דודי אמסלם
דודי אמסלם נלחם ב"נבחרת הדירקטורים" כאילו מדובר בחמאס. למה צריך אנשי מקצוע עם תואר וניסיון כשאפשר למנות את מוישה מהפלוגה ואת יוסי מהסניף? מבחינת אמסלם, ״כישורים״ זו מילה של אשכנזים מתנשאים. הקריטריון היחיד לניהול חברה ממשלתית הוא היכולת להכין קפה שחור לדודי.
כששאלו אותו למה הוא ממנה חברים, הוא ענה בשיא הרצינות: ״את מי אני אמנה? אנשים שאני לא מכיר?״ זה ההיגיון של אמסלם. לפי השיטה הזו, הרמטכ״ל צריך להיות החבר שלו מהשש-בש, ונגיד בנק ישראל צריך להיות זה שעושה לו מחיר בפיצוצייה.
אמסלם טען שהוא ״תכשיט״ שהליכוד צריך להתגאות בו. אם אמסלם הוא תכשיט, אז מדובר בטבעת פלסטיק זולה שנמצאה בתוך שקית ביסלי.
אמסלם רוצה להחליף את ה״אליטות״ באנשים שהכישור העיקרי שלהם הוא היכולת לצעוק ״ביבי המלך״ בלי להתבלבל בהברות.
כשדודי מדבר על ״צפונבונים״, הוא מתכוון לכל מי שיודע להשתמש בסכין ומזלג או לקרוא חוות דעת משפטית בלי לקבל פריחה.
בסופו של יום, דודי אמסלם הוא בלוף. הרבה רעש, אפס השפעה אמיתית לטובה. הוא ייזכר בהיסטוריה כהערת שוליים רועשת, כאיש שצעק הכי חזק אבל לא אמר שום דבר בעל ערך. רולקס על היד, אבל הזמן שלו עבר.
- הוא פרובוקציה מהלכת, בעל סגנון תוקפני ומעליב שמתעלם מחוות דעת משפטיות.
- אמסלם מחוקק חוקים שמיטיבים אתו אישית (ח"כים מכהנים נהנים מהטבות מימון), ויש הטוענים שהוא מקדם חקיקה נגד המשטרה (כסגירת חשבון אישי על החקירות שהיו נגדו), וגם לא מסתיר את העובדה שהוא רוצה למנות את החברים האישיים שלו לתפקידים ציבוריים.
- בעבר נחקר ונעצר, אך לא הועמד לדין וגם כיום מתנהלת נגדו חקירה על נפוטיזם.
- אמסלם לא מנסה לפתור את בעיית הפערים בחברה הישראלית, אלא לתחזק אותם כדי להפיק הון פוליטי.
- אמסלם: "השמאל במדינת ישראל אלה אנשים אנטי דמוקרטיים ואכזריים ביותר. אנחנו נדרוס אותם",
- על המוחים נגד הממשלה: "צריך לכלוא אותם... אתם חבורה של אנרכיסטים, צפונבונים שמקבלים מימון מאירופה."
- על נתניהו: "הוא האדמ'ור שלנו".
- אמסלם ניהל קרב נגד מנהלת רשות החברות הממשלתיות כדי לקדם מינויים פוליטיים.
- מבקר המדינה: המאבק שמנהל אמסלם עם רשות החברות הממשלתיות פגעו ישירות ביכולת המדינה להפעיל את משאביה האסטרטגיים בזמן חירום.
אצל ח"כ דוד אמסלם הכל אישי
- כשאמסלם מתווכח - לא תשמעו כמעט טענות לגופו של עניין, אבל הרבה התרסות אישיות לגופו של האדם בר-הפלוגתא שלו.
- כשאמסלם מנסה לחוקק חוקים המגבילים את המשטרה - יש תחושה שהוא סוגר חשבון אישי על החקירות שהיו נגדו והעובדה שנעצר בעבר.
- כשאמסלם אומר שהוא רוצה למנות את החברים שלו לתפקידים ציבוריים - ברור שמדובר בעניין אישי.
- כשאמסלם מקדם חוק שמיטיב עמו - נו, הבנתם את העקרון.
האסטרטגיה: קיפוח
אמסלם הפך את תחושת הקיפוח ההיסטורית של מזרחים לכלי עבודה יומיומי. הביקורת העיקרית כלפיו היא שהוא לא מנסה לפתור את הפערים, אלא לתחזק אותם כדי להפיק הון פוליטי. כן, גם אישי. הוא מציג את עצמו כשופר של "הדפוקים", בעודו מכהן בתפקידים בכירים עם משכורת שמנה ונהנה מכוח שלטוני עצום.
הסגנון: בוטות
הסגנון שלו אינו מקרי. השימוש במילים בוטות ובטונים גבוהים נועד לסמן טריטוריה. הוא מגדיר כל ביקורת עניינית עליו כ"גזענות", ובכך משתק את היכולת לנהל דיון על תפקודו המקצועי.
התוצאה: אפס השפעה
ההתנהלות הזו מועילה מאוד כדי לקדם אישית את אמסלם בליכוד, שם הוא זוכה לפופולריות רבה ואף מכהן בתפקידים ממשלתיים משמעותיים. אבל בפועל לאמסלם הישגים קלושים והשפעה אפסית על מהלכי המדינה והציבוריות הישראלית. לעומת זאת, אמסלם "תורם" לשנאת חינם ולהגדלת השסעים בחברה הישראלית.
מבחר מפניני אמסלם (יש עוד בהמשך)
- על מערכת המשפט: "אנחנו נחליף אתכם, אנחנו נביא אנשים משלנו. אתם לא תנהלו פה את המדינה".
- נגמר הסיפור הזה של בגין 'יש שופטים בירושלים'. אנחנו נדרוס אותם. נביא להם חוקים על הראש שהם לא יתאוששו 20 שנה" (מקור).
- על נשיאת העליון (לשעבר) אסתר חיות: "במקום לכתוב פסק דין שטויות במיץ עגבניות... מה את חושבת שאנחנו נתינים שלך? מי את בכלל?".
- על המוחים נגד הממשלה: "צריך לכלוא אותם... אתם חבורה של אנרכיסטים, צפונבונים שמקבלים מימון מאירופה."
- אנחנו לא מתערבים מי יהיה האדמו"ר שלכם, אל תתערבו לנו מי יהיה האדמו"ר שלנו" [1] ~ מגיב לח"כ ישראל אייכלר (חסיד בעלז) שמתח ביקורת על בנימין נתניהו.
- "ממשלה של צפונבונים אשכנזים בעיקר מגבולות רעננה–תל אביב" (מקור).
- "השמאל במדינת ישראל אלה אנשים אנטי דמוקרטיים ואכזריים ביותר. אנחנו מסתובבים פה ארבעה חודשים מושפלים. אנחנו נדרוס אותם (מקור).
- "יש שני סוגים של מניאק, שני סוגים. יש מניאק שיודע שהוא מניאק. כן. הוא ידוע שהוא מניאק. ויש מניאק אחר שיושב, אוכל, מעלה גירה כמו חזיר ורק הם שם למעלה יודעים שהוא המניאק שלהם." - מצטט את הסרט "מאחורי הסורגים" בנאום בכנסת בנושא היועמ"ש (מקור).
- "אם אהיה יו"ר הכנסת, אני לא נותן להם להיכנס לשטח הכנסת" (מקור).
תעודת זהות
- דוד אמסלם, יליד 11.8.1960, ירושלמי; מתגורר במעלה אדומים.
- מפלגה: הליכוד.
- תפקידים בולטים: שר במשרד המשפטים + השר לשיתוף פעולה אזורי + השר המקשר בין הממשלה לכנסת (מ-28.3.2023).
- בן למשפחה שעלתה ממרוקו, גדל בירושלים ובקריית מלאכי.
- לימודים בישיבה התיכונית אור עציון.
- שירות בחיל השריון כמפקד טנק (חטיבה 500).
פרשת ההדחה ממילואים של אמסלם
בסוף יולי 2023 פרסם “אולפן שישי” כי דודי אמסלם הודח מתפקיד פיקודי במילואים; בעקבות הכחשתו פורסם מסמך שיוחס למפקד הפלוגה שלו, שבו תואר כי יצא לביתו ולא ניתן היה להשיגו עד סוף התעסוקה, וכי מדובר במקרה “שמצטרף לשורה ארוכה” הכוללת, בין היתר, “הפרות משמעת… ויחסי אנוש גרועים ביותר”. כעבור שלושה שבועות, הופיעו לראשונה שניים ממפקדיו (המ״פ גדי נוימן והמג״ד איל פלד) וטענו בפנים גלויות כי הם אלה שהוציאו אותו מהגדוד, תוך תיאור אירוע בג’נין שבמהלכו נטען שאמסלם נהג בג’יפ ללא היתר, וכי במהלך התחקור התברר - לטענתם - שנעשה ניסיון לגלגל את האחריות על חייל אחר. אמסלם דחה את הטענות, טען שאינו מכיר את נוימן, ביקש לראות את מסמך הקבילה שלו, וציין שפנה לפצ״ר כדי לבדוק את אותנטיות המסמך ואת אופן הפצתו (מאקו | מאקו).
"בעל עבר מפוקפק"
אחרי הצבא למד אמסלם תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן והיה לפקיד ממשלתי. עבד באוצר/ביטוח לאומי/מס הכנסה). אחר כך עבד 20 שנה בעיריית ירושלים, כולל ניהול האגף שיפור פני העיר (שפ”ע).
לליכוד הצטרף בתחילת שנות ה-90. בשנת 2003 עצרה המשטרה את מי שכונו “החבורה הירושלמית” - דודי אמסלם, איציק קויפמן ויורם קארשי - בחשד למעורבות בזיוף מאות טופסי התפקדות לסניף הליכוד בירושלים במסגרת מפקד רחב־היקף שנועד להשפיע על הפריימריז במפלגה.
המשטרה המליצה להעמיד את המעורבים לדין, אולם הפרקליטות סגרה את התיק מחוסר ראיות. קארשי, אחיה של שולה זקן, הורשע לימים בפרשת רשות המסים, וכך גם רואה החשבון קובי בן־גור - מקורב לקבוצה הירושלמית - שנידון למאסר לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון במתן שוחד לראש רשות המסים דאז, ג’קי מצא, ובשידול להפרת אמונים. בן־גור אף ניסה בהמשך להתחמק מעונש באמצעות התחזות לחולה אלצהיימר.
