חוק הגיוס
לתת את השם ״חוק גיוס״ לחוק שממסד השתמטות זה כמו לתת את השם "דיאטה" לתפריט על בסיס בורקסים וגבינות שמנת בלבד.
הרב דב לנדו אמר: "מדינה שמגייסת את בני הישיבות, אין לה זכות קיום“. מזל שבן גוריון לא שמע את זה. לו היה יודע שקיומנו תלוי באי-גיוס, הוא היה מקים ישיבה, במקום את צה״ל.
הרב יצחק יוסף אמר: "אם יעצרו תלמידי ישיבות, לא נישאר בארץ!“ זה כאילו התלמיד הכי מופרע בכיתה יגיד למורה שלו בבית ספר: "עוד עונש אחד שאת נותנת לי ואני לא חוזר לכיתה".
החרדים מסבירים: ״אנחנו לא מתגייסים, כי אנחנו מגינים על המדינה בלימוד תורה". נשמע פיוטי. אילו זה היה נכון אפשר היה לנצח מלחמות באמירת פסוק יומי.
בועז ביסמוט, האיש שחשב שמינויו כשגריר במאוריטניה היה הישג דיפלומטי, הפך ליו״ר ועדת החוץ והביטחון. לא ברור אם הוא יודע מה זה חוץ ומה זה ביטחון, אבל אין ספק שהוא עמד בקריטריון החשוב ביותר: לעמוד בהבטחות לנתניהו.
כל ממשלות ישראל הבטיחו לגייס את החרדים וכולן נכשלו בעקביות מעוררת הערכה. כי בכל פעם שמגיע רגע ההכרעה, הפוליטיקאי הישראלי עולה על מדים ומתגייס להגנה על הכיסא שלו.
חֹוק הַגִּיּוּס - הוּא "חֹק שֵׁרוּת בִּטָּחוֹן" שֶׁהִתְקַבֵּל בַּכְּנֶסֶת הָרִאשׁוֹנָה וּלְפִיו שֵׁרוּת הַחוֹבָה לִגְבָרִים בַּצָּבָא יִמָּשֵׁךְ שְׁנָתַיִם (בֵּין גִּיל 18 לְ-49) וּלְנָשִׁים שָׁנָה (בֵּין גִּיל 18 לִ-34). מֵאָז נִכְנְסוּ בּוֹ כַּמָּה תִּקּוּנִים, אֲבָל הַמֶּמְשָׁלָה הָפְכָה אֶת הַחֹק לִצְחוֹק וּמְאַפְשֶׁרֶת לִרְבָבוֹת חֲרֵדִים לְהִשְׁתַּמֵּט מִגִּיּוּס לְצַהַ"ל.
כנסת מרכז המחקר והמידע
חרדים10
i24
ישראל היום
איך הממשלה מעדיפה את ביטחון הקואליציה על פני ביטחון המדינה.
- למדינת ישראל יש חוק גיוס - חוק שירות ביטחון - שחוקק עם קום המדינה ב-1949 ומחייב כל בן/בת 18 בגיוס לצה״ל, אלא אם קיבלו פטור.
- בן גוריון פטר 400 בני ישיבות מגיוס, כדי שהחרדים יתמכו בהקמת המדינה. היום קרוב ל-80,000 חרדים לא מתגייסים (ראש חטיבת תיכנון ומנהל כוח אדם בצה״ל מסר את הנתון בכנסת כלכליסט אוגוסט 26).
- באין ספור עתירות פסק בג״ץ שהכנסת צריכה לחוקק חוק, ולא לפטור עשרות אלפי חרדים בעצימת עין (פס״ד האחרון ניתן ביוני 24, בהרכב של 9 שופטים).
- בג״ץ פסק שאי-גיוס הוא עבירה על החוק. שלא ניתן להעניק קצבאות למי שעוברים על החוק, ולכן גם הסובסידיות שנגזרות מהקצבאות - בטלות. כולל הנחות במעונות יום לילדים. (גם בהמשך נקבע Ynet)
- החרדים מיהרו להאשים את היועמ״שית, שהתעקשה על קיום פסיקת בג״ץ, בהרעבת ילדים חרדים (למשל פרוש כאן 11).
- כל הרבנים הבולטים בקהילות החרדיות פסקו שאין לציית לצווי גיוס, וקראו לסירוב המוני (למשל, כיכר השבת).
- נתניהו החליף את יו״ר ועדת חוץ וביטחון באחד החנפנים בליכוד, כדי לקדם חוק השתמטות (Ynet).
כדי להקים את המדינה על בסיס קונצנזוס פוליטי רחב, הסכים דוד בן גוריון להעניק ל-400 בני ישיבה חרדים פטור מגיוס לצבא. וכך הצטרפו גם המפלגות החרדיות ותמכו בהקמת המדינה. (שומרים)
לימים, הלך הפטור והתרחב, וכיום עשרות אלפי בני ישיבות בגיל גיוס אינם מתגייסים לצבא, אינם לוקחים חלק בהגנה על המדינה.
לא רק זאת, הכול נעשה בהסכמה, וכמו להוסיף חטא על פשע, לא די שהם לא מתגייסים בהמוניהם, המדינה אף מעודדת ומתמרצת אותם, וכל בן ישיבה שהולך לכולל, מקבל מאיתנו, משלמי המיסים, קצבת מחייה. קצבת המחייה הזאת גם מזכה אותו בכל מיני הטבות נלוות, כמו, למשל, סובסידיות במעונות לגיל הרך, הנחה בארנונה ועוד. (דה מרקר, כלכליסט)
שנים של מאבקים בבג״ץ לא נשאו פרי. פעם אחר פעם בג״ץ קבע, החליט, ביקש, התחנן שהכנסת תחוקק חוק שיסדיר את מעמדם של בני הישיבות, הסדר שיהיה מקובל גם על צרכי הביטחון והצבא של ישראל. (המכון הישראלי לדמוקרטיה)
כך במשך עשרות שנים, וחוק לא נחקק.
שום מפלגה בישראל לא הייתה מוכנה לאלץ ולכפות על הצעירים החרדים את חובת הגיוס, שמא יבולע להם.
חלקנו בוודאי זוכר כיצד יאיר לפיד, אתיאיסט מושבע וקפדן, ניסה בקדנציה הראשונה שלו בכנסת, להיכנס ראש-בראש בחרדים ולאלץ אותם בגיוס. לכפות עליהם, לאכוף עליהם את החוק, גם במחיר מעצרים, ושלילת קצבאות. (דה מרקר)
מה שקרה בעקבות הניסיון ההוא, שהוכתר בשם ״שוויון בנטל״, לא רק שהחרדים לא התגייסו, אלא שהרבנים והפוליטיקאים החרדים הטילו חרם על יאיר לפיד וסירבו מאז לשתף איתו פעולה. עד כדי כך שהוא כמעט ירד על ברכיו, ונאלץ להתנצל ולהתפייס איתם לפי התנאים שלהם. (ערוץ 7)
וכך, שנה אחרי שנה, ממשלה אחרי ממשלה, קואליציה אחרי קואליציה - כמו בסיפור של סבתא בישלה דייסה - אף אחד לא הצליח לגרום לחרדים להתגייס.
וכך, הגענו עד הלום. 7 באוקטובר זרק את כולנו למציאות חדשה ומדממת. כבר לא ניתן היה להתעלם לא מצרכי הצבא ובוודאי לא מהנטל הקשה מנשוא שהוטל על כתפי המשרתים, שנאלצו לעשרות עשרות ומאות ימי מילואים, במחירים מאוד גבוהים, גם בחיי אדם, גם בגוף ובנפש וגם בחיים האישיים והמקצועיים.
במקביל, קבע בג״ץ שזהו: לא ניתן עוד לדחות, ועל הכנסת לחוקק חוק גיוס חדש, ולא, בג״ץ קבע שלא ניתן עוד לפטור את החרדים ויש לגייסם כמו כולם, ושלא ניתן עוד להעניק להם קצבאות לימוד תורה, וכשאלה בוטלו, נפסקו גם כל ההטבות והסובסידיות הנגזרות מהקבצאות, כמו הנחה במעונות יום לפעוטות.
