בועז ביסמוט

בועז ביסמוט נולד ברחובות ב-1964, למשפחה מסורתית ממוצא תוניסאי שעלתה לישראל דרך צרפת. למד בבית הספר הצרפתי הקתולי קולג' דה פרר ביפו, ואת התיכון השלים בבית הספר טביתא של הכנסייה הסקוטית. נודע כתלמיד מחונן, השלים בגרות בגיל 15 ותואר ראשון במדעי המדינה בגיל 19. בהמשך השלים שני תארים שניים באוניברסיטת הסורבון בפריז - יחסים בינלאומיים ולימודי אפריקה (ויקיפדיה).

את פעילותו העיתונאית החל בשנת 1983 ככתב ספורט בעיתון מעריב. בשנים לאחר מכן מילא תפקידי עריכה וכתיבה שונים במדור הספורט ובמדור הכלכלה בעיתון. בשנת 1990 החל ביסמוט לשמש כשליח העיתון ״ידיעות אחרונות״ בפריז. בזכות דרכונו הצרפתי יצא בשליחות העיתון למשימות עיתונאיות במדינות עוינות לישראל דוגמת: איראן, סוריה, עיראק ותימן. במסגרת משימות אלו ודומות להן רשם ביסמוט כמה הישגים עיתונאיים יוצאי דופן לעיתונאים ישראלים, בהם: ב-1991 סיקור הפגישה בין פעיל השמאל אייבי נתן למנהיג אש"ף יאסר ערפאת שנערכה בתוניסיה, וב-1993 סיקור מבצע עלייתם של יהודים מתימן לישראל.

הוא דיווח משטח לבנון וביקור במטה חיזבאללה במהלך מבצע "ענבי זעם", ראיין את נשיא איראן מוחמד ח'אתמי במהלך ביקורו של האחרון בפריז בשנת 1999. בשנת 2001 ראיין את נשיא סוריה בשאר אל אסד עם עלייתו של אסד הבן, וב-2003 אפילו ראיין את שליט לוב, מועמר קדאפי (ניוז1).

בין השנים 2004- 2008 שימש ביסמוט כשגריר ישראל במאוריטניה כמינוי של שר החוץ באותה עת - סילבן שלום. בראשית 2008 תקפו בירי פעילי ארגון אל-קאעידה את מתחם השגרירות הישראלית, האירוע הסתיים ללא נפגעים ישראלים (ynet 2008).

ביולי 2008, עם סיום כהונתו כשגריר, הצטרף ביסמוט למערכת העיתון ״ישראל היום״ ככתב וכעורך בדסק חדשות החוץ, וכן ככותב טורי דעה ופרשנות. במסגרת עבודתו העיתונאית המשיך להגיע לשיאים מקצועיים בולטים, ובין השאר קיים ראיונות עם דונלד טראמפ במהלך מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2016 ולאחר כניסתו לתפקיד. ביסמוט ערך ראיון עם נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג’אד, מבלי שזה ידע כי המראיין הוא ישראלי, וכן ביקר באפגניסטן בשנת 2010, שם סיקר מקרוב את הלחימה בין כוחות הקואליציה לכוחות הטאליבאן. בשנת 2012 פרסם את ספרו ״עובר כל גבול״, העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן.

כעורך ״ישראל היום״

באפריל 2017 מונה בועז ביסמוט לעורך הראשי של העיתון ישראל היום, תפקיד שבו כיהן עד שנת 2022 (ניוז1). במקביל למילוי תפקידו בעיתון, בשנת 2017 הגיש יחד עם רזי ברקאי את תוכנית האקטואליה ״מה בוער״ בגלי צה"ל. בין השנים 2020–2022 שימש פרשן ופאנליסט בחדשות 12, ומאפריל ועד נובמבר 2022 הגיש בגלי צה"ל את תוכנית האקטואליה השבועית ״מחשבות בע״מ״ לצד משה שלונסקי (ויקיפדיה).

מינויו של ביסמוט לעורך הראשי נעשה לאחר שעמוס רגב, העורך הקודם, נדרש למסור עדות במשטרה במסגרת תיק 2000. מקורות בתקשורת ייחסו את המינוי לבעל העיתון, שלדון אדלסון, ובאותה תקופה דווח גם על מתיחות וחילוקי דעות בין רגב לבין בנימין נתניהו. ביחס לביסמוט עצמו, אינדיקציה למעמדו המתחזק בעיתון, ובקרב הבעלים בפרט, ניכרה זמן קצר לפני קידומו, בראיון שערך עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראיון שתואם בתיווכו של אדלסון (וואלה2017).

