בצלאל סמוטריץ'

בצלאל סמוטריץ’ נולד ב־1980 בחיספין שברמת הגולן וגדל בבית אל, בלב התשתית האידאולוגית של הציונות הדתית־המשיחית. למד בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת מרכז הרב מוסדות שמייצרים את דור ההנהגה של פרויקט ההתיישבות.

הוא למד משפטים במכללת אונו, התמחה כעורך דין, ושירת בצה״ל כסמב״ץ מטכ״ל במשך שנה וחצי בלבד, שירות קצר וחריג עבור מי שבנה קריירה פוליטית על טענות בדבר חוסן לאומי ונאמנות למדינה. ווינט 27.10.22

בשנת 2005, נעצר בפרשה ביטחונית חמורה כחשוד בפעילות לשיבוש נתיבי תחבורה בתקופת ההתנתקות. זו הייתה, בדיעבד, גם יריית הפתיחה לעלייתו הפוליטית: הציונות הדתית קיבלה אותו כמי שהעז ״להילחם במדינה״ בשם האידאולוגיה.

בשיחה עם חדשות 12 סיפר איש השב״כ שעצר את סמוטריץ׳: ״במרתף של הבית היו ג'ריקנים עם שמן שרוף ועם דלק, לקראת משהו שהם תכננו לעשות. שמן שרוף אפשר למשל לשפוך על כביש, ואם זה למשל בעיקול של כביש אז אתה יכול לעשות תאונה לא פשוטה״.

״אם האירועים שהם תכננו היו מבוצעים, זה היה עושה בלגן גדול במדינה.״ ערוץ 7ֿ

ב-2019 טען סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן כי ״בזמן ההתנתקות רצה לפוצץ מכוניות נוסעות בכביש איילון, בשיא הפקקים עם נפט. תפסנו אותו עם 700 ליטר של חומר״ בנוסף טען כי סמוטריץ׳ שמר על זכות השתיקה במשך שלושה שבועות כמו אחרון העבריינים. מעריב 17.3.2019 סמוטריץ' לא הועמד לדין ולא הוגש נגדו כתב אישום.

על אף שלימים יתקוף את המפגינים נגד ההפיכה המשטרית על חסימות כבישים, בזמן ההתנתקות הוא דווקא תמך במהלך כזה כחלק מהפגנה (חדשות 13)

עוד בטרם נכנס לכנסת היה בצלאל סמוטריץ׳ מעורב ביוזמות פרובוקטיביות ולא הסתיר את עמדותיו כלפי הקהילה הגאה, ובהן השתתפותו כאחד ממארגני ״מצעד הבהמות״. לאורך העשור שלאחר מכן התברג בהדרגה בצמרת הנהגת הציונות הדתית, וצבר כוח פוליטי וציבורי הולך וגדל. במקביל ללימודיו ועבודתו הקים וניהל את תנועת ״רגבים״, הפועלת לקידום מדיניות קרקע ציונית, והיה ממייסדי וחבר הנהלת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות. בנוסף שימש נציג ציבור במליאת מועצת העיתונות, חבר הנהלה בישיבת בני חיל בשומרון, פעיל בתנועת קוממיות ובגרעין החינוכי בנתניה (ynet, 18.1.2015).

בשנת 2015 נכנס לראשונה לכנסת כמספר 9 ברשימת מפלגת הבית היהודי, נקודת הזינוק לקריירה פוליטית שהמשיכה לצבור השפעה ועוצמה.

