמעית, בחר שלא לבחור. תחת לחץ, הוא נוטה לסגת, להתקפל ולהעדיף פשרה גם כאשר משמעותה ויתור על העמדה שלשמה נבחר. הדימוי של ממלכתיות ואחריות שימש לא פעם ככיסוי להימנעות מעימות, והוביל לכך שברגעים הקריטיים ביותר בצבא ובפוליטיקה גנץ בחר ביציבות מדומה על פני הכרעה, ובכך פגע באמון הציבור שנתן בו את כוחו.
בני גנץ נולד ב־1959 בכפר אחים שליד קריית מלאכי, בן לנחום ומלכה, שניהם ניצולי שואה, נחום מרומניה ומלכה מהונגריה. הוא גדל בבית דתי־ציוני, שבו התקיימו זה לצד זה מסורת, מעורבות ציבורית ופתיחות רעיונית. אביו, שחבש כיפה בראשית דרכו ושב אליה בשנותיו האחרונות, היה חבר מפא״י, יו״ר אגודת המושב ובעל תפקידים בסוכנות היהודית ובתנועת המושבים. באמצע שנות ה־70 הצטרף לקבוצת אקדמאים ופעילים שקידמה הכרה בישות הפלסטינית ופשרה טריטוריאלית. כשנשאל גנץ בשנת 2019 על עמדותיו של אביו, הסתפק באמירה זהירה: ״אני קצת יותר ימינה מאבא שלי״.
גנץ היה בן יחיד בין שלוש אחיות, ובמשפחה סברו כי הוא זוכה להגנת יתר. ההחלטה לשלוח אותו ללימודים בפנימייה ב־הכפר הירוק נועדה, לפי בני המשפחה, להוציאו מסביבה מגוננת ולעצב עצמאות מוקדמת. את השכלתו האקדמית בנה בהדרגה ולצד שירותו הצבאי: תואר ראשון בהיסטוריה, תואר שני במדע המדינה ותואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים (הארץ, גלזר, גונטז' 2019).
שירותו הצבאי
את דרכו הצבאית החל בשנת 78 בגדוד 50, שהיה שייך אז לחטיבת הצנחנים. אחרי שורת תפקידים כקצין צעיר, כשהיה בן 28, מונה למג"ד 890 (אפעה). בהמשך התמנה למפקד שלדג, מפקד החטיבה המרחבית יהודה, האמונה על העיר חברון, ולאחר מכן למח"ט הצנחנים. משם המשיך ללימודים אקדמיים וקודם לדרגת תא"ל (ארכיון במחנה).
קודמו בתפקיד היה ישראל זיו, שקבע כסלוגן במפקדה כי "מטרת הצנחן לחתור למגע עם האויב, להורגו ולנצחו בקרב". כשגנץ נכנס ללשכת המפקד, הוא מיהר לעדכן את הכתובת וסימן איקס על המילה "להורגו" (הארץ, גלזר, גונטז' 2019).
כמפקד יחידת הקישור ללבנון
במרץ 1999 מונה בני גנץ למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק״ל), במקומו של תא״ל ארז גרשטיין שנהרג ממטען של חיזבאללה. שנה וחודשיים לאחר מכן היה הקצין האחרון שיצא מלבנון, עם מימוש החלטת הממשלה בראשות אהוד ברק.
חיילים ששירתו באוגדה תיארו את הפקרת אנשי צד״ל כמעשה חמור, אך ציינו כי התראה מוקדמת על מועד הנסיגה הייתה מאפשרת לרבים מהם להימלט. לדבריהם, גנץ מילא תפקיד מרכזי ביצירת מצג שווא: בכנסים עם אנשי צד״ל הבטיח להם ״כתף אל כתף״, הבטחה שהתבררה כבלתי נכונה. עם זאת, אותם חיילים העידו גם על סגנון פיקוד אישי וקשוב: גנץ הקפיד להכיר את אנשיו, לשים לב לפרטים, ובמוצבים דאג תחילה לברר מתי יצאו החיילים לאחרונה הביתה, פרט שנראה לו בלתי נסבל כשגילה שקצינים לא ראו את משפחותיהם במשך שבועות ארוכים (זמן 2020).
הנסיגה מלבנון סימנה נקודת שפל משמעותית בקריירה הצבאית של גנץ כפי שהוא עצמו ראה והודה. לאחר הפינוי הכאוטי במאי 2000 עלה גנץ לבימת כנס סיכום המבצע והודה בפומבי: ״נכשלתי״. מול אולם מלא קצינים הוא פירט שורת תקלות והערכות מצב שהתבררו כשגויות.
שבועות ספורים קודם לכן עוד העריך כי היציאה מלבנון תתאפשר במסגרת הסדר מדיני. בסיור במוצב של צד״ל, כחודשיים לפני הנסיגה, הבטיח לאנשי המיליציה: ״לא נזנח אתכם״, תפיסה שתרמה לדחיית ההיערכות לפינוי והעמיקה את ממדי הכישלון.
לאחר הנסיגה נשמעו בקרב קצינים בכירים קריאות להסקת מסקנות אישיות. בדיון שנערך במטולה יצא גנץ חבול ושפוף, כשברקע גם התנגדותו המוקדמת של אלוף פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי, למינויו לתפקיד (הארץ, גלזר, גונטז' 2019).
גם התפקיד הבא, מפקד אוגדת איו"ש, לא היה פסגת הקריירה שלו. יומיים בלבד אחרי שקיבל את הפיקוד על כוחות צה"ל בגדה, נחתה עליו אינתיפאדת אל־אקצה. לאחר זמן קצר אירעו המהומות בקבר יוסף, שבמהלכן נפגע שוטר מג"ב מדחת יוסף. במשך שעות ארוכות נעשו ניסיונות כושלים לתאם את חילוצו עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ולבסוף התברר שהוא דימם למוות.
מותו של יוסף עורר ביקורת קשה על הצבא ועל הדרג המדיני בשל מה שהתפרש כהפקרת חייל פצוע. אלא שהאירוע הזה טופל על ידי הדרגים הגבוהים ביותר, כשהרמטכ"ל שאול מופז מנהל בעצמו את הדיאלוג על הפינוי עם ג'יבריל רג'וב. בכל התחקירים שבוצעו מאז בעניין מותו של יוסף לא נמתחה על גנץ ביקורת אישית.
שבועיים לאחר מכן אירעה בגזרה של גנץ תקרית נוספת. קבוצה של מתנחלים ביקשה לתצפת על קבר יוסף, ובשלב מסוים התקרבה למחנה הפליטים עסכר. אש נפתחה לעברם, ושוב החילוץ התמהמה. גם במקרה הזה היתה ציפייה, שלא התממשה, לסיוע מצד כוחות הביטחון הפלסטיניים. כוחות רבים של צה"ל נפרסו בשטח, אך הפקודה לתקוף את מקורות הירי בוששה לבוא. הפינוי ארך כחמש שעות, ובסיומו התברר כי אחד המטיילים, הרב בנימין הרלינג, מת מפצעיו.
ראשי המתנחלים זקפו לחובתו של גנץ את ההתמהמהות בחילוץ. ככלל, הם ראו בו שבוי של רוח אוסלו. גנץ עצמו אמר אז שגישה של מגננה הובילה את הפעילות בגזרה. ואמנם, חלק ממפקדי החטיבות שתחתיו סברו שהוא משדר רפיון (הארץ, גלזר, גונטז' 2019).
בקיץ 2001 מונה גנץ לאלוף, כמפקד גיס. מאוחר יותר היה גם אלוף פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה (במלחמת לבנון השנייה) ונספח צה"ל בוושינגטון. בקיץ 2009 מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל (הארץ 2011).
לתפקיד סגן הרמטכ"ל מונה כפשרה, אהוד ברק רצה למנות את גלנט לתפקיד, גבי אשכנזי רצה למנות את גדי אייזנקוט. גלנט איים שילך הביתה, גנץ היה היחיד שאיתו כולם יכלו לחיות בשלום (עובדה 2011).
כשפורסם מסמך הרפז, שאחד מסעיפיו היה "יצירת קמפיין שלילי לבני", ביקש לשוחח עם שר הביטחון ברק. הוא תיאם פגישה, התחרט, תיאם מחדש ושוב חזר בו. כשברק תבע לדעת במה מדובר, טען גנץ שמנסים לסכל את מועמדותו, אך התקשה להציג לכך ראיות. ברק השתומם על הפגישה הזאת. היא בוודאי לא הוסיפה לגנץ נקודות במירוץ לרמטכ"לות (הארץ, גלזר, גונטז' 2019).
בראיון לתוכנית עובדה, הציגה אילנה דיין את גנץ כמי ש״בגיל 41 כבר היה אלוף בצה״ל, עם קריירת מטאור כמעט בלי כתמים שחורים״. במהלך הראיון הביע גנץ תרעומת על הדימוי שדבק בו בצבא, ובעיקר על הכינוי ״הנסיך הזה״, שלדבריו שיקף זלזול ברכותו ובסגנונו. הוא הדגיש כי מאחורי המראה המאופק עומדת מודעות חדה למציאות וליחסי הכוחות, ואמר: ״זה שיש לי עיניים כחולות וקול רך זה לא אומר שאני הולך להיות סמרטוט״ (עובדה 2011).
ראיונות פרידה מצה"ל, כאמור כבר הוענקו להארץ ולעובדה בהם השתדל להיות זהיר לגבי בכירי המערכת ואת פרשת מסמך הרפז תיאר כ"פגר שמוטל באמצע החדר של פורום מטכ"ל" והביע תקווה שמבקר המדינה יצליח לברר את הפרשה לעומקה.
התפנית שהפתיעה את כולם הייתה שגנץ בכל זאת נקרא חזרה לדגל אחרי שהמועמד המועדף על ברק - גלנט - נפסל. היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, סירב להגן על המינוי בעתירה שהוגשה לבג"ץ, בעקבות ממצאי בדיקת מבקר המדינה, שגילה כי גלנט "עשה דין לעצמו" במסגרת פרשת הקרקעות במושב עמיקם. וגנץ חזר לקומה ה-14 ללשכה בקריה בפברואר 2011.
