בועז ביסמוט
בתקופת בועז ביסמוט כעורך, ״ישראל היום״ לא היה עיתון, הוא היה מקהלה.
כל כותרת ראשית הייתה שיר הלל לנתניהו. בעוד כל העיתונים מדווחים בכותרת הראשית על כך שנתניהו חשוד בשוחד, ביסמוט בחר לדווח על נפילת המניה של "טבע".
ביסמוט נבחר כדי לקבור את חוק הגיוס לחרדים. יש אנשים שמתפללים לאלוהים. ביסמוט מתפלל לנתניהו. וכשהוא אומר ״ראש הממשלה הוא מלך היהודים״ אתה רואה בעיניים שלו שהוא הוא מתכוון לזה כמו שאתם מתכוונים ל״שמע ישראל״.
כל עיתונאי מתחיל לומד לשאול שאלות, בועז ביסמוט למד דבר ראשון לשאול: ״אדוני ראש הממשלה, איך אתה רוצה שאנסח את התשובה שלך?״
באולפן שישי בועז ביסמוט יכול היה להתחיל משפט על איראן, להמשיך עם ״התקשורת השמאלנית״, ולסיים במשהו על הבן שלו בצופים. אבל הצופים אהבו את זה. כי אם אתה אומר דברים בביטחון מספיק גדול, אף אחד לא ישים לב שהם לא מתחברים. זה הטריק הכי ישן בספר, ובועז למד אותו ישירות מהמורה שלו נתניהו.
בועז ביסמוט תקף את אחים לנשק, את המחאה, את כל מי שלא מוחא כפיים בזמן הנכון. אבל זה לא רוע. זה הרגל. בועז רגיל לעולם שבו ביקורת היא בגידה, ושבמקום ויכוח יש דף מסרים. ובמקום עמוד שדרה, יש מיקרופון.
בועז ביסמוט פעל לאורך השנים בצומת שבין עיתונות, שלטון ופוליטיקה, במסלול המשקף תהליכים רחבים בשיח הציבורי בישראל. דרכו המקצועית, מעיתונאי שטח בזירה הבינלאומית, דרך כהונתו כעורך הראשי של ״ישראל היום״ בתקופה שבה התחדדו יחסי תקשורת־שלטון, ועד מעבר לפעילות פוליטית בכנסת ובמוקדי קבלת החלטות, מדגימה התקרבות עקבית למוקדי כוח ואימוץ קו אידאולוגי מוצהר. התנהלותו הציבורית והמקצועית מעוררת שאלות מתמשכות בדבר עצמאות מערכתית, גבולות התפקיד העיתונאי והאופן שבו נאמנות פוליטית מעצבת שיח ציבורי ודמוקרטי.
בועז ביסמוט נולד ברחובות ב-1964, למשפחה מסורתית ממוצא תוניסאי שעלתה לישראל דרך צרפת. למד בבית הספר הצרפתי הקתולי קולג' דה פרר ביפו, ואת התיכון השלים בבית הספר טביתא של הכנסייה הסקוטית. נודע כתלמיד מחונן, השלים בגרות בגיל 15 ותואר ראשון במדעי המדינה בגיל 19. בהמשך השלים שני תארים שניים באוניברסיטת הסורבון בפריז - יחסים בינלאומיים ולימודי אפריקה (ויקיפדיה).
את פעילותו העיתונאית החל בשנת 1983 ככתב ספורט בעיתון מעריב. בשנים לאחר מכן מילא תפקידי עריכה וכתיבה שונים במדור הספורט ובמדור הכלכלה בעיתון. בשנת 1990 החל ביסמוט לשמש כשליח העיתון ״ידיעות אחרונות״ בפריז. בזכות דרכונו הצרפתי יצא בשליחות העיתון למשימות עיתונאיות במדינות עוינות לישראל דוגמת: איראן, סוריה, עיראק ותימן. במסגרת משימות אלו ודומות להן רשם ביסמוט כמה הישגים עיתונאיים יוצאי דופן לעיתונאים ישראלים, בהם: ב-1991 סיקור הפגישה בין פעיל השמאל אייבי נתן למנהיג אש"ף יאסר ערפאת שנערכה בתוניסיה, וב-1993 סיקור מבצע עלייתם של יהודים מתימן לישראל.
הוא דיווח משטח לבנון וביקור במטה חיזבאללה במהלך מבצע "ענבי זעם", ראיין את נשיא איראן מוחמד ח'אתמי במהלך ביקורו של האחרון בפריז בשנת 1999. בשנת 2001 ראיין את נשיא סוריה בשאר אל אסד עם עלייתו של אסד הבן, וב-2003 אפילו ראיין את שליט לוב, מועמר קדאפי (ניוז1).
בין השנים 2004- 2008 שימש ביסמוט כשגריר ישראל במאוריטניה כמינוי של שר החוץ באותה עת - סילבן שלום. בראשית 2008 תקפו בירי פעילי ארגון אל-קאעידה את מתחם השגרירות הישראלית, האירוע הסתיים ללא נפגעים ישראלים (ynet 2008).
ביולי 2008, עם סיום כהונתו כשגריר, הצטרף ביסמוט למערכת העיתון ״ישראל היום״ ככתב וכעורך בדסק חדשות החוץ, וכן ככותב טורי דעה ופרשנות. במסגרת עבודתו העיתונאית המשיך להגיע לשיאים מקצועיים בולטים, ובין השאר קיים ראיונות עם דונלד טראמפ במהלך מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2016 ולאחר כניסתו לתפקיד. ביסמוט ערך ראיון עם נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג’אד, מבלי שזה ידע כי המראיין הוא ישראלי, וכן ביקר באפגניסטן בשנת 2010, שם סיקר מקרוב את הלחימה בין כוחות הקואליציה לכוחות הטאליבאן. בשנת 2012 פרסם את ספרו ״עובר כל גבול״, העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן.
כעורך ״ישראל היום״
באפריל 2017 מונה בועז ביסמוט לעורך הראשי של העיתון ישראל היום, תפקיד שבו כיהן עד שנת 2022 (ניוז1). במקביל למילוי תפקידו בעיתון, בשנת 2017 הגיש יחד עם רזי ברקאי את תוכנית האקטואליה ״מה בוער״ בגלי צה"ל. בין השנים 2020–2022 שימש פרשן ופאנליסט בחדשות 12, ומאפריל ועד נובמבר 2022 הגיש בגלי צה"ל את תוכנית האקטואליה השבועית ״מחשבות בע״מ״ לצד משה שלונסקי (ויקיפדיה).
מינויו של ביסמוט לעורך הראשי נעשה לאחר שעמוס רגב, העורך הקודם, נדרש למסור עדות במשטרה במסגרת תיק 2000. מקורות בתקשורת ייחסו את המינוי לבעל העיתון, שלדון אדלסון, ובאותה תקופה דווח גם על מתיחות וחילוקי דעות בין רגב לבין בנימין נתניהו. ביחס לביסמוט עצמו, אינדיקציה למעמדו המתחזק בעיתון, ובקרב הבעלים בפרט, ניכרה זמן קצר לפני קידומו, בראיון שערך עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראיון שתואם בתיווכו של אדלסון (וואלה2017).
בשנת 2020, בעקבות עתירה שהגישו רביב דרוקר וחברת חדשות 13, פורסמו פירוטי שיחות הטלפון בין נתניהו לבין הנהלת ישראל היום. מהמסמכים עלה כי בין פברואר 2012 לפברואר 2015 תועדו כ־350 מועדי שיחה בין נתניהו לבין עמוס רגב ואדלסון, רבות מהן סביב אירועים פוליטיים וציבוריים מרכזיים. לאחר תקופה זו הופסק, ככל הנראה, תיעוד השיחות. עם כניסתו של ביסמוט לתפקיד העורך הראשי עלה כי דפוס הקשר הישיר נמשך גם עמו: בין יולי לספטמבר 2017 שוחח נתניהו עם ביסמוט 17 פעמים, בעיקר בימים שבהם התרחשו אירועים שנחשבו רגישים או משמעותיים עבור ראש הממשלה, בהם חתימת עד המדינה מיקי גנור (דה מארקר 2020).
חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, התייחס ביסמוט לפרשה בנאום שנשא בכנס העיתונות באילת, והודה כי גם הוא מקיים שיחות עם ראש הממשלה. לדבריו, קשר כזה הוא חלק בלתי נפרד מעבודת עורך עיתון: ״עם רזי ברקאי אני מדבר יותר, אבל בהחלט דיברתי גם עם ראש הממשלה. כשאתה עורך עיתון, אתה מדבר עם כל ראשי המפלגות בישראל, השאלה איננה כמה פעמים הוא דיבר איתך, אלא עד כמה אתה מיישם את מה שאמר. כל זה שווה בדיקה״.
ביסמוט הוסיף והבהיר את עמדתו הפוליטית: ״אני תומך בנתניהו, אבל לא עובד אצלו. אני עיתון ימני, תומך במחנה הימין. כשראש הממשלה מתקשר ולא משיג את מה שהוא רוצה, הוא מתקשר שוב, אותו דבר היה גם בתיק 2000״. לדבריו, בניגוד לאחרים, הוא נמנע מפרסום או כתיבה בנושאים שאינו בקיא בהם: ״אם אני לא יודע, אני לא סתם אומר וסתם כותב״ (אייס 2017).
שינויים מערכתיים נוספים התקיימו מיד עם כניסתו לתפקיד- פיטוריהם של העיתונאים דן מרגלית ומרדכי גילת, מבכירי הכותבים בעיתון. פיטורי השניים לווה בביקורת תקשורתית ופוליטית חריפה במרכזה עמדה ההערכה כי הפיטורים נבעו בשל ביקורת שמתחו על ראש הממשלה בנימין נתניהו (במסגרת העיתון וכן במדיה חברתית). בתגובה לביקורת נימק ביסמוט את הפיטורים בקיצוץ כלכלי שהעיתון נדרש לו, במסגרתו פוטרו גם עובדים נוספים, ללא קשר ליחסם לנתניהו (ישראל היום 2017). על פיטוריו טען מרגלית: "אם הייתי כותב שביבי גאון ושרה התנהגה נפלא, היו מוצאים לי מקור לשכר" (דה מארקר 2017).
ב-2021 העיד עד המדינה ניר חפץ במשפט נתניהו כי העיתונאי עקיבא ביגמן, מחבר הספר "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה", צורף למערכת "ישראל היום" ב-2017 בזכות פנייה אישית של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. עורך "ישראל היום", בועז ביסמוט, שלל גם הוא את התיאור של חפץ. "לא היו דברים מעולם… עקיבא ביגמן מונה בתקופה שבה אני משמש כעורך הראשי, והמינוי שלו, כמו כל המינויים בעיתון, נעשה משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד" (העין השביעית 2021).