כחבר כנסת

לאורך שנות פעילותו הפוליטית קידם בצלאל סמוטריץ’ שורת יוזמות חקיקה והתבטאויות המשרטטות תפיסת עולם לאומנית־משיחית, הרואה בעליונות יהודית, שליטה טריטוריאלית והכפפת החוק למציאות האידאולוגית עקרונות יסוד. בנובמבר 2015 פעל לתיקון חוק החטיבה להתיישבות תיקון שאִפשר הסמכת הגוף לפעול ללא שקיפות ממשלתית מלאה (מקור ראשון, 16.11.2015). TheMarker, 16.11.2015

ב־2016 הגיש את הצעת ״חוק השקיפות״, שלפיה תוטל חובת גילוי על עמותות המקבלות מימון מישות מדינית זרה. ההצעה מוזגה לחוק ממשלתי שאושר ב־11 ביולי 2016 (ערוץ 7, 11.7.2016). אף שהוצג כמהלך להגברת השקיפות, החוק החריג עמותות הנתמכות בידי גורמים פרטיים מחו״ל, החרגה שעליה הצביע המכון הישראלי לדמוקרטיה ככזו שמסמנת בעיקר ארגוני זכויות אדם (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016).

ב־2017 יזם סמוטריץ׳ את חוק ההסדרה, ניסיון להכשיר בדיעבד בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות (אתר הכנסת, 6.12.2017). החוק עבר בכנסת בדצמבר 2017 אך נפסל בבג״ץ ביוני 2020 (ynet 9.6.2020). אף שנפסל, עצם החקיקה סימנה תפיסה עקרונית: החוק כפוף לאדמה, ולא להפך.

במרץ 2017 פרסם ״הארץ״ כי ביתו של סמוטריץ’ בהתנחלות קדומים נבנה בניגוד לדין ולתוכנית המתאר, והצביע על חשש לניגוד עניינים, שכן קידם חוק שעשוי היה להיטיב עמו אישית. סמוטריץ’ הכחיש את הטענות ואמר כי ״הדברים נעשו כנדרש״. (הארץ, 1.3.2017; mako, 1.3.2017).

במקביל, אמירותיו על פלסטינים וערבים ישראלים חיזקו את הדימוי הקיצוני: הוא אמר ש״חמאס הוא נכס״ (״הרשות היא נטל וחמאס הוא נכס״) (ערוץ הכנסת/YouTube, 7.10.2015)

ב-2.1.2016 בראיון לדנה וייס סירב לקרוא לרצח משפחת דוואבשה מעשה טרור (מאקו 2.1.2016)

באותו ראיון ציטט סמוטריץ׳ כי ״בחז״ל שעתידה של ישראל, עתידה של ירושלים להתרחב עד דמשק״.

ב-5.4.2016 אחרי שאשתו אמרה שביקשה לא לשכב ליד יולדות ערביות בחדר לידה אמר: ״אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות״, והוסיף כי ״טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה״ (5.4.2016 ynet). ב-2017 כתב על עהד תמימי: ״לדעתי היא הייתה חייבת לחטוף איזה כדור, לפחות בפיקה של הברך. זה היה מכניס אותה למעצר בית לכל החיים״ וחשבונו נחסם חלקית ל-12 שעות (כלכליסט, 23.4.2018). באותה רוח, הוא גם השווה את פינוי עמונה לאונס (הארץ, 1.2.2017).

לצד זאת הציג את קווי המתאר של האידאולוגיה שלו כימין ״מכריע״: כיבוש מלא של רצועת עזה, גדיעת ״תקוות השיבה״, דילול אוכלוסיית הרצועה באמצעות עידוד הגירה המונית, והקמת ההתיישבות הישראלית מחדש בעזה (הארץ, 13.9.2017). במקביל התבלט גם באמירות נגד להט״ב: ״אני הומופוב גאה״ (ואחר כך חזר בו) (Times of Israel, 23.2.2015); ״יש המון הומואים בתקשורת והם קובעים לכולנו מה לחשוב״ ו״המצעד של הגאווה הוא מצעד התועבה״ (גלובס, 13.8.2015); וכן אמר: ״מה עושים כשלאדם יש נטייה ואי אפשר לממש אותה? זו שאלה קשה. גם לי יש פנטזיות מיניות שאני לא יכול לממש״ (14.9.2016, מאקו).

כשפורסם דו״ח עוני חריף הוא נשמע מנותק: בתגובה לממצאים על עוני ילדים אמר: ״הנתונים האלה קצת מוגזמים. יש לי חמישה ילדים ואני לא חושב ששניים מהם עניים״ (הארץ, 19.12.2015).

