ישראל כ"ץ
ישנם פוליטיקאים שנכנסים לדפי ההיסטוריה אחרי ניצחון גדול או נאום היסטורי ויש את ישראל כ״ץ שהסתנן לאותם דפים דרך פתח האוורור של המזנון בכנסת, תוך שהוא מוודא שכל חברי מרכז הליכוד קיבלו ג׳וב ובורקס.
כ״ץ לא מסתיר את שאיפותיו. הוא רוצה להיות ראש ממשלה אחרי נתניהו. והאמת המפחידה היא שזה עלול לקרות. למה? כי הוא פשוט נשאר שם. הוא שורד את כולם. שרי ביטחון באים והולכים, רמטכ״לים מתחלפים, ממשלות נופלות, וישראל כ"ץ נשאר, יושב בפינה עם הבעה של פסל מאיי הפסחא, ומחכה.
במשך עשור שלם, ישראל כ"ץ היה שר התחבורה. בזמן הזה סין בנתה ערים שלמות, אילון מאסק שיגר מכונית לחלל, אבל בישראל של כ״ץ, ההישג הגדול ביותר היה היכולת לעמוד בפקק באיילון ולקרוא שלט ענק שמבשר ש״ישראל כ״ץ מנצח את הפקקים״.
המינויים הפוליטיים הם כרטיס הביקור שלו. אם יש לך תעודת חבר ליכוד, כ״ץ ימצא לך ג׳וב, גם אם הכישרון היחיד שלך הוא להכין קפה שחור ולצעוק ״היידה ביבי״.
כשישראל כ״ץ מאיים על חמאס ב״מכה שלא נראתה כמותה״ צריך לזכור שעל פי הקדנציה שלו במשרד התחבורה, המכה תהיה שהם ייתקעו בפקק בדרך למנהרה ויחכו 40 דקות לרכבת שלא תגיע.
ישראל כ״ץ יודע את תאריך יום ההולדת של כל חבר מרכז ליכוד, אבל מתקשה לזכור ששר ביטחון אמור להיות ממלכתי. פשוט כי אצלו, צה״ל הוא הסניף הכי גדול של התנועה.
נדמה שישראל כ"ץ תמיד היה פה. הוא פעיל בפוליטיקה מאז 1980 ולכנסת נבחר לראשונה במאה הקודמת (1998). הוא כיהן כשר בכל משרדי הממשלה הנחשבים (שר ביטחון, חוץ, אוצר, תחבורה, אנרגיה מודיעין וחקלאות), אבל כמעט לא הותיר את רישומו. יש פוליטיקאים שנכנסים להיסטוריה דרך שער ניצחון: מהפכה, נאום היסטורי או ניצחון במלחמה. ויש כאלה שנכנסים אליה בדלת האחורית - דרך העסקנות. ישראל כ״ץ שייך לזן השני. הוא לא האיש שזוכרים, אלא האיש שמתברר בדיעבד שהיה בכל מקום ולרוב לא השאיר מורשת. משך שנים רבות היה שר תחבורה - אבל אין עוררין שישראל תקועה בפקק אחד גדול והתחבורה הציבורית בה היא כישלון מתמשך.
- עשרות שנים ישראל כ"ץ הוא עסקן פוליטי שהגיע למגוון תפקידי מפתח - בהם שר הביטחון, החוץ והאוצר - אבל לא הותיר את רישומו על מדיניותה של ישראל.
- ישראל כ״ץ הורשע בפלילים עוד כסטודנט באוניברסיטה, אחרי שתקף סטודנטים ערבים בהפגנה בקמפוס.
- כבר בתפקידו הראשון כשר החקלאות, קיבל נזיפה ממבקר המדינה, בגלל מינוי פעילי ליכוד לתפקידים.
- בקדנציה הראשונה שלו במשרד החוץ גרם תקריות דיפלומטיות בגלל השתלחות בוטה בגורמים בינלאומיים.
- כשר תחבורה הבטיח סלילת פסי רכבת, הקלה בעומס בכבישים, וחיבור הפריפרייה למרכז, ולמעשה לא עשה דבר וגרם לעלייה בעומס.
- בקדנציה השנייה כשר החוץ, נזף בראשי מדינות, ודירדר את יחסי החוץ של ישראל במהלך מלחמת 7 באוקטובר והפך את יחסי החוץ של ישראל לסידרה של ציוצים לוחמניים, שבהם הוא גוער בראשי מדינות כאילו היו אחרוני הפעילים בסניף ליכוד נידח.
- כשר אוצר הישווה את עצמו להורדוס והפך לבדיחה.
- בכל מקום שבו כיהן הקפיד לקדם מקורבים, למנות פעילי ליכוד, לחלק ג׳ובים.
- כדי להתחנף לבייס הליכודי, החליט לסגור את תחנת גלי צה״ל. בג״ץ הקפיא את ההחלטה
- כ"ץ לא מסתיר את העובדה שהוא לוטש עיניים לתפקיד ראש הממשלה אחרי נתניהו.
כ"ץ נולד באשקלון (1955) להורים ניצולי שואה. גדל במושב כפר אחים שם הוא מתגורר עד היום ולמד בישיבה התיכונית "אור עציון" אצל הרב חיים דרוקמן. בצה"ל שירת בצנחנים ובמילואים הגיע לדרגת סרן. במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית נבחר ליו"ר אגודת הסטודנטים. כ״ץ היה מהפעילים הבולטים בתא "קסט״ל" – "קבוצת סטודנטים לאומיים", יחד עם צחי הנגבי ואביגדור ליברמן. הם נודעו במאבק כוחני נגד סטודנטים ערבים ונציגי שמאל, נטען כי השתמשו בשרשראות ברזל נגד מפגינים, כ"ץ אף חטף מיקרופון מהדיקן וכלא את רקטור האוניברסיטה במחאה על הארכת לימודים וחופשות. הוא הורחק לשנתיים מהלימודים והורשע פלילית (מאסר על תנאי). 'אלוהים, לשלטון בחרתנו' - כל העיר (ירושלים) 27 מאי 1982 - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים
- כבר בתפקידו הראשון בממשלה כשר החקלאות ב-2003 סימן כ"ץ את המטרה. להיטיב עם פעילי ליכוד ולמנות עשרות מינויים בלתי ראויים. מבקר המדינה נזף אבל השר בשלו. חקירת המשטרה בפרשה הסתיימה בהעמדה לדין של אחרים, ובסגירת התיק נגד כ"ץ "מחוסר ראיות מספיקות".
