גדעון סער
גדעון סער הוא החלקיק היחיד בטבע שמסוגל להימצא בשני מצבי צבירה הפוכים בו-זמנית, ועדיין לשכנע אתכם שהוא הדבר הכי יציב בחדר. הוא האיש שגורם לשבשבת להיראות כמו עמוד בטון יצוק.
סער טוען שהוא ונתניהו ״רואים עין בעין את המציאות הביטחונית״. זה כנראה נכון. שניהם רואים מציאות שבה ההישרדות הפוליטית שלהם חשובה יותר מכל דבר אחר.
גדעון סער הוא ״ליברל״ שרוצה לסגור לך את המרכול בשבת. הוא "ממלכתי" שחובר לכוחות הכי כאוטיים בפוליטיקה הישראלית. הוא תומך בלגליזציה של קנאביס, אולי מתוך תקווה שאם כולנו נהיה מסטולים, לא נשים לב לזיגזגים שלו.
ארוחות שישי אצל משפחת סער בטח נראות כמו עימות טלוויזיוני שלא עבר עריכה: אלונה זורקת עקיצה על חוק הגיוס, גאולה מנסה לראיין את גדעון על למה הוא שוב התהפך, וגדעון בטח עסוק בלהפריד בשר וחלב בצלחת, כי הוא מתחזק עכשיו, וזה קורץ לבייס.
סער הוא לא אופורטיוניסט, זו מילה גסה מדי. הוא פשוט ״ממלכתי״. ובשפה של סער, ״ממלכתיות״ היא היכולת להגיד משפט והיפוכו בטווח של שנתיים, ועדיין להישמע כאילו אתה מקריא את מגילת העצמאות.
בסופו של יום, גדעון סער הוא הפוליטיקאי המושלם לעידן הפוסט-אמת. הוא לא מחויב למילה שלו, הוא מחויב ליעד שלו. הוא עורך דין מבריק שמייצג לקוח אחד בלבד: את עצמו. הוא יטען בלהט בעד התביעה, ורגע אחרי זה יסגור עסקת טיעון עם ההגנה, ואז ימנה את עצמו לשופט.
גדעון סער מקדם בבוקר סיורים בחברון, בערב מתקלט בבר תל אביבי, ובלילה שומר בשר וחלב. גדעון סער הוא לא פוליטיקאי, הוא אלגוריתם מבולבל של נטפליקס שמנסה לקלוע לטעם של כולם ובסוף יוצא סרט שאף אחד לא רוצה לראות.
התחייה, הליכוד, תקווה חדשה, המחנה הממלכתי, הימין הממלכתי, ושוב הליכוד.
גדעון סער החליף יותר מסגרות פוליטיות מאשר דיג'יי מחליף שירים בחתונה. ובסוף הוא תמיד חוזר לאקסית המיתולוגית שמתעללת בו.
גדעון סער יזם את ״חוק האזיקים״ כדי לשמור על כבודם של עצורים. זה אירוני, כי הוא אזק את עצמו לנתניהו וזרק את המפתח לים.
- כשר המשפטים מינה את גלי בהרב-מיארה ליועצת המשפטית לממשלה, ״פגשתי מועמדים רבים… היא הייתה המתאימה ביותר״.
- כשר החוץ תוקף את בהרב-מיארה וקורא לפטר אותה בטענה שהפכה קמיקזה שרוצה להפיל את הממשלה.
- כשר החינוך הגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה, ואף היקצה חצי מיליארד ש״ח להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים וערבים.
- כח״כ היה נגד ההתנתקות מעזה.
- כשר חינוך קידם סיורי תלמידים במערת המכפלה בחברון.
- כשר פנים ניסה לסגור מרכולים בתל אביב בשבתות - ונכשל (למרות שהוא גדל וחי בתל אביב הליברלית והחופשית).
- כשר הפנים האריך את שעון הקיץ עד סוף אוקטובר.
- כשר הפנים קידם לגליזציה של קנאביס לצריכה עצמית.
- ח״כ גדעון סער היה הגבר הראשון (והיחיד) שעמד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה. ולימים נאלצה רעייתו לוותר על קריירה משמעותית כעיתונאית, בשל חשש לניגודי עניינים.
- הוא הוביל הצעת חוק לייצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות - אבל הצטרף לממשלה שמדירה נשים מכל התפקידים הבכירים.
- גדעון סער היה היחיד בשנים האחרונות שהעז להביע רצון להתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד, הסתכסך איתו ופרש מהמפלגה לכמה שנים.
- הקים מפלגה - תקווה חדשה - ואז עוד מפלגה - הימין הממלכתי - ואז חזר לליכוד.
- כשר החוץ העניש מדינות ״עוינות״ לישראל בסגירת שגרירות או החזרת השגריר, והעניק למדינות ״אוהדות״ לישראל ופתח שם שגרירויות.
- סער באופוזיציה התנגד נחרצות ל״רפורמה המשפטית״ של יריב לוין ואמר: ״זו מילה מכובסת לשינוי המשטר במדינה.״ סער בקואליציה תומך בהפיכה המשטרית.
- הוא אבא של אלונה סער, שחקנית כוכבת, שלא חוסכת ביקורת מהממשלה שאבא שלה חבר בכיר בה.
- בהסכם חזרתו לליכוד, קיבל סער שריון בעשיריה הראשונה.
גדעון סער הוא פוליטיקאי.
פוליטיקאי הוא אדם הפועל בזירה הציבורית לקידום עמדות, מדיניות ואינטרסים באמצעות מוסדות השלטון או המערכת הפוליטית.
או בניסוח קצת יותר מחודד
פוליטיקאי הוא מי שמבקש כוח ציבורי או מחזיק בו, ומשתמש בו כדי לעצב מדיניות, לחלק משאבים ולהשפיע על חיי הציבור.
אבל יש יאמרו שבאופיו, גדעון סער הוא אופורטיוניסט
איש ימין בהשקפת עולמו, שעבר ממפלגה - התחייה - למפלגה - הליכוד - למפלגה - תקווה חדשה - למפלגה - המחנה הממלכתי - למפלגה - הימין הממלכתי - למפלגה - הליכוד.
הוא חמקמק. ליברל, אבל שמרן. מגניב, אבל קיצוני. משתעשע בלהיות דיג׳יי אהוד, אבל גם ניסה לגזול מתל אביב את האופי הפתוח שלה. וואלה
תומך בשלטון החוק, אבל חובר לכוחות הריאקציונים הקיצוניים ביותר שרוצים לבצע הפיכה משטרית. לעיתים אפשר לחשוב שהוא פועל רק ממניעי אופורטיוניזם פוליטי ולא מתשתית ערכית.
אחת ההחלטות המשפיעות ביותר של סער היא החלטתו, כשר משפטים בממשלת השינוי, למנות את עו״ד גלי בהרב-מיארה ליועצת המשפטית לממשלה. הוא הסביר אז, שאחרי חיפושים וראיונות רבים, החליט שהיא המתאימה ביותר. לימים, כחלק ממהלך פוליטי, הפך את עורו - לא בפעם הראשונה, וכנראה לא האחרונה - והצטרף למקהלה שקוראת לפטרה. אבל לזה עוד נגיע.
סער פעיל בזירה הציבורית מגיל 15. אז הצטרף לתנועת התחייה, מפלגה ימנית אידיאולוגית שקידמה מה שקראו אז ״ארץ ישראל השלמה״ והתנגדה לוויתור על חבלי מולדת (״אף שעל״). כבר כנער בער בו הרצון לפעול בזירה הציבורית, להשפיע ובעיקר לצבור כוח. פוליטיקאי.
"כשאתה נכנס לפוליטיקה, זה מסע קשה. אתה עובר התמודדויות, עליות, ירידות. הדבר החשוב בכול העניין הוא שאני אוהב את הכנסת". כיכר השבת
במהלך הקריירה הפוליטית שלו כיהן כסגן ראש הממשלה, שר המשפטים, שר החינוך, שר הפנים, חבר כנסת מטעם הליכוד, חבר כנסת מטעם תקווה חדשה. מזכיר הממשלה אצל שרון, מזכיר הממשלה אצל נתניהו, שר החוץ.
ביוגרפיה
גדעון משה סרצ'נסקי, בנם הבכור של ברוריה - מחנכת ממוצא בוכרי וד״ר סרזין שמואל, רופא ילדים שעלה מארגנטינה - נולד בתל אביב ב-9 בדצמבר 1966. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה למצפה רמון, ואז לקיבוץ שדה בוקר, שם שימש אביו רופאו האישי של בן גוריון. ומשם בחזרה לתל אביב.
את שירותו הצבאי עשה בגולני.
הוא למד משפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. אז עבד כעיתונאי בשבועון ״העולם הזה״, בעריכת אורי אבנרי, שהיה הסמן השמאלי במפה הפוליטית בישראל. אבנרי דגל בפתרון שתי מדינות על קווי 1967, בסיום הכיבוש ובחלוקת ירושלים. סער, בעל טור פוליטי בשם ״טפטפת״, כבר היה אז עמוק באידיאולוגיה הימנית.
משם עבר לעיתון ״חדשות״ בבעלות משפחת שוקן, ואז היה בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2 החדש, ככתב לענייני משפט.
פעילות פוליטית
את היכרותו עם מסדרונות הכנסת עשה כעוזר של היועץ המשפטי לממשלה, אז מיכאל בן יאיר.
ההיכרות השתלמה, כי בשנת 1999, מינה אותו נתניהו למזכיר הממשלה (הוא שימש בתפקיד גם בזמן ממשלת שרון הראשונה).
בבחירות של 2003 נבחר לכנסת ה-16 כנציג מחוז תל אביב בליכוד. כח״כ התנגד לתוכנית ההתנתקות שהוביל שרון, לפינוי כל ההתנחלויות ברצועת עזה, והתנחלויות מבודדות בצפון הגדה המערבית. ויקיפדיה
בכנסת 17 היה לגבר הראשון שנבחר כיו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה, מאז הקמת הוועדה ב-1992 וכיהן בתפקיד במשך שנתיים. ויקיפדיה אבל בביתו הפרטי, נאלצה כמה שנים אחר כך רעייתו, גאולה אבן, מגישה בכירה בתאגיד השידור הציבורי, לזוז הצידה מחשש לניגוד עניינים, וכדי לא להפריע לבעלה.
