צחי הנגבי
כל זמן שהיה מוכן להכשיר כל שרץ במלחמה מול עזה, נתניהו נתן בו אמון. ברגע שהתחיל להביע עמדות עצמאיות - פוטר. כמו גלנט, רונן בר והרצי הלוי לפניו.
צחי הנגבי איש אפור, שמתחילת דרכו הפוליטית הסתבך בפלילים ובשחיתות שלטונית
צחי הנגבי נכשל בפריימריז של הליכוד, אך מונה לראש המל״ל. לא בגלל ידע בביטחון. וכך אמר בראיון אחרי שמונה (מעריב 8.9.23 - חודש לפני ה-7 באוקטובר): ״זו פעם ראשונה שלתפקיד הזה (ראש המל״ל) מגיע אדם שלא בא מהסיפור המקצועי הטהור כמו אלופים או בכירי שב"כ ומוסד. מעולם לא הוצע תפקיד כזה לאדם שפעילותו הייתה ציבורית-פוליטית־מיניסטריאלית.״
המשטרה המליצה להעמיד אותו לדין על שוחד שקיבל מאנשי עסקים כאשר היה שר לשיתוף פעולה אזורי
חודש לפני ה-7 באוקטובר, העריך שהסיכויים למלחמה נמוכים.
כראש המל״ל, הנגבי מוכן להכשיר כל שרץ במלחמה מול עזה. הנגבי חובב הנאות השלטון, וכיהן בכל מיני תפקידים מומצאים: שר לשת״פ אזורי, שר ההתיישבות ושר ללא תיק במשרד רה״מ - ואנחנו משלמים עבור כל זה
אחרי ה-7 באוקטובר חלק שבחים לקטאר
פייסבוק - העין השביעית
כל חייו הפוליטיים - שהחלו כבר כשהיה סטודנט באוניברסיטה - התהלך צחי הנגבי על הקו הדק שבין הנורמטיבי לפלילי. הוא אומנם הורשע פעם אחת - אבל פעמים רבות נכתבו עליו דוחות ציבוריים נוקבים שפסלו את ההתנהגות והמהלכים שלו ברמה הנורמטיבית. נקיון כפיים, מינויים פוליטיים, קבלת טובות הנאה ואפילו שוחד.
צחי הנגבי התחיל כאידיאולוג נגד פינוי ימית, אבל המשיך כנהנתן, חסר אידיאולוגיה, חרב (פוליטית) להשכיר, מושחת פוליטית ונורמטיבית - תמיד פועל לטובת התפקיד הבא.
איש אפור שהלך במסלול האפור.
תמיד היה על סף הפליליות - ולעיתים ניצל.
- כשהיה סטודנט באוניברסיטה העברית היה מעורב בקטטה עם סטודנטים ערבים, במהלכה היכו סטודנטים ימנים (ובהם צחי הנגבי) את הסטודנטים הערבים באוניברסיטה. הנגבי הורשע ונדון ל-5 חודשי מאסר על תנאי.
- בפרשה אחרת שבה היה מעורב, קבעה השופטת כי ״האמת לא תמיד הייתה נר לרגליו״.
- 1997 - פרשת בראון חברון - הנגבי, כשר משפטים, נחשד בסיוע לנתניהו לתפור עסקה סיבובית: רוני בראון ימונה ליועץ המשפטי לממשלה, ותמורת המינוי יעניק עסקת טיעון מקלה לאריה דרעי, בפרשת השחיתות שבה הואשם, ודרעי, מצידו, יצביע בעד עסקת חברון.
- 1998 - נחשד בקבלת סכומי עתק לפריימריז בליכוד. לבסוף לא הועמד לדין, אבל שוב נקבעו לגביו חריגות נורמטיביות.
- 2004 נחשד במינוי מקורבים ואנשי שלומו כמינויים פוליטיים כשכיהן כשר לאיכות הסביבה. בעקבות המימצאים נגדו החליט להתפטר מתפקידו.
- 2010 הורשע במתן עדות שקר והוטל עליו קלון שבעקבותיו נאלץ להתרחק מתפקידים פוליטיים.
- ב-2017 כשכיהן כשר לשיתוף פעולה אזורי, נחשד כי קיבל טובות הנאה מאנשי עסקים כדי להמליץ על הקמת נמל תעופה סמוך לירושלים במימון של ממשלה זרה. ביוני 2025 המליצה המשטרה להעמידו לדיון בעבירת שוחד.
- עם כינון ממשלת נתניהו, ובעקבות כשלונו של הנגבי להיבחר בפריימריז בליכוד - החליט נתניהו למנות אותו לראש המל״ל. לא משום שהוא מתאים, לא משום שיש לו רקע ביטחוני רלוונטי - אלא כדי לסדר לו ג׳וב ולהפוך אותו תלוי במי שמינה אותו לתפקיד. ולכן, ככל שהסכים להכשיר כל שרץ במלחמה מול עזה - הרעבה, גירוש - היה טוב לנתניהו. ברגע שהתחיל להביע עמדות עצמאיות - פוטר.
צחי הנגבי הוא אדם עקבי. לאורך כל חייו הוא מקפיד ללכת על הקו הדק שבין המושחת לפלילי. לפעמים הוא נופל לצד הזה ולעיתים לצד השני.
השחיתות - נר לרגליו
כבר כשהיה סטודנט צעיר באוניברסיטה העברית, ב-1982, בלט. לא בלימודים. באלימות. אלימות גזענית. נגד ערבים. בפעם ההיא נפל הנגבי לצד הפלילי של הקו, ונדון לחמישה חודשי מאסר על תנאי, על מעורבותו במה שכונה אז ״קטטת השרשראות״, שבה סטודנטים יהודים מהימין היכו בשרשראות סטודנטים ערבים בקמפוס.
חלפו ארבע שנים, והנגבי שוב מככב בבית המשפט, בפרשה שהייתה קשורה לאגודת הסטודנטים. הוא נתפס בעדות שקר, או כמו שקבעה השופטת על עדותו, כי "לא תמיד היתה האמת העובדתית נר לרגליה״.
חולפות השנים, הנגבי כבר שר משפטים, אבל הוא ממשיך להסתבך.
1997 - פרשת בראון-חברון. שר המשפטים הנגבי, ביחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומפלגת ש״ס, זממו יחד השתלטות על התביעה הכללית. במסגרת העסקה מונה רוני בראון ליועץ המשפטי לממשלה, ש״ס ללא אמורה הייתה לתמוך בעסקת חברון, ובתמורה אמור היה דרעי לקבל עסקת טיעון מקילה בפרשת השחיתות שעליה הועמד לדין. המשטרה המליצה להגיש נגד הנגבי כתב אישור בעבירה של מרמה והפרת אמונים, אבל היועץ המשפטי לממשלה קבע כי מדובר ב״חריגה מנורמות התנהגות תקינות״, אבל החליט על סגירת התיק.
שנה חלפה, ואנחנו כבר ב-1998. הנגבי, אז ח״כ ויו״ר ועדת הכלכלה של הכנסת, חשוד שקיבל מאות אלפי שקלים וטובות הנאה במסגרת הפריימריז בליכוד. החקירה הסתיימה עם המלצה להעמידו לדין. כתב אישום לא הוגש בסוף, אבל ועדת האתיקה של הכנסת הטילה עליו עונש נזיפה ושלילת שכר למשך חודשיים.
כעבור שנתיים בלבד, הנגבי ממונה כשר לביטחון פנים. למרות שק השחיתויות שהוא נושא על גבו. כי מי מתאים יותר לכהן כשר הממונה על המשטרה, מאשר מי שצבר כל כך הרבה ניסיון כחשוד ונחקר.
עוד שלוש שנים חלפו, ומבקר המדינה מגיש דו״ח חמור המצביע על מינויי מקורבים וחברי מרכז הליכוד במשרד לאיכות הסביבה. מי היה אז השר? הנגבי, כמובן.
החומר הועבר למשטרה, שחקרה את הנגבי 26 פעמים, בהן הגיש מאות מסמכים. הנגבי החליט להתפטר. הפרקליטות הגישה כתב אישום על שחיתות שלטונית - הפרת אמונים, עדות שקר ושוחד בחירות.
ב-2010 הורשע הנגבי בעדות שקר בפני ועדת הבחירות המרכזית, וזוכה מאישומי שוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים. במסגרת ההרשעה הוטל עליו קלון בשל עדות השקר. הוא הושעה מיידית מהכנסת ונקנס.