- משנת 2009 ובמשך עשור כיהן כשר התחבורה. לצד רפורמה בנמלים ומדיניות "השמים הפתוחים" שנרשמים לזכותו - כישלונו הגדול הוא בתכנון וביצוע של תחבורה ציבורית שלפי דבריו היתה המשימה החשובה ביותר שלו. גם במשרד התחבורה המשיך כ"ץ לנסות לקדם את פעילי הליכוד בוטל מינוי אברהם נתן ליו"ר דירקטוריון כביש חוצה ישראל, וציון הסיכום הכולל של העשור שבו שימש כשר התחבורה הוא נכשל. דו"חות מבקר המדינה משקפים את ההתנהלות הכושלת מבקר המדינה: אחרי 10 שנים בתפקיד - ישראל כץ נכשל בקידום התחבורה הציבורית. הוא דחף לסלילת עוד ועוד כבישים ומחלפים, מה שגרם לישראלים לרכוש עוד ועוד מכוניות ולהגדיל את העומס. גם במשרד התחבורה דחף כץ מינויים פוליטיים לרוב. הוא רצה לחבר את הפריפריה למרכז כפרוייקט לאומי (בין היתר רכבת לאילת) - אבל בפועל זה היה לעוד פרויקט תדמיתי שלא יצא לפועל: הוא מספק שפע של סרטונים, טקסים ושלטים עם שמו. "כל מסילת רכבת כאן היא התשובה לאותן מסילות רכבת שהובילו יהודים חסרי אונים וחסרי ישע, תוך הפעלת מכונת מלחמה אדירה, אל מותם" (טקס יום השואה, 1.5.2019)כאן 11
הרכבת אולי מאחרת, אבל הקרדיט תמיד מגיע בזמן. אם נפתח כביש – זה כ״ץ. אם נתקעה רכבת – זה ועד העובדים. - ואז הגיע המעבר למשרד החוץ ב-2019, שבו התנהל ישראל כ"ץ כמו פיל בחנות חרסינה. הדיפלומטיה של כץ היא דיפלומטיה של "תייגו אותי בטוויטר". הוא הפך את יחסי החוץ של ישראל לסדרה של ציוצים לוחמניים, שבהם הוא גוער בראשי מדינות כאילו היו אחרוני הפעילים בסניף הליכוד באשקלון. כבר ביומו הראשון בתפקיד גרם למשבר ביחסים עם פולין כשהצהיר "שהפולנים יונקים אנטישמיות עם חלב אימם" ישראל היום
- בקדנציה השניה שלו במשרד מ-1 בינואר 2024 ועד נובמבר אותה שנה חלה התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל, על רקע מלחמת 7 באוקטובר. התדרדרות זו כללה גם הכרה של מדינות אירופיות כמו ספרד, נורווגיה ואירלנד במדינה פלשתינית והחלטה של אוניברסיטאות וגורמים נוספים בעולם לנתק את קשריהן עם ישראל. "החרם פשט באיטליה, בלגיה והולנד", התריע השקף — אבל את מי זה מעניין? - פוליטי - TheMarker התגובה של משרד החוץ על הצונאמי המדיני הייתה חסרת יעילות ושל השר כ"ץ עצמו לעתים מגוכחת. כשהוא מפרסם תמונה של נשיא טורקיה ארדואן או נוזף בשר החוץ של האיחוד האירופי, הוא לא עושה זאת כדי לקדם אינטרס אסטרטגי – הוא עושה זאת עבור ה"לייק" של הבייס. וזה ממצה למדי את "מדיניותו". כץ מכיר כל חבר מרכז ליכוד בשמו, יודע גם מי זקוק לסיוע או לג'וב כדי שיתמידו לתמוך בו. זה מקור כוחו הפוליטי. הוא האיש ששורד את כולם. הוא ראה ראשי ממשלה עולים ונופלים, הוא ראה יריבים פוליטיים נעלמים לתהום הנשייה, והוא נשאר שם, יציב. ברשימת המועמדים לכנסת הוא תמיד בצמרת הליכוד. לא בזכות הישגיו, אלא בעיקר בשל דאגתו לחברי המרכז.
- כשהוא מתראיין, הוא פשוט יחזור על אותו דף מסרים עד שהמראיין יתייאש או שהשידור יסתיים.
- כשהיה לשר האוצר ורצה למצב את עצמו כמי שבונה ועושה - השווה את עצמו למלך "הורדוס", שבתקופה הרומית בנה ערים ונמלים בא"י ואף את בית המקדש. ההשוואה הפכה את כ"ץ למושא של בדיחות. כהונתו כשר האוצר בתקופת מגיפת הקורנה זכתה לביקורת רבה גם מהדרג המקצועי במשרד.
- בתחילת מרץ 2021 איפשר להגדיל את תקציב המדינה בסך של 52.3 מיליארדי ש"ח עבור מענק לכל אזרח, צעד שגרר ביקורת הטוענת כי הדבר נעשה סמוך לבחירות ונועד להשפיע על ציבור הבוחרים. כתוצאה מהמשבר עלה הגירעון התקציבי בשנת 2020ל-166.4 מיליארדי ש"ח, הגירעון הגבוה ביותר מאז משבר האינפלציה של אמצע שנות ה-80. במהלך קיץ 2020 התפטר ראש אגף התקציבים שאול מרידור, וביקר את כ"ץ. בהמשך התפטרו גם החשב הכללי, רוני חזקיהו ומנכ"לית המשרד, קרן טרנר אייל, שמתחה ביקורת על תפקודו של כ"ץ מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר-אייל הודיעה על התפטרותה - וואלה חדשות.
- בנובמבר 2024 נתניהו פיטר את יואב גלנט מהממשלה והכריז על ישראל כ"ץ כשר הביטחון. זמן קצר אחרי כניסתו לתפקיד החליט להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד מתנחלים ובהמשך ביטל את צווי המעצר המנהליים שהוצאו נגד יהודים. בהוראת שר הביטחון: חמישה עצורים מנהליים שוחררו לביתם | צפו - ערוץ 14 | C14 .
- בינואר 2025 הנחה את הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון להשמיט מתגובת מערכת הביטחון לבג"ץ את עמדת צה"ל בנוגע לגיוס חרדים, לפיה ניתן לגייס את כלל הצעירים החרדים במחזור הגיוס בתוך שלוש שנים, עד 2026. ישראל כ"ץ דרש להשמיט מידע בנושא גיוס חרדים בתגובה לבג"ץ | חדשות מעריב.
- בתחילת 2025 פרש הרצי הלוי וכ"ץ מינה את אייל זמיר לרמטכ"ל. מאז המינוי, חילוקי הדעות בין השניים מבצבצים מעת לעת בתקשורת, כאשר נדמה ששר הביטחון מנסה להרשים בעיקר את בוחריו, וליצור רושם לפיו הוא זה שמכתיב את המדיניות הביטחונית ובעיקר את המינויים. את המדיניות מכתיב בעיקר ראש הממשלה ואת רוב המינויים שהרמטכ"ל זמיר המליץ עליהם, אישר כ"ץ לבסוף אחרי עיכובים רבים.
- גם העיסוק הנרחב של כ"ץ בסגירת גלי-צה"ל מריח מפוליטיקה. רבים מחברי מרכז הליכוד מתעבים את התקשורת שמבקרת את הממשלה וכ"ץ מינה ועדה מוטה שתמליץ על כך. הפריימריז הקרובים בליכוד היא סיבה טובה לסתימת פיות. בג"ץ ביטל את החלטת הממשלה לסגור את התחנה.