אז הנה, כמה נקודות חשובות, שיש לדעת על החוק שנקרא בפי רבים ״חוק ההשתמטות״.
החוק לקידום ההשתמטות - קווים לדמותו - היסטוריה קצרה ומה צריך לדעת
- למדינת ישראל יש חוק גיוס - או בשמו הרשמי: חוק שירות ביטחון, שחוקק כבר עם קום המדינה ב-1949
- על פי החוק, כל בן/בת 18 מחוייבים בגיוס לצה״ל, אלא אם קיבלו פטור.
- ולכן, לקרוא למה שמנסים לחוקק עכשיו חוק גיוס, זו הונאה, מכבסת מילים. זה אינו חוק גיוס, זה חוק פטור מגיוס.
- כמחווה של רצון טוב, וכדי שגם החרדים יהיו חלק מהמהלך ההיסטורי של הקמת מדינת ישראל, הסכים בן גוריון לפטור 400 בני ישיבות מגיוס לצה״ל. ארבע מאות!!! זהו. ארבע מאות זה משהו שהמדינה יכלה לספוג. והחרדים היו מרוצים, כי בן גוריון נתן משקל וכבוד ללימוד התורה.
- כמעט 80 שנה קדימה - 80,000 חרדים מסרבים להתגייס. והמספרים רק עולים
- לאורך השנים הוגשו אין ספור בג״צים בדרישה לשוויון בנטל, שוויון בפני החוק, פשוט שוויון.
- כל ממשלות ישראל, כל הקואליציות, ניסו לרבע את המעגל: גם לקדם שוויון - בנטל ובגיוס - וגם לאפשר לחרדים לא להתגייס. איכשהו זה לא עבד. מבולבלים?
- התשובה נמצאת בשיקולים פוליטיים-קואליציוניים. כדי להקים ממשלות, חשבו כל הפוליטיקאים, ימין ושמאל, שהם חייבים את החרדים בפנים. למעשה, המפלגות החרדיות הן היחידות שמשתתפות כמעט בכל הקואליציות מאז קום המדינה. האתנן: פטור מגיוס. עצימת עין. התעלמות מאי-השוויון, העדפת המהלך הפוליטי - הקמת קואליציה - על פני קידום השוויון. עשרות שנים נשא הרוב החילוני והמיעוט הציוני-דתי בעול הגיוס. גברים ונשים. חרקו שיניים והתגייסו. כעסו ותרמו למדינה. התקוממו, ולא העזו לשבור את הכלים. כי כאלה אנחנו. מצייתים לחוק. נקראים לדגל. מבינים שהגנת המדינה היא בידיים שלנו. לא מתחכמים. משרתים.
- ואז קרה טבח ה-7 באוקטובר וישראל נגררה למלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה. אלפי צעירים נקראו ונקראים לשירות מילואים של חודשים. שוב ושוב ושוב. ברצועת עזה. בלבנון ואפילו בסוריה. מילואים ועוד מילואים. משפחות התפרקו, אנשים פשטו רגל, איבדו מקומות עבודה, הפסידו שנת לימודים או יותר, שילמו מחירים אישיים, מחירים כספיים, מחירים משפחתיים, מחירים נפשיים. שלא לדבר על אלפים רבים של פצועים, ועל יותר מאלף הרוגים. שילמו והמשיכו לציית לכל צו 8 ולבוא למילואים. והחרדים בשלהם. פטור!!!
- השטח בער, בג״ץ לא רק שלא הסכים לאורכה נוספת, הוא אף קבע שלא ניתן עוד לתת לבני הישיבות קצבאות. ומשבוטלו הקצבאות האלה, בוטלו גם כל ההטבות שהיו צמודות אליהן, כמו סובסידיות למעונות.
- החרדים, כמובן, לא בחלו בשום תרגיל, מלוכלך ככל שיהיה, והאשימו את היועצת המשפטית לממשלה בכך שהיא מרעיבה את הילדים החרדים.
- ח״כ פרוש הגדיל לעשות והאשים: “יועמ״שית שפויה לא הייתה מרעיבה ילדים חרדים כתחביב.” חרדים10+1
- גפני איים בפירוק הממשלה. רב בולט של ש״ס זעק שהחוק יטיל כלייה על הציבור החרדי (Ynet)
- שרים אחרים הצהירו בישיבת ממשלה: “תורידו את הידיים מהילדים החרדים!” קול רגע
- משה גפני: “בלי לומדי התורה אין לנו עתיד.” ynet
- משה גפני: “אף אחד ממי שנמצאים פה לא יפסיק את לימודו.” ynet
- הרב משה מאיה: “גיוס לצבא זה העברה על דת, ההלכה היא שאסור לבן ישיבה להתגייס לצבא.” mako
- הרב דב לנדו: “למדינה שמגייסת את בני הישיבות אין זכות קיום”.ynet
- הרב יצחק יוסף: “אם יעצרו תלמידי ישיבות – לא נישאר בארץ”. Ynet
- יתד נאמן (ביטאונה של מפלגת דגל התורה) פרסם: “שום בן ישיבה ושום אברך לא ילך לצבא” בהתייחס לשליחת צווי גיוס לחרדים. כלכליסט
- רבנים פרסמו מכתב ובו נטען: “אין להתגייס בשום אופן לצבא… גם אם יקימו פלוגות חרדיות למהדרין” בהקשר של צווי גיוס לחרדים. ערוץ 7
- מכתב של רבני ש״ס קרא לפטור גורף מגיוס גם למי שלא לומד תורה: “מקום עקירת התורה”. Ynet
- השטח הלך והקצין. וכך גם האמירות: ״אפילו לערבים בעזה לא מתנהגים כך״. בכו צעירים חרדים בהפגנות ענק, שטופי הוראות רבנים מכל המגזרים (כאן)
- אפילו אנשי הציונות הדתית התקוממו גם הם ויצאו במתקפה נגד החרדים. (מקור ראשון)
- והחרדים בשלהם. לא מתגייסים. רבנים בולטים בקהילות החרדיות קראו קריאות שבר והורו לתלמידיהם לא לציית לצווי הגיוס. הפגנות סוערות שוטפות את הארץ. עסקי החרדים, וחברי הכנסת שלהם יצאו בקריאה לסירוב, לעבור על החוק. זעקו מרה. ניסו לטעון שלימוד תורה חשוב ומגן על ישראל בדיוק, אבל בדיוק, כמו לחימה בסימטאות עזה, ובכפרי לבנון. והבעירו את השטח. והשטח בוער.
- עד כדי כך שכל השרים החרדים התפטרו מתפקידיהם. אבל לא מיהרו לעזוב את הקואליציה ולשבור את הכלים. בינתיים, יושבים על הגדר: לא בממשלה, לא משתתפים בהצבעות, אבל לא מפרקים את הממשלה. בכל זאת, קשה לעזוב את סיר הבשר. אולי משהו בכל זאת יסתדר ומישהו - כוח עליון או כוח הרוב הקואליציוני - יצליח לרבע את המעגל ולאפשר לחרדים לא להתגייס באמצעות חוק. אולי. (דה מרקר)
- ונתניהו, מצידו, מנסה לפייס את החרדים, להבטיח את הקואליציה בכל מחיר . גם במחיר רמיסת כל נורמה ציבורית. וכך, אחרי חודשים של מאמצים, הודח יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון, ובמקומו הוצנח לראשות הוועדה החשובה והנחשקת ביותר אחד בועז ביסמוט, בעברו עיתונאי לא מאוד חשוב וכיום ח״כ שמתחרה בעיקר על לקקנות לראש הממשלה. ביסמוט הבטיח להביא חוק גיוס בתוך זמן קצר. (Ynet)
- הבטיח וקיים. והציג לכנסת חוק (פטור) מגיוס. אבל החרדים, כשמם, נחרדו. והם דבקים באמונתם: לא מתגייסים. אפילו החוק, עתיר החורים, שנשען על מילים מכובסות והגדרות רופפות, ולא יפגע בלומדי התורה, מקבלי הקצבאות ושאר משתמטים, אפילו החוק הזה לא ריצה אותם. והם, בתגובה, הוציאו לרחובות ירושלים מאות אלפי גברים חרדים שהצטרפו לזעקה, לנהי ולבכי של הרבנים והעסקנים.
