יצחק הרצוג

יצחק הרצוג - נשיא בתרדמת
גיליון ציונים

הרצוג תמיד רצה להיות הקונצנזוס. כשהיה ילד סירב לבחור בין שוקו לווניל, אז הוא רקח דיל חשאי שבו השוקו יקבל חנינה והווניל ועדה ממלכתית.

הרצוג ביקש ״חצי דמוקרטיה״ משהו באמצע. כמו שמבקשים חצי מנה פלאפל כשלא רעבים. הבעיה היא שחצי דמוקרטיה זה קצת כמו חצי הריון, בסוף תמיד נולד מזה דיקטטור קטן שצורח בלילות.

פעם, כשהרצוג כמעט קיבל החלטה חד-משמעית, אזעקת צבע אדום קטעה אותו. כשהוא יצא מהממ"ד, הוא כבר החזיק טיוטת גישור בין כיפת ברזל לרקטה.

״הימנעות מהקמת ועדה היא טעות חמורה״, אמר הרצוג בכאב בכנס משפחות שכולות. מישהו מהקהל צעק ״אז מה תעשה?״ הרצוג הוריד את המבט וענה: ״אני אמשיך להגיד את זה. ממש בכאב״.

בבית הנשיא יש חדר מיוחד שבו הרצוג מאחסן את הפשרות שלו. זה חדר אפור, בלי חלונות, וכל פעם שפותחים את הדלת שומעים את ביבי אומר ״לא״ וטורק.

בסוף, מכל שבע השנים של הרצוג, יישארו רק הדים חלולים של מילים יפות. פשרה, אחדות, אחים. מילים שכיסו על בור שחור של עסקנות, עד שקרסו לתוכו.

הארכיון לא שוכח
פותח דלת לברדוגו↙
בפגישה חשאית עם יעקב ברדוגו, מקורבו של נתניהו, נדונה האפשרות למתן חנינה לראש הממשלה ולחלופות לסיום משפטו.
N12, מאי 2026
נותן הכשר לריקלין↙
לאחר שאירח בבית הנשיא את שמעון ריקלין, מגיש ערוץ 14 ומקורב לנתניהו, ריקלין הציג את המפגש כשיחה על "הפחתת השנאה" - אחרי שתקף את ראש השב"כ, היועמ"שית ומערכת בתי המשפט.
וואלה ברנז'ה, 04.05.2025
מתרפס בפני בן גביר↙
בפגישה עם יו"ר עוצמה יהודית קרא הרצוג לבן גביר "להביא להרגעת הרוחות" ולפעול "ברוח מגילת העצמאות".
זמן ישראל, 28.12.2022
יצחק הרצוג - רוצה שכולם יאהבו אותו, אבל לא מצליח
  • הרצוג הגיע לבית הנשיא עם נסיון עשיר מאוד בעסקנות פוליטית, לא בהכרח שקופה ולא בהכרח עם יושרה, אבל נבחר בכנסת ברוב אדיר, משום שנתניהו החליט לא להציב מועמד משלו.
  • את ״בקשת החנינה״ של נתניהו הוא לא זרק בטענה שזו לא בקשת חנינה אלא דרישה לביטול משפט. ואחרי שמחלקת החנינות קבעה שאין להעניק לו חנינה שמשמעותה בעצם הפסקת המשפט, הוא החליט לנסות אפיק של פשרה.
  • הרצוג זימן לבית הנשיא את היועמ״שית, את פרקליט המדינה ואת סנגורו של נתניהו כדי לנסות למצוא פשרה ועסקת טיעון. נתניהו סירב לשתף פעולה.
  • ואז נחשף שהרצוג נפגש כמו גנב בלילה עם יועצו, איש סודו ומפיץ תיאוריות התרעלה והקונספירציה, יעקב ברדוגו, כדי לסגור איתו את נושא ביטול המשפט.
  • גם בפרשת ההפיכה המשפטית ניסה הרצוג לקדם ״פשרה״ שהיא חצי דמוקרטיה. ואפילו זה לא צלח.
  • בעניין ועדת החקירה היה הרצוג בעד ועדה ממלכתית, אבל בעצם גם נגד וחתר להקמת וועדה שתקבל את אמון העם. וגם שם נכשל, כי נתניהו לא הסכים אפילו לזה.
  • הרצוג צולם חותם על פגז והוסיף שמן למדורת השינאה נגד ישראל. וגם אמר לתקשורת זרה שכל תושבי עזה אחראים לטבח ה-7 באוקטובר, ונבוא איתם חשבון.
  • הנשיא פתח את ביתו למשפחות החטופים, העניק להם תמיכה מוראלית ורגשית, דיבר על הצורך והחובה התנ״כית להחזירם, אבל לא נקט בשום צעד משמעותי בעניין.
  • הרצוג הוא איש הפשרות, העסקנות, סגירת הדילים מאחורי הקלעים - משום מה הכול נחשף ושום דבר לא צלח.