ב־2017 פרסם סמוטריץ׳ את ״תוכנית ההכרעה״ , מסמך יסוד של הימין הדתי, שמטרתו לשלול כל אפשרות למדינה פלסטינית. התוכנית מציעה סיפוח מלא, ניהול הפלסטינים כתושבים ללא זכויות לאומיות, עידוד הגירה, התיישבות מסיבית והפעלת כוח צבאי נחוש. תזה שהפכה עם השנים לאג׳נדה מעשית במשרדי ממשלה.

ב2017 פרסם סמוטריץ׳ מאמר הקורא לא להתגייס לצה״ל בשל שירות משותף של בנים ובנות ואג׳נדות פרוגרסיביות.23.3.17, ערוץ 7 ״אימוץ פקודת השירות המשותף, המגדירה בסעיפי המטרה שלה סולם ערכים מעוות ומסוכן.״

בראיון לליברל הצהיר בגלוי: ״אני נגד שירות נשים בצבא. זו עמדת הרבנות והיא מחייבת אותי. מי שרוצָה להתגייס, שיהיה לה לבריאות. אם בת תשאל אותי, אגיד לה תתחתני ותלדי הרבה ילדים למען ישראל״.

באותו ראיון בצלאל הגדיל לעשות וביקר את הסכם השלום עם מצרים. "הוא (בגין) טעה שחתם הסכם שלום עם מצרים וויתר על סיני. סאדאת לא דמיין שזה מה שיקבל מבגין, שלא ידע לנהל משא ומתן ויכול היה להגיע להסכם הרבה יותר טוב. ובעיקר לא היו צריכים לפרק את חבל ימית״.

לגבי השאלה אם הוא רוצה לכבוש מחדש את סיני: "ודאי. גם לא תהיה שום ברירה. כי אין פתרון אחר חוץ מלשלוט שם.

״כל עוד זה תלוי בי, לא תהיה הכרה בנישואים חד־מיניים. זה לא נכון וזה לא בריא״. 20.6.18, ליברל

2.8.2018, בפוסט בפייסבוק על להט״ב: ״הקבוצה הזו קוראת תגר על הנורמליות של החיים״

כשר התחבורה (2019-2020)

לקראת כהונתו כשר התחבורה, הבהיר בצלאל סמוטריץ׳ כי יעדיו המרכזיים חורגים בהרבה מתחום התחבורה. כבר במרץ 2019 כתב כי ״בקדנציה הבאה נעביר בעזרת השם… את פסקת ההתגברות, את ביטול עילת הסבירות, נחזיר את המגבלות על זכות ההעמידה ונוציא את ארגוני השמאל מבית המשפט שלנו״ (פייסבוק, 3.3.2019), ובהמשך הצהיר: ״זו הפעם האחרונה שבג״ץ מחליט עלינו. בפעם הבאה אנחנו נחליט על בג״ץ״ (פייסבוק, 31.3.2019).

במהלך כהונתו חזר והעמיק את המתקפה על מערכת המשפט: בריאיון לרשת ב׳ קבע כי ״חוקי התורה עדיפים בהרבה על מדינת ההלכה שיצר כאן אהרן ברק״, והצהיר כי שאיפתו היא שישראל ״תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה״, תוך החלת משפט עברי, חיזוק בתי הדין הרבניים ומתן סמכויות שיפוט דתיות בהסכמה (כאן רשת ב׳, 3.6.2019). במאמר מיוני 2019 תמך בגלוי באי־ציות לפסיקות בג״ץ, וטען כי ״אין ציות עיוור ומוחלט״, ואף הצדיק חריגים לציות לפסקי דין שלטענתו ״דגל שחור מתנוסס מעליהם״ (סרוגים, 14.6.2019). עמדות אלו תורגמו לגיבוי מעשי של הפרת פסיקה: לאחר שיולי אדלשטיין סירב לקיים את החלטת בג״ץ לכנס את הכנסת, כתב סמוטריץ׳ כי הוא ״מקריב את עצמו… על מזבח הדיקטטורה השיפוטית״ (פייסבוק, 25.3.2020). במקביל תקף פסיקות בג״ץ בנושאי דת ומדינה, וטען שבית המשפט ״מנהל כאן את המדינה״ ו״מחריב את עקרונות המדינה היהודית״ (פייסבוק, 31.3.2020), קרא לתקן את חוק איסור האפליה כך שיותר להפלות להט״בים מטעמים דתיים (טוויטר, 21.4.2020), וסיכם את חזונו באמירה כי ״אסור לנו לפחד להעמיד את חזון הפיכת מדינת ישראל להיותה כסא דוד״ (ערוץ 7, 21.5.2020).