- לחוק ההשתמטות יש פוטנציאל לפרק את הממשלה. כרגע נראה שלאף אחד ממרכיבי הקואליציה ימין-על-מלא אין אינטרס לפרק את הממשלה הזאת. ולכן, הנסיונות לרבע את המעגל יימשכו.
- מה שברור: הממשלה מעדיפה את צרכי הקואליציה ושלמותה על פני צרכי הצבא.
1. פתח דבר
פרשת חוק הגיוס היא רצף של ניסיונות ממשלתיים, חקיקתיים ומשפטיים להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות מול חובת השירות בצה"ל. נקודת הפתיחה של התקופה הנבדקת היא פסק הדין מפברואר 2012, שבו בג"ץ קבע כי חוק טל אינו חוקתי ולא ניתן להאריכו. מאז עברה הכנסת בין מתווים שונים: תיקון 19 ב-2014, שקבע יעדי גיוס ומנגנוני חובה; תיקון 21 ב-2015, שהקל את ההסדר לאחר חזרת ש"ס ויהדות התורה לקואליציית נתניהו; הצעת מערכת הביטחון ב-2018 שקידם אביגדור ליברמן; והצעות נוספות שלא הבשילו להסדר יציב.
במרכז הפרשה עומדים כמה מוקדי כוח: ממשלות נתניהו והליכוד, שנדרשו לתמרן בין דרישות בג"ץ, צורכי צה"ל והשותפות החרדיות; ש"ס, אגודת ישראל ודגל התורה, שפעלו לשמירת מודל “תורתו אומנותו” ולהגבלת סנקציות; יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, שקידמו קו של יעדי גיוס וסנקציות; ועדת החוץ והביטחון, שבה עוצבו סעיפי החוק; והיועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי בהיעדר חוק אין סמכות להמשיך דחיות שירות ותקצוב נלווה. בג"ץ חזר והציב גבולות: ב-2017 פסל את ההסדר המתוקן, וביוני 2024 קבע פה אחד כי אין סמכות להימנע מגיוס תלמידי ישיבות או לתקצב מוסדות עבור חייבי גיוס ללא בסיס חוקי.
לאחר 7 באוקטובר השתנה ההקשר שבו מתנהל הדיון. צורכי כוח האדם של צה"ל, העומס על מערך המילואים ויכולת הקליטה של חרדים הפכו לחלק מרכזי בדיוני הכנסת והממשלה. צה"ל שלח צווי גיוס ודיווח על צרכים מספריים, אך הדיונים נמשכו סביב יעדים, סנקציות, גיל פטור, תקציבי ישיבות והטבות אישיות. השאלה שנותרה על הפרק היא כיצד מדינה המחויבת לחוק שירות ביטחון, לשוויון בפני החוק ולניהול תקציב ציבורי תקין מסדירה פטור או דחייה לקבוצה רחבה, כאשר הצבא, בית המשפט, הממשלה והקואליציה מושכים את ההסדר לכיוונים שונים.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית 2012–2026 | מקור |
|---|---|---|---|---|
| בג"ץ / בית המשפט העליון | רשות שופטת; בקרה חוקתית על הסדרי דחיית השירות | [מאומת] דרישה להסדר ראשי ושוויוני יותר; פסילת הסדרים שאינם מקדמים גיוס בפועל | בפברואר 2012 פסל את חוק טל וקבע שתוקפו יפוג באוגוסט 2012; ביוני 2024 פסק פה אחד כי בהיעדר חוק אין סמכות להימנע מגיוס תלמידי ישיבות או לתקצב ישיבות עבור חייבי גיוס | בג"ץ 6298/07 רסלר, 21.2.2012 (נצפה: אוגוסט 2026); בג"ץ 6198/23, 25.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ממשלות נתניהו / הליכוד | מקבל החלטות קואליציוני מרכזי | [מאומת] איזון בין דרישות בג"ץ/צה"ל לבין שימור קואליציות עם ש"ס ויהדות התורה | במרץ 2014 הממשלה העבירה את חוק השוויון בנטל; בנובמבר 2015, לאחר חזרת החרדים לקואליציה, אושר תיקון שהקל את ההסדר; במאי 2019 מתווה שנתניהו ניסה לקדם אושר בידי החרדים אך נדחה בידי ליברמן | הודעת הכנסת, 11.3.2014 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 19.11.2015 (נצפה: אוגוסט 2026); וואלה, 26.5.2019 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ש"ס | מפלגה חרדית ספרדית; שותפה קואליציונית | [מאומת] שמירת מעמד תלמידי הישיבות, תקצוב עולם התורה והימנעות מסנקציות אישיות אפקטיביות | תמכה בתיקון 2015 שביטל/דחה רכיבים מחמירים; ב-2018 ח"כים מש"ס התנגדו לנוסח ליברמן; ב-2024–2026 פעלה במסגרת הגוש החרדי להשפיע על נוסח החוק | הודעת הכנסת, 19.11.2015 (נצפה: אוגוסט 2026); ynet, 3.7.2018 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יהדות התורה: אגודת ישראל ודגל התורה | מפלגות חרדיות אשכנזיות; גפני, ליצמן, פרוש ואחרים | [מאומת] הגנה על מודל "תורתו אומנותו"; התנגדות לסנקציות פליליות ואישיות | ב-2015 הובילו את תיקון החוק; ב-2018 התנגדו לנוסח ליברמן אף שהיה חלק ממתווה ממשלתי; ב-2024–2026 לחצו על נתניהו והוועדה לשנות את נוסח החוק | כיכר השבת, 16.11.2015 (נצפה: אוגוסט 2026); גלובס, 2.7.2018 (נצפה: אוגוסט 2026); רשימת יהדות התורה - ועדת הבחירות (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יאיר לפיד / יש עתיד | אופוזיציה או שותף ממשלתי בתקופות שונות; סמן “שוויון בנטל” | [מאומת] קידום חובת גיוס רחבה יותר וסנקציות; לעיתים תמיכה טקטית בנוסח ביטחוני | ב-2014 תמך בחוק השוויון בנטל ובסנקציות; ב-2018 יש עתיד תמכה בקריאה ראשונה בנוסח מערכת הביטחון; ב-2024 לפיד טען בכנסת שצה"ל צריך גיוס אלפי חרדים בשנה הנוכחית | וואלה, 20.2.2014 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 3.7.2018 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 10.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אביגדור ליברמן / ישראל ביתנו | שר הביטחון 2016–2018; לשון מאזניים ב-2019; אופוזיציה בהמשך | [מאומת] חוק גיוס מנוסח בידי מערכת הביטחון, יעדים וסנקציות כלכליות/מינהליות; התנגדות לשינויים חרדיים | ביולי 2018 קידם חוק על בסיס ועדת משרד הביטחון–צה"ל; במאי–ספטמבר 2019 הציב את חוק הגיוס כתנאי פוליטי מרכזי להרכבת ממשלה; ב-2023 אמר בכנסת שהעסקנים החרדים הכשילו את המתווה שהביא כשר ביטחון | משרד הביטחון, 2.7.2018 (נצפה: אוגוסט 2026); ynet, 18.9.2019 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 13.9.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ועדת החוץ והביטחון | זירת החקיקה המרכזית לאחר החלטות בג"ץ | [מאומת] עיצוב סעיפי החוק: יעדים, גיל פטור, סנקציות, הגדרת “חרדי”, יכולת קליטה של צה"ל | ביוני–יולי 2024, בראשות יולי אדלשטיין, החלה לדון בנוסח החוק; בינואר 2025 שמעה את שר הביטחון ישראל כ"ץ; בינואר 2026 דנה במנגנון ועדה מייעצת ובהפחתת יעדי גיוס | הודעת הכנסת, 24.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 21.1.2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 15.1.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יולי אדלשטיין / בועז ביסמוט | יו"רי ועדת החוץ והביטחון מטעם הליכוד | [מאומת] אדלשטיין הציב תנאי ל“חוק גיוס אמיתי”; ביסמוט קידם דיונים מחודשים לאחר החלפתו | אדלשטיין אמר ב-2025 כי מהוועדה ייצא רק חוק שיגדיל משמעותית את בסיס הגיוס; באוגוסט 2025 ועדת הכנסת המליצה למנות את ביסמוט ליו"ר הוועדה, על רקע הצורך לדון מחדש בחוק | הודעת הכנסת, 21.1.2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 4.8.