צוק איתן 2014
במהלך המבצע חטף גנץ ביקורת מימין בטענה לרפיון, ומשמאל על ההרס שנזרע ברצועה. ואולם לדברי אמיר אשל, שהיה מפקד חיל האוויר בזמן הלחימה, ולפי הפרקליט הצבאי דאז דני עפרוני, גנץ לא שש להמיט על עזה חורבן. לפי אשל, גנץ אף בלם יוזמות להחרפת הקו האגרסיבי ממילא שנקט הצבא.
בעת כהונתו שונתה תפילת היזכור של צה״ל ונאמר בה ״יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו״ ולא ״יזכור אלוהים״ כפי שהיה נהוג קודם.
הפרשן הביטחוני של "הארץ", עמוס הראל, הזכיר שלפי אחדים מפקודיו, גנץ "אינו נוטה להתכונן ברצינות מספקת לתרחיש הגרוע הסביר, כפי שנהוג בצבא לעשות. כשהתקלות מתרחשות, הוא מופתע ולכן אינו מגיב במהירות וביעילות מספקת. ולאחר שהמשבר חולף מהנסיגה המבולבלת מדרום לבנון במאי 2000 ועד מבצע צוק איתן כעבור 14 שנה הוא מורח פילטר ורדרד על תיאור האירועים וממשיך בדרכו, אל המינוי הבכיר הבא.
"הממלכתיות על פי גנץ היא נקודת יסוד ניטרלית ושאיפה להתכנס למקום הכי מיינסטרימי", אומר גרשון הכהן, ששירת במטכ"ל בתקופתו. "אבל בעיניי, גם השקוף הוא צבע. אצל גנץ לא תמצא השקפת עולם. הוא זהיר מאוד ועוקף צמתים שבהם האידיאולוגיה רלוונטית".
ב–2002, כסגן הרמטכ"ל, הצטרף אשכנזי לביקור בצפון של שר הביטחון בנימין בן אליעזר, בעקבות ירי של חיזבאללה לעבר ישראל. בן אליעזר שאל את האלוף גנץ מה לדעתו התגובה ההולמת לירי. גנץ השיב שאין לו תשובה, משום שטרם הספיק לגבש את עמדתו. בדרך חזור אמר אשכנזי לבן אליעזר שאי אפשר היה לצפות מגנץ לתשובה אחרת. זה האיש, הסביר.
בראשית 2011, פורסמה בישראל היום כתבה על "פרשת הבנייה הלא חוקית של סגן הרמטכ"ל". גנץ, התברר, בנה מרפסת דק בביתו ללא אישורים, וגלש לשטח הציבורי. שני אנשים שהיו קרובים אליו מספרים שהפרסום גרם לו לאבד את שלוות הנפש, ותגובתו חרגה מכל פרופורציה. מנסים לחסל לי את הקריירה, הוא היה משוכנע (הארץ, גלזר, גונטז' 2019).
ניסיון תעסוקתי באזרחות
עם שחרורו מצה״ל ב־2015 התקשה בני גנץ לתרגם את מעמדו הצבאי להצלחה אזרחית. הוא שימש דירקטור בשתי חברות ומונה ליו״ר של שלושה גופים ציבוריים יד בן־גוריון, ידידי הכפר הירוק ו־נט"ל (לנפגעי טראומה). במקביל העביר הרצאה שכותרתה ״אתגרי השעה״, שבה הציג סדר עדיפויות רחב וכללי: מחינוך ורווחה, דרך חוק וביטחון פנים ועד פיתוח תשתיות וביטחון. ההרצאה, שנמשכה כ־40 דקות, תומחרה בכ־75 אלף שקל, אם כי לעיתים הועברה גם בהתנדבות (הארץ, גלזר, גונטז' 2019).
הפרק המרכזי והכושל בפעילותו העסקית של בני גנץ היה כהונתו כיו״ר חברת ההיי־טק המימד החמישי. החברה פיתחה מערכות בינה מלאכותית לעיבוד מודיעין והציעה כלים לשימושים צבאיים ולמאבק בפשיעה, גייסה עשרות מיליוני דולרים והעסיקה כ־100 עובדים. אלא שהמשקיע המרכזי בה, האוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג, נקשר בחשדות למעורבות בהטיית הבחירות בארצות הברית, ולאחר שהממשל האמריקאי הטיל עליו סנקציות דעכה ההתעניינות בחברה והקריסה הייתה מהירה. בדצמבר 2018 הודיעה החברה על הפסקת פעילותה ופיטורי כל עובדיה (דה מרקר 29.12.2018). פרשת ״המימד החמישי״ שימשה מאז ומשמשת גם כיום כלי בידי הליכוד לערעור מעמדו הציבורי ויושרתו של גנץ, לעיתים תוך ערבוב בין הכישלון העסקי לבין טענות אישיות ופוליטיות (דה מרקר 15.12.2018).
קריסת החברה הקימה ביקורת על גנץ, והיו מי שהציגו אותו כיו"ר רופס וחסר השפעה. מבקריו סברו כי הוא נותן גיבוי לא מוצדק למנכ"ל דורון כהן, בכיר במוסד לשעבר. עובדים לשעבר אמרו שהציפייה מגנץ להציל את החברה לא היתה ריאלית, ולביקורת החריפה עליו לא היה בסיס אמיתי (הארץ, גלזר, גונטז' 2019).
בדו״ח מבקר המדינה שפורסם במרץ 2019 צוינו כשלים בהליך ההתקשרות של חברת המימד החמישי עם המשטרה ובהמשך נפתחה בדיקה שהפכה לחקירה פלילית. בפברואר 2020 דווח על פתיחת החקירה, תוך הדגשה כי בני גנץ אינו חשוד בפרשה ואף לא ייחקר. בהמשך הועברה החקירה לרשות התחרות, ודווח כי כ־15 מעובדי החברה נחקרו באזהרה, כשהתיק הועבר להכרעת הפרקליטות. באפריל 2023 הודיע פרקליט המדינה עמית איסמן על סגירת תיק החקירה (חדשות 13) | (כלכליסט).
אירוע נוסף, נפרד מפרשת ההתקשרות עם המשטרה, נגע לטענה בדבר מכירת טכנולוגיה ביטחונית לקטאר, באמצעות חברת המימד החמישי. לפי הפרסומים, נבדקה מעורבותם של בני גנץ ורם בן־ברק, בחשד שהחברה מכרה לקטאר מערכות ביטחוניות בהיקף של מיליוני דולרים, ללא אישור כנדרש על פי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני. באוקטובר 2025 נמסר לבג״ץ כי לא תיפתח חקירה פלילית בעניין והבדיקה נסגרה. פרקליט המדינה עמית איסמן הודיע רשמית על סגירת הבדיקה נגד השניים. כבר משנת 2022 ניסו פעילי ליכוד להצמיד לפרשה את הכינוי ״קטאר־גייט״, כחלק ממאמץ פוליטי לערער על אמינותו של גנץ, חרף סגירתה ללא ממצאים פליליים (זמן ישראל 10.10.25).
כניסה לחיים הפוליטים
גנץ הפציע לראשונה בחיים הפוליטיים בדצמבר 2018, כשהודיע על הקמת מפלגה - חוסן לישראל- שתתמודד בבחירות לכנסת ה-21.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב-29 בינואר 2019, הכריזו מפלגת "חוסן לישראל", בראשות בני גנץ, ומפלגת תל"ם של משה יעלון, על ריצה משותפת לכנסת.
ב-21 בפברואר 2019, יום לפני המועד האחרון להגשת הרשימות, הודיעו המפלגות על ריצה ברשימה משותפת יחד עם מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד. אל הרשימה המשותפת של המפלגות הצטרף הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, ולמעשה כך נולדה מפלגת "כחול לבן". בני גנץ עמד בראשה והמפלגה זכתה בבחירות במספר דמיוני של 35 מנדטים, כמו מפלגת הליכוד. זו הייתה הפתעת הבחירות ותקווה לשינוי והחלפת נתניהו. אבל מספר הממליצים לא הספיקו כדי לקבל את המנדט מהנשיא להרכבת ממשלה. נתניהו הקים ממשלה שלא שרדה וישראל יצאה לסבב בחירות נוסף.
במהלך קמפיין הבחירות במרץ 2019 עמית סגל פרסם שהאיראנים פרצו לטלפון של גנץ. דובר משרד החוץ של איראן, הכחיש את הדיווחים. בהתייחסו בראיון לשאלה האם עניין הטלפון חשף את העובדה שהוא טירון פוליטי השיב גנץ: "אני לא איש תמים. כשנכנסתי למערכת הפוליטית ידעתי שיתקפו אותי בשלושה מעגלים. יתקפו אותי במעגל הביטחון ותקפו אותי, ויתקפו אותי במעגל הניהולי ותקפו אותי ויתקפו אותי במעגל האישי. זה עניין אישי, פרטי וכזה הוא יישאר" (כאן 20.3.19).
במשך שלושה סבבי בחירות, בין 2019-2020 גנץ ומפלגתו מקבלים שוב ושוב יותר מ-30 מנדטים.
בבחירות לכנסת ה-23 (מרץ 2020) זכה גנץ למספר הדרוש של ממליצים והנשיא הטיל עליו להרכיב ממשלה, אבל גנץ כשל. הוא לא הצליח לנהל מו"מ, והתפתה לדברי החנופה של נתניהו, נפל למלכודת והחליט להקים ממשלה עם הליכוד, לאכזבת מאות האלפים שנתנו לו את קולם.
עם הקמתה של ״ממשלת חירום לאומית״ ב־2020 נכנס גנץ לממשלה בראשות בנימין נתניהו, במסגרת מה שכונה ״ממשלת חילופים״ או ממשלה פריטטית, מבנה חסר תקדים בפוליטיקה הישראלית, שנועד מלכתחילה לאזן בין הצדדים אך התברר כמתכון לכישלון. כדי לאפשר את המהלך בוצעו תיקונים מהירים בחוקי יסוד, שנעשו לצרכים פוליטיים ופרסונליים מיידיים, תוך פגיעה בנורמות שלטוניות ובלא דיון מעמיק בהשלכות המשטריות. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שינויים אלה החריפו תופעה מסוכנת של זילות כללי המשחק הדמוקרטיים, כפי שבאה לידי ביטוי בשינוי התכוף של עקרונות חוקתיים בסיסיים (המכון הישראלי לדמוקרטיה).