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- ישראל כ"ץ נולד ב־21 בספטמבר 1955 באשקלון, גדל במושב כפר אחים ומתגורר בו גם בבגרותו. לפי פרופיל ynet, הוא נולד להורים ניצולי שואה, נשוי לרונית ואב לשתי בנות; פרופיל נוסף מציין כי הוריו עלו מרומניה. בריאיון/פרופיל ב־ynet, 5 במרץ 2021, תואר כ"בן למלכה ומאיר ז"ל, ניצולי שואה" ynet, פרופיל תגית ישראל כ"ץ, בחדרי חרדים, 5.11.2024, ynet, 5.3.2021. בכתבת ערוץ 7, 29 בדצמבר 2011, צוטט כץ על היותו דור שני לשואה: "גורם לי להרגיש מחויבות למנוע איומים על העם היהודי" ערוץ 7, “עניין אישי”. בנאום יום השואה שדווח ב־ynet, 1 במאי 2019, אמר על אמו מלכה: "הסבל והאימה אותם חוותה כנערה בת 15... הפכה אותם... לכח ונחישות" ynet, עצרת משואה.
- השכלתו המוקדמת כללה לימודים בישיבה התיכונית אור עציון; בהמשך למד באוניברסיטה העברית. לפי "זמן כנסת", המבוסס על נתוני הכנסת, השכלתו היא תואר ראשון באוניברסיטה העברית ולימודים לתואר שני בבר־אילן; ynet מציין תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודי תואר שני במדעי החקלאות שלא הושלמו, בעוד מקורות אחרים מציינים מדע המדינה ויחסים בינלאומיים זמן כנסת, ynet, פרופיל, Jewish Virtual Library, Globes, 30.3.2009. לפי פרופיל ICT, תפקידו הצבאי היה בצנחנים, גדוד 890, בדרגת סרן ICT IDC.
- כץ התגייס לצה"ל ב־1973, שירת בצנחנים, עבר קורס קציני חי"ר ושימש מפקד מחלקה; לפי "זמן כנסת", השתחרר בדרגת סרן ב־12 במאי 1977, ולפי פרופילים עיתונאיים שירת במילואים במלחמת לבנון הראשונה זמן כנסת, בחדרי חרדים, 5.11.2024, Al Jazeera, 6.11.2024. לא נמצא בדיווחים שנבדקו דו"ח רשמי מוקדם על כשל או ציון לשבח מתקופת שירותו הצבאי; המקורות הפומביים מתארים בעיקר דרגה, יחידה ותפקידי פיקוד ynetnews, 2024.
- הזירה הציבורית הראשונה של כץ הייתה פוליטיקה סטודנטיאלית באוניברסיטה העברית: בראשית שנות ה־80 כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים בירושלים ובהמשך כיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית Globes, 30.3.2009, mako, 2013. לפי ynetnews, הוא פעל אז עם צחי הנגבי נגד מה שכינו "incitement and violence against Israel" מצד סטודנטים ערבים בקמפוס ynetnews, 2024. מקורות אנציקלופדיים ועיתונאיים מתארים גם עימותים משמעתיים באוניברסיטה, ובהם הרחקה מלימודים לאחר אירועי מחאה בקמפוס המכלול, mako, “אנשים”, 2012.
- המעבר לפוליטיקה המפלגתית התרחש סביב אריאל שרון: לאחר מלחמת לבנון הראשונה הקים כץ את "מחנה שרון" בליכוד, ובהמשך שימש עוזרו של שרון במשרד התעשייה והמסחר ואף סמנכ"ל המשרד, לפי פרופיל "כל רגע" וגלובס כל רגע, 5.11.2024, Globes, 30.3.2009. ברקע הציבורי שלו בלטה זהות ימין־ליכוד מוקדמת: ישראל היום תיאר את כפר אחים כמרחב שבו חיו "משפחת כץ הרוויזיוניסטית ומשפחת גנץ האדומה" ישראל היום, 2019. בפרופיל ynet, 5 במרץ 2021, סיכם כץ את דרכו המוקדמת: "אחרי מלחמת לבנון הראשונה הקים את מחנה שרון בליכוד ושימש כעוזרו במשרד התעשייה והמסחר" ynet, 5.3.2021.
- לפני כניסתו לכנסת נרשמה גם הסתבכות פלילית: לפי "כלכליסט", כץ הורשע ב־1990 בנהיגה בעת פסילה בשלוש הזדמנויות, בתקופה שבה כיהן כעוזרו של שרון; העונש שדווח: שלילת רישיון לשלוש שנים וקנס של 4,000 ש"ח כלכליסט, “דוהרים לשחיתות”. ידיעה בארכיון הספרייה הלאומית מ־מעריב, 9 ביולי 1990, נשאה את הכותרת "רשיונו של העוזר לשעבר של השר שרון נשלל לשלוש שנים" הספרייה הלאומית / מעריב, 9.7.1990. כניסתו הרשמית לכנסת הגיעה רק ב־נובמבר 1998, במקום אהוד אולמרט, לאחר שכבר ביסס מעמד בליכוד ובמחנה שרון ynet, פרופיל, Globes, 30.3.2009.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
- שר החקלאות ופיתוח הכפר - פברואר 2003–ינואר 2006. כץ כיהן כשר החקלאות בממשלת שרון מ־28.2.2003 עד 14.1.2006, לפי רשימות המשרד/הממשלה; בתקופה זו הוביל איחוד של ארבע מועצות ייצור - פירות, ירקות, הדרים ופרחים - ל"מועצת הצמחים", מהלך שנומק בייעול וצמצום כפילויות; קידם רה־ארגון במועצת הלול; והיה שותף למינוי ועדה ציבורית לבחינת הפיקוח על מחירי החלב ומוצריו, לצד שר האוצר דאז בנימין נתניהו. הביקורת המרכזית הייתה של מבקר המדינה והמשטרה: דווח כי הרפורמה במועצות הייצור נוצלה למינויים פוליטיים, ובהמשך הוגשו כתבי אישום נגד מעורבים אחרים בפרשה; תיק כץ עצמו נסגר בספטמבר 2009 מחוסר ראיות מספיקות, תוך קביעה שהקושי היה בביסוס המניע הפלילי. מקורות: רשימת שרי החקלאות - כהונת כץ, כלכליסט, מאי 2010 - כתבי אישום בפרשת משרד החקלאות, מבקר המדינה - ועדה לפיקוח מחירי החלב, גלובס, דצמבר 2004 - חקירת מינויים פוליטיים, ynet, ספטמבר 2009 - סגירת תיק החקירה.
