יולי אדלשטיין

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• תעודת זהות בסיסית: יולי־יואל אדלשטיין נולד ב־5 באוגוסט 1958 בצ'רנוביץ שבברית המועצות — כיום צ'רניבצי, אוקראינה; שמו הלועזי/רוסי מופיע במקורות כ־יוליאן/יולי יורייביץ' אדלשטיין. בכרטיסי הכנסת והביוגרפיות הציבוריות הוא מזוהה כחבר כנסת מטעם הליכוד, לשעבר שר הקליטה, יו"ר הכנסת ושר הבריאות; בסעיף זה נעסוק רק ברקע עד המעבר לפוליטיקה הארצית ב־1996. מקורות ביוגרפיים בסיסיים: ערוץ הכנסת — חבר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין, זמן כנסת — יולי יואל אדלשטיין, אוניברסיטת חיפה — קובץ עברית על הענקת אות/פרס, University of Haifa — English bio.
• רקע משפחתי: מקורות רשמיים למחצה בישראל מתארים את הוריו כאניטה ויורי אדלשטיין, ניצולי שואה, ומציינים כי גדל במשפחה יהודית־סובייטית מרוחקת מדת; כתבות ביוגרפיות מאוחרות יותר מוסיפות כי אביו יורי התנצר והיה לכומר אורתודוקסי רוסי, וכי שני ההורים עסקו באקדמיה/הוראה. ב־21 באפריל 2015, במדור “עניין אישי” בערוץ 7, צוטט אדלשטיין על הילדות: "ידענו ששם המשפחה הוא יהודי, אבל לא מעבר לזה"; באותו פרופיל נאמר כי הוריו, אניטה ויורי, “שימשו מרצים במכללה להכשרת מורים” והתמחו בבלשנות ושפות. מקורות: ערוץ 7 — עניין אישי, 21.04.2015, גלובס — יולי אדלשטיין, שר ההסברה והתפוצות, מרץ 2009, The Jerusalem Post — פרופיל, 25.03.2020, המכלול — יואל אדלשטיין.
• ילדות והשכלה סובייטית: לאחר מעבר המשפחה למוסקבה, אדלשטיין גדל בסביבה סובייטית חילונית; לפי ריאיון שפורסם ב־20 בנובמבר 2014 ב־Chabad.org, הוריו עברו למוסקבה ללימודים גבוהים והיו מרצים לאנגלית, והבית “היה מלא בתרבות חילונית”. באותו פרסום צוטט אדלשטיין: "You couldn’t even call our house ‘assimilated’" — כלומר, לדבריו, הבית היה מעבר להתבוללות רגילה מבחינת ריחוקו מתודעה יהודית. מקורות: Chabad.org — I Was Part of Chabad’s Underground, 20.11.2014, Jewish Agency — ריאיון עם אדלשטיין, 2018 בערך, Hadassah Magazine — Interview: Yuli Edelstein, 13.10.2013.
• המעבר הראשוני לזהות יהודית וללימוד עברית: בפרסום Chabad.org מ־20 בנובמבר 2014 סיפר אדלשטיין כי סבו, שכבר התרחק מיהדות, החל ללמוד עברית בשנותיו המאוחרות; לאחר מות הסב, אדלשטיין דפדף בספריו והחל ללמוד עברית בעצמו. הציטוט המרכזי מאותו ריאיון: "I began to learn Hebrew myself"; בהמשך אמר כי בתוך זמן קצר עבר “מתלמיד למורה”. מקורות תומכים: Chabad.org — ריאיון 20.11.2014, Jewish Agency — ראיון על עברית וזהות יהודית, JTA / New York Jewish Week — The Taste of Freedom, 31.03.2015.
• לימודים אקדמיים/מקצועיים במוסקבה: המקורות אינם אחידים בניסוח שם המוסד: בכרטיס הכנסת בעברית נכתב כי בשנת 1979, בשנה הרביעית ללימודיו, היה סטודנט ב“מכון ללימודי שפות זרות במוסקבה”; בקובץ הביוגרפי שהופץ בפרלמנט האירופי נכתב כי למד שפות זרות ב־Moscow Institute for Teacher Training; מקורות נוספים מציינים הכשרה כמורה לשפות. מקורות: זמן כנסת — קו"ח, European Parliament — Yuli-Yoel Edelstein, MK, ICT — MK Yuli Yoel Edelstein.
• ההתנגדות לקומוניזם והחיבור הראשוני למסורבי העלייה: בריאיון Chabad.org מ־20 בנובמבר 2014 הציג אדלשטיין את תחילת ההתנגדות שלו כמרד סטודנטיאלי־אידיאולוגי נגד הקומוניזם, שלא התחיל ממניע ציוני מובהק. הציטוט: "My rebellion began in my university days"; מיד אחר כך הסביר כי ההתנגדות לקומוניזם חיברה אותו למסורבי העלייה, ומתוך כך התגבשה אצלו ההחלטה שמקומו בארץ ישראל. מקור: Chabad.org — 20.11.2014.
• בקשת העלייה הראשונה והפגיעה התעסוקתית: לפי כרטיס הכנסת וזמן כנסת, בשנת 1979 הגיש אדלשטיין בקשה לעלות לישראל, והיא נדחתה. בריאיון Chabad.org מ־20 בנובמבר 2014 סיפר כי ניגש לדיקן כדי לקבל מסמכים לבקשת ההגירה, וקיבל יחד איתם הודעת פיטורים מיידית; הציטוט הרלוונטי: "I was immediately fired". מקורות: זמן כנסת — שנת 1979 ובקשת העלייה, Chabad.org — תיאור בקשת ההגירה והפיטורים, ערוץ הכנסת — קורות חיים.
• הוראת עברית במחתרת ופעילות ציונית בברית המועצות: בשנים שלאחר דחיית בקשת העלייה פעל אדלשטיין בחוגים ציוניים במוסקבה ולימד עברית במחתרת; זהו רכיב קבוע כמעט בכל הביוגרפיות שלו. המקורות מתארים אותו כמורה עברית, פעיל עלייה ומסורב עלייה; בחלקם נזכרה פעילות להרחבת רשת לימודי עברית גם מחוץ למוסקבה. מקורות: ערוץ הכנסת — ביוגרפיה, JTA — Soviet Jew Sentenced to Three Years, דצמבר 1984, The Jerusalem Post — נאום בפרלמנט הרוסי, 28.06.2017, Ynetnews — tour of prisoner-of-Zion sites, יוני 2017.
• נישואים ומשפחה מוקדמת: לפי Chabad.org, אדלשטיין נישא לטניה בשנת 1977 אזרחית/משפחתית, ובהמשך נערכה להם חופה יהודית במחתרת; מקורות ביוגרפיים מציינים כי לטניה ויולי אדלשטיין נולדו שני ילדים. תיאור החופה והמעורבות של חסידי חב"ד מופיע בכתבה מ־20 בנובמבר 2014 ובכתבה נוספת מ־20 ביולי 2017 על ביקורו במוסקבה. מקורות: Chabad.org — 20.11.2014, Chabad.org — Knesset Speaker Repays Debt, 20.07.2017, JTA / New York Jewish Week — 31.03.2015.
• המעצר והמשפט בברית המועצות: מקורות שונים נותנים דגשים שונים על מועד תחילת הפרשה: Israel Hayom ו־Ynetnews מתארים את תחילת הסיפור ביום שישי 24 באוגוסט 1984, כשסוכנים הגיעו לדירתו; Chabad.org מציין מעצר במוסקבה ב־4 בספטמבר 1984; JTA דיווח בדצמבר 1984 כי לאחר משפט בן ארבע שעות במוסקבה הורשע אדלשטיין בהחזקת סמים לכאורה ונגזרו עליו שלוש שנות מחנה עבודה. מקורות: ישראל היום — יולי אדלשטיין חזר לכלא במוסקבה, יוני 2017, Ynetnews — Knesset speaker takes tour, 28.06.2017, Chabad.org — 20.07.2017, JTA — דצמבר 1984.
• האשמה הפלילית והטענה לרדיפה פוליטית: הדיווח ההיסטורי של JTA מדצמבר 1984 מסר כי ההרשעה הרשמית הייתה על “possessing drugs”, אולם באותו דיווח הודגש כי אדלשטיין היה מורה עברית שהוזהר זמן רב בידי הקג"ב להפסיק ללמד. בכתבות מאוחרות יותר, כולל Chabad.org, Lubavitch.com ו־The Jerusalem Post, מוצגת ההאשמה כעלילת סמים שנועדה לכסות על הפעילות האמיתית — הוראת עברית ופעילות עלייה. מקורות: JTA — 1984, Lubavitch.com — Knesset Speaker Visits Site, 2017, The Jerusalem Post — 28.06.2017.
• ציטוט מאוחר על סיבת המאסר: בנאום במועצת הפדרציה של רוסיה ב־28 ביוני 2017, כפי שדווח ב־Ynet וב־The Jerusalem Post, אדלשטיין אמר: “לפני 33 שנים נאסרתי... בעוון לימוד השפה העברית”; בגרסה האנגלית של The Jerusalem Post צוטט: "for the crime of teaching the Hebrew language". זהו ציטוט מאוחר, בתוך תחום הזמן 1990–2026, המתייחס לאירועי 1984. מקורות: Ynet — 33 שנה לאחר שנכלא, 28.06.2017, The Jerusalem Post — 28.06.2017.
• תיעוד רשמי/ארכיוני מחוץ לישראל: פעילותו ומאסרו הוזכרו גם במסמכים רשמיים אמריקניים מתקופת המאבק למען יהודי ברית המועצות. ב־Congressional Record משנת 1985 מוזכר Yuli Edelshtein כמסורב עלייה ומורה עברית ממוסקבה שנשלח לשלוש שנות מאסר; במסמכי ספריית רייגן קיימים אזכורים לשחרורו ולמאבק לשחרור אסירי ציון. מקורות: GovInfo — Congressional Record 1985, Congress.gov — Congressional Record, 21.03.1986, Reagan Library — Public Liaison file, Reagan Library — 2025 PDF scan.
• שחרור ועלייה לישראל: לפי המקורות הביוגרפיים, אדלשטיין שוחרר במאי 1987 ועלה לישראל באותה שנה עם משפחתו; לפי כמה מקורות, התיישב תחילה באלון שבות ובהמשך בנווה דניאל שבגוש עציון. מקורות: זמן כנסת — שחרור ועלייה, ICT — settled in Gush Etzion, The Jerusalem Post — 25.03.2020, SD Jewish World — University of Haifa to honor Edelstein, 01.05.2018.
• שירות צבאי בישראל: בכרטיס הביוגרפי של “זמן כנסת” נכתב כי שירותו הצבאי היה בדרגת רב"ט, שלב ב'; כתבת N12/Mako שפורסמה לקראת בחירות 2021 מפרטת כי מדובר ב“שירות צבאי שלב ב' — מקוצר לעולים — של 4 חודשים”. המקורות שנמצאו אינם מפרטים יחידה, תפקיד צבאי או אירועי ביקורת רשמיים ביחס לשירות זה. מקורות: זמן כנסת — שירות צבאי: רב"ט שלב ב', N12/Mako — איפה המתמודדים שירתו בצבא, 2021.
• הכשרה חינוכית בישראל: לאחר העלייה למד אדלשטיין במסגרת “עמיתי ירושלים” להכשרת מנהיגות חינוכית יהודית; הכרטיסים הביוגרפיים מציינים אותו כבוגר התוכנית, והקובץ הביוגרפי של הפרלמנט האירופי מציין כי בשנת 1990 סיים את Jerusalem Fellows Program. מקורות: זמן כנסת — השכלה: עמיתי ירושלים, European Parliament — 1990 Jerusalem Fellows, ערוץ 7 — כרטיס אישי 04.12.2008, Ynet — אתגר החינוך הממלכתי, 2019.
• קריירה חינוכית מוקדמת, 1990–1993: לפי קובץ הביוגרפיה של הפרלמנט האירופי, בשנים 1990–1993 היה אדלשטיין ראש מחלקה במרכז מלי"ץ לחינוך ציוני; לפי “זמן כנסת” וערוץ 7, עבד במוסדות חינוכיים, בעיקר בהוראת עברית לבני חו"ל. מקורות: European Parliament — Melitz 1990–1993, זמן כנסת — מוסדות חינוך, ערוץ 7 — עניין אישי, 21.04.2015.
• הפורום הציוני: לאחר עלייתו לישראל פעל אדלשטיין במסגרת “הפורום הציוני”, ארגון של מסורבי עלייה ופעילי עלייה לשעבר. לפי קובץ הפרלמנט האירופי, שימש סגן נשיא הפורום הציוני בישראל בשנים 1988–1996; מקור חינוכי של מט"ח על המאבק למען יהודי ברית המועצות מציין כי את תפקיד סגן נשיא הפורום מילא אסיר ציון אחר — יולי אדלשטיין. מקורות: European Parliament — Vice President of Zionist Forum 1988–1996, מט"ח — המאבק למען יהודי ברית המועצות, The Jerusalem Post — בתוך שנה סגן נשיא הפורום, 25.03.2020.
• מגע ראשון עם הפוליטיקה הישראלית לפני הקמת מפלגה: לפי The Jerusalem Post, בתחילת דרכו בארץ היה אדלשטיין מזוהה תחילה עם המפד"ל, ולאחר זמן קצר עבר למסלול של ייעוץ פוליטי; לפי קובצי כנסים של המרכז הבינתחומי/אוניברסיטת רייכמן ו־World Jewish Congress, בשנים 1993–1994 שימש יועץ לראש האופוזיציה דאז בנימין נתניהו. מקורות: The Jerusalem Post — 25.03.2020, Reichman University — speakers bio 2018, Reichman University — speakers 2014, World Jewish Congress PDF — bio.
• הקו האידיאולוגי המוקדם: המעבר המתועד הוא מרקע אנטי־קומוניסטי אישי ומסורבות עלייה, דרך זהות יהודית־ציונית ופעילות חינוך, אל השתלבות במרחב הימין/ציונות דתית־לאומית ולאחר מכן בפוליטיקת עולים. ב־4 בדצמבר 2008, כשכבר היה מועמד בליכוד, כתב אדלשטיין בערוץ 7: "אני קורא לציבור הכתום ולכל מי שנאמן לארץ ישראל לקחת חלק בפעילות הפוליטית במדינה"; זו אמירה מאוחרת יחסית, אך היא מתעדת את האופן שבו ניסח את שייכותו למחנה ארץ־ישראלי־ימני לאחר שנות הפעילות המוקדמות. מקור: ערוץ 7 — שאלת השבוע, 04.12.2008.
• המעבר ממסגרת ארגונית־חינוכית למפלגת עולים: בשנת 1996 נמנה אדלשטיין עם מייסדי מפלגת “ישראל בעלייה” לצד נתן שרנסקי, כמפלגה שייצגה בעיקר את ציבור העולים מברית המועצות לשעבר. מקורות ביוגרפיים, כולל “ישראל היום”, “זמן כנסת” ו־Mako, מציינים את ההקמה והכניסה לכנסת באותה שנה. מקורות: ישראל היום — ממסורב עלייה ליו"ר, מרץ 2013, זמן כנסת — ישראל בעלייה, Mako — שר ההסברה והתפוצות, 2009, המכלול — תפקידים מוקדמים.
• בחירות 1996 — מדד המעבר לפוליטיקה הארצית: בבחירות לכנסת ה־14 שנערכו ב־29 במאי 1996, רשימת “ישראל בעלייה בראשות נתן שרנסקי” קיבלה 7 מנדטים; ברשימות הכנסת ה־14 מופיע יולי יואל אדלשטיין כחבר הסיעה. מקורות: הספרייה הלאומית — בחירות 1996, מידע נוסף, Open Knesset — סיעות הכנסת ה־14, IPU — Israel parliamentary elections 1996.
• תיעוד מפלגתי ומצעי: המצע של “ישראל בעלייה” לבחירות 1999, הנשמר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, מלמד על מסגרת אידיאולוגית־מפלגתית שהתמקדה בשילוב מלא של עולים בחיים החברתיים והפוליטיים בישראל; מחקר שפורסם באוניברסיטה הפתוחה על פוליטיקה “רוסית” בישראל מציין את אדלשטיין בין מייסדי “ישראל בעלייה”. מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה — מצע ישראל בעלייה 1999, האוניברסיטה הפתוחה — Israeli Russian Politics and the Conflict, 2006.
• תיעוד ביקורת רשמי ביחס למסגרת המפלגתית: בדוח מבקר המדינה על מימון הסיעות לתקופת הכנסת ה־14 מופיעה “ישראל בעלייה” בין הסיעות המבוקרות; זהו מקור רשמי על המסגרת המפלגתית שבה נכנס אדלשטיין לפוליטיקה, אך אינו מציג ממצא אישי נגדו בסעיף הביוגרפי המוקדם. מקור: מבקר המדינה — מימון מפלגות, סיעות הכנסת ה־14, 1998.
• כניסה לתפקיד שר — סיום שלב “הקריירה המוקדמת”: לאחר בחירות 1996 ומו"מ קואליציוני, מונה אדלשטיין לשר לקליטת העלייה בממשלת נתניהו הראשונה; לפי מקורות רשמיים ומשניים, כהונתו החלה ב־18 ביוני 1996 ונמשכה עד 6 ביולי 1999. זהו כבר שלב פוליטי־ממשלתי, אך הוא מסמן את נקודת הסיום של המעבר מחינוך ופעילות עולים אל הנהגה ארצית. מקורות: Gov.il — הכנסת הארבע עשרה / הממשלה ה־27, European Parliament — Minister of Immigrant Absorption June 1996–July 1999, Mako — כהונה כשר הקליטה 1996–1999.
• דוגמאות ראשונות לעיסוקי קליטה בכנסת: כבר בדיוני הכנסת ה־14 נרשם אדלשטיין כשר לקליטת העלייה בדיונים על תנאי עולים ומדיניות קליטה; לדוגמה, בפרוטוקול מליאה מ־27 בנובמבר 1996 מופיעה תשובת “השר לקליטת העלייה י"י אדלשטיין”, ובוועדת העלייה והקליטה מופיעים דיונים שבהם נדרש להשיב על תקציבים, סמינרים ומדיניות משרד הקליטה. מקורות: NYU Archive — 14th Knesset plenum, 27.11.1996, Knesset PDF — ועדת העלייה והקליטה, הכנסת ה־14.
• עיצוב הזיכרון הציבורי של פעילות מסורבי העלייה: בשנים מאוחרות יותר, כשהיה יו"ר הכנסת, אדלשטיין חזר שוב ושוב לסיפור מסורבי העלייה והוראת העברית כמקור סמכות ציבורי. בוועדת העלייה והקליטה שציינה “יום העלייה” בכנסת ה־20 נכתב כי אדלשטיין הדגיש את תרומת העלייה ואת המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות; בישיבה אחרת הוזכרה מורשת “לומדי העברית בסתר, שואפי העלייה לארץ”. מקורות: כנסת — ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, יום העלייה, כנסת — ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, פרויקט אבי יאיר.
• שורת סיכום עובדתית לסעיף: עד כניסתו לכנסת ב־1996, המסלול המתועד של אדלשטיין עבר בארבע תחנות: תלמיד ומורה לשפות במוסקבה; מסורב עלייה ומורה עברית במחתרת; אסיר ציון שעלה לישראל ב־1987; איש חינוך ופעיל ארגוני עולים בשנים 1990–1995, כולל “עמיתי ירושלים”, מלי"ץ והפורום הציוני, עד המעבר לייעוץ פוליטי לנתניהו ולהקמת “ישראל בעלייה”. מקורות מסכמים: ערוץ הכנסת, זמן כנסת, European Parliament bio, The Jerusalem Post — 25.03.2020.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

שר הקליטה / המשרד לקליטת העלייה — יוני 1996–יולי 1999; סגן שר הקליטה — מרץ 2001–פברואר 2003

• תאריכי כהונה ותיק: אדלשטיין נבחר לכנסת ב-1996 מטעם ישראל בעלייה ומונה לשר לקליטת העלייה בממשלת נתניהו הראשונה; לאחר מכן, לפי תיאורי הקריירה הרשמיים/פרלמנטריים, כיהן גם כסגן שר הקליטה בשנים 2001–2003, בתקופת ממשלת שרון. מקורות ביוגרפיים מרכזיים מציינים את רצף התפקידים: שר קליטה, סגן יו"ר הכנסת, יו"ר סיעה, סגן שר קליטה, שר ההסברה והתפוצות ויו"ר הכנסת ויקיפדיה — Yuli Edelstein, ישראל היום, מרץ 2013 — “יולי אדלשטיין: ממסורב עלייה ליו"ר”.
• החלטה תקציבית מרכזית — שחיקת מענק המכס בסל הקליטה, דצמבר 1996: ב-30 בדצמבר 1996 אישרה ועדת הכספים את בקשת שר הקליטה אדלשטיין לקצץ/לשחוק את מענק המכס לעולים מארצות מצוקה, במקום הפטור ממכס וממס קנייה; לפי גלובס, אדלשטיין טען כי מחירי המוצרים לא עלו מאז 1990 ולכן ההפחתה לא תפגע בעולים. הביקורת הספציפית בדיון באה מצד ח"כ אופיר פינס, שטען כי המענק אינו מיועד רק לרכישת מוצרי חשמל אלא לכל צורך של העולה, ולכן קיצוצו עלול שלא לכסות עלויות אחרות גלובס, 30.12.1996.
• קליטת מדענים עולים — תוכנית קמ"ע, 1998 ואילך: תוכנית קמ"ע לקליטת מדענים עולים נוצרה ב-1998, בתקופת כהונת אדלשטיין כשר הקליטה, כדי לתת מענה להמשך העסקתם של מדענים עולים מצטיינים במוסדות מחקר. מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הקיצוץ בתוכנית קמ"ע מתאר את מנגנוני הסיוע: “סיוע כספי בהעסקת מדען”, “תכנית המלגות למחקר” ו“תכנית קמ"ע”, ומציין כי קמ"ע נועדה למענה תעסוקתי ארוך יותר למדענים מצטיינים מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2009.
• ביקורת מקצועית על קמ"ע והמדיניות כלפי מדענים עולים: הביקורת המאוחרת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת התמקדה בכך שתוכנית קמ"ע, שנועדה לייצר רצף העסקה למדענים עולים, הייתה תלויה בתקצוב ובקיצוצים תקופתיים; כלומר, גם אם התוכנית נתנה פתרון למדענים מצטיינים, היא לא ביטלה את תלותם של מדענים עולים במימון ממשלתי ובמוסדות הקולטים מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2009.
• תיאום בין-משרדי ושותפויות מימון — פרוטוקול ועדת העלייה והקליטה בכנסת ה-14: בפרוטוקול ועדת העלייה והקליטה מתקופת כהונתו כשר, מופיע אדלשטיין בדיון שבו נזכר ניסיון לערב קרן פרטית שתיכנס במימון של 50% לתוכנית בין-משרדית; בפרוטוקול מצוין כי “מנכ"ל משרד הבריאות וגם אנוכי הצלחנו לערב בזה קרן פרטית גדולה שתיכנס עם 50%” וכי נבחנה “תוכנית מתואמת בין כמה משרדים”. פרטי התוכנית המדויקים טעונים אימות נוסף מהפרוטוקול המלא, אך זה מקור ראשוני לכך שאדלשטיין פעל במשרד הקליטה דרך תיאום בין-משרדי ומימון משלים פרוטוקול ועדת העלייה והקליטה, הכנסת ה-14.