בשנת 2020, בעקבות עתירה שהגישו רביב דרוקר וחברת חדשות 13, פורסמו פירוטי שיחות הטלפון בין נתניהו לבין הנהלת ישראל היום. מהמסמכים עלה כי בין פברואר 2012 לפברואר 2015 תועדו כ־350 מועדי שיחה בין נתניהו לבין עמוס רגב ואדלסון, רבות מהן סביב אירועים פוליטיים וציבוריים מרכזיים. לאחר תקופה זו הופסק, ככל הנראה, תיעוד השיחות. עם כניסתו של ביסמוט לתפקיד העורך הראשי עלה כי דפוס הקשר הישיר נמשך גם עמו: בין יולי לספטמבר 2017 שוחח נתניהו עם ביסמוט 17 פעמים, בעיקר בימים שבהם התרחשו אירועים שנחשבו רגישים או משמעותיים עבור ראש הממשלה, בהם חתימת עד המדינה מיקי גנור (דה מארקר 2020).

חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, התייחס ביסמוט לפרשה בנאום שנשא בכנס העיתונות באילת, והודה כי גם הוא מקיים שיחות עם ראש הממשלה. לדבריו, קשר כזה הוא חלק בלתי נפרד מעבודת עורך עיתון: ״עם רזי ברקאי אני מדבר יותר, אבל בהחלט דיברתי גם עם ראש הממשלה. כשאתה עורך עיתון, אתה מדבר עם כל ראשי המפלגות בישראל, השאלה איננה כמה פעמים הוא דיבר איתך, אלא עד כמה אתה מיישם את מה שאמר. כל זה שווה בדיקה״.

ביסמוט הוסיף והבהיר את עמדתו הפוליטית: ״אני תומך בנתניהו, אבל לא עובד אצלו. אני עיתון ימני, תומך במחנה הימין. כשראש הממשלה מתקשר ולא משיג את מה שהוא רוצה, הוא מתקשר שוב, אותו דבר היה גם בתיק 2000״. לדבריו, בניגוד לאחרים, הוא נמנע מפרסום או כתיבה בנושאים שאינו בקיא בהם: ״אם אני לא יודע, אני לא סתם אומר וסתם כותב״ (אייס 2017).

שינויים מערכתיים נוספים התקיימו מיד עם כניסתו לתפקיד- פיטוריהם של העיתונאים דן מרגלית ומרדכי גילת, מבכירי הכותבים בעיתון. פיטורי השניים לווה בביקורת תקשורתית ופוליטית חריפה במרכזה עמדה ההערכה כי הפיטורים נבעו בשל ביקורת שמתחו על ראש הממשלה בנימין נתניהו (במסגרת העיתון וכן במדיה חברתית). בתגובה לביקורת נימק ביסמוט את הפיטורים בקיצוץ כלכלי שהעיתון נדרש לו, במסגרתו פוטרו גם עובדים נוספים, ללא קשר ליחסם לנתניהו (ישראל היום 2017). על פיטוריו טען מרגלית: "אם הייתי כותב שביבי גאון ושרה התנהגה נפלא, היו מוצאים לי מקור לשכר" (דה מארקר 2017).

ב-2021 העיד עד המדינה ניר חפץ במשפט נתניהו כי העיתונאי עקיבא ביגמן, מחבר הספר "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה", צורף למערכת "ישראל היום" ב-2017 בזכות פנייה אישית של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. עורך "ישראל היום", בועז ביסמוט, שלל גם הוא את התיאור של חפץ. "לא היו דברים מעולם… עקיבא ביגמן מונה בתקופה שבה אני משמש כעורך הראשי, והמינוי שלו, כמו כל המינויים בעיתון, נעשה משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד" (העין השביעית 2021).