נתניהו נטל לעצמו את הכהונה הראשונה, בעוד גנץ נותר עם התואר ״ראש ממשלה חליפי״ תפקיד מנופח וחסר תוכן ממשי, שהפך במהרה לבדיחה ציבורית ולחומר גלם לממים ולמערכונים.
בפועל, שימש התואר רשת ביטחון פוליטית לנתניהו, שאפשרה לו להמשיך ולשבת בבטחה על כיסא ראש הממשלה. גנץ מונה לשר הביטחון, בתקופה שבה התמודדה המדינה עם מגפת הקורונה, ובמהלכה ניסתה הממשלה להטיל מגבלות גם על ההפגנות נגד נתניהו בבלפור.
ככל שהתקדם במסלול הפוליטי, הלכו מניותיו הציבוריות של גנץ וירדו.
בבחירות לכנסת ה־24 הצטמקה כחול־לבן לשמונה מנדטים בלבד. גם כאשר שב לתפקיד שר הביטחון במסגרת ״ממשלת השינוי״, הממשלה קרסה מבפנים כעבור שנה וחצי. בבחירות לכנסת ה־25, בנובמבר 2022, חבר גנץ לגדעון סער ומפלגת תקווה חדשה, ובהמשך הצטרפו גם גדי איזנקוט ומתן כהנא. הרשימה המאוחדת ״המחנה הממלכתי״ זכתה ב־12 מנדטים בלבד, תוצאה מאכזבת ביחס לציפיות ולשמות הבכירים שהרכיבו אותה.
מתקפת שבעה באוקטובר
לאחר אסון 7 באוקטובר תרגם גנץ את תחושת החירום לצורך עז להצטרף שוב לממשלת נתניהו, הפעם כשר בלי תיק וכחבר הקבינט המדיני־ביטחוני. חרף ניסיונו המר עם הבטחות שלא קוימו, הוא לא הציב כמעט שום תנאי לכניסתו: לא דרש לבטל את חוקי ההפיכה המשפטית, לא ביקש רוטציה, ולא הציב קווים אדומים ברורים. בראיון ליונית לוי בחדשות 12 הסביר את החלטתו במילים: "אני נכנסתי להציל את מדינת ישראל, אני חייל", כשיונית אימתה אותו עם העובדה שנכנס בלי לדרוש כלום, ענה: "כשרוצחים כמעט אלף אנשים בעוטף אני לא מתעסק בפוליטיקה" (חדשות 12 דצמבר 24) | (ווינט ינואר 25).
היחס של בני גנץ לציבור החרדי מתאפיין בדואליות מתמשכת: ניסיון עקבי להתקרבות פוליטית וסמלית, לצד כעס פומבי וחריף על אי־הנשיאה בנטל השירות הצבאי. הדפוס הזה, של חיבוק והתרסה לסירוגין, מלווה את גנץ לאורך השנים האחרונות ומקבל ביטוי הן במעשים והן באמירות.
בספטמבר 2024 תועד גנץ בחתונת בתו של מוטי בבצ’יק, עוזרו הצמוד של השר יצחק גולדקנופף, ואחד האנשים החזקים בפוליטיקה החרדית, בפרט בחסידות גור. בתמונה נראה גנץ לצד בבצ’יק ואיתמר בן־גביר, ביום שבו התקיימה הלוויית חטוף־חלל (מאקו ספט' 24).
ביוני 2025 דווח כי עלה לרגל לרב ראובן אלבז, חבר מועצת חכמי התורה של ש״ס ומהקולות הבולטים נגד גיוס חרדים (חשבון X שילה פריד) ובאוגוסט 2025, במסיבת עיתונאים שנועדה לקדם ממשלת אחדות רחבה, הציע שגנץ עצמו הגדיר כמתווה כולל: ״העקרונות יהיו שכהונת הממשלה תחל בעסקת חטופים שתשיב את כולם הביתה. נגבש בתוך שבועות מתווה שירות ישראלי שיגייס את אחינו החרדים ויקל על המשרתים. ולבסוף נודיע על תאריך בחירות מוסכם באביב 2026״ (N1 אוג 25) | (זמן, אוג' 25).
מנגד, באוקטובר 2025 עבר גנץ לטון תקיף במיוחד כלפי הנהגת הציבור החרדי, בעקבות מחאות נגד הגיוס. בפתח ישיבת סיעת כחול לבן אמר: ״בזמן שחטופינו שבים, חיילים עדיין נמצאים ברצועת עזה, ומשפחות ועסקים מנסים להשתקם, אתם שלא נכנסתם תחת האלונקה גם מכניסים לאלו שהיו שם אצבע בעין? זו לא הפגנה נגד הגיוס, זו הפגנה נגד החברה הישראלית״ (חרדים 10).
ובהמשך קרא: ״אני קורא קודם כל לחברה החרדית לא לשתף פעולה עם הקיצוניים… הקווים האדומים כבר נחצו – עכשיו זה תהליך פירוק״.
האמביוולנטיות הזו אינה ייחודית ליחסו לחרדים, אלא מאפיינת גם את עמדותיו כלפי מחאה אזרחית. גנץ מרבה להציב נוסחה קבועה: מחאה כן, אך רק אם היא ״חוקית, מסודרת ומכבדת״.
כך, בספטמבר 2024, בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, אמר: ״נתניהו אינו רוצח, סינוואר הוא רוצח… חמאס וחיזבאללה ומשמרות המהפכה - הם האויבים שלנו״ (כאן 11), אמירה שנתפסה כניסיון לשרטט קו בין מחאה לגיטימית לבין דה־לגיטימציה. בנובמבר 2024, לאחר ירי פצצות תאורה לעבר בית ראש הממשלה, כתב: ״זו לא מחאה - זה טרור״ (חשבון X של גנץ נוב 24), ובספטמבר 2025 הדגיש: ״ההפגנות וההזדהות עם משפחות החטופים היא זכות דמוקרטית וחובה מוסרית… שריפת רכבים ואלימות מכל סוג אינה מקדמת את המאבק הציבורי״.
גם בפרשת פיטורי ראש השב״כ שמר גנץ על קו זהיר ומאוזן. מחד גיסא, שיבח את המועמד: ״האלוף במיל’ אלי שרביט הוא אדם עצמאי שטובת ביטחון ישראל תמיד הובילה אותו״, מאידך גיסא הזהיר כי ״ראש הממשלה החליט להמשיך במסע שלו נגד מערכת המשפט ולהוביל את מדינת ישראל לעבר משבר חוקתי מסוכן״ (ווינט מרץ 25) | (חשבון ה-X של גנץ מרץ 25).
בהפגנה נגד הפיטורים אף הבחין בין ״מפגינים פטריוטים״ לבין ״קומץ לא מייצג של שורפי אסמים״, "התקבלתי באהדה על ידי רבים מהמפגינים שהם פטריוטים ישראלים שאיכפת להם מהמדינה. בתוך הקהל היה גם קומץ לא מייצג של שורפי אסמים, ששונאים את נתניהו יותר מאשר הם אוהבים את המדינה (ווינט ספטמבר 25).
הזהירות הסימטרית הזו בולטת גם בעמדותיו בנוגע לאלימות בגדה המערבית. גנץ נמנע משימוש בביטוי ״אלימות מתנחלים״, וטען כי מדובר במונח שפוגע ב־99% מהמתיישבים שהם ״אנשים של חוק וסדר״, גם על רקע אלימות יומיומית חסרת תקדים (כיפה דצמבר 25).
בסופו של דבר, מצטייר דפוס עקבי: גנץ מבקש להיות דמות מאחדת, ממלכתית, שמציבה גבולות משני הצדדים, אך לעיתים דווקא האיזון המתמיד, ה״בעד ונגד״, מייצר מסר עמום, שמרחיק ממנו קהלים המחפשים עמדה חדה וברורה.
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- רקע אישי ומשפחתי: בנימין “בני” גנץ נולד ב־9 ביוני 1959 במושב כפר אחים, מתגורר בראש העין, נשוי לרויטל ואב לארבעה; לפי ערוץ כנסת, הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בניהול משאבים לאומיים מה־NDU בוושינגטון, וב־2015 קיבל דוקטור לשם כבוד מבר־אילן ערוץ כנסת - קורות חיים. הוריו, מלכה ונחום גנץ, היו ניצולי שואה וממייסדי כפר אחים; גנץ עצמו תיאר בנאום ינואר 2019: “נולדתי במושב עולים בשם ‘כפר־אחים’. אמי מלכה גנץ ואבי נחום גנץ... היו ניצולי שואה” מסמך נאום/מצע שהועלה ל־ynet. על הקשר המשפחתי למושב דווח גם בכתבת ynet מאפריל 2019, שציינה כי נחום גנץ היה ממקימי המושב ynet, “שבת אחים גם יחד”, ובידיעה באפריל 2022 על ביקורו בכפר אחים ביום השואה ערוץ 7.
- מסלול צבאי: גנץ התגייס לצה”ל ב־1977 לחטיבת הצנחנים, סיים קורס קצינים ב־1979, ופיקד בהמשך על גדוד “אפעה”, יחידת שלדג, חטיבת הצנחנים, אוגדת יהודה ושומרון, פיקוד הצפון, זרוע היבשה, שימש נספח צה”ל בארה”ב וסגן הרמטכ”ל; ב־14 בפברואר 2011 מונה לרמטכ”ל ה־20 אתר צה”ל באנגלית. אתר צה”ל בעברית מסכם כי תחת פיקודו יצא צה”ל ל“עמוד ענן” בנובמבר 2012 ול“צוק איתן” ביולי–אוגוסט 2014 אתר צה”ל בעברית. ב“עמוד ענן” נפתחה המערכה ב־14 בנובמבר 2012 בחיסול אחמד ג’עברי; מרכז המידע למודיעין ולטרור תיאר זאת כ“יריית הפתיחה” של המבצע המרכז למורשת המודיעין, ובמקור ראשון נכתב ב־16 בנובמבר 2012 כי גנץ “הפתיע את כולם בהכנה” למבצע מקור ראשון/nrg.