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| צה"ל / אכ"א / משרד הביטחון | הגוף המבצע: איתור, זימון, קליטה ואכיפה | [מאומת] לאחר 7 באוקטובר הדגיש צורך כוח אדם מוגבר לצד צורך במסלולים מותאמים לחרדים | ב-2024 צה"ל שלח כ-7,000 צווי גיוס למלש"בים חרדים; בינואר 2025 נציג צה"ל דיווח בוועדה על יעד 4,800 חרדים לשנת הגיוס ועל צורך כולל בכ-12 אלף חיילים, מהם כ-7,000 לוחמים; במרץ 2025 נדונו עקרונות דו"ח שקדי להתאמת השירות | דובר צה"ל, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 7.1.2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 11.3.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| היועצת המשפטית לממשלה / גיל לימון | ייעוץ משפטי לממשלה; עמדת המדינה בבג"ץ ובחקיקה | [מאומת] בהיעדר חוק: חובת גיוס קיימת; ביקורת על הסדרים שמייצרים תמריץ שלילי לגיוס | במרץ–יוני 2024 תמכה בהפסקת תקצוב ישיבות ללא בסיס חוקי לדחיית שירות; בדצמבר 2025 גיל לימון אמר בוועדה כי ההסדר המוצע “לא רק שהוא לא מקדם את הגיוס... אלא יש לו תמריץ שלילי לגיוס” | ynet, 31.3.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 28.12.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מזכיר הממשלה יוסי פוקס | מייצג עמדת הממשלה מול הייעוץ המשפטי והוועדה | [שנוי-במחלוקת] הממשלה ביקשה ייצוג נפרד וטענה לפער מהותי מול היועמ"שית; הייעוץ המשפטי ראה חובה לאכוף גיוס | באפריל–מאי 2024 ביקש ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס; בדצמבר 2025 תקף בוועדה את איסור היועמ"שית על ליווי משפטי של משרד הביטחון להליך החקיקה | גלובס, 21.4.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 28.12.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| הפלג הירושלמי / עדה חרדית וקבוצות מחאה חרדיות | קבוצות חוץ-פרלמנטריות נגד גיוס ושיתוף פעולה עם צה"ל | [מאומת] התנגדות לגיוס גם במסלולים מותאמים; לחץ רחוב על הנהגה חרדית ועל המדינה | במאי 2024 ובנובמבר 2024 חסמו מפגינים חרדים את כביש 4 במחאה על חוק הגיוס ועל צווי גיוס; סיסמאות שדווחו: “נמות ולא נתגייס”, “לכלא ולא לצבא” | וואלה, 2.5.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ישראל היום, 2.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); וואלה, 17.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
מפת קשרים: הממשלה והכנסת מחזיקות בסמכות החקיקה; בג"ץ מציב גבולות חוקתיים; צה"ל מגדיר צורך מבצעי ויכולת קליטה; היועמ"שית קובעת את גבולות הייצוג והסמכות המינהלית; המפלגות החרדיות הן שותפות קואליציוניות שמחזיקות כוח וטו מעשי על נוסחים מסוימים; לפיד וליברמן מייצגים קו פוליטי של שוויון בנטל וסנקציות; ועדת החוץ והביטחון היא זירת ההכרעה הטכנית-פוליטית. נקודת המפנה לאחר 7 באוקטובר: הצורך הצבאי בכוח אדם הפך מטענה עקרונית לטענה מבצעית, כפי שנדון בוועדה בינואר 2025 ובינואר 2026. הודעת הכנסת, 7.1.2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 20.1.2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
3. ציר זמן מתועד
ציר הזמן של הנושא

מי עשה מה - לפי שחקן

עצימות לאורך השנים

| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| 21 בפברואר 2012 | [מאומת] בג"ץ 6298/07 קבע שחוק טל אינו חוקתי ולא ניתן להאריכו; בכך נפתח שלב חקיקתי חדש להסדרת דחיית השירות לתלמידי ישיבות. | בג"ץ; הכנסת; ממשלת נתניהו; עותרים ובהם יהודה רסלר והתנועה לאיכות השלטון. | פסק הדין בבג"ץ 6298/07 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 1 באוגוסט 2012 | [מקור-יחיד] פקע תוקפו של חוק טל; צה"ל נערך לקליטת חרדים אך הודגש שלא צפויה אכיפה המונית מיידית. | שר הביטחון אהוד ברק; צה"ל; אכ"א; תלמידי ישיבות. | וואלה, 1.8.2012 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 10 ביולי 2013 | [מאומת] הונחה הצעת חוק ממשלתית חדשה בעקבות ועדת פרי, שנועדה לעגן הסדר חלופי לחוק טל ולשלב חרדים בשירות צבאי/אזרחי. | ממשלת נתניהו השלישית; יעקב פרי; יש עתיד; משרד הביטחון. | הצעת חוק הממשלה 787 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 12 במרץ 2014 | [מאומת] הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, כולל יעדי גיוס ומנגנון של חובת גיוס אם היעדים לא יושגו, למעט 1,800 מתמידים. | הכנסת ה-19; ועדת שקד; יאיר לפיד; איילת שקד; הסיעות החרדיות באופוזיציה. | הודעת הכנסת, 12.3.2014 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 24 בנובמבר 2014 | [מאומת] דיון מעקב בכנסת הציג עמידה חלקית ביעדי הגיוס לצה"ל ואי-עמידה בשירות האזרחי בשנת הגיוס הראשונה. | הוועדה לשוויון בנטל; איילת שקד; צה"ל; מנהלת השירות האזרחי. | הודעת הכנסת, 24.11.2014 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 19 בנובמבר 2015 | [מאומת] ועדת החוץ והביטחון אישרה נוסח תיקון לחוק, לאחר חזרת ש"ס ויהדות התורה לקואליציית נתניהו; הדיון התמקד בדחיית סנקציות ובשאלת החוקתיות. | ועדת החוץ והביטחון; צחי הנגבי; משה יעלון; יאיר לפיד; יהדות התורה; ש"ס. | הודעת הכנסת, 19.11.2015 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 30 בנובמבר 2015 | [מאומת] פורסם תיקון 21 לחוק שירות ביטחון; ההסדר האריך תקופות הסתגלות ושינה את מנגנון הסנקציות שנקבע ב-2014. | ממשלת נתניהו הרביעית; הכנסת ה-20; המפלגות החרדיות; משרד הביטחון. | ספר החוקים 2512 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 12 בספטמבר 2017 | [מאומת] בג"ץ 1877/14 ביטל את הסדר הגיוס החדש ברוב שופטים, אך השהה את הבטלות לשנה כדי לאפשר חקיקה חלופית. | בג"ץ; נשיאת העליון מרים נאור; הכנסת; הממשלה; התנועה לאיכות השלטון. | פסק הדין באתר gov.il (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2 ביולי 2018 | [מאומת] אביגדור ליברמן קידם הצעת חוק מטעם מערכת הביטחון, המבוססת על המלצות ועדה מקצועית של משרד הביטחון וצה"ל. | שר הביטחון ליברמן; משרד הביטחון; צה"ל; נתניהו; הסיעות החרדיות; יש עתיד. | משרד הביטחון, 2.7.2018 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 3 ביולי 2018 | [מאומת] הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את