בסקירה שנערכה בעיתון הארץ על תקופת כהונתו של ביסמוט כעורך ״ישראל היום״ דווח כי אכן בשנים אלו הקו של העיתון התאפיין בכך ש"נתניהו כבר לא הדמות היחידה במפה הפוליטית, הביצים לא כולן בסל אחד" אך זה לא היה יציב. דף המסרים כיכב על השער גם בשנות הכהונה המאוחרות של ביסמוט, וההתגייסות למען נתניהו היתה בוטה גם בשיאי תקופות בחירות. לצד כותרות שמרשות לעצמן לבקר את הממשלה, מתפרסמים בעיתון אינספור מאמרים שתומכים בה ו/או עוינים את המחאה נגד ההפיכה המשטרית. עדיין עובדים בו כותבים כמו אמנון לורד, שקרא להדיח את ראש השב"כ, מפכ"ל המשטרה והיועמ"שית וכתב ש"איתמר בן גביר נראה כמו מרטין לותר קינג ליד הקיצוניות הברוטלית של אהוד ברק ודני חלוץ". לצדו אפשר למצוא את עירית לינור ויעקב ברדוגו, אנשי שלומו של נתניהו. תומך נתניהו נוסף הוא עורך המשנה של המוסף הפוליטי, אלי ברק, שהשיב כך להצעת "הארץ" לשוחח עמו עבור כתבה זו: "לא אשתף פעולה עם כלי תקשורת אנטישמי" (הארץ 2023).

באותה סקירה של הארץ תיארו עובדים ומקורבים לעיתון את ביסמוט: "ביסמוט מגלומן, עיתונאי שלא יודע לכתוב, חולה פרסום, שתמיד חשב להיות פוליטיקאי". "תחת ביסמוט היו הרבה 'הנחתות' לא צפויות, למשל, מאמרים שכתבו כל מיני מקורבים לצלחת". "היה ברור מההתנהלות שלו שבאיזשהו שלב הוא ישתלב בפוליטיקה. אדם שעוסק בבניית 'בסיסי תמיכה'". לאורך השנים היו באמת דברים שהשיער שלי סמר מהם, למשל שביסמוט הציג את השמאל כבוגדים…" (הארץ 2023).

בינואר 2022, הודיע ביסמוט על פרישה מישראל היום אחרי 5 שנים שהיה בתפקיד, חצי שנה בלבד אחרי עלייתה לשלטון של ממשלת השינוי בהנהגתו של בנט. זמן קצר לפני פרישתו פורסם בישראל היום ראיון מחמיא עם ראש הממשלה החדש בנט, בעקבותיו צייץ יאיר נתניהו: "'ישראל היום' הוא עוד כלי תקשורת של השמאל... ההשפעה של הבנטון אפסית" (הארץ 2023). ביסמוט מצידו טען שפרש מרצון עקב מיצוי, אבל לפי ההשערות השינוי בא מלמעלה, על פי החלטת ד"ר מרים אדלסון, שהחלה לנקות קו ימני שמרכזו בנט ראש הממשלה הנבחר באותה תקופה ולא עוד בנימין נתניהו (הארץ 2023). בראיון שנתן בכמעט שבת שלום עם פרישתו אמר ביסמוט: "…אני עיתונאי והייתי עורך עיתון הרבה מאוד שנים. למה תומס פרידמן יכול להגיד שהוא תומך באובמה ולהישאר בחיים?… למה אני לא יכול להגיד עבור מי הצבעתי? אז אני אומר. הצבעתי במשך שנתיים ארבע פעמים לנתניהו" (הארץ 2022).

אולפן שישי 2020-2022

עורכי חברת החדשות צירפו במארס 2020 את ביסמוט לפאנל של "אולפן שישי". הוא נועד להיות הסמן הימני בפאנל, מן הסתם במטרה לרצות ולפייס את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשי ימין אחרים שהרבו להתקרבן על כך השמאל שולט בתקשורת, ולאזן במגוון דעות. מאחורי הצירוף עמדה גם הציפייה הקבועה והלא כל כך סמויה של הערוצים המסחריים לרייטינג ולהגדלת ההכנסות. ביסמוט סיפק את הסחורה (הארץ 2022).

ביסמוט שימש שם כקוריוז והרבה ביקורות נשמעו על הופעתו בתכנית. בעין ה-7 כתבו כי: פרשנותו נשמעה לפעמים כתעמולה, ויש שיאמרו שעוד כעורך "ישראל היום" הוא דאג לשרת את ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו יותר משטרח לספק לציבור דיווח נאמן לאמת (העין השביעית 2022).

ביולי 2022 עשה הסבה לפוליטיקה, עזב את אולפן שישי כדי להתמודד בפריימריז לליכוד והפך לחבר כנסת. יש שראו במהלך הזה טבעי שכן בשנים האחרונות חדל ביסמוט להיות עיתונאי ופרש בתקשורת רק את קולו של נתניהו. רבים גם טענו שאולפן שישי הייתה מקפצה מודעת בשבילו ליחסי ציבור במעבר לפוליטיקה.