- כשלים וביקורת מתקופת השירות: אירוע קבר יוסף, שבו נהרג לוחם מג”ב מדחת יוסף בספטמבר/אוקטובר 2000 כשגנץ היה מפקד אוגדת איו”ש, חזר לסדר היום בעת מינויו לרמטכ”ל; ב־5 בפברואר 2011 אמר אחיו ל־ynet: “גנץ לא עשה שום דבר בזמן... למרות שהיה במרחק של 600 מטר ממדחת” ynet, ובוואלה פורסם באותו חודש כי המשפחה שקלה עתירה נגד המינוי וואלה. דו”ח מבקר המדינה על “צוק איתן” עסק בתהליכי הקבינט ובמוכנות לאיום המנהרות, וציין כי המבקר נפגש גם עם הרמטכ”ל לשעבר גנץ לקבלת עמדתו מבקר המדינה. גלובס דיווח במרץ 2017 כי לפי הדו”ח, נתניהו, יעלון וגנץ לא עדכנו את הקבינט במלוא חומרת איום המנהרות גלובס; גנץ עצמו דחה את הביקורת ואמר בפברואר 2017: “אני לא מקבל את מה שנכתב שם” ynet.
- בין צה”ל לפוליטיקה: לאחר פרישתו בפברואר 2015 נכנס גנץ למגזר העסקי והציבורי: בספטמבר 2015 דווח כי מונה ליו”ר חברת הסייבר “המימד החמישי” N12/מאקו, ובאוגוסט 2018 התראיין בגלובס על פעילות החברה, עוד לפני כניסתו הרשמית לפוליטיקה גלובס. בינואר 2019 פרסם גלובס כי לצד “המימד החמישי” היה גנץ דירקטור באמות ובאלרון, וכי מטהו מסר: “כל פעילותו של גנץ נעשית לפי החוק ומלווה בייעוץ משפטי” גלובס. ערוץ כנסת מציין כי בתקופה זו היה מעורב גם בנט”ל ובתנועת “פנימה” ערוץ כנסת.
- הכניסה לפוליטיקה והאיתותים הראשונים: באפריל 2018 אמר גנץ כי “הליכוד היא מפלגה ציונית ומבחינתי כל דבר שהוא ציוני איננו פסול”, אמירה שפורשה כאי־שלילה של הצטרפות לליכוד כיכר השבת. ב־27 בדצמבר 2018 רשם את מפלגת “חוסן לישראל” ישראל היום, וביזפורטל דיווח כי שמות כמו חילי טרופר ומיכאל ביטון הוזכרו בסביבת הרשימה Bizportal. בנאום ההשקה ב־30 בינואר 2019 אמר: “ארבע שנים אחרי שסיימתי את תפקידי כרמטכ”ל... בתשעה באפריל אקים ממשלה ממלכתית”, וכן: “ביטחון עושים במעשים ולא במילים” Israel News - הנאום המלא. בפברואר 2019, בהתייחסות לשותפים פוליטיים ולאזרחים ערבים, אמר: “מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וכל אזרחיה שווים”, אך הוסיף כי ישב בקואליציה רק עם מפלגות ציוניות ערוץ 7.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
יו״ר הכנסת - מרץ 2020 עד מאי 2020
גנץ נבחר ליו״ר הכנסת ב־26 במרץ 2020, במהלך משבר הקמת הממשלה לאחר בחירות מרץ 2020; המהלך שימש בפועל כצעד מעבר למו״מ עם נתניהו והוביל לפירוק כחול לבן המקורית, לאחר התנגדות יאיר לפיד ומשה יעלון לכניסה לממשלה בראשות נתניהו ערוץ 7, מרץ 2020. ההחלטה המרכזית בתפקיד לא הייתה רפורמה פרלמנטרית אלא שינוי פוליטי־מוסדי: ויתור על ניסיון להחליף את יו״ר הכנסת באמצעות גוש אנטי־נתניהו, פתיחת דלת לממשלת חילופים, והתפטרות מהתפקיד לקראת השבעת הממשלה במאי 2020. הביקורת הישירה הייתה פוליטית־מוסדית: בגלובס נכתב במרץ 2020 כי לגנץ היו “כל הקלפים ביד” אך הוא “מונה ליו״ר הכנסת ונטש את מפלגתו ואת שותפיו” גלובס, מרץ 2020.
ראש ממשלה חלופי ושר הביטחון - מאי 2020 עד יוני 2021; שר הביטחון - מאי 2020 עד דצמבר 2022
ב־17 במאי 2020 נכנס גנץ לממשלת נתניהו כראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, לפי הסכם רוטציה שקבע כי נתניהו יכהן תחילה וגנץ יחליפו אחרי 18 חודשים; לפי אתר משרד הביטחון, גנץ היה שר הביטחון ה־21 והמשיך בתפקיד גם בממשלת בנט־לפיד עד דצמבר 2022 משרד הביטחון. ההסכם עם נתניהו כלל ממשלת חילופים, פריטטיות ותפקיד ראש ממשלה חלופי; במישור הביצועי הכישלון המרכזי היה אי־מימוש הרוטציה בשל משבר התקציב ופיזור הכנסת בדצמבר 2020 N12, אפריל 2020. ביקורת מקצועית-תקציבית הגיעה מצמרת האוצר: ביולי 2020 בכירי האוצר הזהירו את נתניהו וגנץ כי אי־אישור תקציב בזמן יגרום פגיעה בתמיכות לרשויות, בפרויקטי תחבורה ובוודאות מערכת החינוך ynet, יולי 2020.
במשרד הביטחון קידם גנץ את המשך תוכנית “תנופה” ואת דרישות צה״ל לתוספות תקציביות; ב־2021 דווח על בקשת מערכת הביטחון, בגיבוי גנץ, לתוספת של כ־3 מיליארד שקל לצרכים שוטפים, לצד פרויקטי הצטיידות כגון מטוסי תדלוק, מטוסי קרב, חימושים והגנה אווירית INSS, פברואר 2021. הביקורת המקצועית: INSS ציין שתוכנית “תנופה” התנהלה בלי סיכום תקציבי רב־שנתי ובלי אישור קבינט מסודר, בשל אי־יציבות פוליטית; כבר ביולי 2020 נכתב כי התוכנית הושקה ללא תקציב מדינה וללא הסכם רב־שנתי INSS, יולי 2020.
רפורמת “נפש אחת” באגף השיקום אושרה במאי 2021 לאחר הצתת איציק סעידיאן: הוקצו כמיליארד שקל, מהם כ־300 מיליון שקל מיידית ו־300 מיליון שקל נוספים לבסיס תקציב משרד הביטחון החל מ־2022 גלובס, מאי 2021. ביקורת מבקר המדינה בינואר 2024 קבעה כי מימוש הרפורמה היה חלקי: מתוך תקציב של כ־1.2 מיליארד שקל נוצלו כ־443 מיליון שקל בלבד, ובאגף השיקום נותרו פערי שירות, מודעות וזמני טיפול מבקר המדינה, ינואר 2024.
במאי 2022 הוביל גנץ את חוק “ממדים ללימודים”, שבסופו הוגדל המימון ל־75% משכר הלימוד ללוחמים משוחררים; שנת לימוד הוערכה אז בכ־10,391 שקל, כלומר הטבה של עשרות אלפי שקלים לתואר N12, מאי 2022. ביקורת פוליטית־תקציבית הגיעה מהאופוזיציה, שדרשה מימון של 100%, ומהקואליציה, שנזקקה לפשרה עם הליכוד כדי להעביר את החוק N12, מאי 2022.
באוקטובר 2021 הכריז גנץ כשר הביטחון על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כארגוני טרור, בטענה שהם פעלו כזרועות של החזית העממית ynet, אוקטובר 2021. הביקורת הייתה משפטית ובין־לאומית: Human Rights Watch טען באוקטובר 2021 שהמהלך מאפשר סגירת משרדים, תפיסת נכסים ומעצר פעילים, וכינה אותו פגיעה בארגוני זכויות אדם HRW, אוקטובר 2021. בנושא פנסיות צה״ל, גנץ קידם הסדרה של “תוספת הרמטכ״ל”; ביקורת שקוף בפברואר 2022 הדגישה שהחקיקה “מכשירה” תוספות לפנסיות תקציביות, ושסעיף הפיקוח החיצוני של חשב מטעם האוצר לצה״ל הפך לנקודת מחלוקת שקוף, פברואר 2022.
ביחס לערביי ישראל והייצוג הערבי בכנסת, גנץ נע בין הכרה בשותפות אזרחית לבין הימנעות מהישענות פוליטית מלאה: בינואר 2020 אמר כי “נעשה כל מה שצריך בשביל האזרחים הערבים בישראל” אך הדגיש מחלוקת עם הרשימה המשותפת בסוגיה הלאומית־פלסטינית N12, ינואר 2020. בינואר 2026 חזר ואמר כי “אי אפשר להשעין את הממשלה הבאה” על קולות הערבים, ביטוי לקו זהיר שהוליד ביקורת משמאל על אי־לגיטימציה לשותפות ערבית ומימין על עצם המו״מ עם המשותפת ורע״ם N12, ינואר 2026.
ממלא מקום שר המשפטים ושר המשפטים - ינואר 2021 עד יוני 2021; ממלא מקום שר התקשורת - דצמבר 2020 עד מרץ 2021
במשרד המשפטים כיהן גנץ תחילה כממלא מקום לאחר פרישת אבי ניסנקורן, ובאפריל 2021 מונה לשר המשפטים הקבוע לאחר משבר ממשלתי שבו שרי גוש הימין ניסו למנות את אופיר אקוניס; היועמ״ש אביחי מנדלבליט אמר על ההצבעה: “הצבעה לא חוקית” ישראל היום, אפריל 2021. החלטותיו המרכזיות היו בלימת מינוי אקוניס, דרישה למינויו הקבוע, ועצירת משאלי מינויים בממשלה עד להסדרת משרד המשפטים. הביקורת המקצועית של מנדלבליט הייתה כי היעדר שר משפטים פוגע בפעילות הממשלה, בקבינט הקורונה ובסמכויות הנדרשות בתקופת הקורונה וואלה, אפריל 2021.