בתוך המעגל הזה, שכלל לאורך השנים דמויות שנחקרו, הורשעו או הודחו מתפקידים ציבוריים, אמסלם הוא היחיד שלא הורשע בפלילים - אך שמו נקשר שוב ושוב בפרשות של כוח פוליטי, מינויים והשפעה מאחורי הקלעים, החל מימי “החבורה הירושלמית” ועד לעימותים ציבוריים מאוחרים יותר (הארץ | גלובס | מעריב).
לימור לבנת סיפרה כי בזמנו שאמסלם הציע לה דיל: היא תמנה את האנשים שהוא רוצה למשרד החינוך והוא ידאג שהאנשים שלו יצביעו לה בפריימריז. היא סירבה (ציוץ). ב-2015, הוא תקף את שיטת הפריימריז כשיטה מושחתת. בתור אחד שהיה חלק מה״חבורה הירושלמית״ הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר (ציוץ).
ח"כ לשעבר מיקי רוזנטל אמר עליו: ח״כ דוד אמסלם הוא עסקן, כפסע היה בינו לבין ישיבה בכלא. הוא נחקר ונעצר בפרשת זיוף טפסי התפקדות לליכוד ופעם נוספת נחקר בפרשת הולילנד. ברגע האחרון נמלט מאישומים למרות ראיות משמעותיות שהצטברו נגדו". זו הסיבה המרכזית בגינה תוקף אמסלם את המשטרה על חקירות נתניהו ומאשים אותה בהאשמות שווא. נקמה" (רוזנטל: "אמסלם בעל עבר מפוקפק"; אמסלם: ""מלשן ומשת"פ" | חדשות מעריב).
פעילותו בכנסת
נבחר לכנסת ה-20 (2015) ומונה ליו”ר ועדת הפנים. מונה ליו”ר הקואליציה לאחר פרישת דוד ביטן. ב-2018, לאחר ששרן השכל (אז בליכוד) סירבה לתמוך בחוק המרכולים שהליכוד העלה, פתח אמסלם כנגדה בהליך הדחה מהסיעה.
בית הדין העליון של הליכוד דחה את העתירה של אמסלם. שופט בית הדין העליון של תנועת הליכוד, עקיבא נוף, אמר בדיון בעתירה כי אין לבית הדין הסמכות להדיח את השכל. "העמידו את שרן מול כיתת יורים", אמר נוף (הארץ).
אחד החוקים הראשונים שקידם היה לאסור על המשטרה לפרסם את מסקנותיה בתום חקירה. החוק אושר ברוב דחוק, לאחר דיון סוער ובניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. החוק קובע כי המשטרה תוכל לקבוע אם קיימת תשתית ראייתית להגשת כתב אישום, אך יאסר עליה פרסום ההמלצה לציבור - לרבות בתיקי ראש הממשלה. ח"כים מהאופוזיציה וחברי קואליציה כבני בגין ורחל עזריה, טענו כי מדובר בחוק שנועד להגן על בעלי כוח הנמצאים תחת חקירה ופוגע בחושפי שחיתות; במשטרה הזהירו כי הנוסח החדש עלול לפגוע גם בחקירות פשיעה חמורה וליצור תמריצים פסולים לתלונות נגד שוטרים.
חוק מימון הפריימריז
תיקון חוק המפלגות שיזם דודי אמסלם ואושר ב־2018 שינה את כללי מימון הפריימריז באופן שמיטיב באופן מובהק עם חברי כנסת ושרים מכהנים. לפי התיקון, מועמדים מכהנים זכאים למימון ציבורי אוטומטי בגובה תקרת ההוצאות - סכום שיכול להגיע במפלגות גדולות לכ־320 אלף ש"ח - בעוד מועמדים חדשים נאלצים לגייס תרומות או לקחת הלוואת מדינה המותנית בבחירתם לכנסת, אחרת יישארו עם חוב. מבקרי החוק, ובהם חוקרים בתחום הדמוקרטיה, טוענים כי ההסדר פוגע קשות בשוויון ההזדמנויות, מרתיע מועמדים חדשים ומקבע את יתרונם של פוליטיקאים מכהנים, שגם כך נהנים מחשיפה ציבורית וקשרים עם תורמים.
שר התקשורת המיטיב
ב-2019, אחרי התפטרותו של איוב קרא, מונה אמסלם לשר התקשורת.
אמנם הוא כיהן בתפקיד רק כ-10 חודשים ותחת ממשלת מעבר, אבל הספיק לפרגן לחברת הכבלים HOT כשהוליך שינוי מהותי בתנאי רישיון החברה, שלפיו היא תוכל לחבר 219 יישובים שבהם לא פרסה תשתית פיזית במשך יותר מ־15 שנה - אך באמצעות טכנולוגיה סלולרית זולה ונחותה במקום תשתית קווית מלאה. ההחלטה העניקה ל-HOT הקלה רגולטורית המוערכת בכ־835 מיליון שקל, ואפשרה לה לעמוד לכאורה בחובת הפריסה תוך אספקת שירותים במהירויות נמוכות משמעותית מאלה שמקבלים אזרחי המרכז, תחת הכותרת של “נייטרליות טכנולוגית”. מבקרי המהלך טענו כי מדובר בכניעה רגולטורית שמכשירה אפליה מתמשכת של הפריפריה, לאחר שנים שבהן HOT נמנעה ממילוי התחייבויותיה המקוריות לפריסה ארצית מלאה. עוד נמתחה ביקורת על עיתוי ההחלטה - שניתנה בממשלת מעבר - ועל כך שהיא מיטיבה עם קבוצת HOT שבשליטת פטריק דרהי, תוך ויתור בפועל על אכיפת תנאי רישיון שנועדו להבטיח שירות שוויוני (כלכליסט).
מינויים פוליטיים
כניסתו של דודי אמסלם לתפקיד שר הדיגיטל והממונה על רשות החברות הממשלתיות (2020) לוותה בניסיון לפרק או לעקוף את “נבחרת הדירקטורים” - מאגר שהוקם בעקבות דו״ח מבקר המדינה, במטרה לצמצם מינויים פוליטיים ולהבטיח מינוי דירקטורים על בסיס כישורים בהליך פומבי, תחרותי ושוויוני.
אמסלם הציג את המהלך כמאבק ב“אליטה צפונבונית” וכצעד חברתי שנועד לייצג את “העם והפריפריה”, אך בפועל לא הציע מנגנון חלופי סדור, ופעל למנות מקורבים מחוץ לנבחרת תוך עימות מתמשך עם הייעוץ המשפטי. חוות דעת ברורה של המשנה ליועמ״ש דאז, דינה זילבר, קבעה כי ביטול הנבחרת אינו בסמכות השר וכי כל שינוי חייב להיעשות בהליך מוסדר ושוויוני; גם רשות החברות סירבה לשתף פעולה. בתגובה, אמסלם נקט צעדי ענישה מנהליים - בהם סירוב לחתום על ייפוי כוח לקראת אסיפה כללית של רכבת ישראל - שפגעו בפועל בתפקוד חברות ממשלתיות ובאינטרס הציבורי. המבקרים ראו במהלך ניסיון בוטה לפוליטיזציה של השירות הציבורי ולהחזרת שיטת המינויים לאחור, בניגוד לממצאים שהצביעו על שיפור משמעותי באיכות, בגיוון וברווחיות החברות מאז הקמת נבחרת הדירקטורים ב2013 (שקוף).
באוקטובר 2025, קידם אמסלם שוב את חוק לביטול הדירקטורים. פרופ' אסף מידני, אותו מינה אמסלם בכדי לבחון את הליך מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות והצעת החוק מבוססת על הדוח שלו אמר שההצעה לקחה את הדברים שקל היה לקחת אבל השאירה בחוץ את המגבלות: ״זה לוקח אותנו למקום שבו המערכת של הרשות המבצעת יכול להשתלט על מערכות ציבוריות. המינויים יהיו מינויים שהם לא מקצועיים, ויש כן סממן גדול מאוד לשחיתות ודרדור של טוהר המידות״ (ציוץ של יובל שדה | חדשות 12).
אמסלם מעלה הילוך
ב2023 מתמנה אמסלם לשר במשרד המשפטים ולממונה על רשות החברות הממשלתיות, כחלק מהממשלה ה־37 (אייס). אמסלם פותח במתקפה נגד מיכל רוזנבוים, שמסרבת לשתף פעולה עם גחמותיו.
אמסלם דרש למשל להקפיא מכרז (ובאופן רחב יותר “לעצור מכרזים”) ברשות החברות. היועמ״שית גלי בהרב-מיארה כתבה לנציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ שאין תשתית מקצועית שמצדיקה התערבות/הקפאה רק בגלל העברת הרשות לאחריות השר, והדגישה שחייבים נימוק מקצועי, במיוחד כשהבקשה מגיעה מהדרג הפוליטי.
לפי הדיווחים, עימות מרכזי התלקח סביב מינוי יו״ר לנמל אשדוד: אמסלם ביקש לקדם את מינויו של שאול שניידר כמועמד להחלפת אורנה הוזמן־בכור, וברשות טענו שיש קושי משפטי/מינהלי ולכן פנו לייעוץ המשפטי לממשלה - מה שעיכב את המינוי והכעיס את השר.
עוד מאותו “ז’אנר” נטען שאמסלם ביקש “שיחת נזיפה” לעו״ד ברשות שפנה לייעוץ - ורוזנבוים סירבה (גלובס).
אמסלם שלח לרוזנבוים מכתב חריף שבו דרש למעשה שתחדל לפנות אליו, תוך טענות להתנהלות “שערורייתית” ואפילו עקיצה כלפי המשנה ליועמ״ש גיל לימון. רוזנבוים השיבה במכתב שבו תיארה לחץ/איומים/קמפיין נגדה והדגישה נחישות להמשיך כשומרת סף (מאקו).
ביולי 2023 שיגר מכתב לנציב שירות המדינה בו קרא לרוזנבוים ״"מופקרת ואלימה" (מאקו).
באוגוסט אותה שנה, בראיון לקלמן ליברמן ברשת ב׳ חשף אמסלם את שיטת המינויים שלו:
- כשנשאל: ״למה אתה מתעסק עם מינוי או קידום של אנשים שהם חברים שלך?״ ענה ״כי זה התפקיד שלי״.
- כשנשאל אם חלק מהמינויים עוסקים בחברים שלו, השיב: "בוודאי, את מי אני אמנה? אני מגיש אנשים שאני מכיר מהחבר'ה. התפקיד שלי זה להגיש אנשים שאני מכיר ומעריך. אני מגיש אנשים ראויים, אנשים טובים" (כאן).