שר ההסברה והתפוצות — מרץ 2009–מרץ 2013

• תאריכי כהונה ותיק: במרץ 2009 מונה אדלשטיין לשר ההסברה והתפוצות בממשלת נתניהו; תחומי האחריות הוגדרו כהסברה ציבורית, קשר עם יהדות התפוצות ומאבק באנטישמיות. תיאור זה מופיע גם בפרופיל שפורסם בעת בחירתו ליו"ר הכנסת ב-2013 וגם במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על תקציבי ההסברה ישראל היום, מרץ 2013, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, “תיאור תקציב ההסברה”, 2015.
• הקמת תפיסת “Public Diplomacy” אזרחית, ינואר 2010: בדיון ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מ-6 בינואר 2010 הציג אדלשטיין את תפיסת המשרד: לא להסתפק בדובר רשמי נוסף, אלא “למצוא את הכוחות בדמות של מאות אלפים אם לא מיליונים” שיצטרפו להסברה של ישראל; הוא הגדיר את מטרת ההסברה כחיזוק הלגיטימיות, הדימוי והמעמד של המדינה. זהו ציר ניהולי מרכזי של המשרד: גיוס אזרחים ויהודים בתפוצות להסברה לא-ממשלתית למחצה Open Knesset, ועדה מ-06.01.2010.
• קמפיין “מסבירים ישראל” / “קמפיין הגמלים”, 2010: במרץ 2010 פורסם כי אדלשטיין כינס בלוגרים דוברי רוסית במסגרת “קמפיין הגמלים”, שתקציבו דווח ככ-1.5 מיליון ש"ח, ומטרתו הייתה שיפור הדימוי של ישראל בעולם. הביקורת התקשורתית התמקדה בשאלה אם משרד ממשלתי אמור לנהל קמפיין תדמיתי כזה, ובתרגום/דימוי המשרד כ“משרד פרופגנדה”; אדלשטיין דחה את התיאור הזה בדיון עם הבלוגרים וואלה, 11.03.2010 — “ההסברה על פי יולי אדלשטיין”.
• פעילות הסברה מול תפוצות ומדיה רוסית — 200 עיתונאים, יותר מ-50 מדינות, יוני 2010: ביוני 2010 פורסם כי אדלשטיין הנחה את מנכ"ל משרדו לפעול בקרב קהילות יהודיות בתפוצות להגברת זרימת חומרי הסברה; באותו מקור נכתב כי נעשתה פנייה לכ-200 עיתונאים לא-יהודים במדיה הרוסית ביותר מ-50 מדינות. זהו מדד כמותי לפעילות ההסברה של המשרד, אם כי לא נמצא באותו מקור מדד תוצאה עצמאי להשפעה על דעת קהל ערוץ 7, 03.06.2010.
• ניהול תקציבי הסברה ומבנה סמכויות: מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על תקציבי ההסברה מתאר כי משרד ההסברה והתפוצות תחת אדלשטיין הוביל פרויקטים כמו “מסבירים ישראל — תקשורת דיגיטלית וכתובה”, ובאותה תקופה צורפו לתחום אחריותו גם לשכת הפרסום הממשלתית ולשכת העיתונות הממשלתית. הביקורת המבנית המשתמעת מן המסמך היא פיזור תקציבי ההסברה בין משרדי ממשלה שונים וקושי להשוות בין תקציבים ופרויקטים מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2015.
• רשות השידור ויחסים עם נתניהו — פברואר 2010: ב-19 בפברואר 2010 דווח כי אדלשטיין התפטר מתפקידו כשר הממונה על רשות השידור, על רקע מחלוקת עם ראש הממשלה נתניהו בעניין מינוי אמנון דיק ליו"ר הרשות. לפי מקור ראשון/NRG, לשכת נתניהו הציגה זאת כהתגייסות של אדלשטיין למאמץ ההסברתי מול דוח גולדסטון ואיראן, אך הדיווח מציין מחלוקת על מינוי יו"ר הרשות — אירוע מוקדם ביחסי אדלשטיין–נתניהו סביב סמכויות ומינויים מקור ראשון/NRG, 19.02.2010.

יושב ראש הכנסת — מרץ 2013–מרץ 2020

• תאריכי כהונה ותפקיד: אדלשטיין נבחר ליו"ר הכנסת ב-18 במרץ 2013, ברוב של 96 חברי כנסת מול 8 נמנעים, וסיים בפועל את כהונתו במרץ 2020 לאחר המשבר המשפטי סביב כינוס המליאה לבחירת יו"ר חדש. בחירתו הראשונה דווחה בוואלה ובכלי תקשורת נוספים, ואילו סיום כהונתו נקשר בפסק הדין ובהתפטרותו וואלה, 18.03.2013, גלובס, 25.03.2020.
• רפורמה ניהולית: “כנסת ירוקה”, ינואר 2014 ואילך: בתקופת אדלשטיין הושק פרויקט “כנסת ירוקה”; בדיווחים על הפרויקט נכתב כי הכנסת פרסמה מכרז לקולטים סולאריים על גגות הכנסת בהשקעה של 6–6.5 מיליון ש"ח, על שטח של כ-4.6 דונם, עם צפי להחזר השקעה בתוך כ-4 שנים. זו הייתה החלטה ניהולית-תשתיתית עם מדדי עלות וחיסכון מוגדרים Funder, 2014, Jerusalem Post, 2015.
• רפורמת שקיפות ושידורי ועדות, נובמבר 2016: ב-21 בנובמבר 2016 דווח על “מהפכת השידורים החיים מהכנסת”: פריסת מצלמות לשידור חי מכל ועדות הכנסת, אפליקציה תומכת, התראות לציבור ומאגרי מידע. לפי הדיווח, המהלך נעשה “בהנחיית יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין”, ונועד לאפשר לכלי תקשורת ולציבור לעקוב בזמן אמת אחרי עבודת הוועדות Funder, 21.11.2016.
• ערוץ הכנסת — ועדת פריש, מכרז וחקיקה, 2015–2016: בפברואר 2016 הוגש לאדלשטיין דוח ועדת פריש על ערוץ הכנסת לאחר 18 ישיבות; באפריל 2016 החליט אדלשטיין לקבל את עיקר המלצות הוועדה לקראת מכרז להפעלת הערוץ, אך דחה מעבר אוטומטי לתאגיד השידור הציבורי והגביל שידור אירועים ממלכתיים/לאומיים ל-10 בשנה בשל עלויות וואלה ברנז'ה, 14.02.2016, גלובס, 20.04.2016.
• ביקורת מקצועית על חוק ערוץ הכנסת, יוני 2016: המכון הישראלי לדמוקרטיה, בחוות דעת מ-20 ביוני 2016, בירך על הכוונה ליישם את מסקנות ועדת פריש אך מתח ביקורת על סעיף “ביזוי הכנסת”, שלדבריו עלול להפוך את הערוץ ממכשיר שקיפות ל“מוסד יחסי הציבור של הכנסת”; עוד נטען כי הסעיף פוגע בחסינות חברי הכנסת וביכולת התחרות של הערוץ מול ערוצים אחרים המכון הישראלי לדמוקרטיה, 20.06.2016.
• טקס המשואות — שמירת מעמד יו"ר הכנסת מול נתניהו ורגב, מרץ–אפריל 2018: במרץ 2018 הודיע אדלשטיין כי הכנסת עלולה להחרים את טקס הדלקת המשואות אם ראש הממשלה נתניהו ינאם בו, במסגרת ניסיון של השרה מירי רגב לשנות את מבנה הטקס בשנת ה-70 למדינה. אדלשטיין נימק כי “טקס הדלקת המשואות הוא טקס של כל אזרחיה של מדינת ישראל” וכי הכנסת היא הרשות שמייצגת את כל חלקי העם; זה היה מאבק מוסדי על תפקיד יו"ר הכנסת בטקס וואלה, 29.03.2018, ynet, 29.03.2018.
• הפשרה בטקס המשואות, אפריל 2018: ב-3 באפריל 2018 דווח כי נתניהו ואדלשטיין הגיעו לפשרה: נתניהו ישתתף בטקס, ידליק משואה בשם ממשלות ישראל לדורותיהן ויישא דברים, ואדלשטיין ימשיך לנאום כיו"ר הכנסת. מבחינת יחסי נתניהו–אדלשטיין, האירוע הסתיים בפשרה אך סימן מחלוקת גלויה על גבולות הסמליות הממלכתית והקרדיט הפוליטי בטקס גלובס, 03.04.2018, N12, אפריל 2018.
• ביקורת פוליטית על אדלשטיין בטקס המשואות: ב-27 במרץ 2018 פורסם כי רגב תקפה את אדלשטיין וטענה כי הוא הופך טקס ממלכתי לעניין אישי; בכתבה אחרת צוטטו גורמים בסביבת רגב שטענו כי “הר הרצל לא שלך”. אלו אינן ביקורות מקצועיות אלא ביקורת פוליטית מצד השרה הממונה על הטקס, אך הן רלוונטיות למאבק על סמכות יו"ר הכנסת בטקס N12, 27.03.2018, חרדים10, 27.03.2018.
• משבר בג"ץ ובחירת יו"ר הכנסת, מרץ 2020: לאחר בחירות מרץ 2020 סירב אדלשטיין להביא להצבעה בחירת יו"ר כנסת חדש, למרות דרישת רוב של 61 ח"כים; בג"ץ הורה לו לכנס את המליאה, ואדלשטיין התפטר ב-25 במרץ 2020. לפי גלובס, היועץ המשפטי לכנסת הבהיר כי עליו לאפשר את כינוס המליאה גם לאחר ההתפטרות, משום שהתפטרות נכנסת לתוקף רק לאחר 48 שעות גלובס, 25.03.2020.
• ביקורת משפטית-מקצועית על משבר מרץ 2020: המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב ב-25 במרץ 2020 כי בג"ץ לא התערב סתם בפעולת הכנסת אלא “הגן עליה ועל החופש של הרוב בה לפעול ולבחור לו יו"ר כנסת קבוע”; לפי המכון, “התבצרות אדלשטיין בתפקידו” הייתה מסוג המקרים החריגים המצדיקים התערבות שיפוטית בהליכי הכנסת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25.03.2020.

שר הבריאות בתקופת הקורונה — מאי 2020–יוני 2021

• תאריכי כהונה ותיק: אדלשטיין קיבל במאי 2020 את הצעת נתניהו לשמש שר הבריאות בממשלת ישראל ה-35, לאחר שסיים את כהונתו כיו"ר הכנסת; לפי ynetnews, הוא החליף בתפקיד את יעקב ליצמן, ולפי ישראל היום נתניהו הודה לו על שנענה לבקשה לקבל את התיק ynetnews, מאי 2020, ישראל היום, מאי 2020.
• מינוי מנכ"ל משרד הבריאות — חזי לוי, מאי 2020: ב-29 במאי 2020 אישרה ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה את מינוי פרופ' חזי לוי למנכ"ל משרד הבריאות, לאחר שמונה בידי אדלשטיין להחליף את משה בר סימן טוב. זו החלטת ניהול מרכזית בתחילת הקדנציה, בעיצומו של מעבר מהגל הראשון לגל השני וואלה, 29.05.2020.
• הרחבת מדיניות הבדיקות — יוני 2020: ב-7 ביוני 2020 הודיע אדלשטיין על שינוי מדיניות הבדיקות כך שגם א-סימפטומטיים יוכלו להיבדק, וקרא לציבור “לכו להיבדק”; לפי N12, הוא דיבר על יכולת של 15 אלף בדיקות ביום. הביקורת המקצועית באותה כתבה באה מאסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, שבירכה על המדיניות אך דרשה שהאוצר והמעסיקים יאפשרו למעבדות לעבוד במתכונת חירום סביב השעון N12, 07.06.2020.
• כשל/אי-עקביות במדיניות הבדיקות — יולי 2020: ב-13 ביולי 2020 דווח בחדשות 13 כי משרד הבריאות צמצם את הזכאות לבדיקות א-סימפטומטיים בניגוד להצהרת אדלשטיין; לפי הדיווח, מי שאינו סובל מתסמינים יוכל להיבדק רק במקרים מוגדרים כגון בני בית של מאומת, מעבר למוסד טיפולי עם אוכלוסייה בסיכון, פרוצדורות אלקטיביות או אישור מיוחד. זו ביקורת ביצועית ישירה: ההצהרה הפוליטית לא תורגמה במלואה לנוהל רחב בשטח חדשות 13, 13.07.2020.
• יעד 100 אלף בדיקות ביום, אוקטובר 2020: ב-7 באוקטובר 2020 אמר אדלשטיין כי עד החורף תגיע ישראל ליכולת של כ-100 אלף בדיקות קורונה ביום, וטען כי יכולת בדיקה מהירה ורחבה היא ההבדל בין משק וערים סגורות לבין מוסדות ומסחר פתוחים. נתוני אותו דיווח כללו יותר מ-63,305 חולים פעילים, 1,612 מאושפזים, 223 מונשמים ו-855 חולים קשים וואלה, 07.10.2020.
• סקר סרולוגי לאומי — 55 אלף נבדקים, יולי–ספטמבר 2020: לפי ערוץ 7, בהנחיית אדלשטיין ערך משרד הבריאות סקר סרולוגי לאומי עם ארבע קופות החולים, שכלל כ-55 אלף נבדקים במאות יישובים; ממצאי הדיווח הצביעו על כ-5% מהאוכלוסייה עם נוגדנים. זו החלטה אפידמיולוגית-ניהולית שנועדה למדוד חשיפה שאינה נלכדת בבדיקות PCR בלבד ערוץ 7, 08.10.2020.
• מינוי פרויקטור הקורונה — רוני גמזו, יולי 2020: ב-23 ביולי 2020 החליטו נתניהו ואדלשטיין למנות את פרופ' רוני גמזו לפרויקטור הקורונה הלאומי ולמנהל מרכז השליטה, לאחר שפרופ' גבי ברבש הסיר מועמדות. ההודעה הדגישה את ניסיונו של גמזו כמנכ"ל משרד הבריאות וכמי שהקים את “מגן אבות ואמהות” ישראל היום, 23.07.2020, ynet, 23.07.2020.
• ביקורת על סמכויות גמזו ומתח נתניהו–אדלשטיין: בחדשות 13 דווח כי מינוי גמזו הגיע לאחר עיכוב שנבע מעימות בין נתניהו לאדלשטיין באשר לסמכויותיו; בישראל היום נכתב כי גמזו “אולי לא קיבל סמכויות באופן רשמי ומסודר”, אף שהציג את תוכנית “מגן ישראל”. הביקורת המקצועית/ניהולית כאן היא אי-בהירות סמכויות הפרויקטור בניהול משבר רב-משרדי חדשות 13, 23.07.2020, ישראל היום, 28.07.2020.
• מינוי נחמן אש לפרויקטור — אוקטובר/נובמבר 2020: באוקטובר 2020 הודיעו נתניהו ואדלשטיין כי פרופ' נחמן אש יחליף את גמזו כממונה הקורונה; לפי הדיווח, גמזו נענה לבקשת אדלשטיין להמשיך עד 13 בנובמבר לצורך חפיפה מסודרת. זהו מהלך ניהולי נוסף של החלפת ראש המערך תוך שמירה על חפיפה הידברות, 27.10.2020.
• רכש חיסוני פייזר — 8 מיליון מנות ל-4 מיליון אזרחים, נובמבר 2020: ב-13 בנובמבר 2020 הודיע אדלשטיין כי משרד הבריאות צפוי לחתום על חוזה עם פייזר לרכישת 8 מיליון מנות חיסון, שיספיקו ל-4 מיליון אזרחים, בכפוף לאישור FDA ולאישור משרד הבריאות הישראלי. זו אחת ההחלטות הביצועיות המרכזיות בקדנציה חדשות 13, 13.11.2020.
• מבצע החיסונים “לתת כתף” — דצמבר 2020–מרץ 2021: מבצע החיסונים החל בדצמבר 2020; בדצמבר דווח כי הגיעו לישראל 313 אלף חיסונים וכי עד סוף החודש יגיעו 3.8 מיליון מנות, וב-27 בדצמבר 2020 דווח כי בתוך 8 ימים התחסנו 379 אלף ישראלים, בקצב שהתקרב ל-100 אלף חיסונים ביום. בפברואר 2021 דווח כי יותר מ-4.5 מיליון איש התחסנו, ומתוכם 3,147,000 קיבלו מנה שנייה ערוץ 7, 11.12.2020, N12, 27.12.2020, N12, 26.02.2021.
• התו הירוק — פברואר 2021: ב-19 בפברואר 2021 דווח כי אדלשטיין הזהיר שאם לא ישמרו על הנחיות התו הירוק, “נסגור את המשק באותה המהירות שבה פתחנו”; התו הירוק חייב תעודת מתחסן או מחלים לפעילויות מסוימות ושימש כלי לפתיחה חלקית של משק, תרבות וספורט לאחר מבצע החיסונים חדשות 13, 19.02.2021.
• ביקורת זכויות ונגישות על התו הירוק — פברואר 2021: ב-23 בפברואר 2021 פנה מרכז עדאלה לאדלשטיין בעניין אישורי “תו ירוק”, תעודות חיסון ותעודות מחלים, וטען כי באתר משרד הבריאות התעודות מופיעות בעברית ובאנגלית בלבד ללא אפשרות לקבלן בערבית. זו ביקורת נקודתית על נגישות שפתית לאוכלוסייה הערבית במנגנון מדיניות מרכזי עדאלה, 23.02.2021.
• ביקורת מבקר המדינה על חיסונים — 3.9 מיליארד ש"ח ובלעדיות פייזר: בדוח מבקר המדינה על התחסנות האוכלוסייה נכתב כי מתחילת מבצע החיסונים ועד נובמבר 2022 השקיעה המדינה כ-3.9 מיליארד ש"ח ברכש חיסונים. בדוח נוסף על ניהול משבר הקורונה פורסם כי ההחלטה האסטרטגית של נתניהו לתת לפייזר בלעדיות עד סוף מרץ 2021 תרמה למניעת תחלואה קשה ומוות, אך לא דווחה לקבינט הקורונה, למעט עדכונים כלליים; שר הבריאות דאז היה חלק מההתייעצות ב-3 בדצמבר 2020, אך ההובלה יוחסה לראש הממשלה מבקר המדינה — התחסנות האוכלוסייה, מבקר המדינה, 28.05.2024.
• ביקורת מבקר המדינה על קטיעת שרשראות הדבקה: בדוח מבקר המדינה על חקירות אפידמיולוגיות נקבע כי הכנסת הטופס המקוון לתחקור עצמי “לא צלחה”, כי עד מחצית מרץ 2021 לא הייתה למשרד הבריאות גישה מקוונת למידע של משרד החינוך על תחלואת תלמידים וצוותי הוראה, וכי משרד הבריאות לא קבע מדיניות לפרסום תוצרי תחקירים אפידמיולוגיים לציבור. זו ביקורת מקצועית ישירה על מערך שאמור היה לתמוך בהחלטות אדלשטיין, גמזו ואש מבקר המדינה — חקירות אפידמיולוגיות.
• סגרים ועלות למשק — ביקורת משרד האוצר, ספטמבר–אוקטובר 2020: בספטמבר 2020 טענו גורמים באוצר כי עלות סגר מלא תגיע ל-5–6 מיליארד ש"ח בשבוע וכי אין היגיון בסגירת עסקים ביישובים ירוקים; באוקטובר 2020 דרש האוצר לפתוח מייד אחרי סוכות מקומות עבודה ללא קבלת קהל, והעריך כי המשך הסגר במתווה החמור יעלה עוד 13 מיליארד ש"ח לשבועיים, לעומת 7 מיליארד ש"ח אם מקומות עבודה ללא קהל ייפתחו. זו ביקורת כלכלית ישירה על מדיניות הסגר שמשרד הבריאות היה הגורם המקצועי המרכזי בקידומה חדשות 13, 09.09.2020, ynet, 05.10.2020.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון — ינואר 2023–אוגוסט 2025; עד יוני 2026 אינו יו"ר הוועדה