חולפות שנים מעטות, 2017, הנגבי שר במשרד המומצא, שיתוף פעולה אזורי, ושוב פרשת שחיתות רשומה על שמו. הפעם הוא חשוד בקבלת שוחד מאנשי עסקים כדי לקדם הקמת שדה תעופה בסביבות ירושלים במימון ממשלה זרה. המשטרה מצאה ראיות מוצקות וביוני 2025 המליצה להעמיד אותו לדין בעבירות שוחד.
הנגבי מחפש כבוד ושררה
הנגבי מעולם לא בחל בכבוד, והיה מוכן לשבת על כל כיסא מומצא, ובלבד שיהיה שר בממשלה. וכך כיהן כשר לשיתוף פעולה אזורי, שר ההתיישבות ואפילו שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה. כזה הוא הנגבי. איש אפור, שלא הותיר שום חותם, שום מורשת לא רשומה על שמו, ועדיין ממשיך להיות ממומן מכספי ציבור, לשאת בתואר, ליהנות מלישכה, רכב, שכר נאה ושלל טובת הנאה שבאות עם התפקיד.
בחלוף השנים, האפרוריות שלו נעשתה פחות אטרקטיבית לחברי מרכז הליכוד, והוא לא קיבל מקום ריאלי בפריימריז, אפילו במפלגה שזכתה במספר הדמיוני של 32 מושבים.
נתניהו, שידוע כמובן כמי שלא משאיר פצועים בשטח, מינה אותו כראש המטה לביטחון לאומי. לא משום שיש לו נסיון ביטחוני משמעותי, ולא משום שהוא מתאים לתפקיד, אלא כדי להשאיר אותו על הגלגל. למה? ככה. וכמה שימושי ויעיל התגלה המינוי הזה.
הנגבי מכשיר כל שרץ
כי אחרי ה-7 באוקטובר, היה זה הנגבי שנתן גיבוי לנתניהו בתפקידו כראש המל״ל והסכים להכשיר כל שרץ.
תמך בדוקטרינת ״החמאס הוא נכס״, במימון חמאס, בהמשך המלחמה, בהחלטות נגד האוכלוסיה האזרחית. וכך הפך הנגבי - בשליחות נתניהו - את המל״ל מגוף משמעותי, שקם כדי להעמיק את חקר נושא הביטחון הלאומי ויחסי החוץ של ישראל - לעוד גוף מסר משמעות וחשיבות, שכל ייעודו תמיכה בפוליטיקה הקטנה והעסקנית של נתניהו שכל מטרתה להותיר אותו בשלטון. גם במחיר החטופים, גם במחיר חייהם של חיילים, גם במחיר בידודה של ישראל בעולם, וגם במחיר משבר הומניטרי הולך ומעמיק ברצועת עזה.
ואז, ברגע שהעז להביע עמדות עצמאיות, הנגבי פשוט פוטר. כי נתניהו לא רוצה לאתגר את הקונספציה, הוא רוצה נאמנות מוחלטת.
והנגבי הלך בעקבות יואב גלנט, רונן בר והרצי הלוי שפוטרו לפניו, כי העזו לא להגיד אמן.
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- רקע אישי ומשפחתי: צחי הנגבי נולד בירושלים ב־26 בפברואר 1957 וגדל בתל־אביב; הוא בנה של גאולה כהן ושל עמנואל הנגבי, שניהם יוצאי לח"י. ביוגרפיית ערוץ הכנסת מציינת כי הוריו היו “יוצאי המחתרת העברית לח״י”, וכי למד בתיכון עירוני ה' בתל־אביב לפני גיוסו לצה"ל באוקטובר 1974 ערוץ הכנסת - צחי הנגבי. מקורות נוספים מתארים את הבית כבית פוליטי־ימני מובהק; בראיון ל־ynet, 14 באפריל 2023, נכתב כי “כבנם של אנשי הלח"י, עמנואל הנגבי וגאולה כהן ז"ל, הוא ינק ערכי ימין מגיל אפס” ynet, 14.04.2023. בכתבה ב־N12, 15 ביולי 2021, צוין כי אחיו הבכור יאיר נפטר בגיל 20 וכי גאולה כהן גידלה את צחי מאז שהיה בן חמש לאחר גירושיה מעמנואל N12, 15.07.2021. גם בכתבת “אנשים” במאקו, 2011, הודגש שיוכו המשפחתי ללח"י ולמחנה הימין mako, “אנשים: צחי הנגבי סופר את הימים”.
- שירות צבאי והשכלה: לפי ערוץ הכנסת, הנגבי התגייס באוקטובר 1974, שירת כלוחם בצנחנים מאוגוסט 1975 עד אוקטובר 1977, ובהמשך שירת במילואים בחטיבת מילואים של הצנחנים והשתתף במלחמת לבנון הראשונה ב־1982 ערוץ הכנסת. Jewish Virtual Library מציין אף הוא שירות בצנחנים בשנים 1974–1977 Jewish Virtual Library. ב־1977 החל ללמוד באוניברסיטה העברית; ב־1982 השלים תואר ראשון ביחסים בין־לאומיים, ובהמשך למד משפטים באותה אוניברסיטה וסיים את התואר ב־1994 ערוץ הכנסת. פרופיל נוסף מציין את השכלתו באוניברסיטה העברית ואת תאריו ביחסים בין־לאומיים ומשפטים ProfilPelajar.
- הנהגת סטודנטים ועימותים בקמפוס: ב־1979 נבחר הנגבי לראשות הסתדרות הסטודנטים בירושלים, וב־1980 לראשות התאחדות הסטודנטים הארצית ערוץ הכנסת. כתבת mako מ־5 ביוני 2018 מציגה אותו כיו"ר התאחדות הסטודנטים בשנים 1979–1982, לצד ישראל כץ באגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית mako, 05.06.2018. בכתבת חדשות 13, 13 ביולי 2019, דווח כי בדצמבר 1979 התפתחה קטטה אלימה באוניברסיטה העברית וכי הנגבי וכץ הואשמו תחילה באחריות לעימותים אך נוקו בהמשך באוניברסיטה חדשות 13, 13.07.2019. באותה כתבה צוטט הנגבי לגבי האירוע: “באתי עם סגני, ישראל כץ, לראות אם אכן בוטלה ההפגנה”; מנגד צוטט ועד הסטודנטים הערבים: “צחי הנגבי ובריוניו לא ויתרו והחלו לרדוף אחרי הסטודנטים המתפזרים” חדשות 13, 13.07.2019. בפרוטוקול מליאת הכנסת מ־11 ביוני 1980 טען ח"כ תופיק טובי כי הנגבי “תקף סטודנטים ערבים ויהודים בשרשראות” - טענה פרלמנטרית, לא קביעה שיפוטית פרוטוקול הכנסת, 11.06.1980.
- ימית והמעבר לפעילות פוליטית: ב־1981 שובץ הנגבי במקום ה־18 ברשימת התחיה לכנסת העשירית, מפלגה שאמו גאולה כהן הייתה ממנהיגותיה מקור ראשון, “משאלה אחת ימינה”. באפריל 1982, במסגרת המאבק נגד פינוי ימית בעקבות הסכם השלום עם מצרים, עמד בראש קבוצת 17 סטודנטים שהתבצרה 23 יום באנדרטת אוגדת הפלדה; לפי ערוץ הכנסת, ביום האחרון לנוכחות הישראלית בסיני הקבוצה התפנתה “ללא מאבק” ערוץ הכנסת. מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה על אי־ציות בציונות הדתית מציין כי קבוצת סטודנטים בראשותו התבצרה באנדרטה, וכי בשלב הפינוי “לא הייתה אלימות רבה”, אף שתועדו השלכת חפצים וחילופי מהלומות בגגות אחרים המכון הישראלי לדמוקרטיה, PDF. בספרו האוטוביוגרפי, שתיאורו מופיע באתר עברית, כתב הנגבי על ימי התאחדות הסטודנטים כי הם לימדו אותו “כיצד מנהלים מערכות בחירות” ו“כיצד מפתחים יחסי גומלין עם תקשורת” עברית - “לא ארץ נוכרייה לקחנו”.