תיקון 25 בתמיכת יש עתיד מהאופוזיציה, בעוד הסיעות החרדיות התנגדו או הסתייגו. | הכנסת; ליברמן; יאיר לפיד; הליכוד; ש"ס; יהדות התורה. | הודעת הכנסת, 3.7.2018 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 30 במאי 2019 | [מאומת] הכנסת ה-21 התפזרה לאחר כישלון הרכבת ממשלה; סוגיית חוק הגיוס הוצגה כנקודת מחלוקת מרכזית בין נתניהו, ליברמן והחרדים. | בנימין נתניהו; אביגדור ליברמן; הליכוד; ישראל ביתנו; ש"ס; יהדות התורה. | הודעת הכנסת, 30.5.2019 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 1 בפברואר 2022 | [מאומת] ממשלת בנט-לפיד העבירה בקריאה ראשונה את תיקון 26, שנועד לקבוע מתווה חדש עם יעדי גיוס והשלכות כלכליות. | בני גנץ כשר ביטחון; יאיר לפיד; נפתלי בנט; הקואליציה; האופוזיציה החרדית. | הודעת הכנסת, 1.2.2022 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 25 ביוני 2023 | [מאומת] ממשלת נתניהו קיבלה את החלטה 682, שלפיה עם פקיעת פרק ג'1 לא יוארכו דחיות שירות, אך צה"ל יונחה שלא לנקוט הליכי גיוס עד 31 במרץ 2024. | ממשלת נתניהו ה-37; שר הביטחון יואב גלנט; צה"ל; הסיעות החרדיות. | החלטת ממשלה 682 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 7 באוקטובר 2023 ואילך | [מאומת] מלחמת חרבות ברזל שינתה את ההקשר הביטחוני: צורכי כוח האדם של צה"ל והעומס על מילואים הפכו לטיעון מרכזי בדיוני הגיוס. | צה"ל; משרד הביטחון; הממשלה; משרתי מילואים; ועדת החוץ והביטחון. | סקירת יועמ"שית הכנסת, 6.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 28 במרץ 2024 | [מקור-יחיד] בג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא תמיכות לישיבות עבור תלמידים חייבי גיוס שלא קיבלו פטור או דחייה כדין, החל מ-1 באפריל 2024. | בג"ץ; היועצת המשפטית לממשלה; משרד החינוך; הישיבות; הממשלה. | N12, 28.3.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 11 ביוני 2024 | [מאומת] הכנסת החילה דין רציפות על הצעת תיקון 26 מ-2022, והחזירה אותה לוועדת החוץ והביטחון להכנה לקריאה שנייה ושלישית; שר הביטחון גלנט התנגד. | הכנסת; נתניהו; גלנט; ועדת החוץ והביטחון; הליכוד; חרדים; אופוזיציה. | הודעת הכנסת, 11.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 25 ביוני 2024 | [מאומת] בג"ץ 6198/23 קבע פה אחד שבהיעדר חוק אין סמכות להימנע מגיוס תלמידי ישיבות, ושאין להעביר תמיכות למוסדות בגין חייבי גיוס. | תשעה שופטי בג"ץ; הממשלה; שר הביטחון; צה"ל; מוסדות תורניים; עותרים אזרחיים. | פסק הדין, 25.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 21 ביולי 2024 | [מאומת] ועדת החוץ והביטחון החלה לדון בסעיפי החוק, ובפרט בסעיף המטרה; חברי כנסת העלו את השינוי בנסיבות אחרי 7 באוקטובר. | ועדת החוץ והביטחון; יולי אדלשטיין; צה"ל; חברי קואליציה ואופוזיציה. | הודעת הכנסת, 21.7.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 21 בינואר 2025 | [מאומת] שר הביטחון ישראל כ"ץ הציג בוועדת החוץ והביטחון עקרונות לחוק: יעד הדרגתי לגיוס 50% ממחזור חרדי וסנקציות אישיות. | ישראל כ"ץ; ועדת החוץ והביטחון; יולי אדלשטיין; צה"ל; הסיעות החרדיות. | הודעת הכנסת, 21.1.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 4 באוגוסט 2025 | [מאומת] ועדת הכנסת המליצה על מינוי בועז ביסמוט ליו"ר ועדת החוץ והביטחון במקום יולי אדלשטיין, לאחר יותר מ-40 דיונים בהצעת חוק הגיוס. | בועז ביסמוט; יולי אדלשטיין; הליכוד; ועדת הכנסת; ועדת החוץ והביטחון. | הודעת הכנסת, 4.8.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 11 בדצמבר 2025 | [מאומת] בנק ישראל פרסם עמדה שלפיה נוסח החוק אינו צפוי לענות על צורכי הצבא ועלול להשאיר עלות כלכלית גבוהה של אי-גיוס חרדים. | בנק ישראל; משרד האוצר; ועדת החוץ והביטחון; הממשלה; צה"ל. | בנק ישראל, 11.12.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 15 בינואר 2026 | [מאומת] ועדת החוץ והביטחון דנה במנגנון ועדה מייעצת להפחתת יעדי גיוס; הייעוץ המשפטי הזהיר מפגם שורשי אם יעד שנקבע בחקיקה יוכל להשתנות בדיעבד. | ועדת החוץ והביטחון; בועז ביסמוט; הייעוץ המשפטי לוועדה; משרד הביטחון. | הודעת הכנסת, 15.1.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 27 באפריל 2026 | [מקור-יחיד] לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בג"ץ עבר לשלב סנקציות אישיות נגד חייבי גיוס חרדים: הטבות דיור, מעונות, צהרונים, ארנונה ותחבורה ציבורית. | בג"ץ; חייבי גיוס חרדים; משרדי ממשלה; משטרה צבאית; הממשלה. | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27.4.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יוני–יולי 2026 | [מקור-יחיד] הדיון עבר גם ל"חוק הקפאת המעצרים"/"חוק העריקים", שנועד להקפיא או להסדיר זמנית אכיפה נגד חייבי גיוס חרדים, לאחר כישלון קידום חוק גיוס מקיף. | קואליציית נתניהו; הסיעות החרדיות; ועדת החוץ והביטחון; בג"ץ; צה"ל; המשטרה. | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
4.1 מפת הכסף: היכן עובר התקציב שנכרך בחוק הגיוס
| מוקד כספי / מנהלי | גורם מחליט / מבצע | נתונים כספיים ונתוני ביצוע שנמצאו | אחריות ופיקוח | ודאות |
|---|---|---|---|---|
| תמיכות משרד החינוך במוסדות תורניים - ישיבות גבוהות, כוללים ומוסדות תורניים; תקציב התוכנית המרכזית מופיע כ"תוכנית 206902 / מוסדות תורניים". | משרד החינוך, אגף מוסדות תורניים; החשב הכללי במשרד האוצר; מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. | מבקר המדינה קבע כי בשנת 2013 תמך משרד החינוך ב־1,508 מוסדות תורניים, שבהם למדו 122,061 תלמידים זכאים לתמיכה; התקציב לאחר שינויו, לרבות מלגות, עמד על 866 מיליון ש"ח; בשנת 2014 עמד התקציב על 668 מיליון ש"ח, מהם 113 מיליון ש"ח למלגות לימודים - מבקר המדינה, “הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים” (נצפה: אוגוסט 2026). | מבקר המדינה מצא ליקויים בבקרה, בהצלבות נתונים ובבדיקות שטח, ובייחוד ביחס למוסדות גדולים ובינוניים. | [מאומת] (library.mevaker.gov.il) |