החיים הפוליטיים

עם כניסתו לכנסת ב 2022 התראיין ל N12 והגיב על בנט שהחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים: 
"עד כמה שאני זוכר נפתלי בנט אינו בן 73 ואני מאחל לו אגב עד 120, הוא לא בגיל פרישה ואנחנו יודעים שיש לו את החיידק הפוליטי, אבל מה לעשות. כאשר אתה מפר הבטחות לבוחר בצורה הכי הכי בוטה, אתה אפילו לא מסוגל לעמוד מול הציבור ולהציג את מועמדותך" (N12 2022).

ב-2023 הגיש את הצעת החוק הראשונה שלו - תיקון לחוק הגנת הפרטיות, לפיה פרסום הקלטה של אדם תחשב לעוולה אזרחית ועבירה פלילית. לטענתו: "בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, כל אדם יכול להקליט שיחה אינטימית ולפרסם אותה ברבים. כפי שאסור לפרסם תמונות וסרטונים אינטימיים ברבים, כך גם לגבי הקלטות שיחה בעלות תוכן אישי". זוהי הצעת החוק הראשונה של חבר הכנסת הטרי, עיתונאי לשעבר שבחר לפתוח את הקריירה הפרלמנטרית שלו דווקא במתקפה על העיתונות.

עם פרסום ההצעה היא ספגה ביקורת קשה מעיתונאים. אפילו ב"ישראל היום", מקום עבודתו הקודם של ביסמוט, תהו: "פגיעה בעיתונות היא ערך ימני?". הטענה כלפי ביסמוט עם הצעת החוק הזו היא, שהוא ממשיך את הקו של לשרת את נתניהו. נתניהו כבר ניסה בעבר, להגביל את היכולת של עיתונאים להשתמש בהקלטות. ב-2018 במסגרת מה שכונה בתקשורת כ"חוק יאיר נתניהו", אז נחשפה הקלטה של יאיר נתניהו מבלה עם חבריו ברכב שרד מאובטח המסיע אותם בין מועדוני חשפנות.

ב-2016, נתניהו ביקש להגיש בעצמו הצעת חוק דומה ומעט אחר כך נחשף כי באותו זמן שיחות השוחד לכאורה של נתניהו עם מוזס כבר היו בידי המשטרה. בתגובה לביקורת אמר ביסמוט: "למי שהיה ספק, חשוב לי להבהיר כי החוק אינו מכוון לעיתונאים, אינו מכליל עוולות ציבוריות שיש להן עניין ציבורי ואינו מכליל עוולות שחשוב שישמעו מתוקף זכות הציבור לדעת".קשה להבין למה בדיוק התכוון ביסמוט, משום שהסייגים שפירא אינם מופיעים בהצעת החוק שהגיש (שקוף 2023).

ב-2023 בעיצומו של גל המחאות כנגד הרפורמה המשפטית מתח ביקורת חריפה על המפגינים שיוצאים למחאה בזמן שצה"ל יצא למבצע בג'נין: "יש קווים אדומים, ערכים משותפים, יש פרה קדושה שזה הצבא שלנו. הייתי מצפה מהמחאה אולי להמתין. מחלוקות יכולות לחכות. אצלם המחלוקת מעל הכל. צריכים לחפש את המכנה המשותף ולא המפריד - זה מה שאני עושה. 'אם תרצו' ידעו לדחות את ההפגנה שלהם, זה מה שהייתי מצפה מהמחאה. לאור ההתנהגות העבריינית של ראשיה, שמדברים על אי ציות לחוק, אין מהם ציפיות" (ערוץ 7 2023).

בנובמבר 2023, כמה שבועות לאחר ה-7 באוקטובר, הפגין ביסמוט חוסר רגישות כלפי הדס קלדרון שילדיה סהר וארז שוחררו משבי חמאס במסגרת עסקת השבויים, ואביהם עופר היה עדיין חטוף כשהשווה את חטיפתם לשבי חמאס לשיחה טלפונית עם הבן שלו: ‏"אם אני קבעתי לדבר עם הבן שלי בטלפון ב-13:00 וב-13:07 הוא לא עונה לי, אני משתגע מדאגה. אז אני יכול להבין מה עובר עלייך" (ynet 2024).

ביסמוט התנגד להכנסת סיוע הומניטרי במהלך המלחמה לעזה. במאי 2025 על רקע החלטה שהתקבלה בנושא אמר: "לא אוהב את הסיוע, בכל מקרה העולם לא נותן לנו בחינם כלום", אמירה שנתפסה כהתרסה כלפי המדינות התומכות בישראל בזמן משבר. ותקף את החלטת הקבינט: "ההחלטה התמוהה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה מעוררת סימני שאלה קשים. לוחמינו שפועלים בשטח ברגעים אלו מצפים מאיתנו לקבל החלטות שיחזקו אותם - לא את האויב שהם נלחמים בו" (מעריב 2025).