בסקירה שנערכה בעיתון הארץ על תקופת כהונתו של ביסמוט כעורך ״ישראל היום״ דווח כי אכן בשנים אלו הקו של העיתון התאפיין בכך ש"נתניהו כבר לא הדמות היחידה במפה הפוליטית, הביצים לא כולן בסל אחד" אך זה לא היה יציב. דף המסרים כיכב על השער גם בשנות הכהונה המאוחרות של ביסמוט, וההתגייסות למען נתניהו היתה בוטה גם בשיאי תקופות בחירות. לצד כותרות שמרשות לעצמן לבקר את הממשלה, מתפרסמים בעיתון אינספור מאמרים שתומכים בה ו/או עוינים את המחאה נגד ההפיכה המשטרית. עדיין עובדים בו כותבים כמו אמנון לורד, שקרא להדיח את ראש השב"כ, מפכ"ל המשטרה והיועמ"שית וכתב ש"איתמר בן גביר נראה כמו מרטין לותר קינג ליד הקיצוניות הברוטלית של אהוד ברק ודני חלוץ". לצדו אפשר למצוא את עירית לינור ויעקב ברדוגו, אנשי שלומו של נתניהו. תומך נתניהו נוסף הוא עורך המשנה של המוסף הפוליטי, אלי ברק, שהשיב כך להצעת "הארץ" לשוחח עמו עבור כתבה זו: "לא אשתף פעולה עם כלי תקשורת אנטישמי" (הארץ 2023).
באותה סקירה של הארץ תיארו עובדים ומקורבים לעיתון את ביסמוט: "ביסמוט מגלומן, עיתונאי שלא יודע לכתוב, חולה פרסום, שתמיד חשב להיות פוליטיקאי". "תחת ביסמוט היו הרבה 'הנחתות' לא צפויות, למשל, מאמרים שכתבו כל מיני מקורבים לצלחת". "היה ברור מההתנהלות שלו שבאיזשהו שלב הוא ישתלב בפוליטיקה. אדם שעוסק בבניית 'בסיסי תמיכה'". לאורך השנים היו באמת דברים שהשיער שלי סמר מהם, למשל שביסמוט הציג את השמאל כבוגדים…" (הארץ 2023).
בינואר 2022, הודיע ביסמוט על פרישה מישראל היום אחרי 5 שנים שהיה בתפקיד, חצי שנה בלבד אחרי עלייתה לשלטון של ממשלת השינוי בהנהגתו של בנט. זמן קצר לפני פרישתו פורסם בישראל היום ראיון מחמיא עם ראש הממשלה החדש בנט, בעקבותיו צייץ יאיר נתניהו: "'ישראל היום' הוא עוד כלי תקשורת של השמאל... ההשפעה של הבנטון אפסית" (הארץ 2023). ביסמוט מצידו טען שפרש מרצון עקב מיצוי, אבל לפי ההשערות השינוי בא מלמעלה, על פי החלטת ד"ר מרים אדלסון, שהחלה לנקות קו ימני שמרכזו בנט ראש הממשלה הנבחר באותה תקופה ולא עוד בנימין נתניהו (הארץ 2023). בראיון שנתן בכמעט שבת שלום עם פרישתו אמר ביסמוט: "…אני עיתונאי והייתי עורך עיתון הרבה מאוד שנים. למה תומס פרידמן יכול להגיד שהוא תומך באובמה ולהישאר בחיים?… למה אני לא יכול להגיד עבור מי הצבעתי? אז אני אומר. הצבעתי במשך שנתיים ארבע פעמים לנתניהו" (הארץ 2022).
אולפן שישי 2020-2022
עורכי חברת החדשות צירפו במארס 2020 את ביסמוט לפאנל של "אולפן שישי". הוא נועד להיות הסמן הימני בפאנל, מן הסתם במטרה לרצות ולפייס את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשי ימין אחרים שהרבו להתקרבן על כך השמאל שולט בתקשורת, ולאזן במגוון דעות. מאחורי הצירוף עמדה גם הציפייה הקבועה והלא כל כך סמויה של הערוצים המסחריים לרייטינג ולהגדלת ההכנסות. ביסמוט סיפק את הסחורה (הארץ 2022).
ביסמוט שימש שם כקוריוז והרבה ביקורות נשמעו על הופעתו בתכנית. בעין ה-7 כתבו כי: פרשנותו נשמעה לפעמים כתעמולה, ויש שיאמרו שעוד כעורך "ישראל היום" הוא דאג לשרת את ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו יותר משטרח לספק לציבור דיווח נאמן לאמת (העין השביעית 2022).
ביולי 2022 עשה הסבה לפוליטיקה, עזב את אולפן שישי כדי להתמודד בפריימריז לליכוד והפך לחבר כנסת. יש שראו במהלך הזה טבעי שכן בשנים האחרונות חדל ביסמוט להיות עיתונאי ופרש בתקשורת רק את קולו של נתניהו. רבים גם טענו שאולפן שישי הייתה מקפצה מודעת בשבילו ליחסי ציבור במעבר לפוליטיקה.
החיים הפוליטיים
עם כניסתו לכנסת ב 2022 התראיין ל N12 והגיב על בנט שהחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים:
"עד כמה שאני זוכר נפתלי בנט אינו בן 73 ואני מאחל לו אגב עד 120, הוא לא בגיל פרישה ואנחנו יודעים שיש לו את החיידק הפוליטי, אבל מה לעשות. כאשר אתה מפר הבטחות לבוחר בצורה הכי הכי בוטה, אתה אפילו לא מסוגל לעמוד מול הציבור ולהציג את מועמדותך" (N12 2022).
ב-2023 הגיש את הצעת החוק הראשונה שלו - תיקון לחוק הגנת הפרטיות, לפיה פרסום הקלטה של אדם תחשב לעוולה אזרחית ועבירה פלילית. לטענתו: "בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, כל אדם יכול להקליט שיחה אינטימית ולפרסם אותה ברבים. כפי שאסור לפרסם תמונות וסרטונים אינטימיים ברבים, כך גם לגבי הקלטות שיחה בעלות תוכן אישי". זוהי הצעת החוק הראשונה של חבר הכנסת הטרי, עיתונאי לשעבר שבחר לפתוח את הקריירה הפרלמנטרית שלו דווקא במתקפה על העיתונות.
עם פרסום ההצעה היא ספגה ביקורת קשה מעיתונאים. אפילו ב"ישראל היום", מקום עבודתו הקודם של ביסמוט, תהו: "פגיעה בעיתונות היא ערך ימני?". הטענה כלפי ביסמוט עם הצעת החוק הזו היא, שהוא ממשיך את הקו של לשרת את נתניהו. נתניהו כבר ניסה בעבר, להגביל את היכולת של עיתונאים להשתמש בהקלטות. ב-2018 במסגרת מה שכונה בתקשורת כ"חוק יאיר נתניהו", אז נחשפה הקלטה של יאיר נתניהו מבלה עם חבריו ברכב שרד מאובטח המסיע אותם בין מועדוני חשפנות.
ב-2016, נתניהו ביקש להגיש בעצמו הצעת חוק דומה ומעט אחר כך נחשף כי באותו זמן שיחות השוחד לכאורה של נתניהו עם מוזס כבר היו בידי המשטרה. בתגובה לביקורת אמר ביסמוט: "למי שהיה ספק, חשוב לי להבהיר כי החוק אינו מכוון לעיתונאים, אינו מכליל עוולות ציבוריות שיש להן עניין ציבורי ואינו מכליל עוולות שחשוב שישמעו מתוקף זכות הציבור לדעת".קשה להבין למה בדיוק התכוון ביסמוט, משום שהסייגים שפירא אינם מופיעים בהצעת החוק שהגיש (שקוף 2023).
ב-2023 בעיצומו של גל המחאות כנגד הרפורמה המשפטית מתח ביקורת חריפה על המפגינים שיוצאים למחאה בזמן שצה"ל יצא למבצע בג'נין: "יש קווים אדומים, ערכים משותפים, יש פרה קדושה שזה הצבא שלנו. הייתי מצפה מהמחאה אולי להמתין. מחלוקות יכולות לחכות. אצלם המחלוקת מעל הכל. צריכים לחפש את המכנה המשותף ולא המפריד - זה מה שאני עושה. 'אם תרצו' ידעו לדחות את ההפגנה שלהם, זה מה שהייתי מצפה מהמחאה. לאור ההתנהגות העבריינית של ראשיה, שמדברים על אי ציות לחוק, אין מהם ציפיות" (ערוץ 7 2023).
בנובמבר 2023, כמה שבועות לאחר ה-7 באוקטובר, הפגין ביסמוט חוסר רגישות כלפי הדס קלדרון שילדיה סהר וארז שוחררו משבי חמאס במסגרת עסקת השבויים, ואביהם עופר היה עדיין חטוף כשהשווה את חטיפתם לשבי חמאס לשיחה טלפונית עם הבן שלו: "אם אני קבעתי לדבר עם הבן שלי בטלפון ב-13:00 וב-13:07 הוא לא עונה לי, אני משתגע מדאגה. אז אני יכול להבין מה עובר עלייך" (ynet 2024).
ביסמוט התנגד להכנסת סיוע הומניטרי במהלך המלחמה לעזה. במאי 2025 על רקע החלטה שהתקבלה בנושא אמר: "לא אוהב את הסיוע, בכל מקרה העולם לא נותן לנו בחינם כלום", אמירה שנתפסה כהתרסה כלפי המדינות התומכות בישראל בזמן משבר. ותקף את החלטת הקבינט: "ההחלטה התמוהה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה מעוררת סימני שאלה קשים. לוחמינו שפועלים בשטח ברגעים אלו מצפים מאיתנו לקבל החלטות שיחזקו אותם - לא את האויב שהם נלחמים בו" (מעריב 2025).
עם פתיחת עדות נתניהו במשפטו בדצמבר 2024, התראיין ביסמוט לערוץ 14 והמשיך להדוף את ההאשמות נגד ראש הממשלה ולהפגין את אהדתו אליו ואת העובדה שהצביע לו: ״רודפים אותו משפטית על דבר שכזה, כמה יכולים להיות צבועים ואני אסביר למה הכוונה, כולם עושים את זה, כולם איך נקרא לזה ככה הם מקדמים את עצמם, זה מה שפוליטיקאי עושה גם אני עושה את זה, לא אומר שכל איש בתקשורת מקשיב לי ונענה לפנייה, אבל זה דרכו של עולם. אני עבדתי בהרבה מדינות בחיים… לא ראיתי בחיי… פוליטיקאי שזכה לתקשורת כל כך בזויה, כל כך כל כך דוחה, כל כך לא מידתית כל כך, לא אובייקטיבית כל כך חד צדדית כפי שקיבל ראש הממשלה נתניהו. זה עלבון למצביעים שלו…אתה מפלג את עם ישראל ביום שכזה במצב שכזה״ (ערוץ 14 2024).