במשרד התקשורת כיהן גנץ כממלא מקום לאחר שפיטר את יועז הנדל בדצמבר 2020 בעקבות מעברו הפוליטי לתקווה חדשה; גנץ ביקש מנתניהו למנות את איתן גינזבורג לשר התקשורת הקבוע, לאחר שהיועמ״ש הזהיר כי מינויי ממלאי מקום עומדים לפקוע ynet, מרץ 2021. ביקורת תקשורתית־מינהלית הופנתה לעצם המינוי סמוך לבחירות: כלכליסט כינה במרץ 2021 את מינוי גינזבורג “שיא הציניות”, וציין שגנץ החזיק בתיק מאז 14 בדצמבר 2020 לאחר פיטורי הנדל כלכליסט, מרץ 2021.
שר בלי תיק וחבר קבינט המלחמה בממשלת נתניהו - אוקטובר 2023 עד יוני 2024
לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 הצטרף גנץ לממשלת החירום כשר בלי תיק וחבר קבינט המלחמה המצומצם לצד נתניהו וגלנט; לפי המתווה מ־11 באוקטובר 2023, גדי איזנקוט ורון דרמר שימשו משקיפים N12, אוקטובר 2023. ההחלטות המרכזיות שבהן היה מעורב: הקמת פורום מלחמה מצומצם, הסמכת ראש הממשלה, שר הביטחון וגנץ לאשר תנאים מבצעיים במתווה שחרור החטופים בנובמבר 2023, והצבת דרישה לתוכנית אסטרטגית ל”יום שאחרי” בעזה מזכירות הממשלה, החלטה 1077, נובמבר 2023.
ביצועית, עסקת נובמבר 2023 הביאה לשחרור 105 חטופים במהלך הפסקת האש, אך לא השיגה שחרור מלא ולא הכרעה של חמאס Jerusalem Post, דצמבר 2023. במאי 2024 הציב גנץ לנתניהו אולטימטום עד 8 ביוני: השבת החטופים, מיטוט חמאס ופירוז הרצועה, חלופה שלטונית בעזה, השבת תושבי הצפון עד 1 בספטמבר, נורמליזציה עם סעודיה ומתווה שירות N12, מאי 2024. הביקורת עליו הייתה כפולה: מצד לפיד וגורמים באופוזיציה נטען שעליו לפרוש מוקדם יותר; מצד נתניהו נטען שהאולטימטום “משמעותו תבוסה לישראל” ynet, מאי 2024.
ביוני 2024 פרש גנץ מהממשלה; לאחר פרישתו נותר קבינט המלחמה בהרכב מצומצם יותר, והמסגרת שנועדה להעניק לגיטימציה רחבה לניהול המלחמה התערערה N12, יוני 2024. ביקורת מבקר המדינה על ניהול פינוי האוכלוסייה במלחמה, אף שאינה ממוקדת בגנץ בלבד, קבעה בפברואר 2026 כי הממשלה וצה״ל כשלו בפינוי ובקליטה: כ־130 אלף תושבים פונו בחודש הראשון ונקלטו בכ־700 בתי מלון, אך לא הייתה תוכנית מאושרת ומעודכנת לפינוי וקליטה בזמן אמת מבקר המדינה, פברואר 2026.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- מסגרת הכוח הפוליטית, מאי 2020: עם כניסתו לממשלת נתניהו–גנץ ב-17 במאי 2020 קיבל גנץ את משרד הביטחון ואת מעמד ראש הממשלה החלופי, לפי הביוגרפיה הרשמית של משרד הביטחון ולפי תיאור ממשלת החילופים; המבנה העניק לו שליטה במינויים במערכת הביטחון ובלשכת ראש הממשלה החלופי, לצד חלוקת תיקים רחבה לכחול לבן משרד הביטחון, המכלול – הממשלה ה-35, N12, אפריל 2020.
- מינוי אמיר אשל למנכ"ל משרד הביטחון: במאי 2020 מינה גנץ את אלוף במיל’ אמיר אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר, למנכ"ל משרד הביטחון; אשל החליף את אלוף במיל’ אודי אדם. ישראל היום ציין ב-18 במאי 2020 כי אשל שימש יועץ של גנץ בקמפיין ואף התלווה אליו לוושינגטון, ובכך הוגדר כמינוי של איש אמון ביטחוני-מקצועי וואלה, מאי 2020, ישראל היום, מאי 2020, ערוץ 7, מאי 2020.
- לשכת ראש הממשלה החלופי והוד בצר: בנובמבר 2020 אושר מינוי אל"מ במיל’ הוד בצר למנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי. בצר תואר כמי שליווה את גנץ מתקופת הרמטכ"לות וכראש מטהו הפוליטי. סביב המינוי דווח על “דיל” בין גנץ לנתניהו: מינוי בצר תמורת מינוי יהלי רוטנברג לחשב הכללי באוצר; בכחול לבן נמתחה ביקורת משום שמינוי מנכ"ל משרד המשפטים שימי בראון נותר תקוע ערוץ 7, נובמבר 2020, ערוץ 7, נובמבר 2020, כלכליסט, נובמבר 2020, Ynet, מאי 2020. בהקשר מוקדם יותר, ynet פרסם במאי 2020 את “השכר המנופח של מקורבי גנץ” וציין את בצר, מעיין ישראלי ואגאי יחזקאל Ynet, מאי 2020.
- משרד המשפטים ומינויים שנבלמו: שר המשפטים אבי ניסנקורן ביקש ביולי 2020 למנות את עו"ד שמעון “שימי” בראון, היועץ המשפטי של כחול לבן, למנכ"ל משרד המשפטים; בינואר 2021, כאשר גנץ כיהן כממלא מקום שר המשפטים בממשלת מעבר, הוא הודיע לבג"ץ כי לא ימנה את בראון וישאיר את עו"ד סיגל יעקבי כמ"מ מנכ"לית בשל קשיים משפטיים ושינוי הנסיבות גלובס, יולי 2020, גלובס, ינואר 2021, Ynet, מרץ 2021.
- גלי צה"ל כמוקד מינויים: באוגוסט 2021 מינה גנץ את גלית אלטשטיין למ"מ מפקד גלי צה"ל לאחר סיום כהונת שמעון אלקבץ; גנץ אמר אז: “מצאתי בגלית אשת מקצוע שיש לה את הכישורים המקצועיים ואת היושרה האתית הנדרשת” - N12, 30 באוגוסט 2021 N12, אוגוסט 2021, כלכליסט, אוגוסט 2021, וואלה ברנז'ה, אוגוסט 2021. ב-2022 היועמ"שית קבעה שאין הצדקה למינוי מפקד קבוע לגל"צ בתקופת ממשלת מעבר, ובפועל המינוי הזמני של אלטשטיין נמשך מעבר לתקופת הביניים המקורית ice, אוגוסט 2022, ערוץ 14, ספטמבר 2022.
- מינוי הרמטכ"ל והרכב ועדת המינויים: ב-2022 קידם גנץ את מינוי הרצי הלוי לרמטכ"ל בתקופת בחירות. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אישרה את קידום המהלך למרות “קשיים משפטיים משמעותיים”, והממשלה אישרה תחילה את מינוי מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים ל-8 שנים; בג"ץ ביטל את מינוי הקבע, ולאחר מכן מונה אליקים רובינשטיין זמנית לצורך בדיקת מינוי הרמטכ"ל בלבד ישראל היום, יולי 2022, גלובס, אוגוסט 2022, Ynet, ספטמבר 2022, גלובס, אוקטובר 2022.
- לאחר 7.10.2023: גנץ נכנס לממשלת נתניהו כשר בלי תיק, יחד עם גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא־ביטון; גנץ צורף לקבינט המלחמה, ואיזנקוט שימש משקיף. זהו מנגנון כוח פוליטי-ביטחוני ולא מינוי שירות-מדינה, אך הוא הרחיב את השפעת המחנה הממלכתי בתוך ממשלת נתניהו בזמן המלחמה N12, אוקטובר 2023, ישראל היום, אוקטובר 2023, CECI, החלטת ממשלה.
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 20.01.2019 - פלטפורמה: קמפיין חוסן לישראל / סיקור N12 וישראל היום. בהשקת סרטוני הבחירות הראשונים של בני גנץ, הקמפיין הציג את חיסול אחמד ג’עברי תחת המסר: "אחמד ג'עברי רב המרצחים של חמאס והאחראי לחטיפת גלעד שליט מרגיש בטוח... הרמטכ"ל גנץ חושב אחרת. רק החזק מנצח". ההקשר: גנץ נכנס לפוליטיקה תוך הדגשת רקורד צבאי התקפי מול חמאס, לצד מסר מדיני מתון יותר בסרטונים אחרים. מקור: סיקור N12 על סרטוני הבחירות של גנץ; מקור משלים: ישראל היום על קמפיין רק החזק מנצח.
- 20.01.2019 - פלטפורמה: קמפיין חוסן לישראל / סיקור ynet ושיחה מקומית. בסרטון בחירות נוסף שהציג הרס ברצועת עזה אחרי צוק איתן הופיע המסר: "החמאס סופג מכה אחר מכה. 6231 מטרות הושמדו. 1364 מחבלים הרוגים. 3.5 שנים של שקט. רק החזק מנצח". ההקשר: הסרטון עורר מחלוקת משום שהשתמש במניין הרוגים ובהרס בעזה כנכס קמפייני, ובמקביל דווח כי פייסבוק הוסיפה אזהרת תוכן אלים לסרטון. מקור: ynet על סרטוני גנץ והנתונים מצוק איתן; מקור משלים: שיחה מקומית על סרטון ההרס בעזה.
- 01.04.2019 - פלטפורמה: מסיבת עיתונאים של כחול לבן / סיקור ynet ווואלה. לאחר תחקיר ידיעות אחרונות והניו יורק טיימס על רשת חשבונות מזויפים, גנץ תקף את נתניהו ואמר: "התחקיר שפורסם הבוקר מגלה כי נתניהו מוביל קמפיין של טרור תודעתי על אזרחי מדינת ישראל". ההקשר: ההתבטאות כוונה נגד נתניהו והליכוד בשבוע האחרון של מערכת בחירות אפריל 2019, כחלק מטענת כחול לבן על הפצת פייק ניוז ופגיעה בהליך הבחירות. מקור: ynet על מתקפת גנץ נגד נתניהו; מקור משלים: וואלה על מסיבת העיתונאים והתגובה של נתניהו.
