אורית סטרוק

אורית סטרוק - אם המנזר
הימין שמימין לימין

יש אנשים שמסתכלים על חורבן ואומרים ״איזה אסון״, ויש אנשים שמסתכלים על חורבן ואומרים ״איזה נס״. אורית סטרוק אוהבת את הנס שלה עם הרבה הרוגים, מפונים, חטופים וכפית שטוחה של סוכר.

על פי האמירות וההצבעות של אורית סטרוק עלה שהחטופים בעזה היו מטרד וכאב ראש רציניים, היא גם אמרה שצריך לכבוש את עזה ואם יהרגו חטופים אז זה מחיר שצריך לשלם. זה כמו: אם הרמטכ"ל אמר לה שמבצע "מרכבות גדעון" יכול לעלות בחיי 20 החטופים החיים וחתול, היא תשאל "למה חתול?"

אצל אורית סטרוק החיים הם לא המציאות, הם מבצע. תפילה היא פעולה, כיבוש הוא יעד, מלחמה היא תכנית עבודה. ואם תישארו בסוף בחיים אז מבחינתה זה בונוס.

עבור אורית סטרוק הארץ קדושה והאדם חד פעמי. המלחמה היא נס, החטופים הם מכשול, השכול רעש רקע והחמלה היא הוצאה לא מוכרת. זו אידיאולוגיה שלא אוהבת את ישראל, רק את האדמה שלה. וכשמאמינים שמלחמה היא נס אז הסבל הוא מצווה. אם זה נס, אז עדיף אסון כי אותו לפחות מנסים לעצור.

לסטרוק ולזרוק
הארכיון לא שוכח
אטומה
בבוקר הטבח ב-7/10 אמרה בפתח ישיבת הממשלה המיוחדת "קודם כל חג שמח".
הארץ
מגזימה
ביולי 2024, בשיא המלחמה, הגדירה את התקופה כ"תקופה של נס".
ערוץ 7
מפקירה
לאורך המלחמה התנגדה להסכמים לשחרור חטופים והייתה מוכנה להפקיר אותם בעזה עבור החלומות המשיחיים שלה.
ynet
מחרימה
לקראת מינויה לממשלה תמכה בהצעת חוק שנועדה לאפשר הפליה של הקהילה הגאה בקבלת שירותים.
ynet
אורית סטרוק - המשימה הלאומית, ההתיישבות ותקופת הנס

אורית סטרוק נצרבה בזיכרון הקולקטיבי בגנות שני רעיונות: היא כינתה את המלחמה בעזה ״תקופה של נס״, והיא חזרה ואמרה בראיונות ובמוקדי קבלת החלטות, שהיא מתנגדת לעסקת חטופים במחיר הפסקת המלחמה.

  • בנערותה חזרה בתשובה, והתחנכה אצל הרב דרוקמן, אחד הבולטים בציונות הדתית.
  • פעלה נגד הנסיגה מימית.
  • גרה בלב העיר חברון.
  • כשרת ההתיישבות, הזהות היהודית והמשימות הלאומיות שולטת סטרוק בתקציב ענק של כמעט 700 מיליון ש״ח, שמוקצים גם לחיזוק תפיסת עולם משיחית-ימנית-מתנחלית.
  • לא מכירה בקיומו של עם פלסטיני.
  • אמרה שהמלחמה בעזה היא ״תקופה של נס״ כי היא מאפשרת כיבוש חבלי המולדת בעזה והתיישבות בה, וחיזוק ההתנחלות בגדה המערבית.
  • התנגדה באופן עקבי לעסקות חטופים במחיר הפסקת המלחמה.
  • תומכת ב״רפורמה המשפטית״ ורואה בבג״ץ מכשול בפני מפעל ההתנחלויות.

לו הייתה ממשיכה במסלול, יתכן ואיש לא היה מכיר היום את אורית סטרוק. היא נולדה למשפחה ירושלמית לא דתית ושמאלנית (סרוגים), ולמדה באחד מבתי הספר הנחשבים בישראל, התיכון שליד האוניברסיטה. אבל, בכיתה י״א אירעה תפנית בעלילה. התלמידה חזרה בתשובה, עזבה את התיכון היוקרתי ועברה למוסד דתי.

