נחקרי ציבור

מחוקקים תחת אזהרה
עיר מקלט

שמעו בדיחה, חשוד באונס, חשוד בקבלת שוחד וחשוד בהפרת אמונים נכנסים לבר. סתם, לא, הם נכנסים למזנון של הכנסת.

כמעט שליש מחברי הקואליציה נחקרים, מואשמים או הורשעו. במדינות אחרות עבריינים רצים כדי לברוח מהמשטרה, אצלנו הם רצים לכנסת.

זוהי הכנסת: לא בית הנבחרים, אלא בית הנחשדים. לא מגדלור מוסרי, אלא בית הבראה לתשושי מצפון. המושג ״עבריין מורשע״ הפך לסוג של תנאי קבלה במפלגות מסוימות.

מדינת ישראל גאה להציג: הפרלמנט היחיד בעולם שבו החסינות היא לא זכות, אלא סיבה קיומית.

פעם ״עבריין״ היתה מילת גנאי, היום זה תואר של כבוד. ״השר לשעבר שהורשע בשוחד״ נשמע יותר טוב מ״השר לשעבר שלא עשה כלום״.

ממחוקקים לנחקרים
תהליכים
1949 עד 1969
הכנסת הראשונה עד הכנסת השישית. בתקופה זו הוסרה חסינותם של שלושה חברי כנסת, שניים מהם בחשדות להחזקת מטבע חוץ (שלא הועמדו לדין) ואחד בחשד לשוחד, שזוכה.
1969 עד 1995
הכנסת השביעית עד הכנסת השלוש עשרה. בתקופה זו הוסרה חסינותם של שבעה חברי כנסת בחשדות שונים הקשורים לשחיתות שלטונית, ושישה מהם הורשעו.
1995 עד 2021
הוסרה חסינותם של 24 חברי כנסת רבים בחשדות שונים הקשורים לשחיתות שלטונית, 21 הורשעו. כל ראשי הממשלה שכיהנו משנת 1996 עד 2021 היו מעורבים בחקירות משטרה, ונגד חלקם הוגש כתב אישום.
הכנסת הנוכחית
20 חברי כנסת הורשעו, נחקרים או עומדים לדין, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, המואשם בשוחד מרמה והפרת אמונים. מקור: דורון נבות, שחיתות פוליטית בישראל.
תחקיר:עיר מקלט
  • רשימת ההסתבכויות של חברי הכנסת והשרים.
  • 20 מחברי הקואליציה (כמעט שליש) חשודים ו/או מורשעים בפלילים
  • מגוון העבירות הפליליות שמיוחסות לשרים ולחברי הכנסת: שוחד, מרמה, הפרת אמונים, אונס, שיבוש ראיות, הסתה לטרור ועבירות ביטחוניות.
  • בכנסת מקדמים חוק שיגביל את זימונם של חברי הכנסת לחקירות.
  • בחלק ממדינות העולם יש חקיקה מפורשת ואיסורים על מי שהורשעו בפלילים או חשודים בעבירות חמורות לכהן בממשלה או בפרלמנט. ברם חשוב מכך, הנורמה הציבורית ברוב המדינות המתוקנות מחייבת את הנבחרים להתפטר או להשהות עצמם.

בכנסת הנוכחית מצטופפים יותר ויותר עבריינים מורשעים וחשודים בפלילים. 20 מחברי הקואליציה הנוכחית, המונה 67 חברים, מככבים ברשימה הבלתי מכובדת הזו. מדובר בשיא שלילי בפוליטיקה הישראלית הנגועה שנים רבות בשחיתות ציבורית.

לא פלא איפה שבכנסת מקדמים תיקון לחוק החסינות, שיגביל את האפשרות לזמן חברי כנסת לחקירה במשטרה או להגיש נגדם תביעה אזרחית, שהרי הרשימה של נבחרי ציבור שהורשעו, נשפטים ונמצאים בחקירה רק הולכת ומתארכת.

הנה הרשימה לתפארת מדינת ישראל:

מורשעים

  • אריה דרעי – קבלת שוחד בסך 150 אלף דולר ועבירות מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. נגזרו עליו 4 שנות מאסר וקנס של רבע מיליון ₪. היה חשוד גם בפרשת בראון-חברון – קשירת קשר למינוי יועץ משפטי שיזכה אותו.
  • איתמר בן-גביר – סה"כ הוגשו נגדו 53 כתבי אישום, מהם הורשע ב-8, בהם בעבירות של תמיכה בארגון טרור, התפרעות, השחתת מקרקעין, הפרעה לשוטר, החזקת חומר תעמולה לטובת ארגוני טרור והסתה לגזענות.
  • חיים כץ - ב-2019 הודיע היועמ"ש על כוונתו להעמיד לדין את כץ בגין עבירת מרמה והפרת אמונים והעלמת הכנסות של למעלה מ-2 מיליון ₪. בעקבות עסקת טיעון כץ הודה והורשע בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים ונגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 75,000 ₪.
  • גלית דיסטאל - הורשעה בשימוש במקרקעין שלא כדין, בגין שטח של 60 מ"ר של חנות הבגדים בה החזיקה במושב שילת.

נשפטים

  • בנימין נתניהו – עומד לדין בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי האלפים, שבהם הוא מואשם שקיבל טובות הנאה ומתנות בשווי מאות אלפי שקלים מבעלי הון וכוח ובתמורה פעל כדי לסייע להם בעסקיהם בכובעו כרגולטור.
  • דוד ביטן – מואשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים ב-9 פרשות ולקיחת שוחד בסכום מצטבר של כמיליון ₪. לפי כתב האישום, אנשי עסקים וקבלנים שונים, שילמו לביטן סכומי כסף גדולים על מנת שיפעל עבורם לקבלת הטבות מול עיריית ראשון לציון, משרד התחבורה וגורמים אחרים.