• תאריכי כהונה ותפקיד: חוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת מציינת כי ח"כ יולי אדלשטיין מונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון ביום 10 בינואר 2023. באוגוסט 2025 הושלם הליך הדחתו והחלפתו בח"כ בועז ביסמוט, לאחר החלטת סיעת הליכוד והצבעות בוועדת הכנסת ובוועדת החוץ והביטחון חוות דעת היועצת המשפטית לכנסת, 2025, ynet, אוגוסט 2025.
• פיקוח ביטחוני בזמן מלחמה — 2023–2025: בתקופת מלחמת “חרבות ברזל” הוועדה בראשות אדלשטיין עסקה בדיונים סגורים ופומביים בענייני ביטחון, עורף, צה"ל וחקיקה ביטחונית; אתר ערוץ הכנסת מציג רצף ישיבות של הוועדה בראשותו, לרבות דיונים ב-2024–2025 על עורף, יהודה ושומרון, מדיניות מעצר עריקים ונפקדים, הצעת חוק שירות ביטחון ונושאי מילואים ערוץ הכנסת — דף אדלשטיין, ערוץ הכנסת — ועדת החוץ והביטחון 30.07.2024.
• חוק הגיוס / חוק שירות ביטחון — 2024–2025: הציר המרכזי בכהונתו היה הכנת הצעת חוק שירות ביטחון בנושא שילוב תלמידי ישיבות; לפי ynet, אדלשטיין סירב לקדם את החוק במתכונת שביקשה הקואליציה, ועל רקע זה ועדת הכנסת המליצה על הדחתו והוועדה אישרה את החלפתו בביסמוט ברוב 9 מול 7. אדלשטיין הגדיר את מינוי ביסמוט כ“מסמר קבורה לחוק הגיוס” ynet, אוגוסט 2025.
• ביקורת משפטית-מקצועית על הדחתו: היועצת המשפטית לכנסת כתבה כי השיקולים שהביאו את סיעת הליכוד לבחור בבועז ביסמוט הם “שיקולים פוליטיים-קואליציוניים”, וכי מנגד עומד “הצורך החיוני” בשמירה על חוזקן ועצמאותן של ועדות הכנסת, במיוחד בזמן מלחמה; עוד הזהירה מפני תקדים שעלול לכרסם בעצמאות יו"רי ועדות וליצור “אפקט מצנן” כלפי התנהלותם מול הממשלה והקואליציה חוות דעת היועצת המשפטית לכנסת, 2025.
• ניתוח מוסדי של הליך ההדחה: המכון הישראלי לדמוקרטיה הסביר כי החלפת יו"ר ועדה מטעם הליכוד כוללת שלושה שלבים: החלטה בסיעת הליכוד, המלצת ועדת הכנסת, ואז הצבעה בוועדת החוץ והביטחון; לפי המכון, באותה עת בוועדת החוץ והביטחון היו 7 חברי קואליציה, 7 חברי אופוזיציה ושני חברים מהסיעות החרדיות שפרשו מהקואליציה — נתון שהפך את ההליך לתלוי רוב פרוצדורלי ולא רק בהחלטת סיעה המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025.
• מעמדו בליכוד בעקבות חוק הגיוס: לפי N12 ו-ynet, הדחת אדלשטיין נבעה מסירובו לקדם את מתווה הגיוס כפי שביקשו החרדים והקואליציה, והחלפתו בביסמוט אושרה לאחר שנתניהו יישר קו עם דרישות החרדים; כלומר, מעמדו של אדלשטיין בליכוד ב-2025 עבר ממעמד של יו"ר ועדה בכירה מטעם הקואליציה למעמד של ח"כ ליכוד שמודח מתפקידו הפרלמנטרי בשל אי-יישור קו בסוגיה קואליציונית N12, אוגוסט 2025, ynet, אוגוסט 2025.

מעמדו בליכוד והיחסים עם נתניהו — ציר פוליטי רוחבי, 2010–2026

• 2010 — מחלוקת מוקדמת על רשות השידור: כשר ההסברה והתפוצות, אדלשטיין התפטר מתפקיד השר הממונה על רשות השידור על רקע מחלוקת עם נתניהו בעניין מינוי יו"ר הרשות, אמנון דיק; האירוע מלמד כי כבר בממשלת נת

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

רשות השידור, 2009–2011: מינויים במוסדות גוף שידור ציבורי, ביקורת מבקר המדינה והיועמ"ש

• 2009–2010, שר ההסברה והתפוצות והשר הממונה על רשות השידור: במסגרת כהונתו כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, יולי אדלשטיין היה חלק ממנגנון גיבוש רשימות מועמדים למליאת רשות השידור ולמוסדותיה; דוח מבקר המדינה 61ב, שפורסם במאי 2011, בדק בין היתר את הליכי מינוי מוסדות הרשות, וקבע כי הבדיקה נעשתה גם במשרדו של שר ההסברה יולי אדלשטיין ובמשרד ראש הממשלה. דוח מבקר המדינה 61ב — תקציר PDF, 2011
• דצמבר 2009, רשות השידור: לפי סיקור ביזפורטל מ-17 במאי 2011 על דוח המבקר, המבקר ייחס לאדלשטיין ניסיונות לבצע מינויים פוליטיים במוסדות רשות השידור, והביא כדוגמה פנייה של היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז אל השר הממונה אדלשטיין בנוגע להליך הרכבת רשימת המועמדים למליאה. הציטוט שיוחס למזוז: "בעקבות פניות מצד יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים ומצד גורמים נוספים בקשר להליך המינוי של חברי המליאה... מצאתי לנכון להנחותך באשר לעיקרי הדין". ביזפורטל, 17.05.2011
• יוני 2009, התפטרות משה גביש מתפקיד יו"ר רשות השידור: לפי ביזפורטל מ-17 במאי 2011, דוח המבקר תיאר שתי גרסאות לנסיבות ההתפטרות: גביש טען כי התפטר לאחר שאדלשטיין אמר לו "אנחנו מחפשים מישהו משלנו"; אדלשטיין הכחיש וטען כי גביש התפטר משום שלא יכול היה להבטיח לו קדנציה נוספת. ביזפורטל, 17.05.2011
• דצמבר 2009, רפורמת רשות השידור: גלובס דיווח ב-15 בדצמבר 2009 כי אדלשטיין, כשר הממונה על רשות השידור, היה שותף לגיבוש הצעת חוק חדשה שלפיה יבוטלו המליאה והוועד המנהל ותוקם מועצה מצומצמת בת 15 חברים, שחלקם יהיו בעלי תפקידים בשירות הציבורי וחלקם מינויים לפי קריטריונים מקצועיים; בדיווח נכתב כי אדלשטיין שקד באותה עת גם על הרכבת מליאת רשות השידור החדשה. גלובס, 15.12.2009
• ינואר–פברואר 2010, יו"ר רשות השידור: כלכליסט דיווח ב-26 בינואר 2010 כי ועדת המינויים של השירות הציבורי אישרה את מועמדותו של אמנון דיק ליו"ר רשות השידור, אחרי עיכובים פוליטיים; בדיווח נכתב כי דיק הודיע קודם לכן לאדלשטיין כי הוא פורש מן התפקיד, וכי ועדת המינויים אישרה לבסוף את המינוי. כלכליסט, 26.01.2010
• מרץ 2011, לקראת פרסום דוח מבקר המדינה: גלובס דיווח ב-2 במרס 2011 כי בדוח המבקר הצפוי על רשות השידור נבדקו הליכי המינויים ברשות, וכי אדלשטיין ביקש למנות את אמנון דיק ליו"ר הרשות בעוד שראש הממשלה נתניהו התנגד למינוי, לפי פרסומים באותה עת. גלובס, 02.03.2011
• מאי 2011, דיון ועדת ביקורת המדינה: בפרוטוקול ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה מ-23 במאי 2011, בדיון על רשות השידור, נאמר כי חלק מן הדיון עוסק בהתנהלות השר אדלשטיין ובהתנהלות מינוי המליאה; במסגרת אותו דיון נאמר גם כי מינויים בכירים ברשות השידור הם מינויים פוליטיים במובן שהדרג הפוליטי ממנה אותם. Open Knesset, 23.05.2011
• 2011, מסקנות ועדת ביקורת המדינה: בסיכום ועדת ביקורת המדינה על רשות השידור נקבע כי יש לנתק בין השר הממונה לבין בעלי התפקידים ברשות, וכי על השידור הציבורי להיות עצמאי ומקצועי; הוועדה הודיעה שתמשיך לעקוב אחר תיקון הליקויים בנוכחות אדלשטיין, נתניהו והשרים הממונים שהוזכרו בדוח. מסמך ועדת ביקורת המדינה, הכנסת

יו"ר הכנסת, 2013–2020: מינויים בלשכת הכנסת ובמנגנון המינהלי

• אפריל 2013, מינוי רונן פלוט למנכ"ל הכנסת: עם כניסתו לתפקיד יו"ר הכנסת, אדלשטיין החליט למנות את רונן פלוט למנכ"ל הכנסת; ערוץ 7 דיווח ב-22 באפריל 2013 כי אדלשטיין אמר על פלוט: "אני מברך על בחירתו של רונן לתפקיד ומשוכנע שיש לו הניסיון והתבונה למלא את התפקיד הרגיש הזה בהצלחה רבה". ערוץ 7, 22.04.2013
• אפריל 2013, החלפת דן לנדאו ברונן פלוט: בחדרי חרדים דיווח ב-22 באפריל 2013 כי פלוט נכנס לתפקיד מנכ"ל הכנסת במקום דן לנדאו, וכי "העומד מאחורי המינוי הוא יו"ר הכנסת אדלשטיין"; בדיווח נכתב כי פלוט שימש קודם לכן מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות. בחדרי חרדים, 22.04.2013
• נובמבר 2013, זיקה אישית בין אדלשטיין לפלוט: ישראל היום פרסם ב-15 בנובמבר 2013 ראיון עם פלוט ותיאר כי פלוט "הוצנח למשרה המכובדת הודות לידידות העמוקה בינו לבין יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין"; זהו מקור מפורש המקשר בין מינוי בכיר במנגנון הכנסת לבין קשר אישי לאדלשטיין. ישראל היום, 15.11.2013
• יוני 2016, מינוי אלברט סחרוביץ' למנכ"ל הכנסת: ערוץ 7 דיווח ב-8 ביוני 2016 כי אדלשטיין הודיע על מינוי אלברט סחרוביץ' למנכ"ל הכנסת במקום רונן פלוט, שנבחר לראשות עיריית נצרת עילית. ערוץ 7, 08.06.2016
• יוני 2016, אישור ועדת הכספים למינוי סחרוביץ': אשדוד אונליין דיווח ב-13 ביוני 2016 כי ועדת הכספים אישרה פה אחד את מינוי סחרוביץ' למנכ"ל הכנסת; לפי הדיווח, סחרוביץ' שימש ראש מטה של אדלשטיין במשך למעלה משבע שנים — הן במשרד ההסברה והתפוצות והן בכנסת. אשדוד אונליין, 13.06.2016
• יוני 2016, חילופי מנכ"לים בכנסת: ערוץ 7 דיווח ב-13 ביוני 2016 על טקס חילופי המנכ"לים בכנסת, שבו השתתפו אדלשטיין, המנכ"ל היוצא רונן פלוט והמנכ"ל הנכנס סחרוביץ'; בדיווח נאמר כי אדלשטיין מינה את פלוט אחרי שנים רבות של עבודה משותפת. ערוץ 7, 13.06.2016
• נובמבר 2016, ניסיון לפטור ממכרז שמונה תפקידים בכירים בכנסת: וואלה דיווח ב-6 בנובמבר 2016 כי מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ' פנה לוועדת הכספים בבקשה לפטור ממכרז שמונה משרות בכירות בכנסת — ובהן מנכ"ל מוזיאון הכנסת, דובר הכנסת וחשב הכנסת — ולאיישן באמצעות ועדת איתור; ח"כ מיקי רוזנטל האשים את אדלשטיין וסחרוביץ' כי הם "מבקשים לחלק ג'ובים בכנסת למקורבים". וואלה, 06.11.2016
• יוני 2020, סיום כהונת סחרוביץ' כמנכ"ל הכנסת: בחדרי חרדים דיווח ב-15 ביוני 2020 כי יו"ר הכנסת החדש יריב לוין החליט למנות מנכ"ל חדש במקום סחרוביץ', "אותו מינה קודמו בתפקיד"; סחרוביץ' הודה לאדלשטיין על "האמון, הגיבוי ועל הזכות הגדולה לשרת את הציבור". בחדרי חרדים, 15.06.2020

יו"ר הכנסת כמוקד כוח משטרי: שליטה בסדר היום, מינוי יו"ר כנסת והוראות בג"ץ

• מרץ 2020, עיכוב הצבעה על מינוי יו"ר כנסת קבוע: גלובס דיווח ב-23 במרס 2020 כי בג"ץ קיבל עקרונית את עמדת העותרים והיועץ המשפטי לממשלה נגד אדלשטיין, שניסה למנוע קיום הצבעה להחלפתו בתפקיד יו"ר הכנסת, וביקש ממנו להעלות את הנושא לסדר היום עד 25 במרס 2020. גלובס, 23.03.2020
• 25 במרס 2020, עמדת היועמ"ש מנדלבליט: ynet דיווח כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש לבג"ץ עמדה שלפיה התפטרותו של אדלשטיין מתפקיד יו"ר הכנסת אינה מאפשרת לו להימנע מקיום פסק הדין; הציטוט שיוחס לעמדת היועמ"ש: "גם ההודעה על ההתפטרות אינה מאפשרת הימנעות מקיום פסק הדין". ynet, 25.03.2020
• 25 במרס 2020, עמדת היועץ המשפטי לכנסת: לפי ynet, היועץ המשפטי לכנסת הבהיר כי אין בהתפטרות אדלשטיין כדי לשנות את החובה לקיים את צו בג"ץ, אך אדלשטיין הודיע לו שלא יכנס את המליאה; האירוע מייצג שימוש במעמד יו"ר הכנסת כמנגנון כוח מול רוב פרלמנטרי מתגבש. ynet, 25.03.2020
• 26 במרס 2020, הפקעת סמכות אדלשטיין: ynet דיווח כי בג"ץ הורה להעביר את סמכות כינוס מליאת הכנסת מיו"ר הכנסת המתפטר אדלשטיין לוותיק חברי הכנסת עמיר פרץ כדי לאפשר בחירת יו"ר קבוע; בפסק הדין צוטטה נשיאת העליון אסתר חיות שקבעה כי סירובו של אדלשטיין "חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי". ynet, 26.03.2020

טקס המשואות, 2018: שליטה בסמל ממלכתי מול נתניהו ומירי רגב

• מרץ–אפריל 2018, עימות על נאום נתניהו בטקס המשואות: גלובס דיווח ב-10 באפריל 2018 כי לאחר שאדלשטיין הודיע שיחרים את טקס המשואות אם נתניהו ישתתף בו, הושגה פשרה שלפיה נתניהו ישתתף בטקס יום העצמאות ה-70 וידליק משואה בשם ממשלות ישראל לדורותיהן. גלובס, 10.04.2018
• אפריל 2018, טענת אדלשטיין על מסורת הטקס: וואלה דיווח ב-12 באפריל 2018 כי אדלשטיין אמר בחדשות עשר: "אני נוהג לקיים הסכמים שאני עושה עם הקולגות שלי"; הדברים נאמרו לאחר הפשרה על נאום נתניהו והדלקת המשואה. וואלה, 12.04.2018
• אפריל 2018, הסבר אדלשטיין כי המחלוקת אינה אישית: N12 דיווח ב-9 באפריל 2018 כי אדלשטיין אמר על סערת המשואות: "זו לא מחלוקת אישית, מדובר בניסיון כן לשמור על מה שמאחד אותנו ומגדיר אותנו"; האירוע הציב את יו"ר הכנסת כמגן פרוטוקול טקסי מול יוזמת שרת התרבות וראש הממשלה. N12, 09.04.2018
• אפריל 2018, תגובת מירי רגב: כיכר השבת דיווח ב-19 באפריל 2018 כי שרת התרבות מירי רגב האשימה את אדלשטיין סביב סערת טקס המשואות ואמרה כי הוא "הביע שנאה לרה"מ נתניהו ועשה תרגילים מכוערים כדי לחרב את הטקס"; הציטוט מובא כטענתה של רגב, לא כקביעה עובדתית. כיכר השבת, 19.04.2018
• 2019, ביקורת מבקר המדינה על טקס המשואות ה-70: דוח מבקר המדינה על טקס הדלקת המשואות לציון 70 למדינה עסק במתכונת הטקס המורחבת, בגורמי ההפקה, במרכז ההסברה ובסדרי הטקס; הדוח משלים את המסגרת המוסדית שבה התנהל העימות בין יו"ר הכנסת, משרד התרבות וראש הממשלה. מבקר המדינה — טקס הדלקת המשואות לציון 70 למדינה

משרד הבריאות בתקופת הקורונה, 2020–2021: מינויים, פרויקטורים וגל עזיבות דרג מקצועי