עם פתיחת עדות נתניהו במשפטו בדצמבר 2024, התראיין ביסמוט לערוץ 14 והמשיך להדוף את ההאשמות נגד ראש הממשלה ולהפגין את אהדתו אליו ואת העובדה שהצביע לו: ״רודפים אותו משפטית על דבר שכזה, כמה יכולים להיות צבועים ואני אסביר למה הכוונה, כולם עושים את זה, כולם איך נקרא לזה ככה הם מקדמים את עצמם, זה מה שפוליטיקאי עושה גם אני עושה את זה, לא אומר שכל איש בתקשורת מקשיב לי ונענה לפנייה, אבל זה דרכו של עולם. אני עבדתי בהרבה מדינות בחיים… לא ראיתי בחיי… פוליטיקאי שזכה לתקשורת כל כך בזויה, כל כך כל כך דוחה, כל כך לא מידתית כל כך, לא אובייקטיבית כל כך חד צדדית כפי שקיבל ראש הממשלה נתניהו. זה עלבון למצביעים שלו…אתה מפלג את עם ישראל ביום שכזה במצב שכזה״ (ערוץ 14 2024).

באוגוסט 2025 עת נבחר ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, בחר ביסמוט לערוך את סיורו הראשון ביהודה ושומרון. במהלך הסיור הביע ביסמוט תמיכה בהתיישבות ואמר כי החלת ריבונות ביהודה ושומרון חשובה אף יותר מתהליכי נורמליזציה: לדבריו, הבחירה לקיים את הסיור הראשון שלו בתפקיד בשומרון נועדה לשדר מסר ברור: ״השומרון הוא הבית שלי. אני הרבה יותר בבית כאן מאשר בכל מקום אחר בעולם״ (סרוגים 2025). בראיון חודש מאוחר יותר הוא יסביר למה דווקא במהלכו של צונאמי מדיני החלת ריבונות היא דבר חשוב: "אם הייתי צריך לבחור אז בין החלת ריבונות לבין נורמליזציה והסכמי אברהם, הייתי בוחר בהחלת ריבונות״. למה? כי זה קביעת עובדות בשטח. זה גם צדק היסטורי. הוא גם תורם לביטחונה של מדינת ישראל. פשוט מאוד. צריך לעשות את זה כשטראמפ הוא נשיא" (7 ימים 2025).

ועדת חוץ וביטחון וחוק הפטור מגיוס

בקיץ 2025, בעיצומו של משבר קואליציוני סביב חוק הפטור מגיוס חרדים, הליכוד החל לקדם מהלך חריג של הדחת יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח״כ יולי אדלשטיין, הטענה המרכזית בכלי התקשורת הייתה שהוא מקדם נוסח מחמיר יותר שמרגיז את השותפות החרדיות ולכן מעכב ״פתרון״ לקואליציה. לאחר הדחתו נבחר ביסמוט בהצבעה בסיעת הליכוד ברוב גדול של 29 מול 4, במהלך שיוחס גם לדחיפה של נתניהו כדי לרצות את החרדים. הביקורת על בחירתו של ביסמוט, שנכח רק 4 פעמים בישיבות הוועדה מתוך 40, הייתה שלא מדובר במינוי ״מקצועי־ביטחוני״ אלא במינוי פוליטי שמטרתו אחת: לקדם חוק השתמטות. ביסמוט אמר לאחר ההצבעה כי "החיבור בין לימוד התורה למדינה ולצה"ל הוא חיבור מנצח" (הארץ 2025).

על הטענות כי נשלח על ידי נתניהו "לתקן" את חוק הגיוס של אדלשטיין ולהחזיר את החרדים לממשלה. ביסמוט התקומם: "אני לא הייתי הבחירה של ראש הממשלה. אתה זוכר? התמודדתי לתפקיד הזה. אני חושב שיש לי מה להציע. אני מבין בענייני חוץ וביטחון, ולתפקיד הזה לא בטוח שצריך מצביא, כי ראינו ב-7 באוקטובר שמדים ודרגות גבוהות לא בהכרח מביאים הישגים" (7 ימים 2025).