- כניסה למנגנון המפלגתי לפני הכנסת: לאחר פעילותו הסטודנטיאלית עבר הנגבי למסלול מפלגתי־ממשלתי: לפי פרופילים ביוגרפיים, כיהן כיו"ר מטה ההסברה של הליכוד וכעוזרו של שר התחבורה חיים קורפו; בשנים 1984–1986 היה יועץ שר החוץ יצחק שמיר, וב־1986–1988 מנהל לשכתו של שמיר כראש הממשלה המכלול - צחי הנגבי. ערוץ הכנסת מאשר כי ב־1984 מונה ליועצו של שמיר וב־1986, עם הרוטציה ומינוי שמיר לראש הממשלה, התמנה למנהל לשכתו ערוץ הכנסת. בכך נבנה המעבר מהנהגת סטודנטים ומהתחיה אל הליכוד, עד בחירתו הראשונה לכנסת ב־1988 Jewish Virtual Library.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
- שר הבריאות ושר המשפטים - יוני 1996–נובמבר 1996; נובמבר 1996–יולי 1999. הנגבי מונה תחילה לשר הבריאות בממשלת נתניהו הראשונה, ובסוף 1996 עבר למשרד המשפטים; בתקופתו קודמו תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, חוק בתי משפט לעניינים מינהליים והצעת חוק איסור הלבנת הון, לצד תמיכה ברפורמת “ועדת אור” במבנה בתי המשפט ובהרחבת סמכויות בית משפט השלום ערוץ הכנסת - פרופיל צחי הנגבי. ביקורת מקצועית/מוסדית: במאי 1997 דווח בגלובס כי לשכת עורכי הדין התנגדה לקווי הרפורמה, ובנובמבר 1998 המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין כי המתנגדים טענו שהרפורמה אינה פותרת את עומס בתי המשפט אלא מעבירה “צוואר בקבוק” לערכאת השלום גלובס, 25.5.1997; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1998. האירוע המרכזי השלילי בכהונה היה פרשת בר־און–חברון: ב-10 בינואר 1997 ביקש הנגבי מהממשלה לאשר את רוני בר־און ליועמ״ש; המשטרה המליצה להעמידו לדין, אך התיק נסגר מחוסר ראיות מספיקות Ynet, 2018.
- השר לאיכות הסביבה - מרץ 2001–פברואר/מרץ 2003. לפי פרופיל ערוץ הכנסת, הנגבי קידם בתקופה זו את “מהפכת המחזור”, יישום חוק הפיקדון, תקנות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ציבורית ושיקום הירקון והקישון ערוץ הכנסת. נתונים מרכזיים: חוק הפיקדון חייב פיקדון של 25 אגורות והציב יעד איסוף של 50% מתוך כ-910 מיליון מכלים עד דצמבר 2001 גלובס, 31.7.2000; הממשלה אישרה בינואר 2003 תוכנית לשיקום הירקון בעלות 85 מיליון שקל גלובס, 5.1.2003; בנובמבר 2001 אושרה תוכנית האב לשיקום הקישון קק״ל, 11.11.2001. ביקורת: כבר בנובמבר 2001 הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית של 240 מיליון שקל בטענה לאי-מילוי חוק הפיקדון גלובס, 18.11.2001, ובאוגוסט 2004 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד שקבע כי בתקופת הנגבי נמצאו “עשרות מינויים פוליטיים” במשרד וכי מקורבים פוליטיים זכו במכרזים תוך הפרת כללים מבקר המדינה, דוח מיוחד 2004.
- השר לביטחון פנים - פברואר/מרץ 2003–ספטמבר 2004. עם כניסתו לתפקיד עמד מינויו לביקורת משפטית וציבורית: המדינה הודיעה לבג״ץ כי היועמ״ש אליקים רובינשטיין ראה במינוי “בעייתי במישור הציבורי”, על רקע פרשות קודמות וואלה, 10.3.2003; גלובס, 2003. צעדים מרכזיים: באוגוסט 2003 הגיש לבג״ץ עמדה שלפיה מטעמים מדיניים וביטחוניים אין להתיר עליית יהודים להר הבית באותו מועד, ובהמשך אותה שנה נפתח ההר מחדש למבקרים יהודים ותיירים וואלה, 6.8.2003; באפריל 2004 קידם עם שר האוצר הקמת יחידה ארצית למאבק בפשיעה כלכלית, בתקציב ממשלתי של כ-100 מיליון שקל לשנת 2004 וואלה כסף, 2004; ביולי 2004 הזהיר מפני אלימות פוליטית סביב ההתנתקות NRG, 6.7.2004. ביקורת: בעקבות דוח מבקר המדינה על המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה, הנגבי עזב את המשרד לביטחון פנים והועבר לתפקיד שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה וואלה כסף, 2004.
- יו״ר ועדת החוץ והביטחון - מאי 2006–דצמבר 2010; ובהמשך קדנציות נוספות בכנסת ה-20. בתקופתו הראשונה קידמה הוועדה שני חוקים מרכזיים ב-2008: חוק שירות המילואים, שעיגן את מטרות מערך המילואים וזכויות המשרתים, וחוק המטה לביטחון לאומי, שנועד לחזק את עבודת המטה של הממשלה והקבינט בעקבות לקחי ועדת וינוגרד ערוץ הכנסת; חוק שירות המילואים - ויקיטקסט. ב-2010–2011 יזם הנגבי גם את חוק הרשות לפינוי מוקשים, שנועד להסדיר פינוי שדות מוקשים שאינם נחוצים ביטחונית מבקר המדינה - פעילות הרשות לפינוי מוקשים. ביקורת: בינואר 2008 תקף עפר שלח את דוח ועדת החוץ והביטחון על מלחמת לבנון השנייה וטען כי הדוח ספג “ביקורת מקיר לקיר” ונראה כמי שמרכך אחריות ממשלתית NRG/מקור ראשון, 5.1.2008. בדיעבד קבע מבקר המדינה כי עד יולי 2016 טרם הושלמה חקיקת משנה לחוק פינוי מוקשים - כשל יישומי לאחר החקיקה מבקר המדינה.
- השר לשיתוף פעולה אזורי, מ״מ שר התקשורת ושר ההתיישבות - דצמבר 2016–מאי 2020; פברואר 2017–מאי 2017; יולי 2020–דצמבר 2020. בדצמבר 2016 מונה הנגבי לשר לשיתוף פעולה אזורי, משרד האחראי לפרויקטים כלכליים, חקלאיים ותעשייתיים מול הרשות הפלסטינית, ירדן ומדינות ערב נוספות וואלה, 20.12.2016. בפברואר 2017 מונה למ״מ שר התקשורת לאחר שנתניהו ויתר זמנית על התיק; בתקופה זו אישר את העברת השליטה בגולן טלקום לאלקטרה תמורת 350 מיליון שקל, אימץ את המלצות ועדת פילבר להסדרת רגולציית שוק השידורים, וטיפל בסוגיית ביטול ההפרדה המבנית בבזק וואלה, 21.2.2017; PC, 19.3.2017; דוח חופש המידע 2017. ביקורת: מבקר המדינה ביקש מהנגבי להימנע מהחלטות בעניין ההפרדה המבנית בבזק עד לפרסום דוח הביקורת, בטענה שלהחלטה עשויה להיות השפעה מהותית על התחרות בשוק התקשורת גלובס, 2016; בהמשך דוח המבקר תיאר ליקויים חמורים בהתנהלות משרד התקשורת סביב בזק מבקר המדינה, 2017. כשר ההתיישבות ב-2020 הודיע על הגדלת תקציבי פעולה למשרד, לגרעינים משימתיים, לחטיבה להתיישבות ולשמירה על אדמות הלאום ערוץ 7, 2020.
- ראש המטה לביטחון לאומי והיועץ לביטחון לאומי - ינואר 2023–אוקטובר 2025. הנגבי מונה לראש המל״ל בינואר 2023 ערוץ 7, ינואר 2023; בתפקידו ריכז עבודת מטה לקבינט, תיאום מדיני-ביטחוני מול ארה״ב, עיסוק באיראן ובזירות האזוריות, ובהמשך ניהול עבודת המל״ל במלחמת חרבות ברזל משרד ראש הממשלה - הקבינט. טרם 7 באוקטובר העריך כי חמאס “מרוסן ומורתע” _(נדרש אימות נוסף)_; ב-14 באוקטובר 2023 אמר כי ישראל לא קיבלה “אזהרה קונקרטית” ממצרים וכי הטענות על אזהרה הן “פייק ניוז” Ynet, 14.10.2023; Jerusalem Post/Reuters, 14.10.2023. בדצמבר 2023 פרסם קו ל“יום שאחרי” בעזה, שלפיו תידרש הנהגה פלסטינית מתונה ושיקום בינלאומי Epoch, 21.12.2023. ביקורת: במרץ 2025 דווח כי מבקר המדינה טען שהמל״ל אינו מעביר מסמכים לביקורת 7.10; המל״ל השיב שהעביר מעל 700 מסמכים והשקיע מאות שעות עבודה ישראל היום, 2025. באוקטובר 2025 הודח/סיים את תפקידו; בהודעתו כתב כי יש לחקור “באופן יסודי” את כישלון 7 באוקטובר, “שאני שותף לו” N12, 21.10.2025.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- רקע תפקידי: צחי הנגבי כיהן בשורה של משרדי ממשלה, ובהם המשרד לאיכות הסביבה, ביטחון הפנים, משפטים ותקשורת; בתקופת כהונתו כשר לאיכות הסביבה, ינואר 2001–מרץ 2003, התגבשה פרשת המינויים הפוליטיים המרכזית בקריירה שלו, כפי שמתארים ערוץ הכנסת ומבקר המדינה.