בכנסת 18 2009-2013 כבר קפץ מדרגה ומונה כשר החינוך. בתפקידו זה הוביל רפורמה בהשכלה הגבוהה והגדיל את התקציב ב-30% ואף היקצה חצי מיליארד שקלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים. Ynet
הוא הקפיד להכניס תכנים ימניים למערכת החינוך, וכשביקר בקריית ארבע הכריז על השקת תוכנית "נעלה לחברון" שבה משרד החינוך התחייב להפעיל תוכניות שיעודדו תלמידים לבקר בחברון ובמערת המכפלה. חב"ד אונלין
בכנסת ה- 19 2013-2014 מונה כשר הפנים
וגם שם הוביל רפורמות: הארכת שעון הקיץ עד לסוף חודש אוקטובר. וצמצום הסחבת הביורוקרטית בקבלת היתר לבניית מתקנים ביתיים, בהם פרגולות, גדרות, מצלמות ומזגנים - מה שכונה ״רפורמת הפרגולות״. וואלה
ביצע את מהפכת צדק חברתי, היא מהפכת הארנונה בנגב. לפיה הכנסות ממתקנים המשלמים ארנונה שנתית בסך עשרות מיליוני שקלים לשתי המועצות האזוריות החזקות תמר ורמת נגב, יחולקו ל-14 רשויות מקומיות שרובן חלשות כלכלית. וואלה | גלובס
אבל הליברליזם שלו נעצר כאשר הוביל מאבק נגד פתיחת בתי עסק בשבתות ובחגים בתל אביב. מה שזכה לכינוי 'חוק המרכולים'. וואלה
פסק זמן מהחיים הפוליטיים ובחירת נשיא המדינה יוני 2014
סער גילה עצמאות פוליטית מול נתניהו, כאשר תמך במועמדותו של רובי ריבלין, איש ליכוד, ואז שנוא נפשו של נתניהו, לנשיא המדינה. ynet
ותמיכתו בריבלין גרמה לקרע בינו לבין נתניהו. סער הבין שלא יוכל להתקדם. נתניהו אמר לסער "אזכור שיצאת נגדי", מאקו
בכנס רב משתתפים בכפר המכביה זרק סער פצצה והודיע שהוא לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים: "בקרוב בני דויד יתחיל ללכת ואני רוצה ללכת איתו יד ביד".ynet ערוץ 7
2017 - דוד הלך לגן ואבא חזר לכנסת
באפריל 2017 בהופעה בסניף הליכוד בעכו סיפר: "פייר, התגעגעתי", והוסיף: "המטרה שלי היא לחזק את הליכוד, ואני מצטער אם זה יאכזב כמה אנשים. יש לי מה לתרום". ynet
ואכן, בבחירות לקראת הכנסת ה-21, הוא מקבל את המקום החמישי בפריימריז של הליכוד.
זמן קצר אחר כך עשה מה שיכול להסתמן כטעות פוליטית שתרחיק אותו ממוקדי קבלת החלטות למשך כמה שנים - הוא נענה להצעה של נתניהו לערוך פריימריז לראשות הליכוד. וצייץ ״אני מוכן״. הציוץ עורר מהומה בליכוד. חודש אחר כך קרא ליו״ר הליכוד, בנימין נתניהו להתפטר בעקבות אי יכולתו להרכיב ממשלה: "נתניהו היה צריך לקבל אחריות לא בגלל כתב האישום אלא בגלל המצב שהמדינה תקועה בו, בלי יכולת להקים ממשלה. במקומו הייתי מקבל אחריות ומתפטר ומאפשר לתנועה לקיים הליך דמוקרטי". מאקו
בבחירות שנערכו בדצמבר 2019 לראשות הליכוד קיבל סער פחות משליש מהקולות. למרות זאת, בפריימריז לקראת בחירות 2020 קיבל סער את המקום החמישי. אבל נתניהו, לא שוכח ולא סולח, ולמרות מיקומו הגבוה ברשימה, לא מינה אותו לשר והציע לו את תפקיד השגריר באו״ם. סער סירב: "אחרי שחזרתי לצמרת הליכוד אחרי כחמש שנים בחוץ, למרות שראש הממשלה לא עשה מזה סוד - בלשון המעטה - שהוא לא רצה אותי שם, למדתי שהמעמד הציבורי שלי לא נקבע ולא ייקבע לפי מה שאני אקבל או לא אקבל מראש הממשלה. אני אסלול את הדרך שלי. לא עשיתי קמפיין, ולא הייתי מוכן להתרפס" . כיכר השבת
דצמבר 2020 סער פורש מהליכוד ומקים את מפלגת תקווה חדשה.
ואז יוצא בטורבו על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל הליכוד: "מי שרוצה שנתניהו ימשיך כראש ממשלה, שלא יצביע לי". "אם הוא ראש הממשלה, אני אשב באופוזיציה". ice
"התנועה (הליכוד) הפכה לכלי שרת לאינטרסים של העומד בראשה, כולל כאלה הנוגעים למשפטו הפלילי. תרבות פסולה של ביזוי והכפשת יריבים פוליטיים. איני יכול להיות חבר מפלגה של נתניהו ובממשלה שלו. ישראל זקוקה לאחדות ויציבות. נתניהו לא יוכל להעניק לה לא את זה ולא את זו. הליכוד שינה את פניו באופן דרמטי ומואץ, התנועה הפכה לכלי שרת לעומד בראשה". דבר
כנסת 24 - בבחירות במרץ 2021 תקווה חדשה מתמודדת לכנסת. ומשיגה 6 מנדטים.
ממשלת השינוי, מרץ 21 לאחר שבנט מקבל את המנדט מהנשיא סער חובר לבנט, לגנץ ולפיד וביחד מקימים את ממשלת השינוי. הוא מתמנה לשר המשפטים.
שר המשפטים בממשלת השינוי. יוני 2021- 2022
מינויו כשר משפטים הניב אנחת רווחה במעגלים הליברליים. ואכן, סער היה אחראי למינויה של גלי בהרב מיארה כיועצת המשפטית לממשלה: "התפקיד הזה הוא חשוב וקריטי לשמירה על הערכים של שלטון החוק. הוא יקר לי. הקדשתי זמן רב לתהליך בחירת היועמ"ש. בחצי השנה האחרונה פגשתי מועמדים רבים. בסופו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה שעו"ד גלי בהרב-מיארה, היא המועמדת המתאימה והראויה ביותר לתפקיד. עימה קיימתי מספר פגישות בנושא״ .מעריב
סער גם אחראי למינויים של ארבעה שופטים לבית המשפט העליון: גילה כנפי־שטייניץ, רות רונן, יחיאל כשר וח'אלד כבוב.
ועל שמו רשום גם מהלך של ליגליזציה בשימוש בקנאביס. מאקו
חזרה לליכוד אחרי זיגזג וסלטות לאחור: כנסת 25
ממשלת השינוי נופלת ולקראת הבחירות הקימו סער ובני גנץ רשימה אחת, 'המחנה הממלכתי'. "בני גנץ הוא היום המנהיג המתאים לעמוד בראש ממשלת אחדות כזאת. בין המחנה של מפלגות "גוש נתניהו" לבין המחנה שמשמאל למרכז – יש מקום לכוח פוליטי חזק ואחראי של הימין הממלכתי והמרכז הביטחוני" אמר סער.
הם זוכים ב- 12 מנדטים, ארבעה מהם של תקווה חדשה. ב-12 באוקטובר 2023 נכנסת המפלגה לממשלת נתניהו. ללא תנאים מוקדמים. ללא מועד יציאה, ללא תוכנית מסודרת, אפילו בלי תנאי להפסיק את חקיקת ההפיכה המשטרית. נכנסים לממשלה עם ראש ממשלה שעומד לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, לממשלה שעל שמה ועל אחריותה רשום המחדל הנורא והגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, אחרי יותר מאלף ומאתיים אנשים שנרצחו, נטבחו, נאנסו בבתיהם, 251 נחטפו לעזה. הם מצטרפים לממשלה תחת הסבר אחדות מעורפל. סער מתמנה לשר בלי תיק.
הוא מתפטר מהממשלה, מתפצל ממפלגתו של גנץ ומקים עוד מסגרת פוליטית חדשה, הפעם היא נקראית ״הימין הממלכתי״. הידיעות על מגעים שסער מקיים עם הליכוד לא הפתיעו איש. סער מצטרף לקואליציה של נתניהו ושוב מתמנה לשר בלי תיק וחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. הוא שכח את העובדה שקרא לנתניהו לפרוש, כי מיצה את התפקיד, הוא שכח שהיה נחרץ בהתנגדותו ל״רפורמה המשפטית״ של יריב לוין, שקרא לה ״שינוי משטרי״, הוא שכח שנתניהו עומד לדין. והוא שכח שנתניהו אחראי למחדל ה-7 באוקטובר.
הפוליטיקאי האופורטיוניסט התעורר לחיים. הוא הבין, שאת שאיפתו להיות ראש ממשלה יוכל לממש רק במפלגה גדולה כמו הליכוד. שרק על אצבעותיהם של חברי מרכז הליכוד הוא יוכל אולי להפוך את החלום למציאות. אם יהיה חזק מספיק מול כל שאר הטוענים לכתר.
בשלב הזה כדאי להזכיר, דברים שאמר סער על ראש הממשלה נתניהו, כאשר הוא פיטר את יואב גלנט: "החלטת נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט היא מעשה של טירוף, המעידה על היעדר מוחלט של שיקול-דעת", כתב אז סער. "אין תקדים בתולדות ישראל לשר ביטחון שפוטר בגלל שהתריע, כמתחייב מתפקידו, על סכנה ביטחונית. נתניהו נחוש לדרדר את ישראל לתהום. כל יום בו מכהן נתניהו בתפקידו מסכן את ישראל ועתידה". קור
הוא מונה לשר חוץ בממשלת נתניהו ומפגין אקטיביזם אינטנסיבי במיוחד. הוא פותח שגרירויות במדינות "אוהדות" לישראל, וסוגר שגרירויות במדינות הנחשבות "עוינות" - כאילו שגרירות אינה עניין של שיקולים מדיניים וגיאו-פוליטיים, אלא פרס על התנהגות טובה. סרוגים
לאחר שנשיא צרפת מקרון התבטא על הקמת מדינה פלסטינית אומר סער "רוצה מדינה פלסטינית? תקים אותה בצרפת". ice
המיזוג עם הליכוד היה הצעד הבא. "כמה טוב לחזור הביתה", אמר בכינוס מרכז הליכוד. אני רוצה לומר לרה"מ נתניהו - תמיד באמצעי תקשורת מסוימים בוחרים להביא ציטוטים מתקופה מסוימת. אבל אני זוכר את הדרך כולה. כולנו בשר ודם. כל אחד יכול להסתכל אחורה, אבל בדרך כלל מה שניתן לשנות זה את העתיד".מעריב
לדבריו החליט לחזור לממשלה אחרי שהבין שנתניהו והוא רואים עין בעין את המציאות הביטחונית. n12
למעשה, ברור שהוא חזר לליכוד כדי שיוכל להתמודד על ראשות הממשלה. לסער יש שורשים עמוקים בליכוד וגם בסיס תמיכה רחב, ובמאבק המסתמן - אם וכאשר נתניהו יפרוש אי-פעם - בין הטוענים לכתר, יהיה סער מתמודד חזק במיוחד.