אחרי שניסה לפטר אותה שלוש פעמים, הודיעה בסופו של דבר רוזנבוים על התפטרותה מתפקיד מנהלת רשות החברות, על רקע העימותים המתמשכים והלחצים סביב כללי המינויים וההתערבות בעבודת הרשות.
המהלכים הכי בעייתיים של אמסלם:
- ניסה למנות את עוז מלכה (ראש מטה/יועץ פוליטי) לרשות החברות (גלובס).
- ניסה למנות לדירקטור בחברת "חוצה ישראל" את אליהו אהרוני, חברו מהצבא ועורך דינו. "אלי אהרוני הוא חברי הטוב, הוא היה מ"פ שלי במילואים. אני מכיר אותו 30 שנה - איש יקר״ (ynet).
- ניסיון הדחה ללא נימוקים של יו״ר דואר ישראל מישאל ועקנין על ידי השרים אמסלם ושלמה קרעי. בג”ץ קבע שההחלטה בטלה (מרץ 2024), תוך ביקורת חריפה על ההתנהלות. בתגובה, אמסלם תוקע את הפרטת דואר ישראל, מהלך שעולה כסף רב למדינה (דה מרקר).
- מונע את מינויה של אלונה שפר־קארו, המועמדת של שר האנרגיה ישראל כ"ץ לתפקיד יו"ר חברת החשמל (גלובס).
בקרת הנזקים של אמסלם
בנובמבר 2023 מבקר המדינה מתניהו אנגלמן יוצא במאמר בביקורת חריגה וחריפה על התנהלות הממשלה בכלל, ועל אחריותו של דודי אמסלם בפרט, בכל הנוגע לניהול החברות הממשלתיות בעת מלחמה. אנגלמן דורש למשוך לאלתר לקופת המדינה דיבידנדים בהיקף של כ־2 מיליארד שקל שכבר הוכרזו על ידי חברות ממשלתיות, כספים שנדרשים בדחיפות למימון הוצאות המלחמה והסיוע לעורף. בפועל, למרות ההכרזות, הועברו עד כה רק עשרות מיליוני שקלים, והמבקר מצביע במפורש על כך שהעיכוב נובע מהקפאת אישורים ומאבקים פנימיים ברשות החברות, הנתונה לאחריותו הישירה של אמסלם.
לצד סוגיית הכספים, המבקר מותח ביקורת קשה על הקיפאון במינויים לדירקטוריונים ולתפקידי מפתח, בעיקר בחברות ביטחוניות חיוניות כמו רפאל, התעשייה האווירית ואלתא, וכן בחברת החשמל. אנגלמן מדגיש כי דווקא בעת חירום נדרש איוש מלא, יציב ומקצועי של דירקטוריונים, וכי העיכוב במינויים - כולל אי־מינוי יו"ר קבוע לחברת החשמל - מסכן את תפקוד החברות, עלול להוביל להפרת חוק, ואף חושף את המדינה לעיצומים כספיים. הדברים נאמרים על רקע כוונותיו של אמסלם לבצע חילופי בכירים ולמנות מקורבים, מהלך שהמבקר מזהיר מפניו במפורש בתקופת מלחמה.
השורה התחתונה של המבקר חדה: המאבק שמנהל אמסלם עם מנהלת רשות החברות והעיכובים שהוא יוצר אינם עניין ניהולי גרידא, אלא פוגעים ישירות ביכולת המדינה להפעיל את משאביה האסטרטגיים בזמן חירום. אנגלמן קורא לפעולה מיידית - שחרור הדיבידנדים, איוש מלא של הדירקטוריונים והקפאת זעזועים ניהוליים - ומבהיר כי ללא ניהול תקין ויציב של החברות הממשלתיות, קיים חשש ממשי לפגיעה בביטחון, במשק ובעורף האזרחי (ynet).
התעשייה האווירית: מאבק בין שרים
ספטמבר 2025: דודי אמסלם לא מסתפק בעימותים מול “שמאלנים” או הדרג המקצועי, אלא מנהל מאבק כוח גם מול שותפיו לקואליציה - במקרה הזה חזית ישירה מול ישראל כ״ץ - כשהמחיר נגבה מחברת ביטחון אסטרטגית: התעשייה האווירית לישראל. לפי הכתבה, חודשים של חוסר אמון בין השרים משאירים את הדירקטוריון משותק בלי יו״ר ובלי דח״צים, עד כדי עיכוב אישור עסקאות ביטחוניות מהותיות, אי־הגשת דוחות כספיים בזמן, חשיפה לקנסות וסנקציות של רגולטורים, ואף דליפת מידע רגיש - כשבכיר ביטחוני מזהיר שזה כבר “ביטחון ישראל בזמן מלחמה”. השורה התחתונה של הטקסט: הריבים הפוליטיים בתוך המחנה עצמו (ולא רק מול יריבים אידיאולוגיים) הופכים לנזק תפעולי־ביטחוני ממשי, שמערער על ניהול תקין, על אמון כלפי חוץ, ועל היכולת של המדינה להחזיק חברות ליבה מתפקדות בתקופת חירום (כלכליסט).
פרשיות אישיות
- אוקטובר 2025: אגף החקירות פתח בבדיקת תחקיר המבקר בחשד שהשר אמסלם וגורמים בעיריית ירושלים דאגו שבת זוגו לא תפוטר ואף תקבל בונוסים למרות שלא הגיעה לעבודה במשך תקופה ארוכה. בהונאה העבירו הבוקר את החומר למטה הארצי ושם יוחלט האם לפתוח בחקירה פלילית כנגד השר וראש העיר (יוסי מזרחי).

מיטב ההתבטאויות של אמסלם
- נובמבר 2021, שוחח בספייס בטוויטר עם גולשים: (שרשור)
- "תבינו, אתה ממנה מפכ"ל ולמחרת הוא מתחיל לעבוד נגדך, זה משהו מדהים"
- ״כדי לשלוט, צריך למחוק את המילה ׳צדק׳״
- אני אם הייתי יו״ר הכנסת הבא, אני לא נותן להם להיכנס לתוך המושב, לכנסת, לשטח של הכנסת.״
- ״ערבי באופן בסיסי לא רוצה לראות יהודי בארץ ישראל. זו תפיסת העולם שלי והבנתי את העומק של העניין. לכן אני אמרתי למנסור עבאס בכנסת … ׳אתה לא תהיה איתנו גם אם תתפוצץ, למה אתה ערבי׳ ואין לי בעיה עם הערבים. ואני לא גזען״
- 25.7.22: דודי אמסלם חושף את התכנית: משרות אמון גם בפרקליטות וגם בתביעה הכללית, גם פרקליט המדינה צריך להיות משרת אמון (ציוץ של און עזריאל).
- 15.1.23: אמסלם טוען שכל מי שבהפגנות נגד ההפיכה המשטרית עונד רולקס… אלא שהשעון שהוא עונד עולה 22,000 שקל (ציוץ | ציוץ).
- 13.7.23, על מפגין שכמעט איבד עין בהפגנה: ״איזה צפונבון קיבל זרנוק ליד העין… הביאו את ה-bbc…״ (בן כספית).
- 28.9.23, על השופט עמית: "זה אותו אחד שהכניס את החמץ לבתי החולים, זה אותו אחד שרק מריח משהו ביהדות מקבל פריחה" העובדות: 1. השופט עמית למד בתיכון דתי. 2. השופט עמית כלל לא ישב בהרכב שפסל את האיסור על הכנסת חמץ לבתי החולים. בהרכב ישבו : פוגלמן, גרוסקופף, הנדל (דעת מיעוט) (בודקים).
- מאי 2024: כשהתבקש על ידי בן כספית לציין הישג אחד של הממשלה, אמר שהשמאל אשם בכך שלממשלה אין הישגים (פגוש את העיתונות).
- 19.9.23 בנאום בכנסת: ״כשהימין ייצא להפגנות אתם תשארו בבתים. גם בדרום אפריקה, בסוף - הלבנים הפסידו״ (ערוץ 13).
- מה-7 באוטובר עד דצמבר 2024: אלה כל האנשים שאמסלם היה מכניס לכלא: (דרוקר)
- ינואר 2025:

- ב-21.10.25, בנאום בכנסת השתלח במירב בן ארי:
- "את הבן אדם הכי שפל פה בכנסת, את הבן אדם הכי שפל שנפגשתי בחיים".
- "לכי תצחצחי את הנעליים של לפיד".
- "לא לקרקר!" (Youtube).
בעקבות דבריו וסירובו להתנצל עליהם, בוטלה השתתפותו בכנס בכנס איגוד הדירקטורים (אוקטובר 2025) (ynet).
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- דוד (“דודי”) אמסלם נולד בירושלים ב־11 באוגוסט 1960; באתר ערוץ הכנסת נרשם כי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר־אילן ושירת בצה״ל בדרגת רס״ל במילואים ערוץ הכנסת, “דוד אמסלם”. בדף הכנסת הרשמי מופיעים פרטיו כחבר כנסת מספר 912 אתר הכנסת. ברקע המשפחתי: הוריו, סולטנה ואברהם, עלו ממרוקו ב־1958; הוא גדל בקריית יובל ובקריית מלאכי, ובמקור ראשון אמר ב־30.5.2026: “השכונה שבה גדלתי בקריית־מלאכי הייתה שכונת עולים” מקור ראשון, 30.5.2026. לפי כלכליסט, במשפחה היו שבעה אחים ואחיות, אביו היה מורה לעברית במרוקו, ובישראל עבדו הוריו בניקיון כלכליסט, 27.5.2020.
- השכלתו התיכונית מיוחסת לישיבת אור עציון, ולאחר השירות למד לתואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים בבר־אילן המכלול, “דודי אמסלם”. שירותו הצבאי מתואר רשמית כשירות בשריון; ב־22.7.2023 פרסם N12 טענות של מפקד מילואים שלפיהן אמסלם עזב את הגדוד לאחר אירוע משמעתי, ואמסלם הגיב: “האירוע המדובר אמנם קרה, אבל לא הודחתי מהגדוד” N12, 22.7.2023. ב־28.7.2023 פרסם N12 מסמך מפקד פלוגה שבו נכתב כי “מקרה חמור זה מצטרף לשורה ארוכה של מקרים”; אמסלם השיב כי שירת במילואים נאמנה והגדיר את הטענות כטענות שווא N12, 28.7.2023. בפברואר 2025 דווח כי תביעות הדיבה ההדדיות בין אמסלם לבן כספית הסתיימו ללא קביעה מהותית העין השביעית, 21.2.2025.