- משרד לאיכות הסביבה - מנגנון מינויים: בדוח מיוחד שפורסם באוגוסט 2004 קבע מבקר המדינה כי בתקופת הנגבי נמצאו “עשרות מינויים פוליטיים” של חברי מרכז ליכוד וקרוביהם למשרות במשרד ובגופים קשורים, לרבות העסקה במשרות פטורות ממכרז, מילוי מקום, חברות כוח אדם וחוזים קבלניים; הדוח ייחס אחריות אישית להנגבי וליועצו הבכיר שמואל הרשקוביץ, שלימים מונה למנכ"ל המשרד ביוני 2002 דוח מבקר המדינה, PDF, תקציר מבקר המדינה.
- שמות ומינויים מזוהים: שמואל הרשקוביץ מונה תחילה ליועץ בכיר לשר, וביוני 2002 אושר כמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה לאחר שכיהן כיועצו הבכיר של הנגבי; בהמשך עבר עם הנגבי למשרד לביטחון פנים כמנכ"ל, עד שהתפטר בספטמבר 2004 בעקבות החקירה והביקורת וואלה, 23.6.2002, ynet, 28.9.2004. דוגמה נוספת שמוזכרת בביקורת עיתונאית היא היועץ הכלכלי אריה זמיר, שלפי גלובס הועדף בהתקשרות משרדית אף שקורות חייו תוארו כבלתי רלוונטיים לעבודה גלובס, 26.8.2004.
- המודעה הפוליטית והיקף המינויים: בנובמבר 2002 פורסמה בעיתון הפנימי “מרכז העניינים” מודעה שכותרתה “השר צחי הנגבי מחזיק בשיא לאומי במינוי חברי ליכוד”, ובה נטען כי שובצו יותר מ־80 חברי מרכז ותנועת ליכוד במשרד ובגופים כגון רשויות נחל הירקון והקישון; במודעה יוחס להנגבי הציטוט: “אני מודה באשמה. כל אימת שיכולתי להציע למישהו מחברינו תפקיד שהולם את כישוריו - ביקשתי שיגיש מועמדות” ynet, 1.12.2002, וואלה, 25.8.2004.
- עזיבת דרגים מקצועיים: במאי 2002 דווח כי מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה יצחק גורן, שמונה בתקופת דליה איציק, יעזוב את תפקידו ב־15 ביוני, לאחר שלפי הודעת הנגבי הוא התבקש עם כניסת השר במרץ 2001 להישאר “לפרק זמן של מספר חודשים” וואלה, 28.5.2002. ברשות הטבע והגנים דרש הנגבי בינואר 2002 את התפטרות המנכ"ל אהרון ורדי; בהמשך הושגה פשרה שלפיה ורדי יפרוש ביוני, וביולי 2002 מונה תא"ל במיל' אלי אמיתי למנכ"ל הרשות במקומו וואלה, 16.1.2002, ynet, 22.1.2002, ynet, 18.6.2002, וואלה, 14.7.2002.
- התערבות נציבות, יועמ"ש ומבקר: בעקבות דוח המבקר פנתה התנועה לאיכות השלטון באוגוסט 2004 ליועמ"ש מני מזוז ולנציב שירות המדינה שמואל הולנדר בדרישה לפתוח בחקירה ולהדיח את הרשקוביץ ואת סמנכ"ל המינהל יורם הורוביץ; בספטמבר 2004 דווח כי מזוז והולנדר דנו בשאלה אם להשעות את הרשקוביץ גלובס, 26.8.2004, וואלה, 9.9.2004. כתב האישום מ־2006 טען כי הנגבי פעל “באופן מתוכנן ושיטתי” למנות חברי מרכז ליכוד ומקורביהם, ובראש מנגנון הביצוע הוצב הרשקוביץ גלובס, 25.9.2006.
- הכרעה משפטית ומשמעויות כוח: ביולי 2010 זוכה הנגבי מעבירות מרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות, אך הורשע בעדות שקר ביחס למודעה; בית המשפט הדגיש את הקושי הנורמטיבי סביב מינויים פוליטיים, ובמקביל הפרקליטות הציגה את התיק כתיק דגל במאבק בשחיתות שלטונית פסקדין, 13.7.2010, ynet, 13.7.2010.
- מנגנוני כוח במשרד לביטחון פנים ובתקשורת: כשר לביטחון פנים אישר הנגבי ב־2004 את מינוי משה קראדי למפכ"ל ואת סבב המינויים שבא בעקבותיו, לרבות פרישת יוסי סדבון ויעקב בורובסקי ynet, 5.5.2004, גלובס, 17.6.2004. ב־2017 הועברו אליו סמכויות בתיק התקשורת על רקע מניעת עיסוקו של נתניהו בענייני בזק; בהמשך הושבו סמכויות אלה לשר התקשורת איוב קרא בהחלטת ממשלה מס' 2688, ומסמכי חופש מידע הצביעו כי בשלושת חודשי כהונתו כמ"מ שר התקשורת קיים מספר מצומצם של פגישות בתחום מפתח התקציב, החלטה 2688, גלובס, 10.7.2017.