עוד ציטוטים ועובדות על סער
חקיקה
סער יזם למעלה מ־30 הצעות חוק פרטיות שאושרו בכנסת ה־16 וה־17. ביניהם חוק האוסר להביא עצור לבית משפט כשהוא אזוק ("חוק האזיקים") . חוק לייצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות. הארכת חופשת הלידה מ־12 ל־14 שבועות. חוק להסדרת פעולתם של שדלנים (לוביסטים). חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), חוק למניעת אלימות במשפחה.
הפיכה משטרית, או רפורמה נדרשת. גדעון סער מתהפך
התוכנית של לוין זה לא חוק מאוזן, אחרי השתלטות שהוא מציע על בית המשפט ופוליטיזציה של בחירת השופטים - הוא גם מציע ביטול בפועל של הביקורת השיפוטית על חקיקה", המשיך סער בדבריו. "התוכנית ככללה היא תוכנית להשתלטות של הממשלה על המערכת המשפטית, והיא מסוכנת לעתיד שלנו כאזרחים". היא תוכנית מסוכנת, היא תוכנית לפירוק המשטר הדמוקרטי. מאקו
“‘רפורמה’ במשפט? מילה מכובסת לשינוי המשטר במדינה. המהלך הוא לא רפורמה אלא שינוי המשטר במדינת ישראל.” גדעון סער בראיון לרדיו ynet (הדברים מדווחים על ידי ynet).
חודש לפני בחירות נובמבר 2022 בראיון בפגוש את העיתונות סער מדבר.
בעקבות דבריו של אריה דרעי כי יפעל נגד מערכת המשפט אם ייפסל לכהן כשר בממשלה הבאה. "אני חושב שאריה דרעי, בפרץ של אותנטיות, חשף בדיוק את התוכנית של גוש נתניהו, לא מדובר פה בחילופי שלטון כמו שקורים במערכות בחירות אלא בשינוי משטר. לא מדובר פה שבית המשפט יצמצם את מבחן הסבירות – הוא רוצה לקחת את כל הסמכות מבית המשפט".
לשאלה אם לדעתו הממשלה תפטר את היועמשית "אין שום ספק. זה שכל יומיים מופיע חבר כנסת אחר בליכוד ואומר שיפטרו אותה, זה נראה לך מקרי? אנחנו לא תמימים".
"אני כשר משפטים עמדתי בהשבעת שופטים ודיברתי נגד האקטיביזם השיפוטי. גוש נתניהו לא רוצה לחסל את האקטיביזם השיפוטי - הם רוצים לחסל את הרשות השופטת כרשות עצמאית במדינת ישראל". מאקו
על הליכוד בתקופת המהפכה המשפטית "הם לא רוצים מערכת משפט עצמאית, אלא פוליטיזציה. שהם ישלטו בבחירת השופטים באופן טוטאלי כקואליציה, בייעוץ המשפטי הציבורי ובתביעה – ואז אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. זה שקר, אין רפורמה משפטית, יש תוכנית לדיקטטורה. שמעתי שגם הם רוצים לסתום לכם את הפה (עיתונות), לסגור לשופטים את הפה וליועצים המשפטיים - לעשות מה שבראש שלהם ושאף אחד לא יפריע להם. בית המשפט מפריע להם". מאקו
על יריב לוין
"נאומו היה מנאומי ההסתה החמורים ביותר שנשמעו נגד מערכת המשפט. הוא הוכיח שאינו כשיר לשאת בתפקידו". ice
על היועמשית, גלי בהרב מיארה
"אם כל העובדות שידועות לי היום היו ידועות לי אז - לא הייתי מציע את מועמדותה. עו"ד בהרב-מיארה לא הותירה לשר המשפטים כל ברירה, אלא לנקוט במהלך עליו הודיע הערב והיא זו שבהתנהלותה שיכנעה שצעד זה נדרש". כאן
"מזה זמן היא לא מקיימת קשרי עבודה תקינים עם הממשלה ועם השרים. כל דבר הוא "מניעה משפטית". מוסד זה נהרס בימים אלה והופך להיות מוסד שמקבל אמון מחצי עם בלבד על פי השתייכות פוליטית. המשך כפייתה על הממשלה היא תקלה שלטונית חמורה הפוגעת קשות בתפקוד הרשות המבצעת. ראיתי זאת פעם אחר פעם - ומקרוב - בחצי השנה האחרונה". ערוץ 7
בישיבת ממשלה הוא אף אמר עליה: “מצטער שמיניתי אותך, את כמו קמיקזה… זה מה שאת עושה בשביל להפיל את הממשלה.” דברי סער תוקפים את אופן פעולתה של היועמ"שית והאשמתה שהיא פעלה כנגד הממשלה במקום לייעץ. mako
על הוועדה לבחירת שופטים
כעת מוצגים השינויים הדרמטיים כפשרה, בתמיכתו של שר החוץ גדעון סער שלפני שנתיים היה באופוזיציה והתנגד נחרצות למהפכה. הוא ולוין טוענים כי המתווה – שהמוקד שלו הוא שינויים מהותיים בוועדה לבחירת שופטים – הוא מתווה הגון שלא יאפשר לאף צד, לא לקואליציה, לא לאופוזיציה ולא לשופטי העליון, יכולת לכפות את עמדתו. Ynet
שינוי עמדה בנושא משפט נתניהו אחרי שמונה לשר חוץ.
"נכון יהיה שנשיא המדינה יפעיל את סמכות החנינה ויסיים את הסאגה הזאת", והוסיף: "גם כשהייתי באופוזיציה תמכתי בסיום הסאגה ההזויה של משפט נתניהו". ב-2023 סער תמך בהסדר טיעון, שהוא הרשעה בתוספת הודאה; כעת הוא תומך בחנינה שלא כוללת אף רכיב. גלובס
גדעון סער ואלונה סער
כוכבת "המפקדת" מחזיקה בדעות שונות משל אביה ומביעה פומבית את מורת רוחה מהממשלה.
בינואר 2025 לאחר שפורסם על השבת גופתו של יוסף אלזיאדנה, בעוד בנו חמזה עדיין נעדר, כתבה: "אין ניצחון מוחלט כשחטופים חוזרים בארונות". ice
באוקטובר 2024 לציון שנה למלחמה קראה לעשרות אלפי עוקביה באינסטגרם לצאת להפגין למען השבת 101 החטופים בציון שנה להחזקתם בשבי. מאקו
באוגוסט 2024 "אם היום היו בחירות אז כנראה לא הייתי מצביעה לו, כי אנחנו לא חושבים אותו דבר על מה שעל סדר היום". למרות זאת, טענה סער: "בקשר הרגשי שלי איתו, הייתי רוצה בשבילו שיגיע לירח ולכוכבים". ice
בנובמבר 2024 יצאה נגד פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, שכתוצאה מהם ימונה אביה לשר החוץ ונגד הממשלה שאליה הצטרף לאחרונה. "אם אפשר להחליף שר ביטחון בזמן מלחמה אז אפשר (ורצוי) להחליף את הממשלה כולה, להקים ועדת חקירה ממלכתית ולהחזיר את החטופים". מקור
בדצמבר 2024 "כשאני יוצאת נגד הממשלה אנשים אומרים: 'הם בכלל לא מדברים, גדעון ואלונה, הם לא בקשר, היא שונאת אותו', זה ממש לא מה שאמרתי. לא הבנתי את הרעב והצמא של אנשים לראות דם ביני לבין אבא שלי. זה מגעיל. אנחנו אוהבים אחד את השנייה כי הוא אבא שלי, הוא גידל אותי אז אל תמהרו כ"כ לייתם אותי. אני תמיד אהיה הבת של אבא". ice
השילוב של ליברל חילוני תל־אביבי (אוהד של מכבי תל אביב וריאל מדריד), בעל מראה אינטלקטואלי, המציג בעמוד הפייסבוק תמונות מהופעות רוק שבהן צפה בישראל ובעולם, הנשוי לאשת תקשורת, מחזיק בעמדות מדיניות ימניות, מתקרב לדת ומפריד בין בשר לחלב, נראה כשילוב שנועד לקרוץ למספר מקסימלי של בוחרים. "הדמות של עורך דין חריף עם משקפיים, בעל יכולת להיות ימין מצד אחד ולהסתובב בברים הנחשבים מצד שני - זה משחק שעובד טוב כבר הרבה שנים.
גדעון סער וגאולה אבן
גאולה אבן נולדה ב-15 ביוני 1972 בחיפה. מנישואיה הראשונים יש לה 3 ילדים.
גאולה אבן היא עיתונאית למעלה משלושים שנה. את שירותה הצבאי עשתה אבן בגלי צה"ל, שם שימשה כתבת ומגישת תוכניות אקטואליה. משנת 1993 שהחלה לעבוד בערוץ הראשון עשתה שורה של תפקידים כמגישת תוכניות אקטואליה. לשיא הקריירה הגיעה בגיל 25 כשנבחרה להגיש את מהדורת החדשות 'מבט' במקום חיים יבין. כשיבין חזר היא נדחקה להגשת 'ערב חדש' ולאחר מכן להגשת 'היומן' בשישי. במקביל, הגישה לסירוגין תוכניות אקטואליה.
אבן נישאה לסער ב-2013 עם תחילת הקדנציה שלו כשר הפנים וכחבר כנסת. ולהם שני ילדים משותפים.
לאחר הנישואין של אבן וסער החלו לעלות שאלות של אתיקה מקצועית.