- לפני הכנסת עבד אמסלם במסגרות כלכליות וציבוריות: משרד האוצר, אגף התקציבים של הביטוח הלאומי, נציבות מס הכנסה, ובהמשך בעיריית ירושלים N12, 2019. תפקידו הבולט היה באגף שיפור פני העיר בירושלים; ב־31.5.2013 פורסם כי “הצוות המקצועי בראשות מנהל האגף דודי אמסלם” הכין תוכנית ריבוד כבישים ערוץ 7, 31.5.2013. מנגד, ביקורת עיתונאית מ־2010 תיארה את מצב המרחב הציבורי בירושלים ככזה הנזקף גם לחובת מנהל אגף שפ״ע דודי אמסלם nrg/מקור ראשון, 2010. כלכליסט דיווח ב־27.5.2020 כי בסוף 2013 נחסמה חזרתו מהחל״ת לעירייה בשל טענות לערבוב בין פעילות פוליטית למקצועית, וכי הוא טען שמדובר ב“סיכול פוליטי” של ניר ברקת כלכליסט, 27.5.2020.
- המעבר לפוליטיקה החל בליכוד המקומי בירושלים. לפי ישראל היום, בעדות במשפט צחי הנגבי תיאר אמסלם את “הקבוצה הירושלמית” ואמר: “אני הובלתי את הקבוצה הזאת עם עוד שני חברים... היינו הקבוצה הכי משמעותית בארץ” ישראל היום, 5.2.2012. במרץ 2003 נעצרו אמסלם ואחרים בחשד לזיוף מסמכי התפקדות בליכוד News1, 3.3.2003; בהמשך פורסם כי המשטרה המליצה להעמיד לדין, אך התיק נסגר מחוסר ראיות ויקיפדיה באנגלית. ב־2013 התמודד במסגרת ליכוד־ביתנו; הרשימה קיבלה 31 מנדטים המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואמסלם לא נכנס לכנסת.
- בבחירות 2015 הוצב אמסלם במקום ה־21 בליכוד כנציג מחוז ירושלים, לאחר שעבד יותר מ־20 שנה בעיריית ירושלים ושימש יו״ר סניף הליכוד בירושלים ynet, 18.3.2015. דוח מבקר המדינה על הפריימריז 2014–2015 ציין כי אמסלם הגיש דוח כספי, סיים בעודף 363 ש״ח, ולאחר החזרת תרומה לא חרג מהמגבלות מבקר המדינה, נובמבר 2015. כבר ביוני 2015 הוביל מאבק פנימי על שיטת בחירת מועמדי הליכוד ואמר: “זו לא מלחמה שלי... זה דבר שצריך לבוא להכרעה בתוך הליכוד” חרדים10, 14.6.2015; בוואלה צוטט באותו יום: “אין כאן שום מטרה להביך את ראש הממשלה” וואלה, 14.6.2015.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה / יו"ר הקואליציה - יוני 2015 עד פברואר 2018; פברואר 2018 עד יוני 2019
אמסלם כיהן כיו"ר ועדת הפנים בכנסת ה-20 מיוני 2015 עד 2018, ובהמשך עזב את הוועדה לאחר שמונה ליו"ר הקואליציה בפברואר 2018; בסיכומי פעילותו יוחסו לו, בין היתר, קידום חוק הקייטנות, הוזלת תעריפי מים, טיפול בארנונה, חניית נכים, ביטול אגרות בכיבוי אש ו"חוק ההמלצות" - לפי סיכום פעילות ועדת הפנים בכנסת ה-20 ולפי הודעת הפרידה שפורסמה ב-פברואר 2018 ב-אמס. (knesset.gov.il)
המהלך המזוהה ביותר עם כהונתו בוועדה היה "חוק ההמלצות": בדצמבר 2017 אושר החוק בוועדת הפנים לקריאה שנייה ושלישית אחרי דיון בכ-1,281 הסתייגויות שנדחו, ובהמשך אושר במליאה ברוב 59 מול 54; המהלך נועד להגביל פרסום המלצות משטרה בתום חקירות. הביקורת המקצועית כללה את דברי פרקליט המדינה שי ניצן, שצוטט בנובמבר 2017 ב"ישראל היום" כאומר ש"הציבור צריך לדעת שהיום יש הנחייה של היועץ המשפטי... אז בכלל לא צריך את החוק הזה", וכן עתירה שטענה לפגיעה בזכות הציבור לדעת ובחופש העיתונות - לפי N12, דצמבר 2017 ו-ישראל היום, דצמבר 2017. (mako.co.il)
בזירת השלטון המקומי, אמסלם דחף באוקטובר 2015 להחלת חוק העברת תשלומים מהמדינה לרשויות המקומיות, שלפי הדיווח עוכב כ-20 שנה; משרד האוצר ביקש לדחות את תחילת החוק ל-2017, ואמסלם התנגד בטענה שהדחייה פוגעת ברשויות הזקוקות לתזרים. ביקורת האוצר באותו דיון הוצגה סביב חשש מעיקולים ומנגנוני העברת כספים לרשויות, לפי Funder, אוקטובר 2015. (funder.co.il)
שר התקשורת - יוני/יולי 2019 עד מאי 2020
אמסלם מונה לשר התקשורת בממשלת מעבר בהחלטת ממשלה שפורסמה ב-30 ביוני 2019, ונכנס בפועל ללשכה ביולי 2019; כהונתו הייתה קצרה ונגעה בעיקר לרגולציה על תשתיות, סלולר ושידורים - לפי החלטת הממשלה במפתח התקציב. (next.obudget.org)
החלטה מרכזית הייתה הקלה ל-HOT בחובת הפריסה האוניברסלית: ביולי 2019 דווח כי השר אישר מודל שבו HOT לא תחויב בפריסה מלאה בחלק מיישובי הפריפריה, ובדיווחים נטען שההקלה חסכה לחברה עד כמיליארד שקל; הביקורת הגיעה מראשי רשויות בפריפריה, ובהם ראש מועצת הערבה התיכונה אייל בלום, שאמר ביולי 2019 ב"אנשים ומחשבים" כי ההחלטה "מקפחת את הפריפריה" - לפי PC, יולי 2019. (pc.co.il)
בצד התשתיות, באוגוסט 2019 נמסר רישיון מתוקן לחברת IBC/אנלימיטד, בהשתתפות חברת החשמל, סלקום וקרן תש"י; בדיווח צוין יעד של נגישות לכמיליון בתי אב בתוך שלוש שנים, לצד נתון התחלתי של כ-300 בתי אב נגישים. ביקורת ענפית שנלוותה לאירוע עסקה בתלות בשני "מונופולים" - בזק והוט - כפי שאמר יו"ר סלקום עמי אראל באירוע, לפי PC, אוגוסט 2019. (pc.co.il)
במרץ-אפריל 2020, בזמן הקורונה, אמסלם עצר זמנית את ניידות המספרים בסלולר ואז החזיר אותה לפעולה מלאה; גורמים בענף טענו שהעצירה פגעה בתחרות, וב-ynet דווח כי כ-1,500 עובדים של משווקים חיצוניים פוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות ההוראה, ואילו גלובס דיווח באפריל 2020 על החזרת הניידות אחרי התייעצות עם חברות הסלולר - לפי ynet, מרץ 2020 ו-גלובס, אפריל 2020. (ynet.co.il)
שר הדיגיטל הלאומי והממונה על רשות החברות - יוני 2020 עד יוני 2021
ביוני 2020 אישרה הממשלה את הקמת משרד הדיגיטל הלאומי בראשות אמסלם, שאליו הועברו רשות התקשוב הממשלתי, מטה ישראל דיגיטלית ורשות החברות הממשלתיות; בהחלטת הממשלה נקבעו גם העברות תקציב, כוח אדם והתקשרויות ממשרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי - לפי החלטת ממשלה 56 במפתח התקציב ולפי PC, יוני 2020. (next.obudget.org)
הפעילות הביצועית שיוחסה למשרד ב-2020 כללה טיפול בדיגיטציה ממשלתית, שילוב ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב, פרויקט דיגיטציה בחברות ממשלתיות, קליטת קצא"א כחברה ממשלתית, טיפול באיתנות הפיננסית של מקורות והיתר שליטה לרוכש החדש של אל על; אלה פורטו ב-סיכום פעילות משרד הדיגיטל הלאומי לשנת 2020. (digitalrosh.com)
ביקורת מקצועית מרכזית בתקופה זו נסבה על ניסיון אמסלם לבטל או להחליש את "נבחרת הדירקטורים". בדצמבר 2020 כתבה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר כי עד לגיבוש הליך פומבי, תחרותי ושוויוני אחר, יש להמשיך למנות דירקטורים ממאגר הנבחרת; היועמ"ש אביחי מנדלבליט גיבה את חוות הדעת. במקביל דווח כי רשות החברות - האחראית לכ-70 חברות ממשלתיות וכ-54 אלף עובדים - נותרה ללא מנהל קבוע, וכי תנאי הסף למכרז נחשבו מקלים במיוחד - לפי כלכליסט, דצמבר 2020, גלובס, דצמבר 2020 ו-כלכליסט, ינואר 2021. (calcalist.co.il)
שר לשיתוף פעולה אזורי, שר נוסף במשרד המשפטים, השר המקשר בין הממשלה לכנסת והממונה על רשות החברות - מרץ 2023 עד יוני 2026
במרץ 2023 אושר אמסלם כשר נוסף במשרד המשפטים, כשר לשיתוף פעולה אזורי וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת; סמכויותיו במשרד המשפטים כללו יחידות רישוי וניהול מקצועי כגון נוטריונים, חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, מתווכים, מועצת שמאי המקרקעין, אגף שומת מקרקעין והיחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות - לפי גלובס, מרץ 2023 ולפי חדשות 13, מרץ 2023. (globes.co.il)
בתחום רשות החברות, הכנסת אישרה במאי 2023 את העברת האחריות על הרשות משר האוצר לידי אמסלם; במשרד האוצר הובע חשש שהמהלך יפתח פתח למינויים פוליטיים בכ-70 החברות הממשלתיות. הסכסוך עם מנהלת הרשות מיכל רוזנבוים החריף: באוגוסט 2023 דווח כי אמסלם כתב לה "אל תפני אליי", ובדצמבר 2023 היא התפטרה וכתבה לראש הממשלה כי בשל "פעולות פסולות של השר" אינה יכולה להפעיל את סמכויותיה; היא ציינה כדוגמאות "מכרז תפור" בנתיבי ישראל, הדחות בדואר וברכבת ולחצים להכניס מקורב לנבחרת הדירקטורים - לפי כלכליסט, מאי 2023, כלכליסט, אוגוסט 2023 ו-ynet, דצמבר 2023. (calcalist.co.il)