יצחק הרצוג נבחר לנשיאות ברוב מכריע של חברי הכנסת, בין השאר משום שנתניהו החליט (משום מה) לא להעמיד מולו מתמודד מטעמו. הרוב הזה גרר אחריו שובל ארוך של תיאוריות קונספירציה פוליטיות שמלווה מאז את כהונתו של הרצוג. האם נסגר דיל בינו לבין נתניהו. בינתיים לא התגלתה ראייה לכך.

הרצוג הגיע לבית הנשיא כדור שני לאביו שכיהן כנשיא המדינה גם הוא. הוא הגיע לבית הנשיא כעסקן פוליטי משופשף ועתיר ניסיון בתפירת דילים, בסגירת עסקאות פוליטיות סבוכות, בניסוח פשרות מאחורי הקלעים, ביכולת לנהל כמה ערוצים במקביל, רובם חשאיים. ועם ניסיון משפטי עשיר באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים והנחשבים בישראל, ״הרצוג, פוקס נאמן״.

דמות ציבורית מוכרת, עם רקע עסקני משמעותי.

עם תחילת כהונתה של ממשלת נתניהו - ממשלת המחדל וההפיכה המשטרית - בסוף דצמבר 2022, נרשמו כמה סוגיות מרכזיות שצבעו את תפקודו של הרצוג בבית הנשיא והשפיעו עליה והוא עליהן.

  • המהפיכה המשפטית-משטרית עליה הכריז שר המשפטים יריב לוין ב-4 בינואר 2023.
  • מחדל ה-7 באוקטובר 2023 והצורך בהקמת ועדת חקירה.
  • משבר החטופים.
  • סוגיית ה״חנינה״ לנתניהו, יש יאמרו בצדק, ביטול משפטו בטרם הוכרע הדין על ידי בית המשפט.

בכל הסוגיות האלה תיפקד הרצוג כאחרון העסקנים. ניסה לתפור עסקאות פשרה מאחורי הקלעים, תוך היוועצות עם גורמים עוינים למערכת המשפט ואכיפת החוק, גורמים שהתנגדו לעסקאות חטופים - תוך שבאופן פומבי הוא מציג מצג של המבוגר האחראי, איש המימסד, שמנסה לדאוג לפעול לפי נורמות ציבוריות נקיות. עד שהמהלכים החשאיים נחשפים וחושפים את ערוותו ובושתו, הלא היא הבושה של כולנו, בהיותו של בית הנשיא סמל שלטון.

בקשת חנינה, שהיא בעצם דרישה לביטול המשפט

בנובמבר 2025 נחת בבית הנשיא מכתבו של עו״ד עמית חדד, עורך דינו של נתניהו במשפט האלפים. כותרת המכתב הייתה ״בקשת חנינה״, אבל תוכנו היה דרישה תקיפה לביטול המשפט עוד בטרם הסתיים ובטרם הכריעו השופטים את הדין.

הרצוג לא זרק את ה״בקשה״ מכל המדרגות כפי שהיה ראוי למכתב כזה, חנינה בטרם הרשעה, בלי הודאה, ובלי הבעת צער. כמי שרוצה שכולם יאהבו אותו, האמין הנשיא, שאם יעניק למכתב טיפול כמו לכל בקשת חנינה לגיטימית אחרת, הוא ירצה את כולם.

“שיח אלים לא משפיע עליי”, אמר יצחק הרצוג אחרי שבקשת החנינה של בנימין נתניהו הונחה על שולחנו. משפט יפה. אבל חסר ביסוס במציאות.

ואז אמר הרצוג שהעניין “מטלטל הרבה מאוד אנשים”, אבל ייבחן “בצורה הנכונה ביותר והמדויקת ביותר” ולפי טובת המדינה, כפי שדווח בישראל היום. וכך, אותה ״בקשת חנינה״ נשלחה לקבלת חוות דעת של הגורמים הרלוונטיים, כמו בקשת חנינה אמיתית (עמוד החנינות של בית הנשיא).