ביולי 2022 אבן מודיעה פעם נוספת על פרישה מהתאגיד. "הודעתי לתאגיד השידור הציבורי על התפטרותי. תמיד האמנתי בשידור הציבורי ובמשך 30 שנה שמרתי לו אמונים תוך הקפדה בלתי מתפשרת על מקצועיות למען הצופים. כל אישה היא לא רק הגבר שהיא נשואה לו". הדברים נאמרו שבועיים אחרי שפורסמה החלטת וועדת האתיקה של מועצת התאגיד שלא לאפשר לאבן להגיש את תוכניתה במהלך הבחירות. ynet
דברים שאמרה גאולה אבן על בנימין נתניהו
בבחירות 2020 כשסער הכריז על התמודדות מול נתניהו לראשות הליכוד. "גדעון בעלי נלחם עבור נתניהו והליכוד כאריה מאז שחזר לזירה הפוליטית,הוא עבד לילות כימים על מנת שביבי ינצח אך לאחרונה הוא הגיע למסקנה שנתניהו לא יכול להרכיב ממשלה אחרי שכשל פעמיים. גדעון יכול לנצח. אני מאמינה ומקווה שהוא ינצח. הוא בא ואומר חד וחלק, אם המצביעים רוצים בהמשך שלטון הליכוד והימין ובמישהו שינהיג את העם המשוסע הזה – הוא זה שיוכל לעשות את זה".
ועל ההסתה נגדם אמרה: "אנחנו יודעים מאיפה ההסתה הזאת באה. כשאומרים על גדעון 'חבל שהוא לא הקשיב שלא בוגדים במשפחה', ושהכתובת לתדרוך הזה מגיע מבלפור ומסביבת רה"מ - הדבר הזה מסוכן". מאקו
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- שנות חיים ורקע משפחתי: גדעון משה סער נולד ב־9 בדצמבר 1966 בתל אביב, בשם גדעון משה סרצ'נסקי; נכון ליוני 2026 הוא בן 59. מקורות ביוגרפיים מתארים אותו כבנם הבכור של ברוריה, מחנכת/מורה ממוצא בוכרי, ושל ד"ר שמואל/סרזיו סרצ'נסקי, רופא ילדים שעלה מארגנטינה. ב־2 בדצמבר 2008, בשאלון וואלה!, סער השיב על מקום לידתו: "תל אביב, ישראל", ועל הוריו: "אבא בארגנטינה, אמא ילידת הארץ" (וואלה, 2.12.2008; News1; ICT; המכלול).
- השכלה ונעורים פוליטיים: סער גדל בתל אביב, למד בבית ספר יסודי בשיכון ל' וב"תיכון חדש"; News1 מציין כי היה יו"ר מועצת התלמידים בתיכון. יש פערי ניסוח בין מקורות לגבי שם בית הספר היסודי - News1 כותב "ערן", בעוד המכלול מציין בית ספר על שם זלמן ארן. עוד לפני השירות הצבאי היה פעיל בימין: לפי פרופיל ICT, בתיכון הצטרף לתנועת "התחיה" ונבחר לראש סניף/זרוע הנוער שלה. לאחר השחרור למד באוניברסיטת תל אביב: תואר ראשון במדעי המדינה, לפי ICT "בהצטיינות", ובהמשך תואר ראשון נוסף במשפטים; ערוץ כנסת מתמצת: "בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב" (News1; המכלול; ICT; ערוץ כנסת).
- שירות צבאי: סער שירת בחטיבת גולני. בשאלון וואלה! מ־2 בדצמבר 2008, כשנשאל "מה עשית בצבא?", השיב: "בגולני כלוחם ח'יר ומש"ק מודיעין". ערוץ כנסת מאשר ניסוח דומה: "שירת כלוחם ומש״ק מודיעין בחטיבת גולני". מקורות אחרים מוסיפים כי נפצע במהלך השירות ולאחר מכן עבר לתפקיד מודיעיני בחטיבה; פרופיל ICT מתאר אותו כלוחם בגולני ובהמשך כ"קצין מודיעין" לאחר פציעה - פער מדרגתי מול הניסוח "מש"ק מודיעין" במקורות עבריים (וואלה, 2.12.2008; ערוץ כנסת; ICT; ice, 2024).
- קריירה משפטית ועיתונאית לפני הפוליטיקה: לאחר לימודיו התמחה סער בפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן; בהמשך עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן־יאיר וכעוזר משפטי לפרקליטת המדינה עדנה ארבל, ולאחר מכן כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב. בפרוטוקול ועדת חוקה מ־2004 אמר סער: "היתה לי הזכות לעבוד עם עדנה ארבל במשרד המשפטים, גם כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה וגם כעוזר משפטי שלה" (Open Knesset, 2004; מקור ראשון; Dun’s 100; כלכליסט).
- במקביל למסלול המשפטי עבר לתקשורת: עם הקמת חברת החדשות של ערוץ 2 ב־1993 הצטרף ככתב לענייני משפט. N12 הזכיר בכתבה "ונעבור לכתבנו - גדעון סער" כי "עם הקמת חברת החדשות של ערוץ 2 הוא הצטרף לחברה והיה לכתב לענייני משפט"; גלובס כתב במרץ 2009 כי "בסוף 1993 נמנה על מקימי חברת החדשות של ערוץ 2". לאחר מכן הקים משרד עורכי דין פרטי עם שותף, עד כניסתו מחדש לשירות הציבורי סביב 1999–2001 (N12; גלובס, 2009; מגזין ההרצאות של ישראל; SHALOM).
- המעבר לפוליטיקה ולחיים הציבוריים: המעבר הישיר היה דרך לשכת ראש הממשלה: בתחילת 1999 מונה סער למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, וכיהן עד חילופי השלטון ביולי 1999; במרץ 2001 חזר לתפקיד מזכיר הממשלה בממשלת אריאל שרון וכיהן עד נובמבר 2002. ב־13 בנובמבר 2002 דיווח ynet כי סער "הגיש היום את התפטרותו לראש הממשלה אריאל שרון, בעקבות החלטתו להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת"; אותה כתבה ציינה כי קודם לכן "הוזמן להשתתף בצוות המשא ומתן הקואליציוני" של שרון. מבחינת שיוך אידיאולוגי מוקדם, סער תיאר בוואלה! ב־2 בדצמבר 2008 כי בהצבעתו הראשונה בחר "הליכוד", אחרי פעילות נעורים ב"התחיה" - מעבר ממסגרת ימין אידיאולוגית קטנה למסגרת הליכוד הממסדית (ynet, 13.11.2002; ynet, 2020; N12, 2020; חדשות 13; וואלה, 2.12.2008).
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים / תפקידים)
- שר החינוך - מרץ 2009 עד מרץ 2013. סער כיהן קדנציה מלאה בממשלת נתניהו השנייה, מ־31.3.2009 עד 18.3.2013, לפי רישומי הממשלה/ביוגרפיה ציבורית גדעון סער – המכלול. שלוש החלטות מרכזיות: הרחבת רפורמת "אופק חדש" לחטיבות הביניים - ב־יוני 2009 דווח כי בשנת הלימודים הבאה אמורים להצטרף 450 בתי ספר ו־500 גנים וואלה, 30.6.2009; קידום "עוז לתמורה" בחינוך העל־יסודי - מתווה שכלל תוספת שעות שהייה ועליית שכר, ובהמשך הוצג על ידי סער ככולל העלאה ממוצעת של 26% בשכר המורים TheMarker, 26.1.2023; ויישום חינוך חינם לגילאי 3–4 בעקבות ועדת טרכטנברג - 1.3 מיליארד ש"ח לבינוי גנים ועוד כ־1 מיליארד ש"ח לסבסוד תשלומים, אך בתחילת היישום 40%–45% מהילדים שובצו במבנים זמניים וואלה, 8.8.2012. ביקורת מקצועית/תקציבית: כבר במאי 2009 אמר סער בוועדת החינוך כי מימוש אופק חדש בתקציב שהוצע “ימיט חורבן” על משרדו, לאחר שהאוצר ביקש לצמצם את מספר בתי הספר המצטרפים מ־680 ל־200 Ynet, 11.5.2009. מדדי שטח: בתשע"א שיעור הזכאים לבגרות ירד מ־48.3% ל־48.1%, וסער אמר: “התוצאות אינן מספקות אותי”, אוגוסט 2011, ישראל היום ישראל היום, 11.8.2011. בתחום ההשכלה הגבוהה סער תמך בהכרה באריאל כאוניברסיטה, במהלך שזכה למתווה תקציבי של 20 מיליון ש"ח ב־2013 ו־30 מיליון ש"ח ב־2014, אך עורר התנגדות בות"ת ובאקדמיה וואלה, 16.7.2012; לאחר ההכרה התפטרה חברת מל"ג וטענה שהתהליך “בעייתי ולא רציני” וואלה, 1.1.2013.
- שר הפנים - מרץ 2013 עד נובמבר 2014. במשרד הפנים התמקד סער בשלטון מקומי, ארנונה, שבת והגירה. החלטה מרכזית אחת הייתה אימוץ מסקנות שלוש ועדות גבולות בנגב לחלוקת הכנסות מארנונה בין רשויות: חורה 4.9 מיליון ש"ח, כסייפה 4.5 מיליון, ערערה בנגב 5.2 מיליון, תל שבע 6 מיליון, באר שבע 6.3 מיליון ועוד כלכליסט, 4.9.2014. החלטה שנייה הייתה פסילת תיקון חוק העזר של תל אביב לפתיחת מרכולים בשבת, יוני 2014, בנימוק של שמירת יום המנוחה והתחרות מול עסקים קטנים גלובס, 30.6.2014. החלטה שלישית הייתה קידום תיקון נוסף לחוק למניעת הסתננות אחרי פסילות בג"ץ, כולל המשך שימוש במתקן שהייה/משמורת; ב־אוקטובר 2014 דווח על מחלוקות בינו לבין היועץ המשפטי יהודה וינשטיין Ynet, 27.10.2014. ביקורת ותוצאות: בבתי העסק בשבת, בית המשפט המחוזי פסק בנובמבר 2014 נגד עמדת סער ואפשר למרכולים להמשיך לפעול לפי חוק העזר החדש גלובס, 11.11.2014. בנושא המסתננים ציטט Ynet את פסיקת בג"ץ: “אין להחזיק במשמורת את מי שאין צפי להרחקתו, בטח לא לתקופה ארוכה של שנה” Ynet, 27.10.2014. בתחום הרשויות המקומיות, אחרי בחירות 2013 אמר סער כי נוצר “מצב בעייתי” סביב ראשי רשויות עם כתבי אישום והודיע שיקדם הסדר חקיקתי ברור ישראל היום, 22.10.2013.