נחקרים

  • חנוך מילבצקי – ביולי 2025 נחקר בלהב 433 בחשד לאונס, מעשים מגונים ושיבוש מהלכי משפט. החקירה הסמויה בפרשה החלה בשנת 2022. מילבצקי מכחיש. למרות החשדות הכבדים מונה מילבצקי ליו"ר ועדת הכספים.
  • טלי גוטליב – חשד לעבירה ביטחונית. פרקליטות המדינה הודיעה כי יש כוונה להעמידה לדין פלילי בכפוף לשימוע בחשד לעבירה על חוק השב"כ.
  • מאי גולן – נחקרת בחשד לניצול משאבי מדינה בתפקידה כשרה לצרכיה האישיים והפוליטיים, קבלת שוחד בנסיבות מחמירות, מרמה וקבלת טובות הנאה אסורות. גולן טרם התייצבה לחקירה.
  • אלי כהן – באוגוסט 2024 פשטו חוקרי להב 433 על משרד החוץ במסגרת חקירה פלילית בחשד שהונפקו דרכונים דיפלומטיים למי שלא זכאי להם. הבדיקה התמקדה במתן דרכונים דיפלומטיים לראשי רשויות מקורבים לליכוד ולבנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו. כהן עצמו נחקר באזהרה.
  • ניסים ואטורי – פריצה לבסיס צבאי
  • צבי סוכות – פריצה לבסיס צבאי
  • עמיחי אליהו – פריצה לבסיס צבאי
  • חיים ביטון – מרמה והפרת אמונים. המשטרה חוקרת חשד פלילי, שביטון השתמש בכספי משרד החינוך כדי לממן את פעילות עיתון של תנועת ש"ס.
  • יעקב טסלר – חשד לשיבוש חמור של הליכי חקירה, לפיו טסלר היה מעורב בהסכם השתקה, שבמסגרתו שולם סכום כסף גדול לקורבן תקיפה מינית של אביו, הרב אפרים טסלר.

נחקרו (והוחלט שלא להעמידם לדין)

בצדק החוק קובע שאדם זכאי עד שהוכח אחרת. אלא שיש מקרים שהם יש קושי ראייתי, או החלטות משפטיות שאינן קשורות לחשוד, ועדיין יש להוקיע את מעשיו ברמה הציבורית והאתית. קחו למשל את הדוגמאות הבאות:

  • ח״כ דוד אמסלם - נחקר ונעצר בפרשת זיוף טפסי התפקדות לליכוד ופעם נוספת נחקר בפרשת הולילנד. לא הוגש כתב אישום.
  • בצלאל סמוטריץ - בדוקאי שב"כ. נעצר ל-3 שבועות בחשד לחסימת כבישים בתקופת ההתנתקות ושוחרר ללא כתב אישום. יצחק אילן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ בזמן המעצר, אמר שסמוטריץ "רצה לפוצץ מכוניות נוסעות בכביש איילון" ונתפס "עם 700 ליטר של חומר דליק". "סמוטריץ' מחבל יהודי, תכנן לפוצץ מכוניות נוסעות בנתיבי איילון" | חדשות מעריב
  • מירי רגב - חקירת המשטרה נסגרה לאחר שלא התגבשה תשתית ראייתית. החקירה עסקה בחשד שרגב העדיפה להעביר תקציבים לרשויות שבראשן עומדים כאלה היכולים לסייע לה בפריימריז בליכוד, ולא באופן ענייני. נסגר תיק החקירה נגד השרה מירי רגב | ערוץ 7
  • מאיר פורוש - נחשד כי בהיותו סגן שר הבינוי והשיכון פנה פרוש לנזקקים שזכו לסיוע בדיור ממשרד השיכון וביקש מהם לסייע להצלחת מפלגתו בטרם הבחירות. בשנת 1999. המשטרה המליצה להעמידו לדין בחשד לעבירה על חוק הגנת הפרטיות ובעבירה של מרמה והפרת אמונים. החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגדו נומקה בספקות שהתעוררו סביב "היסוד הנפשי שבעבירה". המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ח"כ פרוש
  • אוריאל בוסו - נעצר יחד עם ראש העיר דאז איציק אוחיון בחשד ללקיחת שוחד, תיווך לשוחד, קבלת דבר במרמה ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון במהלך מערכת הבחירות המקומיות. המלצת המשטרה: להעמידם לדין. הפרקליטות החליטה על סגירת התיק נגדו בשל חוסר ראיות. ראש עיריית פתח-תקווה לשעבר וסגנו לא יועמדו לדין - גלובס אגב, ברכבו של בוסו התפוצצו פעמים מטעני חבלה והמשטרה העריכה שהרקע פלילי. ניסיון התנקשות נוסף בממלא מקום ראש עיריית פתח תקווה

חשוב לציין שבחלק ממדינות העולם יש חקיקה מפורשת ואיסורים על מי שהורשעו בפלילים או חשודים בעבירות חמורות לכהן בממשלה או בפרלמנט. ברם חשוב מכך, הנורמה הציבורית ברוב המדינות המתוקנות מחייבת את הנבחרים להתפטר או להשהות עצמם מיד עם פרסום החשדות הללו. ואילו בישראל הנבחרים תוקפים את המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט ונצמדים לכיסאם.