• מאי 2020, פרישת משה בר סימן טוב לקראת כניסת אדלשטיין: ynet דיווח ב-12 במאי 2020 כי משה בר סימן טוב החליט לעזוב את תפקיד מנכ"ל משרד הבריאות לקראת כניסתו של אדלשטיין לתפקיד שר הבריאות; זו הייתה עזיבת דרג מקצועי מרכזי בצמוד להחלפת השר. ynet, 12.05.2020
• 27 במאי 2020, מינוי פרופ' חזי לוי למנכ"ל משרד הבריאות: ynet דיווח כי אדלשטיין הודיע על מינוי מנהל בית החולים ברזילי, פרופ' חזי לוי, למנכ"ל משרד הבריאות במקום משה בר סימן טוב. ynet, 27.05.2020
• 14 ביוני 2020, אישור הממשלה ונציבות שירות המדינה למינוי חזי לוי: JDN דיווח כי הממשלה אישרה את מינויו של פרופ' חזי לוי למנכ"ל משרד הבריאות, וכי כשבועיים קודם לכן אישרה ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה את המינוי; באותו דיווח נכתב כי ברקע האישור עמד דוח על תפקוד לוי בבית החולים ברזילי, שבו עלו סוגיות דיווח על היכרות מוקדמת עם בעלי תפקידים שמונו ללא מכרזים. JDN, 14.06.2020
• יוני 2020, טקס חילופי מנכ"לים במשרד הבריאות: N12 דיווח על טקס הפרידה ממשה בר סימן טוב ועל כניסת חזי לוי לתפקיד, בנוכחות נתניהו, אדלשטיין וליצמן; בר סימן טוב תואר כמנכ"ל היוצא שהיה מתווה מדיניות מרכזי בגל הראשון. N12, 22.06.2020
• יולי 2020, מינוי פרופ' רוני גמזו כפרויקטור הקורונה: N12 דיווח ב-23 ביולי 2020 כי נתניהו ואדלשטיין הציגו את מינוי פרופ' רוני גמזו לתפקיד הממונה על משבר הקורונה; אדלשטיין אמר: "התהליך היה ארוך מדי - מי שיחפש מאבקי כוח, אגו וסכסוכים לא ימצא כלום". N12, 23.07.2020
• יולי 2020, מחלוקת סביב סמכויות פרויקטור הקורונה: ynet דיווח ב-23 ביולי 2020 כי מאחורי מינוי גמזו עמדה מחלוקת על סמכויות, אחריות לבדיקות וקשר עם פיקוד העורף; לפי הדיווח, רוני נומה ואמיר אבולעפיה ויתרו על התפקיד משום שהתעקשו להיות כפופים לקבינט הקורונה ולא לשר אדלשטיין. ynet, 23.07.2020
• יולי 2020, אי־עדכון בני גנץ במינוי גמזו: סרוגים דיווח ב-23 ביולי 2020 כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין לא עדכנו את ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ על מינוי גמזו, למרות הסיכום הקואליציוני על מינויים בהסכמה; אדלשטיין הגיב: "אם לא הספקתי לעדכן את שר הביטחון - איתו הסליחה". סרוגים, 23.07.2020
• אוקטובר 2020, מינוי פרופ' נחמן אש כמחליף גמזו: בחזית דיווח ב-27 באוקטובר 2020 כי פרופ' נחמן אש יחליף את גמזו כפרויקטור הקורונה וייכנס לתפקיד ב-13 בנובמבר 2020, לפי הודעה רשמית של משרד הבריאות ולשכת ראש הממשלה. בחזית, 27.10.2020
• 12 בנובמבר 2020, חילופי פרויקטורים: כיכר השבת דיווח על טקס פרידה מגמזו במשרד הבריאות, בהשתתפות אדלשטיין, סגן השר יואב קיש, מנכ"ל המשרד חזי לוי, גמזו, הפרויקטור הנכנס נחמן אש ורוני נומה. כיכר השבת, 12.11.2020
• אוקטובר 2020, מינוי ד"ר בדר טריף לראש מנהלת ההיערכות לחורף: בחדרי חרדים דיווח ב-21 באוקטובר 2020 כי אדלשטיין הודיע על מינוי ד"ר בדר טריף, קצין רפואה ראשי לשעבר בצה"ל, ל"ראש המנהלת להיערכות מערכת הבריאות לחורף", בהמלצת מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי. בחדרי חרדים, 21.10.2020
• יולי 2020, התפטרות פרופ' סיגל סדצקי: ישראל היום דיווח במסגרת סקירת עזיבות כי עם הקמת ממשלת האחדות ומינוי אדלשטיין לשר הבריאות הודיע בר סימן טוב על רצונו לסיים את תפקידו, ובהמשך פרשה גם ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי. ישראל היום, 08.11.2020
• אוגוסט 2020, התפטרות ד"ר ארז און: כלכליסט דיווח ב-16 באוגוסט 2020 כי ד"ר ארז און, מנהל חטיבת בתי החולים הממשלתיים, התפטר אחרי כחצי שנה בלבד בתפקיד; לפי הדיווח, הסיבה הייתה שאדלשטיין לא רצה לפעול להפיכת החטיבה לרשות עצמאית, למרות תמיכה במהלך ובכלל זה בדוח מבקר המדינה. כלכליסט, 16.08.2020
• נובמבר 2020, התפטרות פרופ' איתמר גרוטו: ישראל היום דיווח ב-8 בנובמבר 2020 כי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, הודיע לאדלשטיין ולחזי לוי כי יסיים את תפקידו אחרי כ-13 שנים כמשנה למנכ"ל וכראש שירותי בריאות הציבור. ישראל היום, 08.11.2020
• נובמבר 2020, גל עזיבות בדרג המקצועי: ynet דיווח ב-9 בנובמבר 2020 כי בכירים שעזבו את משרד הבריאות כללו את מוריס דורפמן, ד"ר ארז און, אבי בן זקן, ובכירים נוספים; בכיר במשרד צוטט: "תוך חצי שנה לא יהיה שם מנהל אחד שהיה בתקופת הקורונה". ynet, 09.11.2020
• נובמבר 2020, ניתוח גל העזיבות במשרד הבריאות: כלכליסט פרסם ב-10 בנובמבר 2020 כתבה תחת הכותרת "תשישות, מלחמות ויחס מזלזל פוררו את משרד הבריאות"; הכתבה מנתה את גרוטו, אבי בן זקן ובכירים נוספים, וציטטה פורש שאמר: "הפוליטיקאים מבטלים את העבודה שלנו. אין סיבה להישאר שם". כלכליסט, 10.11.2020
• ינואר 2021, קידום שלושה מינויים בכירים לפני עזיבת המשרד: כלכליסט דיווח ב-21 בינואר 2021 כי אדלשטיין מקדם בתוך תקופת בחירות את מינוייהם של חיים הופרט, רו"ח ליאור ברק ודליה שטולץ לתפקידים בכירים במשרד הבריאות; לפי הדיווח, חלק מן המועמדים אינם עומדים בתנאי הסף, והמינויים צפויים להגיע להכרעת נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ. כלכליסט, 21.01.2021
• ינואר 2021, פירוט המינויים שדווחו בכלכליסט: לפי כלכליסט, חיים הופרט היה מועמד לסמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור; ליאור ברק היה מועמד לניהול האגף לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן; דליה שטולץ הייתה מועמדת לסמנכ"ל בכיר וראש המינהל לפיתוח, תכנון ובינוי מוסדות רפואה; בנציבות שירות המדינה נמסר באותה כתבה כי "הנציב לא מעורב במשרות הללו, לא מכיר אותן ולא מתערב במינויים הללו". כלכליסט, 21.01.2021
• יוני 2021, התפטרות חזי לוי לאחר חילופי ממשלה: גלובס דיווח ב-27 ביוני 2021 כי חזי לוי התפטר מתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות אחרי כשנה, לאחר שנבחר לתפקיד על ידי אדלשטיין כמחליפו של בר סימן טוב. גלובס, 27.06.2021

ועדת החוץ והביטחון, 2023–2025: מינוי, חוק הגיוס והחלפה פוליטית

• ינואר 2023, מינוי אדלשטיין ליו"ר ועדת החוץ והביטחון: כיכר השבת דיווח ב-10 בינואר 2023 כי ועדת החוץ והביטחון אישרה פה אחד את המלצת ועדת הכנסת ובחרה באדלשטיין לעמוד בראשה בכנסת ה-25. כיכר השבת, 10.01.2023
• מרץ 2023, שימוש בוועדה לקידום תיקון חוק ההתנתקות: בפרוטוקול ועדת החוץ והביטחון מ-16 במרס 2023 ניהל אדלשטיין דיון בהצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות — תיקון מס' 7, ביטול איסור הכניסה לצפון השומרון; בדיון אמר כי איסור על יהודים להיות בשטחים שבהם ישראל שולטת הוא "משהו שהוא בלתי נתפס". Open Knesset, 16.03.2023
• מאי 2025, זימון נתניהו ושר הביטחון לדיון: ישראל היום דיווח ב-5 במאי 2025 כי אדלשטיין, כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, זימן את ראש הממשלה נתניהו ואת שר הביטחון ישראל כ"ץ לדיון במשבר הגיוס, על רקע ביקורת ציבורית על נטל המילואים והמשך גיוס המילואימניקים. ישראל היום, 05.05.2025
• יולי 2025, הדחת אדלשטיין בידי סיעת הליכוד: חדשות 13 דיווח ב-23 ביולי 2025 כי סיעת הליכוד הכריעה ברוב של 29 תומכים מול 4 על הדחת אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון והחלפתו בח"כ בועז ביסמוט, בצל משבר חוק הפטור מגיוס. חדשות 13, 23.07.2025
• יולי 2025, אישור ועדת הכנסת וועדת החוץ והביטחון להחלפתו: ynet דיווח כי ועדת הכנסת המליצה על הדחת אדלשטיין והחלפתו בביסמוט, ולאחר מכן ההחלפה אושרה סופית בוועדת החוץ והביטחון ברוב של תשעה מול שבעה; לפי הדיווח, הרקע היה סירוב אדלשטיין לקדם את חוק ההשתמטות מגיוס במתכונת המבוקשת על ידי הקואליציה. ynet, 28.07.2025
• יולי 2025, עמדת היועצת המשפטית לכנסת סביב ההדחה: מקור ראשון דיווח ב-28 ביולי 2025 כי היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הזהירה כי הדחת אדלשטיין משיקולים פוליטיים עלולה להשפיע על חוק הגיוס בבג"ץ; באותו דיווח נכתב כי הקואליציה הדיחה את אדלשטיין ומינתה את ביסמוט במקומו. מקור ראשון, 28.07.2025
• אוגוסט 2025, טיוטת חוק הגיוס שהותיר אדלשטיין: ישראל היום דיווח ב-4 באוגוסט 2025 כי פחות מיממה לפני הדחתו שלח אדלשטיין לחברי ועדת החוץ והביטחון נוסח חוק גיוס שגיבש, ובו הושמט סעיף מרכזי שדרשו החרדים — הכרה בשירות אזרחי כשווה ערך לשירות בצה"ל לצורך עמידה ביעדי גיוס. ישראל היום, 04.08.2025
• אוגוסט 2025, ניתוח מכון המחקר על מתווה אדלשטיין: המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם ב-7 באוגוסט 2025 סקירה על טיוטת התיקון לחוק שירות ביטחון שהפיץ אדלשטיין, וציין כי אדלשטיין, רגע לפני שהוחלף בביסמוט, השאיר מתווה גיוס הכולל יעדים וסנקציות. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 07.08.2025

מעמדו בליכוד והיחסים עם נתניהו: אתגר מנהיגותי, נסיגה והתנגשות סביב גיוס

• 11 באוקטובר 2021, הכרזה על התמודדות מול נתניהו: ערוץ 14 דיווח כי אדלשטיין הודיע שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד; בדיווח צוטט אדלשטיין: "ניסינו ארבע פעמים עם נתניהו - למה שנצליח איתו בפעם החמישית?" ערוץ 14, 11.10.2021
• 11 באוקטובר 2021, דרישה לקיים פריימריז: וואלה דיווח במבזק כי אדלשטיין הכריז על כוונתו להתמודד על ראשות הליכוד מול נתניהו ודרש לקיים פריימריז. וואלה, 11.10.2021
• יולי 2022, נסיגה מהתמודדות מול נתניהו: ynet דיווח כי אדלשטיין הודיע שלא יתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד לקראת בחירות 1 בנובמבר 2022; הציטוט בהודעתו: "זה הזמן להיות מלוכדים". ynet, 30.06.2022
• יולי 2025, הדחה מראשות ועדת החוץ והביטחון כמנגנון משמעת סיעתי: לפי ynet, יו"ר הקואליציה אופיר כץ הסביר את המהלך בכך שכל יו"ר ועדה מכהן מכוח החלטת הסיעה, ואמר כי לאדלשטיין ניתן חופש פעולה לגבש מודל, אך "ככל שחלף הזמן הקרדיט הפך לרחוק מהחוק". ynet, 28.07.2025
• יולי 2025, תגובת אדלשטיין להדחה: וואלה פרסם הקלטות מישיבת ההדחה ודיווח כי אדלשטיין אמר: "תמיד אמרתי... שהסיעה שלחה אותי לוועדת החוץ והביטחון, וסיעה גם יכולה להחזיר אותי ולמנות חבר אחר"; בדיווח נכתב כי אדלשטיין אמר גם: "חוק הגיוס נקבר". וואלה, 23.07.2025

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

• 1) 4 במאי 2015 | ערוץ 7, מתוך ראיון לתוכנית חיידק פוליטי | מערכת המשפט. בהקשר של יוזמות לצמצום כוחו של בית המשפט העליון, אדלשטיין אמר: "לא כל מי שרוצה לעשות איזו רפורמה בבית המשפט העליון הוא אוטומטית פשיסט, בנדיט ורוצה להרוס את הדמוקרטיה בישראל." מקור ישיר: ערוץ 7, 4 במאי 2015; הקשר מוסדי־משפטי משלים: מסמך כנסת בעתירה לבג״ץ בענייני ועדה לבחירת שופטים.
• 2) 29 במרץ 2018 | וואלה, מכתב לחברי הכנסת ולעובדי הכנסת | טקס המשואות ונאום נתניהו. על רקע כוונת השרה מירי רגב לשנות את מתכונת טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה־70 ולאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לנאום בו, אדלשטיין הזהיר שהכנסת עשויה להחרים את הטקס וכתב: "לא לכבודי אעשה ולא לכבוד בית אבא אעשה, אלא לכבוד הכנסת שבה מיוצגת החברה הישראלית על כל מגזריה." מקור ישיר: וואלה, 29 במרץ 2018; רקע רשמי על מקומו של יו״ר הכנסת בטקס: נאום אדלשטיין בטקס הדלקת המשואות, אתר הכנסת, 6 במאי 2014.
• 3) 15 במרץ 2020 | וואלה / N12, תגובה לדרישת כחול לבן להחלפת יו״ר הכנסת | משבר הכנסת ה־23. לאחר שבני גנץ קיבל 61 ממליצים וכחול לבן דרשה הצבעה מהירה על יו״ר כנסת חדש, אדלשטיין סירב להעלות את ההצבעה ואמר: "לא אתן יד למהלך שובר מוסכמות, שמטרתו לאפשר ביצוע מחטפים בבית המחוקקים." מקור ישיר: וואלה, 15 במרץ 2020; מקור משלים מאותו יום: N12, 16 במרץ 2020.
• 4) 23 במרץ 2020 | סרוגים, תגובת אדלשטיין לבג״ץ | סירוב לקביעת מועד הצבעה על יו״ר הכנסת. בתשובתו לבית המשפט העליון, אדלשטיין טען שהתערבות בג״ץ בסדר יומה של הכנסת תכניס את בית המשפט למחלוקת פוליטית, וכתב: "הוא עשוי להיתפס כמי שטמן רגלו עמוק בביצה הפוליטית." מקור ישיר: סרוגים, 23 במרץ 2020; הקשר משפטי: גלובס, 23 במרץ 2020.
• 5) 25 במרץ 2020 | גלובס / ערוץ הכנסת, נאום ההתפטרות מתפקיד יו״ר הכנסת | עימות עם בג״ץ. לאחר שבג״ץ הורה לו לכנס את המליאה להצבעה על יו״ר כנסת חדש, אדלשטיין הודיע על התפטרותו ובנאומו תקף את ההחלטה: "החלטת בג״ץ מחריבה את עבודתה של הכנסת." מקור ישיר: גלובס, 25 במרץ 2020; מקור משלים על תגובת היועמ״ש לאחר ההתפטרות: ynet, 25 במרץ 2020.
• 6) 25 במרץ 2020 | ישראל היום, הודעה לבג״ץ לאחר ההתפטרות | אי־קיום פסק הדין. באותו יום, מול דרישת היועצים המשפטיים לכנס את המליאה אף לאחר הודעת ההתפטרות, אדלשטיין כתב לשופטים: "צו מצפוני אינו מאפשר לי לקיים את פסק הדין." מקור ישיר: ישראל היום, 25 במרץ 2020; הקשר משלים על המשבר החוקתי: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25 במרץ 2020.
• 7) 17 בספטמבר 2020 | ישראל היום, תדרוך שר הבריאות באיירפורט סיטי | סגר החגים בקורונה. לאחר אישור תקנות הסגר, אדלשטיין קרא לציבור לציית להגבלות והזהיר מהטלת אחריות בלעדית על הממשלה: "יותר קל להאשים את הממשלה ואת האחרים, אבל בלי שיתוף פעולה של הציבור לא נצליח." מקור ישיר: ישראל היום, 17 בספטמבר 2020; הקשר משלים על מדיניות סגר באותה תקופה: ynet, יולי 2020.
• 8) 5 בינואר 2021 | ynet / בחזית, תדרוך שר הבריאות לפני הידוק הסגר השלישי | משבר הקורונה. מול העלייה בתחלואה ולקראת דיון ממשלה, אדלשטיין דרש סגר מלא ואמר: "צריך להגיע לסגר מלא במדינת ישראל ללא עבודה, חוץ מעבודה חיונית, עם מערכת חינוך סגורה ואפס התקהלויות." מקור ישיר: ynet, 5 בינואר 2021; מקור משלים עם תאריך ושעה: בחזית, 5 בינואר 2021.
• 9) 21 בינואר 2021 | ynet, תדרוך בבית החולים ברזילי באשקלון | הארכת הסגר השלישי. בזמן דיוני הממשלה על הארכת הסגר וסגירת נתב״ג, אדלשטיין אמר על יציאה מהסגר: "יציאה מהסגר בנקודת זמן זו תהיה הפקרות." מקור ישיר: ynet, 21 בינואר 2021; הקשר משלים על הארכת הסגר: אייס, ינואר 2021.
• 10) 11 באוקטובר 2021 | ynet, ראיון פוליטי לאחר נפילת ממשלת נתניהו | יחסי אדלשטיין־נתניהו בליכוד. כשהכריז שיתמודד מול נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד, אדלשטיין נימק זאת בקביעה: "עם נתניהו לעולם לא ננצח." מקור ישיר: ynet, 11 באוקטובר 2021; מקור משלים על תגובת סביבתו והעימות הפנים־ליכודי: N12, אוקטובר 2021.
• 11) 11 ביוני 2022 | N12, פגוש את העיתונות | אתגור נתניהו וראשות הליכוד. לאחר שהליכוד נותר באופוזיציה, אדלשטיין הציב תנאי לנתניהו — להקים ממשלה בכנסת הנוכחית או ללכת לפריימריז — ואמר: "כשאני אעמוד בראש הליכוד אני אקרא לכולם להצביע ליכוד." מקור ישיר: N12, 11 ביוני 2022; הקשר משלים על הכרזת ההתמודדות מול נתניהו: וואלה, 11 באוקטובר 2021.
• 12) 4 בנובמבר 2024 | ישראל היום, הודעת יו״ר ועדת החוץ והביטחון | חוק המעונות וגיוס חרדים. לאחר שחוק המעונות אושר בוועדת השרים לחקיקה, אדלשטיין הודיע שיתנגד לו ואמר: "לא אתן ידי - לא לחוק המעונות ולא לשום חוק שינסה לעקוף את המאמצים הבלתי פוסקים שלנו להרחיב את בסיס הגיוס במדינת ישראל." מקור ישיר: ישראל היום, 4 בנובמבר 2024; הקשר משלים על עמדתו בוועדת החוץ והביטחון: ערוץ הכנסת, 6 בנובמבר 2024.
• 13) 7 באפריל 2025 | ynet וידיעות אחרונות, ועידת האנשים של המדינה | חוק הגיוס, חטופים ווועדת חקירה. כיו״ר ועדת החוץ והביטחון, מול הלחץ הקואליציוני לקדם הסדר פטור מגיוס, אדלשטיין הצהיר: "לא יהיה חוק השתמטות." מקור ישיר: ynet, 7 באפריל 2025; הקשר משלים על גיבוי ארגוני המשרתים לעמדתו: ynet, יולי 2025.
• 14) 23 ביולי 2025 | חדשות 13 / וואלה, ישיבת סיעת הליכוד שבה הודח מראשות ועדת החוץ והביטחון | חוק הגיוס. אחרי שסיעת הליכוד בחרה בבועז ביסמוט להחליפו בראשות הוועדה, אדלשטיין הזהיר מפגיעה בהליך החקיקה ואמר: "מה שקורה כאן כרגע קובר סופית את החוק." מקור ישיר: חדשות 13, 23 ביולי 2025; הקלטות והקשר משלים: וואלה, 23 ביולי 2025.
• 15) 22 באוקטובר 2025 | וואלה / ynet / ערוץ 7, תגובה להדחה מחברות בוועדת החוץ והביטחון | ריבונות ביהודה ושומרון ומשמעת ליכודית. לאחר שהצביע בעד הצעת חוק להחלת ריבונות ביהודה ושומרון בניגוד לעמדת הליכוד והודח מהוועדה, אדלשטיין כתב בחשבון ה־X שלו: "דווקא בעת הזו, ריבונות ישראלית בכל חבלי מולדתנו, היא צו השעה." מקור ישיר: וואלה, 22 באוקטובר 2025; מקורות משלימים: ynet, 22 באוקטובר 2025 וערוץ 7, 22 באוקטובר 2025.