- שר המשפטים - יוני 2021 עד דצמבר 2022. סער נכנס למשרד המשפטים בממשלת בנט–לפיד וקידם סדר יום שכלל זכויות חשודים ונאשמים לצד ריסון כשירות נאשם להרכיב ממשלה. החלטה ראשונה: תזכיר חוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי, שפורסם בינואר 2022 וכלל חזקת חפות, זכות להליך הוגן, זכות לאי־הפללה עצמית וזכויות עצורים Ynet, 24.1.2022. ביקורת מקצועית: המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב במאי 2022 כי חלקים בנוסח “עלולים לחתור תחת מטרות החוק”, בין היתר משום שלא עוגנו במפורש זכות להודעה לקרוב משפחה וזכות להיוועצות מיידית בעורך דין המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11.5.2022. החלטה שנייה: תזכיר “חוק הנאשם”, תיקון לחוק יסוד: הממשלה שמנע הטלת מנדט על ח"כ הנאשם בעבירה שעונשה מעל שלוש שנות מאסר; הליכוד תקף זאת כ“חוק אנטי דמוקרטי נוסח איראן”, נובמבר 2021, כלכליסט כלכליסט, 19.10.2021. החלטה שלישית: תיקון פקודת הראיות בנושא פסילת ראיות שהושגו שלא כדין, שהוגש כהצעת חוק ממשלתית באוקטובר 2021 הכנסת, הצעת חוק ממשלתית. ניהולית, סער גם הוביל מינויים בוועדה לבחירת שופטים והציג לאחר מכן יוזמת שקיפות לשימוע מועמדי עליון; גלובס מתח ביקורת באפריל 2022 שהשקיפות תחול רק אחרי סבב המינויים שבתקופתו גלובס, 10.4.2022.
- שר בלי תיק / חבר קבינט מדיני־ביטחוני בממשלת החירום - אוקטובר 2023 עד מרץ 2024; ושוב ספטמבר–נובמבר 2024. לאחר 7 באוקטובר נכנס סער לממשלת החירום במסגרת המחנה הממלכתי, אך לא קיבל מושב בקבינט המלחמה המצומצם; במרץ 2024 פרש מהמחנה הממלכתי, דרש מושב בקבינט המלחמה, ולאחר שנתניהו לא מינה אותו - עזב את הממשלה ב־25.3.2024 Times of Israel, 25.3.2024. בתקופה זו אין “תיק” ביצועי עם תקציב עצמאי, ולכן המדידה היא פוליטית־קבינטית: כניסה לממשלה, דרישה למוקד קבלת החלטות, פרישה. בספטמבר 2024 סער חזר לממשלת נתניהו כשר בלי תיק והסביר כי זה “הדבר הפטריוטי והנכון לעשות עכשיו”, לפי דיווח אל־ג'זירה Al Jazeera, 29.9.2024. ביקורת מרכזית נסובה על הפער בין התחייבויותיו בעבר שלא לשבת עם נתניהו לבין חזרתו לממשלה; בהמשך, במרץ 2025 דווח על הסכם מיזוג עם הליכוד, כולל שיריונים, ועל כך שסער ויתר על הפטור ממשמעת קואליציונית בהצבעות על מערכת המשפט Ynet, 13.3.2025.
- שר החוץ - מנובמבר 2024 ואילך. הכנסת אישרה את מינוי סער לשר החוץ בלילה שבין 7 ל־8 בנובמבר 2024, לאחר הדחת יואב גלנט ומינוי ישראל כ"ץ לשר הביטחון N12, 8.11.2024. שלוש החלטות בולטות: ראשית, סער נטל לעצמו את ראשות ועדת המינויים של משרד החוץ - מהלך שתואר כחריג - ובמקביל הובא למשרד תקציב הסברה של 540 מיליון ש"ח ל־2025 Ynet, 14.11.2024. שנית, בדצמבר 2024 הודיע על סגירת שגרירות ישראל בדבלין בשל מדיניות אירלנד ועל פתיחת שגרירות במולדובה במהלך 2025 JDN, 15.12.2024. שלישית, בינואר 2025 הציג עם יריב לוין את מתווה לוין–סער לשינוי הוועדה לבחירת שופטים - מהלך שאינו בתחום משרד החוץ הקלאסי אך קודם בעת כהונתו כשר החוץ המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025. ביקורת מקצועית/ציבורית: על ועדת המינויים נטען לריכוז כוח בידי השר; בספטמבר 2025 דווח שמשרד החוץ לא שלח נציג לדיון ועדת משנה בכנסת בנושא הסברה למרות תקציב ההסברה והמשבר המדיני ישראל היום, 29.9.2025. על מתווה לוין–סער כתבה התנועה לאיכות השלטון בינואר 2025 כי מדובר ב“ניסיון מתוחכם להשתלטות פוליטית על מערכת המשפט” ישראל היום, 12.1.2025. מבחינת תוצאה מדינית, סער הציג הישגי בלימה מול יוזמות סנקציות באירופה; ביוני 2026 שר החוץ הצ'כי אמר בפגישה עמו: “נחסום סנקציות על ישראל - גם אם נישאר לבד” ישראל היום, 2026.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- דפוס עבודה חוזר: שליטה אישית במינויים. בכניסתו למשרד החוץ, בנובמבר 2024, סער שינה נוהג שלפיו מנכ"ל משרד החוץ עומד בראש ועדת המינויים העליונה, והודיע כי הוא עצמו יעמוד בראשה; ב-ynet נכתב כי המטרה היא "לחזק את האחיזה במשרד" וכי סער "מייחס חשיבות רבה למינויים" ו"מאמין ששליטה מוחלטת עליהם תאפשר פעילות אפקטיבית" (ynet, נובמבר 2024). במשרד החוץ מינה סער את עו"ד עדן בר טל למנכ"ל; בהודעת משרד החוץ בטקס חילופי המנכ"לים, 17 בנובמבר 2024, צוטט סער: "מהיכרותי ארוכת השנים עם עו״ד עדן בר-טל אני מאמין ביכולותיו" (משרד החוץ, 17.11.2024); ב-ynet דווח על ההחלטה למנותו (ynet, נובמבר 2024).
- מקורבים / אנשי אמון שמונו. ביוני 2021, כשר המשפטים, סער מינה את עו"ד ערן דוידי למנכ"ל משרד המשפטים; דוידי כיהן קודם כראש מטה שר הפנים וכיועץ מקצועי בכיר לשר החינוך - בשתי כהונות של סער (ynet, יוני 2021). במקור ראשון נכתב בינואר 2022 כי "דוידי נחשב למקורב לשר גדעון סער, שאיתו הוא צועד דרך ארוכה עוד מימיו של סער כשר החינוך" (מקור ראשון, ינואר 2022). במשרד החינוך, בספטמבר 2011, הממשלה אישרה את דלית שטאובר למנכ"לית משרד החינוך בהמלצת סער (כלכליסט, 18.09.2011); בינואר 2012 אושר אלדד קובלנץ למנהל הטלוויזיה החינוכית, לאחר עיכובים, ובסער צוטט כי קובלנץ הוא "איש מקצוע מובהק" (ערוץ 7, ינואר 2012).
- משרד החוץ 2025: מינויים עם זיקה פוליטית/לשכתית. בנובמבר 2025 ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה אישרה את אבי גנון למשנה למנכ"ל משרד החוץ; גנון הצטרף בינואר 2021 למפלגת תקווה חדשה של סער (PassportNews, 11.11.2025; סרוגים, ינואר 2021). בינואר 2025 אושרה מאיה קדוש, ראש המטה המדיני של סער, לשגרירת ישראל בהונגריה (PassportNews, 26.01.2025). בפברואר 2025 דווח כי סער מינה את שמעון מרסר לראש המטה המדיני שלו (ynet, פברואר 2025).
- עזיבת דרג מקצועי וביקורת פנימית. ב-ynet דווח ביוני 2026 על גל פרישות של דיפלומטים בכירים ממשרד החוץ - בהם נאור גילאון, אירית ליליאן, עקיבא תור וחיים וקסמן - ועל טענות גורמים במשרד כי חלק מהמינויים "גרמו להרמת גבה" וכי "המינויים נסגרים מראש על ידי השר והמנכ"ל ומוכתבים לחברי הוועדה, המשמשים חותמת גומי בידי השר" (ynet, יוני 2026). משרד החוץ הגיב באותה כתבה כי "כל מי שמופיע בכתבה לא נבחר לתפקיד שבו חשק", וכי המשרד "ימשיך לדגול במצוינות" (ynet, יוני 2026).
- בקרות משפטיות ונציבות. הסדר ניגוד העניינים של עדן בר טל, פברואר 2025, הגביל אותו מטיפול בעניינים הקשורים לרשות השנייה, מרכז בגין, חברות קנביס, Deloitte Monitor ושירותי בריאות כללית (כלכליסט, 02.02.2025; מסמך ממשלתי - הסדר ניגוד עניינים). במאי 2025 נתניהו ביקש למנות את בר טל למ"מ נציב שירות המדינה; לפי וואלה, ההליך איפשר לעקוף ועדות איתור תחרותיות (וואלה, מאי 2025), אך בר טל סירב לאחר עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה בשל "המגבלות המשמעותיות" על סמכויותיו (ישראל היום, 20.05.2025).
- מוקדי כוח משפטיים בתקופת סער כשר משפטים. בפברואר 2022 הממשלה אישרה את גלי בהרב-מיארה ליועמ"שית לפי הצעת סער (כלכליסט, 07.02.2022); ביולי 2021 אושר עמית איסמן לפרקליט המדינה לאחר שסער אימץ את המלצת ועדת האיתור (ynet, יולי 2021); ובפברואר 2022 הוועדה לבחירת שופטים בראשותו בחרה ארבעה שופטי עליון - רות רונן, חאלד כבוב, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר (ice, 21.02.2022). באפריל 2022 אושרה יוזמתו לשימוע פומבי למועמדי עליון, צעד שהוצג כשינוי במנגנון המינויים (N12, 11.04.2022).
- תקשורת וניגוד עניינים משפחתי. בינואר 2013 ועדת האתיקה של רשות השידור דנה בחשש לניגוד עניינים של גאולה אבן, בת זוגו של סער, והיו"ר כתבה כי "רוב החברים משוכנעים כי די בחשש לניגוד עניינים פוטנציאלי כדי שאבן לא תיקח חלק במשדר הבחירות" (גלובס, ינואר 2013). באוגוסט 2022 ועדת האתיקה של תאגיד "כאן" קבעה כי אבן-סער לא תגיש את "השבוע" בתקופת הבחירות בשל "חשש כבד לניגוד עניינים" (ynet, אוגוסט 2022).