באופוזיציה בזמן ממשלת השינוי​ (13.6.21 - 29.12.22)

כשמצא עצמו באופוזיציה, הוביל סמוטריץ׳ מתקפה ישירה נגד הקואליציה ושותפו לשעבר נפתלי בנט.

"אני טוען שמי ששותף לממשלה הזאת לא צריך להכניס אותו לבית כנסת", (13.4.22, כאן) ב- 13.12.23, נזכר להתנצל: ״טעיתי, היה לי חלק בהסלמת השיח ואני מתנצל״ (ערוץ 7), הצטרף למקהלת ״ממשלה שקמה בקולות האחים המוסלמים״ ואמר ״הקואליציה הזאת מסוכנת למדינת ישראל״ ו״רע״ם היא זרוע של האחים המוסלמים, ויש דמיון מבהיל בין ההתנהלות שלה פה להתנהלות של אותה תנועה ברצועת עזה.״ ״בנט ושקד הם שנטשו את המחנה וחברו לתומכי טרור״ (מקור ראשון, 18.7.21)

המשיך את ההסתה נגד הח״כים הערבים כשאמר מעל במת הכנסת: "אתם פה בטעות כי בן גוריון לא גמר את העבודה." (13.10.21, הארץ)

ותקף את ״מערכת החינוך, כשקרא לה ״טרלול פרוגרסיבי״ ואת מי שלומד בה ״רדודים, מבולבלים, שטופי מח פרוגרסיבי, חסרי זהות לאומית, אישית ומגדרית, נעדרי ערכים ומנותקים מזהותם ושרשיהם היהודיים״ (פוסט בפייסבוק, 22.6.22).

סמוטריץ׳ נתפס ברגע של כנות, כשהוקלט אומר על ביבי ואומר ״הוא שקרן בן שקרן״ וחשף שנתניהו רצה לעשות קואליציה עם רע״מ והוא זה שמנע זאת. (ציוץ, 23.10.22)

שר האוצר ושר במשרד הביטחון, אחראי על המנהל האזרחי (2022 - היום)

סמוטריץ׳ הוא מתומכיה הבולטים של המהפכה המשטרית, כששמחה רוטמן ממפלגתו הוביל ומוביל אותה מעשית. בשידור חי בפייסבוק של שאלות ותשובות אמר ״אני מבטיח לא לפגוע בזכויות אדם״ אמירה שחושפת את חולשת הרפורמה, התלויה בהבטחות וגחמות של פוליטיקאים. (ynet, 14.2.23)

היהירות אפיינה גם את כהונתו של סמוטריץ׳ כשר האוצר: כאשר ראש אגף התקציבים, הכלכלנית הראשית והיועץ המשפטי של המשרד הציגו בפניו תחזית חריפה על פגיעת הרפורמה המשפטית בכלכלת ישראל, מירידה בדירוג האשראי ועד פגיעה חדה בתוצר ובהכנסות המדינה, הוא דחה את האזהרות ותקף את הדרג המקצועי, בטענה שמדובר ב״פרסום שנועד לשרת את מתנגדי הרפורמה״. (גלובס, 21.3.23)