- 25.11.2019 - פלטפורמה: ישיבת סיעת כחול לבן / סיקור ynet וגלובס. על רקע הפלונטר הפוליטי ובקשת החסינות האפשרית של נתניהו, גנץ אמר: "אם חלילה ניגרר לבחירות נעשה זאת משלוש סיבות שהן סיבה אחת: שוחד, מרמה והפרת אמונים. במילה אחת: נתניהו". ההקשר: גנץ הציג את המשבר הפוליטי כנגזרת ישירה של מצבו המשפטי של נתניהו, בתקופה שלאחר בחירות ספטמבר 2019 ולפני פיזור הכנסת. מקור: ynet על דברי גנץ בישיבת הסיעה; מקור משלים: גלובס על החזרת המנדט לנשיא והמשבר הפוליטי.
- 01.01.2020 - פלטפורמה: הצהרה לתקשורת בכפר המכביה / סיקור ynet וסרוגים. לאחר שנתניהו הודיע כי יבקש חסינות מהכנסת, גנץ אמר: "נתניהו יודע שהוא אשם. מי שחושב שלא היה כלום כי אין כלום לא מפחד לעמוד בפני משפט". ההקשר: גנץ הציב את בקשת החסינות של נתניהו כמבחן שלטון חוק, והמסר שימש את כחול לבן בקמפיין בחירות מרץ 2020. מקור: ynet על תגובת גנץ לבקשת החסינות; מקור משלים: סרוגים על הצהרת גנץ.
- 01.01.2020 - פלטפורמה: הצהרה לתקשורת בכפר המכביה / סיקור ynet וסרוגים. באותה הצהרה תקף גנץ את עצם השימוש בחסינות פרלמנטרית לצורך חסימת משפט ואמר: "החסינות שמבקש נתניהו אינה אבן יסוד בדמוקרטיה, היא כרסום יסוד הדמוקרטיה, ובית המחוקקים אינו עיר מקלט לעבריינים". ההקשר: ההתבטאות כוונה נגד נתניהו ונגד שותפיו בימין, שגנץ הציג כמי שנדרשים להכריע בין נאמנות פוליטית לבין שלטון החוק. מקור: ynet על טענת עיר מקלט לעבריינים; מקור משלים: סרוגים על ניסוח ממשלת חסינות קיצונית.
- 03.03.2020 - פלטפורמה: ישיבת כחול לבן אחרי בחירות מרץ 2020 / סיקור ynet ו-N12. גנץ אמר בחלק הסגור של ישיבת הסיעה: "אני לא אשב בממשלה תחת אדם שיש נגדו כתב אישום". ההקשר: ההתבטאות נמסרה ימים לפני כניסתו למשא ומתן שהוביל בסופו של דבר להצטרפותו לממשלת נתניהו במאי 2020, ולכן הפכה לציטוט מרכזי בדיון על נאיביות פוליטית והפרת הבטחות לבוחרים. מקור: ynet על ישיבת כחול לבן אחרי הבחירות; מקור משלים: N12 על ראיון גנץ לפני בחירות 2020.
- 09.03.2020 - פלטפורמה: הודעת גנץ אחרי שיחה עם ראשי הרשימה המשותפת / סיקור ynet ו-N12. לאחר שיחה עם איימן עודה, אחמד טיבי ומנסור עבאס, נמסר בשם גנץ כי הוא חזר על כוונתו: "להקים ממשלה שתשרת את כל אזרחי ישראל, יהודים וערבים, ולפעול בכדי למנוע מערכת בחירות רביעית". ההקשר: ההתבטאות באה בשלב שבו נבחנה ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת, בזמן שבכחול לבן התנהל ויכוח פנימי חריף מול יועז הנדל וצביקה האוזר. מקור: ynet על שיחת גנץ עם ראשי הרשימה המשותפת; מקור משלים: N12 על המגעים עם הרשימה המשותפת.
- 20.10.2022 - פלטפורמה: ועידת המשפיעים של חדשות 12 / סיקור ערוץ 7. לקראת בחירות 2022, גנץ הצהיר ביחס לאפשרות הישענות על הרשימה המשותפת: "למדתי בשנה האחרונה שלא כדאי להישען על טיבי ועודה". ההקשר: ההתבטאות סימנה התרחקות מקו אפשרי של הישענות על הרשימה המשותפת, ונאמרה במסגרת ראיון לעמית סגל כאשר גנץ ביקש למצב את המחנה הממלכתי כגשר פוליטי בין מרכז לימין. מקור: ערוץ 7 על הצהרת גנץ לגבי טיבי ועודה; מקור משלים: N12 על עימותי 2020 סביב הערבים והרשימה המשותפת.
- 13.04.2020 - פלטפורמה: הצהרת גנץ לפני פקיעת המנדט / סיקור ישראל היום ובחדרי חרדים. כשנימק את המהלך להקמת ממשלת אחדות עם נתניהו בתקופת הקורונה, אמר גנץ: "מצב החירום אילץ את כולנו לחשב מסלול מחדש. נתניהו הבין שאין לא יכול למשול לבד והוא זקוק לסיוע שלי בהתמודדות ובניהול המשבר. גם מצב החירום אילץ אותי, גם אותי להתפשר על כוונתנו שלא לשבת עימו בממשלה אחת". ההקשר: ציטוט זה היה ההצדקה הישירה של גנץ לכניסה לממשלת נתניהו חרף התחייבויות קודמות שלא לשבת תחת ראש ממשלה נאשם. מקור: ישראל היום על נאום רגע האמת של גנץ; מקור משלים: בחדרי חרדים עם ההצהרה המלאה.
- 20.04.2020 - פלטפורמה: חשבון הטוויטר של גנץ / סיקור חדשות 13 וישראל היום. אחרי חתימת ההסכם הקואליציוני עם נתניהו, כתב גנץ: "מנענו בחירות רביעיות. נשמור על הדמוקרטיה. נלחם בקורונה ונדאג לכל אזרחי ישראל. יש ממשלת חירום לאומית". ההקשר: הציוץ פורסם ביום חתימת ההסכם להקמת ממשלת נתניהו-גנץ, והוצג כהצדקה ממלכתית למהלך שהוביל לפירוק כחול לבן ולביקורת חריפה מצד לפיד ויעלון. מקור: חדשות 13 על חתימת ההסכם והציוץ; מקור משלים: ישראל היום על חתימת הסכם ממשלת החירום.
- 01.03.2023 - פלטפורמה: הצהרה בכנסת בזמן המחאה נגד המהפכה המשפטית / סיקור ynet וכלכליסט. גנץ הזהיר מפני השלכות החקיקה המשפטית ואמר: "הבית הזה שאמור לשרת את כל העם - קורע אותו ומחריב את המדינה". ההקשר: הדברים נאמרו ביום שיבוש לאומי, כאשר גנץ קרא לנתניהו ולעמיר אוחנה לעצור את החקיקה וללכת לבית הנשיא להידברות; בהמשך אותו נאום הזהיר גם מפני מלחמת אחים. מקור: ynet על נאום גנץ בכנסת; מקור משלים: כלכליסט על חוקי ההפיכה המשטרית והקשר הפוליטי.
- 25.06.2023 - פלטפורמה: ועדת החוקה של הכנסת / סיקור כלכליסט וynet. בדיון על ביטול עילת הסבירות תקף גנץ את קידום החקיקה ואמר: "זה חוק להלבנת השחיתות שמסיר מגבלות מהממשלה והולך בחקיקה חד צדדית, ובמקום להגיע להסכמות במסגרת בית הנשיא מחזירים אותנו לערוץ חד צדדי שתוצאותיו ידועות מראש. אנו לא יכולים לקיים משא ומתן על הפיכה משטרית בתשלומים". ההקשר: ההתבטאות הופנתה כלפי הקואליציה, יריב לוין ושמחה רוטמן, על רקע חזרת החקיקה המשפטית אחרי שיחות בית הנשיא. מקור: כלכליסט על דברי גנץ בוועדת החוקה; מקור משלים: ynet על דרישת גנץ לעצור את החקיקה.
- 11.10.2023 - פלטפורמה: הודעה משותפת של נתניהו וגנץ / סיקור N12 והמכון הישראלי לדמוקרטיה. חמישה ימים אחרי מתקפת 7 באוקטובר פורסמה הודעה משותפת של נתניהו וגנץ ובה נאמר: "בתום פגישה בין ראש הממשלה ויו"ר המחנה הממלכתי, הסכימו השניים על הקמת ממשלת חירום וקבינט ניהול מלחמה". ההקשר: ההודעה סימנה את כניסת גנץ לממשלת נתניהו בזמן מלחמת חרבות ברזל, עם קבינט מלחמה מצומצם שכלל את נתניהו, גלנט וגנץ, ואיזנקוט ודרמר כמשקיפים. מקור: N12 על הקמת ממשלת החירום אחרי 7 באוקטובר; מקור משלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה על משמעות קבינט המלחמה.
- 09.06.2024 - פלטפורמה: הצהרת פרישה מהממשלה / סיקור כלכליסט וynet. עם פרישת המחנה הממלכתי מממשלת החירום, גנץ אמר: "לצערי, נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון האמיתי, שהוא ההצדקה למחיר הכואב והמתמשך". ההקשר: גנץ עזב את הממשלה שמונה חודשים אחרי שהצטרף אליה בעקבות 7 באוקטובר, וטען כי שיקולים פוליטיים מונעים קבלת הכרעות אסטרטגיות במלחמה. מקור: כלכליסט על פרישת גנץ מהממשלה; מקור משלים: ynet על תגובות נתניהו ובן גביר לפרישת גנץ.