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 08.12.2020 | נאום פרישה מהליכוד והקמת תקווה חדשה | כאן, פורסם באתר המחדש. ציטוט: "איני יכול עוד לתמוך בממשלה בראשות נתניהו". הקשר: סער הודיע על עזיבת הליכוד והקמת תנועה חדשה, והציג את החלפת נתניהו כיעד המרכזי. מקורות: המחדש, צפו: סער מודיע על עזיבת הליכוד והקמת מפלגה חדשה בשם התקווה החדשה, אייס, גדעון סער בראיון ללא מעצורים. (hm-news.co.il)
- 27.12.2020 | ראיון בערוץ 13, פורסם בסרוגים. ציטוט: "בשום תסריט לא אשב בממשלה בראשותו". הקשר: במסגרת קמפיין תקווה חדשה, סער התחייב שלא יישב בממשלה בראשות נתניהו, והוסיף כי המשך כהונת נתניהו מנוגד לטובת המדינה. מקורות: סרוגים, סער: בשום תסריט לא אשב בממשלה בראשות נתניהו, חדשות 13, גדעון סער: אם נתניהו ירכיב ממשלה – אשב באופוזיציה. (srugim.co.il)
- 29.01.2021 | אופירה וברקוביץ, קשת 12, פורסם במאקו. ציטוט: "לא באתי לעשות הצגה ואחרי זה לעשות סידור עבודה". הקשר: סער חתם בשידור על מסמך התחייבות שלא לשבת עם נתניהו, והסביר כי אינו רוצה להוליך שולל מצביעים. מקורות: מאקו, בשידור: גדעון סער חתם שלא יישב עם נתניהו, כיכר השבת, גדעון סער: לא אשב עם עוצמה יהודית. (mako.co.il)
- 04.04.2021 | הצהרה לתקשורת לאחר הבחירות לכנסת ה־24, פורסם בכיכר השבת. ציטוט: "לא נצטרף ולא נתמוך בממשלה בראשות נתניהו". הקשר: אחרי הבחירות, כשנתניהו ניסה להרכיב ממשלה, סער חזר על התחייבותו והצהיר כי יפעל להקמת ממשלת שינוי. מקורות: כיכר השבת, גדעון סער: חבל על הזמן לא אצטרף לביבי, N12, האמירות של סער שקדמו לחזרתו למפלגה. (kikar.co.il)
- 12.10.2021 | ראיון באולפן ynet על החוק למניעת מנדט מנאשם בפלילים. ציטוט: "העיקרון קובע שנשיא המדינה לא יטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אדם שנאשם בפלילים". הקשר: כשר המשפטים, סער קידם תיקון לחוק יסוד: הממשלה, שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה החל מהכנסת הבאה. מקורות: ynet, סער: החוק שלא מאפשר לנאשם להרכיב ממשלה יחול על כולם, כלכליסט, סער פרסם הצעת החוק: נאשם בפלילים לא ירכיב ממשלה. (ynet.co.il)
- 17.06.2022 | אופירה וברקוביץ, קשת 12, פורסם במאקו. ציטוט: "אני לא אחזיר את ביבי". הקשר: סער הכחיש שמועות שיפרוש מהקואליציה לטובת ממשלה חלופית עם הליכוד, והציג את האמירה כהתחייבות פוליטית. מקורות: מאקו, התוכנית לרוץ עם תקווה חדשה, זמן ישראל, יומן בחירות: יום שישי 17 ביוני 2022. (mako.co.il)
- 17.06.2022 | אופירה וברקוביץ, קשת 12, פורסם במאקו. ציטוט: "משחדים כל מיני אנשים, הם מציעים לאנשים שוחד". הקשר: באותו ראיון האשים סער את הליכוד בניסיון לפתות אנשים לפרוש מהקואליציה כדי להקים ממשלה חלופית. מקורות: מאקו, גדעון סער תוקף את הליכוד, ערוץ 14, בניגוד להצהרות סער. (mako.co.il)
- 11.07.2022 | ישיבה ראשונה של כחול לבן ותקווה חדשה, פורסם בוואלה. ציטוט: "לא נאפשר למכונת הרעל, השקרים, הפייק ניוז וההכפשה". הקשר: יום לאחר ההכרזה על ריצה משותפת עם גנץ, סער תקף את הליכוד ונתניהו והציג את האיחוד כחלופה ממלכתית. מקורות: וואלה, כחול לבן ותקווה חדשה בישיבה ראשונה, חדשות 13, גנץ וסער הכריזו על ריצה משותפת. (news.walla.co.il)
- 21.07.2022 | ראיון לישראל היום לאחר האיחוד עם גנץ. ציטוט: "לא נסכים להחזיר את נתניהו לראשות הממשלה". הקשר: שבועיים לאחר האיחוד עם כחול לבן, סער שלל כל תרחיש שבו הרשימה המאוחדת תחזיר את נתניהו לשלטון, כולל רוטציה. מקורות: ישראל היום, גדעון סער: לא נחזיר את נתניהו לראשות הממשלה בשום מצב, ynet, גנץ וסער משלבים כוחות. (israelhayom.co.il)
- 06.12.2022 | טקס הענקת כתבי מינוי בבית המשפט העליון, פורסם בסרוגים. ציטוט: "תמכתי ואני תומך עד היום בפסקת ההתגברות". הקשר: סער הסתייג ממתווה פסקת התגברות ברוב 61, אך הבהיר שתמך בעיקרון פסקת התגברות ברוב מיוחס ובמסגרת חוק יסוד: החקיקה. מקורות: סרוגים, סער: תמכתי ואני תומך עד היום בפסקת ההתגברות, ערוץ 7, גדעון סער נגד פסקת התגברות ברוב של 61. (srugim.co.il)
- 19.07.2023 | חשבון X של סער, צוטט ב־ynet. ציטוט: "הסכנה למדינה היא הממשלה הקיצונית בתולדות ישראל". הקשר: לאחר מתקפת דוד אמסלם על היועצת המשפטית לממשלה, סער תקף את הממשלה ואת לוין, וטען שמדובר במאבק של שלטון שאינו מוכן למגבלות על כוחו. מקורות: ynet, מאפיה, טרלול, התרת דם היועמ"שית, כיכר השבת, בנוכחות נתניהו: השרים השתלחו בחריפות בייעוץ המשפטי לממשלה. (ynet.co.il)
- 12.03.2024 | כנס פעילים בתל אביב, פורסם בוואלה. ציטוט: "ישראל זקוקה לחלופה של ימין ממלכתי". הקשר: סער הודיע על פירוק השותפות עם כחול לבן והקמת סיעת תקווה חדשה–הימין הממלכתי כסיעה עצמאית; ברקע: דרישתו להצטרף לקבינט המלחמה. מקורות: וואלה, סער מפצל את המחנה הממלכתי, ynet, הפיצול במחנה הממלכתי מתקרב. (news.walla.co.il)
- 16.03.2024 | פגוש את העיתונות, קשת 12, פורסם ב־N12 ובערוץ 14. ציטוט: "אני לא יו-יו ואני לא זגזג". הקשר: סער הכחיש חזרה לליכוד לאחר פירוק השותפות עם גנץ, ואמר כי אם לא יצורף לקבינט המלחמה יפרוש מהממשלה. מקורות: N12, אני לא יו-יו ולא זגזג, ערוץ 14, האולטימטום של סער. (mako.co.il)
- 25.03.2024 | מסיבת עיתונאים על פרישה מהממשלה, פורסם בוואלה ובאייס. ציטוט: "לא באנו לממשלה כדי לחמם כסאות". הקשר: לאחר שלא צורף לקבינט המלחמה, סער הודיע על התפטרותו מממשלת נתניהו, בטענה שאין לו אפשרות מעשית להשפיע על כיוון המדיניות. מקורות: וואלה, גדעון סער פרש מממשלת נתניהו, אייס, גדעון סער במסיבת עיתונאים דרמטית. (news.walla.co.il)
- 31.12.2024 | חשבון X של סער, צוטט ב־N12 לאחר ההסכם הפוליטי עם הליכוד. ציטוט: "אין לנו שום כוונה לעזור לנתניהו בתרגילים פוליטיים". הקשר: הציטוט המקורי עסק בהתנגדות סער לחוק הגיוס; N12 הציב אותו מול הדיווח על חזרת סער ואנשיו לליכוד, הסכם פוליטי, תמיכה בתקציב ובחוק הגיוס, ושיריונים. מקורות: N12, אני לא יו-יו ולא זגזג, N12, המהפך הושלם: סער מחלץ מנתניהו את הסכם החבירה. (mako.co.il)
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- תחקיר כסרא-סמיע / חשד לשוחד בחירות: ביולי 2021 פרסמה אילה חסון בחדשות 13 תחקיר על הצעת החוק של ח"כ שרן השכל לפיצול המועצה המקומית כסרא-סמיע, ועל טענה שלפיה תמיכה חריגה ב"תקווה חדשה" בקלפיות בסמיע נקשרה להבטחה פוליטית לקידום הפיצול; בדצמבר 2021 חזרה חדשות 13 לנושא תחת הכותרת "למה גנז מנדלבליט את החקירה נגד סער והשכל?" חדשות 13, דצמבר 2021. תלונות פליליות בעניין זה נדונו בהמשך בבג"ץ 502/22, ובפסק דין מ-6 באפריל 2022 נקבע כי לא נמצאה תשתית המצדיקה פתיחת חקירה פלילית; בג"ץ כתב כי "לא די בטענות כלליות... או בליקוט ידיעות תקשורתיות שונות" כדי להתערב בהחלטת היועמ"ש פסק דין בג"ץ 502/22, 6.4.2022.
- רפורמת הקנאביס, ערבויות ומגבלות ניגוד עניינים: באוגוסט 2021 פרסם גלובס בדיקה בשאלה אם סער מצוי בניגוד עניינים סביב רפורמת יצוא הקנאביס, על רקע ערבות של יונתן קולבר ל"תקווה חדשה" והתחייבויות המפלגה לקדם הסדרה בתחום גלובס, אוגוסט 2021. בינואר 2022 דווח בערוץ 7 על עתירה לעליון נגד סער והשכל בטענה לניגוד עניינים בקידום לגליזציה ואי-הפללה ערוץ 7, ינואר 2022. במקביל, הסדר ניגוד העניינים הרשמי של סער כשר המשפטים חייב הימנעות מטיפול בנושאים מסוימים, ובהם ענייני תאגיד השידור וקנאביס לפי דיווחים עיתונאיים על המסמך משרד המשפטים, אפריל 2022, סרוגים, נובמבר 2021.