בנוסף לכך הוא הסתיר את חוות הדעת הזו מהפרסום בטענה שההנחות עליו הוא מתבסס שגויות (ynet, 21.3.23)

מהלך כהונתו של בצלאל סמוטריץ׳ כשר האוצר הופחת דירוג האשראי של ישראל ארבע פעמים, על ידי שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות הגדולות, תקדים חריג בכל קנה מידה. בפברואר 2024 הורידה סוכנות Moody's את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בתולדותיה, מ-A1 ל-A2, והצמידה לו תחזית שלילית. באוגוסט 2024 הורידה גם סוכנות Fitch את דירוג האשראי של ישראל, תוך ציון הסיכונים הביטחוניים והפוליטיים TheMarker, 12.8.2024. בספטמבר 2024 ביצעה Moody’s הורדה נוספת, הפעם בשתי דרגות, מ-A2 ל-Baa1 וציינה במפורש את ההסלמה הביטחונית בצפון ואת היעדר אסטרטגיית היציאה מהמלחמה גלובס, 27.9.2024

. באוקטובר 2024 הצטרפה גם סוכנות S&P והורידה את דירוג האשראי של ישראל, תוך אזהרה מפני פגיעה מתמשכת ביציבות הכלכלית כלכליסט, 18.10.2024. סמוטריץ׳ תיאר את הורדות הדירוג כ״טבעיות״ נוכח המלחמה והסיכונים הגיאופוליטיים, אולם גורמים מקצועיים במשרד האוצר ובקהילה הכלכלית הצביעו על היעדר מדיניות כלכלית עקבית ועל התנהלות הממשלה ובראשה הרפורמה המשפטית והניהול הפיסקלי כגורמים מרכזיים שתרמו להחלטות חסרות התקדים הללו.

מאז ומעולם הכחיש טרור יהודי

בזמן מהומות ופרעות חווארה שבוצעו ע״י מתנחלים, במקום להרגיע את הרוחות, סמוטריץ׳ ללבות את האש ואמר ״אני חושב שאת הכפר חווארה צריך למחוק״ (1.3.23, ynet) אמירה שגונתה מעבר לים, מחלקת המדינה האמריקאית גינתה את האמירה בחריפות ערוץ 7: ״ההצהרות הללו היו חסרות אחריות. הן דוחות ומגעילות. אנו קוראים לראש הממשלה נתניהו ולבכירים ישראלים אחרים לגנות באופן פומבי וברור את הדברים האלה"

באותה תקופה נראה שסמוטריץ׳ עדיין זחוח ומלא בטחון עצמי, נשא נאום מביך עם אנגלית שבורה בכנס הבונדס בוושינגטון. (סרטון, 15.3.12)

ההופעות המביכות של סמוטריץ׳ לא עצרו שם והנזק התדמיתי של ישראל המשיך להתעצם גם כשנאם בפריז כשעל דוכן הנאומים שם התנוססה מפת ישראל הכוללת גם את ירדן, שבו הגדיל לעשות ולומר מול תקשורת בינלאומית: ״אין דבר כזה פלסטינים, כי אין דבר כזה עם פלסטיני... את האמת הזאת צריכים לשמוע בארמון האליזה ובבית הלבן״. הכנס בפריז היה אמור להתקיים בחסות קק״ל, אך זו הסירה את חסותה ממנו. (21.3.21, הארץ) במחאה על הנאום ועל המפה, הפרלמנט הירדני הצביע בעד ההמלצה לממשלה לגרש את השגריר הישראלי מעמאן וגם סעודיה גינתה את ישראל. (11.3.23, הארץ)