- שר התחבורה והבטיחות בדרכים - מרץ 2009–יוני 2019. בעשור במשרד התחבורה קידם כץ שלוש תוכניות תשתיתיות בולטות: תוכנית "נתיבי ישראל", שאושרה בפברואר 2010 בהיקף 27.5 מיליארד שקל ל־2010–2020 לפיתוח כבישים ומסילות בעיקר לנגב ולגליל; רפורמת "שמיים פתוחים" מ־2013 לפתיחת ענף התעופה לתחרות, שהובילה לגידול במספר הטיסות והחברות הפועלות בישראל; ורפורמת הנמלים - הקמת נמלים חדשים באשדוד ובחיפה להגברת תחרות מול הנמלים הקיימים. בנוסף דחף את הקו המהיר לירושלים ופרויקט חשמול הרכבת. הביקורת המקצועית: בנק ישראל מצא ב־2015 פערים בין תכנון לביצוע ב"נתיבי ישראל" וחוסר הסכמה בין האוצר לתחבורה על תכולה בהיקף מוערך של כ־4 מיליארד שקל; מבקר המדינה מצא בפרויקט החשמול והקו המהיר לירושלים ביצוע מצטבר של כ־31% בלבד בסוף 2019 - 3.7 מיליארד מתוך 12.1 מיליארד שקל - וכן שיעור ביטולים גבוה בקו; ובפרויקט הרכבת לירושלים נרשמו עיכובים, תקלות והפעלה לפני מוכנות מלאה. מקורות: בנק ישראל, מרץ 2015 - נתיבי ישראל 27.5 מיליארד שקל, ישראל היום, מאי 2013 - שמיים פתוחים, כלכליסט, יוני 2018 - רפורמת הנמלים, מבקר המדינה - חשמול הרכבת והקו המהיר לירושלים.
- השר לענייני מודיעין ושר החוץ - מודיעין: 2015–2020; חוץ: פברואר 2019–מאי 2020, ודצמבר 2023–נובמבר 2024. במשרד המודיעין קידם כץ את יוזמת "מסילות לשלום אזורי" - חיבור ישראל, ירדן ומדינות המפרץ ברכבת; במשרד החוץ הוביל קו דיפלומטי תקיף מול אונר"א לאחר טענות ישראליות למעורבות עובדים בטבח 7 באוקטובר, כולל הנחיה בינואר 2024 לבטל פגישות עם פיליפ לזריני; ובהמשך 2024 הכריז על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כאישיות בלתי רצויה בישראל. הביקורת: מבקר המדינה מצא כבר ב־2019 שמערך החוץ הישראלי מפוצל בין יותר מ־35 משרדי ממשלה וגופים, בהיקף פעילות של כ־3.2 מיליארד שקל וכ־4,500 עובדים, בלי אסטרטגיה ותחימת סמכויות מספקת; בכירים במשרד החוץ טענו באוגוסט 2019 שכץ כמעט אינו מעורב במשבר התקציבי; ומכון מיתווים קבע בסיכום שנת כהונה כי משרד החוץ נותר חלש ותלוי במשרדים אחרים. מקורות: משרד החוץ - שרי החוץ לדורותיהם, ynet, דצמבר 2023 - הרוטציה במשרד החוץ, מבקר המדינה - מערך החוץ ומשבר תקציב משרד החוץ, ynet, ינואר 2024 - ביטול פגישות עם אונר"א, N12, אוקטובר 2024 - גוטרש אישיות בלתי רצויה.
- שר האוצר - מאי 2020–יוני 2021. כהונת כץ באוצר התרכזה במשבר הקורונה: ביולי 2020 אישרה ועדת הכספים תוספת של כ־25 מיליארד שקל להתמודדות עם המשבר, לאחר תוספות קודמות של כ־49.65 מיליארד שקל; בתוך התוספת נכללו 15.7 מיליארד שקל למענקים וסיוע לעסקים ולעצמאים, 7.7 מיליארד שקל לשיפוי הביטוח הלאומי, 1.3 מיליארד שקל להנחות בארנונה ו־750 מיליון שקל לפתרונות אשראי. מנגד, ישראל פעלה ב־2020 ללא תקציב מדינה מאושר אלא בתקציב המשכי על בסיס תקציב 2019, והסיוע נוהל באמצעות "קופסאות קורונה". הביקורת המקצועית הייתה חריפה: מבקר המדינה קבע שהיעדר תקציב פגע בהתנהלות ושיש לגבש תוכנית מגירה למשברים; ראש אגף התקציבים שאול מרידור התפטר באוגוסט 2020 וכתב לכץ, ב־30.8.2020 ב"ישראל היום", כי "אתה לא מאפשר לי... לגבש, להציע, לנתח ולבקר צעדי מדיניות". מקורות: משרד האוצר - שרי האוצר לדורותיהם, הכנסת, יולי 2020 - תוספת 25 מיליארד שקל לקורונה, מבקר המדינה - ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה, ישראל היום, אוגוסט 2020 - התפטרות שאול מרידור.
- שר האנרגיה והתשתיות - ינואר 2023–דצמבר 2023. כץ עסק ב־2023 בשלושה צירים: הורדת תעריף החשמל לאחר עליות מחירים - בפועל דווח בינואר 2023 על ירידה של 1.5% בלבד לעומת הבטחות להפחתה גדולה יותר; עדכון קריטריון אמינות משק החשמל ביולי 2023 לצורכי תכנון מערך הייצור והפחתת סיכוני אי־אספקה; וקידום הגדלת ייצוא הגז, לרבות אישור הרחבת יצוא ממאגר תמר למצרים סמוך למעברו למשרד החוץ. הביקורת המקצועית: בכירי האוצר ונגה הזהירו כי הרחבת יצוא בלתי מבוקרת עלולה לפגוע בביטחון האנרגטי ולהביא למחסור עתידי; ארגוני סביבה עתרו נגד הליך חיפושי גז חדש בשטח של כ־6,000 קמ"ר בים התיכון; וגלובס ציין ביוני 2023, על רקע הפסקות חשמל, שהבעיות במשק החשמל הן מבניות ומתמשכות ולא נובעות רק מהממשלה הקודמת. מקורות: ישראל היום, ינואר 2023 - ירידת תעריף החשמל ב־1.5%, רשות החשמל, יולי 2023 - קריטריון אמינות משקי, כלכליסט, יולי 2023 - אזהרות האוצר על יצוא הגז, גלובס, יוני 2023 - הפסקות החשמל ומשק החשמל.