- גאולה אבן-סער, תאגיד השידור והטענה ליחסי שלטון-עיתון: בפברואר 2022 פרסם ערוץ 14 תחקיר שלפיו סער נפגש עם דלית שטאובר, חברת ועדת האתיקה של התאגיד, בתקופה שבה הוועדה דנה בשאלה אם רעייתו גאולה אבן-סער תוכל להמשיך להגיש חדשות; לשכת סער ושטאובר מסרו כי עניינה של אבן-סער לא עלה בפגישה ערוץ 14, 16.2.2022. ביולי 2022 החליטה ועדת האתיקה של כאן כי אבן-סער לא תגיש את "השבוע" בתקופת הבחירות בשל "חשש כבד לניגוד עניינים" ynet, יולי 2022; סער הגיב באותו חודש ב"אופירה וברקוביץ'" כי התאגיד "נכנע לביביסטים" וכינה זאת "טרור פוליטי" mako, יולי 2022. סוגיית שכרה בתקופה שלא הגישה דווחה גם בערוץ 14 ערוץ 14, יולי 2022, וברקע עמדו דיונים קודמים על ניגוד עניינים שלה עוד מרשות השידור גלובס, ינואר 2013 ומהדורת כאן שבה הצהירה "גילוי נאות - הוא בעלי" ynet, אוקטובר 2018.
- תלונות פליליות ישנות וקמפיין הרשת נגד סער: בדצמבר 2021 דיווח סרוגים כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט קבע, בעקבות פניות לפתיחה בחקירה נגד סער סביב טענות שונות, כי "אין בהן ממש" וכי אין תשתית ראייתית מספקת לפתיחה בחקירה סרוגים, דצמבר 2021. הרקע כלל גם פרשה ישנה מ-2013 של מכתב אנונימי נגד סער, שלגביו אמר מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו כי "ברור לנו בוודאות שהוא זויף" ישראל היום, מרץ 2013. בבג"ץ 502/22 נדחו על הסף גם טענות שכללו עבירות מין לכאורה, שוחד בחירות, קנאביס ודרכון לתורם; הסטטוס המשפטי: אין חקירה פלילית, העתירה נדחתה, והעותר חויב בהוצאות בג"ץ 502/22, 6.4.2022.
- מקורבים והליכים נלווים: באוגוסט 2021 נרצח סאהר איסמעיל, מקורב לסער ואיש "תקווה חדשה" ששימש עוזרה של שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון; ynet דיווח בספטמבר 2021 על מעצר חשוד במעורבות ברצח ynet, ספטמבר 2021. סער התייחס לרצח בראיון לחדשות 13 ואמר כי האלימות בחברה הערבית היא "הסכנה הגדולה ביותר למדינה היום" חדשות 13, אוגוסט 2021. לא אותר קשר משפטי ישיר בין סער לבין תיק הרצח מעבר לקשרו האישי-פוליטי עם איסמעיל.
- דו"חות מבקר המדינה: בדוח מימון המפלגות לכנסת ה-24 קבע מבקר המדינה כי רשימת "תקווה חדשה בהנהגת גדעון סער" חרגה מתקרת ההוצאות; לפי ynet, תקווה חדשה הוציאה 13,296,652 שקל מעל המותר ונשללו ממנה 250 אלף שקל ממימון מפלגות ynet, ספטמבר 2022. מקור הדוח הרשמי מופיע בספריית מבקר המדינה, תחת ביקורת חשבונות הסיעות ורשימות המועמדים לכנסת ה-24 מבקר המדינה, 2022, וכן בקובץ הדוח המלא PDF מבקר המדינה, 2022. לא אותר בעשור האחרון דוח נציב תלונות הציבור אישי נגד סער; האזכורים המרכזיים הרלוונטיים הם בתחום מימון מפלגות וניגודי עניינים.
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - “לא אשב עם נתניהו” מול כניסה לממשלתו: לפני: בדצמבר 2020, עם הקמת תקווה חדשה, סער אמר ב־N12 כי “הליכוד הפך לכלי שרת עבור האינטרסים של העומד בראשו” וכי צו השעה הוא החלפת נתניהו; באותו חודש אמר ב־ישראל היום: “אם נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא - אני אשב באופוזיציה”, ובינואר 2021 חתם בשידור ב”אופירה וברקוביץ’”: “לא אשב עם נתניהו” (N12, ישראל היום, mako). אחרי: ב־29–30 בספטמבר 2024 הצטרף לממשלת נתניהו כשר בלי תיק וחבר קבינט; בכנסת אמר: “אני מצטרף היום… כשאני מרגיש שיש לי אפשרות להשפיע” (N12, זמן ישראל).
- סתירה 2 - “אני לא זיגזג” מול חזרה לליכוד: לפני: בינואר 2021 אמר ב־N12 על רוטציה/ישיבה עם נתניהו: “אני ידוע כאדם שעומד במילתו – לא יהיה שום שינוי בעמדה שלי”; ב־ynet הצהיר כי אינו יושב תחת נתניהו גם במחיר אופוזיציה, וב־2025 N12 ציטט אמירת עבר שלו: “אני לא יו-יו ואני לא זיגזג” (N12, ynet, N12 מגזין). אחרי: במרץ 2025 נחתם הסכם מיזוג הימין הממלכתי עם הליכוד, כולל שיריונים וזכויות מוסדיות; סער צוטט: “חוזר לבית שהיה במשך כל חיי הבוגרים” (0404, הסכם המיזוג – הליכוד).
- סתירה 3 - חוק נגד מנדט לנאשם מול שירות תחת נאשם: לפני: בספטמבר–אוקטובר 2021, כשר המשפטים, סער קידם הצעת חוק שלפיה נשיא המדינה לא יטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים; הוא אמר: “הנחיתי… להכין הצעת חוק” (N12, כלכליסט, ynet). אחרי: בנובמבר 2024 מונה לשר החוץ בממשלת נתניהו, בעת שנתניהו נאשם בפלילים; הכנסת אישרה את המינוי לאחר פיטורי גלנט (N12).
- סתירה 4 - “לא אחזור לליכוד” מול מיזוג: לפני: במרץ 2024, אחרי פרישתו מהמחנה הממלכתי, סער אמר ב”פגוש את העיתונות”: “אני עקבי בדעותיי, לא אחזור לליכוד” (N12). אחרי: במרץ 2025 חתם על מיזוג סיעות עם הליכוד, כולל מנגנון שיריון ליו”ר הימין הממלכתי והחזרת אנשי הסיעה למוסדות הליכוד (הליכוד – PDF).
- מערכות יחסים ויריבויות: עם גנץ: ביולי–אוגוסט 2022 סער התאחד עם גנץ ואיזנקוט במחנה הממלכתי, אך במרץ 2024 פירק את השותפות, דרש כניסה לקבינט המלחמה ואיים: “אם לא אכנס תוך ימים ספורים לקבינט המלחמה – אפרוש”; גנץ התנגד לצירופו: “אם זה לא מקולקל, למה לתקן” (כלכליסט, ice, ישראל היום). מול החרדים וחוק הגיוס: ביוני 2024 סער אמר כי “לא יהיה רוב בכנסת לחוק השתמטות”, אך בספטמבר 2024 פורסמו דיווחים על אפשרות שצירופו יחזק את הקואליציה סביב חוק הגיוס; לשכתו הכחישה מו”מ על תוכן החוק (ערוץ 7, ynet, ynet). בתחום המשפטי: כשר משפטים ב־2021–2022 פעל בתוך מנגנון הוועדה לבחירת שופטים ובחר ארבעה שופטי עליון; בינואר 2025 הציג עם יריב לוין מתווה לשינוי שיטת בחירת השופטים (גלובס, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מקור ראשון).
- יחסי שלטון–תקשורת וגאולה אבן־סער: מערכת היחסים בין סער, נתניהו והתאגיד נגעה גם לרעייתו, העיתונאית גאולה אבן־סער: ב־2016 דווח כי הצטרפה לתאגיד “כאן” על רקע ניסיונות נתניהו לבטל את הרפורמה בתאגיד, וב־2017 ישראל היום הזכיר טענות שנתניהו רצה “לחסל את התאגיד כדי לפגוע בגאולה” בשל סער; ב־2022 ערוץ 14 העלה טענות לניגוד עניינים בשל עבודתה בתאגיד בזמן שסער שר המשפטים (ynet, ישראל היום, ערוץ 14). בנובמבר 2024 דווח כי בני משפחת נתניהו התנגדו למינוי סער לשר החוץ, נתון המלמד על יחסי אמון מוגבלים גם לאחר החזרה לשיתוף פעולה (JDN).