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• תמונת מצב כללית לסעיף זה: בשנים 2016-2026 אותרו ביחס ליולי אדלשטיין בעיקר פרסומים עיתונאיים על התנהלות ציבורית, עתירות מנהליות/חוקתיות שנגעו לתפקידיו כיו"ר הכנסת וכשר הבריאות, ודוחות מבקר מדינה הנוגעים למשרדים או לתהליכים שבהם היה מעורב; המקורות המרכזיים לסעיף הם פרסומי חדשות, פסקי דין, דוחות מבקר המדינה וניתוחי מכוני מחקר, ובהם בג"ץ 2144/20 באתר Cardozo/VERSA, דוח מבקר המדינה על ניהול משבר הקורונה, מאי 2024, ודוח מבקר המדינה על טקס המשואות לציון 70 שנה למדינה. (versa.cardozo.yu.edu)
• יולי 2020, כאן חדשות / ynet / N12 — פרסום על מסיבת יום ההולדת של אירנה נבזלין בזמן החמרת מגבלות הקורונה: ב-8 ביולי 2020 פורסם ב-ynet, בעקבות דיווח של כאן חדשות, כי שר הבריאות אדלשטיין השתתף במסיבת יום הולדת לרעייתו אירנה נבזלין בבית פרטי, בנוכחות עשרות מוזמנים, ביום שבו הודיע לציבור על החמרת הגבלות התקהלות; לפי הדיווח, אדלשטיין טען שהאירוע נערך בחצר פתוחה ועמד בהנחיות שהיו בתוקף בעת קיומו. המקור: ynet, “אדלשטיין הכריז על ‘שעת חירום’ — וחגג במסיבה”. (ynet.co.il)
• יולי 2020, N12 — הדיווח המקביל והתגובה של נבזלין: N12 פרסם ב-8 ביולי 2020 כי לפי דיווח כאן 11, “רעיית שר הבריאות קיימה מסיבה עם עשרות אורחים ביום שבו הוגבלו ההתקהלויות ל-20”, וציין כי בזמן המסיבה ההנחיות החדשות טרם נכנסו לתוקף; נבזלין הגיבה כי מדובר ב“דיווח מגמתי ושגוי” וכי האירוע היה “על פי ההנחיות”. המקור: N12, “שר הבריאות הכריז על הגבלות — וחגג עם רעייתו”. (mako.co.il)
• יולי 2020, “המחדש” ו-Ice — היקף הסיקור והביקורת התקשורתית: אתר “המחדש” דיווח ב-8 ביולי 2020 כי אדלשטיין כתב בטוויטר שהאירוע היה בשטח פתוח שבו ניתן היה לקיים אירועים לפי התקנות, ואילו Ice סקר את תגובות העיתונאים לאחר פרסום רועי ינובסקי בכאן 11; המקורות: המחדש, “ביום שבו הטיל על הציבור הגבלות: שר הבריאות חגג מסיבה” וIce, “אדוה דדון לרעיית אדלשטיין: ‘מה את ילדה, לא יכולת להתאפק שנה אחת?’”. (hm-news.co.il)
• יוני-יולי 2020, רקע רגולטורי למסיבת יום ההולדת — ההצהרות על ההגבלות: ב-2 ביולי 2020 פרסם “ישראל היום” את הצהרת נתניהו ואדלשטיין על הגבלת התקהלויות נוכח העלייה בתחלואה; הכתבה מציגה את ההקשר הציבורי שבו נבחן הפרסום על המסיבה. המקור: ישראל היום, “נתניהו: החלטנו להגביל התקהלויות כדי שלא יהיו עשרות אלפי חולים”. (israelhayom.co.il)
• יוני 2016, ynet — סגירת השטח האווירי מעל חתונת אדלשטיין ונבזלין: ב-13 ביוני 2016 דיווח ynet כי השטח האווירי מעל חוות רונית ייסגר בשל מסיבת החתונה של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ובת זוגו אירנה נבזלין, שבה צפויים היו להשתתף כ-1,500 איש; לפי הדיווח, ההנחיות הופצו לטייסים מטעם מודיעין טיס ברשות שדות התעופה ונומקו בשיקולי בטיחות ואבטחה. המקור: ynet, “ייסגר השטח האווירי מעל חתונת יולי אדלשטיין”. (ynet.co.il)
• אפריל 2018, N12 — טקס המשואות והעימות עם מירי רגב ונתניהו: ב-8 באפריל 2018 דיווח N12 כי שרת התרבות מירי רגב אמרה במסיבת עיתונאים “אני המנהלת של טקס המשואות”, על רקע העימות עם יו"ר הכנסת אדלשטיין סביב השתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס יום העצמאות ה-70; הדיווח תיאר את המחלוקת על סמכות ניהול הטקס ועל האפשרות שנתניהו יישא נאום. המקור: N12, “רגב: ‘אני המנהלת של טקס המשואות’”. (mako.co.il)
• אפריל 2018, וואלה — פשרת המשואות: ב-8 באפריל 2018 דיווח וואלה כי נתניהו ואדלשטיין הגיעו לפשרה שלפיה נתניהו ידליק משואה בטקס בהר הרצל, אך אדלשטיין וסביבתו טענו שהסיכום אינו כולל נאום מלא של ראש הממשלה; המקור: וואלה, “רגב: רה"מ ינאם בטקס; אדלשטיין: סותרת את הסיכום עם רה"מ”. (news.walla.co.il)
• אפריל 2018, וואלה — סיום משבר המשואות: ב-10 באפריל 2018 דיווח וואלה כי נתניהו אימץ את פשרת אדלשטיין שלפיה ראש הממשלה ידליק משואה ויישא דברי ברכה קצרים; לפי הדיווח, אדלשטיין ונתניהו סיכמו שלא יישא נאום רגיל בטקס. המקור: וואלה, “תם משבר המשואות: נתניהו ידליק משואה ויישא דברי ברכה קצרים”. (news.walla.co.il)
• אפריל 2018, וואלה — אדלשטיין לאחר הטקס: ב-19 באפריל 2018 אמר אדלשטיין בראיון לחדשות עשר, שצוטט בוואלה, “אני נוהג לקיים הסכמים שאני עושה עם הקולגות שלי”; באותה כתבה דווח כי המאבקים על מבנה הטקס נמשכו עד שעות לפני תחילתו, כולל שאלת כניסת אדלשטיין ונתניהו יחד לרחבה וקבלת משמר הכנסת. המקור: וואלה, “יולי אדלשטיין על סערת המשואות: ‘אני נוהג לקיים הסכמים’”. (news.walla.co.il)
• אפריל 2023, N12 — רטרוספקטיבה על פוליטיזציה של טקס המשואות: ב-2023 פרסם N12 כתבת מגזין על הפיכת טקס המשואות לשנוי במחלוקת, ובה נטען כי בשנת 2018, לציון 70 שנה למדינה, “למרות התנגדות נחרצת של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוזמן לטקס”; הכתבה הציגה את 2018 כנקודת מפנה מרכזית בשיח על הטקס. המקור: N12, “לתפארת מדינת ישראל? כך הפך טקס המשואות לשנוי במחלוקת”. (mobile.mako.co.il)
• יוני 2019, מבקר המדינה — דוח ביקורת על טקס המשואות ה-70: בדוח מיוחד על טקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה למדינה קבע מבקר המדינה ליקויים בהליך בחירת מדליקי המשואות, ובהם מינוי ועדה ציבורית ללא תיעוד אישור יו"ר ועדת השרים, פרסום פנייה לציבור לפני מינוי הוועדה, ושינוי רשימת מועמדים בשיחות טלפוניות פרטניות; הדוח אינו מטיל ממצא אישי על אדלשטיין, אך הוא נוגע לאירוע שבו היה אדלשטיין יו"ר הכנסת ובמוקד העימות הציבורי על מבנה הטקס. המקור: מבקר המדינה, “טקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה למדינת ישראל — מדליקי המשואות, חלוקת ההזמנות והתקשרויות”. (library.mevaker.gov.il)
• מרץ 2020, בג"ץ — העתירות נגד יו"ר הכנסת אדלשטיין סביב בחירת יו"ר הכנסת ה-23: ב-23 במרץ 2020 קבע בג"ץ כי על יו"ר הכנסת בפועל יולי אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23 עד 25 במרץ 2020; גלובס דיווח כי בג"ץ “כופה על יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לכנס את הכנסת”, ווואלה ציטט את הנשיאה אסתר חיות שקבעה כי סירובו מהווה “פגיעה ברצון הבוחר” ו“חתירה תחת יסודות הדמוקרטיה”. המקורות: גלובס, “בג"ץ הכריע: על יולי אדלשטיין לכנס את הכנסת כדי לבחור יו"ר”, וואלה, “בג"ץ הכריע: על אדלשטיין להעלות לדיון את סוגיית החלפתו”, ותקציר פסק הדין באתר gov.il. (globes.co.il)
• 25 במרץ 2020, אי-קיום פסק הדין והתפטרות אדלשטיין: ב-25 במרץ 2020 הודיע אדלשטיין כי אינו מקיים את פסק הדין באותו יום והתפטר מתפקידו; ישראל היום דיווח כי אדלשטיין כתב לשופטי בג"ץ: “צו מצפוני אינו מאפשר לי לקיים את פסק הדין”, וחדשות 13 דיווחו כי הודיע ליועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון שאין בכוונתו לכנס את המליאה חרף פסיקת בג"ץ. המקורות: ישראל היום, “אדלשטיין לשופטי בג"ץ: ‘צו מצפוני אינו מאפשר לי לקיים את פסק הדין’” וחדשות 13, “אדלשטיין הודיע ליועמ"ש הכנסת: לא אקיים את פסיקת בג"ץ”. (israelhayom.co.il)
• 25-26 במרץ 2020, בקשת ביזיון ופסק הדין המשלים: בעקבות אי-כינוס המליאה הוגשו עתירות ובקשות נוספות, לרבות בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט; בפסק הדין המשלים קבע בג"ץ מתווה שבמסגרתו יוקנו לעמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, סמכויות מצומצמות לצורך כינוס המליאה ובחירת יו"ר חדש. המקורות: Jus-Tice, “בג"ץ 2144/20 25.03 מחייב בחירת יו"ר קבוע לכנסת”, bagats.org.il, “בג"ץ 2252/20 — התנועה לאיכות השלטון נ' יושב ראש הכנסת היוצא”, וN12, “בג"ץ הכריע: הכנסת תתכנס לבחור יו"ר חדש”. (jus-tice.co.il)
• מרץ 2020, תיעוד משפטי באנגלית של פסק הדין: אתר Cardozo/VERSA תיעד את פרשת Movement for Quality Government in Israel v. Speaker of the Knesset, וציין כי ב-15 במרץ 2020 פנו 61 חברי כנסת לאדלשטיין בבקשה להעלות לסדר היום בחירת יו"ר קבוע, וכי לאחר מכן הוגשו העתירות לבג"ץ; המקור מספק נוסח מתורגם ותיאור כרונולוגי של ההליך. המקור: Cardozo/VERSA, “Movement for Quality Government in Israel v. Speaker of the Knesset”. (versa.cardozo.yu.edu)
• 2020-2026, מעמדו המשפטי-ציבורי של אירוע בג"ץ אדלשטיין: המכון הישראלי לדמוקרטיה התייחס בהמשך לפרשת אדלשטיין כדוגמה למשבר חוקתי שבו יו"ר הכנסת הזמני סירב לכנס את המליאה למרות בקשה של 61 חברי כנסת ולמרות פסק דין; הדבר נותר נקודת ייחוס בדיונים על אי-ציות לפסקי דין ועל יחסי הכנסת ובית המשפט. המקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, “אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל”. (idi.org.il)
• אוגוסט 2020, עתירה לבג"ץ נגד כניסת תלמידי ישיבות מחו"ל בתקופת הקורונה: באוגוסט 2020 דווח כי בג"ץ דחה עתירה שהגיש עו"ד ראובן בילט נגד שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר הפנים אריה דרעי ופרויקטור הקורונה רוני גמזו בדרישה לעצור כניסת תלמידי ישיבות מחו"ל לישראל; לפי הדיווח, המדינה טענה לשיהוי בהגשת העתירה ולכך שהעותר אינו מייצג את הנפגעים הישירים, והשופטת יעל וילנר דחתה את העתירה. המקור: כל רגע, “בג"ץ דחה את העתירה: בחורי הישיבה יורשו להיכנס לארץ”. (kore.co.il)
• יולי 2020, ועדת הקורונה של הכנסת מול משרד הבריאות — חדרי כושר ובריכות: ביולי 2020 פרסם N12 כי ועדת הקורונה דרשה ממשרד הבריאות נתונים על הדבקה בבריכות ובחדרי כושר, ולאחר שלא קיבלה נתונים מספקים צפויה הייתה לבטל את סגירתם; חדשות 13 דיווחו ב-13 ביולי 2020 כי הוועדה אישרה את פתיחת חדרי הכושר והבריכות בניגוד לעמדת נתניהו ואדלשטיין, שביקשו לקדם “תו סגול מחמיר ומיוחד”. המקורות: N12, “ועדת הקורונה צפויה לבטל את סגירת חדרי הכושר והבריכות הציבוריות” וחדשות 13, “בניגוד לעמדת רה"מ: ועדת הקורונה אישרה את פתיחת חדרי הכושר”. (mako.co.il)
• ינואר 2021, חיסון אסירים — מחלוקת אדלשטיין-אוחנה והעתירות לבג"ץ: ב-14 בינואר 2021 דיווח ynet כי אדלשטיין הודיע שחיסונים יועברו לשירות בתי הסוהר החל מהשבוע שלאחר מכן, בניגוד לעמדת השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה שהתנגד לחיסון אסירים לפני קבוצות אחרות; בהמשך דיווח ynet כי מבצע חיסון האסירים החל “אחרי מאבק בין אדלשטיין, אוחנה ומנדלבליט, ועל רקע עתירות שהוגשו לבג"ץ”. המקורות: ynet, “אדלשטיין נגד אוחנה: אסירים יחוסנו מהשבוע הבא, חובה לחסן את כולם” וynet, “הסוף לסאגה: החל מבצע חיסוני הקורונה לאסירים”. (ynet.co.il)
• פברואר-מרץ 2021, נתב"ג וסגירת השמיים — עתירות נגד מגבלות הכניסה לישראל: ב-11 בפברואר 2021 דיווח גלובס על עתירה לבג"ץ נגד סגירת שערי המדינה לאזרחיה, בטענה שהתקנות פוגעות בזכויות יסוד; ב-17 במרץ 2021 קבע בג"ץ בפרשת שמש נ' ראש הממשלה כי מכסת 3,000 הנכנסים לישראל ביום והגבלות היציאה אינן חוקתיות. המקורות: גלובס, “עתירה לבג"ץ: סגירת שערי המדינה לאזרחיה מפרה חוק יסוד”, N12, “בג"ץ: סגירת השמיים לא חוקתית, ההגבלות — יבוטלו”, ופסק הדין בבג"ץ 1107/21 באתר התנועה לאיכות השלטון. (globes.co.il)
• מרץ 2021, עמדת אדלשטיין לפני הכרעת בג"ץ על נתב"ג: ב-14 במרץ 2021 פרסם ישראל היום כי אדלשטיין אמר בישיבת הממשלה: “לא נפתח את השמיים — זה יגמור לנו את מבצע החיסונים”, והוסיף כי כניסת וריאנטים מחו"ל היא הסיכון שיכול לפגוע במבצע החיסונים; בהמשך, לאחר החלטת בג"ץ, אמר אדלשטיין באירוע למנכ"לי קופות החולים כי מדובר בהחלטה “חסרת אחריות ומנוגדת לאינטרס הציבורי”. המקורות: ישראל היום, “אדלשטיין: ‘לא נפתח את השמיים — זה יגמור לנו את מבצע החיסונים’” וישראל היום, “אדלשטיין: ‘החלטת בג"ץ חסרת אחריות ומנוגדת לאינטרס הציבורי’”. (israelhayom.co.il)
• אוקטובר 2020, מבקר המדינה — ממצאי ביניים על משרד הבריאות במשבר הקורונה: ב-26 באוקטובר 2020 דיווח N12 על דוח מבקר המדינה שקבע ליקויים חמורים במערך החקירות האפידמיולוגיות, במוכנות לחורף ובשימוש בבדיקות סרולוגיות; הכתבה ציינה את יולי אדלשטיין בהקשר של משרד הבריאות בזמן המשבר, אך הדוח עוסק במשרד ובמערכת ולא בהליך אישי נגדו. המקור: N12, “חקירות לא יעילות, כסף נשפך לשווא | המבקר: משרד הבריאות כשל בטיפול במשבר הקורונה”. (mako.co.il)
• 2021, מבקר המדינה — רפואה שוטפת בתקופת הקורונה: בדוח מיוחד של מבקר המדינה על “התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה — רפואה שוטפת ואשפוז בקהילה” הומלץ למשרד הבריאות למפות מיטות טיפול נמרץ, להיערך לצורכי מערכת הבריאות ולבחון את ההשפעות על הטיפול שאינו קורונה; תקופת הבדיקה נוגעת בין היתר לתקופה שבה אדלשטיין כיהן כשר הבריאות ממאי 2020 עד יוני 2021. המקור: מבקר המדינה, “התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה — רפואה שוטפת”. (mevaker.gov.il)
• 2021, מבקר המדינה — חקירות אפידמיולוגיות וקטיעת שרשראות הדבקה: בדוח מבקר המדינה על מערך החקירות האפידמיולוגיות נבחנו זמני הביצוע, הכשרת המתשאלים, שיתוף הפעולה הציבורי, ממשקי משרד הבריאות ומפקדת אלון, והמעבר לאחריות צה"לית-לאומית בקטיעת שרשראות הדבקה; הדוח רלוונטי ישירות לתפקוד משרד הבריאות בתקופת אדלשטיין, אך הוא דוח מוסדי ולא קביעה אישית נגד השר. המקור: מבקר המדינה, “חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשראות ההדבקה”. (library.mevaker.gov.il)
• מאי 2024, מבקר המדינה — ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית: בדוח מיוחד ממאי 2024 על ניהול משבר הקורונה בתקופת הממשלות ה-35 וה-36 בחן המבקר את קבלת ההחלטות הלאומית, קבינט הקורונה, רכש החיסונים והסכמי פייזר; בדוח נכתב כי נתניהו התייעץ בפורומים מצומצמים שכללו את שר הבריאות דאז יולי אדלשטיין, אך קבינט הקורונה לא עודכן ולא אישר את הסיכום המשמעותי עם פייזר בזמן אמת. המקור: מבקר המדינה, “ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית בתקופת הממשלות ה-35 וה-36”. (library.mevaker.gov.il)
• מאי 2024, פרסומי חדשות על דוח פייזר — חלקו של אדלשטיין כשר הבריאות: כלכליסט דיווח במאי 2024 כי לפי דוח המבקר נתניהו נתן לפייזר בלעדיות על חיסוני הקורונה בלי להתייעץ עם קבינט הקורונה, וציין כי מנכ"ל משרד הבריאות דאז פרופ' חזי לוי פעל תחת שר הבריאות יולי אדלשטיין; וואלה דיווח כי נתניהו התייעץ על ההצעה עם אדלשטיין, ראש המל"ל מאיר בן שבת, רון דרמר ובכירי מערכת הבריאות, אך לא הביא את הסיכום לאישור הקבינט. המקורות: כלכליסט, “נתניהו הבטיח לפייזר בלעדיות על החיסונים — בלי להתייעץ עם קבינט הקורונה”, וואלה, “דו"ח מבקר המדינה: התנהלות בנימין נתניהו במשבר הקורונה”, וynet, “המבקר: נתניהו נתן בלעדיות לפייזר על חיסוני הקורונה בלי לעדכן את הקבינט”. (calcalist.co.il)
• 2013, מבקר המדינה / פריימריז — תרומות מחו"ל לקמפיין אדלשטיין: באוגוסט 2013 דיווחו גלובס, כלכליסט ו-ynet על דוח מבקר המדינה בעניין מימון פריימריז; לפי גלובס, תרומות מחו"ל היו יותר מ-50% מהכנסות 13 מועמדים, ובהם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין; לפי ynet, אדלשטיין קיבל בפריימריז בליכוד תרומות בסך 435,270 ש"ח, מהן 237,469 ש"ח מחו"ל. המקורות: גלובס, “מבקר המדינה מציע לאסור על תרומות מחו"ל לפוליטיקאים”, כלכליסט, “קיבלו דו"ח מהמבקר: ח"כים שחרגו מתקציבי הפריימריס נקנסו בעשרות אלפי שקלים”, וynet, “כמה עולה להיות חבר כנסת?”. (globes.co.il)
• 2015, מבקר המדינה — דוח כספי של אדלשטיין בבחירות המקדימות לכנסת ה-20: בדוח מבקר המדינה על בחירות מקדימות לכנסת ה-20 מופיע אדלשטיין עם דוח כספי שבו דווחו הוצאות בסך 430,640 ש"ח והכנסות בסך 412,661 ש"ח; לפי קטע הדוח שאותר, “המועמד ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה”. המקור: מבקר המדינה, “דוח על תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות... הכנסת ה-20”. (library.mevaker.gov.il)
• יוני 2019, שקוף — שימוש במענקי פריימריז והחזר כספים: ב-19 ביוני 2019 פרסם “שקוף” בדיקה על הוצאות פריימריז של חברי הכנסת; לפי הפרסום, יולי אדלשטיין הוציא 300,830 ש"ח מתקציב הפריימריז בליכוד והחזיר כ-23 אלף ש"ח למדינה, לצד יריב לוין, חיים כץ וזאב אלקין שהחזירו סכומים שונים. המקור: שקוף, “חשיפה: כמה כסף הוציאו המתמודדים במפלגות על הפריימריז?”. (shakuf.co.il)
• יולי 2022, כלכליסט — מימון התמודדות אפשרית מול נתניהו: ביולי 2022 דיווח כלכליסט כי אם יתקיימו פריימריז לראשות הליכוד, נתניהו ואדלשטיין יצטרכו לממן את המרוץ מכיסם או לגייס תרומות, ותקרת התרומות וההוצאות למתמודד על ראשות הליכוד עומדת על 2.134 מיליון ש"ח; הדיווח ציין גם כי אדלשטיין לא גייס כספים בפריימריז סוף 2019 למקום ברשימת הליכוד. המקור: כלכליסט, “בדרך לפריימריז: נתניהו יוכל לגייס 2 מיליון שקל, מיכאלי רק 0.5-1 מיליון”. (calcalist.co.il)
• ינואר-פברואר 2023, N12 — תחקיר-ראיון על מעמדו בליכוד אחרי הקריאת תיגר על נתניהו: ב-26 בינואר 2023 פורסם ב-N12 ראיון מקיף עם אדלשטיין לאחר הבחירות, שבו נטען כי מאז שהכריז על התמודדות נגד נתניהו “גורלו נחרץ”; הכתבה תיארה את הידרדרותו מהמקומות הראשונים ברשימת הליכוד למקום ה-15, ואת פגישתו עם נתניהו שבה הבין, לפי הכתבה, שלא יקבל תיק בכיר. המקור: N12, “אדלשטיין שובר שתיקה: ‘צריך להגיע לשינויים במערכת המשפט, בהסכמה’”. (mako.co.il)
• יוני-אוגוסט 2025, ועדת החוץ והביטחון — הדחה על רקע חוק הגיוס: ב-2025 התפתח הליך פוליטי-פרלמנטרי להדחת אדלשטיין מתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון על רקע התנגדותו לחוק הגיוס במתכונתו; מקור ראשון דיווח באוגוסט 2025 כי לאחר הכרעת נתניהו, סיעת הליכוד הדיחה את אדלשטיין מתפקידו ברוב של 29 מול 4 ובחרה בבועז ביסמוט במקומו. המקור: מקור ראשון, “לאחר הכרעת נתניהו — אדלשטיין הודח וביסמוט נבחר ליו"ר ועדת חוץ וביטחון”. (makorrishon.co.il)
• יולי 2025, כלכליסט — המהלך להחלפת יו"ר ועדת חוץ וביטחון: כלכליסט דיווח ביולי 2025 כי נתניהו פועל לקידום חוק הגיוס וכי הליכוד תצביע על החלפת אדלשטיין בראשות ועדת חוץ וביטחון; לפי הדיווח, יו"ר סיעת הליכוד נימק את המהלך בצורך לשמור על קואליציה מאוחדת עד תום כהונת הכנסת ה-25 באוקטובר 2026. המקור: כלכליסט, “נתניהו פועל לקידום חוק השתמטות: הליכוד תצביע על הדחת אדלשטיין מיו"ר ועדת חוץ וביטחון”. (calcalist.co.il)
• יולי 2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה — ניתוח משפטי-פרלמנטרי של הדחת יו"ר ועדה: המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם ביולי 2025 ניתוח של מנגנון הדחת יו"ר ועדה בכנסת, וציין כי הדחת אדלשטיין אינה מוסדרת במפורש בתקנון הכנסת אך מתבצעת לפי מנגנון פרלמנטרי שנהוג מאז 2007; הניתוח תיאר את המהלך כמבוסס על שינוי הרכב הוועדה ובחירת יו"ר חדש. המקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, “הדחת יולי אדלשטיין: מתי ואיך מדיחים יו"ר ועדה בכנסת”. (idi.org.il)
• אוגוסט 2025, טיוטת חוק הגיוס של אדלשטיין: ב-4 באוגוסט 2025 פרסם ישראל היום כי פחות מיממה לפני הדחתו מראשות ועדת החוץ והביטחון, אדלשטיין שלח לחברי הוועדה את נוסח חוק הגיוס שגיבש, תוך השמטת סעיף מרכזי שדרשו החרדים — הכרה בשירות אזרחי כשווה ערך לשירות בצה"ל לצורך עמידה ביעדי גיוס. המקור: ישראל היום, “היעדים, המכסות והסנקציות: מתווה הגיוס המלא של אדלשטיין”. (israelhayom.co.il)
• אוגוסט 2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה — ניתוח מתווה הגיוס של אדלשטיין: ב-7 באוגוסט 2025 פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה סקירה של טיוטת אדלשטיין וקבע כי המתווה הולך “דרך ארוכה” ביחס למאמצי גיוס חרדים וצמצום אי-שוויון, אך עדיין אינו מתקרב ליצירת שוויון מלא בנשיאת הנטל ואינו עונה במלואו לצורכי הביטחון; המקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, “מה אומר מתווה הגיוס של ח"כ אדלשטיין?”. (idi.org.il)
• 2025, פרסומים על יחסי נתניהו-אדלשטיין סביב חוק הגיוס: ערוץ 7 דיווח כי נתניהו העביר לאדלשטיין מסר שלפיו אם חוק הגיוס לא יקודם במתכונתו, הוא יודח מתפקידו; JDN דיווח על פגישה בין נתניהו לאדלשטיין שבה נמסר מלשכת ראש הממשלה שיש “דרך לגשר על הפערים בנושא הגיוס”. המקורות: ערוץ 7, “האולטימטום של נתניהו לאדלשטיין” וJDN, “נתניהו נפגש עם אדלשטיין: ‘יש דרך לגשר על הפערים בנושא הגיוס’”. (inn.co.il)
• יוני 2016, פרשת “מסמך יצחקי” — תפקיד אדלשטיין כיו"ר הכנסת מול המשטרה: ביוני 2016 דיווח וואלה כי יו"ר הכנסת אדלשטיין פנה למפכ"ל המשטרה רוני אלשיך בדרישה להסבר על הדיווחים בדבר מסמך מודיעיני שנגע לחברי כנסת ושרים; אדלשטיין כתב, לפי הדיווח, כי פורסם על מסמך משטרתי מ-2014 שבו רוכז מידע פלילי ומודיעיני על חברי הכנסת שכיהנו אז. המקור: וואלה, “סערת דוח יצחקי: אדלשטיין דורש מאלשיך ‘הסבר מניח את הדעת’”. (news.walla.co.il)
• 2010, מבקר המדינה — משרד ההסברה והתפוצות והסברה בערבית: בדוח מבקר המדינה לשנת 2010 נזכר יולי אדלשטיין כשר ההסברה והתפוצות והשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, בהקשר להערות המבקר על מחסור בהסברה לקהלי יעד דוברי ערבית ועל הצורך שמשרד ההסברה, משרד החוץ ומטה ההסברה הלאומי יציגו פתרון ישים; מדובר בדוח מוסדי על תחום ההסברה, לא בהליך אישי. המקור: מבקר המדינה, דוח שנתי 60א — תקציר. (library.mevaker.gov.il)
• 2011, מבקר המדינה — רשות השידור בתקופת אחריות מיניסטריאלית של אדלשטיין: בדוח מבקר המדינה לשנת 2011 נזכר “משרדו של שר ההסברה מר יולי אדלשטיין” בהקשר להעסקת אנשי תקשורת בכירים ולניהול רשות השידור; גם כאן מדובר בביקורת מוסדית על רשות השידור ומנגנוני הפיקוח, לא בממצא אישי פלילי או משמעתי נגד אדלשטיין. המקור: מבקר המדינה, דוח שנתי 61ב — תקציר. (library.mevaker.gov.il)