- שר הביטחון - נובמבר 2024–מכהן נכון ליולי 2026. כץ מונה לשר הביטחון ה־23 בנובמבר 2024, לאחר פיטורי יואב גלנט; בתקופתו אושר בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון תקציב ביטחון 2026 של כ־143 מיליארד שקל מתקציב המדינה, כולל מענה לעלויות מבצע "שאגת הארי", ותקציב אגף השיקום עודכן ל־10 מיליארד שקל. במישור הניהולי קידם בדיקה מחודשת של מינויים בצה"ל הקשורים לפיקוד דרום ולאירועי 7 באוקטובר; במישור כוח האדם הציג מתווה גיוס חרדים; ובמישור התקציבי נדרש לעלויות מלחמה מתמשכות ולצורכי שיקום. הביקורת: המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע בנובמבר 2024 שפיטורי שר ביטחון בזמן מלחמה הם "שפל מסוכן"; הרמטכ"ל הרצי הלוי מתח ביקורת על הקפאת מינויים וטען שמינוי קצינים הוא חובה פיקודית; והמשנה ליועמ"שית גיל לימון אמר בינואר 2025 ב־N12 כי בהליך חוק הגיוס היה "פגם תהליכי חמור" וכי היקפי הגיוס שהוצגו נמוכים מצורכי הצבא. מקורות: משרד הביטחון - ישראל כץ שר הביטחון, הכנסת, מרץ 2026 - תקציב הביטחון 2026, המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר 2024 - ביקורת על פיטורי גלנט, ynet, דצמבר 2024 - ביקורת הרמטכ"ל על הקפאת מינויים, N12, ינואר 2025 - ביקורת היועמ"שית על מתווה הגיוס.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- רקע מוסדי: ישראל כץ הוא ח"כ מטעם הליכוד מאז 1998 וכיהן כשר החקלאות, התחבורה, האוצר, החוץ, האנרגיה והביטחון; דפוסי המינויים שנבחנו לגביו הופיעו בכמה מוקדי כוח ממשלתיים לאורך כהונותיו, ובמיוחד במשרד החקלאות, התחבורה, האוצר והביטחון משרד הביטחון - ביוגרפיית ישראל כ"ץ.
- משרד החקלאות, 2003–2005: בדוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2005 נקבע כי במשרד החקלאות ובתאגידים קשורים הייתה “מעורבות בלתי תקינה” של יועץ השר מיכאל אילון בקליטת עובדים, שלרובם זיקה פוליטית לשר ולליכוד; המבקר ציין גם ניצול משרות זוטרות ותקני ממלאי מקום לעקיפת מכרזים מבקר המדינה - מינויים פוליטיים במשרד החקלאות. גלובס פירט ב-8 במאי 2005 את המינויים שעשה כץ במשרד, בין היתר חברי מרכז. גלובס, 08.05.2005 גלובס, 17.07.2003.
- ביקורת מבקר/יועמ"ש ונציבות: לפי גלובס, במאי 2005 ניסיון להתערב במינוי היועץ המשפטי למשרד נבלם בהתערבות לשכת היועץ המשפטי לממשלה, ודוברת בפועל מונתה אף שנפסלה בידי נציבות שירות המדינה גלובס, 08.05.2005. כץ השיב אז: “לא ביצעתי מינויים פוליטיים לא חוקיים”, בתגובה ל-ynet ב-9 במאי 2005 ynet, 09.05.2005. ביולי 2005 נחקר כץ באזהרה בחשד למרמה והפרת אמונים בפרשה גלובס, 05.07.2005; בספטמבר 2009 היועמ"ש מני מזוז סגר את התיק מחוסר ראיות, אך לפי גלובס קבע שכץ פעל “באופן לא ראוי ולא תקין” גלובס, 22.09.2009. באוגוסט 2010 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה לחייב את כץ, אילון והלפרין בהשבת כספי ציבור בגין המינויים התנועה לאיכות השלטון, 10.08.2010.
- משרד התחבורה וחברות ממשלתיות: באוקטובר 2009 דווח כי מנכ"ל משרד התחבורה יעקב גנות, בשם כץ, דרש מיו"ר חברות ממשלתיות להעביר לשר מראש את שמות שלושת המועמדים הסופיים לתפקידים בכירים; כלכליסט ציין שלשר אין סמכות ניהולית בהליכי מינוי כאלה, למעט מינוי מנכ"ל חברה כלכליסט, 01.11.2009. באוגוסט 2013 בית הדין האזורי לעבודה ביטל את זכיית מיכאל וידל, מקורבו במכרז לסמנכ"ל מינהל וארגון ברשות שדות התעופה גלובס, 26.08.2013. בדצמבר 2014 דווח כי הוועדה לבדיקת מינויים המליצה לבטל את מינוי אברהם נתן ליו"ר כביש חוצה ישראל ידיעות אחרונות, 09.12.2014.
- עזיבת דרג מקצועי באוצר, 2020: כץ מינה במאי 2020 את קרן טרנר-אייל למנכ"לית משרד האוצר, מינוי שתואר אז כמקצועי ולא פוליטי כלכליסט, 20.05.2020. בתוך פחות מחמישה חודשים מכניסתו לתפקיד שר האוצר התפטרו טרנר-אייל, ראש אגף התקציבים שאול מרידור והחשב הכללי רוני חזקיהו ynet, 11.10.2020. במכתב ההתפטרות באוגוסט 2020 כתב מרידור לכץ: “אינך יכול להתעלם מעבודת מטה סדורה תוך רמיסת הכללים” ynet, 30.08.2020. כלכליסט תיאר באוגוסט 2020 דפוס רחב יותר של עימותים בין כץ לבכירים במשרדיו, כולל משרד התחבורה והאוצר כלכליסט, 30.08.2020.
- משרד הביטחון, 2024–2026: בנובמבר 2024 דווח כי כץ ביקש למנות את קובי בליטשטיין - איש אמונו שכיהן תחתיו במשרדי התחבורה, האוצר, האנרגיה והחוץ - למשנה למנכ"ל משרד הביטחון, תפקיד אמון הפטור ממכרז אך טעון אישור ועדת מינויים של הנציבות כלכליסט, 21.11.2024. במאי 2026 פרסם N12 תחקיר על העסקת מקורבים ופעילי ליכוד כספקי ייעוץ חיצוניים במשרד הביטחון תגובת משרד הביטחון הייתה כי מדובר בספקים חיצוניים שנבחרו לפי נהלים וכי השר לא עסק בהליכים N12, מאי 2026.
- תעשייה אווירית ומוקדי כוח ביטחוניים: ב-2025 הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ נגד כץ, דוד אמסלם והממשלה בגין אי-מינוי יו"ר לתעשייה האווירית במשך יותר משמונה חודשים התנועה לאיכות השלטון, 2025. במאי 2026, לאחר כשנה וחצי ללא יו"ר, חתמו כץ ואמסלם על מינוי מנכ"ל החברה בועז לוי ליו"ר הדירקטוריון, לאחר אישור הוועדה לבחינת מינויים כלכליסט, 15.05.2026.
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 9 באוקטובר 2023 - X / טוויטר, כשר האנרגיה והתשתיות, בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל: "I ordered to immediately cut off the water supply from Israel to Gaza. Electricity and fuel were cut off yesterday." ההקשר: כץ הודיע על ניתוק אספקת מים מישראל לעזה, לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ותחילת המצור על הרצועה. הציטוט תועד במאגר הציטוטים של Zionism Observer ובמסמכי או״ם שעסקו בהתבטאויות בכירים ישראלים בזמן המלחמה. מקורות: Zionism Observer, Israel Katz Quote, 09.10.2023, UN document, March 2025 PDF, citing Katz’s X post.
