גילה גמליאל

משרד המדע והחדשנות מעולם לא היה בידיים יצירתיות יותר. גילה גמליאל המציאה שיטה מהפכנית לפיזיקה קוונטית: היא מצליחה להיות גם בטבריה ביום כיפור, גם בירושלים בחקירה האפידמיולוגית, וגם בתוך הכיס הקטן של נתניהו, הכל באותו זמן, בלי שאף שוטר יבחין בה.

השרה לשוויון חברתי לשעבר מאמינה בשוויון מלא לכולם. לדעתה, לכל ילד בישראל מגיעה ההזדמנות השווה ללמוד בבית ספר פרטי שעולה כמו משכורת מינימום, כל עוד ההורים שלו שרים בממשלה.

יש משהו פיוטי בכך שמי ששיקרה למשרד הבריאות בשיא המגפה, מונתה אחר כך לשרת המודיעין. זה הגיוני שאם הצלחת להסתיר מהשב״כ שנסעת לבית כנסת בטבריה בזמן סגר, כנראה שאת מוכשרת מספיק כדי לדעת איפה סינוואר מתחבא.

הטרגדיה של גילה גמליאל היא שהיא אישה אינטליגנטית שמשחקת אותה טיפשה כדי לשרוד. היא יודעת שההפיכה המשטרית היא אסון, היא יודעת שביבי הוא נטל, אבל היא גם יודעת שבליכוד של היום, עמוד שדרה הוא איבר מיותר שרק מפריע להשתחוות.

גילה גמליאל נכנסה למקום ה-30 בפריימריז בליכוד, שזה המקביל הפוליטי ללהיבחר לוועד הבית רק כי אף אחד אחר לא הגיע לאסיפה.

ההצעה של גילה גמליאל לחנינה כוללת לכולם היא בעצם הודאה באשמה קולקטיבית. זה כמו להגיד ״כולנו פושעים, אז בואו נוותר אחד לשני״.

היא שרדה כל כך הרבה ממשלות, עד שגילה גמליאל הפכה לחלק מהריהוט בכנסת. כמו השטיח האדום או המנורה היא פשוט שם. לא מועילה, לא מזיקה (לכאורה), אבל צוברת אבק ועולה הרבה מאוד כסף לתחזק.

בסופו של יום, גילה גמליאל היא המראה של הליכוד החדש: משכילה אבל מתקרנפת, חילונית אבל נכנעת לחרדים, מתונה בדיבור אבל קיצונית במעשה. היא המסכה היפה שמסתירה את הריקבון, והיא עושה את זה עם חיוך של מיליון דולר ובית ספר פרטי לבנותיה ב-4,000 שקל.