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

6.1 סתירות וזיגזגים מתועדים

• סתירה 1 — חוק ההשעיה: מהתנגדות מוחלטת לתמיכה בתוך פחות מיממה. לפני: ב־15 בפברואר 2016, לפי N12/חדשות 2, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מתח ביקורת על “חוק ההשעיה” שיזם נתניהו ואמר: "ההצעה לעולם לא תונח על השולחן, כל עוד אני יו"ר הכנסת"; באותה ידיעה צוין כי עמדתו אף הובילה לביטול דיון בוועדת החוקה. אחרי: ב־16 בפברואר 2016, באותה פלטפורמה, דווח כי "כעת החליט היו"ר לתמוך בנוסח המתוקן", לאחר שנתניהו הודיע שכל חברי הליכוד יתמכו בהצעה — כלומר מעבר מעמדת וטו אישית כיו"ר הכנסת לתמיכה בהמשך קידום החוק בנוסח מתוקן. N12, 16.02.2016
• סתירה 2 — ממלכתיות טקס המשואות מול פשרה שאפשרה לנתניהו להשתתף ולדבר. לפני: במרץ–אפריל 2018, סביב טקס המשואות ליום העצמאות ה־70, דווח כי אדלשטיין התנגד להשתתפות ונאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס, וב־N12 צוטט ב־9 באפריל 2018: "לא מדובר במחלוקת אישית או מאבק על כבוד"; באתר ערוץ 7 דווח כי מירי רגב תקפה אותו ואמרה: "לא זוכרת שיולי אדלשטיין קנה את הר הרצל או רכש את הזכויות של טקס המשואות הממלכתי". אחרי: ב־10 באפריל 2018 דווח בוואלה כי המשבר הסתיים בפשרה: נתניהו ידליק משואה בשם ממשלות ישראל לדורותיהן ויישא דברי ברכה קצרים; ב־19 באפריל 2018, אחרי הטקס, אמר אדלשטיין בחדשות עשר, לפי וואלה: "אני נוהג לקיים הסכמים שאני עושה עם הקולגות שלי". N12, 09.04.2018, ערוץ 7, אפריל 2018, וואלה, 10.04.2018, וואלה, 19.04.2018
• סתירה 3 — “ראש ממשלה מעולם לא נאם” בטקס המשואות מול תיעוד שנתניהו נאם כבר ב־1998. לפני: באפריל 2018, במהלך המאבק על טקס המשואות, אדלשטיין טען — לפי וואלה — כי ראש ממשלה מעולם לא נאם בטקס הדלקת המשואות. אחרי: באותה ידיעה מ־10 באפריל 2018 דווח כי תאגיד “כאן” שידר קטע ארכיון מחגיגות היובל למדינה ב־1998 שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו "נכח פיזית ונאם בטקס הדלקת המשואות"; מבחינת התחקיר, זו אינה רק פשרה פוליטית אלא פער עובדתי בין טענת אדלשטיין לבין התיעוד ההיסטורי. וואלה, 10.04.2018, המכלול — טקס הדלקת המשואות, אזכור הוויכוח ב־2018
• סתירה 4 — “הכרעת הרוב מכובדת על ידי כל” מול סירוב לכנס הצבעה על החלפת יו"ר הכנסת. לפני: במאי 2018, במסגרת קמפיין לציון 70 שנה לכנסת, צוטט אדלשטיין בביזפורטל: "הקו המאחד בין כל ההחלטות שהתקבלו כאן הוא שהכרעת הרוב מכובדת על ידי כל, כדרכה של דמוקרטיה". אחרי: במרץ 2020, לאחר בחירות הכנסת ה־23, בג"ץ קבע כי אדלשטיין אינו רשאי לסכל את רצון רוב של 61 חברי כנסת שביקשו לבחור יו"ר קבוע לכנסת; אדלשטיין התפטר מתפקידו וב־25 במרץ 2020 כתב לבית המשפט, לפי כלכליסט וישראל היום: "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק הדין". ביזפורטל, 09.05.2018, בג"ץ 2144/20, 23.03.2020, כלכליסט, 25.03.2020, ישראל היום, 25.03.2020
• סתירה 5 — כיו"ר הכנסת: “הכנסת לא נסגרה לרגע” מול פיזור המליאה וסירוב להצבעות. לפני: ב־16 במרץ 2020, על רקע טענות לשיתוק הכנסת, אדלשטיין אמר בגלי צה"ל, לפי N12: "אכנס את המליאה ביום שני הקרוב להצבעה על הקמת הוועדה המסדרת"; באותו רצף טען כי יפעל לפי התקנון וכי הכנסת ממשיכה לפעול. אחרי: ב־18 במרץ 2020 דווח בוואלה כי אדלשטיין פיזר את המליאה בשנית על רקע אי־הסכמות על הקמת הוועדות; ב־23 במרץ 2020 דווח בוואלה כי במהלך הדיון במליאה אדלשטיין התעלם מהודעת בג"ץ ואמר "הכנסת לא נסגרה לרגע", בעוד בג"ץ דן בסירובו להעלות להצבעה את החלפתו. N12, 16.03.2020, וואלה, 18.03.2020, וואלה, 23.03.2020, וואלה, 23.03.2020 — פסיקת בג"ץ
• סתירה 6 — התנגדות לסגר כללי מול הובלת סגר מלא בתקופת הקורונה. לפני: ביולי 2020, כשר הבריאות, אדלשטיין דיבר על רצון להימנע מסגר כללי; ב־ynet צוטט ב־10 בספטמבר 2020: "סגר היה הפתרון הקל בתחילת הדרך, לכן עשיתי הכול כדי להימנע ממנו". אחרי: ב־12 בספטמבר 2020, לפי ערוץ 7, אדלשטיין אמר על הצעת הסגר מראש השנה: "אני חתום על ההצעה שתובא מחר לממשלה, ואני אומר חד משמעית — לא יהיה מו"מ"; באותה ידיעה הוא הוסיף: "אם לא נהיה בסדר נהיה בסגר, ולצערי זה מתממש". ynet, 10.09.2020, ערוץ 7, 12.09.2020, ישראל היום, יולי 2020
• סתירה 7 — “לא תהיה חובת חיסון ולא יהיו סנקציות” מול תו ירוק שמנע כניסה ממי שלא חוסן או החלים. לפני: ב־18 בפברואר 2021, במסיבת עיתונאים על התו הירוק, אדלשטיין אמר לפי N12: "לא תהיה חובת חיסון בישראל ולא יהיו סנקציות"; לפי סרוגים, באותו יום אמר גם: "מי שבוחר לא להתחסן, זכותו". אחרי: באותו מהלך ממש, לפי חדשות 13 ו־N12, נקבע כי רק בעלי תו ירוק יוכלו להיכנס לחדרי כושר, הופעות, מלונות ותיאטראות; חדשות 13 ציטטו את אדלשטיין: מי שלא יתחסן "יצטרך להמתין עוד כמה שבועות", כי המדינה אינה מסוגלת לבצע מאות אלפי בדיקות ביום רק משום "שלאנשים בא לא להתחסן". N12, 18.02.2021, סרוגים, 18.02.2021, חדשות 13, 18.02.2021, ynet, פברואר 2021 — דיונים על התו הירוק
• סתירה 8 — מסכות: “אין סיבה להוריד” מול בקשה לבטל את החובה. לפני: ב־28 במרץ 2021, לפי ישראל היום, אדלשטיין דחה את האפשרות לבטל את חובת עטיית המסכות בחוץ ואמר: "אין שום סיבה לתת הנחיה להוריד את המסכות, זה רק יגביר את התחלואה". אחרי: ב־6 ביוני 2021, בטקס הוקרה לאנשי מערכת הבריאות, לפי N12, אדלשטיין אמר כי אם לא תהיה הרעה במדדי התחלואה "ב־15 ביוני נבקש לבטל את חובת עטיית המסכה". ישראל היום, 28.03.2021, N12, 06.06.2021
• סתירה 9 — תמיכה פוליטית בנתניהו בעת משבר משפטי מול קריאת תיגר ישירה עליו. לפני: ב־28 בפברואר 2019, לאחר החלטת היועמ"ש על כתבי אישום בכפוף לשימוע, אדלשטיין תמך בנתניהו ואמר לפי ynet: "פרסום הודעה על כתב אישום נגד ראש מפלגה 40 יום לפני בחירות מבלי לקיים שימוע, מהווה נזק ציבורי ופוליטי בלתי הפיך לא רק לו, אלא למפלגה שלמה ולציבור הבוחרים". אחרי: ב־11 באוקטובר 2021, בראיון ל־N12, אדלשטיין הכריז שיתמודד מול נתניהו לראשות הליכוד ואמר: "עם נתניהו לעולם לא נחזור לשלטון — נכשלנו ארבע פעמים, איך פתאום נצליח בפעם החמישית"; עוד אמר: "כשאני איבחר, לא יהיה שלטון יחיד". ynet, 28.02.2019, N12, 11.10.2021, ynet, 12.10.2021
• סתירה 10 — “אתמודד מולו” מול הסרת מועמדות ותמיכה בנתניהו. לפני: ב־21 בינואר 2022, בתוכנית “אופירה וברקוביץ'” במאקו, אדלשטיין אמר על נתניהו: "לא רואה מצב שחוזרים לקואליציה עם ביבי"; כשנשאל מה יעשה אם נתניהו יחליט להישאר בראשות הליכוד, השיב: "אם הוא יגיד: 'אני נשאר', אקבל את ההחלטה ואתמודד מולו". אחרי: ב־30 ביוני 2022, לפי ynet, אדלשטיין הסיר את מועמדותו לראשות הליכוד וכתב: "זה הזמן להיות מלוכדים"; באותה הודעה הוסיף: "יחד עם יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, אוביל לניצחון המחנה הלאומי בבחירות ולהקמת ממשלת ימין על מלא". מאקו, 21.01.2022, ynet, 30.06.2022, חדשות 13, 26.07.2022
• סתירה 11 — הרפורמה המשפטית: “לא מכונת הצבעות” מול נכונות לחקיקה חד־צדדית אם ההידברות תיכשל. לפני: ב־26 במרץ 2023, אחרי הצהרת גלנט, אדלשטיין קרא ב־ynet radio לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית ואמר: "כבר הוכחתי שאני לא מוכן להיות מכונת הצבעות"; הוא הוסיף: "כל מה שאני רוצה זה להגיע למצב שהרפורמות האלו יעברו בהסכמה רחבה". אחרי: ביוני 2023 דווח בישראל היום, וצוטט גם ב"בחזית", כי אדלשטיין אמר: "אם האופוזיציה תטרפד הסכמות אתמוך בחקיקה חד צדדית"; כלומר מעבר מקו של עצירת חקיקה והסכמה רחבה לקו מותנה של חקיקה חד־צדדית. ynet, 26.03.2023, בחזית, יוני 2023, מקור ראשון, יולי 2023

6.2 נאמנות, חנופה ויחסים עם נתניהו

• מינויו ליו"ר הכנסת נעשה כחלק מהסדרי הכוח של נתניהו והליכוד־ביתנו. ב־11 במרץ 2013, אחרי הבחירות לכנסת ה־19, דווח ב־N12 כי סיעת הליכוד־ביתנו בחרה באדלשטיין כמועמדה לתפקיד יו"ר הכנסת; באותה ישיבת סיעה נתניהו אמר כי "התיקים המשמעותיים בידינו" והציג את ההסכם הקואליציוני עם יש עתיד והבית היהודי. N12, 11.03.2013
• בעת משבר תיקי נתניהו ב־2019 אדלשטיין סיפק לנתניהו גיבוי פוליטי־מוסדי. ב־28 בפברואר 2019, לאחר החלטת היועמ"ש להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע, אדלשטיין תקף את עצם הפרסום לפני בחירות ואמר כי מדובר ב"נזק ציבורי ופוליטי בלתי הפיך" לנתניהו, לליכוד ולציבור הבוחרים; זו הייתה עמדת גיבוי מובהקת לנתניהו בזמן משבר משפטי. ynet, 28.02.2019
• בקשת החסינות של נתניהו הונחה בפני אדלשטיין כיו"ר הכנסת. ב־1 בינואר 2020 נתניהו הודיע כי יבקש מאדלשטיין חסינות מפני העמדה לדין, וטען כי "חוק החסינות נועד להגן על נבחרי ציבור מתפירת תיקים"; עצם הפנייה לאדלשטיין הייתה בעלת משמעות מוסדית, משום שיו"ר הכנסת היה הגורם שאליו הוגשה הבקשה. מקור ראשון, 01.01.2020
• בממשלת נתניהו־גנץ ב־2020 יחסי הכוח בין נתניהו לאדלשטיין עברו דרך חלוקת התיקים. במאי 2020 דווח ב־N12 כי נתניהו נפגש עם אדלשטיין במסגרת סבב חלוקת התיקים בליכוד; לפי הדיווח, אדלשטיין דרש שנתניהו יפעל להסרת הווטו של כחול לבן על מינויו מחדש ליו"ר הכנסת, ובהמשך הוצע לו תיק הבריאות — התפקיד שממנו ניהל את משרד הבריאות בתקופת הקורונה. N12, 05.05.2020
• בתקופת החיסונים אדלשטיין ונתניהו הופיעו יחד סביב הישגי מבצע החיסונים. ב־6 ביוני 2021, בטקס הוקרה לאנשי מערכת הבריאות, הופיעו נתניהו ואדלשטיין יחד; בכתבת N12 צוין כי הוצגו גם סרטונים של קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ומנכ"ל פייזר אלברט בורלא, "אשר הרעיפו שבחים על התנהלותו של נתניהו בעת המאבק בנגיף". N12, 06.06.2021
• המעבר מנאמנות למרד גלוי התרחש אחרי נפילת נתניהו מהשלטון. באוקטובר 2021, אחרי הקמת ממשלת בנט־לפיד, אדלשטיין הכריז על התמודדות מול נתניהו ואמר כי עם נתניהו הליכוד "לעולם לא" יחזור לשלטון; בראיון לערוץ 14 ב־2022 חזר על המסר ואמר: "אם ביבי יבחר שוב — נהיה באופוזיציה עוד הרבה זמן". N12, 11.10.2021, ערוץ 14, מאי 2022
• החזרה לשיתוף פעולה עם נתניהו ב־2022 הייתה פומבית ומנוסחת בשפת נאמנות מפלגתית. ב־30 ביוני 2022, כשהסיר את מועמדותו לראשות הליכוד, אדלשטיין כתב: "תנועת הליכוד היא הבית שלי"; הוא נימק את ההחלטה ב"רצון לליכוד השורות ולניצחון" והצהיר: "יחד עם יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, אוביל לניצחון המחנה הלאומי". ynet, 30.06.2022