באוגוסט 2025 עת נבחר ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, בחר ביסמוט לערוך את סיורו הראשון ביהודה ושומרון. במהלך הסיור הביע ביסמוט תמיכה בהתיישבות ואמר כי החלת ריבונות ביהודה ושומרון חשובה אף יותר מתהליכי נורמליזציה: לדבריו, הבחירה לקיים את הסיור הראשון שלו בתפקיד בשומרון נועדה לשדר מסר ברור: ״השומרון הוא הבית שלי. אני הרבה יותר בבית כאן מאשר בכל מקום אחר בעולם״ (סרוגים 2025). בראיון חודש מאוחר יותר הוא יסביר למה דווקא במהלכו של צונאמי מדיני החלת ריבונות היא דבר חשוב: "אם הייתי צריך לבחור אז בין החלת ריבונות לבין נורמליזציה והסכמי אברהם, הייתי בוחר בהחלת ריבונות״. למה? כי זה קביעת עובדות בשטח. זה גם צדק היסטורי. הוא גם תורם לביטחונה של מדינת ישראל. פשוט מאוד. צריך לעשות את זה כשטראמפ הוא נשיא" (7 ימים 2025).
ועדת חוץ וביטחון וחוק הפטור מגיוס
בקיץ 2025, בעיצומו של משבר קואליציוני סביב חוק הפטור מגיוס חרדים, הליכוד החל לקדם מהלך חריג של הדחת יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח״כ יולי אדלשטיין, הטענה המרכזית בכלי התקשורת הייתה שהוא מקדם נוסח מחמיר יותר שמרגיז את השותפות החרדיות ולכן מעכב ״פתרון״ לקואליציה. לאחר הדחתו נבחר ביסמוט בהצבעה בסיעת הליכוד ברוב גדול של 29 מול 4, במהלך שיוחס גם לדחיפה של נתניהו כדי לרצות את החרדים. הביקורת על בחירתו של ביסמוט, שנכח רק 4 פעמים בישיבות הוועדה מתוך 40, הייתה שלא מדובר במינוי ״מקצועי־ביטחוני״ אלא במינוי פוליטי שמטרתו אחת: לקדם חוק השתמטות. ביסמוט אמר לאחר ההצבעה כי "החיבור בין לימוד התורה למדינה ולצה"ל הוא חיבור מנצח" (הארץ 2025).
על הטענות כי נשלח על ידי נתניהו "לתקן" את חוק הגיוס של אדלשטיין ולהחזיר את החרדים לממשלה. ביסמוט התקומם: "אני לא הייתי הבחירה של ראש הממשלה. אתה זוכר? התמודדתי לתפקיד הזה. אני חושב שיש לי מה להציע. אני מבין בענייני חוץ וביטחון, ולתפקיד הזה לא בטוח שצריך מצביא, כי ראינו ב-7 באוקטובר שמדים ודרגות גבוהות לא בהכרח מביאים הישגים" (7 ימים 2025).
באחת הישיבות הראשונות כיו"ר ועדת החוץ והביטחון ב‑2025, סירב ביסמוט לאפשר לנציגי "אחים לנשק" לדבר בדיון בטענה כי הם "קראו לסרבנות והכפישו את מדינת ישראל". דבריו הובילו למהומה גדולה בוועדה ולהאשמות בצנזורה פוליטית כלפי אזרחים לוחמים (פייסבוק 2025). בראיון לידיעות כמה שבועות אחרי הוא טען:"אני מאפשר לכולם לדבר בוועדה: לוחמים, הורים שכולים, משפחות חטופים, פצועים. לא קטעתי אף אחד מהם. אבל אחים לנשק הם הכל חוץ מאחים. הם מוציאים את דיבת הארץ בחו"ל. הם קוראים לסרבנות. אני לאותם צבועים לא מוכן לתת לדבר אצלי בוועדה. אני מחפש אחדות, אבל עמרי רונן מחפש פילוג" (ynet 2025). ביסמוט אמר את כל זה כאשר הוא בעצמו מעביר חוק שתומך בפטור לאלפי חרדים מצה״ל.
מאז כניסתו לתפקיד ביסמוט שוקד ביסמוט על קידום נוסח חדש לחוק הגיוס. התקשורת תיארה את זה כ״מתווה ביסמוט״ שמרכך סנקציות הציב קודמו אדלשטיין. במקביל ספג ביסמוט גם התנגדויות חרדיות. מול ביתו מתנהלות הפגנות מחאה רבות שעליהן אמר: "את קודמי לתפקיד אני מאוד מכבד. היום הוא זוכה לתהילת עולם, אבל את זוכרת מה היו עושים לו כשהוא היה מגיע לבית הכנסת בשבת? להזכיר לך את ההפגנות? אם מחר מחליפים אותי - אני הופך להיות האליל של השמאל. אם ישימו פה מישהו אחר, עוד יתגעגעו אליי כמו שמתגעגעים למתווה הוואטסאפי' של אדלשטיין" (מעריב 2025).
בסוף נובמבר הציג ביסמוט את החוק המרוכך שלו שספג אש וביקורת מהסביבה. הטענה המרכזית היא שכעמט ואין בו סנקציות והוא לא יגרום לגיוס החרדים. במקביל לביקורת על החוק והאש שנורתה לכיוונו הוא הגדיל לעשות והתראיין לעיתון חרדי : ״אתה לא יכול להכריח אנשים להתגייס לצבא. מה, תשים את כולם בכלא? איזה שטויות… לא אתן שנגיע למחוזות האלה״ אמירה שגררה קריאות להדחתו מצד ארגונים וגל ביקורת ציבורית (ynet 2025).
בנוסף לביקורת הציבורית הצעת החוק של ביסמוט לוקה גם בבעיות משפטיות וביטחוניות. במערכת הביטחון אמרו כי "מנגנון הפטור נשאר בידי הרבנים ולא בידי צה"ל - זה לא יביא את החיילים החסרים לצבא". החוק אינו עונה על צרכי הצבא ועל בעיית המחסור של 12 אלף לוחמים ותומכי לחימה, על כך אמר גורם ביטחוני "החוק הזה הוא למעשה בלוף" (N12). היועמ"שית גלי בהרב־מיארה פרסמה חוות דעת בה טענה "המתווה המוצע איננו מתיימר להציב יעד גיוס שמתקרב לצרכי הצבא המיידיים ובכלל, או להעמיד כלי אכיפה אפקטיביים וזמינים למטרה זו", היא ציינה עוד כי ההצעה אינה חוקתית "ומחריפה את הפגיעה בזכות לשוויון של הציבור המשרת" (הארץ 2025). ביסמוט בתגובה אמר: "ניסיון יפה, עו"ד מיארה, להסיח את הדיון עם חוות הדעת, בדיוק ביום שבו עולות שאלות אפלות ביחס למעורבותך בפרשת שדה תימן. ניסיון יפה, אבל לא הפעם" (מעריב 2025). בהמשך באחד מהדיונים על החוק בוועדה המשיך לתקוף נציגי הייעוץ המשפטי וטען כי חוות הדעת שהציגו היא "שלהם בלבד". לדבריו, "אם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה "רוצה להציג את עמדתה - שתבוא כאזרחית" (ynet 2025).
בדיוק שנה מאוחר יותר ביולי בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל,2024 ביום בו ארע האסון במג'דל שאמס בו נהרגו 12 ילדים מירי חיזבאללה, צולם ביסמוט מבלה במסעדה יפנית (דניאל עמרם 2024).
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- לידה, משפחה והשכלה: בועז ביסמוט נולד בישראל ב־25 בנובמבר 1964, מתגורר בתל אביב, נשוי לרות ואב לארבעה; בפרופיל ערוץ הכנסת מצוינים תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת בר־אילן, שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון בפריז - יחסים בינלאומיים ולימודי אפריקה - וסיום בהצטיינות של בית הספר הגבוה לדיפלומטיה ואסטרטגיה בפריז ערוץ הכנסת, “חבר הכנסת בועז ביסמוט”. בריאיון “עניין אישי” בערוץ 7, דצמבר 2022, נכתב כי נולד בבית החולים קפלן ברחובות, שלוש שנים אחרי שהוריו עלו מתוניסיה והתמקמו באשדוד; שם גם צוין שאמו ז'קלין עבדה כמורה ומרצה לצרפתית, ואביו עבד ב"אייר פראנס" ערוץ 7, “עניין אישי והפעם עם ח״כ בועז ביסמוט”. בפודקאסט “אמא, אבא ואני” של רינה מצליח, פברואר 2022, תוארו הוריו כז'קלין וברנרד ביסמוט, וביסמוט צוטט על טיול שורשים לתוניסיה: “אבא איבד את אימו כשהיה בן שנה ורצינו לראות סוף סוף את הקבר” mako, “בועז ביסמוט | אמא, אבא ואני”.
- שירות צבאי: במקורות הביוגרפיים הפומביים שנבדקו לסעיף זה - פרופיל ערוץ הכנסת, ראיונות וכתבות פרופיל - לא אותר פירוט מוסמך על שירותו הצבאי; לכן אין כאן קביעה עובדתית על שירות צבאי, תפקיד או דרגה ערוץ הכנסת, “קורות חיים” וואלה, “בועז ביסמוט בריאיון כניסה לכנסת”, דצמבר 2022.
- עיתונות ודיפלומטיה לפני ישראל היום: ב־1990 החל ביסמוט לעבוד ב“ידיעות אחרונות”; לפי ynet באפריל 2004, הוא נשלח למשימות במדינות ערב ובמדינות עוינות בזכות דרכונו הצרפתי, וסיקר בין היתר את פגישת אייבי נתן ויאסר ערפאת בטוניס ב־1991, טרור באלג'יר ב־1997, את הלוויית חאפז אל־אסד ב־2000, ואת עיראק לפני, במהלך ואחרי מלחמת 2003 ynet, “העיתונאי בועז ביסמוט מונה לשגריר במאוריטניה”, אפריל 2004. באותה כתבה נכתב כי ב־1993 היה “העיתונאי הישראלי הראשון שהגיע לאיראן” ynet, אפריל 2004.
- מינוי פוליטי לשגריר: ב־21 באפריל 2004 דיווח ynet כי ועדה למינויים בכירים אישרה את מינוי ביסמוט לשגריר ישראל במאוריטניה, “במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים של שר החוץ, סילבן שלום”; בהודעת משרד החוץ צוטט הנימוק: “החשיבות הרבה שמייחס השר לפיתוח והידוק היחסים עם מדינות ערב” ynet, “העיתונאי בועז ביסמוט ימונה לתפקיד שגריר ישראל במאוריטניה”, 21.04.2004. ב־1 בפברואר 2008, לאחר ירי לעבר שגרירות ישראל בנואקשוט, אמר ביסמוט ל־ynet: “אף פעם לא נעים להתעורר בבוקר למשמע ירי... מדובר באירוע חמור” ynet, “מאוריטניה: חמושים ירו לעבר שגרירות ישראל”, 01.02.2008. מכון מאיר עמית כתב בפברואר 2008 כי אל־קאעדה במגרב נטלה אחריות וכי בהודעה נכללה פנייה מאיימת לביסמוט מרכז המידע למודיעין ולטרור, פברואר 2008.