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 3 ביולי 2020, ערוץ 12, אופירה וברקוביץ; פורסם וסוקר ב-5 ביולי 2020 ב-N12: במהלך דיון על המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה, הנגבי דחה את הטענה שיש אזרחים שנקלעו למצוקת מזון ואמר: "השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול – זה חרטא". הציטוט הובא במסגרת ארכיון אמירות חריפות של N12, לצד תגובות ציבוריות ופוליטיות, ובהמשך הנגבי התנצל בראיון לכאן ב ב-16 ביולי 2020 ואמר כי גרם כאב וטעה. מקורות: N12, מצעד האמירות החריפות של צחי הנגבי; הידברות, השר צחי הנגבי על סערת החרטא. (mako.co.il)
- 15 בנובמבר 2018, ראיון רדיו וסיקור ב-ynet: אחרי סבב ירי מרצועת עזה, הנגבי התייחס למדיניות הממשלה כלפי חמאס ולירי על יישובי העוטף לעומת תל אביב ואמר: "המתקפה של חמאס הייתה מינורית, יש הבדל בין תל אביב לעוטף עזה". לאחר הסערה פרסם הבהרה שלפיה לא התכוון להבחין בין חיי תושבי העוטף לחיי תושבי תל אביב. מקורות: ynet, הנגבי: לא עשיתי הבחנה בין חיי תושבי העוטף לבין חיי תושבי תל אביב; N12, ארכיון האמירות החריפות של הנגבי. (ynet.co.il)
- 12 בספטמבר 2017, וואלה, המהדורה המרכזית: על רקע חקירת פרשת הצוללות והעיסוק בקשרי מקורביו של השר יובל שטייניץ, הנגבי התייצב לצדו של שטייניץ ואמר: "השר שטייניץ ישר כמו סרגל". באותו ראיון הוסיף כי אין לו ספק שהחשדות סביב אנשים שעבדו עם שטייניץ לא יגיעו אליו. מקורות: וואלה, השר הנגבי מתייצב לצד שטייניץ בפרשת הצוללות; ynet, רקע על פרשת הצוללות ומכירת הצוללות למצרים. (news.walla.co.il)
- 1 באוקטובר 2023, הערכת מצב פומבית שסוקרה ב-ynet לאחר הטבח: שישה ימים לפני מתקפת 7 באוקטובר, הנגבי העריך כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה ואמר: "חמאס מאוד מרוסן ומבין את המשמעויות של התרסה נוספת". הציטוט פורסם מחדש ב-ynet ב-14 באוקטובר 2023 במסגרת דיווח על הודאתו בטעות ההערכה. מקורות: ynet, ראש המלל על הערכתו שחמאס מרוסן; המכלול, ערך צחי הנגבי עם הפניה להערכת חמאס לפני 7 באוקטובר. (ynet.co.il)
- 14 באוקטובר 2023, ynet: אחרי מתקפת 7 באוקטובר, הנגבי הודה כי הערכתו לגבי הריסון של חמאס הייתה שגויה ואמר: "זו טעות שלי, שמשקפת את הטעות של כל גורמי ההערכה לאורך שנים רבות". ההקשר היה מסיבת עיתונאים וראיונות בימים הראשונים של המלחמה, שבהם נשאל על אחריות הדרג המדיני והמקצועי לקונספציה. מקורות: ynet, ראש המלל הנגבי על הערכתו שחמאס מרוסן; News1, ראש המלל על מתקפת חיזבאללה ומתחת לרף ההסלמה. (ynet.co.il)
- 14 באוקטובר 2023, ynet וידיעות אחרונות: במסגרת הכחשת הדיווחים על התרעה מצרית לפני מתקפת חמאס, הנגבי אמר: "באופן אישי התשובה היא לא, לא קיבלתי אזהרה כזו". הוא הוסיף כי גם במישור המערכתי, לדבריו, המצרים לא פנו לראש הממשלה, אליו או לראש המוסד. מקורות: ynet, הכחשת הנגבי לגבי אזהרה ממצרים; ישראל היום, תחקיר על ההתראה המצרית לפני 7 באוקטובר. (ynet.co.il)
- 14 באוקטובר 2023, וואלה, מסיבת עיתונאים בקריה: על רקע החשש מהרחבת המלחמה לזירה הצפונית, הנגבי הזהיר את חיזבאללה ואת לבנון ואמר: "מקווים שחיזבאללה לא יביא להשמדת לבנון כי לא יהיה פחות מזה אם תהיה מלחמה שם". האמירה נאמרה כשהממשלה ביקשה להרתיע את חיזבאללה מהצטרפות מלאה למלחמה. מקורות: וואלה, ראש המלל צחי הנגבי מקיים מסיבת עיתונאים בקריה; בחדרי חרדים, דיווח על אזהרת הנגבי לחיזבאללה וללבנון. (news.walla.co.il)
- 14 באוקטובר 2023, News1, מסיבת עיתונאים: באותה תקופה, כשהירי מלבנון כבר החל אך ישראל טרם נכנסה למערכה כוללת בצפון, הנגבי תיאר את פעילות חיזבאללה כך: "מתחת לרף ההסלמה". האמירה שימשה להסברת מדיניות ההכלה היחסית בצפון בימים הראשונים שלאחר הטבח. מקורות: News1, ראש המלל הנגבי על מתקפת חיזבאללה; ערוץ 14, ראש המלל על הצורך לפעול נגד חיזבאללה. (news1.co.il)
- 30 במאי 2024, N12, המהדורה המרכזית, פרסום ראשון של ירון אברהם: בפגישה עם משפחות חטופים, הנגבי אמר לפי התמלילים שפורסמו: "ממשלת ישראל הזו לא תצליח להשלים את החזרת כל החטופים". הדברים פורסמו על רקע ביקורת המשפחות על התנהלות הממשלה במשא ומתן ועל היעדר ודאות לגבי גורל יקיריהן. מקורות: N12, השיחה הקשה בין ראש המלל למשפחות חטופים; אייס, ראש המלל לנציגת משפחות חטופים. (mako.co.il)
- 30 במאי 2024, N12, המהדורה המרכזית: באותה פגישה עם משפחות החטופים, הנגבי התייחס לאפשרות שהחטופים לא ישובו בתוך פרק זמן קצר ואמר: "אם החטופים לא יחזרו בתוך כמה שבועות או חודשים בודדים - אין לנו תוכנית מגירה". לפי הפרסום, מיד לאחר מכן אמר כי ישראל תמשיך להילחם בעזה ובצפון ורק לאחר מכן תשב להערכת מצב. מקורות: N12, פרסום ראשון על דברי הנגבי למשפחות החטופים; העין השביעית, ניתוח דברי הנגבי למשפחות החטופים. (mako.co.il)
- 30 במאי 2024, N12, המהדורה המרכזית: בהמשך אותה שיחה, כשאחד המשתתפים אמר לו כי המשפחות אבודות אם אין תוכנית מגירה, הנגבי השיב: "נכון". הציטוט בלט בשל הקיצור והישירות שבהם השיב לחשש שהציגו בני המשפחות. מקורות: N12, תמלילי השיחה עם משפחות החטופים; אייס, סיקור התמלילים שפורסמו בערוץ 12. (mako.co.il)
- 30 במאי 2024, N12, המהדורה המרכזית: באותה פגישה, הנגבי העריך שהממשלה לא תוכל להשלים את העסקה הכוללת ואמר: "לא מאמין שהממשלה הזו תצליח להשלים את העסקה כולה. הממשלה הזו לא תקבל החלטה על הפסקת המלחמה עבור החזרת כל החטופים". האמירה נאמרה בהקשר של הדיון אם סיום מלחמה יכול להיות חלק ממחיר עסקה כוללת. מקורות: N12, השיחה הקשה בין ראש המלל למשפחות חטופים; N12, כך משפחות חטופים הפכו למטרות של נבחרי הציבור. (mako.co.il)
- 30 במאי 2024, N12, המהדורה המרכזית: כשאחת המשתתפות מתחה ביקורת על עבודות במעון ראש הממשלה בזמן המלחמה, הנגבי השיב להגנת נתניהו: "הוא יכול לבנות גם 10 בריכות עם הכסף שלו. אלו דברים מתועבים". לפי הפרסום, הדברים נאמרו במהלך פגישה טעונה עם בני משפחות חטופים. מקורות: N12, פרסום ראשון על הפגישה הטעונה; N12, סקירת התבטאויות כלפי משפחות חטופים. (mako.co.il)
- 30 במאי 2024, N12, המהדורה המרכזית: לאחר שאחת המשתתפות אמרה כי הייתה 15 שעות בממד, ברחה ממחבלים ודרכה על גופות, הנגבי ענה לה: "טוב, אז יאללה, תקללי אותי". לפי הפרסום, המשתתפת יצאה מהחדר בבכי. מקורות: N12, תקללי אותי וגם את הולכת לעשות דרמה; N12, פרויקט על עימותים בין נבחרי ציבור למשפחות חטופים. (mako.co.il)
- 14 ביולי 2024, ערוץ 12, אינטימי עם רפי רשף; סוקר בוואלה ב-15 ביולי 2024: כשנשאל על כך שנתניהו לא ביקר בקיבוץ ניר עוז, הנגבי אמר: "ראש הממשלה הוא לא אדם שיש לו הכי פנאי בעולם לכל הדברים בעולם". בקיבוץ ניר עוז דרשו לאחר מכן הסברים והתנצלות, בין השאר משום שאחד מכל ארבעה מתושבי הקיבוץ נרצח או נחטף ב-7 באוקטובר. מקורות: וואלה, הנגבי כינה את 7 באוקטובר תקלה; ynet, טור על תגובת הורי התצפיתניות ודברי הנגבי. (news.walla.co.il)
- 14 ביולי 2024, ערוץ 12, אינטימי עם רפי רשף; סוקר בוואלה ובקשת 12 ב-15 ביולי 2024: באותו ראיון, הנגבי תיאר את טבח 7 באוקטובר במונח שעורר סערה ואמר: "תמיד יש תקלות, עוד תיבחן השאלה מה חלקו בתקלה של 7 באוקטובר". האמירה עוררה תגובות חריפות מניר עוז ומבני משפחות שכולות, וסוקרה גם כקטע וידאו בערוץ 12. מקורות: וואלה, הנגבי כינה את 7 באוקטובר תקלה; mako, שבע עם קרן מרציאנו: הנגבי על טבח 7 באוקטובר. (news.walla.co.il)
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- ימית, אגודת הסטודנטים והרקע הציבורי המוקדם: במרץ–אפריל 1982 הנגבי, אז יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, הוביל קבוצת סטודנטים שהתבצרה באנדרטת עוצבת הפלדה בימית; בראיון ל־NRG/מעריב באפריל 2012 תיאר את ההתבצרות כצעד מחאה מאורגן ולא כפעולת אלימות, ואתר ערוץ הכנסת מתעד את האירוע בביוגרפיה הרשמית שלו NRG/מקור ראשון, אפריל 2012, ערוץ הכנסת. לגבי הרשעתו הישנה בעבירות אלימות מתקופת פעילותו הסטודנטיאלית, המקור העיתונאי הזמין בהקשר זה הוא דיווח גלובס ממרץ 2003 על עתירת מינויו לשר לביטחון פנים, שבו נזכרו “הרשעתו בפלילים בעבירות של אלימות” לצד פרשות דרך צלחה ובר־און–חברון גלובס, מרץ 2003.