6.3 יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה

• העימות עם מירי רגב בטקס המשואות 2018 היה עימות פנים־ליכודי על פרוטוקול, סמלים ונראות נתניהו. באפריל 2018 רגב, שרת התרבות והספורט ויו"ר ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, רצתה לאפשר לנתניהו להשתתף ולנאום בטקס; אדלשטיין, כיו"ר הכנסת, התנגד. ערוץ 7 פרסם את אמירת רגב: "לא זוכרת שיולי אדלשטיין קנה את הר הרצל"; גלובס דיווח ב־2019 כי מבקר המדינה מצא שרגב הוסיפה הזמנה למנהיג זר כדי שהפרוטוקול יחייב את השתתפות ראש הממשלה, "למורת רוחו של אדלשטיין", שאיים בשלב מסוים כי הוא ומשמר הכנסת יחרימו את הטקס. ערוץ 7, אפריל 2018, גלובס, 15.04.2019, דו"ח מבקר המדינה — טקס הדלקת המשואות 2018
• העימות עם נתניהו ב־2021–2022 היה ניסיון להחליף את מנהיג הליכוד ולא רק ויכוח טקטי. באוקטובר 2021 אדלשטיין אמר ב־N12: "עם נתניהו לעולם לא נחזור לשלטון"; בינואר 2022 במאקו אמר: "לא רואה מצב שחוזרים לקואליציה עם ביבי"; ביולי 2022, לאחר שוויתר על ההתמודדות, אמר לחדשות 13 כי "לא מתחרט" שרצה להתמודד, אך "עכשיו זה לא הזמן למחלוקות פנימיות". N12, 11.10.2021, מאקו, 21.01.2022, חדשות 13, 26.07.2022
• העימות עם יריב לוין והקו הקואליציוני ברפורמה המשפטית היה עימות על משמעת סיעתית מול עצמאות פרלמנטרית. במרץ 2023 אדלשטיין קרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית ואמר ב־ynet radio: "כבר הוכחתי שאני לא מוכן להיות מכונת הצבעות"; וואלה דיווחה באותו חודש כי אדלשטיין, דוד ביטן ואלי דלל הצטרפו לקולות בליכוד שקראו לעצירת החקיקה לצורך הידברות. ynet, 26.03.2023, וואלה, 27.03.2023, ערוץ 7, מרץ 2023
• כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, אדלשטיין הפך ב־2024–2025 לצומת כוח מול נתניהו והחרדים סביב חוק הגיוס. ב־2025 דווח ב־ynet כי אדלשטיין אמר בשיחות סגורות: "תחת הוועדה בראשותי ייצא חוק גיוס או כלום"; באותה כתבה צוין כי חנוך מילביצקי נחשב מועמד מועדף של נתניהו להחליפו בראשות ועדת החוץ והביטחון. ynet, יולי 2025
• הדחתו מראשות ועדת החוץ והביטחון ב־2025 הייתה עימות ישיר עם נתניהו והסיעות החרדיות. N12 דיווח ביולי 2025 כי נתניהו נערך להדיח את אדלשטיין מתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון על רקע סירובו לקדם את חוק הגיוס החרדי, ותיאר זאת כ"מהלך חסר תקדים"; ynet דיווח כי בסוף נבחר בועז ביסמוט לתפקיד וכי אדלשטיין אמר לאחר ההדחה: "משמעות ההדחה שלי היא תקיעת המסמר האחרון בארון הקבורה של חוק הגיוס". N12, יולי 2025, ynet, יולי 2025, ynet, יולי 2025 — הליך החוק לאחר ההדחה
• העימות עם בועז ביסמוט נמשך גם אחרי ההדחה. בדצמבר 2025, לפי ערוץ 14, אדלשטיין תקף את נוסח חוק הגיוס שמקדם יו"ר הוועדה החדש בועז ביסמוט ואמר: "כמי שהוביל במשך השנתיים האחרונות את המאמצים להרחיב את בסיס הגיוס לצה"ל — אני אומר בצער רב, זהו איננו חוק גיוס"; באותה כתבה צוין כי יו"ר הקואליציה אופיר כץ ייחס את ההדחה גם להצבעה של אדלשטיין בניגוד להנחיית נתניהו בנושא ריבונות ביהודה ושומרון וגם להתנגדותו למתווה חוק הגיוס החרדי. ערוץ 14, דצמבר 2025
• העימות סביב חוק הגיוס נמשך לתוך 2026 וכלל מתקפה של נתניהו על אדלשטיין בלי לציין את שמו. בפברואר 2026 דיווח N12 כי אדלשטיין ושרן השכל נפגשו כמה פעמים עם יועז הנדל, יו"ר מפלגת המילואימניקים, על רקע קידום חוק הפטור מגיוס; באותה כתבה צוטט נתניהו תוקף את יו"ר הוועדה הקודם: "עיכב ועיכב ועיכב וגם אחר כך התחייב והתחייב והתחייב ולא עמד בהתחייבותו". N12, פברואר 2026
• העימות עם טלי גוטליב משקף יריבות פנימית בליכוד לאחר הדחתו. ב־2025 דווח באתר אייס כי גוטליב טענה שאדלשטיין "קיבל כל מיני הצעות" ושלא יתמודד בפריימריז הקרובים; לפי הדיווח, גוטליב גם התייחסה לתדרוכים של אדלשטיין שלפיהם הוא צפוי לקבל עונש ולא ימשיך בוועדת חוץ וביטחון או בוועדות משנה. אייס, 2025
• העימות עם החרדים הוצג גם על ידי אדלשטיין עצמו כעימות מהותי ולא רק פרוצדורלי. בנובמבר 2025, לפי אייס, אדלשטיין אמר לאחר הדחתו: "מנעתי חקיקת חוק השתמטות"; הוא הוסיף: "אם החרדים יסכימו לחוק זה אומר שזה חוק השתמטות, כל עוד הם בממשלה לא יהיה חוק גיוס". אייס, נובמבר 2025
• במבט על רצף היחסים עם נתניהו: אדלשטיין נע בין תפקידים שקיבל בתקופת נתניהו, גיבוי לנתניהו במשברים, מרד פומבי, פיוס מפלגתי, ואז עימות מחודש סביב חוק הגיוס. הרצף כולל: יו"ר הכנסת מטעם הליכוד־ביתנו ב־2013; שר הבריאות בממשלת נתניהו־גנץ ב־2020; הכרזת התמודדות מול נתניהו ב־2021; הסרת ההתמודדות והצהרת "יחד עם נתניהו" ב־2022; ועימות־הדחה סביב ועדת החוץ והביטחון וחוק הגיוס ב־2025–2026. N12, 2013, N12, 2020, N12, 2021, ynet, 2022, N12, 2025, N12, 2026

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 — שר הבריאות בתקופת הקורונה; יו״ר ועדת החוץ והביטחון

• 17 במאי 2020–13 ביוני 2021 — שר הבריאות בממשלת נתניהו–גנץ, בתקופת הקורונה: אדלשטיין נכנס לתפקיד שר הבריאות בממשלה ה־35 אחרי תקופתו כיו״ר הכנסת, ובתקופה זו משרד הבריאות ניהל את גלי התחלואה, הסגרים, הרחבת הבדיקות, מבצע החיסונים ותשתיות “התו הירוק”; אתר ערוץ כנסת מציג אותו כחבר כנסת שכיהן בעבר כשר הבריאות וכיו״ר הכנסת, לצד כהונתו המאוחרת יותר בוועדת החוץ והביטחון ערוץ כנסת, דף חבר הכנסת יולי אדלשטיין, נצפה ביוני 2026.
• יוני 2020 — הרחבת בדיקות והימנעות מסגירה מהירה של מערכת החינוך והעסקים: ב־2 ביוני 2020 דווח כי אדלשטיין נפגש עם מנכ״לי קופות החולים, הודיע על נוהל בדיקות חדש, והצהיר: “לא נסגור בקלות את בתי הספר ואת העסקים”; הדגש הרשמי היה עטיית מסכות, ריחוק והיגיינה ישראל היום, “שר הבריאות אדלשטיין מבהיר: ‘לא נסגור בקלות את בתי הספר ואת העסקים’”, 2.6.2020.
• יוני 2020 — סוגיית מערכת הבריאות והמתמחים: ב־17 ביוני 2020 השתתף אדלשטיין בדיון בכנסת על משמרות המתמחים ואמר: “נפעל יחד עם המתמחים והארגונים הרפואיים כדי למצוא פתרון”; באותו דיווח צוין גם מינוי פרופ’ חזי לוי למנכ״ל משרד הבריאות בתקופת כהונתו ישראל היום, “שר הבריאות אדלשטיין: ‘נפעל יחד לקיצור משמרות המתמחים’”, 17.6.2020.
• יולי 2020 — החמרת תקנות החירום בגל השני: ב־6 ביולי 2020 פורסמו הגבלות קורונה שכללו בין היתר מגבלות על מסעדות, התקהלות ופעילויות חינוכיות; הדיווח הציג את ההחלטות כעדכון של שר הבריאות אדלשטיין והממשלה על רקע עלייה חדה בתחלואה חי פה, “קורונה – החמרת תקנות החירום – עדכון ליום 6/7/20 מאת שר הבריאות יולי אדלשטיין”, 6.7.2020.
• ספטמבר 2020 — סגר החגים והקו הציבורי של אדלשטיין: ב־17 בספטמבר 2020, ערב סגר החגים, אמר אדלשטיין בתדרוך: “אנחנו נמצאים במלחמה”; הדיווח ציין את מגבלות ראש השנה ויום הכיפורים, החרגות ליציאה מהבית, והצגת העומס בבתי החולים כבסיס להחמרת ההנחיות ישראל היום, “השר אדלשטיין לפני הסגר: ‘אנחנו נמצאים במלחמה’”, 17.9.2020.
• ספטמבר 2020 — התנגדות לפתיחה מהירה של הסגר: ב־29 בספטמבר 2020 אמר אדלשטיין ברשת ב׳: “חד משמעית, אין שום תסריט שבעוד 10 ימים הסגר יוסר”, והוסיף כי היציאה תהיה הדרגתית ואחראית, כלקח מהיציאה מהסגר הקודם חרדים10, “אדלשטיין: חד משמעית, אין שום תסריט שבעוד 10 ימים הסגר יוסר”, 29.9.2020.
• דצמבר 2020 — תחילת מבצע החיסונים והתחסנות פומבית עם נתניהו: ב־19 בדצמבר 2020 התחסנו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין בשידור חי; הדיווח הציג זאת כפתיחת מבצע החיסונים בישראל וכמסר לציבור להתחסן גלובס, “מבצע החיסונים יצא לדרך: נתניהו ואדלשטיין התחסנו בשידור חי”, 19.12.2020.
• דצמבר 2020 — בידוד, “דרכון ירוק” ותיאום עם נתניהו: ב־9 בדצמבר 2020, בהצהרה משותפת של נתניהו ואדלשטיין, דווח כי ישראל תחל לחסן ב־27 בדצמבר; אדלשטיין הודיע באותה מסגרת על קיצור הבידוד ל־10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות, ובדיווחים מקבילים דובר על “דרכון ירוק” למתחסנים N12, “רה״מ נתניהו: ‘החיסונים הראשונים יינתנו ב־27 בדצמבר’”, 9.12.2020.
• דצמבר 2020–מרץ 2021 — ביקורת מבקר המדינה על ניהול החיסונים ברמה הלאומית: בדוח מבקר המדינה ממאי 2024 על ניהול משבר הקורונה נבדקו החלטות הממשלה ה־35, המגעים עם פייזר, קבינט הקורונה ומשרד הבריאות; הדוח מציין את תקופת דצמבר 2020 ואת תהליך ההיענות להצעת פייזר בתקופת כהונת נתניהו ואדלשטיין מבקר המדינה, “ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית בתקופת הממשלות ה־35 וה־36”, מאי 2024.
• 10 בינואר 2023 — בחירתו ליו״ר ועדת החוץ והביטחון: לאחר חזרת הליכוד לשלטון בכנסת ה־25, נבחר אדלשטיין ליו״ר ועדת החוץ והביטחון; ערוץ הכנסת תיעד את ישיבת הוועדה מ־10 בינואר 2023 תחת הכותרת “בחירת יו״ר” ערוץ כנסת, “ועדת החוץ והביטחון — 10.01.23 — בחירת יו״ר”, 10.1.2023.
• מרץ 2023 — ועדת החוץ והביטחון והשלכות המשבר הפנימי על צה״ל: ב־27 במרץ 2023, לאחר פיטורי שר הביטחון יואב גלנט בידי נתניהו, קיימה ועדת החוץ והביטחון בראשות אדלשטיין דיון חסוי עם גלנט על השפעת המתחים החברתיים על מערכת הביטחון; אדלשטיין תואר בדיווח כמי שסיכם את הסקירה כ“מדאיגה” JDN, “זה מה שאמר יואב גלנט בדיון הסגור של ועדת חוץ וביטחון אחרי פיטוריו”, 27.3.2023.
• אוקטובר 2023 — תחילת מלחמת “חרבות ברזל” ופיקוח פרלמנטרי: ב־20 באוקטובר 2023 נפגש גלנט עם חברי ועדת החוץ והביטחון בראשות אדלשטיין; אדלשטיין אמר בפתח הדיון כי הוועדה תיתן “כל מרחב הפעולה לצה״ל, לכוחות הביטחון ולקבינט”, אך גם תשים דגש על העורף ופיקוד העורף ערוץ 7, “גלנט: שלושה שלבים למלחמה”, 20.10.2023.
• יוני 2024 — חוק הגיוס והצהרת “לא ילד כאפות”: ב־24 ביוני 2024, בדיון ועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס, אמר אדלשטיין: “בואו נלך עם צה״ל ולא רק במילים — לא מתכוון להיות ילד כאפות של אף אחד”; הדיון התקיים לאחר אישור ממשלתי להארכת שירות המילואים ועל רקע מחלוקת חריפה סביב גיוס חרדים וואלה, “הקרב הפוליטי: ועדת החוץ והביטחון דנה על חוק הגיוס”, 24.6.2024.
• 2025 — קו עצמאי בנושא חוק הגיוס: בוועידת ynet ו“ידיעות אחרונות” בשנת 2025 הצהיר אדלשטיין: “לא יהיה חוק השתמטות”, והוסיף כי הוא מעדיף הסכמות שיגדילו בשנים הקרובות את הגיוס לצה״ל; בדיווח נכללה גם עמדתו בעד ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר ynet, “אדלשטיין: ‘לא יהיה חוק השתמטות. צריך ועדת חקירה ממלכתית’”, 2025.
• יולי 2025 — הדחה מראשות ועדת החוץ והביטחון: ב־23 ביולי 2025 הודחה סיעת הליכוד את אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון ובחרה בבועז ביסמוט במקומו; מקור ראשון דיווח כי ההחלטה התקבלה ברוב 29 מול 4, על רקע משבר חוק הגיוס והעמידה של אדלשטיין על סנקציות בחוק מקור ראשון, “לאחר הכרעת נתניהו — אדלשטיין הודח וביסמוט נבחר ליו״ר ועדת חוץ וביטחון”, 23.7.2025.
• יולי–אוגוסט 2025 — טיוטת חוק הגיוס של אדלשטיין לאחר ההדחה: ב־4 באוגוסט 2025 פורסם כי סמוך להדחתו העביר אדלשטיין לחברי הוועדה נוסח חוק גיוס שכלל יעדים וסנקציות, ובו הושמט סעיף מרכזי שדרשו החרדים — הכרה בשירות אזרחי כשווה ערך לשירות בצה״ל לצורך עמידה ביעדים ישראל היום, “היעדים, המכסות והסנקציות: מתווה הגיוס המלא של אדלשטיין”, 4.8.2025.
• יולי 2025 — ביקורת משפטית על החלפת יו״ר ועדה באמצע הליך חקיקה: המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם ביולי 2025 ניתוח של הליך הדחת אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון, וקבע כי החלפת יו״ר ועדה דורשת שלושה שלבים — החלטה בסיעה, המלצת ועדת הכנסת והצבעה בוועדת החוץ והביטחון המכון הישראלי לדמוקרטיה, “הדחת יולי אדלשטיין: מתי ואיך מדיחים יו״ר ועדה בכנסת”, יולי 2025.