באחת הישיבות הראשונות כיו"ר ועדת החוץ והביטחון ב‑2025, סירב ביסמוט לאפשר לנציגי "אחים לנשק" לדבר בדיון בטענה כי הם "קראו לסרבנות והכפישו את מדינת ישראל". דבריו הובילו למהומה גדולה בוועדה ולהאשמות בצנזורה פוליטית כלפי אזרחים לוחמים (פייסבוק 2025). בראיון לידיעות כמה שבועות אחרי הוא טען:"אני מאפשר לכולם לדבר בוועדה: לוחמים, הורים שכולים, משפחות חטופים, פצועים. לא קטעתי אף אחד מהם. אבל אחים לנשק הם הכל חוץ מאחים. הם מוציאים את דיבת הארץ בחו"ל. הם קוראים לסרבנות. אני לאותם צבועים לא מוכן לתת לדבר אצלי בוועדה. אני מחפש אחדות, אבל עמרי רונן מחפש פילוג" (ynet 2025). ביסמוט אמר את כל זה כאשר הוא בעצמו מעביר חוק שתומך בפטור לאלפי חרדים מצה״ל.

מאז כניסתו לתפקיד ביסמוט שוקד ביסמוט על קידום נוסח חדש לחוק הגיוס. התקשורת תיארה את זה כ״מתווה ביסמוט״ שמרכך סנקציות הציב קודמו אדלשטיין. במקביל ספג ביסמוט גם התנגדויות חרדיות. מול ביתו מתנהלות הפגנות מחאה רבות שעליהן אמר: "את קודמי לתפקיד אני מאוד מכבד. היום הוא זוכה לתהילת עולם, אבל את זוכרת מה היו עושים לו כשהוא היה מגיע לבית הכנסת בשבת? להזכיר לך את ההפגנות? אם מחר מחליפים אותי - אני הופך להיות האליל של השמאל. אם ישימו פה מישהו אחר, עוד יתגעגעו אליי כמו שמתגעגעים למתווה הוואטסאפי' של אדלשטיין" (מעריב 2025).

בסוף נובמבר הציג ביסמוט את החוק המרוכך שלו שספג אש וביקורת מהסביבה. הטענה המרכזית היא שכעמט ואין בו סנקציות והוא לא יגרום לגיוס החרדים. במקביל לביקורת על החוק והאש שנורתה לכיוונו הוא הגדיל לעשות והתראיין לעיתון חרדי : ״אתה לא יכול להכריח אנשים להתגייס לצבא. מה, תשים את כולם בכלא? איזה שטויות… לא אתן שנגיע למחוזות האלה״ אמירה שגררה קריאות להדחתו מצד ארגונים וגל ביקורת ציבורית (ynet 2025).

בנוסף לביקורת הציבורית הצעת החוק של ביסמוט לוקה גם בבעיות משפטיות וביטחוניות. במערכת הביטחון אמרו כי "מנגנון הפטור נשאר בידי הרבנים ולא בידי צה"ל - זה לא יביא את החיילים החסרים לצבא". החוק אינו עונה על צרכי הצבא ועל בעיית המחסור של 12 אלף לוחמים ותומכי לחימה, על כך אמר גורם ביטחוני "החוק הזה הוא למעשה בלוף" (N12). היועמ"שית גלי בהרב־מיארה פרסמה חוות דעת בה טענה "המתווה המוצע איננו מתיימר להציב יעד גיוס שמתקרב לצרכי הצבא המיידיים ובכלל, או להעמיד כלי אכיפה אפקטיביים וזמינים למטרה זו", היא ציינה עוד כי ההצעה אינה חוקתית "ומחריפה את הפגיעה בזכות לשוויון של הציבור המשרת" (הארץ 2025). ביסמוט בתגובה אמר: "ניסיון יפה, עו"ד מיארה, להסיח את הדיון עם חוות הדעת, בדיוק ביום שבו עולות שאלות אפלות ביחס למעורבותך בפרשת שדה תימן. ניסיון יפה, אבל לא הפעם" (מעריב 2025). בהמשך באחד מהדיונים על החוק בוועדה המשיך לתקוף נציגי הייעוץ המשפטי וטען כי חוות הדעת שהציגו היא "שלהם בלבד". לדבריו, "אם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה "רוצה להציג את עמדתה - שתבוא כאזרחית" (ynet 2025).

בדיוק שנה מאוחר יותר ביולי בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל,2024 ביום בו ארע האסון במג'דל שאמס בו נהרגו 12 ילדים מירי חיזבאללה, צולם ביסמוט מבלה במסעדה יפנית (דניאל עמרם 2024).