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- המימד החמישי - דו"ח מבקר המדינה והחקירה הפלילית: במרץ 2019 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח מיוחד, "מערך הרכש במשטרת ישראל", ובו נבדקה התקשרות המשטרה עם חברת "המימד החמישי", שגנץ כיהן כיו"ר הדירקטוריון שלה; הדו"ח קבע ליקויים בהליכי הרכש, מסירת מידע לא מדויק למשטרה, ו"טעם לפגם" בנוכחות נציגי החברה בדיון שבו נדון מסלול ההתקשרות. מקורות: מבקר המדינה, מרץ 2019, וואלה, 20.3.2019, גלובס, 23.2.2020. בפברואר 2020 פורסם בחדשות 12 כי תיפתח בדיקה/חקירה בפרשה; מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד הורה על חקירה, אך הודגש כי גנץ לא הוגדר חשוד. באפריל 2023 פרקליט המדינה עמית איסמן סגר את תיק החקירה, לאחר שלא נמצאה תשתית ראייתית מספקת; גם אז צוין כי גנץ מעולם לא היה חשוד. מקורות: N12, 19.2.2020, כלכליסט, 20.2.2020, ynet, 4.4.2023.
- המימד החמישי - תחקירי רקע עסקיים ו"קטאר": באוגוסט 2018 פרסם גלובס ראיון/תחקיר על פעילות המימד החמישי, יכולות ה-AI והדאטה שלה, והמעורבות של גנץ ורם בן ברק; בדצמבר 2018 דיווח כלכליסט שהחברה נסגרה לאחר פיטורים ומגעים למכירה. מקורות: גלובס, אוגוסט 2018, כלכליסט, 17.12.2018. באוקטובר 2025 פורסם בזמן ישראל כי פרקליט המדינה הודיע לבג"ץ שלא תיפתח חקירה נגד גנץ ובן ברק בחשד למכירת טכנולוגיה ביטחונית לקטאר ללא אישור; הסטטוס שדווח: סגירת בדיקה מקדמית, לצד אפשרות לערר/עתירה לפי המסלול המשפטי. מקור: זמן ישראל, 23.10.2025.
- סייבר אישי - פריצת הטלפון של גנץ: במרץ 2019 פרסמה חדשות 12 כי שירותי מודיעין איראניים פרצו לטלפון האישי של גנץ ושאבו ממנו מידע; גנץ השיב במסיבת עיתונאים כי מדובר ב"סיפור פוליטי רכילותי הזוי" וכי לא היה מידע ביטחוני רגיש במכשיר. מקורות: N12, 14.3.2019, N12, 15.3.2019, גלובס, 14.3.2019.
- דו"ח מבקר המדינה על "צוק איתן": בפברואר 2017 פרסם מבקר המדינה דו"ח מיוחד על קבלת ההחלטות בקבינט וההתמודדות עם איום המנהרות במבצע "צוק איתן"; גנץ, כרמטכ"ל בזמן המבצע, נכלל במוקד הביקורת על הצגת איום המנהרות והיערכות צה"ל לקבינט. מקורות: מבקר המדינה, פברואר 2017, פרק קבלת ההחלטות - מבקר המדינה, כיפה, 28.2.2017.
- בג"ץ ממשלת נתניהו–גנץ 2020 וממשלת החילופים: במאי 2020 דחה בג"ץ בהרכב 11 שופטים את העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני עם גנץ, אף שציין כי חלקים בהסכם מעוררים קשיים. ביולי 2021 דחה בג"ץ עתירות נגד תיקוני חוק-יסוד: הממשלה שיצרו את מנגנון ממשלת החילופים וראש הממשלה החלופי. מקורות: פסק הדין, בג"ץ 2592/20, מאי 2020, N12, 6.5.2020, פסק הדין, בג"ץ 2905/20, יולי 2021.
- מינוי שר המשפטים 2021: באפריל 2021, בעת ממשלת נתניהו–גנץ, בג"ץ הקפיא את מינוי אופיר אקוניס לשר המשפטים לאחר שהיועמ"ש קבע שההצבעה אינה חוקית; למחרת אישרה הממשלה את מינוי גנץ לשר המשפטים. מקורות: גלובס, 27.4.2021, גלובס, 28.4.2021.
- הכרזת שישה ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור: באוקטובר 2021, כשר הביטחון, חתם גנץ על הכרזה של שישה ארגונים פלסטיניים המזוהים לפי משרד הביטחון עם החזית העממית; המהלך עורר ביקורת בינלאומית ודרישות להצגת ראיות. באוגוסט 2022 אשרר גנץ חלק מההכרזות והפך אותן לקבועות לפי הדין הישראלי. מקורות: מט"ל/משרד הביטחון, 21.10.2021, NBCTF, 17.8.2022, ICJ, 27.10.2021.
- הליכים אזרחיים בחו"ל - צוק איתן: בתביעה אזרחית שהגיש איסמעיל זיאדה בהולנד נגד גנץ ואמיר אשל בגין תקיפה בעזה ב-2014, קבעו בתי המשפט בהולנד כי לגנץ ולאשל עומדת חסינות תפקודית; באוגוסט 2023 אישר בית המשפט העליון ההולנדי את דחיית התביעה. מקורות: Al Jazeera, 29.1.2020, PBS/AP, 25.8.2023.
- תביעות דיבה הקשורות לגנץ: ב-2019 הגיש גנץ תביעת דיבה נגד נאווה ג'ייקובס בעקבות טענותיה כי הטריד אותה מינית בנעוריהם; ביולי 2021 פורסם כי התביעה נמחקה בהסכם חסוי מחוץ לבית המשפט. במקביל נרשמו תביעות דיבה נוספות של גנץ נגד פרסומים קונספירטיביים ברשת, שחלקן הסתיימו בפשרות ובהתנצלויות. מקורות: ynet, 12.6.2019, גלובס, 12.7.2021, העין השביעית, 10.4.2025.
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - נתניהו תחת כתב אישום: לפני: ב־28 בפברואר 2019, N12, גנץ הגיב להחלטת היועמ"ש ואמר כי ישיבה בממשלת נתניהו “אינה עומדת על הפרק”, ולפיד הוסיף מטעם כחול לבן: “לא נשב בשום ממשלה שבה לראש ממשלה יש כתב אישום חמור כל כך” N12. לפני נוסף: בספטמבר 2019 פורסם כי גנץ מקדם חקיקה שתמנע כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, וכי “כחול לבן לא תשב עם נתניהו, גם לא ברוטציה” ynet. אחרי: ב־20 באפריל 2020 נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית, עם נתניהו ראשון ברוטציה וגנץ כראש הממשלה החלופי המיועד N12. ב־17 במאי 2020 הממשלה הושבעה, ונתניהו וגנץ נשבעו אמונים כראש ממשלה וראש ממשלה חלופי כלכליסט.
- סתירה 2 - הסתמכות על המשותפת ויחס לערביי ישראל: לפני: ב־29 בפברואר 2020, N12, גנץ אמר על ממשלת מיעוט: “לא נשב עם המשותפת” ו“לא נקים ממשלה עם הרשימה המשותפת או בתמיכתה” N12. אחרי: במרץ 2020 דווח כי כחול לבן פועלת להקמת ממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של רוב הרשימה המשותפת, תוך ציטוט גורם: “אנחנו הולכים למשול” זמן ישראל. אחרי נוסף: באוגוסט 2022, בערוץ הלא/פאנט, אמר גנץ: “אין לי בעיה עם הנציגים שלהם בכנסת” ו“אשמח לכמה שיותר ממליצים” ערוץ 14.
- סתירה 3 - ממשלת נתניהו־בן גביר־סמוטריץ': לפני: ביולי 2022, כאן 11, גנץ התחייב שלא ישב עם נתניהו, שלל תמיכה מבחוץ של המשותפת ואמר שאינו רואה בבן גביר וסמוטריץ' שותפים IsraMedia. לפני נוסף: במרץ 2023, זמן ישראל, גנץ כינה את נתניהו “קבלן פירוק של מערכת הביטחון” וקרא “למנוע סכנה אמתית לביטחון הלאומי” זמן ישראל. אחרי: ב־11 באוקטובר 2023 הצטרף לממשלת החירום של נתניהו ואמר: “שותפות גורל – לא שותפות פוליטית” ישראל היום. ב־12 באוקטובר 2023 הכנסת אישרה את כניסת גנץ, איזנקוט, סער, טרופר ושאשא־ביטון לממשלה ישראל היום.
- סתירה 4 - “נכנסים להציל” מול פרישה בעת מלחמה: לפני: ב־26 באוקטובר 2023, זמן ישראל, גנץ הסביר את הישארותו בממשלה: “אהיה כל עוד צריך אותי” זמן ישראל. במאי 2024 הציב אולטימטום לנתניהו: אם לא תאושר תוכנית פעולה עד 8 ביוני - יפרוש, וטען כי “שיקולים פוליטיים חדרו לקבלת ההחלטות” N12. אחרי: ב־9 ביוני 2024 פרש מהממשלה ואמר: “נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי” ynet. נתניהו השיב: “בני, זה לא הזמן לנטוש את המערכה” ynet.
- חנופה/נאמנות לנתניהו: אין תיעוד מרכזי של חנופה אישית לשרה נתניהו מצד גנץ; הביטוי הבולט הוא נאמנות מוסדית/ביטחונית לנתניהו בשעת משבר. ב־2020 גנץ העניק לנתניהו לגיטימציה של ממשלת חילופים למרות המשפט; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המהלך יצר תפקיד חוקתי חדש - “ראש ממשלה חלופי” - והביא לפירוק כחול לבן המכון הישראלי לדמוקרטיה. מנגד, גנץ גם תקף את נתניהו בחריפות: בפברואר 2020 אמר בחדשות 13 שנתניהו נוהג “כראש חבורת נוכלים” חדשות 13.
- יריבויות פנימיות: העימות המרכזי היה עם לפיד ויעלון לאחר כניסת גנץ לממשלת נתניהו. ב־26 במרץ 2020 לפיד ויעלון התפצלו מכחול לבן; לפיד אמר שגנץ “נכנע ללא קרב” N12, ובהמשך אמר שגנץ “התקפל רגע לפני קו הסיום” ישראל היום. ב־2024 נרשם עימות פנימי נוסף עם גדעון סער: סער פרש מהמחנה הממלכתי ואמר שגנץ ואיזנקוט “אינם מבטאים” בקבינט המלחמה את הקול שהיה מביא ישראל היום; אחר כך הציב אולטימטום לנתניהו להיכנס לקבינט המלחמה או לפרוש מהממשלה N12.