במשיכת דיבידנדים מחברות ממשלתיות, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דרש בנובמבר 2023 למשוך כ-2 מיליארד שקל שכבר הוכרזו, כדי לממן הוצאות מלחמה; בינואר 2024 דווח כי אחרי התנגדות ממושכת של אמסלם הושגה הסכמה עם שר האוצר סמוטריץ', והכסף יועבר לקופת המדינה, לצד הערכת האוצר לעד כ-3 מיליארד שקל כולל 2023. הביקורת המקצועית הייתה של מבקר המדינה, שכתב כי קיימת דחיפות לפעול לחלוקת הדיבידנדים - לפי ynet, נובמבר 2023 ו-N12, ינואר 2024. (ynet.co.il)
בחברת החשמל, אי-מינוי יו"ר ודירקטורים הפך לעימות משפטי: רוזנבוים הזהירה בנובמבר 2023 כי אם לא ימונו דירקטורים, הדירקטוריון ירד מתחת למינימום של שבעה חברים ולא יוכל לפעול; בג"ץ דרש מהשרים להסביר מדוע לא מונו יו"ר ודירקטורים; בהמשך מונה דורון ארבלי ליו"ר אחרי עתירה. במקביל, בית המשפט אישר קנס של 900 אלף שקל שהטילה רשות ניירות ערך על חברת החשמל בשל אי-מינוי יו"ר, אף שהחברה טענה שהמינוי תלוי בגורמים פוליטיים - לפי כלכליסט, נובמבר 2023, התנועה לטוהר המידות, פברואר 2024 ו-גלובס, מרץ 2024. (calcalist.co.il)
במשרד לשיתוף פעולה אזורי, התקצוב הישיר נותר מצומצם יחסית: בפנייה תקציבית ל-2024 דובר על 10 מיליון שקל בהוצאה ו-26 מיליון שקל בהרשאה להתחייב לפרויקטים של המשרד; דוח חופש המידע של המשרד ל-2024 ציין כי השר דוד אמסלם "לא היה ממונה על ביצוע חוקים". ביקורת מבקר המדינה מנובמבר 2024 קבעה כי המשרד לא התאים עצמו לשינויים באזור, לא מיצה את פוטנציאל שיתופי הפעולה, והמליצה לראש הממשלה ולשר לבחון את נחיצותו כמשרד עצמאי - לפי מפתח התקציב, דוח חופש מידע 2024 ו-וואלה, נובמבר 2024. (next.obudget.org)
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- ריכוז הסמכויות אצל אמסלם: באפריל 2023 אישרה מליאת הכנסת את העברת סמכויות רשות החברות הממשלתיות משר האוצר לשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם; ב-ynet דווח אז כי באוצר הזהירו שהמהלך יפתח פתח למינוי מאות דירקטורים ל-70 חברות ממשלתיות לפי מפתח פוליטי, במקום דרך “נבחרת הדירקטורים” ynet, אפריל 2023. ביוני 2023 דווח בכלכליסט כי אמסלם ביקש להציב את ראש המטה והיועץ הפוליטי שלו, עוז מלכה, במשרדי רשות החברות - מהלך שתואר כחלק מניסיון לשלוט מבפנים בתהליכי העבודה והמינויים גלובס, יוני 2023. (ynet.co.il)
- העימות עם מיכל רוזנבוים והעזיבה: מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, שמונתה במרץ 2022 על ידי הממשלה לפי המלצת שר האוצר אביגדור ליברמן כלכליסט, 20.3.2022, הפכה לשומרת הסף המרכזית מול אמסלם. ב-6 ביולי 2023 כתב לה אמסלם: “אל תפני אליי יותר” וייחס לה “התנהלות שערורייתית”, בעוד רוזנבוים השיבה שתמשיך לפנות אליו כשיידרש לפי דין כלכליסט, 6.7.2023. באוגוסט 2023 ביקש אמסלם מנציב שירות המדינה לבחון את המשך כהונתה, בטענה לעזיבת בכירים ולקיפאון; הרשות השיבה שמדובר בלחצים לא לגיטימיים כלכליסט, אוגוסט 2023. בדצמבר 2023 התפטרה רוזנבוים וטענה כי אמסלם הפעיל לחצים למינוי פעילים פוליטיים ומקורבים, ובהם ניסיון להכניס את מקורבו אליהו אהרוני לנבחרת הדירקטורים ynet, דצמבר 2023. (calcalist.co.il)
- מינויים אחרי רוזנבוים: בינואר 2024 מינה אמסלם את יעקב “ינקי” קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, לממלא מקום מנהל רשות החברות, לאחר היוועצות עם נציב שירות המדינה ynet, ינואר 2024. בספטמבר 2024 אישרה ועדת האיתור את רו"ח רועי כחלון, שתואר כ”המועמד של אמסלם”, למנהל רשות החברות; נציבות שירות המדינה סירבה תחילה לאשר את מועמדותו בשל מחסור בניסיון ניהולי בכיר, אך לאחר ערעור בבית הדין הושגה פשרה כלכליסט, 15.9.2024. הסדר ניגוד העניינים של כחלון פורסם באתר הממשלה לאחר הצעת מינויו לתפקיד gov.il, 2024. (ynet.co.il)
- ניסיונות מינוי מקורבים ומינויים בחברות: באוגוסט 2023 הודה אמסלם בריאיון בכאן רשת ב’, לפי דיווח ice: “ניסיתי למנות אותו, חבר טוב שלי” - על אלי אהרוני, שהיה דירקטור בקק"ל מטעם הליכוד ice, 13.8.2023. ביולי 2023 דווח כי אמסלם ושר התקשורת שלמה קרעי ניסו לקדם ארבעה דירקטורים לדואר ישראל, ובהם דוד דר יוסף, חבר מרכז הליכוד; איריס שחר, אשת חבר מרכז; וד"ר יפעת חי שגב, עדת הגנה בתיק 4000 וואלה, יולי 2023. באוגוסט 2023 דווח על מועמדו של אמסלם ליו"ר “דירה להשכיר”, חיים פרוימוביץ', ועל טענות בדבר היכרות רבת שנים שלא הוצהרה במלואה בטפסים כלכליסט, אוגוסט 2023. באוקטובר 2025 דווח כי שר החינוך יואב קיש ואמסלם אישרו את מינוי אריאל משעל, בנו של ניסים משעל ומקורבו של אריה דרעי, לדירקטור בחברה למתנ"סים ice, 20.10.2025. (ice.co.il)
- חברת החשמל, דיבידנדים ומבקר המדינה: ביוני 2023 פנתה רוזנבוים לשר האנרגיה ישראל כץ ולאמסלם בדרישה למנות יו"ר לחברת החשמל, לאחר תקופה ממושכת ללא יו"ר קבוע וקנס של 900 אלף שקל שהטילה רשות ניירות ערך גלובס, יוני 2023. בפברואר 2024, בעקבות עתירת התנועה לטוהר המידות, סוכם על מינוי יו"ר ודירקטורים לחברת החשמל התנועה לטוהר המידות, 19.2.2024. בנובמבר 2023 דרש מבקר המדינה מתניהו אנגלמן למשוך כ-2 מיליארד שקל דיבידנדים מחברות ממשלתיות לצורכי המלחמה, וציין גם פערי איוש דירקטורים בחברות ביטחוניות ובחברת החשמל ynet, נובמבר 2023. בינואר 2024 דווח כי אמסלם וסמוטריץ' הגיעו להסכמה להעברת הדיבידנדים לקופת האוצר גלובס, ינואר 2024. (ynet.co.il)
- ביטול / החלשת נבחרת הדירקטורים: כבר בדצמבר 2020 הודיע אמסלם על ביטול הנבחרת; במרץ 2021 דווח כי בג"ץ חסם את המהלך ואימץ את עמדת הייעוץ המשפטי שלפיה “דרך המלך” היא מינוי מתוך מאגר פומבי, תחרותי ושוויוני גלובס, מרץ 2021. ביולי 2025 פורסם תזכיר “חוק הג'ובים” של אמסלם, שמעביר כוח נרחב לשרים בבחירת יו"רים ודירקטורים כלכליסט, יולי 2025. באוקטובר 2025 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק, למרות התנגדות היועמ"שית; המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון הזהיר כי ההצעות הופכות את החברות הממשלתיות ל“מאגר של משרות לשם מינוי מקורבים” כלכליסט, 26.10.2025. (globes.co.il)
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 10.06.2026 - כאן רשת ב, קלמן-ליברמן; הקשר: חוק יסוד לימוד תורה, גיוס חרדים ומתקפה על היועמ"שית, המשנה ליועמ"שית גיל לימון ושופטי העליון. אמסלם אמר: "מי שרודף את לומדי התורה – ממיארה ועד גיל לימון ובית המשפט – הם עושים פעולה אנטישמית שמעולם לא הייתה במדינת ישראל"; באותו ראיון אמר על השופט נעם סולברג: "אני חושב שהוא טיפש יותר מאשר אנטישמי, כי הוא משתף פעולה עם מי שרוצה למחוק את יסודות היהדות בארץ ישראל". מקורות: N12, 10.06.2026, חרדים 10, 10.06.2026, סרוגים, 10.06.2026.
- 01.06.2026 - מליאת הכנסת / ערוץ כנסת; הקשר: נאום על גיוס חרדים, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והמשנה גיל לימון. אמסלם אמר: "יש מקום מיוחד בגיהינום ששמור רק לכם"; בהמשך הנאום הוסיף: "לרוע כזה ולרדיפה כזו של יהודים שכל חטאם שהם לומדים תורה - יש גיהנום מיוחד". מקורות: ערוץ 7, 02.06.2026, חרדים 10, 02.06.2026, אמס, 01.06.2026.
- 25.12.2024 - רדיו קול ברמה; הקשר: התנגדות לוועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר והטלת אחריות על מערכת המשפט והיועמ"שית. אמסלם אמר: "הפרק הראשון בועדת חקירה זה לחקור את השופטים והיועצת המשפטית; אין ספק שהם יצרו את האטמוספרה שהחמאס רצה ותכנן ויצא לאותה תקיפה". מקורות: וואלה, 25.12.2024, המחדש, 25.12.2024.