- ישראל היום, עריכה ומעבר לפוליטיקה: בספטמבר 2008 מונה ביסמוט לעורך חדשות החוץ של “ישראל היום”; וואלה ציין אז כי כיהן ארבע שנים כשגריר במאוריטניה, עזב “ימים ספורים עם ההפיכה הצבאית במדינה”, ושימש לפני כן שליח “ידיעות אחרונות” בפריז במשך 13 שנים וואלה ברנז'ה, “בועז ביסמוט מונה לעורך חדשות החוץ”, 09.09.2008. באפריל 2017 החליף את עמוס רגב כעורך הראשי של “ישראל היום” גלובס, “עמוס רגב פורש מתפקיד עורך ישראל היום”, 30.04.2017 וואלה ברנז'ה, “טלטלה בישראל היום”, 30.04.2017. בינואר 2022 פרש מהעיתון ישראל היום, “בועז ביסמוט פורש מתפקידו כעורך ישראל היום”, 31.01.2022, ובהמשך עלו פרסומים סותרים אם מדובר בפרישה מרצון או בהדחה העין השביעית, “האם בועז ביסמוט הודח...”, 31.01.2022. באפריל 2022 פורסם כי הצטרף לגלי צה"ל כמגיש “מחשבות בע״מ” וכי היה חבר פאנל “אולפן שישי” mako, “במקום ברדוגו: בועז ביסמוט מצטרף לגלי צה״ל”, 03.04.2022. ביולי 2022 הכריז על התמודדות בפריימריז בליכוד: “אמרתם שאני ימין. אמרתם שאני ליכוד. צדקתם!” ישראל היום, “בועז ביסמוט יתמודד בפריימריז של הליכוד”, 25.07.2022. בוואלה, אוגוסט 2022, אמר: “הנאמנות היא ברורה ומוחלטת” לנתניהו, וגם: “אף פעם לא הסתרתי את זה שאני ליכודניק” וואלה, “הנאמנות לנתניהו מוחלטת”, 25.08.2022.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
- משרד החוץ - שגריר ישראל במאוריטניה, אפריל 2004–אוגוסט 2008. ביסמוט מונה באפריל 2004 בידי שר החוץ סילבן שלום במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים, ולא מתוך מסלול דיפלומטי מקצועי רגיל; המינוי דווח בזמן אמת ב־Ynet: “העיתונאי בועז ביסמוט מונה לשגריר במאוריטניה”, אפריל 2004, ובדיווח מאוחר יותר נכתב שכיהן עד אוגוסט 2008: Israel National News, יולי 2022. לא אותרו רפורמות ניהוליות או תקציביות שנקשרו ישירות לכהונתו בשגרירות; ציוני הדרך המתועדים הם שימור נציגות ישראלית במדינה מוסלמית שקיימה אז יחסים דיפלומטיים עם ישראל, התמודדות עם התנגדות ציבורית מקומית - כולל דיווח על מטיף שהאשים אותו ב“מכת הארבה” בדצמבר 2004: וואלה, דצמבר 2004 - ופיגוע הירי והרימונים לעבר שגרירות ישראל בנואקשוט בפברואר 2008, שבו לא נפגעו אנשי הצוות: Israel National News, פברואר 2008. ביקורת מקצועית רשמית של מבקר המדינה או משרד החוץ על תפקודו כשגריר לא נמצאה במקורות הפתוחים שנבדקו.
- תקשורת פוליטית - עורך ראשי, “ישראל היום”, אפריל 2017–ינואר 2022. ביסמוט מונה לאחר עזיבת עמוס רגב; “העין השביעית” מסגרה את חילופי העורכים כמעבר בין “איש אמונו של נתניהו” לאיש אמון אחר, על רקע טענות לעימותים עם לשכת נתניהו: “איש אמונו של נתניהו בצמרת ‘ישראל היום’ מפנה מקומו”, אפריל 2017. עם פרישתו בינואר 2022 דיווח “ישראל היום” שביסמוט הוביל את העיתון במשך כחמש שנים, “קידם אותו לעידן הדיגיטלי” בעברית ובאנגלית, והעיתון הגדיר עצמו אז כ“הנקרא בישראל”: “בועז ביסמוט פורש מתפקידו כעורך ‘ישראל היום’”, ינואר 2022. מנגד, בתקופתו נרשם מקרה מתועד של מחיקת כתבה ביקורתית על נתניהו: באוקטובר 2018 “העין השביעית” דיווחה שכתבה באתר “ישראל היום” שכותרתה “הושפלתי היום, לא אצביע עוד לליכוד” נמחקה תוך דקות והוחלפה בכוכביות: העין השביעית, אוקטובר 2018. ביוני 2017 טען דן מרגלית שביסמוט פיטר אותו מ“ישראל היום” וכתב: “פרנסתי נפלה על הגנת חופש הדיבור”: העין השביעית, יוני 2017. גלובס תיאר תחת ביסמוט שינוי מסוים בקו העיתון, אך גם קשר שוטף עם מרים אדלסון וטען כי “אין ספק שביסמוט והד״ר אדלסון משוחחים רבות ארוכות”: גלובס, דירוג העיתונאים המשפיעים.
- הדלת המסתובבת - “ישראל היום” → פאנל “אולפן שישי” → הליכוד, ינואר–נובמבר 2022. אחרי פרישתו מ“ישראל היום” הופיע ביסמוט כפאנליסט ב“אולפן שישי”; בינואר 2022 דווח כי גם לאחר פרישתו מהעיתון הוא ימשיך להיות חלק מפאנל התוכנית: אייס, ינואר 2022. ביולי–אוגוסט 2022 הודיע שיתמודד בפריימריז בליכוד; Ynet דיווח כי עורך “ישראל היום” לשעבר, “המשמש כפרשן ב‘אולפן שישי’”, יתמודד ברשימה הארצית: Ynet, יולי 2022. “העין השביעית” ביקרה באוגוסט 2022 את ערבוב הפאנליסטים והפריימריסטים, ותיארה את קושמרו מראיין את ביסמוט “עד לא מכבר פרשן בתוכנית” כמתמודד בליכוד: העין השביעית, אוגוסט 2022. בראיון ל“הארץ” שצוטט ב“העין השביעית” אמר ביסמוט: “הייתי חמש שנים עורך ‘ישראל היום’, מעולם נתניהו לא הכתיב לי כותרת. מעולם”; באותו פרסום צוטט גם: “ואם נתתי לו כותרת טובה, זה כי ככה אני חושב”: העין השביעית, אוגוסט 2022. מבחינה ביצועית, המעבר הניב כניסה לכנסת ה־25 מטעם הליכוד בנובמבר 2022, אך גם יצר ביקורת על טשטוש גבולות בין סיקור, פרשנות וקידום פוליטי.
- חבר כנסת מטעם הליכוד - מנובמבר 2022; יוזמות חקיקה מוקדמות. הצעת החוק המזוהה ביותר עם תחילת כהונתו הייתה הצעה להגבלת פרסום הקלטות: בפברואר 2023 “העין השביעית” דיווחה כי ביסמוט ממשיך לקדם הצעה לאיסור פרסום הקלטות, למרות ביקורת מימין ומשמאל: העין השביעית, פברואר 2023. משרד המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה התנגדו להצעה; “ישראל היום” פרסם בפברואר 2023 כי בחוות הדעת נכתב שפרסום הקלטה הוא אמצעי חשוב לעיתונות, וכי “יש להתנגד להצעת החוק”: ישראל היום, פברואר 2023. המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע בפברואר 2023 כי “חוק ביסמוט” הוא “הצהרתי ומיותר”, בין היתר משום שחוק הגנת הפרטיות כבר כולל הגנות של עניין ציבורי וחובה מקצועית: המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2023. ביסמוט תקף את חוות הדעת של היועמ״שית ואמר בכאן רשת ב כי היא “כתבה מתוך פוזיציה” וכי לא יופתע אם “גדעון סער כתב את זה”: זמן ישראל, פברואר 2023. מבחינת ביצוע בשטח - ההצעה לא הפכה לרפורמה מיושמת בעלת נתוני הצלחה; היא נותרה בעיקר אירוע חקיקה וביקורת על חופש העיתונות.
- יו״ר הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול - ינואר 2023–ינואר 2025. תחת ביסמוט קיימה הוועדה דיונים על סמים במערכת החינוך; ביוני 2023 דווח כי ועדות הכנסת קראו להקים מחדש את הרשות הלאומית לטיפול בנגע הסמים, על רקע נתון של משרד החינוך שלפיו 8% מתלמידי כיתות ז׳–י׳ מתנסים בקנאביס: זמן ישראל, יוני 2023. בפברואר 2023 דווח על דיון בהשפעות הקנאביס על בני נוער ועל חשש משטרתי לעלייה בשימוש ובעבירות גוף ורכוש: אייס, פברואר 2023. ביולי 2023 הגיש ביסמוט הצעת חוק לפיקוח על רכיבי מוצרי עישון וסיגריות אלקטרוניות ולהרחבת סמכויות שר הבריאות: ישראל היום, יולי 2023. מנגד, “העין השביעית” ביקרה במאי 2023 את החלטתו לאפשר כניסת לוביסטים של חברות טבק לדיוני הוועדה; פרופ׳ חגי לוין צוטט שם: “לחברות הטבק כוח עצום להשפיע מאחורי הקלעים... ואין צורך לתת להן במה מכובדת בכנסת”: העין השביעית, מאי 2023. מדדי הצלחה ברורים - ירידה בשימוש בסמים, באלכוהול או בסיגריות אלקטרוניות בעקבות עבודת הוועדה - לא אותרו.