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - כניסה לממשלת נתניהו 2020
- מרץ 2020, בית הנשיא/ערוץ 7: לאחר בחירות מרץ 2020 קיבל גנץ המלצה מכל 15 חברי הרשימה המשותפת להרכבת הממשלה; לפי הדיווח, ההמלצה יצרה אפשרות ל־61 ממליצים לגנץ, אך לא הבשילה להקמת ממשלה בראשותו. ערוץ 7, 15.03.2020
- 26 במרץ 2020, ynet: נקודת המפנה הפוליטית הייתה בחירת גנץ ליו"ר הכנסת בתמיכת נתניהו וגוש הימין, במהלך שהתרחש ברקע מגעים לכניסה לממשלה בראשות נתניהו ופיצול כחול לבן. ynet, 26.03.2020
- 26 במרץ 2020, גלובס: גנץ הציג את המהלך כצעד שנועד למצות הקמת ממשלת חירום: "העמדתי את עצמי לבחירת יו"ר הכנסת רק כדי למצות את האפשרות להקים ממשלת חירום לאומי"; באותו דיווח צוין כי הרשימה המשותפת התנגדה למינוי, משום שראתה בו כניסה לממשלת אחדות והמשך שלטון נתניהו. גלובס, 26.03.2020
- 20 באפריל 2020, מסמך ההסכם הקואליציוני: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם קואליציוני לכינון ממשלת חירום ואחדות; ההסכם עיגן ממשלת חילופים, ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי, ורוטציה מתוכננת בין נתניהו לגנץ. הסכם קואליציוני, 20.04.2020
- אפריל–מאי 2020, הכנסת/בג"ץ: במסגרת העתירות נגד ההסדרים החוקתיים של ממשלת החילופים, תואר כי ב־20.04.2020 נחתם ההסכם בין הליכוד לכחול לבן, וכי הוצע לעגן בחוק־יסוד: הממשלה את מוסד "ראש הממשלה החלופי" ואת מנגנון הרוטציה. הכנסת, תגובה בבג"ץ 2905/20
- 17 במאי 2020, זמן ישראל: הכנסת אישרה את השבעת ממשלת נתניהו–גנץ; נתניהו וגנץ נשבעו אמונים, וגנץ נכנס לממשלה כראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. זמן ישראל, 17.05.2020
- 2021, המכון הישראלי לדמוקרטיה: במבט לאחור, המכון הישראלי לדמוקרטיה סיכם כי כחול לבן התפרקה לאחר הבחירות, כי ממשלת נתניהו–גנץ התבססה על עיקרון פריטטי ועל תפקיד חוקתי חדש של ראש ממשלה חלופי, וכי הקדמת הבחירות לכנסת ה־24 סיכלה את מינוי גנץ לראש הממשלה בנובמבר 2021. המכון הישראלי לדמוקרטיה, ערך כחול לבן
7.2 - נאיביות פוליטית
- פברואר 2020, N12: לפני הכניסה לממשלה עם נתניהו, גנץ ניהל קמפיין ביקורתי כלפי נתניהו ואמר בריאיון: "אני לא מאמין לנתניהו בכלום"; הפער בין אמירה זו לבין ההסכם עם נתניהו באפריל 2020 הפך לאחד ממוקדי הביקורת על שיקול הדעת הפוליטי שלו. N12, 15.02.2020
- ספטמבר 2019, סרוגים: גנץ הצהיר: "לא נשב בממשלה שלעומד בראשה כתב אישום חמור"; כניסתו ב־2020 לממשלה בראשות נתניהו, שכבר הוגש נגדו כתב אישום, שימשה מבקריו כראיה להפרת קו פוליטי מרכזי שהציב. סרוגים, 25.09.2019
- 26 במרץ 2020, N12: עם בחירתו ליו"ר הכנסת, דווח כי לפיד ויעלון ביקשו להתפצל מסיעתו, וביש עתיד טענו כי גנץ "ויתר בכל הפרמטרים החשובים" - בין היתר משום שהיה שני ברוטציה ונכנס לממשלה עם בלוק הימין של נתניהו. N12, 26.03.2020
- אוקטובר 2020, ynet: בפרשנות פוליטית נכתב כי הסכם הרוטציה בין הליכוד לכחול לבן ייזכר כ"אחד התעלולים הממולחים ביותר בהיסטוריה הפוליטית הישראלית"; הניתוח שיקף את הביקורת שלפיה גנץ לא העריך נכון את יכולת נתניהו להשתמש בתקציב וברוטציה כמנגנוני לחץ. ynet, 18.10.2020
- אפריל 2021, ynet: גנץ עצמו השתמש בביטוי קרוב לנושא זה כשכינה פגישה של נציגת מפלגתו עם מנסור עבאס "טעות טקטית" ו"תמימות פוליטית"; באותו יום נפגש בעצמו עם עבאס וביקש ממנו לתמוך במועמד מגוש השינוי. ynet, 06.04.2021
7.3 - יחס לערביי ישראל
- מרץ 2020, N12: במגעים לאחר הבחירות אמר גנץ לנציגי הרשימה המשותפת: "אקים ממשלה שתשרת יהודים וערבים"; זו הייתה אחת ההתבטאויות המרכזיות שלו כלפי החברה הערבית סביב הניסיון להקים ממשלה חלופית לנתניהו. N12, 09.03.2020
- פברואר 2020, חדשות 13: במקביל, גנץ הבהיר כי יעדיף "ממשלה עם רוב יהודי – או אחדות בלי נתניהו", והוסיף כי הוא מאמין שלא יזדקק לתמיכת הרשימה המשותפת; כלומר, יחסו הפוליטי לערבים אזרחי ישראל שילב פנייה אזרחית אל ציבור הבוחרים הערבי עם הימנעות מהכנסת הרשימה המשותפת לקואליציה. חדשות 13, 15.02.2020
- פברואר 2020, N12: גנץ התנגד להעברת אוכלוסייה ויישובי המשולש לרשות הפלסטינית במסגרת רעיונות חילופי שטחים, אך התחמק באותו דיווח מתשובה ישירה על תמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת; אחמד טיבי דרש מגנץ התנגדות ברורה ל"טרנספר". N12, 06.02.2020
- פברואר 2020, N12: כחול לבן הפעילה קמפיין ייעודי לחברה הערבית, ובמפלגה הדגישו מסר של שוויון אזרחי; רם בן ברק ציטט את גנץ כאומר שבישראל "יש 9 מיליון אזרחים ולא מעניין מי מוסלמי מי יהודי - כולם שווי זכויות". N12, 15.02.2020
- אפריל 2021, ynet: לאחר הבחירות לכנסת ה־24 נפגש גנץ עם יו"ר רע"ם מנסור עבאס וביקש ממנו "לתמוך במועמד מגוש השינוי להרכבת הממשלה"; הפגישה סימנה הכרה מעשית בכוח הפוליטי של רע"ם, גם לאחר ביקורת על ניהול המגעים. ynet, 06.04.2021
- יוני 2023, אייס: על רקע גל הרציחות בחברה הערבית, גנץ הגדיר את האלימות כ"מצב חירום לאומי" וכתב: "רק ביחד, כחברה ישראלית אחת, אפשר וצריך להצליח לעצור את מגפת האלימות"; ההתבטאות מיקמה את הפשיעה בחברה הערבית כנושא אזרחי־לאומי ולא רק מגזרי. אייס, יוני 2023
7.4 - חברותו בממשלת נתניהו לאחר ה־7.10.2023
- 7 באוקטובר 2023, N12: כבר ביום מתקפת חמאס, גנץ הודיע כי הוא שוקל בחיוב כניסה לממשלת חירום לתקופת המלחמה, בתנאי שתתמקד באתגרים הביטחוניים ותאפשר "שותפות והשפעה מהותית" בפורומי קבלת ההחלטות. N12, 07.10.2023
- 9 באוקטובר 2023, וואלה: במגעים להקמת ממשלת החירום דרש גנץ הקמת "קבינט מלחמה" מצומצם, בעוד נתניהו הסתייג ממתן זכות וטו למחנה הממלכתי; הפער המרכזי הוגדר כשאלת ההשפעה של גנץ ואיזנקוט על ניהול המלחמה. וואלה, 09.10.2023
- 11 באוקטובר 2023, N12: נתניהו וגנץ הודיעו על הקמת ממשלת חירום לאומית; קבינט המלחמה המצומצם כלל את נתניהו, גלנט וגנץ, ואיזנקוט ודרמר שובצו כמשקיפים. N12, 11.10.2023
- 11 באוקטובר 2023, זמן ישראל: בהצהרה המשותפת אמר גנץ: "השותפות שלנו היא לא שותפות פוליטית. היא שותפות גורל"; זה היה הנימוק הציבורי המרכזי שלו להצטרפות לממשלת נתניהו אחרי טבח 7 באוקטובר. זמן ישראל, 11.10.2023
- 12 באוקטובר 2023, ynet: הכנסת אישרה את צירוף המחנה הממלכתי לממשלה; גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא־ביטון צורפו כשרים ללא תיק בממשלת החירום. ynet, 12.10.2023
- 26 באוקטובר 2023, זמן ישראל: גנץ חזר על המסגור הלא־מפלגתי ואמר שהשותפות עם נתניהו היא "שותפות גורל ולא שותפות פוליטית"; הוא הוסיף כי יישאר "כל עוד צריך אותי". זמן ישראל, 26.10.2023
- 9 ביוני 2024, ynet: גנץ פרש מממשלת החירום ואמר: "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי"; הוא קרא להקדמת הבחירות וטען כי המשך הישיבה בממשלה אינו משרת עוד את מטרות המלחמה. ynet, 09.06.2024
- 17 ביוני 2024, חדשות 13: שמונה ימים לאחר פרישת גנץ ואיזנקוט, נתניהו פירק את קבינט המלחמה שהוקם בעקבות הצטרפות המחנה הממלכתי; בכך הסתיים גם המבנה הפורמלי שבאמצעותו גנץ השפיע על ניהול המלחמה מתוך הממשלה. חדשות 13, 17.06.2024