- 12 באוקטובר 2023 - X / טוויטר, צוטט ב-ynet, כשר האנרגיה והתשתיות: "אף מתג חשמל לא יורם, שיבר מים לא ייפתח ומשאית דלק לא תיכנס - עד להשבת החטופים הישראלים הביתה. הומניטרי תמורת הומניטרי, ושאף אחד לא יטיף לנו מוסר". ההקשר: כץ השיב לביקורת בינלאומית על מניעת חשמל, מים ודלק מעזה והציב את השבת החטופים כתנאי לכל אספקה. הציטוט פורסם באותו בוקר ב-ynet ובמקביל דווח באנגלית ב-Times of Israel וב-Jerusalem Post. מקורות: ynet, 12.10.2023, Times of Israel liveblog, 12.10.2023, Jerusalem Post, 12.10.2023.
- 13 באוקטובר 2023 - X / טוויטר, כשר האנרגיה והתשתיות, לאחר צווי פינוי בצפון הרצועה: "All the civilian population in Gaza is ordered to leave immediately. We will win. They will not receive a drop of water or a single battery until they leave the world." ההקשר: הציוץ הופיע בהליך דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק ובדוחות זכויות אדם כדוגמה להתבטאות רשמית סביב פינוי אזרחי עזה ושלילת אספקה. מקורות: Human Rights Watch report, 14.11.2024, Washington Post profile, 06.11.2024, ICJ Order PDF, 26.01.2024.
- 16 באוקטובר 2023 - פוסט ברשתות החברתיות / צוטט באל-ג׳זירה, כשר האנרגיה והתשתיות: "I strongly oppose the opening of the blockade and the introduction of goods into Gaza on humanitarian grounds." ההקשר: ימים לאחר תחילת המצור, וכאשר גבר לחץ בינלאומי לפתיחת מעבר לסיוע הומניטרי, כץ התנגד בפומבי להכנסת סחורות לעזה מטעמים הומניטריים. מקורות: Al Jazeera, 16.10.2023, IsraelQuotes archive.
- 2 באוקטובר 2024 - X / טוויטר, כשר החוץ, לאחר מתקפת הטילים האיראנית על ישראל: "Today, I have declared UN Secretary-General Antonio Guterres persona non grata in Israel and banned him from entering the country. Anyone who cannot unequivocally condemn Iran’s heinous attack on Israel, as almost every country in the world has done, does not deserve to step foot on Israeli soil." ההקשר: כץ הכריז על מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש כאישיות בלתי רצויה בישראל, לאחר שגוטרש גינה הסלמה אזורית בלי לנקוב במפורש באיראן בהודעתו הראשונית. מקורות: UNISPAL, 02.10.2024, JNS, 02.10.2024, Al Jazeera, 02.10.2024.
- 2 באוקטובר 2024 - X / טוויטר, המשך ההודעה נגד מזכ״ל האו״ם: "A Secretary-General who gives backing to terrorists, rapists, and murderers from Hamas, Hezbollah, the Houthis, and now Iran-the mothership of global terror-will be remembered as a stain on the history of the UN." ההקשר: באותה הודעה שבה הכריז על גוטרש כפרסונה נון גרטה, כץ ייחס למזכ״ל האו״ם גיבוי לחמאס, חיזבאללה, החות׳ים ואיראן. מקורות: UNISPAL, 02.10.2024, Jerusalem Post, 2025, review of Katz–Guterres episode.
- 28 ביולי 2024 - X / טוויטר, כשר החוץ, בתגובה לדברי נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן על אפשרות התערבות נגד ישראל: "Erdogan is following in the footsteps of Saddam Hussein and threatens to attack Israel. Just let him remember what happened there and how it ended." ההקשר: ארדואן אמר שטורקיה עשויה לפעול מול ישראל כפי שפעלה בלוב ובנגורנו-קרבאך; כץ פרסם קולאז׳ של ארדואן לצד סדאם חוסיין לאחר לכידתו. מקורות: bne IntelliNews, 29.07.2024, APA, 29.07.2024, Jerusalem Post, 2024.
- 6 בפברואר 2025 - X / הודעת שר הביטחון, בעקבות הצעת טראמפ להעברת תושבי עזה למדינות אחרות: "Countries such as Spain, Ireland, Norway, and others, which have falsely accused Israel over its actions in Gaza, are legally obligated to allow Gazans to enter their territory." ההקשר: כץ הורה לצה״ל להכין תוכנית שתאפשר יציאת תושבי עזה למדינות שיסכימו לקבלם, והפנה את האמירה למדינות אירופיות שמתחו ביקורת על ישראל. מקורות: TheJournal.ie, 06.02.2025, Irish Times, 06.02.2025, ynetnews, 06.02.2025.
- 6 בפברואר 2025 - X / הודעת שר הביטחון, אותה הצהרה על יציאת תושבי עזה: "Their hypocrisy will be exposed if they refuse. Meanwhile, countries like Canada, which has a structured immigration program, have previously expressed willingness to take in residents from Gaza." ההקשר: כץ שילב מתקפה פוליטית על מדינות שביקרו את ישראל עם דרישה שיקלטו תושבי עזה אם הן תומכות בזכויותיהם. מקורות: Algemeiner, 06.02.2025, Israel National News, 06.02.2025, EUobserver, 06.02.2025.
- 16 באפריל 2025 - הודעת שר הביטחון, על חסימת סיוע הומניטרי לעזה: "Israel's policy is clear: no humanitarian aid will enter Gaza, and blocking this aid is one of the main pressure levers preventing Hamas from using it as a tool with the population." ההקשר: ישראל מנעה כניסת סיוע לעזה מאז 2 במרץ 2025, וכץ הגדיר את חסימת הסיוע כמנוף לחץ במסגרת המגעים והמלחמה מול חמאס. מקורות: GMA News Online, 16.04.2025, BSS / AFP, 16.04.2025, The New Indian Express, 16.04.2025.
- 16 באפריל 2025 - הודעת שר הביטחון, הבהרה באותו נושא: "No one is currently planning to allow any humanitarian aid into Gaza, and there are no preparations to enable such aid." ההקשר: לאחר פרסומים על אפשרות חידוש הכנסת סיוע, כץ הבהיר שאין היערכות לכך; ההצהרה פורסמה במקביל להמשך ההתקפה הישראלית בעזה ולדיווחי ארגוני סיוע על החרפת המשבר. מקורות: Ahram Online, 16.04.2025, The Peninsula Qatar, 16.04.2025, The Economic Times, 16.04.2025.
- 7 ביולי 2025 - תדרוך לעיתונאים, כשר הביטחון, על תוכנית הקמת מתחם בדרום הרצועה: "Palestinians will not be allowed to leave the zone." ההקשר: כץ הורה לצה״ל ולמשרד הביטחון להכין תוכנית להקמת מתחם שכונה על ידו עיר הומניטרית על חורבות רפיח, שאליו יועברו תחילה כ-600 אלף פלסטינים ובהמשך כלל האוכלוסייה האזרחית בעזה; לפי הדיווחים, היציאה מהמתחם לא תותר. מקורות: Times of Israel, 07.07.2025, Just Security, July 2025, Adalah, July 2025.