היא אומצה לביתו של הרב דרוקמן (Youtube), אחד הרבנים הבולטים של הציונות הדתית, של תנועת ההתנחלות ושל גזילת קרקעות פלסטיניות. בדברים שנשאה בכנסת בישיבת מליאה לזכרו של דרוקמן, אמרה סטרוק, שדרוקמן אמר שוב ושוב שהדור שאנחנו חיים אותו הוא ״דור הגאולה״, כפי שהגדירו חז״ל, ״זכינו לחיים בדור הגאולה״, והוסיפה על פי רוח הרב דרוקמן, על ״החובה העצומה להגשים את מה שכל הדורות התפללו אליו, ויותר מזה: לקחת חלק בגאולה הזאת… להיות שותפים פעילים בתהליך הגאולה… ביישוב הארץ, בביטחון המדינה, בחינוך, בהבאת עולים ובקליטת עולים״ (Youtube). המפגש עם הרב דרוקמן קבע את מסלול חייה, והיא משתייכת מאז לאגף הימני-קיצוני שמאמין בשלמות הארץ על פני קדושת החיים.

דרוקמן היה זה ששידך לה את בעלה, אברהם סטרוק.

זמן קצר אחרי הנישואים, עבר הזוג להתגורר בימית, כחלק מהמאבק נגד הנסיגה מסיני. עם פינוי ימית קבעו השניים את ביתם ביישוב היהודי בחברון (ערוץ 7).

חברון היא המקום היחיד בגדה המערבית שבו יהודים התיישבו בלב עיר פלסטינית, כחלק ממימוש זכות השיבה. ליהודים בלבד.

המגורים בהתנחלות קטנה וקיצונית בלב אוכלוסיה פלסטינית, הייתה, כנראה, הטריגר של אורית סטרוק לפעילות אינטנסיבית, שהסתובבה בעיקר סביב זכויותיהם של המתנחלים בגדה המערבית.

בשנת 2011 הורשע בנה צביקי בהתעללות חמורה בקטין, פלסטיני בן 15, אחרי שחטף אותו, הותיר אותו כפות, עירום, פצוע ומחוסר הכרה (הארץ). הפרט הזה חשוב לא משום שהוא הבן של סטרוק, אלא משום שאחרי ההרשעה נזפה סטרוק בשופט ואמרה: ״העובדה שהשופט כהן העדיף את גרסת הערבים כאשר העד הראשי הוא מחבל, על פני גרסתו של צביק, איש חקלאי וישר, מקוממת, מעליבה מוטעית ועויינת.״ (Ynet) והוסיפה שהוא הורשע רק משום שהוא בנה של אורית סטרוק.

במהלך השנים ניסתה סטרוק להיכנס לכנסת, לא תמיד בהצלחה. נכנסה לראשונה ב-2013 במפלגת הבית היהודי (כנסת) אחר כך היו פיצולים ואיחודים ושינויים במפלגות המרחב הימני-דתי-משיחי והיא נותרה בחוץ (ימינה, איחוד מפלגות הימין, ואז נבחרה שוב, במסגרת הציונות הדתית.

כחברה נאמנה במסדר הימין הקיצוני, עוסקת סטרוק בעיקר בחיזוק מה שנקרא ״זהות יהודית״, ״צביון יהודי״, או כמו שאומרים במתנחלית: עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל.

בממשלה שהושבעה בדצמבר 2022 מונתה סטרוק לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות. משרד שהומצא כדי לאפשר הקמתה של קואליציה רחבה, ממשלה מנופחת ותקציבים מופרכים. המשרד של סטרוק קיבל אז תקציב של 133 מיליון שקלים, אבל בעקבות ה-7 באוקטובר, צמח התקציב ועלה ל-750 מיליון שקלים (מאקו). בשנת 2026 הגיע תקציב המשרד לכמיליארד שקלים (מפתח התקציב).