7.2 — יו״ר הכנסת

• מרץ 2013 — בחירתו כמועמד הליכוד־ביתנו ליו״ר הכנסת: ב־14 במרץ 2013 בחרה סיעת הליכוד־ביתנו באדלשטיין כמועמדה לתפקיד יו״ר הכנסת ה־19, לאחר שנתניהו לא תמך בהמשך כהונת ראובן ריבלין; כל חברי הסיעה הצביעו בעד, וריבלין נמנע וואלה, “בליכוד־ביתנו בחרו: יו״ר הכנסת הבא — יולי אדלשטיין”, 14.3.2013.
• 18 במרץ 2013 — בחירתו במליאת הכנסת: מליאת הכנסת בחרה באדלשטיין ליו״ר הכנסת ברוב של 96 חברי כנסת מול שמונה נמנעים וללא מתנגדים; בדיווח נכתב כי הוא סיים את תפקידו כשר ההסברה והתפוצות עם כניסתו לתפקיד וואלה, “אדלשטיין נבחר ליו״ר הכנסת: ‘יש הרבה חוקים לתקן’”, 18.3.2013.
• מרץ 2013 — אישור המינוי בדיווח רשמי קצר: ynet דיווח ב־18 במרץ 2013 כי “מליאת הכנסת אישרה את מינויו של ח״כ יולי אדלשטיין לתפקיד יו״ר הכנסת”; זהו תיעוד חדשותי תמציתי של ההחלטה הפורמלית ynet, “הכנסת אישרה את מינויו של ח״כ יולי אדלשטיין לתפקיד יו״ר הכנסת”, 18.3.2013.
• מרץ–אפריל 2013 — סגנון ניהול המליאה: עם בחירתו הצהיר אדלשטיין כי יגלה “אפס סובלנות” כלפי הפרעות ופרובוקציות במליאה; הדיווח ציין כי הדברים נאמרו כבר בפתח כהונתו, בעת קריאות ביניים בפתח נאום נתניהו ישראל היום, “אדלשטיין נבחר ליו״ר הכנסת: ‘אפס סובלנות לפרובוקציות’”, 19.3.2013.
• אפריל 2013 — הגנה על מרכזיות המליאה מול שר האוצר יאיר לפיד: ב־27 באפריל 2013 תקף אדלשטיין את החלטת יאיר לפיד שלא לנאום בכנסת בגלל קריאות ביניים, ואמר כי ראוי ששר האוצר יקיים דיאלוג “גם אם הוא קשה” עם נציגי הציבור בבית המחוקקים מקור ראשון/nrg, “יולי אדלשטיין: יאיר לפיד מבזה את הכנסת”, 27.4.2013.
• אוקטובר 2013 — נהלים כספיים בנוגע לדירת יו״ר הכנסת: ב־15 באוקטובר 2013 אישרה ועדת הכנסת נוהל חדש ומקוצץ למימון הוצאות האחזקה של דירת יו״ר הכנסת אדלשטיין בנווה דניאל; הדיווח ציין כי אדלשטיין לא יוכל לרכוש ריהוט ומכשירי חשמל על חשבון הכנסת מעבר לשירותי תקשורת ואינטרנט מקור ראשון/nrg, “נוהל חדש: יקוצץ מימון הדירה של יו״ר הכנסת”, 15.10.2013.
• 2013–2020 — כהונה רציפה כיו״ר הכנסת: אתר ערוץ הכנסת מציג את אדלשטיין כמי שכיהן כיו״ר הכנסת בין 2013 ל־2020, אחרי תפקידיו כשר לקליטת העלייה, סגן יו״ר הכנסת ושר ההסברה והתפוצות ערוץ כנסת, דף חבר הכנסת יולי אדלשטיין, נצפה ביוני 2026.
• אפריל 2019 — תמיכת נתניהו בהמשך כהונתו: ב־11 באפריל 2019 דווח כי נתניהו נפגש עם אדלשטיין והודיע לו על תמיכתו בהמשך מועמדותו לתפקיד יו״ר הכנסת, כהונה שלישית ברצף כיכר השבת, “נתניהו לאדלשטיין: תומך בהמשך כהונתך כיו״ר הכנסת”, 11.4.2019.
• מרץ 2020 — משבר יו״ר הכנסת לאחר הבחירות לכנסת ה־23: ב־23 במרץ 2020 קבע בג״ץ כי על יו״ר הכנסת אדלשטיין לכנס את הכנסת עד יום רביעי ולהעלות לסדר היום בחירת יו״ר קבוע; גלובס דיווח כי העותרים כללו את התנועה לאיכות השלטון, “חוזה חדש”, כחול לבן, העבודה־מרצ וישראל ביתנו גלובס, “בג״ץ הכריע: על יולי אדלשטיין לכנס את הכנסת כדי לבחור יו״ר”, 23.3.2020.
• 23 במרץ 2020 — פסק הדין: בפסק הדין בג״ץ 2144/20 נקבע כי כאשר 61 חברי כנסת ביקשו לכלול את בחירת יו״ר הכנסת בסדר היום, על יו״ר הכנסת להיענות “בהקדם האפשרי”; זהו המקור המשפטי המרכזי למשבר החוקתי סביב התנהלות אדלשטיין בג״ץ 2144/20, התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ יו״ר הכנסת בפועל, 23.3.2020.
• 25 במרץ 2020 — התפטרות אדלשטיין מתפקיד יו״ר הכנסת: לאחר פסיקת בג״ץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו, סגר את ישיבת המליאה והכריז כי תם סדר היום; גלובס דיווח כי היועץ המשפטי לכנסת הבהיר שחובה לאפשר את כינוס המליאה עוד באותו יום לבחירת יו״ר חדש גלובס, “אחרי הקרב מול בג״ץ: יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין התפטר מתפקידו”, 25.3.2020.
• 25–26 במרץ 2020 — פסק דין משלים ועמדת היועצים המשפטיים: בפסק הדין המשלים בג״ץ 2252/20 נכתב כי היועץ המשפטי לכנסת מסר שאין בהתפטרות כדי להשפיע על החובה לקיים את צו בית המשפט, וכי אדלשטיין הודיע שאין בכוונתו להעלות את בחירת יו״ר הכנסת לסדר היום באותו יום בג״ץ 2252/20, התנועה לאיכות השלטון בישראל נ׳ יו״ר הכנסת היוצא יואל יולי אדלשטיין, 25.3.2020.
• מרץ 2020 — עמדת היועץ המשפטי לממשלה: ב־25 במרץ 2020 דיווח ynet כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע שאדלשטיין אינו יכול להימנע מקיום פסיקת בג״ץ, אף לאחר התפטרותו ונעילת המליאה ynet, “היועמ״ש: לא ניתן להימנע מלקיים את פסיקת בג״ץ. אדלשטיין: ‘מצפוני לא מאפשר’”, 25.3.2020.

7.3 — לקיחת התפקיד בטקס המשואות

• מאי 2014 — נאום יו״ר הכנסת בטקס הדלקת המשואות: בכנסת פורסם נוסח נאום אדלשטיין בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות 2014, שבו הוא חתם בשם יו״ר הכנסת על טקסט המשואה והמעמד הממלכתי; זהו מקור רשמי לתפקיד המסורתי של יו״ר הכנסת בטקס הכנסת, “נאום יו״ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין בטקס הדלקת המשואות”, מאי 2014.
• מאי 2014 — טקס יום העצמאות וייצוג הכנסת: במסמך נוסף של הכנסת מ־6 במאי 2014 מופיע נאום יו״ר הכנסת בטקס הדלקת המשואות, כולל נוסח המדגיש את מעמד הכנסת כנציגת הציבור בטקס הממלכתי הכנסת, “נאום יו״ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין בטקס הדלקת המשואות”, 6.5.2014.
• מרץ–אפריל 2018 — המשבר על נאום נתניהו בטקס המשואות: לקראת חגיגות ה־70 לישראל, אדלשטיין התנגד לשינוי אופי הטקס כך שראש הממשלה ינאם בו; ב־8 באפריל 2018 דווח כי השר צחי הנגבי הציע פשרה שלפיה בטקסי עשור ינאמו יו״ר הכנסת, ראש הממשלה וראש האופוזיציה וואלה, “על רקע משבר טקס המשואות: נתניהו ואדלשטיין נפגשו במאמץ לפשרה”, 8.4.2018.
• 10 באפריל 2018 — פשרה בין נתניהו לאדלשטיין: לפי גלובס, לאחר שאדלשטיין הודיע כי יחרים את הטקס אם נתניהו ישתתף בו, הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה נתניהו ישתתף וידליק משואה בשם ממשלות ישראל לדורותיהן, והוועדה לסמלים וטקסים תדון בנוהל קבוע לטקסי עשור גלובס, “נתניהו ואדלשטיין הגיעו לפשרה בנוגע לטקס הדלקת המשואות”, 10.4.2018.
• אפריל 2018 — מחלוקת עם מירי רגב על פרטי הפשרה: ב־15 באפריל 2018 דווח כי אדלשטיין ונתניהו סיכמו על נוהל שלפיו ראש ממשלה ידליק משואה בכל חגיגות עשור, אך שרת התרבות מירי רגב דרשה לעגן את ההחלטה רק לאחר יום העצמאות; אדלשטיין טען שהדבר סותר את הסיכום עם ראש הממשלה וואלה, “רגב: רה״מ ינאם בטקס; אדלשטיין: סותרת את הסיכום עם רה״מ”, 15.4.2018.
• 19 באפריל 2018 — הטקס בפועל: בטקס יום העצמאות ה־70 בהר הרצל נכחו נתניהו ואדלשטיין; בדיווח על השידור המלא נכתב כי אדלשטיין אמר: “יחד הצמחנו בישראל נווה מדבר דמוקרטי”, והשיא משואה לכבוד דור המייסדים, ירושלים, הכנסת, צה״ל וזרועות הביטחון ערוץ 7, “טקס הדלקת המשואות — השידור המלא”, 19.4.2018.
• 19 באפריל 2018 — תגובת אדלשטיין לאחר הטקס: בריאיון לחדשות עשר באותו ערב אמר אדלשטיין: “אני נוהג לקיים הסכמים שאני עושה עם הקולגות שלי”, בהתייחס לפשרה עם נתניהו ולסערת הנאומים בטקס וואלה, “יולי אדלשטיין על סערת המשואות: ‘אני נוהג לקיים הסכמים’”, 19.4.2018.
• אפריל 2018 — ביקורת מירי רגב על אדלשטיין: ב־26 באפריל 2018 תקפה רגב את אדלשטיין סביב הטקס וטענה כי “הוא הביע שנאה לרה״מ נתניהו ועשה תרגילים מכוערים כדי לחרב את הטקס”; זהו תיעוד של ביקורת פוליטית ישירה מצד השרה הממונה על הטקס כיכר השבת, “מירי רגב: אדלשטיין הביע שנאה לראש הממשלה”, 26.4.2018.
• 2023 — ניתוח מאוחר של פוליטיזציה בטקס המשואות: בכתבת מגזין של N12 משנת 2023 הוצג משבר 2018 כדוגמה לכך שטקס המשואות הפך לשנוי במחלוקת; הכתבה ציינה כי בן־גוריון קבע שהטקס יהיה נקי מפוליטיקה וכי “האושייה המרכזית בו תהיה יו״ר הכנסת”, אך רגב שברה את הפרוטוקול והזמינה את נתניהו למרות התנגדות אדלשטיין N12, “לתפארת מדינת ישראל? כך הפך טקס המשואות לשנוי במחלוקת”, 2023.

7.4 — מעמדו בליכוד

• 2013 — מינויו ליו״ר הכנסת כבחירת סיעת הליכוד־ביתנו: בחירתו של אדלשטיין ב־14 במרץ 2013 כמועמד הסיעה ליו״ר הכנסת הראתה מעמד מוסדי גבוה בסיעת הליכוד־ביתנו, במיוחד לאחר שנתניהו הסיר את תמיכתו מריבלין וואלה, “בליכוד־ביתנו בחרו: יו״ר הכנסת הבא — יולי אדלשטיין”, 14.3.2013.
• פברואר 2019 — מקום ראשון בפריימריז לרשימת הליכוד: בפריימריז הליכוד לקראת בחירות אפריל 2019 הגיע אדלשטיין לראש הרשימה הארצית, לפני ישראל כ״ץ, גלעד ארדן וגדעון סער; וואלה דיווח כי אורן חזן נדחק החוצה וכי אדלשטיין הוביל את רשימת המפלגה לכנסת וואלה בחירות 2022, “אדלשטיין ראשון בפריימריז בליכוד, חזן בחוץ: רשימת המפלגה לכנסת”, 6.2.2019.
• פברואר 2019 — תוצאות סופיות ודירוג בצמרת: גלובס דיווח כי בתום ספירת כל הקולות בפריימריז הליכוד, אדלשטיין שובץ במקום 2 ברשימה אחרי נתניהו, לפני ישראל כ״ץ, גלעד ארדן וגדעון סער; הדיווח הדגיש השתתפות של 69,719 מצביעים גלובס, “הליכוד: בתום ספירת כל הקולות — אדלשטיין, כ״ץ, ארדן וסער בצמרת”, 6.2.2019.
• פברואר 2019 — אישור נוסף לתוצאות: ערוץ 7 דיווח כי בתוצאות הסופיות של הפריימריז אדלשטיין “נותר בראש”, ישראל כ״ץ שני, גלעד ארדן שלישי וגדעון סער רביעי; זהו תיעוד נוסף למעמדו בצמרת התנועה באותה שנה ערוץ 7, “תוצאות סופיות בליכוד”, 12.2.2019.
• מאי 2021 — תחילת דיווחים על אפשרות התמודדות מול נתניהו: ב־31 במאי 2021 פרסם זמן ישראל כי אדלשטיין שוקל להתמודד מול נתניהו על הנהגת הליכוד אם תקום ממשלת בנט־לפיד, וכי הוא מעריך בשיחות פרטיות שסיכוייו טובים זמן ישראל, “פרסום ראשון: אדלשטיין מתכנן להתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד”, 31.5.2021.
• אוקטובר 2021 — הכרזת קריאת התיגר: ב־11 באוקטובר 2021 אמר אדלשטיין בראיון לחדשות 12: “אתמודד מול נתניהו, איתו לעולם לא ננצח”; באותו ראיון אמר גם: “עם נתניהו לעולם לא נחזור לשלטון — נכשלנו ארבע פעמים” N12, “יולי אדלשטיין בריאיון בלעדי: ‘אתמודד מול נתניהו, איתו לעולם לא ננצח’”, 11.10.2021.
• יולי 2022 — נסיגה מההתמודדות לראשות הליכוד: ב־30 ביוני 2022 הודיע אדלשטיין כי לא יתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד לקראת בחירות נובמבר 2022, ואמר: “זה הזמן להיות מלוכדים”; עוד הצהיר: “יחד עם יו״ר הליכוד, בנימין נתניהו, אוביל לניצחון המחנה הלאומי” ynet, “אדלשטיין לא יתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד: ‘זה הזמן להיות מלוכדים’”, 30.6.2022.
• אוגוסט 2022 — ירידה בדירוג ברשימת הליכוד: בפריימריז הליכוד לקראת בחירות 2022 ירד אדלשטיין מהמקום השני ברשימה למקום ה־18; וואלה תיארה זאת כ“התרסקות” יחסית למעמדו הקודם, לצד ירידות של ישראל כ״ץ וחיים כ״ץ וואלה בחירות 2022, “בחירות 2022: כך תיראה רשימת הליכוד לכנסת”, 11.8.2022.
• 2022 — ניתוח אקדמי־מחקרי של הירידה: המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין בסקירת בחירות 2022 כי בלטה ירידתו של אדלשטיין, שבפריימריז הקודמים היה בצמרת אך נדחק מחוץ לעשירייה הפותחת; המסמך הציב זאת לצד עליית יריב לוין, אלי כהן ויואב קיש ומועמדים המזוהים כנאמני נתניהו המכון הישראלי לדמוקרטיה, “הבחירות בישראל 2022”, 2024.
• יולי 2025 — מאבק סיעתי והחלשת מעמדו הפורמלי: הדחתו מראשות ועדת החוץ והביטחון בידי סיעת הליכוד ברוב 29 מול 4 הייתה נקודת שבר מעמדית בתוך הסיעה; מקור ראשון דיווח כי ההחלטה באה לאחר הכרעת נתניהו ובחירת בועז ביסמוט במקומו מקור ראשון, “לאחר הכרעת נתניהו — אדלשטיין הודח וביסמוט נבחר ליו״ר ועדת חוץ וביטחון”, 23.7.2025.
• אוקטובר 2025 — סנקציה סיעתית נוספת: ב־29 באוקטובר 2025 דווח כי יו״ר הקואליציה אופיר כץ הודיע לאדלשטיין על הדחתו מוועדת החוץ והביטחון בעקבות הצבעתו נגד עמדת הסיעה בנושא חוק החלת הריבונות ביהודה ושומרון ובשל “הפרות חוזרות של המשמעת הסיעתית” JDN, “אדלשטיין הודח מוועדת החוץ והביטחון; גנץ מציע לו כלים של כחול לבן”, 29.10.2025.

7.5 — היחסים עם נתניהו

• מרץ 2013 — נתניהו מסיר תמיכה מריבלין ומאפשר את עליית אדלשטיין: ב־10 במרץ 2013 דווח כי נתניהו הודיע לראובן ריבלין שלא יתמוך במועמדותו ליו״ר הכנסת, וכי מסתמן שאדלשטיין יתמנה לתפקיד; זהו הרקע הישיר לכניסת אדלשטיין לתפקיד הבכיר ביותר בכנסת וואלה, “נתניהו לריבלין: לא אתמוך במועמדותך ליו״ר הכנסת”, 10.3.2013.
• מרץ 2013 — ריבלין מאשים את נתניהו בהדחה: לאחר בחירת אדלשטיין, אמר ריבלין כי “רק 3 לא רצו בי — ליברמן, נתניהו, והאדם השלישי”; וואלה תיאר את ריבלין כמי שהודח על ידי נתניהו מתפקיד יו״ר הכנסת עם הקמת הקואליציה החדשה וואלה, “ריבלין: ‘רק 3 לא רצו בי — ליברמן, נתניהו, והאדם השלישי’”, 27.3.2013.
• 2018 — התנגשות סביב טקס המשואות: במאבק סביב נאום נתניהו בטקס המשואות של יום העצמאות ה־70, אדלשטיין איים להחרים את הטקס אם נתניהו ינאם; ב־10 באפריל 2018 הגיעו השניים לפשרה שנתנה לנתניהו השתתפות והדלקת משואה בשם ממשלות ישראל לדורותיהן גלובס, “נתניהו ואדלשטיין הגיעו לפשרה בנוגע לטקס הדלקת המשואות”, 10.4.2018.
• 2019 — נתניהו תומך באדלשטיין לכהונה נוספת כיו״ר הכנסת: באפריל 2019 נפגש נתניהו עם אדלשטיין והודיע לו על תמיכה בהמשך כהונתו כיו״ר הכנסת; הדבר התרחש אחרי שאדלשטיין דורג ראשון/שני בפריימריז הליכוד ובזמן שנתניהו ביקש לייצב את צמרת הסיעה כיכר השבת, “נתניהו לאדלשטיין: תומך בהמשך כהונתך כיו״ר הכנסת”, 11.4.2019.
• דצמבר 2020 — שיתוף פעולה פומבי בתקופת הקורונה: נתניהו ואדלשטיין הופיעו יחד בתחילת מבצע החיסונים והתחסנו בשידור חי; מבחינה ציבורית, אדלשטיין שימש שר הבריאות של ממשלת נתניהו בתקופת ההישג המרכזי של רכישת החיסונים והמבצע הלוגיסטי גלובס, “מבצע החיסונים יצא לדרך: נתניהו ואדלשטיין התחסנו בשידור חי”, 19.12.2020.
• מאי 2021 — מעבר מברית ממשלתית לקריאת תיגר אפשרית: לאחר הפסד גוש נתניהו בהקמת ממשלה ב־2021, זמן ישראל דיווח כי אדלשטיין שוקל להתמודד מול נתניהו על הנהגת הליכוד, וכי בליכוד היו גורמים שטענו שנוכחות נתניהו באופוזיציה מאחדת את ממשלת השינוי זמן ישראל, “פרסום ראשון: אדלשטיין מתכנן להתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד”, 31.5.2021.
• יולי 2021 — “לא שולל” התמודדות: ב־15 באוגוסט 2021 דווח כי אדלשטיין אמר ברדיו ירושלים שאינו שולל התמודדות מול נתניהו על ראשות הליכוד; זו הייתה הכנה פומבית לקריאת התיגר הרשמית שבאה באוקטובר N12, “אדלשטיין: לא שולל התמודדות מול נתניהו על ראשות הליכוד”, 15.8.2021.
• אוקטובר 2021 — הכרזה ישירה נגד נתניהו: ב־11 באוקטובר 2021 הכריז אדלשטיין: “אתמודד מול נתניהו”; הוא טען כי תחת נתניהו הליכוד נכשל ארבע פעמים בהקמת ממשלה, והבטיח כי אם ייבחר “לא יהיה שלטון יחיד” N12, “יולי אדלשטיין בריאיון בלעדי: ‘אתמודד מול נתניהו, איתו לעולם לא ננצח’”, 11.10.2021.
• אוקטובר 2021 — פגישה ממושכת לאחר הכרזת ההתמודדות: זמן קצר אחרי ההכרזה נפגש אדלשטיין עם נתניהו בלשכתו בכנסת למשך יותר משעה; לפי N12, הפגישה הוגדרה “טובה”, אך נותרו חילוקי דעות סביב עיתוי הפריימריז לראשות הליכוד N12, “אחרי שהכריז שיתמודד מולו: אדלשטיין נועד ארוכות עם נתניהו”, אוקטובר 2021.
• יוני 2022 — נסיגה לטובת אחדות סביב נתניהו: עם פיזור הכנסת והליכה לבחירות, הודיע אדלשטיין שלא יתמודד מול נתניהו ואמר: “זה הזמן להיות מלוכדים”; הוא הצהיר כי יפעל “יחד עם יו״ר הליכוד, בנימין נתניהו” לניצחון המחנה הלאומי ynet, “אדלשטיין לא יתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד: ‘זה הזמן להיות מלוכדים’”, 30.6.2022.
• פברואר–מרץ 2025 — לחץ נתניהו על חוק הגיוס: ב־2025 נפגש נתניהו עם יו״ר ועדת החוץ והביטחון אדלשטיין וביקש לקיים הצבעה על נוסח חוק גיוס עד 3 במרץ, יומיים לאחר סיום שלב א׳ בעסקת החטופים; הדיווח קישר זאת לרצון נתניהו למנוע פרישת החרדים מהקואליציה ישראל היום, “נתניהו לאדלשטיין: קיים הצבעה על חוק הגיוס, עד יומיים לאחר סיום שלב א׳ בעסקת החטופים”, 2025.
• יולי 2025 — נתניהו תומך בביסמוט נגד אדלשטיין: שעות לפני ההצבעה על החלפת אדלשטיין, הודיע נתניהו כי הוא תומך בבועז ביסמוט לראשות ועדת החוץ והביטחון; וואלה דיווח כי ההחלטה באה על רקע טענות שהמפלגות החרדיות בחנו את עמדות המועמדים לגבי חוק הגיוס וואלה, “רגע לפני ההצבעה: נתניהו תומך בביסמוט לוועדת חוץ וביטחון”, 23.7.2025.
• יולי 2025 — תגובת אדלשטיין לאחר ההדחה: בהקלטות מישיבת ההדחה אמר אדלשטיין: “רה״מ הכל יכול, חוק הגיוס נקבר”, והוסיף כי לא היו טענות כלפיו על ניהול ועדת החוץ והביטחון; זו הייתה אחת ההתבטאויות הישירות החריפות ביותר שלו כלפי נתניהו בתקופת 2025 וואלה, “אדלשטיין: ‘חוק הגיוס נקבר’ | ההקלטות מישיבת ההדחה”, 23.7.2025.