- יו״ר ועדת החוץ והביטחון - מאוגוסט 2025 ואילך; הדחת אדלשטיין, חוק הגיוס, פנסיות צה״ל. המינוי בא לאחר הדחת יולי אדלשטיין סביב חוק הגיוס; Ynet דיווח באוגוסט 2025 כי אדלשטיין הודח לאחר שסירב לקדם את חוק הפטור מגיוס במתכונת הקואליציה, וביסמוט נבחר להחליפו: Ynet, אוגוסט 2025. עוד לפני המינוי דווח שביסמוט השתתף רק ב־5 ישיבות על חוק הגיוס, נתון ששימש לביקורת על התאמתו לתפקיד: Ynet, יולי 2025. כיו״ר הוועדה קידם את מתווה הגיוס: “ישראל היום” הציג בדצמבר 2025 את יעדי ביסמוט - 23,000 חרדים בתוך שלוש וחצי שנים, יעד פתיחה של אלפי מתגייסים ושילוב שירות אזרחי־ביטחוני מוגבל: ישראל היום, דצמבר 2025. היועמ״שית גלי בהרב־מיארה קבעה בדצמבר 2025 שהנוסח “יוצר תמריץ שלילי לגיוס” ו“נותן מענה לצורכי הישיבות ולא לצורכי הביטחון”; לפי הדיווח, צה״ל זקוק מיידית ליותר מ־12 אלף חיילים בשירות חובה, רובם ללחימה: N12, דצמבר 2025. המכון הישראלי לדמוקרטיה הגדיר את המתווה כ“כתב כניעה למנהיגות החרדית” וטען כי יעד של 4,800 בשנה הראשונה, עם סנקציות רק בחריגה של יותר מ־25%, יורד בפועל ל־3,600: המכון הישראלי לדמוקרטיה, אוקטובר 2025. במקביל טיפלה הוועדה בראשותו בהצעת חוק פנסיות הקבע: בדיון מנובמבר 2025 מסר רמ״ט אכ״א כי יש 525 פורשי פנסיה תקציבית באוקטובר–דצמבר 2025, מעל 300 ביקשו להקדים פרישה, ויש יותר מ־1,500 פערי קצונה; ח״כ עמית הלוי טען בדיון: “אתם שדדתם את הקופה הציבורית, את זה לא אני אומר אלא בג״ץ ומבקר המדינה”: כנסת, נובמבר 2025.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- מסלול הדלת המסתובבת - עיתונות, פרשנות, ליכוד. בועז ביסמוט מונה באפריל 2017 לעורך הראשי של "ישראל היום", לאחר פרישת עמוס רגב; בינואר 2022 פרש מהתפקיד לאחר כחמש שנים; ביולי 2022 הודיע רשמית כי יתמודד בפריימריז של הליכוד, ובנובמבר 2022 נכנס לכנסת ה־25 מטעם הליכוד. בין לבין שימש פאנליסט ב"אולפן שישי" בחדשות 12; לפי דיווח מ־26 ביולי 2022 ב־Ice, לאחר הודעתו על ריצה בליכוד חדשות 12 היו צפויים להוציאו מהפאנל. מקורות: ישראל היום, 30.4.2017, גלובס, 31.1.2022, N12, 25.7.2022, Ice, 26.7.2022, ערוץ כנסת - דף ח"כ.
- ישראל היום, נתניהו והקו המערכתי. כבר בתקופת עריכתו נשאל ביסמוט על הזיהוי של העיתון עם נתניהו; בראיון מ־10 באוגוסט 2017 לגלובס אמר: "אני עורך 'ישראל היום', לא איש יחסי הציבור של בנימין נתניהו". במקביל, העין השביעית מתארת בלקסיקון "ישראל היום" כי מתנגדי העיתון כינו אותו "ביביתון", ובוואלה, 7 בספטמבר 2022, לאחר המעבר לליכוד, ביסמוט הגדיר את נאמנותו לנתניהו "ברורה ומוחלטת" ואמר שהתואר "ביביסט" הוא מחמאה. מקורות: גלובס, 10.8.2017, העין השביעית - לקסיקון ישראל היום, וואלה, 7.9.2022.
- עזיבת דרג עיתונאי בכיר לאחר כניסתו לעריכת ישראל היום. ביוני 2017, זמן קצר לאחר כניסת ביסמוט לתפקיד, פוטרו דן מרגלית ומוטי גילת. N12 דיווח כי מרגלית אמר: "בועז ביסמוט שטס עתה עם ביבי פיטר אותי מ'ישראל היום'", וציין כי לפני כן פורסמו מצדו מאמרים והתבטאויות נגד נתניהו; גלובס דיווח ב־14 ביוני 2017 כי גם גילת פוטר, וכתב שהמהלך בא לאחר החלפת רגב בביסמוט; Ynet תיאר זאת כ"גל פיטורים" בעקבות כניסת ביסמוט. ביסמוט הכחיש שמדובר במהלך פוליטי וטען, ב־N12 ביוני 2017, שהסיבה לפיטורים הייתה כלכלית בלבד. מקורות: N12 - דן מרגלית פוטר, גלובס - מוטי גילת פוטר, Ynet - גם מוטי גילת פוטר, N12 - תגובת ביסמוט.
- מינויים מערכתיים שבוצעו בתקופת עריכתו. לאחר פיטורי מרגלית וגילת, גלובס דיווח ב־15 ביוני 2017 כי ביסמוט מינה את דרור אידר לעורך מדור הדעות, ותיאר את אידר כ"פובליציסט... המזוהה עם קו ימני ותמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו"; באותה ידיעה דווח גם על גיוס עקיבא ביגמן, ממייסדי ועורך אתר "מידה". לגבי טענת "מחיקת כתבות אנטי־ביבי": במקורות שאותרו יש תיעוד להצנעת טורים של מרגלית נגד נתניהו, אך לא אותרה אסמכתא חד־משמעית למחיקת כתבות בתקופת ביסמוט; N12 ציין ב־8 ביוני 2017 כי "במספר מקרים טורים שכתב נגד נתניהו הוצנעו בעיתון ובאתר". מקורות: גלובס - מינוי דרור אידר, N12 - הצנעת טורים.
- מנגנון כוח פרלמנטרי: הדחת אדלשטיין ומינוי ביסמוט ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. באוגוסט 2025 ועדת הכנסת אישרה את הדחת יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון ואת מינוי ביסמוט במקומו. לפי Ynet, המהלך הוצג כהדחה ומינוי; לפי וואלה, ביסמוט נבחר לאחר שקיבל את תמיכת נתניהו; לפי כלכליסט, המינוי נקשר פוליטית לקידום חוק הגיוס/הפטור לחרדים, שאדלשטיין התנגד לנוסחו. חוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת מאוגוסט 2025 עסקה בהליך החלפת יו"ר ועדה מכהן ובפניית יו"ר הקואליציה בעניין בחירת ביסמוט. מקורות: Ynet - הדחת אדלשטיין ומינוי ביסמוט, וואלה - ביסמוט נבחר לראשות הוועדה, כלכליסט - חוק הגיוס והוועדה, חוות דעת היועצת המשפטית לכנסת, PDF.
- התערבויות ייעוץ משפטי סביב יוזמות של ביסמוט. בפברואר 2023 משרד המשפטים התנגד להצעת החוק הראשונה של ביסמוט נגד פרסום הקלטות ללא הסכמה; לפי ישראל היום, בחוות הדעת נכתב כי ההצעה עלולה לפגוע בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. גם המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם חוות דעת נגד ההצעה. בסוגיית חוק הגיוס, N12 דיווח בדצמבר 2025 כי היועמ"שית גלי בהרב־מיארה התנגדה לנוסח ביסמוט בטענה שהוא יוצר "תמריץ שלילי לגיוס"; המכון הישראלי לדמוקרטיה תיאר את ההצעה כ"חוק הפטור מגיוס". מקורות: ישראל היום - התנגדות משרד המשפטים, המכון הישראלי לדמוקרטיה - חוק ההקלטות, N12 - חוות דעת היועמ"שית על חוק הגיוס, המכון הישראלי לדמוקרטיה - חוק אי־הגיוס.
- מינויים ממשלתיים/מקורבים על ידו - ממצא שלילי. לא אותרו מקורות אמינים לכך שביסמוט, כח"כ או כיו"ר ועדה, מינה מקורבים לתפקידי ממשלה או שירות מדינה; תפקידיו בכנסת הם פרלמנטריים ואינם מקנים סמכות מינוי ביצועית רגילה. עם זאת, נמצא תקדים שבו נתניהו ביקש ב־2013 למנות את ביסמוט עצמו, אז פרשן "ישראל היום", ל"פרויקטור להרחקת מסתננים" ללא מכרז; גלובס דיווח ב־15 בדצמבר 2013 כי המסמך הציע גם בונוס כספי לפי יעד הרחקה, אף שבמשרד החוץ היו מועמדים אחרים. מקור: גלובס, 15.12.2013.
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 8.5.2017, גלי צה"ל, התוכנית מה בוער; דווח ב-mako, מדור מי נגד מי, מאי 2017. ההקשר: ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד העורך הראשי של ישראל היום, ועל רקע הכינוי ביביתון לעיתון, ביסמוט אמר בשידור: "עכשיו זה באמת ביביתון, אתה יודע? הנה, נתתי לך לגיטימציה. מהיום והלאה קרא לעיתון 'ביביתון'. איך קוראים לעורך הראשי? מה הראשי תיבות של השם? הנה, כל כך רציתם? קיבלתם". מקור הציטוט: mako, מי נגד מי. הקשר נוסף על החלפת עמוס רגב בביסמוט, הדחת דן מרגלית ומוטי גילת, והדיון הציבורי בישראל היום כביביתון: גלובס, העיתונאים המשפיעים, בועז ביסמוט.
- 29.3.2018, ערוץ 7 / בשבע, ראיון של יאיר שרקי וגדעון דוקוב. ההקשר: ביסמוט התבקש להשיב לטענה שישראל היום פרו-נתניהו, והשווה בין שער ידיעות אחרונות לשער ישראל היום: "לעיתון שלי יש קו מנחה, שזה דיווח מאוזן. הוא לא קם בבוקר ומחפש ראשים, מנת הדם היומית שלו, אלא מנסה, ואפילו מצליח, להיות הכי מאוזן כיום - תוך כדי שהוא זוכר שהוא עיתון ימני שמרן, קודם כול ישראלי ויהודי, לא מתבייש בזה". מקור הציטוט: ערוץ 7, הזלזול בכל דבר מימין בלתי נסבל. הקשר נוסף על הופעתו הקבועה באולפן שישי בזמן שהיה עורך ישראל היום: העין השביעית, סטנדרט עיתונאי בסיסי.
- 29.3.2018, ערוץ 7 / בשבע, ראיון של יאיר שרקי וגדעון דוקוב. ההקשר: במסגרת דיון על עריכת ישראל היום, יחסו לכלי תקשורת אחרים והטענות להטיה, ביסמוט אמר: "כי עם כל הכבוד, אני פה גם לאיפכא מסתברא, וגם להראות לצד השני עד כמה לפעמים הם לא עיתונאים, אלא ליצנים". מקור הציטוט: ערוץ 7, הזלזול בכל דבר מימין בלתי נסבל. הקשר נוסף על ביקורת העין השביעית לגבי תפקידו של ביסמוט באולפן שישי והגנתו על נתניהו: העין השביעית, מה אמר עורך אולפן שישי.