ומכאן התחיל הפלא הנשיאותי. במקום החלטה, תהליך. במקום תשובה, מסדרון. מחלקת החנינות במשרד המשפטים כתבה במרץ 2026 כי אינה יכולה להמליץ לנשיא לנקוט “בצעד חריג ומרחיק לכת” של הפסקת ההליך המשפטי נגד נתניהו. הבקשה הוגדרה “תקדימית וחריגה ביותר”, כזאת שעלולה לפגוע בשוויון, בהפרדת הרשויות ובאמון הציבור בנשיאות (וואלה). ואז הרצוג לא הכריע. הוא עבר לתיווך. כמו שאומרות: השריר העסקני קפץ. באפריל 2026 הזמין הנשיא את היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה וסנגורו של נתניהו לשיח במשכן, כי “הסדר בין הצדדים הוא פתרון ראוי ונכון”, לפי ynet וחדשות 13.

השיחות לא התקיימו, משום שסניגורו של נתניהו, עמית חדד, מי שחתום על ״בקשת החנינה״ כלל לא הגיע. ושיחות הגישור נתקעו והתאדו.

בין לבין ניסה הרצוג נואשות לקדם את המהלך, ואפילו פעל מול משפחות חטופים כדי שייתנו גיבוי ערכי לסגירת התיק. לשכתו הכחישה בחריפות: “מדובר בשקר מוחלט. הנשיא מעולם לא פנה, יזם או עודד משפחות חטופים לדבר על חנינה”, לפי N12.

לא זאת אף זאת. הרצוג לא בחל בשום אמצעי, מסריח ככל שיהיה. בעודו פועל, לכאורה, בממלכתיות במישור הציבורי, הוא פתח ערוץ חשאי מול מקורבו, יועצו ואיש סודו של נתניהו, העסקן יעקב ברדוגו. בנסיון למצוא דרכו נתיבים לנתניהו שייאפשרו את סיום המשפט בתנאים מסוימים.

חודש לאחר מכן, נפגש הרצוג באישון לילה, כמו עבריין, עם ברדוגו, בדירת בתו של עסקן פוליטי אחר, יורם מרציאנו, פעם פעיל במפלגת העבודה. במהלך שנועד להסתיר ולא לגלות. שום דבר ממלכתי לא היה בפגישות האלה. וגם עסקה לא נולדה שם. רק ביזוי מוסד הנשיאות ומוסד החנינות (N12, מאי 2026).

לאורך הדרך חטף הרצוג נזיפות מהנשיא האמריקאי טראמפ, שדחק בו שוב ושוב להעניק חנינה לנתניהו, דחק ואף איים, במרומז או במישרין. עד שטראמפ הלך לשחק עם מישהו אחר, ונטש גם הוא את נתניהו ומשפטו בצד הדרך.

ההפיכה המשפטית, העסקן בבית הנשיא ניסה לקדם פשרה: חצי דמוקרטיה

חודש לאחר פרוץ ההפיכה המשפטית-משטרית, בנאומו המפורסם של שר המשפטים יריב לוין, ב-4 בינואר 2023, ניסה הרצוג את אותו מהלך: המפשר הלאומי. הוא הזהיר כי מרכיבי הרפורמה “מעלים חשש עמוק מפוטנציאל השפעה לרעה על יסודותיה הדמוקרטים של מדינת ישראל”, בוואלה. במרץ הציג את “מתווה העם”, עם הוועדה לבחירת שופטים, חוקי יסוד וביקורת שיפוטית בN12. הוא הזהיר ש“מי שחושב שמלחמת אחים של ממש היא גבול שלא נגיע אליו - אין לו מושג”.

בדרכו העסקנית, ניסה לגשר בין משמידי הדמוקרטיה לחסידי שלטון החוק. הוא זימן לבית הנשיא נציגים בעיני עצמם מימין ומשמאל וניסה להכשיר שרץ באמצעים פסולים. אבל נתניהו חילץ אותו מהבושה ודחה את המתווה. השיחות בבית הנשיא קרסו (וואלה). מפלגת העבודה פרשה וטענה ל“שיחות במחשכים” (גלובס). בית הנשיא, שאמור היה להיות פנס, נחשף באפרוריות הרסנית. אך סימן את עצמו כמי שהיה מוכן למכור את הערכים הדמוקרטיים תמורת פשרה עם מחריביה.