- 22.05.2024 - אולפן ערוץ 7; הקשר: מלחמת חרבות ברזל, ביקורת על אופוזיציה, קריאות לבחירות והתייחסות לשיח אחרי 7 באוקטובר. אמסלם אמר: "מול קבוצה כזו ההתייחסות היא כמו אל קבוצת עבריינים. או שהרוב יושב בבתים ומפחד מאותה כנופיה ואז הם שולטים ברחוב, או שאתה אומר שזו מדינת חוק ויש כאן סדר". מקורות: ערוץ 7, 22.05.2024, וואלה, 25.12.2024.
- 13.02.2023 - מליאת הכנסת / ערוץ הכנסת; הקשר: המחאה נגד המהפכה המשפטית והפגנות מול הכנסת. אמסלם אמר: "כשראיתי את ההפגנה בלילה לא הבנתי מה נוצץ שם, בסוף הבנתי שזה שעוני הרולקס של כל המפגינים, תראו כמה מרצדסים יש פה היום". מקורות: ynet, 14.02.2023, mako, חדשות הבוקר, 14.02.2023, אייס, 13.02.2023.
- 13.02.2023 - מליאת הכנסת / ערוץ הכנסת; הקשר: אותו נאום על המחאה המשפטית, תוך שימוש בשפה עדתית נגד מפגיני השמאל. אמסלם אמר: "רובנו עובדים אצלכם בבתים, אנחנו מנקים לכם את הגינות". מקורות: אייס, 13.02.2023, אייס, 14.02.2023, mako, חדשות הבוקר, 14.02.2023.
- 21.02.2023 - מליאת הכנסת; הקשר: המשך ההתבטאויות סביב המחאה נגד המהפכה המשפטית, לאחר נאום הרולקסים. אמסלם אמר: "אתם לא מכירים 75 שנה בלגיטימיות שלנו למשול במדינה. אתם לא מקבלים את זה שאמסלם דוד מחוקק פה חוקים. זה הורג אתכם". מקורות: אייס, 21.02.2023, ישראל היום, 15.02.2023.
- 20.10.2025 - מליאת הכנסת / ערוץ הכנסת; הקשר: עימות עם ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד. אמסלם אמר לבן ארי: "די לקרקר"; ובהמשך אמר: "את הבנאדם הכי נמוך ושפל בכנסת, עוד שלושה חודשים את לא תהיי פה, לכי תצחצחי את הנעליים של לפיד". מקורות: ynet, 20.10.2025, חרדים 10, 20.10.2025, N12, 21.10.2025.
- 06.07.2023 - מכתב רשמי למנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים; הקשר: עימות סביב סמכויות רשות החברות, מינויים ודירקטורים. אמסלם כתב: "גברתי הנכבדה, לאור התנהלותך הקלוקלת, מבקש ממך לא לפנות אליי יותר, לא אהיה שותף למשחק הזה שאת משחקת בו". מקורות: כלכליסט, 06.07.2023, וואלה, 06.07.2023, ישראל היום, 06.07.2023.
- 19.07.2023 - מכתב לנציב שירות המדינה נגד מיכל רוזנבוים; הקשר: ניסיון לסיים את כהונת מנהלת רשות החברות והמשך העימות על מינויים בחברות ממשלתיות. אמסלם כתב כי רוזנבוים היא "עובדת מופקרת ואלימה שנוהגת במערכות הממשלתיות כאילו הם שלה"; עוד ייחס לה פעולה "תוך יצר נקמה מורעל וארסי". מקורות: N12, 19.07.2023, ישראל היום, 19.07.2023, N12, 20.07.2023.
- 29.12.2021 - מליאת הכנסת / ערוץ הכנסת; הקשר: מתקפה על שופט בית המשפט העליון דוד מינץ בעקבות דחיית עתירה שהגיש אמסלם. אמסלם אמר: "אם הוא לא שתה בקבוק וויסקי לפני שכתב אל תקראו לי דודי"; ובהמשך אמר: "עלק שופט. במבוא למשפטים לא היו מקבלים אותך". מקורות: ynet, 29.12.2021, כיכר השבת, 29.12.2021.
- 29.12.2021 - מליאת הכנסת / ערוץ הכנסת; הקשר: אותה מתקפה על בג"ץ אחרי החלטת השופט דוד מינץ. אמסלם אמר: "בג"ץ, מפלגת השמאל המרכזית בישראל". מקורות: כיכר השבת, 29.12.2021, חדשות 13, 30.12.2021.
- 16.02.2022 - מליאת הכנסת; הקשר: מתקפה על נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים, לאחר דחיית עתירות של אמסלם. אמסלם אמר: "אל תחשבי שאנחנו אהבלים. במקום לכתוב קשקושי שטויות שאת עצמך לא מבינה, תכתבי מר אמסלם אני לא סובלת אותך, לא סובלת את האמסלמים ולא המכלופים ולא אתן לכם סיוע למה זה שלנו". מקורות: N12, 17.02.2022, כלכליסט, 17.02.2022, מקור ראשון, 17.02.2022.
- 17.02.2022 - תגובה פומבית אחרי מכתב נשיאת העליון חיות; הקשר: המשך העימות סביב טענות אמסלם לגזענות עדתית במערכת המשפט. אמסלם אמר: "לא כל האשכנזים גזענים, אבל כל הגזענים אשכנזים". מקורות: סרוגים, 17.02.2022, כיפה, 17.02.2022.
- 24.11.2019 - קשת 12, חדשות הבוקר; הקשר: הגשת כתבי אישום נגד נתניהו ומתקפה על המשטרה, הפרקליטות, מנדלבליט ושי ניצן. אמסלם אמר: "למשטרה ולפרקליטות יש נורמות של ארגוני פשיעה"; באותו ראיון אמר גם: "שי ניצן רקם את תיק 4000 במוחו, רוב אנשי הפרקליטות הם שמאלנים מובהקים". מקורות: mako, חדשות הבוקר, 24.11.2019, מקור ראשון.
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- תחקירים עיתונאיים מרכזיים: ביוני 2020 פרסם כלכליסט פרופיל-תחקיר על אמסלם תחת הכותרת "דודי התבלבל בין מותר ואסור", שבו נטען כי דרכו לתפקיד הממונה על רשות החברות עברה בעיריית ירושלים, בעימותים עם מבקרות העירייה, בשתי חקירות פליליות שנסגרו, ובאג'נדה מוצהרת של פתיחת מינויים למקורבים; באותו חודש פרסם זמן ישראל כתבת עומק על המעבר מ"חוק הג'ובים" לאחריות על רשות החברות, כולל הערכת אורי יוגב כי הרשות היא מוקד כוח של אלפי משרות ומינויים. בינואר 2016 דווח בכלכליסט על הצעת "חוק הג'ובים" של אמסלם, שנועדה לאפשר למקורבים פוליטיים להתמודד לתפקידים בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות בלי להצהיר על זיקה פוליטית. בספטמבר 2025 פרסם N12/“המבקר” תחקיר שלפיו סיגלית יונה, שתוארה כבת זוגו/מקורבתו של אמסלם, מועסקת בעיריית ירושלים אך פועלת בפועל בלשכתו; באוקטובר 2025 דווח ב-N12 כי נפתחה בדיקת משטרה בעקבות התחקיר ובדיקת מעורבות אפשרית של גורמים בעירייה ובסביבת אמסלם. מקורות: כלכליסט, יוני 2020, זמן ישראל, מאי 2020, כלכליסט, ינואר 2016, N12, ספטמבר 2025, N12, אוקטובר 2025.
- רשות החברות, רוזנבוים, נבחרת הדירקטורים ומינויים: ביולי 2023 דווח ב-ynet, ישראל היום, גלובס וכלכליסט על מכתב אמסלם למנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, שבו כתב: "אני מבקש ממך לא לפנות אלי יותר" והאשים את המשנה ליועמ"שית גיל לימון ב"פוטש"; רוזנבוים טענה מנגד ללחצים פסולים סביב מינויים והדחות. כלכליסט דיווח ביוני 2023 כי אמסלם מסרב למנות יו"ר קבוע לוועדת המינויים בחברות ממשלתיות ולוחץ על רוזנבוים; ynet דיווח ביולי 2023 כי אמסלם הורה להקפיא מכרזי כוח אדם והתקשרויות ברשות. המכון הישראלי לדמוקרטיה סיכם בדצמבר 2023 כי התפטרות רוזנבוים לא העלימה את כשלי השר, ובהם טענות לפוליטיזציה של מינויים, עיכוב דירקטורים ודיבידנדים, ופגיעה בנבחרת הדירקטורים. מקורות: ynet, 6 ביולי 2023, ישראל היום, 6 ביולי 2023, גלובס, יולי 2023, כלכליסט, יולי 2023, כלכליסט, יוני 2023, ynet, יולי 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2023.
- הליכים משפטיים ועתירות לבג"ץ: במרץ 2021 הוציא בג"ץ צו ביניים שהקפיא את הוראת אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים; באוקטובר 2021 נמחקה העתירה לאחר שמיצתה עצמה, ונפסקו הוצאות לעותרת. במרץ 2024 ביטל בג"ץ פה אחד את החלטת השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם להדיח את יו"ר דואר ישראל מישאל וקנין; לפי הדיווח, השופט דוד מינץ קבע כי השרים אינם מוסמכים לפטר דירקטור לפי שיקול דעתם אלא בנסיבות שנקבעו בדין. בדצמבר 2023 הורה בג"ץ לשרים אמסלם וישראל כ"ץ להסביר מדוע אינם ממנים יו"ר ודירקטורים לחברת החשמל; בפברואר 2026 הוציא בג"ץ צו על-תנאי בעניין אי-מינוי יו"ר לתעשייה האווירית. בנוסף, ביוני 2021 נדחתה עתירת אמסלם נגד הנציב והיועמ"ש בעניין הקמת ועדת איתור למנהל רשות החברות, וביוני 2024 נדחתה עתירתו לחייב גיוס ערבים לצה"ל/שירות לאומי. מקורות: כלכליסט, מרץ 2021, פסק הדין בבג"ץ 1227/21, ynet, מרץ 2024, כל רגע, דצמבר 2023, ישראל היום, פברואר 2026, כלכליסט, יוני 2021, ynet, יוני 2024.