- 29.3.2018, ערוץ 7 / בשבע, ראיון של יאיר שרקי וגדעון דוקוב. ההקשר: ביסמוט נשאל על תיק 2000, על בעלי ישראל היום ועל הטענה שהעיתון היה כלי פוליטי; הוא השיב בהתרסה על זהותו של העיתון: "בסופו של דבר, מה אתה יודע על העיתון הזה? כן, חטאנו, פשענו, אנחנו עיתון ימני!". מקור הציטוט: ערוץ 7, הזלזול בכל דבר מימין בלתי נסבל. הקשר נוסף על הכינוי ביביתון והכניסה שלו לתפקיד העורך הראשי: mako, עכשיו ישראל היום הוא באמת ביביתון.
- 29.3.2018, ערוץ 7 / בשבע, ראיון של יאיר שרקי וגדעון דוקוב. ההקשר: ביסמוט נשאל מי יכול להחליף את נתניהו בראשות הימין והאם זה חייב להיות מהליכוד; הוא השיב: "פה לא אתבייש להגיד שאני לא זוכר שהצבעתי למפלגה אחרת מלבד הליכוד. כל השנים הייתי ליכודניק". מקור הציטוט: ערוץ 7, הזלזול בכל דבר מימין בלתי נסבל. הקשר נוסף על המעבר מעורך ישראל היום לדמות פוליטית המזוהה עם הליכוד: העין השביעית, סטנדרט עיתונאי בסיסי.
- 29.3.2018, ערוץ 7 / בשבע, ראיון של יאיר שרקי וגדעון דוקוב. ההקשר: במהלך דיון בחקירות נתניהו, המלצות המשטרה ועדי המדינה, ביסמוט אמר: "יש לך במדינת ישראל יותר עדי מדינה מקקטוסים במדבר, אבל עדיין מחפשים את האקדח המעשן, נכון? אז אם מצאו אותו - תהיה לו בעיה". מקור הציטוט: ערוץ 7, הזלזול בכל דבר מימין בלתי נסבל. הקשר נוסף על יחסי ישראל היום, נתניהו, אדלסון ותיק 2000: גלובס, אדלסון מרוצה ביבי פחות.
- 23.1.2023, 103FM; דווח בערוץ 7. ההקשר: לאחר שהגיש הצעת חוק להגבלת פרסום הקלטות ללא הסכמת המוקלט, ביסמוט הסביר את החוק באמצעות דוגמה מתוך שיחה פרטית לאחר תוכנית רדיו: "החוק הזה בצורה הכי פשוטה – אם אתם ישבתם אחרי התוכנית, שתיתם יחד קפה ואמרתם 'עורך התוכנית הוא אידיוט' לצורך העניין, עכשיו מישהו מפרסם את זה". מקור הציטוט: ערוץ 7, ביסמוט מסביר את חוק ההקלטות. הקשר נוסף על הצעת החוק והביקורת של ארגון העיתונאים: כלכליסט, הצעת החוק של ביסמוט.
- 23.1.2023, 103FM; דווח בערוץ 7. ההקשר: לאחר ביקורת של בן כספית על הצעת החוק נגד פרסום הקלטות, ביסמוט קישר את הביקורת לטענתו שהתקשורת מחזירה כל עניין לנתניהו: "הייתי ברור, אני לא אגן על נוכלים. אתם כל הזמן מביאים את זה לנתניהו, לא ייתכן לחיות במדינה שאם עכשיו יורד גשם נתניהו אשם. חבר'ה, תפסיקו עם זה, מותר גם לשרת את הציבור, לא הכול נתניהו במדינה הזאת". מקור הציטוט: ערוץ 7, חבר'ה תפסיקו לא הכל נתניהו. הקשר נוסף על נוסח הצעת החוק והמשמעות הפלילית שביקש לקבוע: כלכליסט, התקשורת לא תוכל לפרסם הקלטת אדם.
- 25.7.2023, חדשות כיפה, ראיון פוליטי. ההקשר: לאחר עמדת היועצת המשפטית לממשלה נגד חוק הנבצרות, ביסמוט תקף את מעמדה מול הכרעת הבחירות: "בואו נבטל את הבחירות וזהו, תהיה יועמ"שית היא תחליט מה אני לובש בבוקר, מה אני אוכל בצהריים, מי יהיה שר החוץ ומי יהיה שגריר". מקור הציטוט: כיפה, ביסמוט עונה ליועמ"שית. הקשר נוסף לדיון בבגץ בחוק הנבצרות ולאמירותיו על מערכת המשפט: ynet, שלושים שנים השופטים מבצעים מחטף סמכויות.
- 7.8.2023, ynet Live, ראיון עם שרון כידון ויובל קרני. ההקשר: במהלך הדיונים בבגץ בחוק הנבצרות, ביסמוט יצא נגד עמדת היועצת המשפטית לממשלה ביחס לאפשרות להוציא ראש ממשלה לנבצרות: "פקידה, בכירה ככל שתהיה, מחליטה על דעת עצמה בפרשנות מרחיקת לכת שלגיטימי להוציא ראש ממשלה לנבצרות - זה מצב שלא קיים באף דמוקרטיה בעולם". מקור הציטוט: ynet, חכ מהליכוד שלושים שנים השופטים מבצעים מחטף סמכויות. הקשר נוסף מאותו שבוע סביב עמדתו על היועצת המשפטית וחוק הנבצרות: כיפה, ביסמוט עונה ליועמ"שית.
- 7.8.2023, ynet Live, ראיון עם שרון כידון ויובל קרני. ההקשר: באותו ראיון על חוק הנבצרות והרפורמה המשפטית, ביסמוט הרחיב את הטענה נגד בית המשפט והיועצת המשפטית לממשלה: "ב-30 השנים האחרונות השופטים מבצעים מחטף של סמכויות. במדינת ישראל יש את עיקרון שלטון החוק ולא את עיקרון שלטון השופטים. היועמ"שית לא תחליף שני מיליון וחצי בוחרים". מקור הציטוט: ynet, מחטף של סמכויות. הקשר נוסף לעמדתו כי היועצת המשפטית היא שומר סף בלבד ולא מחליפה את הריבון: כיפה, האזרח הוא הריבון.
- 10.12.2025, חשבון X של ביסמוט; דווח בכיכר השבת ובזמן ישראל. ההקשר: לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה פרסמה חוות דעת המתנגדת לנוסח חוק הגיוס שביסמוט קידם, הוא קשר את העיתוי לפרשת שדה תימן: "ניסיון יפה, עו"ד מיארה, להסיח את הדיון עם חוות הדעת, בדיוק ביום שבו עולות שאלות אפלות ביחס למעורבותך בפרשת שדה תימן. ניסיון יפה, אבל לא הפעם". מקור הציטוט: כיכר השבת, שאלות אפלות ביחס למעורבותך בשדה תימן. מקור נוסף לאותו ציטוט ולהקשר חוות הדעת על חוק הגיוס: זמן ישראל, ביסמוט בהרב מיארה מנסה להסיח את הדיון.
- 22.12.2025, ערוץ 14; דווח באמס ובאתר המחדש. ההקשר: ביסמוט, כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, סירב לאפשר לנציגי היועצת המשפטית לממשלה להציג בוועדה את חוות דעתה נגד חוק הגיוס: "לא ביקשתי חוות דעת של היועמ"שית המפוטרת. הדיונים מתקיימים באופן רציני, מקצועי ועל פי סעיפי החוק. הוועדה איננה במה להצהרות פוליטיות ולא לקריאת מסמכים שכבר פורסמו". מקור הציטוט: אמס, לא ביקשתי חוות דעת של היועמשית המפוטרת. מקור נוסף על חסימת נציגי היועצת המשפטית בהקשר חוק הגיוס: המחדש, ביסמוט חוסם את נציגי היועמשית.
- 25.12.2025, ישראל היום; 1.1.2026, N12 דיווח על מכתב לשכת עורכי הדין בעקבות הדברים. ההקשר: לאחר פניית הייעוץ המשפטי שביקש לקחת חלק בדיוני ועדת החוץ והביטחון, ביסמוט הודיע שנציגי משרד המשפטים לא יופיעו כנציגי היועצת המשפטית לממשלה: "עורכי הדין גיל לימון ואביטל סומפולינסקי רשאים להגיע לוועדת החוץ והביטחון בראשותי כנציגי משרד המשפטים ולא בתור נציגי היועצת המשפטית לממשלה. עו"ד מיארה פוטרה. אם היועמ"שית המפוטרת רוצה להשמיע את עמדתה היא מוזמנת לבוא בעצמה כאזרחית". מקור הציטוט: ישראל היום, היועמשית מוזמנת לוועדה כאזרחית. הקשר נוסף על טענת לשכת עורכי הדין כי ההתנהלות מבזה את בית המשפט: N12, בלשכת עורכי הדין טוענים שביסמוט מבזה את בית המשפט.
- 19.2.2026, ישראל היום, כתבת ביני אשכנזי ואילי זילברברג. ההקשר: לאחר הדחת יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון ומינוי ביסמוט ליו"ר הוועדה, ובצל ביקורת על מתווה הגיוס, ביסמוט הצהיר על כוונתו לקדם את החוק: "חוק הגיוס יעבור לפני תקציב המדינה. אני מאוד מאמין בחוק הזה". מקור הציטוט: ישראל היום, חוק הגיוס יעבור לפני התקציב. הקשר נוסף על מינויו במקום אדלשטיין, ההדחה, וההצהרה של ביסמוט כי החיבור בין לימוד התורה לצה"ל הוא חיבור מנצח: ynet, ביסמוט מונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון.
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- תחקירי/ביקורת תקשורת על “ישראל היום” בתקופת ביסמוט: במאי 2017, סמוך לכניסתו לתפקיד העורך הראשי, “העין השביעית” פרסמה ניתוח של שינויי עריכה בעיתון תחת הכותרת “בועז ביסמוט מצהיב את ישראל היום”, ובו נטען כי העיתון, שזוהה כ“חינמון השלטוני”, משנה דגשים אך נותר מזוהה עם נתניהו; באותו חודש פורסם גם ב-N12 כי עמוס רגב פרש וביסמוט החליפו כעורך הראשי של “ישראל היום” העין השביעית, 12.5.2017, N12, 2017, ישראל היום, 2017. ביוני 2017 פורסם כי דן מרגלית, מהכותבים הביקורתיים כלפי נתניהו בעיתון, פוטר בידי ביסמוט; מרגלית צוטט: “פרנסתי נפלה על הגנת חופש הדיבור”, 6.6.2017, “העין השביעית” העין השביעית, 6.6.2017. ב-N12 ביסמוט הכחיש כי הפיטורים נבעו מעמדות נגד נתניהו וטען שהסיבה “כלכלית בלבד”, יוני 2017 N12, 2017.