אחרי ה-7 באוקטובר

כבר ביום הטבח של ה-7 באוקטובר, בישיבת הקבינט ב-13:00 סמוטריץ׳ היה מוכן להקריב את החטופים: ״חטופים, בני ערובה, שבויים - להתעלם! אי אפשר להתנהל במחשבה שכזו.״ הגישה הזו ליוותה אותו לאורך כל המלחמה, על אף שהצביע בעד שתי העסקאות הראשונות. ההכרה שהוא נושא אחריות לטבח (בתור שר במשרד הביטחון) הגיעה מוקדם, כשאמר בהתייעצות המצומצמת הראשונה שאינה קבינט שכינס נתניהו בבוקר שבעה באוקטובר, כפי שפרסמה אילנה דיין ב"עובדה": "בתוך 48 שעות הם ידרשו מאיתנו להתפטר, והם צודקים". לפי גרסה קשה יותר של הדברים, אמר סמוטריץ': "תכף יבקשו להוריד לנו את הראש", דברים שנאמרו לנוכחים בחדר ברגע של כנות. חדשות 12. סמוטריץ׳ הודה ששקל להתפטר חודשיים אחרי המלחמה אולם אביו שכנע אותו לא לעשות זאת (מקור). שנתיים לאחר מכן, ב-2025, הודה שהיה עיכוב בשליחת הכוחות לעוטף עזה ביום המתקפה: ״ב-12:00 לא שלחנו את כל הכוחות דרומה כי לא ידענו אם זה תרגיל הטעיה״ (ynet, 2025)

תוך כדי המלחמה סמוטריץ׳ המשיך לקדם את רעיונותיו ומשנתו למרות שהציבור הישראלי עוד מלקק את הפצעים של אסון שבעה באוקטובר.

סמוטריץ׳ קידם את תכנית ההכרעה, במהלכים שנועדו להקריס את הרשות הפלסטינית ולהוביל לסיפוח יהודה ושומרון, הוביל תהליך הכשרה של 68 ישובים בלתי מוסדרים ביהודה ושומרון (מאקו, 20.4.24) הקפיא את המנהל האזרחי שבשליטתו כדי ליצור מציאות בשטח שתמנע כל אפשרות לחלוקה גיאוגרפית בהסכם, ומקפיא, מעכב או מונע את העברת כספי המיסים שישראל גובה עבור הרשות. 9.9.24. הציע לקדם מהלך שיוביל לשיתוק הבנקים הפלסטיניים. (21.11.24, כלכליסט) בסביבת השר סמוטריץ' לא מסתירים כי צעדים אלו היווה מכה קשה לכלכלת הרשות ואף היו עלולים להוביל לקריסתה. (21.11.24, כלכליסט) כל זאת כשמשרד הבטחון מתריע שוב ושוב שהזירה של יהודה ושומרון עלולה להתלקח בכל רגע.

בזמן מלחמת מלחמות ברזל תוך כדי הפעולות הקרקעיות של צה״ל סמוטריץ׳ קידם את רעיון כיבוש עזה, גירוש התושבים (״מרצון״) והתיישבות. ״הגיע הזמן לנסות משהו אחר וזה לאפשר במאמץ של כל הקהילה הבינלאומית פתרון הומניטרי לתושבי רצועת עזה במדינות אחרות בעולם.״ (3.1.24, ynet) ״צריך להקים התיישבות יהודית בשטח רצועת עזה כדי שתהיה שם נוכחות יהודית לאורך זמן״ (7.1.24, באולפן הפטריוטים) ״שנה הבאה בעזרת השם, הקפות שניות בגוש קטיף״ (24.10.24, סרטון) "יש היערכות להקמת מנהלת הגירה גדולה מאוד במשרד הביטחון. התקציב לא יעמוד כמכשול" (9.3.25, ערוץ 7) ״אנחנו כובשים את רצועת עזה, מטהרים אותה, שולטים בכל השטחים שאנחנו נכנסים אליהם. שטח שכבשנו, אנחנו לא יוצאים ממנו, גם לא במסגרת עסקה […] מרגע שמתחיל התמרון והכיבוש, אין מצב ששטח שכבשנו ברצועת עזה, אנחנו יוצאים החוצה.״ (5.5.25 לעמית סגל)

חלק מההתבטאויות האלו זכו לסיקור ביקורתי ועוין עבור ישראל והוצגו כהוכחות שישראל רוצה לבצע טיהור אתני ברצועה. אך בעיות אלו לא הטרידו את סמוטריץ׳ הוא המשיך לייצר אמירות שמשרתות ותומכות בנרטיב של המבקרים הגדולים של ישראל. ״בעזה יושבים שני מיליון נאצים״ (7.1.24, באולפן הפטריוטים) "אין חצי עבודה. רפיח, דיר אל-בלח, נוסייראת - השמדה מוחלטת. 'תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים' - אין מקום מתחת לשמיים" (הארץ, 30.4.24).