- חקירות, מקורבים ודו"חות ביקורת: ביוני 2023 דווח כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אישרה ללהב 433 לפתוח בחקירה פלילית נגד משה סוויסה, מי שיועד לשמש מנכ"ל משרדו של אמסלם, בחשד למסירת פרטים לא נכונים על עברו המשמעתי. בנובמבר 2023 פנה מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לשרים ולרשות החברות בדרישה למשוך מחברות ממשלתיות דיבידנדים בסך כ-2 מיליארד שקל לטובת הוצאות המלחמה; ynet ו-ice קישרו את העיכוב למאבק אמסלם-רוזנבוים. בינואר 2024 דווח כי דוח מבקר המדינה בנושא הפיקוח והבקרה על חברות ממשלתיות עסק בין היתר בעיכוב דיבידנדים, ובפברואר 2024 דווח ב-N12 כי לאחר התנגדות ממושכת של אמסלם הושגו הסכמות להשבת הדיבידנדים לקופת המדינה. לא אותר דו"ח מבקר מדינה אישי על אמסלם עצמו בעשור האחרון; הדו"חות והפניות נוגעים בעיקר לרשות החברות, הדיבידנדים, המינויים והחברות הממשלתיות שבתחום אחריותו. מקורות: ערוץ 7, יוני 2023, ynet, נובמבר 2023, ice, נובמבר 2023, ice, ינואר 2024, N12, פברואר 2024, מבקר המדינה - ביקורת פיננסית, 2026.
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - אמון במשטרה מול “תפירת תיקים”: לפני: בדצמבר 2017, בראיון לערוץ 7 על חוק ההמלצות, אמסלם אמר: “אני לא חושב שמשטרת ישראל ממציאה דברים” ערוץ 7, דצמבר 2017. אחרי: באוקטובר 2022, בכאן רשת ב’ כפי שדווח בערוץ 7, אמר: “יש כאן תפירת תיק לראש ממשלה מכהן” ו”מנדלבליט ועד שי ניצן... צריכים לשבת בבית סוהר” ערוץ 7, 23.10.2022.
- סתירה 2 - רע”מ: פתיחה לצירוף מול נסיגה אחרי נתניהו: לפני: ביוני 2022 אמר בחדשות הבוקר/קשת כי “אם מנסור עבאס רוצה להצטרף לאחר שיש לנו 61, אהלן וסהלן” ynet, יוני 2022. אחרי: לאחר שנתניהו נזף בו, צייץ כי “בממשלת המחנה הלאומי... אין מקום לשום מפלגה אנטי ציונית” ישראל היום, יוני 2022, ובהמשך הדגיש “אני לא עובד אצל נתניהו, הוא לא האדמו”ר שלי” ערוץ 7, 30.06.2022.
- סתירה 3 - אולטימטום תיק המשפטים מול פשרה תפקידית: לפני: בדצמבר 2022 אמר ב”פגוש את העיתונות”: “לא אכנס לממשלה אם לא אהיה שר המשפטים” זמן ישראל, דצמבר 2022. אחרי: בפברואר 2023 דווח כי נתניהו הציע לו, והוא קיבל בהמשך, תפקיד שר במשרד המשפטים לצד תפקידים נוספים - לא שר המשפטים המלא וואלה, פברואר 2023.
- סתירה 4 - “לא לבטל” את נבחרת הדירקטורים מול “אין יותר נבחרת”: לפני: ביוני 2023 סביבת אמסלם טענה בגלובס כי התוכנית “לא תבטל את נבחרת הדירקטורים, אלא תרחיב אותה משמעותית” גלובס, 18.06.2023. אחרי: בפברואר 2025, באירוע הצגת דוח מידני, אמסלם סיכם: “אין יותר נבחרת דירקטורים, ואין יותר כוכבים” N12/גלובס, 04.02.2025.
- נאמנות והגנה על נתניהו: בינואר 2017, בפרשת 1000, אמסלם הגן על בני הזוג נתניהו ושאל “מי אמר שמילצ’ן לא משקר?” ערוץ 7, 22.01.2017. בנובמבר 2019, לאחר החלטת היועמ”ש להגיש כתב אישום, תקף את מנדלבליט ושי ניצן וטען כי “שי ניצן... כתב לו את הטקסט” mako, נובמבר 2019. בינואר 2022, על רקע דיבורים על הסדר טיעון, אמר שלנתניהו “אין זכות מוסרית ללכת להסדר” ynet, ינואר 2022.
- יריבויות פנימיות בליכוד: מול נתניהו ולוין - בנובמבר 2022 התעקש “רק תיק המשפטים” ואף דווח על איום “אני הולך על הראש שלו” שיוחס לו והוכחש כיכר השבת, 06.11.2022. מול ישראל כ”ץ - בפברואר 2025 תקף במליאה: “הליכוד... זה לא עסק פרטי שלך” ו”אתה פשוט בושה וחרפה” סביב מינוי גלעד ארדן לתעשייה האווירית סרוגים, 24.02.2025. מול ניר ברקת - כינה את ניסיונו הפוליטי “להשתלט על שלד בורסאי, מפלגתי” ynet, ינואר 2022.
- מערכות יחסים מוסדיות ועימותים בכנסת: ביולי 2023 כתב למיכל רוזנבוים: “לא לפנות אליי יותר... אני מסיר את אחריותי ממך” והאשים את גיל לימון ב”פוטש” כלכליסט, 06.07.2023. באוקטובר 2025, בעימות עם מירב בן־ארי, אמר “די לקרקר” ו”הבן אדם הכי נמוך ושפל בכנסת”; באותו נאום גם אמר על נתניהו: “אני חולק על ראש הממשלה” בעניין יצחק עמית ynet, 20.10.2025.
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - חוק ההמלצות
בדצמבר 2017 אושר בכנסת “חוק ההמלצות”, שזוהה כיוזמה של ח״כ דודי אמסלם ונועד להגביל את פרסום המלצות המשטרה בתום חקירות; לפי “ישראל היום”, ב־27.12.2017 אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית ברוב 59 מול 54 לאחר דיונים ממושכים והסתייגויות רבות של האופוזיציה. ההקשר הציבורי המרכזי היה חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו והטענה מצד מתנגדי החוק כי מדובר במהלך פרסונלי, בעוד אמסלם הציגו כמהלך עקרוני נגד פגיעה בשמם של נחקרים לפני החלטת הפרקליטות. ישראל היום, 27.12.2017
7.2 - חוק הג'ובים
בדצמבר 2025 דווח כי “חוק מינוי הדירקטורים”, שכונה בתקשורת “חוק הג׳ובים”, מגיע להצבעה בכנסת ויאפשר לשרים השפעה רחבה יותר על מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות; לפי “ישראל היום”, היועמ״שית גלי בהרב־מיארה התנגדה וכתבה כי ההצעה “פוגעת בציבור” ועלולה להפוך חברות ממשלתיות ל“מאגר של משרות לשם מינוי מקורבים”. מצד תומכי ההצעה נטען כי המנגנון הקיים יצר “נבחרת סגורה” וכי יש להרחיב ייצוג וגיוון. ישראל היום, 17.12.2025
7.3 - החלשת / ביטול נבחרת הדירקטורים
ביוני 2023, לפי דיווח ynet, אמסלם ביטל את מסקנות ועדת רוסק־עמינח, שהמליצה על הרחבת “נבחרת הדירקטורים”; בהמשך דווח כי הקים ועדה חדשה שממליצה לבטל בפועל את המנגנון שאיפשר מינוי מתוך מאגר מועמדים נטולי זיקה פוליטית. אמסלם נימק את המהלך בצורך בגיוון חברתי, לרבות מזרחים, עולים חדשים ותושבי פריפריה; מבקריו טענו כי ביטול הנבחרת יחזיר מינויי מקורבים. ynet, 2025
7.4 - עימותים עם מיכל רוזנבויים
ביולי 2023 החריף העימות בין אמסלם למנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים: לפי N12, רוזנבוים טענה כי אמסלם “מהלך אימים”, ואמסלם שלח לנציב שירות המדינה מכתב שבו כינה אותה “מופקרת ואלימה” וטען כי היא פועלת מתוך “יצר נקמה מורעל וארסי”. העימות נסב על מינויים, עצמאות רשות החברות, נבחרת הדירקטורים והיקף סמכות השר הממונה. N12, יולי 2023
7.5 - "אל תפני אלי יותר"
ב־6.7.2023 פרסם N12 כי אמסלם כתב לרוזנבוים: “לאור ההתנהלות הקלוקלת שלך אני מבקש ממך לא לפנות אליי יותר, לא אהיה שותף למשחק הזה”; רוזנבוים השיבה כי תמשיך לפנות ליועמ״שית “לפי הצורך” ובכל מקום שבו הנחיות השר מעוררות שאלות משפטיות. מדובר באחד המסמכים המרכזיים בסכסוך בין השר הממונה לבין הדרג המקצועי ברשות החברות. N12, 6.7.2023
7.6 - המינויים בחברת החשמל
באוגוסט 2023 הזהירה רוזנבוים במכתב לשר האנרגיה ישראל כ״ץ ולאמסלם כי חברת החשמל פועלת ללא יו״ר קבוע קרוב לשנתיים, וכי חמישה משמונה דירקטורים צפויים לסיים כהונה עד דצמבר; לפי “כלכליסט”, ללא מינוי דירקטורים חדשים הדירקטוריון עלול לרדת מתחת למינימום הדרוש לפעילות. בפברואר 2024, לאחר עתירה לבג״ץ, דווח על הסכמה למינוי דורון ארבלי ליו״ר הדירקטוריון ולמינוי דירקטורים נוספים. כלכליסט, 30.8.2023
7.7 - מינויים בחברות הממשלתיות
בינואר 2024 אמרה רוזנבוים בוועדה לביקורת המדינה כי אמסלם הפעיל עליה “לחצים אדירים” לתמוך במינוי פעילים פוליטיים ומקורבים לתפקידי מפתח בחברות ממשלתיות; היא תיארה את תפיסתו, לדבריה, ככזו שרואה בחברות “מאגר ג׳ובים” לצבירת כוח פוליטי. אמסלם מצדו טען לאורך התקופה כי המינויים צריכים לשקף מדיניות נבחרי ציבור וגיוון חברתי, ולא רק מאגר מקצועי סגור. N12, ינואר 2024
7.8 - עצירת דיבידנדים מחברות ממשלתיות