| תקציב מוסדות תורניים לאחר הקמת ממשלת נתניהו ה־37 - בסיס תקציב + כספים קואליציוניים. | ממשלה, משרד האוצר, משרד החינוך, ועדת הכספים והכנסת באישור חוקי התקציב. | לפי בדיקת גלובס, בשנת 2023 תקציב מוסדות תורניים עמד על כ־1.7 מיליארד ש"ח; בשנת 2024 התכנון המקורי היה כ־2 מיליארד ש"ח, אך לאחר קיצוץ הכספים הקואליציוניים עמד התקציב על כ־1.7 מיליארד ש"ח - גלובס, 2024, “האם תקציב הישיבות ל־2024 קוצץ ב־50%” (נצפה: אוגוסט 2026). | האחריות התקציבית היא של הממשלה והכנסת; השאלה המשפטית אחרי פקיעת ההסדר היא האם מותר לתקצב תלמידים שאינם בעלי דחיית שירות או פטור כדין. | [מקור-יחיד לנתון המספרי; מאומת לגבי מנגנון התקציב] (globes.co.il) |
| תקציב מוסדות תורניים לשנת 2026 - קו בסיס לתקופה שאחרי פסק דין הגיוס מ־2024. | משרד החינוך ומשרד האוצר במסגרת תקציב המדינה. | במפתח התקציב מופיע כי בשנת 2026 תקציב “מוסדות תורניים” הוא 1,299,424,000 ש"ח, וסך ההוצאות תחת הסעיף הוא 1,288,365,000 ש"ח - מפתח התקציב, “תקציב מוסדות תורניים 20.69.02 / 2026” (נצפה: אוגוסט 2026). | הנתון מלמד שהתקציב נמשך גם לאחר פסיקת בג"ץ, אך מוגבל לפי מעמד התלמידים הזכאים לתמיכה; נדרש לבדוק ברמת ביצוע בפועל אילו מוסדות קיבלו תשלום ולא רק את התקציב המאושר. | [מקור-יחיד] |
| היקף התמיכה שנחסמה בעקבות פסק הדין / צו הביניים - אומדנים שונים. | בג"ץ, משרד החינוך, היועצת המשפטית לממשלה, הממשלה. | המכון הישראלי לדמוקרטיה העריך כי מתוך תמיכות של כ־1.73 מיליארד ש"ח בשנת 2024 נעצרו כ־400 מיליון ש"ח בגין תלמידים חייבי גיוס; כלכליסט דיווח כי בג"ץ עצר כרבע מתקציבי תלמידי הישיבות, כ־430 מיליון ש"ח בשנה - המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024, “גיוס חרדים: מה צריך לעשות עכשיו?” (נצפה: אוגוסט 2026); כלכליסט, 2024, “בג"ץ חתך התקציב לישיבות” (נצפה: אוגוסט 2026). | יש פער בין אומדני 400 מיליון ל־430 מיליון ש"ח; שניהם מתייחסים לסדר גודל של חסימת תמיכה בגין תלמידים שאינם בדחייה/פטור כדין. | [שנוי-במחלוקת מספרית; המסקנה הכללית מאומתת] |
| סבסוד מעונות יום לאברכים חייבי גיוס - הטבה עקיפה למשקי בית, לא לישיבה עצמה. | משרד העבודה; היועצת המשפטית לממשלה; בג"ץ בעתירות מעונות היום. | לפי ynet וישראל היום, ההטבה נגעה לכ־6,700 פעוטות/משפחות; ההטבה עשויה להגיע לאלפי שקלים בחודש למשפחה, אך לא נמצא במסמכים שנבדקו סכום כולל רשמי שנתי - ynet, 23.7.2024, “הקיצוץ הצפוי בסבסוד המעונות” (נצפה: אוגוסט 2026); ישראל היום, 11.8.2024, “היועמ"שית הודיעה: להפסיק את סבסוד מעונות היום” (נצפה: אוגוסט 2026). | בג"ץ בעתירות המעונות קבע מנגנון מעבר של שלושה חודשים לגבי תלמידי מוסדות תורניים חייבי גיוס, לפי פסק הדין באתר בג"ץ - בג"ץ 58820-08-24 ואח', מעונות יום (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת לגבי עצם ההטבה והפסקתה; מקור-יחיד לגבי מספר 6,700 בכל כתבה] (ynet.co.il) |
| ארגוני גג ותיאום דחיית שירות - תקצוב גופים שמסדירים קשר בין ישיבות לצה"ל/מדינה. | משרד החינוך; גופים נתמכים; בג"ץ בעתירות ארגוני הגג. | כלכליסט דיווח כי בתקציב 2023 ועד הישיבות בארץ ישראל קיבל 3.4 מיליון ש"ח, איגוד ישיבות ההסדר 1.9 מיליון ש"ח, ואיגוד הישיבות הגבוהות 0.9 מיליון ש"ח - כלכליסט, 2024, “התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ לעצירת התקציב לארגונים” (נצפה: אוגוסט 2026). | הטענה המרכזית בעתירה: לאחר פקיעת ההסדר החוקי, אין בסיס לממן גופים שמטרתם המעשית היא טיפול בדחיות שירות; נדרש לעקוב אחר תוצאת ההליך והחזרי כספים אם נפסקו. | [מקור-יחיד] |
4.2 נקודות אחריות תקציבית: מי הרוויח, מי נשא בעלות, ומי נדרש לפקח
| סוג כסף / הטבה | מי נהנה | מי משלם / מממן | מנגנון אחריות | ממצאים מרכזיים |
|---|---|---|---|---|
| תמיכות ישירות לישיבות ולכוללים | מוסדות תורניים המקבלים תמיכה לפי מספר תלמידים זכאים; תלמידים מקבלים תועלת עקיפה דרך קיום המסגרת. | תקציב משרד החינוך; כספי בסיס וכספים קואליציוניים. | מבחני תמיכה, ועדת תמיכות במשרד החינוך, החשכ"ל, מבקר המדינה, בג"ץ. | מבקר המדינה מצא כי ב־2012–2013 חלק ניכר מהתמיכות במוסדות גדולים ובינוניים, שנאמד ב־500 מיליון ש"ח בשנת 2012 וב־275 מיליון ש"ח בשנת 2013, לא בוקר בביקורות שטח לבדיקת נוכחות - מבקר המדינה, “הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים” (נצפה: אוגוסט 2026). |
| כפל תמיכות / כפל רישום | מוסדות שקיבלו תמיכה בגין אותם תלמידים או תלמידים שלמדו במקביל במסגרות אחרות. | תקציבי משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי. | הצלבות נתונים בין משרדים; ביקורת עומק; ביקורת שטח. | מבקר המדינה מצא בשנים 2012–2013 כפל תמיכות עבור כ־90 תלמידים בין משרד החינוך ומשרד הרווחה, וכן 184 מקרים של אברכים שקיבלו מלגות לימודים במקביל לתשלומים מהמוסד לביטוח לאומי - מבקר המדינה, “כפל תמיכות” (נצפה: אוגוסט 2026). |
| תקציבי גופים מתווכים לדחיות שירות | ועד הישיבות וארגוני גג אחרים. | משרד החינוך. | עתירות לבג"ץ; חוות דעת משפטיות; מבחני תמיכה. | בשנת 2023 דווח על תמיכות של 3.4 מיליון ש"ח לוועד הישיבות, 1.9 מיליון ש"ח לאיגוד ישיבות ההסדר ו־0.9 מיליון ש"ח לאיגוד הישיבות הגבוהות; הטענה המשפטית הייתה שלאחר פקיעת ההסדר אין לממן פעילות להסדרת דחיית שירות - כלכליסט, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| סבסוד מעונות יום | משפחות אברכים שבהן האב תלמיד ישיבה חייב גיוס; באופן עקיף - תעסוקת נשים חרדיות, אם הסבסוד מאפשר יציאה לעבודה. | תקציב משרד העבודה. | מבחני תמיכה של משרד העבודה; היועצת המשפטית לממשלה; בג"ץ. | היועמ"שית קבעה ב־11.8.2024 כי בהיעדר סמכות אין להמשיך מימון ממשלתי המעודד לימודים תורניים של מלש"בים חייבי גיוס; בהמשך דווח על הפסקה מ־1.12.2024/תקופת מעבר, ובג"ץ קבע מעבר של שלושה חודשים - ישראל היום, 11.8.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ישראל היום, 27.8.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); בג"ץ 58820-08-24 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| עלות משקית של אי־גיוס / הסתמכות על מילואים | מי שאינו מתגייס אינו נושא בעלות שירות; מי שמשרת במילואים נושא בנטל זמן, תעסוקה וסיכון. | המשק הישראלי, תקציב הביטחון, מעסיקים ומשקי בית של משרתי מילואים. | בנק ישראל; אגף תקציבים; ועדת החוץ והביטחון; צה"ל. | בנק ישראל העריך כי חודש גיוס של איש מילואים בן כ־30 כרוך בעלות כלכלית מהוונת של כ־38 אלף ש"ח, וכי תוספת של 20,000 חיילי חובה חרדים עשויה להפחית עלות שנתית בלפחות 9 מיליארד ש"ח - בנק ישראל, 11.12.2025 (נצפה: אוגוסט 2026). |