״אני אומר לכם שצריך להציב אולטימטום ולפתוח עליהם את שערי הגיהנום - לנתק מים וחשמל, להפסיק סיוע הומניטרי. יש לנו גיבוי מלא". (3.3.25, בכנס העשור של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית)

"read my lips: לא ייכנס אפילו גרגר חיטה באופן שיגיע לחמאס (7.4.25, ynet) בריטניה, אוסטרליה, דנמרק, קנדה, ניו זילנד ונורבגיה הטילו סנקציות אישיות על סמוטריץ' בגין הסתה וקריאות נגד פלסטינים; איסור כניסה למדינות, הקפאת נכסים. (ynet ,10.6.25)

״מכניסים סיוע הומניטרי כי אין ברירה. אי אפשר במציאות העולמית של היום לנהל מלחמה… אף אחד לא יתן לנו להמית ברעב שני מיליון אזרחים, למרות שזה אולי צודק ומוסרי, עד שלא מחזירים את החטופים, הומניטרי תמורת הומניטרי נכון מוסרית.״ (6.8.24, כנס קטיף) בעקבות האמירה הזו שר החוץ של האיחוד האירופי קרא להטיל סנקציות על סמוטריץ' וקרא לדברים ״הסתה לפשעי מלחמה״. (ynet, 12.6.24)

אפילו בבית הדין בהאג ציטטו את אמירותיו של סמוטריץ׳ כמו גם את האמירה שלו "כי 'אין צו בית משפט שישראל מחויבת לו״. (16.5.24, ynet).

פעולות למען ונגד החזרת החטופים, נורמליזצייה וסוף המלחמה

סמוטריץ׳ הצביע בעד עסקת החטופים הראשונה למרות שמפלגתו הצהירה יום קודם לכן כי ״העסקה רעה ואסור להסכים לה״ (הארץ, 22.11.23).

הצביע נגד עסקת החטופים השנייה, קרא לה ״רעה ומסוכנת״ והציב כתנאי להישארות מפלגתו בממשלה את הבטחת נתניהו לחזור ללחימה. (ynet, 15.1.25). ואכן, שלב ב׳ בעסקה לא הושלם, והמלחמה חזרה. (הארץ, 18.3.25)

באוגוסט 2025, חודשיים לפני שהעסקה האחרונה התקבלה בסופו של דבר, הצהיר בפני משפחות חטופים שהוא איים בפני נתניהו כי הוא יעזוב את הממשלה אם זה ילך על עסקה (מאקו, 20.8.25). הוא לא עזב את הממשלה.

״לא ניאנס לבצע צעדים מדיניים במסגרת עסקה לשחרור חטופים. אין שום מנהיג אחראי שיקבל החלטות מדיניות כחלק מעסקה כזו״ (9.2.25, ynet)

״אצביע נגד אם תהיה עסקה שאומרת 'כל החטופים תמורת סיום המלחמה״ (25.2.24, מאקו)

18.5.25 בביקור בניר עוז: ״אני הרוב - והרוב לא רוצה את השבת החטופים תמורת סיום המלחמה״

״הדרך לשמור על החטופים היא להודיע לחמאס שכל חטוף שלנו שחלילה קורה לו משהו - אנחנו מחילים באותו היום ריבונות על חמישה אחוזים משטח הרצועה. עוד חטוף - עוד 5%, עוד חטוף - עוד 5%, יש לנו גיבוי לזה״ (לישראל לא היה גיבוי לזה).