הרצוג תמך בהשמדת עזה ועורר את העולם נגדנו

ואז באה המלחמה. הרצוג דיבר בכאב, בכעס, אבל לא הצליח לומר שום דבר שנחקק בזכרון. הוא כינה את מחבלי חמאס “חיות אדם מפלצתיות” וקרא לאחדות. אבל באנגלית בתקשורת זרה ב-12 באוקטובר, קבע שכל תושבי עזה אחראים, כאילו אמר שכולם בני מוות. אמירה שהידהדה בעולם.: “It is an entire nation out there that is responsible”, CNN. באותו ראיון אמר גם “we will fight until we break their back bone”, ITV News. אחר כך טען שדבריו עוותו. על הדיון בבית הדין בהאג אמר בינואר 2024 שהטענה לרצח עם היא “בגדר עלילת דם” (ynet).

קצת אחרי שצולם חותם על פגז במילים “סומך עליכם”. צילום שהפך גם הוא ויראלי, ולא במובן הטוב (Anadolu Agency).

בית הנשיא העניק תמיכה רגשית למשפחות החטופים, אבל לא הצליח להניע עיסקה

בעניין החטופים הרצוג היה שם מההתחלה. הוא נפגש עם משפחות, עם גל הירש, עם נציגים, עם אורחים מחו”ל. כבר באוקטובר 2023 אמרו המשפחות בבית הנשיא כי “המדינה לא תוכל להמשיך ולהתקיים אם לא נחזיר את החטופים הביתה” (ynet). בדצמבר 2023 התחייב: “לעשות הכול ולהביא את יקיריכן הביתה” (ynet). אבל גם כאן הרצוג הלך על החבל הדק שמתחיל באמפתיה ונגמר בזהירות. בפברואר 2024 אמר ש“אין מצווה גדולה מפדיון שבויים, זה כמובן לא בכל מחיר” (JDN). בהמשך כבר קרא להביא עסקה ואמר שהחטופים בסכנת חיים ברורה ומיידית, לפי ישראל היום. אבל בפועל לא נקט בשום צעד.

בעד ועדת חקירה ממלכתית, אבל כזו שתזכה לאמון הציבור

גם בנושא ועדת החקירה מביע הרצוג עמדה לא מובהקת: בעד, אבל גם נגד. בעד ועדה ממלכתית על פי חוק ועדות חקירה, אבל כזו שתזכה לאמון הציבור ותמצא חן בעיני נתניהו. בינואר 2025 אמר כי “הדרך היחידה להשיב את האמון - היא על-ידי חקירה ולמידה עמוקה”, וקרא לוועדת חקירה ממלכתית “מהימנה, בלתי מתפשרת ובלתי תלויה” (ynet).

בספטמבר 2025 אמר בכנס משפחות כי “ההימנעות מהקמתה של ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר היא בעיניי טעות חמורה” (ישראל היום).

אבל אז קפץ לו שריר העסקן, והוא בא עם הצעת ״פשרה״ הרצוג הציע שנשיא העליון יצחק עמית יקבע את הרכב הוועדה תוך היוועצות עם נעם סולברג; אבל אפילו לזה נתניהו התנגד (אתר בית המשפט). ואז דווח כי הרצוג בוחן אפשרות שהקמת וועדת חקירה ממלכתית תהיה כלולה בעסקת ״החנינה״ ביטול המשפט של נתניהו (N12).

כשנבחר לנשיאות, הדעה הרווחת בין הפרשנים הייתה שעם תום תקופתו בבית הנשיא, בתום שבע שנות כהונה, הוא ירצה לשוב לשדה הפוליטי ולהיבחר לראשות הממשלה. זו יכולה להיות אחת הסיבות לכך שהרצוג רוצה להתחבב על כולם, שהוא חושש להתעמת עם המחנה הימין שפועל במרץ להשמדת הדמוקרטיה, שהוא לא מביע עמדות נחרצות גם בנושאים שלא אמורים להיות שנויים במחלוקת, כמו הפשיעה בחברה הערבית, ועדת חקירה ממלכתית ואפילו עסקאות החטופים שנתניהו דחה ודחה ודחה עד שטראמפ כפה אותן עליו.