- 20 במאי 2025 - הודעת שר הביטחון / צוטט בכלי תקשורת, נגד יאיר גולן: "לאור התנהגותו של יאיר גולן כאשר טווה עלילת דם נגד חיילי צה"ל בהאשמה מופקרת ושקרית שהם רוצחים תינוקות פלסטינים בתור תחביב – החלטתי להנחות את צה"ל שלא לזמן את יאיר גולן יותר לשירות מילואים ולאסור עליו ללבוש את מדי צה"ל ולהיכנס לבסיסי צה"ל". ההקשר: לאחר התבטאות של יאיר גולן על הרג פלסטינים, כץ הודיע על איסור כניסתו לבסיסי צה״ל ועל אי-זימונו לשירות מילואים. מקורות: Buzznet, May 2025, Kikar HaShabbat, 2024/2025 political updates.
- 27 בנובמבר 2019 - ראיון ynet, נגד גדעון סער לאחר שקרא לקיים פריימריז בליכוד: "זה לא לויאלי, המתפקדים יבואו איתו חשבון". ההקשר: כץ תקף את סער בעקבות קריאתו להתמודד מול בנימין נתניהו על ראשות הליכוד אחרי הודעת היועץ המשפטי לממשלה על כתב האישום נגד נתניהו. מקורות: ynet, 27.11.2019, Israel Hayom, 28.11.2019.
- 2 בנובמבר 2016 - כנס חירום של הליכוד, לאחר החלטות בג״ץ בנושא עמונה ועפרה: "חייבים ללכת לחקיקה... יותר מדי פעמים מפחדים מראש לחוקק כדי שבג"ץ לא יפסול". ההקשר: כץ תקף את ההימנעות מחקיקה עוקפת או מתקנת מול חשש מפסילת בג״ץ, על רקע פינוי עמונה ועפרה והעימות בין הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון. מקורות: וואלה, 02.11.2016, ynet, 2009, עמדות כץ בנושאי מדיניות והתנחלויות.
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- תחקירי תקשורת בעשור האחרון: בדצמבר 2015 שודר בחדשות 2 “תחקיר המאכער” על דני נוימן, שתואר כמי שמציע לקדם פגישות ואינטרסים מול צמרת משרד התחבורה; כץ הכחיש קשר והתריע בתביעת דיבה, ונוימן פרסם התנצלות - כלכליסט, 29.12.2015, ובהמשך דווח כי נוימן נחקר באזהרה - ynet, 08.03.2016. בינואר 2021 “עובדה”/קשת 12 פרסמה ראיונות עם קרן טרנר ושאול מרידור על התנהלות כץ כשר האוצר; בין הטענות: השפלת דרג מקצועי ולחצים סביב נתוני תקציב - mako, 21.01.2021, כלכליסט, 21.01.2021, mako/N12, 01.02.2021. בעקבות דברי מרידור, כץ שלח מכתב התראה לפני תביעת דיבה; הסטטוס שדווח אז: דרישה להבהרה והתנצלות, לא הליך שהוכרע - כלכליסט, 25.01.2021, וואלה, 25.01.2021, ynet/פסקדין, 31.01.2021.
- מינויים, מקורבים וניגודי עניינים: באוקטובר 2023 דיווחה כלכליסט כי כץ ביקש למנות את מנכ"ל משרד האנרגיה קובי בליטשטיין, מקורבו, למנכ"ל זמני של חברת החשמל; הכתבה ציינה ביקורת בענף כי מדובר במינוי פוליטי - כלכליסט, 27.10.2023. בדצמבר 2023 דווח כי כץ, כשר האנרגיה, אישר הגדלת מכסת יצוא ממאגר תמר למצרים “בלי לגלות לציבור”, והדבר התגלה מדיווחי החברות לבורסה - כלכליסט, 14.12.2023. ביולי 2024 דווח כי נתניהו אישר לשר החוץ כץ לצרף את רעייתו לנסיעותיו לחו"ל באופן קבוע, בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים בשנה - כלכליסט, 04.07.2024. בפברואר 2025 חשף “שומרים”/כלכליסט כי משרד החוץ ומשרד האנרגיה בתקופות שכץ עמד בראשם שילמו מאות אלפי שקלים לחברת פרספשן של שרוליק איינהורן ויונתן אוריך במסגרת העסקת עוזר פוליטי; השב"כ מסר אז כי הבדיקה סביב “קטארגייט” מתקיימת גם במשרדי ממשלה נוספים - כלכליסט/שומרים, 17.02.2025. במרץ 2025 פורסם כי במערכת הפוליטית נבחן מינוי בליטשטיין לרשות המטרו; משרד הביטחון מסר כי לא הגיש מועמדות - כלכליסט, 17.03.2025.
- דו"חות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: הדו"ח המרכזי הנוגע לכץ בעשור האחרון הוא דוח מבקר המדינה המיוחד “משבר התחבורה הציבורית”, שפורסם במרץ 2019 לאחר שכץ כיהן כשר התחבורה מאז 2009; המבקר תיאר כשל מערכתי, מחסור בתכנון, פיקוח ובקרה, וקבע כי משרד התחבורה אינו מוביל כנדרש את קידום התחבורה הציבורית - מבקר המדינה, 13.03.2019. ערב פרסום הדו"ח דווח כי הוא יכלול ביקורת חריפה על משרד התחבורה ועל כץ - ynet, 12.03.2019, ולאחריו כץ דחה את עיקר הטענות וטען כי התחבורה היא “ספינת הדגל” של הממשלה - ynet, 14.03.2019. בינואר 2024 פרסם המבקר ביקורת מעקב שלפיה משרד התחבורה תיקן רק חלק מהליקויים שעלו בדוח 2019 - מבקר המדינה, 15.01.2024.
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - נתניהו: נאמנות פומבית מול הצעה להחליף אותו. לפני: בפברואר 2019, בראיון ל-ynet, כץ גיבה את נתניהו מול גדעון סער ואמר: "אני מאמין לכל מה שראש הממשלה אומר" וכן "יש כל כך הרבה שרוצים למנוע מנתניהו להיות ראש הממשלה שלא דרך הקלפי" (ynet, פברואר 2019). אחרי: ביוני 2021 דווח כי כץ "הציע לבנימין נתניהו להחליף אותו למשך שנה אחת" כדי לאפשר הקמת קואליציית ימין, ובהצעה אף נכלל כי משפחת נתניהו תמשיך להתגורר בבלפור (כל רגע, יוני 2021). בהמשך אותו קו נאמנות, במרץ 2021 תקף את ניר ברקת על כנס חזון ואמר: "מעולם בתולדות הליכוד... לא הייתה פעולה חתרנית מסוג זה נגד ראש ממשלה מכהן" (ynet, מרץ 2021).
- סתירה 2 - שבת ועבודות תחבורה: “לא נכנעתי” מול הקפאת עבודות. לפני: בספטמבר 2016, לאחר עבודות הרכבת בשבת, כץ אמר ב-ynet: "העבודות בסוף השבוע היו דבר נדרש וחיוני ולא היתה אפשרות אחרת" (ynet, ספטמבר 2016). אחרי: באוגוסט 2018, בפרשת גשר יהודית, וואלה דיווח כי כץ "הורה על ביטול העבודות הצפויות בשבתות" בעקבות לחץ חרדי ופוליטי (וואלה, אוגוסט 2018).