אם סעודיה אומרת לנו ׳נורמליזציה בתמורה למדינה פלסטינית׳, חברים, לא תודה תמשיכו לרכוב על גמלים על החול במדבר בסעודיה, אנחנו נמשיך להתפתח באמת, עם כלכלה וחברה ומדינה…״ (אינסטגרם, 23.10.25)

משרד האוצר כזירת ניסוי אידאולוגית

לפי דו״ח מבקר המדינה, ניהול משרד האוצר בידי בצלאל סמוטריץ׳ בתקופת החירום לווה בכשלים חמורים: פגיעה בהתנהלות המקצועית, בלבול וחוסר יציבות פנימית, קבלת החלטות על בסיס שיקולים לא־מקצועיים, אי־יישום צעדי חירום תקציביים והעמדת החוסן הפיסקלי של המדינה בסיכון (דה־מרקר, 4.11.2025). גם לאחר המלחמה המשיך סמוטריץ׳ לקדם סדר יום אידאולוגי על חשבון שיקולים כלכליים וציבוריים: הוא הוביל מהלכים להקמת התנחלויות שפונו בעבר בהר חברון ובשומרון, ובהן חומש ושא־נור, תוך הפקעת קרקעות מפלסטינים, וקידם 288 יחידות דיור בהתנחלות קדומים, שבה הוא עצמו מתגורר, מהלך שעורר ביקורת ציבורית חריפה (ynet, 27.11.2025). במקביל, המשיך להזרים תקציבי עתק ליהודה ושומרון, גם על רקע גירעון מתרחב ולחץ תקציבי כבד על כלל משרדי הממשלה (ynet, 8.12.2025).

במהלך כהונתו כשר האוצר היה בצלאל סמוטריץ׳ שותף מרכזי לניהול ברית תקציבית עם המפלגות החרדיות, שבאה לידי ביטוי בהזרמת כספים נרחבת לישיבות ולמוסדות חרדיים. בשעות האחרונות של שנת התקציב 2024 אישרה ועדת הכספים, ביוזמת משרד האוצר בראשותו, שורת העברות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בכספים קואליציוניים שאינם קשורים לצרכי המלחמה או לחירום הביטחוני, ובהם 108 מיליון שקל למוסדות הפטור החרדיים, 74 מיליון שקל לרשת מעיין החינוך התורני של ש״ס, 148 מיליון שקל לחוסרי שכר במינהל החינוך העצמאי, 126 מיליון שקל לחינוך מוכר שאינו רשמי (שמרביתו חרדי), 481 מיליון שקל ל״חינוך ההתיישבותי״ ו־318 מיליון שקל בסעיפים עמומים דוגמת ״שירותים שונים״ ( ווינט 1.1.2025). במקביל, בתקציב 2025 תוקצבו הישיבות בכ־1.7 מיליארד שקל, אף שהמפלגות החרדיות אינן בקואליציה, והממשלה פועלת להכניס את התקציב לבסיס התקציב הקבוע, צעד שנתקל בהתנגדות חריפה של הדרגים המשפטיים, שקבעו כי מדובר בכספים קואליציוניים מובהקים, במיוחד לאחר פסיקת בג״ץ שהפסיקה את מימון בני הישיבות המשתמטים והפחיתה את התקציב במאות מיליוני שקלי, כעת צפוי מאבק חריף סביב ניסיון הממשלה לעגן את התקציב כתקציב קבע דה מרקר 11.12.2025.

בישיבת סיעה ב29.12.2025, תקף סמוטריץ׳ בחריפות את נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, וכינה אותו ״מגלומן אלים״, תוך שהוא מוסיף איום בוטה: ״התוצאה תהיה שנדרוס אותו. הוא לא משאיר לנו ברירה״. ההתבטאות החריגה מצטרפת לשורת מתקפות של בכירים בממשלה נגד מערכת המשפט, וממחישה את ההסלמה בשיח בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, על רקע המאבק המתמשך סביב סמכויות בג״ץ ועצמאות מערכת המשפט. כאן 29.12.2025