4.3 בג"ץ מול הממשלה: ציר האחריות המשפטית־תקציבית
- [מאומת] ב־25.6.2024 בג"ץ קבע כי בהיעדר מסגרת נורמטיבית אין לרשות המבצעת סמכות להימנע מאכיפת חוק שירות ביטחון על תלמידי ישיבות, וכפועל יוצא אין סמכות להעביר כספי תמיכות למוסדות בגין תלמידים שלא קיבלו פטור או שדחיית שירותם לא בתוקף - פסק דין בג"ץ 6198/23, 25.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (idi.org.il)
- [מאומת] בג"ץ הבחין בין עצם אי־החוקיות מאז פקיעת פרק ג'1 ב־1.7.2023 לבין הסעד הכספי: נקבע כי התמיכות יופסקו מ־1.4.2024, אך המוסדות לא יחויבו בהשבת כספים שקיבלו לפני מועד זה; בג"ץ נימק זאת באיזון בין הסתמכות המוסדות לבין חומרת אי־החוקיות - פסק דין בג"ץ 6198/23, סעיפים 79–82 (נצפה: אוגוסט 2026). (idi.org.il)
- [שנוי-במחלוקת] עמדת ראש הממשלה שהובאה לבג"ץ הייתה כי “היעדר מקור חוקי ‘להימנעות גורפת מגיוס’ אין משמעותו ‘הוראה גורפת לגיוס’”, וכי אין לשלול תמיכות כל עוד לא ניתן צו התייצבות אישי; עמדת היועצת המשפטית לממשלה הייתה שאין סמכות להעברת כספים בגין תלמידים שאינם בעלי דחייה/פטור כדין - פסק דין בג"ץ 6198/23, תיאור עמדות הממשלה והיועמ"שית (נצפה: אוגוסט 2026). (idi.org.il)
- [מאומת] בג"ץ ביטל את החלטת ממשלה 1724 שקבעה כי ייצוג נפרד לממשלה בבג"ץ יחול גם על משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך; בג"ץ קבע כי היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הרשות המבצעת, ושהיתר לייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד - פסק דין בג"ץ 6198/23, עתירת הייצוג הנפרד (נצפה: אוגוסט 2026). (idi.org.il)
- [מאומת] בפסק הדין/ההליך המאוחר בבג"ץ 5819/24 תוארה תוכנית אכיפה של צה"ל שהחלה ביולי 2025, כולל קיצור הליך אי־שיתוף פעולה, הוצאת צו לפי סעיף 12, אכיפה במעברי גבול ומעצרים מזדמנים; בית המשפט הדגיש כי אם ייווצרו ערוצי מימון עוקפים לסנקציות, מנגנון הסנקציות הכלכליות יאבד אפקטיביות - בג"ץ 5819/24 (נצפה: אוגוסט 2026). (bagats.org.il)
4.4 תפקיד ועדת החוץ והביטחון: חקיקה, סנקציות, ובקרת יעדים
| תאריך | דיון / מסמך | מה נבדק | משמעות כספית | ודאות |
|---|---|---|---|---|
| 30 בינואר 2025 | דיון בהגדרת “מי הוא חרדי” לצורך החוק; הדיון עסק גם בעמדת אגף תקציבים שלפיה כדי שסנקציות יהיו אפקטיביות נדרשת חובה אישית - הכנסת, הודעה מ־30.1.2025 (נצפה: אוגוסט 2026). | הגדרת חרדי משפיעה על ספירת מתגייסים ועל עמידה ביעדים. | אם ההגדרה רחבה מדי, ניתן לעמוד ביעדי גיוס בלי לשנות בפועל את דפוסי הגיוס של תלמידי ישיבות; בכך נפגעת גם הפעלת הסנקציות התקציביות. | [מקור-יחיד רשמי] |
| 31 ביולי 2024 | מסמך ייעוץ משפטי להצעת חוק שירות ביטחון תיקון 26; נכללו הצעות לסנקציות מינהליות ואישיות, לרבות איסור יציאה מהארץ, שלילת דרכון, ביטול מעמד תלמיד ישיבה ואי־מתן סיוע כלכלי מכוח חוק הסיוע ללומדי תורה - מסמך ועדת החוץ והביטחון, 31.7.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | עיצוב סל סנקציות לפני חקיקה. | אין במסמך סכום כולל; הוא קושר זכויות והטבות כלכליות למעמד הגיוס של הפרט. | [מקור-יחיד רשמי] |
| 14 בינואר 2025 | עקרונות שר הביטחון ישראל כ"ץ הוצגו בוועדה; במסמך הכנסת נדונה השאלה האם סנקציה כוללת על תקציב הישיבות מספיקה, וכן סבסוד מעונות יום והטבות למלש"בים - מסמך הכנסת, “חוק גיוס לחרדים” (נצפה: אוגוסט 2026). | בחינת סנקציות מוסדיות מול אישיות. | ההכרעה קובעת אם הפגיעה תהיה בתקציב הישיבה או בהטבות הפרט, או בשניהם. | [מקור-יחיד רשמי] |
| 13 בפברואר 2025 | אגף תקציבים באוצר העביר מסמך לוועדת החוץ והביטחון על מתווה גיוס חרדים; המסמך עוסק בצורך הביטחוני ובסנקציות כלכליות - אגף תקציבים, 13.2.2025, דרך mako (נצפה: אוגוסט 2026). | עמדת האוצר לגבי אפקטיביות סנקציות. | המסמך הוא מקור חשוב לבדיקת עלות־תועלת, אך נדרש עיון מלא בנוסח כדי לחלץ סכומים; אין לכלול סכום שלא אומת. | [מקור-יחיד; נדרש אימות נוסף של מספרים] |
| 11 בדצמבר 2025 | בנק ישראל ביקר את טיוטת החוק וטען שהרף האפקטיבי למניעת סנקציות נמוך מצורכי צה"ל, ושסנקציות כמו מניעת רישיון או יציאה מהארץ עד גיל 23 אינן בהכרח תמריץ אפקטיבי - בנק ישראל, 11.12.2025 (נצפה: אוגוסט 2026). | בדיקת אפקטיביות כלכלית של החוק. | בנק ישראל קושר בין יעדי גיוס נמוכים לבין המשך עלויות מילואים והפסד משקי. | [מאומת כמסמך רשמי] |
| ינואר 2026 | המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם נייר עמדה שלפיו מתווה הקואליציה מחזיר מיידית חלק מתקציב הישיבות, הנחות מעונות וביטוח לאומי, עוד לפני הוכחת עמידה ביעדים; זו עמדה ביקורתית של מכון מחקר, לא מסמך ממשלתי - המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2026, “הצעת חוק שירות ביטחון - מתווה הקואליציה” (נצפה: אוגוסט 2026). | ביקורת על מבנה התמריצים והחזרת הטבות. | הטענה נוגעת לחשש להקדמת תמורה תקציבית למפלגות החרדיות ולמוסדות לפני גיוס בפועל. | [מקור-יחיד; עמדה מחקרית] |
4.5 ביקורת מבקר המדינה: ליקויי בקרה לפני משבר 2024
- [מאומת] מבקר המדינה בדק באפריל–ספטמבר 2014 את מערך התמיכות במוסדות תורניים ומצא כי בשנת 2011 החשכ"ל הורה שלא לבצע ביקורות שטח במוסדות שבהם יותר מ־200 תלמידים, ללא מערך בקרה חלופי; בשנת 2013 מדובר היה ב־155 מוסדות שבהם למדו כ־57% מכלל התלמידים - מבקר המדינה, “הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים” (נצפה: אוגוסט 2026). (library.mevaker.gov.il)
- [מאומת] לפי מבקר המדינה, בשנים 2011–2013 היה על משרד האוצר ליזום 1,150 ביקורות עומק בעמותות המפעילות מוסדות תורניים, אך בפועל יזם רק 236 ביקורות עומק - כח
סיכום מאזן-הראיות
מאזן הראיות מסייג את התזה אך אינו מפריך אותה. חוק הגיוס בשנים 2012–2026 אינו מוסבר רק דרך יחסי המפלגות החרדיות עם הליכוד, ליברמן, לפיד ושאר המערכת הפוליטית; יש לו ציר עצמאי של פסיקות בג"ץ, צורכי צה"ל, יכולת קליטה, שיקולי תעסוקה ותפקוד ועדת החוץ והביטחון. עם זאת, בכל נקודת מפנה - ביטול חוק טל ב-2012, תיקון 19 ב-2014, תיקון 21 ב-2015, משבר ליברמן ב-2019, פסיקת 2024 והדיונים ב-2025–2026 - השאלה הפוליטית של תלות קואליציונית במפלגות החרדיות השפיעה על נוסח החוק, על הסנקציות, על גיל הפטור ועל קצב האכיפה. השפעת 7 באוקטובר ברורה בעיקר בהחרפת צורכי הצבא והלחץ המשפטי-ציבורי; היא לא יצרה עד אוגוסט 2026 גיוס חרדי רחב בקנה מידה המתקרב לשוויון בנטל.
5. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר שנבדקה: כיצד ממשלות ישראל בשנים 2012–2026 טיפלו בהסדרי דחיית/פטור מגיוס לתלמידי ישיבות, וכיצד השתנה האיזון בין דרישות הקואליציה, פסיקות בג״ץ, צורכי צה״ל והעמדות הפוליטיות של הליכוד, ישראל ביתנו, יש עתיד, ש״ס, אגודת ישראל ודגל התורה. [מאומת] נקודת הפתיחה היא פסק דין בג״ץ מפברואר 2012 שקבע כי חוק טל לא יוארך, והחוק פקע באוגוסט 2012; נקודת בדיקה מרכזית נוספת היא פסק הדין מיוני 2024 שקבע כי בהיעדר מסגרת חוקית אין בסיס להבחנה בין תלמידי ישיבות לשאר חייבי הגיוס. בג״ץ ביטל את חוק טל - ynet, 21 בפברואר 2012 (נצפה: אוגוסט 2026); פסק דין בג״ץ 6198/23 - המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
- השערת העבודה לבדיקה, לא מסקנה: ייתכן שהטיפול הממשלתי בחוק הגיוס הונע לאורך התקופה בעיקר משיקולי הישרדות קואליציונית מול המפלגות החרדיות, בעוד בג״ץ וצה״ל הציבו לחצים נגדיים - משפטיים וביטחוניים. [שנוי-במחלוקת] לבדיקה זו ייבחנו במיוחד תיקוני 2014 ו-2015, ביטול ההסדר ב-2017, הצעת משרד הביטחון מ-2018 והמשבר לאחר 7 באוקטובר 2023. סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה על גיוס חרדים, 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); הצעת חוק שירות ביטחון תיקון 25 - הכנסת, 3 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); דיון בג״ץ 2024 - המכון הישראלי לדמוקרטיה (נצפה: אוגוסט 2026).
- ניסוח-הנגד החזק: הקריאה הנגדית היא שהממשלות לא פעלו רק מתוך תלות פוליטית, אלא ניסו לייצר הסדר הדרגתי שנועד להגדיל גיוס בלי עימות ישיר עם החברה החרדית, מתוך הערכה שגיוס כפוי ומהיר לא יביא תוצאה מעשית. [שנוי-במחלוקת] קריאה זו תיבחן מול עמדות משרד הביטחון וצה״ל, לרבות הצוות לשילוב חרדים בצה״ל והדיונים בכנסת שבהם נאמר כי נדרשים “הסכמות ותנאים מאפשרים”. הצוות לשילוב תכליתי של חרדים בצה״ל - משרד הביטחון, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); דברי סמוטריץ׳ במליאה - הכנסת, 10 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
- גבולות התחקיר: בתוך התחום: חקיקה, החלטות ממשלה, פסיקות בג״ץ, דיוני ועדת החוץ והביטחון, נתוני גיוס, עמדות צה״ל, עמדות מפלגתיות והפגנות הקשורות לחוק הגיוס בשנים 2012–2026 בלבד. מחוץ לתחום: ההיסטוריה המלאה של הפטור מ-1948, דיון תאולוגי בלימוד תורה, וסוגיות גיוס ערבים או נשים - אלא אם הן מופיעות כהשוואה ישירה בדיוני החוק. [מאומת] מסמכי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ישמשו בסיס נתונים, עם הסתייגות לגבי אתגרי איסוף נתוני חרדים. יישום חוק טל - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 24 ביוני 2012 (נצפה: אוגוסט 2026); חייבי גיוס ושיעורי גיוס - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); גיוס ופטור מגיוס לפי קבוצות אוכלוסייה - הכנסת, 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).
- מפת הכיסוי: התיק יענה על שאלות משנה: מה קרה לאחר ביטול חוק טל ב-2012; כיצד עוצבו תיקוני 2014 ו-2015; מדוע בג״ץ פסל את ההסדר ב-2017; כיצד נוסחה הצעת משרד הביטחון ב-2018; כיצד הפך אביגדור ליברמן את החוק לסוגיית סף פוליטית ב-2018–2019; ומה השתנה לאחר 7 באוקטובר מבחינת צורכי כוח האדם של צה״ל. [מאומת] דיון ועדת שקד - הכנסת, 25 בפברואר 2014 (נצפה: אוגוסט 2026); פסילת תיקון 21 בבג״ץ 1877/14 - הודעת הכנסת, 3 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); ליברמן: “לא נתמוך בחוק הגיוס של החרדים” - חרדים10, 5 בפברואר 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); תנאי ליברמן לממשלה - ynet, 18 בספטמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026).
- אופן העבודה: נצליב בין מקורות רשמיים - פסיקה, הכנסת, משרד הביטחון, דובר צה״ל ומרכז המחקר והמידע - לבין עיתונות ומכוני מחקר. [מאומת] מקום שבו מקור פוליטי מציג טענה, היא תסומן כמקור-יחיד עד שתיבדק מול מסמך רשמי או מקור בלתי תלוי נוסף. הודעת דובר צה״ל על צווי גיוס לחרדים - אתר צה״ל, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); אי-התייצבות גברים חרדים - מסמך ועדת הכנסת, 12 באוגוסט 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); תא״ל שי טייב על יעדי גיוס - הכנסת, 7 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); תא״ל טייב: יעד 4,800 ולא נעמוד בו - הכנסת, 5 במאי 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).
- מוקדי בדיקה מיוחדים: נבדוק בנפרד את תפקיד ועדת החוץ והביטחון בהכנת ההצעות לאחר 2024, את עמדת שר הביטחון ומערכת הביטחון, ואת הפער בין יעדי גיוס, צווי גיוס והתייצבות בפועל. [מאומת] על היבט עמדות פנים-מפלגתיות מפורטות בתוך אגודת ישראל, דגל התורה וש״ס נמצאו פחות מקורות רשמיים זמינים בשלב המסגרת; לכן הן ייבדקו בהמשך מול פרוטוקולים, ביטאונים חרדיים והודעות סיעה. ועדת החוץ והביטחון - דיון שני, 24 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ועדת החוץ והביטחון - סעיף המטרה, 21 ביולי 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); שר הביטחון גלנט בוועדת החוץ והביטחון, 2 באפריל 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).