בדצמבר 2023 פנה מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לממשלה בדרישה למשוך דיבידנדים מחברות ממשלתיות בסך כ־2 מיליארד שקל לצורכי המלחמה והמפונים; לפי ynet, הרקע היה מאבק בין אמסלם לרוזנבוים, שבמסגרתו אמסלם עצר משיכת דיבידנדים מחלק מהחברות וסירב לקדם מינויים. בינואר 2024 דווח כי אמסלם הוריד את התנגדותו והכספים יועברו לתקציב המדינה. ynet, דצמבר 2023
7.9 - היועמ"שית, גלי בהרב מיארה
בדצמבר 2024, בריאיון לרדיו “קול ברמה” שדווח בוואלה, אמסלם האשים את היועמ״שית גלי בהרב־מיארה ואת שופטי בג״ץ בכך שיצרו, לדבריו, את “האטמוספירה” שאיפשרה את 7 באוקטובר; הוא אמר כי “החקירה הראשונה שצריך לחקור באזהרה” היא את השופטים ואת היועמ״שית. הדברים נאמרו בהקשר התנגדותו לוועדת חקירה ממלכתית במתכונתה המקובלת. וואלה, דצמבר 2024
7.10 - "מקום מיוחד בגיהינום"
ביוני 2026 דווח בחדשות 13 כי אמסלם פנה במליאת הכנסת ליועמ״שית גלי בהרב־מיארה, על רקע אכיפת סוגיית גיוס החרדים, ואמר: “יש לך מקום מיוחד בגיהינום”. לפי הדיווח, הדברים נאמרו במסגרת מתקפה על החלטות משפטיות ואכיפתיות כלפי תלמידי ישיבות שאינם מתייצבים לגיוס. חדשות 13, יוני 2026
7.11 - מתקפות על בג"ץ
בדצמבר 2024 אמר אמסלם כי “אי אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית” מפני שלשיטתו יש לחקור תחילה את שופטי בג״ץ והיועמ״שית; בוואלה צוטט כאומר שהשופטים “סכסכו בינינו” ויצרו את התשתית לפילוג פנימי ערב 7 באוקטובר. מדובר בקו עקבי של מתקפה פוליטית על בג״ץ, הן בהקשר הרפורמה המשפטית והן בהקשר המלחמה. וואלה, דצמבר 2024
7.12 - מתקפות על סולברג
ב־10.6.2026 דיווח N12 כי אמסלם תקף בחריפות את המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, בריאיון ל“קלמן־ליברמן” בכאן רשת ב׳; אמסלם אמר כי סולברג “יותר טיפש מאשר אנטישמי” וטען שהוא “משתף פעולה עם גורמים שרוצים למחוק את היהדות”. הדברים נאמרו על רקע חוק יסוד: לימוד תורה וסוגיית גיוס החרדים. N12, 10.6.2026
7.13 - שיח קיצוני ומבזה
באוקטובר 2025, לאחר עימות במליאת הכנסת, אמר אמסלם בגלי ישראל כי יש חברי כנסת בודדים שהוא “לא מדבר איתם” ולא אומר להם “בוקר טוב”, ובהם מירב בן ארי; באותה שיחה כינה את בן ארי ונעמה לזימי “נשים עם שפה בהמית” וטען כי “לא חסר שהן יזרקו חפצים על אנשים בכנסת”. הדיווח מצטרף לשורת התבטאויות חריפות שלו כלפי יריבים פוליטיים, משפטנים ושופטים. גלי ישראל, אוקטובר 2025
7.14 - התנגדות לוועדת חקירה ממלכתית
אמסלם התנגד לוועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר במתכונת שבה נשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה; לפי סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה מינואר 2025, הוא אמר במליאת הכנסת: “אנחנו לא נקים ועדת חקירה ממלכתית, אנחנו נקים ועדת חקירה של העם”, ובמקביל דרש לכלול בחקירה גם את מערכת המשפט והיועמ״שית. המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2025
7.15 - "הרולקסים והמרצדסים"
ב־14.2.2023 דיווח N12 כי אמסלם תקף במליאת הכנסת את המפגינים נגד הרפורמה המשפטית ואמר: “בסוף הבנתי שזה שעוני הרולקס של כל המפגינים שם. בואו תראו כמה מרצדסים יש פה, אתם לא מתביישים?!”; באותה כתבה נבדק שעון היוקרה שעל ידו, ודוברו מסר: “לא מגיבים על רכילות”. ההתבטאות שימשה למסגור המחאה כאליטיסטית ומנותקת. N12, 14.2.2023
7.16 - שיח עדתי תוקפני
בינואר 2023, לאחר שלא מונה ליו״ר הכנסת, אמסלם תקף את נתניהו בפומבי ודיבר על “השפלת כל האמסלמים והביטנים”; בראיונות מאוחרים יותר חזר להשתמש בזהות מזרחית ובטענות לאליטות כציר פוליטי, לרבות ביקורת על “נבחרת הדירקטורים” כמאגר אליטיסטי. ynet ציין את ההתבטאות בהקשר ליחסיו עם נתניהו ולמאבקים הפנימיים בליכוד. ynet, 2026
7.17 - עימות עם מירב בן ארי
באוקטובר 2025 דווח ynet כי אמסלם התעמת במליאה עם ח״כ מירב בן ארי ואמר לה “די לקרקר”, “הבן אדם הכי נמוך ושפל בכנסת”, “מצחצחת נעליים ללפיד” ו“אחת הנשים הכי בזויות”; בן ארי השיבה לו “שוביניסט, מיזוגן” וביקשה מיו״ר הישיבה להורידו מהדוכן. האירוע עורר ביקורת ציבורית, בין היתר מצד נשים בתפקידים ציבוריים. ynet, אוקטובר 2025
7.18 - עימותים בכנסת
עימותי אמסלם במליאה כוללים חילופי דברים חריפים עם חברי אופוזיציה, הפרעות הדדיות ודיונים שבהם השיח גלש לביטויים אישיים; דוגמה בולטת היא פתיחת מושב הכנסת באוקטובר 2025, שבה התפתח עימות בין אמסלם, מירב בן ארי וח״כים נוספים סביב נאומו. לפי ynet, האירוע התרחש לאחר טקס פתיחת המושב הרביעי של הכנסת ה־25 ובמהלך סערה סביב מעמד נשיא העליון יצחק עמית. ynet, אוקטובר 2025
7.19 - התקפה על השופט העליון דוד מינץ
ב־2021 תקף אמסלם מעל דוכן הכנסת את שופט העליון דוד מינץ לאחר שמינץ דחה עתירה שהגיש בעניין מינוי מנכ״ל קבוע לתעשייה האווירית; לפי ynet, אמסלם אמר: “אם הוא לא שתה איזה בקבוק ויסקי לפני שכתב את ההחלטה - אל תקראו לי דודי”, ובהמשך כינה אותו “שופט הזוי” ואמר: “במבוא למשפטים לא היו מקבלים אותך”. ynet, 2021
7.20 - החבורה הירושלמית
ב־26.3.2003 דיווח ynet כי המשטרה המליצה להעמיד לדין את יצחק קויפמן, יורם קרשי ודודו אמסלם, שהוגדרו מראשי “הקבוצה הירושלמית” בליכוד בירושלים, בחשד לפקידת מאות תלמידי ישיבות במרמה כדי לקדם אנשים בפריימריז בליכוד; לפי הדיווח, אמסלם היה אז מנהל מחלקת שיפור פני העיר בעיריית ירושלים. סנגור החשודים טען אז כי אין ממש בחשדות. ynet, 26.3.2003
7.21 - שירות מילואים
בינואר 2025 דווח “ישראל היום” על תביעות דיבה הדדיות בין אמסלם לעיתונאי בן כספית סביב שירות המילואים: כספית כתב ביולי 2023 כי אמסלם הודח ממילואים בגיל 35, ואמסלם הכחיש וטען בכנסת כי כספית עצמו השתמט או הפסיק לשרת. בדיון בבית משפט השלום בכפר סבא צוין כי השניים שירתו באותו גדוד מילואים בשריון, והשופט העיר כי “האדם הסביר חושב שהדחה זה עונש צבאי”. ישראל היום, 13.1.2025
7.22 - התחקיר על עבודתה של בת זוגו / מקורבת לו בעיריית ירושלים
ב־19.9.2025 פרסם N12 בתוכנית “המבקר” תחקיר שלפיו סיגלית יונה, בת זוגו של אמסלם, מועסקת בעיריית ירושלים אך נצפתה פועלת בלשכתו בכנסת; לפי התחקיר, בזמן שכרטיס העובדת בעירייה נחתם, היא נראתה במסדרונות הכנסת ואף החזיקה באישור כניסה קבוע. עיריית ירושלים מסרה כי החלה בבדיקה ובבירור ותנקוט אמצעים לאכיפת כללי המינהל התקין. N12, 19.9.2025
7.23 - מתקפה על מנדלבליט
ב־24.11.2019, לאחר החלטת היועמ״ש אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו, אמר אמסלם ב“חדשות הבוקר” כי מנדלבליט “איש חלש ולחיץ” וטען כי “למשטרה ולפרקליטות יש נורמות של ארגוני פשיעה”; הוא הוסיף כי שי ניצן, לשיטתו, “כתב לו את הטקסט”. הדברים נאמרו בתקופת מאבק נתניהו והליכוד נגד מערכת אכיפת החוק סביב תיקי 1000, 2000 ו־4000. N12, 24.11.2019
7.24 - מתקפה על שי ניצן
באוקטובר 2022 אמר אמסלם בכאן רשת ב׳ כי “מנדלבליט, שי ניצן וכל מי שמעורב בתפירת התיקים נגד נתניהו צריך לשבת בכלא”; לפי ערוץ 7, הוא טען כי מדובר ב“תפירת תיק לראש ממשלה מכהן” וב“הפיכה מלאה”. באותה הופעה אמר כי הגיש יותר מ־15 הצעות חוק הנוגעות לרפורמה במערכת המשפט, ובהן ביטול עבירת הפרת אמונים. ערוץ 7, 2022
7.25 - מאבקים בליכוד
ביוני 2022 התעמת אמסלם עם נתניהו סביב דבריו על האפשרות שרע״מ תצטרף לקואליציה לאחר רוב ציוני של 61 ח״כים; בראיון לגלי צה״ל אמר: “אני לא עובד אצל נתניהו, הוא לא האדמו״ר שלי”, והוסיף כי יש ביניהם חילוקי דעות גלויים. המתח הפנימי בליכוד הופיע גם סביב דרישותיו לתפקידים בכירים, מאבקיו מול ניר ברקת וגדעון סער, והתנגדותו לשריונים ברשימת הליכוד. ערוץ 7, 30.6.2022