- “ביביתון”, “אולפן שישי” והמעבר לליכוד: במאי 2020 “העין השביעית” ביקרה את הופעתו הקבועה של ביסמוט בפאנל “אולפן שישי” בעודו עורך “ישראל היום”, ותיארה את העיתון כמי שמכונה “ביביתון” ומזוהה עם קידום נתניהו העין השביעית, 2020. בינואר 2022 “ישראל היום” הודיע שביסמוט פורש מעריכת העיתון ישראל היום, 31.1.2022, ו“העין השביעית” ניתחה את הדיון הציבורי אם מדובר בפרישה או הדחה, על רקע טענות שהעיתון עבר מ“ביביתון” ל“בנטון” העין השביעית, 1.2.2022. ביולי 2022 פורסם כי ביסמוט, עורך “ישראל היום” לשעבר ופרשן “אולפן שישי”, יתמודד בפריימריז בליכוד ישראל היום, 2022, ynet, 2022.
- מחיקות/תיקוני פרסום באתר “ישראל היום”: בנובמבר 2020 “העין השביעית” פרסמה כי באתר “ישראל היום” הופיעה כותרת שלפיה פייסבוק הכריזה ש“איראן מממנת את הדגלים השחורים”, ובהמשך הכותרת שונתה ושמו של אחד החתומים נמחק; הפרסום נעשה בתקופת ביסמוט כעורך הראשי העין השביעית, 8.11.2020. לא אותר מקור מהימן הקובע שביסמוט הורה אישית על “מחיקת כתבות אנטי־ביבי”; כן קיימים פרסומים על שינויי כותרות, הסרת שם כתב ופיטורי כותבים ביקורתיים כלפי נתניהו העין השביעית, 2017, העין השביעית, 2020.
- הצעת החוק נגד פרסום הקלטות: בינואר–פברואר 2023 פורסם כי ביסמוט הגיש הצעת תיקון לחוק הגנת הפרטיות שתאסור פרסום הקלטה ללא הסכמת המוקלט; ב”כלכליסט” נכתב כי המשמעות היא ש“התקשורת לא תוכל לפרסם הקלטת אדם ללא הסכמתו”, ינואר 2023 כלכליסט, 23.1.2023. “העין השביעית” כינתה זאת הצעת חוק “נגד תחקירים עיתונאיים” ודיווחה כי ההצעה כונתה בתקשורת “חוק יאיר נתניהו” העין השביעית, 2023. משרד המשפטים התנגד להצעה; בחוות הדעת צוטט: “הצעת החוק מעלה קשיים משפטיים... פוגעת מטבעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות”, 18.2.2023, “ישראל היום” ישראל היום, 18.2.2023. ארגון העיתונאים קרא ל“עצור את חוק ההקלטות”, פברואר 2023 ice, 19.2.2023, ובוועדת השרים לחקיקה ההצעה נדחתה בשבועיים לצורך צמצום הנוסח וואלה, 19.2.2023.
- הליכים משפטיים שנגעו לביסמוט כעורך “ישראל היום”: בתא"מ 29154-09-17, הקרן החדשה לישראל תבעה את “ישראל היום”, ביסמוט והכתב יאיר אלטמן בגין פרסומים שקשרו אותה לאירוע שבו השתתף באסל גטאס; בפסק דין מ-13.8.2020 בית משפט השלום בתל אביב דחה את התביעה ללא הוצאות, וקבע כי עומדות לנתבעים הגנות אמת בפרסום ועיתונות אחראית פסק הדין, 13.8.2020. בת"א 23244-09-18 התנועה לאיכות השלטון ואליעד שרגא תבעו את “ישראל היום”, ביסמוט ועקיבא ביגמן בכ-286 אלף ש"ח; בדצמבר 2021 “העין השביעית” דיווחה שההליך הסתיים בפשרה ללא פיצוי, אך בית המשפט חייב את הנתבעים בהוצאות 12 אלף ש"ח העין השביעית, 2.12.2021, כתב ההגנה, 2019.
- חוק הגיוס, הדחת אדלשטיין ועמדת היועמ"שית: ביולי 2025 ועדת הכנסת והליכוד קידמו את הדחת יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון ומינוי ביסמוט במקומו, על רקע מחלוקת סביב חוק הגיוס; ynet דיווח כי המינוי אושר סופית בוועדה ברוב 9 מול 7 ynet, 2025, ווואלה פרסמה הקלטות מישיבת ההדחה שבה אדלשטיין אמר: “חוק הגיוס נקבר”, יולי 2025 וואלה, 2025. בנובמבר 2025 פורסמה טיוטת “חוק ביסמוט” ועוררה ביקורת מארגוני משרתים ופוליטיקאים ynet, 2025, ובחוות דעת משפטית דווח כי היועמ"שית קבעה שהצעת חוק הגיוס של ביסמוט אינה עומדת במבחן החוקתי מקור ראשון, 2025. המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם באוקטובר 2025 סקירה של “מתווה ביסמוט לחוק הפטור מגיוס” IDI, 29.10.2025.
- בג"ץ/יועמ"שית/דו"חות ביקורת: בינואר 2026 N12 דיווח כי לשכת עורכי הדין שלחה לביסמוט מכתב התראה לפני בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בטענה שהוא אינו מכיר בסמכות היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לאחר פסיקת בג"ץ בעניין פיטוריה; סטטוס: לפי הדיווח מדובר בהתראה טרם הליך ביזיון N12, 2026. במאי 2026 פורסם בערוץ 14 כי ביסמוט פנה לראש השב"כ דוד זיני בדרישה לבדוק טענות שהיועמ"שית ביקשה חומרי שב"כ על בן גביר לצורך הליכים בבג"ץ; סטטוס: פנייה פוליטית/פרלמנטרית, לא הליך משפטי נגד ביסמוט ערוץ 14, 2026. בחיפושים באתרי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לא אותרו דו"חות ייעודיים על ביסמוט; קיימים דיוני ועדות שבהם מוזכרים דו"חות ביקורת כלליים, אך לא דו"ח אישי עליו כנסת, ועדות, 2025.
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - “לא עובד אצל נתניהו” → “אמרתם שאני ליכוד - צדקתם”: לפני: באוגוסט 2017, בראיון לגלובס, כעורך “ישראל היום”, ביסמוט אמר: “אני עורך ‘ישראל היום’, לא איש יחסי הציבור של בנימין נתניהו” (גלובס, 10.08.2017); בנובמבר 2017 הוסיף בכנס אילת לעיתונות: “אני תומך בראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל לא עובד אצלו” (אייס, 27.11.2017). אחרי: ביולי 2022, עם כניסתו לפריימריז בליכוד, הצהיר: “אמרתם שאני ימין. אמרתם שאני ליכוד. צדקתם!” (ישראל היום, 25.07.2022).
- סתירה 2 - חירות כתיבה ב“ישראל היום” → סילוק מבקרי נתניהו: לפני: ביולי 2007 דן מרגלית אמר עם הצטרפותו לעיתון: “ברור לי שאוכל לכתוב מאמרים נגד נתניהו” ו“לא מחק לי שום דבר” (גלובס, 11.07.2007). אחרי: ביוני 2017, לאחר כניסת ביסמוט לעריכת העיתון, מרגלית הודיע שפוטר, וטען: “פרנסתי נפלה על הגנת חופש הדיבור”; חדשות 13 ציינו שהפיטורים באו לאחר “מאמרים והתבטאויות... נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו” (חדשות 13, 06.06.2017). ביסמוט הכחיש מניע פוליטי וטען ב“אולפן שישי”: “כלכלית בלבד” ו“אנחנו מסקרים הכל, אבל לא אנטי-ביבי באופן פבלובי” (N12, 23.06.2017).
- סתירה 3 - “חופש העיתונות יקר לי” → חוק נגד פרסום הקלטות: לפני: בינואר 2023, בהגנה על הצעתו, ביסמוט אמר ב-103: “אני הייתי עיתונאי, חופש העיתונות יקר לי” (וואלה, 23.01.2023). אחרי: באותו חודש דווח כי הצעת החוק שלו קובעת ש“פרסום הקלטה של אדם ברבים... שלא בהסכמתו” ייחשב פגיעה בפרטיות ועבירה פלילית (כלכליסט, 22.01.2023); ארגון העיתונאים טען שההצעה “תגביל את חופש העיתונות ותפגע בציבור” (העין השביעית, 22.01.2023).
- סתירה 4 - שירות צבאי כערך שאין לו תחליף → קידום חוק הפטור מגיוס: לפני: במרץ 2023, ביסמוט אמר על סוגיית החרדים: “אין דבר שקול לשירות בצבא” (כיפה, 23.03.2023). אחרי: באוגוסט 2025, לאחר הדחת יולי אדלשטיין ומינויו ליו”ר ועדת החוץ והביטחון, אמר: “החיבור בין המסורת העתיקה ולימוד התורה, לבין המדינה וצה”ל... הוא חיבור מנצח” (N12, 04.08.2025); חוות דעת היועמ”שית על מתווה ביסמוט קבעה בדצמבר 2025 שהוא “רחוק מלעמוד בדרישות היסוד החוקתיות” ונותן מענה קודם לצורכי הישיבות (כלכליסט, 10.12.2025).
- חנופה ונאמנות לנתניהו: בפברואר 2022, אחרי פרישתו מ“ישראל היום”, ביסמוט אמר שתמך בנתניהו בארבע מערכות הבחירות האחרונות ויתמוך בו שוב; הוא ניסח זאת כך: “אני כועס עליו כי הוא יכול היה להתאמץ קצת יותר” (בחדרי חרדים, 02.02.2022). ביולי 2022 אמר: “מעולם לא הכחשתי שתומך בנתניהו” (כיכר השבת, 25.07.2022). בפברואר 2021 “העין השביעית” תיאר ראיון של ביסמוט ואמנון לורד עם נתניהו ב“ישראל היום” כיחסי “מעריצים שפוטים מול כוכב-על” (העין השביעית, 26.02.2021).
- “ישראל היום” כביביתון והדלת המסתובבת: בנובמבר 2020, בתקופת ביסמוט כעורך, “ישראל היום” פרסם כותרת שגויה שלפיה פייסבוק הכריזה שאיראן מממנת את מחאת הדגלים השחורים נגד נתניהו, ובהמשך שינה את הכותרת (העין השביעית, 08.11.2020). בינואר 2022 גלובס כתב שביסמוט הפך ל“פנים” של הקו הימני ובעיקר של נתניהו, ושברקע עזיבתו עמדו חילוקי דעות על שינוי הקו המערכתי (גלובס, 31.01.2022). במרץ 2022 עבר מהעיתון ומהפאנל הקבוע ב“אולפן שישי” לגלי צה”ל, ואז ביולי 2022 לליכוד (mako, 28.03.2022).
- יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה: ביולי 2025 סיעת הליכוד בחרה בביסמוט לראשות ועדת החוץ והביטחון במקום יולי אדלשטיין, לאחר שאדלשטיין סירב לקדם את נוסח חוק הגיוס שדרשו החרדים; ביסמוט קיבל 29 קולות מול 4 לאדלשטיין (כלכליסט, 23.07.2025). באוגוסט 2025 אדלשטיין תקף: “זה מסמר הקבורה האחרון של חוק הגיוס” (ynet, 04.08.2025). בדצמבר 2025 השר אופיר סופר מהציונות הדתית אמר שייפגש עם נתניהו והבהיר את התנגדותו לנוסח ביסמוט, ואף אמר שהוא מוכן להתפטר ולא להצביע בעד החוק (ערוץ 14, 10.12.2025).