- סתירה 3 - עזה וסיוע הומניטרי: “לא ייכנס” מול חידוש סיוע. לפני: ב-12 באוקטובר 2023, כשר האנרגיה, כץ כתב/אמר כי עד החזרת החטופים "no switch will turn on, no fuel trucks will enter and water taps will remain dry" (Jerusalem Post, אוקטובר 2023); באפריל 2025, כשר הביטחון, אמר: "no humanitarian aid will enter Gaza" ו-"No one is currently planning to allow any humanitarian aid into Gaza" (Guardian, אפריל 2025). אחרי: במאי 2025 הקבינט המדיני-ביטחוני החליט "לחדש העברה של סיוע הומניטרי לעזה באופן מיידי" דרך ארגונים בינלאומיים, לפני החזרת כלל החטופים (וואלה, מאי 2025); באותו חודש כץ כבר אישר שישראל נערכת לחידוש הסיוע בעתיד באמצעות חברות אזרחיות, אך הבהיר "לא במציאות הנוכחית" (ynet, מאי 2025).
- סתירה 4 - גיוס חרדים: חובת גיוס כללית מול “חיבוק” והסכמה עם ההנהגה החרדית. לפני: בדיון ועדה בכנסת ה-15, תחת יו"ר הוועדה ישראל כץ, נאמר בהקשר גיוס כי "חוק שירות ביטחון קובע שכל תושב במדינה הזאת חייב" (כנסת, פרוטוקול ועדה, 1999–2000). אחרי: באפריל 2024, כשר החוץ, אמר על גיוס חרדים כי "מערכת המשפט לא צריכה להתערב" וכי הפתרון צריך להימצא "בהידברות של ההנהגה הרוחנית של החרדים" (ynet, אפריל 2024); ב-2025, כשר הביטחון, תקף את צווי הגיוס כ"משלוח צווים באופן חד צדדי" ש"נכשל", והציג חוק גיוס בהסכמה "תוך שמירת עולם התורה היהודי" (ynet, 2025).
- חנופה ונאמנות לנתניהו. בנובמבר 2019, לאחר הגשת כתב האישום נגד נתניהו, כץ כתב: "חזקת החפות עומדת לכל אדם, בוודאי לראש הממשלה, פטריוט ישראלי, שהקריב ופעל כל חייו למען בטחונה של המדינה" (חדשות 13, נובמבר 2019). בדצמבר 2019, בפריימריז בליכוד, כץ תקף את סער: "לא לגיטימי, חוצה קווים אדומים" (N12, דצמבר 2019) ובהמשך אמר עליו: "בלון תקשורתי שיתפוצץ" ושהוא "מנסה לרכוב על גל השנאה לנתניהו" (ynet, דצמבר 2019). באפריל 2024, לאחר ניתוח הבקע של נתניהו, אמר כץ: "רה"מ הוא אדם בריא מאוד מנטלית וגופנית" ותיאר כי סימס בקבוצת הוואטסאפ איחולי בריאות (ynet, אפריל 2024).
- יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה. מול ניר ברקת, באוגוסט 2020 ברקת אמר על כץ: "סכנה לכלכלת ישראל... חייב להתפטר עכשיו", וכץ השיב: "הוא היה ראש העיר הכושל בתולדות ירושלים" (ynet, אוגוסט 2020). מול נתניהו עצמו, במרץ 2017 כץ תקף את משבר תאגיד השידור ואמר: "לא גוררים את המדינה לבחירות בגלל התאגיד" (וואלה, מרץ 2017). מול החרדים סביב השבת, ב-2016 גפני הגיב לכץ: "הוא משקר" בפרשת עבודות הרכבת (ynet, ספטמבר 2016). מול מירי רגב, ב-2026 דווח על עימות בקבינט סביב סיורי שרים בעזה ובלבנון; כץ השיב לה: "אם הייתי הולך בדרכו של גלנט לא הייתי מגיע לדיונים האלה" (News1, מאי 2026).
7. נושאי מיקוד מיוחדים
- מקורבים, יועצים ומינויים: סביב כץ פורסמו לאורך השנים ידיעות על יועצים ואנשי לשכה. ב־2009 דיווחה וואלה כי מנכ"ל משרד התחבורה גדעון סיטרמן, עם סיום תפקידו, נענה לפניית כץ וישמש “יועץ מיוחד לשר בענייני תחבורה” (וואלה כסף, 2009). לצד זאת, פורסמו גם פרשות ביקורת סביב מקורבים: גלובס דיווח ב־26 באוגוסט 2013 כי בית הדין האזורי לעבודה ביטל מכרז שבו נבחר מיכאל וידל, “מקורבו” וראש המטה לשעבר של כץ, לתפקיד בכיר ברשות שדות התעופה; הכתבה הדגישה כי ההליך נגד כץ עצמו נמחק ושאיש מהעדים לא טען שכץ פנה בנושא המכרז (גלובס, 26.8.2013). מקור ראשון/nrg דיווח ב־2010 על כתבי אישום נגד שלושה ממקורביו של כץ במשרד החקלאות לשעבר - מיכאל אילון, מרדכי הלפרין ומירי אזולאי (מקור ראשון/nrg, 2010).
- בן/בת הזוג ומשפחה גרעינית: רעייתו של כץ היא רונית כץ; ynet כתב ב־2020 כי הוא “נשוי לעו"ד רונית כץ ואב לשניים” (ynet, 2020), וערוץ 7 כתב ב־2011 כי הוא נשוי לרונית ואב לשתי בנות (ערוץ 7, 29.12.2011). רונית כץ הופיעה ציבורית סביב פריימריז הליכוד ב־2019: N12 דיווח ב־31 בינואר 2019 כי בראיון לתוכנית “אנשים” בקשת 12 אמרה על גדעון סער: “לא אוהבת אותו, לא מחבבת. לא אוהבת את הטיפוס”, וכן: “ישראל כ"ץ יהיה ראש הממשלה הבא, זה ברור”; בתגובה משותפת של ישראל ורונית כץ נאמר: “אנו חוגגים היום 30 שנות נישואין מאושרות וחובקים את נכדתנו הראשונה לירי” (N12, 31.1.2019). ערוץ 7 פרסם באותו יום את הציטוט שלה: “לא אוהבת את גדעון סער, מה הוא עשה? את רפורמת המרפסות?” (ערוץ 7, 31.1.2019).
- ב־2020 פורסם כי רונית כץ שלחה מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע לח"כ מיקי זוהר בעקבות אמירתו “שאני אדבר על העסקים של אשתו של ישראל כץ?” (כל רגע, 22.7.2020). האזכורים הציבוריים הבולטים שלה הם ראיונות פוליטיים, פעילות משפטית/עסקית שמוזכרת בעיתונות, וסכסוך שכנים שגלובס תיאר ב־2012 ובו נכתב כי “הפעילה בחזית משפחת כ"ץ היא אשתו רונית” (גלובס, 2012).