- דו"ח מבקר המדינה ופרשת המינויים הפוליטיים: דו"ח מבקר המדינה המיוחד מ־2004 קבע כי בתקופת כהונתו של הנגבי כשר לאיכות הסביבה, ינואר 2001–מרץ 2003, נמצאו עשרות מינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים במשרד; הדו"ח הוביל לחקירה פלילית ובהמשך לכתב אישום בספטמבר 2006 בעבירות מרמה והפרת אמונים, שוחד בחירות, עדות שקר ושבועת שקר מבקר המדינה, 2004, Ynet, ספטמבר 2006. ביולי 2010 זוכה הנגבי מעבירות המרמה, הפרת האמונים ושוחד הבחירות, אך הורשע בעדות שקר על תצהירו ליו"ר ועדת הבחירות; בנובמבר 2010 נקבע קלון, הוטלו מאסר על תנאי וקנס, והוא הושעה ולאחר מכן התפטר מהכנסת Ynet, יולי 2010, כלכליסט, נובמבר 2010, N12, דצמבר 2010.
- בר־און–חברון, דרך צלחה ועתירות בג"ץ: בפרשת בר־און–חברון, ינואר–יוני 1997, המשטרה המליצה להעמיד לדין גם את הנגבי, אז שר המשפטים, אך היועמ"ש אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל סגרו את התיק מחוסר ראיות מספיקות; בג"ץ דחה עתירות להקמת ועדת חקירה ולחשיפת חומרי החקירה, ובהמשך נדונו גם עתירות נגד מינויו לשר לביטחון פנים על רקע בר־און–חברון ודרך צלחה גלובס, יוני 1997, Ynet, פברואר 2018, גלובס, מרץ 2003.
- משרד התקשורת, בזק ותיק 4000: בדו"ח מבקר המדינה על פעולות משרד התקשורת ב־2017 נכללו סוגיות ההפרדה המבנית בבזק והטיפול של הנהלת המשרד בתקופת שלמה פילבר, כאשר הנגבי כיהן כממלא מקום שר התקשורת; באוקטובר 2017 פורסם כי הנגבי מסר עדות פתוחה ברשות ני"ע בפרשת בזק, ובפברואר 2024 העיד במשפט נתניהו בתיק 4000 כי לא זיהה שפילבר פעל משיקולים זרים מבקר המדינה, 2017, כלכליסט, אוקטובר 2017, גלובס, פברואר 2024.
- פרשת שדה התעופה והחשד לשוחד: בדצמבר 2024 פורסם ב־N12 כי הנגבי נחקר באזהרה בחשד לקבלת 10,000 שקל עבור מכתב המלצה מ־2017 לקידום מיזם שדה תעופה באזור ירושלים; ביולי 2025 הודיעה המשטרה כי סיימה את החקירה בחשד לשוחד והפרת אמונים והעבירה את התיק לפרקליטות מחוז תל אביב, ובאוגוסט 2025 עתרה התנועה לטוהר המידות לבג"ץ בדרישה להשעותו מתפקיד ראש המל"ל N12, דצמבר 2024, Ynet, יולי 2025, וואלה, יולי 2025, התנועה לטוהר המידות, אוגוסט 2025. נכון למקורות שאותרו, לא פורסמה החלטת פרקליטות סופית בתיק.
- 7 באוקטובר, המל"ל ותחקירים עיתונאיים: תחקיר N12 מיוני 2024 הציב את אמירת הנגבי מ־1 באוקטובר 2023 כי חמאס “מרוסן” בתוך תמונת הקונספציה שקדמה לטבח; ב־14 באוקטובר 2023 הודה הנגבי במסיבת עיתונאים כי זו הייתה “טעות שלי”, ובמקביל הכחיש שקיבל אזהרה מצרית ישירה לפני המתקפה N12, יוני 2024, ישראל היום, אוקטובר 2023, כלכליסט, אוקטובר 2023. בינואר 2026 פרסם ישראל היום דיווח נוסף שלפיו גורמים טענו שהועברה למל"ל התרעה מצרית ממוקדת לפני 7 באוקטובר ישראל היום, ינואר 2026.
- חטופים, לבנון והתבטאויות שנבדקו ציבורית: ביוני 2024 פורסם ב־Ynet כי הנגבי גער בצעירים ממשפחות חטופים בפגישה, ובחדשות 13 דווח ביולי 2024 על סערה סביב אמירתו כי 7 באוקטובר היה “תקלה”; באוקטובר 2023 אמר על חיזבאללה כי ישראל מקווה שלא יביא ל“השמדת לבנון”, ובאוקטובר 2025, לאחר הדחתו מתפקיד ראש המל"ל, כתב כי את “הכישלון הנורא ב־7 באוקטובר, שאני שותף לו, יש לחקור באופן יסודי” Ynet, יוני 2024, חדשות 13, יולי 2024, ערוץ 14, אוקטובר 2023, N12, אוקטובר 2025. מבקר המדינה הודיע במאי 2025 כי הושלמו טיוטות ל־19 דוחות ביקורת על כשלי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, המופנות לכל דרגי ההנהגה; טרם אותר דו"ח סופי פומבי שמטיל ממצא אישי ישיר על הנגבי מבקר המדינה, מאי 2025.
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - ההתנתקות: “בעד” בכנסת מול “הצבעתי נגד”. לפני: ב־30.06.2020, ערוץ 7, הנגבי הסביר מדוע הצביע בכנסת בעד ההתנתקות: “אני לא הייתי מוכן להיות הפראייר שמצביע נגד”, והוסיף: “בכנסת כולנו הצבענו בעד כי לא הצבענו נגד החלטות הממשלה” (ערוץ 7, 30.06.2020). אחרי: ב־10.08.2022, סרוגים, בפריימריז בליכוד, ניסח זאת אחרת: “שיפתחו גוגל ויראו שהצבעתי נגד ההתנתקות ארבע פעמים”, ו“הייתי חבר ליכוד שהצביע נגד, כשביבי... תמך בהתנתקות” (סרוגים, 10.08.2022).
- סתירה 2 - גיוס חרדים: הדרגתיות והכלה מול “מכשיר השתמטות”. לפני: ב־23.07.2012, כיכר השבת, עם חזרתו לליכוד, כתב כי “התקדמות הדרגתית היא האפשרות האמיתית היחידה” וכי “שוגה מי שמתפתה” לגיוס בכפייה (כיכר השבת, 23.07.2012); וב־2015, בחדרי חרדים, אמר כי הפוליטיקאים החרדים “שותפים בממשלה שכל יום מגייסת חרדים לצבא” (בחדרי חרדים, 2015). אחרי: ב־28.11.2025, ynet, תקף את מתווה חוק הגיוס: “החוק המוצע כפי שפורסם מכשיר השתמטות ומסכן את עתיד המדינה” (ynet, 28.11.2025).
- סתירה 3 - חמאס: הרתעה מול הודאה בכשל. לפני: ב־01.10.2023, גלי צה״ל/ציטוט שפורסם בישראל היום, אמר: “חמאס מאוד מאוד מרוסן... מורתע ל־15 שנים נוספות” (ישראל היום, 14.10.2023). אחרי: ב־14.10.2023, ynet, אמר: “זו טעות שלי, שמשקפת את הטעות של כל גורמי ההערכה” (ynet, 14.10.2023).
- סתירה 4 - חטופים: אין מו״מ מול הערכת עסקה שלבית. לפני: ב־14.10.2023, אמס/הצהרת ראש המל״ל, אמר: “אני לא יכול לומר שיש משא ומתן, כי לא ניתן לקיים מו״מ עם אויב שאנחנו רוצים למחוק” (אמס, 14.10.2023). אחרי: במאי 2024, ynet, בפגישה עם משפחות חטופים, אמר: “את שלב א׳ של העסקה... נצליח להשיג תוך כמה חודשים קצרים”, אך גם “לא מאמין שהממשלה הזו תצליח להשלים את העסקה כולה” (ynet, מאי 2024).