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - הכרזות עם הקמת "תקוה חדשה"
ב־8 בדצמבר 2020, בהצהרה שפורסמה ב־ynet, סער הודיע על פרישה מהליכוד, התפטרות מהכנסת והקמת מסגרת פוליטית חדשה תחת הסיסמה "תקווה חדשה"; הציטוט המרכזי היה: "החלטתי להקים ולהנהיג תנועה פוליטית חדשה שמטעמה אתמודד בבחירות הקרובות מול נתניהו על ראשות הממשלה כדי להחליפו". באותה הצהרה תקף את הליכוד כמי ש"הפכה לכלי שרת עבור האינטרסים האישיים של העומד בראשה", וקבע כי "צו השעה הוא החלפת שלטונו של נתניהו" - ynet, 8.12.2020. (ynet.co.il)
7.2 - הבטחות לא לשבת עם נתניהו
ב־29 בינואר 2021, בתוכנית "אופירה וברקוביץ'" בקשת 12/mako, סער חתם בשידור חי על מסמך שבו התחייב שלא לשבת בממשלה עם בנימין נתניהו; לאחר החתימה אמר: "ביקשתי שמי שרוצה את ביבי שלא יצביע לי... אני באתי להחליף את נתניהו, לא באתי לעשות הצגה ואחרי זה לעשות סידור עבודה" - mako, 29.1.2021. (mako.co.il)
7.3 - החזרת הקולות שלקח מנתניהו בחזרה לנתניהו
בבחירות לכנסת ה־24, מרץ 2021, תקווה חדשה בראשות סער זכתה ב־6 מנדטים ו־209,161 קולות; פרשנות ynet מ־25 במרץ 2021 הגדירה את התוצאה ככזו ש"מנעה כנראה ממשלה מנתניהו", כלומר קולות ימין שעברו מסביבת הליכוד לסער מנעו מנתניהו רוב. החזרה הפוליטית לנתניהו התרחשה בשלבים: הצטרפות לממשלת נתניהו בספטמבר 2024, מינוי לשר החוץ בנובמבר 2024, והסכם מיזוג עם הליכוד במרץ 2025 - ynet, 25.3.2021. (ynet.co.il)
7.4 - "אני לא זיג זג"
ב־31 בדצמבר 2024, N12 פרסם סקירת ארכיון על אמירות סער לפני חזרתו לליכוד; לפי הכתבה, ב"פגוש את העיתונות" במרץ 2024 אמר סער: "אני לא יו-יו ואני לא זגזג. אגיד את זה יותר לאט כדי שזה יהיה ברור: אני לא חוזר לליכוד". באותה סקירה צוין כי שלושה חודשים אחרי שאמר ביוני 2024 שאין לו תוכנית להצטרף לממשלה, הודיע על כניסה לקואליציה - N12, 31.12.2024. (mako.co.il)
7.5 - החוק נגד מנדט לנאשם בפלילים
ב־19 באוקטובר 2021, כשר המשפטים, סער פרסם תזכיר לתיקון חוק יסוד: הממשלה, שלפיו ח"כ שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה שעונשה מעל שלוש שנות מאסר ועם קלון לא יהיה כשיר לקבל מהנשיא את תפקיד הרכבת הממשלה. סער אמר אז: "חובתנו לקבוע הסדרים משטריים טובים יותר לעתיד"; הליכוד הגיב כי מדובר ב"חוק אנטי דמוקרטי" שנועד לפסול את נתניהו - כלכליסט, 19.10.2021. (calcalist.co.il)
7.6 - רפורמות משפטיות
סער החזיק בקו עקבי של שינוי מבני במערכת המשפט, אך עמדותיו זזו בין תקופות: כשר משפטים קידם את חוק אי־הטלת מנדט על נאשם; בהמשך תמך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ב־2025, בדיון בוועדת החוקה, דווח כי סער תקף את מערך הייעוץ המשפטי ואמר: "הייעוץ המשפטי לממשלה שולט כמו דיקטטור", במסגרת דיון על פיצול תפקיד היועמ"שית לשלושה תפקידים - וואלה, 2025. (news.walla.co.il)
7.7 - האיחוד עם גנץ
ב־10 ביולי 2022, במהדורה המרכזית של חדשות 12/N12, בני גנץ וגדעון סער הכריזו על איחוד כחול לבן ותקווה חדשה לקראת בחירות נובמבר 2022. סער אמר: "זה הדבר הנכון והאחראי לעשות" ו"בני גנץ הוא המועמד המתאים היום לעמוד בראש מחנה כזה"; לפי הסיכומים, תקווה חדשה קיבלה כשליש מהמקומות ברשימה, סער שובץ שני, והרשימה התחייבה שלא לשבת תחת נתניהו - N12, 10.7.2022. (mako.co.il)
7.8 - פרוק המחנה הממלכתי
ב־14 במרץ 2024, ynet דיווח כי ועדת הכנסת אישרה רשמית את פיצול תקווה חדשה מהמחנה הממלכתי, והסיעה החדשה תיקרא "הימין הממלכתי". זאב אלקין מסר בשם הסיעה כי "ציבור גדול מאוד מאמין בדרך של ימין ממלכתי, לאומי־ליברלי"; ההסבר הפוליטי הרשמי עסק בדשדוש בניהול המלחמה ובצורך ב"חשיבה יצירתית" - ynet, 14.3.2024. (ynet.co.il)
7.9 - אגו פוליטי
הטענה ל"אגו פוליטי" אינה עובדה משפטית אלא מסגור פרשני. ב־12 במרץ 2024, ישראל היום תיאר את פירוק המחנה הממלכתי כנע בין "שבר אידיאולוגי לניצול הזדמנות פוליטית", וציין כי לצד פערים מדיניים וביטחוניים, היו גם מחלוקות על שיבוצים ברשימה ועל זכות וטו אידיאולוגית שגנץ ביקש וסער דחה; הכתבה גם קבעה כי סער ניסה למצב עצמו ככתובת לימין ממלכתי לפני חזרת שחקנים כמו בנט או יוסי כהן - ישראל היום, 12.3.2024. (israelhayom.co.il)
7.10 - פרישה מהממשלה
ב־25 במרץ 2024, N12 דיווח כי סער הודיע על פרישה מממשלת החירום לאחר שלא צורף לקבינט המלחמה המצומצם. בהצהרה אמר: "איני יכול לשאת באחריות כל עוד אין לי... אפשרות מעשית להשפיע על כיוון המדיניות", והוסיף: "לא באנו לממשלה כדי לחמם כיסאות"; יחד איתו פרשה גם השרה יפעת שאשא־ביטון - N12, 25.3.2024. (mako.co.il)
7.11 - כניסה לממשלה
ב־29 בספטמבר 2024, הממשלה אישרה את צירוף סער כשר בלי תיק, ולפי החלטת הממשלה מספר 2208: "לצרף לממשלה את חבר הכנסת גדעון סער כשר בלי תיק". באותו יום N12 דיווח כי נתניהו וסער קיימו הצהרה משותפת, וסער אמר: "מהבוקר של שבת ב־7 באוקטובר – זה חסר כל משמעות בעיניי", בהתייחס לקרע הפוליטי והאישי עם נתניהו - מפתח התקציב/החלטת ממשלה, 29.9.2024. (next.obudget.org)
7.12 - המינוי לשר החוץ
ב־7 בנובמבר 2024, N12 דיווח כי הכנסת אישרה את שינויי התפקידים בממשלה: ישראל כ"ץ מונה לשר הביטחון, גדעון סער מונה לשר החוץ וזאב אלקין מונה לשר נוסף במשרד האוצר. ההצבעה עברה ברוב של 58 תומכים וללא מתנגדים לאחר שחברי האופוזיציה עזבו את המליאה - N12, 7.11.2024. (mako.co.il)
7.13 - הסכם המיזוג עם הליכוד
ב־13 במרץ 2025, N12 דיווח כי הליכוד וסיעת הימין הממלכתי של סער השלימו הסכם פוליטי שיכלול בהמשך מיזוג סיעות. לפי הדיווח, סער יקבל שריון אחד בליכוד, המיועד לזאב אלקין; ימנה 100 חברים למרכז הליכוד; והליכוד יספוג את חובות הימין הממלכתי המוערכים בכ־1.5 מיליון ש"ח - N12, 13.3.2025. (mako.co.il)
7.14 - ויתור על זכות ההצבעה בעניינים משפטיים
באותו הסכם מיזוג ממרץ 2025 דווח כי "בוטל חופש ההצבעה של סער וחברי מפלגתו בענייני מערכת המשפט"; כלומר, לאחר תקופה שבה נהנו מחופש פעולה בסוגיות משפטיות, המיזוג לליכוד חייב אותם במשמעת סיעתית. מקור ראשון דיווח באוגוסט 2025 כי לאחר המיזוג סער "יחויב לציית למשמעת קואליציונית בענייני חקיקה" - מקור ראשון, 14.8.2025. (makorrishon.co.il)
7.15 - הוועדה למינוי שופטים
ב־9 בינואר 2025 הציגו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער הצעה משותפת לשינוי שיטת בחירת השופטים; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתווה משנה את הרכב הוועדה כך שנציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בשני משפטנים - אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה - ומשנה את מנגנון ההכרעה במינויים. המכון קבע כי המתווה נותן "משקל מכריע לשיקולים פוליטיים" - המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2025. (idi.org.il)
7.16 - שיריונים
סוגיית השריונים חזרה בשלושה שלבים: באיחוד עם גנץ ביולי 2022 סער שובץ במקום השני ותקווה חדשה קיבלה מקומות 2, 5, 7 ועוד ברשימה; בהסכם המיזוג עם הליכוד במרץ 2025 דווח כי סער יקבל שריון אחד - עבור זאב אלקין; ובאוגוסט 2025 מקור ראשון דיווח כי אם נתניהו ישריין מועמדים, אחד מאנשי סער יקבל את המקום ה־15 ברשימת הליכוד - וואלה, 13.3.2025. (news.walla.co.il)
7.17 - מתווה לוין־סער
ב־9 בינואר 2025 פורסם מתווה לוין־סער לשינוי הוועדה לבחירת שופטים ולחקיקת חוק יסוד: החקיקה; ynet דיווח כי ההצעה כוללת שינוי בהרכב הוועדה והגבלות על ביקורת שיפוטית של חוקים. ההודעה המשותפת של לוין וסער הציגה את המהלך כ"פשרה" שנועדה "למנוע משבר חוקתי" לאחר שנתיים של מחלוקת סביב מינוי שופטים - ynet, ינואר 2025. (ynet.co.il)
7.18 - חוק הגיוס / חוק ההתשמטות
במאי 2024, סער כתב לפי N12 כי "אין לנו שום כוונה לעזור לנתניהו בתרגילים פוליטיים... ולכן נצביע נגד חוק הגיוס בכנסת"; אך ב־31 בדצמבר 2024 דווח ב־N12 כי נתניהו וסער סיכמו על תמיכה בחוק הגיוס ובתקציב בתמורה לכניסת חברי תקווה חדשה לליכוד. סער הגיב לביקורת וכתב כי מייחסים לו תמיכה ב"חוק ההשתמטות" במסגרת קמפיין נגדו - N12, 31.12.2024. (mako.co.il)
7.19 - יחסי שלטון־עיתון עם גאולה סער
ב־15 בנובמבר 2021 פורסם הסדר ניגוד העניינים של סער כשר המשפטים, ובו התייחסות ישירה לתאגיד השידור הציבורי שבו עבדה רעייתו, גאולה אבן־סער. לפי ההסדר, עליו "להימנע לטפל בעניינים הנוגעים במישרין לתאגיד השידור הציבורי", להימנע מקביעת גופי תקשורת שבהם יפורסמו תשדירים והודעות חסות של משרד המשפטים, ולהיוועץ לפני טיפול בעניינים רוחביים בעלי השפעה משמעותית על הכנסות התאגיד - ice, 15.11.2021. (ice.co.il)