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - הדלת המסתובבת בין ישראל היום לאולפן שישי לליכוד
- אפריל 2017, וואלה ברנז'ה: בועז ביסמוט מונה לעורך הראשי של "ישראל היום" במקום עמוס רגב, לאחר שכבר שימש בעיתון כעורך חדשות החוץ; הדיווח ציין כי ברקע פרישת רגב היו פרסומים על מתיחות בין רגב לבין לשכת ראש הממשלה נתניהו וואלה, 30.4.2017.
- ינואר–פברואר 2022, גלובס ו-N12: ביסמוט סיים את תפקידו כעורך "ישראל היום" ב-31.1.2022; גלובס תיאר אותו כמי שהפך ל"פנים" של העיתון ושל הקו הימני המזוהה בעיקר עם נתניהו, וציין שהיה פרשן קבוע ב"אולפן שישי". ב-4.2.2022 הופיע ב"אולפן שישי" והסביר: "פרשתי מעריכת ישראל היום כי מיציתי" גלובס, 31.1.2022, N12, 4.2.2022.
- יולי 2022, ynet ו-Ice: ביסמוט הודיע שיתמודד בפריימריז של הליכוד לאחר שכיהן כעורך "ישראל היום" ושימש פרשן ב"אולפן שישי"; יום לאחר הדיווח פורסם כי בחדשות 12 יוציאו אותו מהפאנל בעקבות הריצה לכנסת, וכי עורך וואלה ברנז'ה דוד ורטהיים ביקר את העובדה ש"פירשן" באולפן בזמן שניהל מגעים פוליטיים ynet, יולי 2022, Ice, 26.7.2022.
- מאי 2020, העין השביעית: עוד לפני כניסתו לפוליטיקה, "העין השביעית" סימנה את הופעתו הקבועה של עורך "ישראל היום" ב"אולפן שישי" כנקודת חיכוך תקשורתית: עורך העיתון המזוהה עם נתניהו הוזמן לפאנל המרכזי של חדשות 12, ובכך הובאה לתוכנית "תמצית ישראל היום", כהגדרת המאמר העין השביעית, 22.5.2020.
7.2 - ישראל היום כביביטון
- אוגוסט–נובמבר 2017, גלובס ו-Ice: עם כניסתו לתפקיד העורך הראשי, ביסמוט התמודד ישירות עם הטענה ש"ישראל היום" הוא כלי תקשורת של נתניהו. בראיון לגלובס אמר: "אני עורך 'ישראל היום', לא איש יחסי הציבור של בנימין נתניהו"; בכנס אילת לעיתונות אמר: "אני תומך בנתניהו – אבל לא עובד אצלו" גלובס, אוגוסט 2017, Ice, 27.11.2017.
- יולי 2022, ערוץ 7: לאחר שעבר לפוליטיקה בליכוד, ביסמוט נשאל אם "ישראל היום" היה "ביביטון" והשיב: "הוא היה ימינטון"; באותו ראיון תואר כמי שאומר על עצמו שהוא "תומך נלהב של נתניהו" ערוץ 7, יולי 2022.
- ספטמבר 2017, העין השביעית: בהקשר לשיחות נתניהו–עמוס רגב ולסיקור "ישראל היום", "העין השביעית" כתבה כי ביסמוט הסביר בגלי צה"ל ששיחות נתניהו ואדלסון עם רגב הן חלק מפרקטיקה עיתונאית מקובלת; המאמר דחה את ההסבר וטען כי הכנסת המעורבות הצמודה של נתניהו בקביעת תכנים תחת מסגרת "שיחות רקע" היא "הטעיה מכוונת" העין השביעית, 4.9.2017.
- ינואר 2022, גלובס: עם פרישתו של ביסמוט, גלובס דיווח כי לפי גורמים בענף, ברקע הפרישה עמדו חילוקי דעות עם מרים אדלסון סביב רצונה לשנות את הקו המערכתי "הניצי" שקידם בעיקר את נתניהו, לקו ימני המקדם את נפתלי בנט; זו עדות חיצונית נוספת לתפיסת ביסמוט כמזוהה עם קו נתניהו בעיתון גלובס, 31.1.2022.
7.3 - מחיקת כתבות אנטי־ביבי מישראל היום
- אוקטובר 2018, העין השביעית: בתקופת עריכת ביסמוט, "העין השביעית" תיעדה מקרה שבו כתבה ביקורתית על נתניהו באתר "ישראל היום", שכותרתה הייתה "הושפלתי היום, לא אצביע עוד לליכוד", נמחקה זמן קצר לאחר פרסומה והוחלפה בשורות כוכביות; לפי הדיווח, הכתבה עסקה בתקרית בין נתניהו לתושבת קריית שמונה והבליטה דרישה להתנצלות מצד נתניהו העין השביעית, 17.10.2018.
- יולי 2020, העין השביעית: ממצא נוסף אינו "מחיקה" נקודתית אלא מסגור סיקורי: בתקופת ביסמוט, "העין השביעית" בחנה את סיקור ההפגנות נגד נתניהו ב"ישראל היום" וקבעה כי העיתון הצניע את שמו של נתניהו, הבליט ביקורת על המפגינים ולא דיווח על האלימות שהופנתה כלפיהם; לפי המאמר, בכותרת ובגוף הידיעה המרכזית שמו של נתניהו כמעט לא הופיע העין השביעית, 26.7.2020.
7.4 - הצעת החוק נגד הקלטות
- ינואר 2023, כלכליסט ו-ynet: הצעת החוק הראשונה של ביסמוט כח"כ בליכוד ביקשה לתקן את חוק הגנת הפרטיות כך שפרסום הקלטה של אדם ברבים, הנוגעת למידע רגיש וללא הסכמתו, ייחשב פגיעה בפרטיות ואף עבירה פלילית; ביסמוט אמר: "הגשתי היום תיקון להצעת חוק בה אני דורש לקבוע כי פרסום הקלטה של אדם ברבים יהווה עבירה פלילית" כלכליסט, 22.1.2023, ynet, ינואר 2023.
- ינואר–פברואר 2023, ביקורת מקצועית: ארגון העיתונאים והעיתונאיות תקף את ההצעה וטען כי היא מגבילה את חופש העיתונות ופוגעת בזכות הציבור לדעת; המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם חוות דעת נגד ההצעה וקבע שהיא מיותרת, מבלבלת חקיקתית ועלולה לפגוע בפרסום תחקירים עיתונאיים המבוססים על הקלטות המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2023.
- פברואר 2023, וואלה: ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבועיים את הדיון בהצעת "חוק ההקלטות" של ביסמוט; בדיווח צוין כי הצעתו נועדה לאסור פרסום הקלטות של אדם ללא הסכמתו אם הן כוללות מידע רגיש, וכי דברי ההסבר להצעה התמקדו בהגנת פרטיות בעידן טכנולוגי וואלה, פברואר 2023.
7.5 - הדחת אדלשטיין
- 4 באוגוסט 2025, ynet: בתום הצבעה גלויה בסיעת הליכוד, ביסמוט נבחר ליו"ר ועדת החוץ והביטחון במקום יולי אדלשטיין, ברוב 29 מול 4; ynet דיווח כי המהלך נעשה בצל משבר חוק הפטור מגיוס וכי ביסמוט נבחר לאחר שנתניהו "יישר קו" עם דרישת הסיעות החרדיות ynet, 4.8.2025.
- 4 באוגוסט 2025, ynet: לאחר מכן אושרה ההחלפה גם בוועדת הכנסת ובוועדת החוץ והביטחון; אדלשטיין אמר על ההדחה: "זה מסמר הקבורה האחרון של חוק הגיוס", וביסמוט אמר לאחר מינויו כי "החיבור בין לימוד התורה לצה"ל הוא חיבור מנצח" ynet, 4.8.2025.
- יולי–אוגוסט 2025, ישראל היום ו-N12: "ישראל היום" דיווח על תגובות חריפות מהאופוזיציה, כולל דברי יאיר לפיד כי מדובר ב"יום שחור למדינת ישראל" וב"יריקה בפרצופם של הלוחמים"; N12 דיווח כי הוועדות אישרו את החלפת אדלשטיין בביסמוט וכי בדיון פרצו עימותים עם משפחות חטופים ומשפחות שכולות ישראל היום, יולי 2025, N12, אוגוסט 2025.
7.6 - תמיכה בחוק ההשתמטות
- נובמבר–דצמבר 2025, N12 ו-ynet: כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, ביסמוט פרסם את טיוטת חוק הפטור מגיוס ואמר: "זהו זה יוצאים לדרך - עם חוק גיוס מאוזן, אחראי, וטוב לעם ישראל"; לפי הדיווחים, הטיוטה הכירה בשירות אזרחי־ביטחוני כחלק מיעדי הגיוס והרחיבה את ההגדרה של מי שנספר במסגרת החוק N12, 2025, ynet, 2025.
- דצמבר 2025, חוות דעת היועמ"שית: גלי בהרב־מיארה קבעה בחוות דעת על נוסח ביסמוט כי ההצעה "נותנת מענה לצרכי הישיבות ולא לצרכי הביטחון", יוצרת "תמריץ שלילי לגיוס" ומסירה כלים אפקטיביים לאכיפת חובת הגיוס; היא דרשה סנקציות אישיות, אפקטיביות ומיידיות N12, 10.12.2025.
- 2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה: יוחנן פלסנר ועו"ד שלומית רביצקי טור־פז הגדירו את הצעת ביסמוט "לא חוק גיוס אלא כתב כניעה למנהיגות החרדית", וטענו כי היא כוללת סעיף מילוט, פוגעת בשוויון ולא נותנת מענה לצורכי צה"ל לאחר מלחמה ממושכת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025.
7.7 - ביקורת על היועמ"שית
- יולי 2023, כיפה: ביסמוט תקף את עמדת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה בעניין חוק הנבצרות ואמר: "בואו נבטל את הבחירות וזהו"; בהמשך הוסיף כי "האזרח הוא הריבון" וכי היועמ"שית היא "רק שומר סף" כיפה, 25.7.2023.
- דצמבר 2025, ערוץ 14: סביב חוות הדעת של בהרב־מיארה נגד חוק הגיוס שלו, דווח כי ביסמוט מנע מנציגי היועמ"שית להציג את עמדתה הכללית בוועדת החוץ והביטחון ואמר: "לא ביקשתי חוות דעת של היועמ"שית המפוטרת"; לפי הדיווח, הוא הסכים לכל היותר להתייחסות נקודתית לסעיפים שיידונו ערוץ 14, דצמבר 2025.