- נאמנות וחנופה לנתניהו. ב־04.09.2023, קשת 12/mako, תיאר את יחסיו עם נתניהו: “היחסים ביני לבין נתניהו הם מעבר לחברות... אני רואה בו מנהיג דגול”, והגן עליו במשפט: “אני גאה שהייתי איתו... הוא מאמין שתופרים לו תיקים” (mako, 04.09.2023). ב־2023, ynet, כשנשאל על מחויבותו לנתניהו, אמר: “הגנתי עליו גם כשהוא לא נתן לי שום תפקיד” (ynet, 2023). ביולי 2024, וואלה, כינה את 7.10 “תקלה” ואמר על נתניהו: “אין מישהו שמתקרב ליכולות שלו” (וואלה, יולי 2024).
- היחסים עם נתניהו הסתיימו בעימות מוסדי. באוקטובר 2025, ynet וחדשות 13 דיווחו שנתניהו הדיח את הנגבי מראשות המל״ל; הנגבי כתב כי יש “לחקור באופן יסודי את הכישלון הנורא ב־7 באוקטובר, שאני שותף לו”, וחדשות 13 דיווחו כי שרה נתניהו דרשה שיפסיק להתראיין בטענה ש“הוא חלש ולא מגן מספיק על ראש הממשלה” (ynet, אוקטובר 2025; חדשות 13, אוקטובר 2025).
- יריבויות פנימיות בקואליציה. מול בן גביר: בדצמבר 2022 אמר הנגבי כי הוא “לא מוטרד מחיזוק סמכויות בן גביר במשטרה” (ערוץ 7, 09.12.2022); בהמשך, בישיבת קבינט, דווח על עימות שבו בן גביר והנגבי התכתשו סביב עסקה וסיוע הומניטרי (ynet, דצמבר 2023). מול סמוטריץ׳: ב־12.09.2023 תקף סמוטריץ׳ את הנגבי על אמירתו שהממשלה “ערוכה לוויתורים אמיתיים” לפלסטינים, ואמר: “אני לא יודע את מי הוא מייצג” (סרוגים, 12.09.2023). מול יאיר גולן: ב־16.12.2020, ערוץ 14, אמר לו הנגבי: “אני מתבייש שהיית קצין בכיר בצבא... היום אתה מבזה את המעמד של צה״ל” (ערוץ 14, 16.12.2020). מול דודי אמסלם: בדצמבר 2022, אחרי מינוי הנגבי לראש המל״ל, אמסלם עקץ את נתניהו: “אהיה ח״כ, זה המחיר על נאמנות” (ynet, דצמבר 2022).
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - מעשיו בזמן פינוי ימית
באפריל 1982, בעת פינוי ימית במסגרת השלמת הנסיגה מסיני לפי הסכם השלום עם מצרים, הנגבי היה יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית והתבצר עם קבוצת סטודנטים על אנדרטת אוגדת הפלדה; בראיון ל-nrg/מקור ראשון, אפריל 2012, הוא תיאר התבצרות של 23 יום, הצבעה פנימית על פינוי, דרישה להיכבל בשלשלאות, נאום לחיילים ושירת “התקווה” כתנאי לירידה מהאנדרטה: “הנגבי: ההתבצרות בימית הייתה...” - nrg/מקור ראשון, אפריל 2012. (makorrishon.co.il)
7.2 - פעולותיו האלימות באגודת הסטודנטים
בדצמבר 1979, בתקופת פעילותו הסטודנטיאלית באוניברסיטה העברית, נקשר שמו של הנגבי לעימות אלים בין סטודנטים יהודים וערבים; חדשות 13 תיאר בדצמבר 2017 כי הנגבי וישראל כץ הועמדו תחילה לדין משמעתי באוניברסיטה בשל השתתפות בקטטה, אך בהמשך נוקו מאשמה על ידי המוסד: “כשהנגבי וכץ השתתפו בקטטה” - חדשות 13, דצמבר 2017. בפרוטוקול מליאת הכנסת מהכנסת התשיעית הופיעה באותה תקופה טענה פוליטית חריפה על “ההתפרעות האלימה האחרונה של צחי הנגבי וחבריו” ועל שימוש לכאורה “בסכינים ובאלות” נגד סטודנטים ערבים; זו טענה פרלמנטרית ולא פסק דין: פרוטוקול מליאת הכנסת התשיעית - הכנסת, 1979/1980. (13tv.co.il)
בהמשך, בפרשה שכונתה “תגרת השרשראות”, הנגבי עצמו כתב בספרו כי 14 צעירים, בהם הוא, הועמדו לדין בבית משפט השלום בירושלים, וכי שניים מהנאשמים היהודים השתמשו בשרשראות אופניים; הוא הוסיף כי “לא נרתעתי מעימות אלים עם סטודנטים ערבים קיצונים” וכי הפרשה יצרה לו תדמית של “בריון”: עמוד הספר “לא ארץ נוכרייה לקחנו” - עברית, 2021. (e-vrit.co.il)
7.3 - פרשת שדה התעופה בה היה מעורב
ביוני 2025 דיווחה המשטרה כי הושלמה חקירה נגד הנגבי בחשד לשוחד והפרת אמונים מתקופת כהונתו כשר לשיתוף פעולה אזורי; לפי הדיווח, החשד הוא שב-2017 קיבל לכאורה 10,000 ש"ח מאנשי עסקים כדי לקדם מיזם להקמת שדה תעופה באזור ירושלים במימון ממשלה זרה, שזוהתה בדיווח כסינגפור. התיק הועבר לפרקליטות להכרעה, ואין בממצא זה קביעה שיפוטית: “המשטרה: הושלמה חקירת צחי הנגבי בחשד לשוחד” - וואלה, יוני 2025. (news.walla.co.il)
7.4 - מעורבותו בפרשת בר-און חברון
בינואר 1997, כשר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה, הנגבי היה השר שהביא לממשלה את מינוי עו"ד רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה; לפי סקירת ידיעות אחרונות מפברואר 2018, המינוי אושר בישיבת הממשלה ב-10 בינואר 1997, ולאחר פרסום הפרשה פתחה המשטרה בחקירה והמליצה להעמיד לדין את נתניהו, דרעי והנגבי, אך אליקים רובינשטיין ועדנה ארבל סגרו את התיקים מחוסר ראיות מספיקות: “גם בפרשת בר־און-חברון ניסו להשתלט על התביעה” - ידיעות אחרונות, פברואר 2018. (yediot.co.il)
בעקבות הפרשה, הנגבי מינה ב-13 בפברואר 1997 ועדה ציבורית בראשות נשיא העליון בדימוס מאיר שמגר לבחינת אופן מינוי היועץ המשפטי לממשלה; ועדה זו הובילה לשינוי מוסדי בהליך האיתור והמינוי: היועץ המשפטי לממשלה - המכלול, כולל ועדת שמגר. (he.hamichlol.org.il)
7.5 - הרשעתו בעדות שקר
ביולי 2010 זוכה הנגבי בבית משפט השלום בירושלים מעבירות מרמה והפרת אמונים ושוחד בחירות בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה, אך הורשע בעדות שקר; ההרשעה נגעה לתצהיר ולדברים שמסר ליו"ר ועדת הבחירות, השופט מישאל חשין, ביחס למודעה שבה יוחסו לו מינויים פוליטיים: “צחי הנגבי זוכה ממרמה ושוחד בחירות, הורשע בעדות שקר” - כלכליסט, יולי 2010. (makorrishon.co.il)
7.6 - השעייתו מהכנסת
בנובמבר 2010 גזר בית משפט השלום בירושלים את דינו של הנגבי, הטיל קלון על הרשעתו בעדות שקר, והמשמעות הייתה השעיה מיידית מהכנסת; ב-ynet דווח כי הנגבי אמר מחוץ לבית המשפט: “העשייה הציבורית שלי נפסקת בשלב זה” ושהתייצב למסור הודעה ליו"ר הכנסת: “הנגבי מושעה מהכנסת: ‘רגע מאוד עצוב בשבילי’” - ynet, נובמבר 2010. (ynet.co.il)
7.7 - מעורבותו ואמירותיו בפרשת הצוללות
בחיפוש ממוקד לא אותר מקור מהימן שלפיו הנגבי היה חשוד, מוזהר או נחקר בפרשת הצוללות/תיק 3000; הזיקה המוסדית הרלוונטית היא כהונתו בעבר כיו"ר ועדת החוץ והביטחון בשנים 2006–2010, לפי ערוץ הכנסת, ואילו פרשת הצוללות עצמה התמקדה בעסקאות כלי השיט ובדמויות אחרות בסביבת נתניהו: פרופיל צחי הנגבי - ערוץ הכנסת. (knesset.tv)
בנובמבר 2018 דווח כי המשטרה מצאה תשתית ראייתית נגד שישה מעורבים בתיק 3000 - בהם דוד שמרון, אבריאל בר יוסף, אליעזר “צ’ייני” מרום, מודי זנדברג, דוד שרן ושייקה ברוש - אך שמו של הנגבי לא הופיע ברשימת החשודים בדיווח: “פרשת הצוללות: גבאי ולפיד תקפו את נתניהו” - ynet, נובמבר 2018. _(נדרש אימות נוסף אם קיימות אמירות נקודתיות של הנגבי שלא עלו בחיפוש.)_ (ynet.co.il)
7.8 - פעילותו במשרד התקשורת
במרץ–מאי 2017 כיהן הנגבי כממלא מקום שר התקשורת, לאחר שנתניהו נדרש לעזוב את התיק בשל סוגיות ניגוד עניינים; גלובס דיווח ביולי 2017, בעקבות חשיפת לו"ז, כי בתקופה זו קיים 17 פגישות או פעילויות הקשורות למשרד התקשורת, והנגבי עצמו מסר שהמסמך משקף “היקף מוגבל” של מעורבותו בשל תפקידים מקבילים: “הלו"ז של הנגבי מראה שהוא בקושי עסק בענייני תקשורת” - גלובס, יולי 2017. (globes.co.il)
באוגוסט 2016, עוד לפני כהונתו כמ"מ השר, דווח כי הנגבי אימץ את עמדת משרד התקשורת שהתנגדה לרפורמה באוצר הנוגעת לפתיחת תשתיות בזק למתחרות; לפי הדיווח, הנגבי טיפל בנושא לאחר שהיועמ"ש אסר על נתניהו לעסוק בבזק בשל קשריו עם שאול אלוביץ': “משרד התקשורת נגד משרד האוצר” - ynet/כלכליסט, אוגוסט 2016. (ynet.co.il)
7.9 - הערכתו שבוע לפני הטבח כי חמאס “מרוסן ומורתע”
ב-1 באוקטובר 2023, שישה ימים לפני מתקפת 7 באוקטובר, אמר הנגבי בראיון כי “למעלה משנתיים לא היתה פעולת ירי יזומה של רקטה אחת אפילו של חמאס מעזה” וכי “חמאס מאוד מאוד מרוסן”; ב-14 באוקטובר 2023, במסיבת עיתונאים, הודה: “זו טעות שלי” והסביר שהדבר שיקף את הערכת גורמי המודיעין והביטחון: “ראש המל"ל הנגבי על הערכתו שחמאס מרוסן: ‘טעות, שלי ושל כל הגורמים’” - ynet, 14 באוקטובר 2023. (ynet.co.il)
באותה מסיבת עיתונאים דווח בישראל היום כי הנגבי עומת עם הציטוט שלפיו חמאס “מרוסן ומורתע ל-15 שנים נוספות” והשיב: “טעינו”; באותו דיווח אמר גם שהתקבלו “אינדיקציות שונות” כשעתיים וחצי לפני המתקפה: “צחי הנגבי: ‘טעינו, שעתיים וחצי לפני המתקפה הגיעו אינדיקציות שונות’” - ישראל היום, 14 באוקטובר 2023. (israelhayom.co.il)
7.10 - אמירותיו בנוגע לאזהרות מצרים בנוגע ל-7.10
ב-14 באוקטובר 2023 הכחיש הנגבי את הדיווחים על אזהרה מצרית מוקדמת לישראל ואמר: “לא התקבלה אזהרה כזו. לא היה ולא נברא”; לפי ynet, הוא הוסיף שהמצרים לא פנו “לא לראש הממשלה וגם לא לאנשים מקורבים כמוני וכמו ראש המוסד”: “ראש המל"ל הנגבי על הערכתו שחמאס מרוסן” - ynet, 14 באוקטובר 2023. (ynet.co.il)
7.11 - איומיו על לבנון
ב-14 באוקטובר 2023, במסיבת העיתונאים הראשונה לאחר מתקפת 7 באוקטובר, אמר הנגבי על הזירה הצפונית: “אנחנו מקווים שחיזבאללה לא יביא להשמדת לבנון, כי לא יהיה פחות מזה אם יתקפו משם”; הדברים פורסמו בישראל היום במסגרת הדיווח על מסיבת העיתונאים: “צחי הנגבי: ‘טעינו, שעתיים וחצי לפני המתקפה הגיעו אינדיקציות שונות’” - ישראל היום, 14 באוקטובר 2023. (israelhayom.co.il)
7.12 - אמירותיו למשפחות חטופים אחרי ובמהלך פגישה שלהם עם נתניהו
ב-30 במאי 2024 דווח ב-ynet, על בסיס פרסום חדשות 12, כי בפגישה עם צעירים ממשפחות חטופים אמר הנגבי: “לא מאמין שהממשלה הזו תצליח להשלים את העסקה כולה”, וכי אם החטופים לא יחזרו בתוך שבועות או חודשים “אין לנו תוכנית מגירה”; עוד דווח כי לאחת המשתתפות אמר “תעשי דרמה?” לאחר שיצאה מהחדר בבכי: “ח"כ מהליכוד לאח החטוף... הנגבי גער במשפחות: ‘תעשי דרמה?’” - ynet, 30 במאי 2024. (ynet.co.il)
ב-1 ביוני 2024 סיפרה אלה בן עמי, בתו של החטוף אוהד בן עמי, ב"אולפן שישי" של חדשות 12 כי הנגבי אמר לה ש“החיילים נהרגים בעזה בגלל הצלת החטופים” וכי אם סקרים יראו שרוב הציבור רוצה עסקה “זה מה שנעשה”; לפי הדיווח היא תיארה את הדברים כפוגעניים: “אלה בן עמי מתייחסת לדברי הנגבי” - N12, 1 ביוני 2024. (mako.co.il)
7.13 - הערכותיו בנוגע להצלחת ביצוע של עסקת חטופים
באותה פגישה במאי 2024, לפי ynet/חדשות 12, הנגבי הבחין בין “שלב א’” הומניטרי של עסקה שאותו העריך כי ניתן יהיה להשיג “תוך כמה חודשים קצרים”, לבין השלמת העסקה כולה, שלגביה אמר שאינו מאמין שהממשלה תצליח לקבל החלטה על הפסקת המלחמה תמורת החזרת כל החטופים: “הנגבי גער במשפחות: ‘תעשי דרמה?’” - ynet, 30 במאי 2024. (ynet.co.il)
7.14 - אמירתו שה-7.10 הייתה “תקלה”
לפי ויקיציטוט, בהתייחס לעתידו של נתניהו לאחר מתקפת 7 באוקטובר אמר הנגבי: “תמיד יש תקלות, עוד תיבחן השאלה מה חלקו בתקלה של ה-7 באוקטובר, גורמים מקצועיים יחליטו על כך”; המקור המשני מציין זאת כציטוט של הנגבי, אך נדרש אימות מול הראיון המקורי: “צחי הנגבי” - ויקיציטוט, עודכן 2025. _(נדרש אימות נוסף מול מקור השידור/הכתבה המקורית.)_ (he.wikiquote.org)
7.15 - מתקפותיו על יאיר גולן
בחיפוש ממוקד לא אותר מקור מהימן המתעד מתקפה ישירה של צחי הנגבי עצמו על יאיר גולן; המקורות שעלו מתעדים בעיקר מתקפות של נתניהו וגורמים אחרים על גולן סביב אמירותיו במאי 2025 על הלחימה בעזה, אך לא ייחוס ברור להנגבי. לכן, ביחס לנושא כפי שנוסח - “מתקפותיו על יאיר גולן” - לא נמצא ממצא ממוסמך הקושר את ההתקפות להנגבי: “גולן מגיב לנתניהו: ‘יודע מה מזעזע? שאתה מימנת את חמאס’” - כיכר השבת, מאי 2025. _(נדרש אימות נוסף אם קיימות התבטאויות של הנגבי ברשתות חברתיות או בשידורים שלא אונדקסו בתוצאות החיפוש.)_ (kikar.co.il)