בשנתיים האחרונות הועברו למשרד מיליוני כספים נוספים שנועדו למטרה המעורפלת של ״חיזוק הזהות היהודית״, והמטרה המעשית של חיזוק ההתיישבות, והוא קיבל תקציבים נוספים (מפתח התקציב). המשרד הזה מקבל גם מיליוני שקלים עבור ״גרעיני משימה״ (משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות), שהם שפה מכובסת לגרעינים תורניים, שמתיישבים בשכונות מוחלשות, ולעיתים קרובות עצם ההתיישבות שלהם היא פעולה של הדתה, ולעיתים הם דוחקים הצידה אוכלוסיה ערבית, ככל שיש כזו. וגם ״החטיבה להתיישבות״, שנחשבת בעיני רבים לקבלן הביצוע של ממשלת הימין בשטחים (כלכליסט) וגם יו״ר החטיבה להתיישבות, הודה בראיון שהוא מינוי פוליטי (כלכליסט).

וכך הפכה אורית סטרוק לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בזרם הציונות הדתית המשיחית. לצד שורת התבטאויות קיצוניות שהעלתה לאורך השנים, המשרד שבראשו היא עומדת הפך לאחד מצירי התקציב המפלגתיים החשובים ביותר בקואליציה, עם מאות מיליוני שקלים שהוקצו לגרעינים משימתיים, מכינות, זהות יהודית והתיישבות אידאולוגית.

היא מגלמת שילוב חריף של אידאולוגיה לאומית־דתית עם כוח תקציבי ממשלתי גדול. אמירותיה הנוקבות - על פלסטינים, שירות צבאי, דת ורפואה - משקפות השקפה לא מתפשרת.

היא שוללת את קיומו של עם פלסטיני, בנאום בישיבת השדולה למען ארץ ישראל בכנסת, אמרה: ״הארץ הזו היא ארצו של עם ישראל…אין עם פלסטיני״ (כנסת).

והיא מאמינה בעליונות יהודית. ואף התבטאה באופן נחרץ בעד הענקת אפשרות לרופא לסרב לטפל באדם ממניע אידיאולוגי, אם יש רופא אחר בסביבה (הארץ). כשראשי מערכת הביטחון ״העזו״ לגנות התפרעויות של יהודים בשטחים, תקפה אותם, ״מי אתם, כוח וגנר?״ (ארגון שכירי החרב הרוסי) (Ynet). לימים התנצלה.

אחת ממטבעות הלשון שמיוחסות לה היא האמירה לפיה ״אנחנו בתקופה של נס״ (ערוץ 7). רק מי שמבין את תפיסת המשיחיות מבין את המשמעות העמוקה של האמירה הזאת: הנס הוא המלחמה, כי המלחמה איפשרה לעם הנבחר להשתלט שוב על עזה, חבלי מולדת שנמסרו לפלסטינים בהתנתקות ותקופת הנס מאפשרת את חיזוק והרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית.

ומהמקום הזה, של השאיפה להשתלט מחדש על ״חבלי המולדת בעזה״, היא התנגדה באופן עקבי לעסקות שיחזירו חטופים, ושמחירם עלול להיות הפסקת המלחמה. משום שהיא האמינה ומאמינה בצורך לכבוש את עזה ולהתנחל בה.

  1. קריאה לפעול באזורים בעזה גם אם יש חשש לחטופים
    Facebook
  2. “ישראל לא תוכל לנצח בעזה מבלי לסכן חטופים” ולכן יש להרחיב את המבצע למרות הסיכון
    בראיון ביולי 2025 Haaretz | Ynet
  3. על עסקה לשיחרור חטופים ומשמעותה: “לזרוק לפח את מטרות המלחמה” / “העסקה - איומה ונוראה”, וטענה שהחזרת חטופים עלולה לפגוע במטרות רחבות.
    בראיון במאי 2024 Mako

גם בנושאי ההפיכה המשטרית-משפטית, ששר המשפטים הוביל תחת הכותרת ״רפורמה״, סטרוק לא מהססת לתמוך: היא חברה בוועדה למינוי שופטים, ושם אמרה: ״למה צריך נשיא לעליון? תשכנעו אותי״. דיווח 13.6.2024 וואלה.

כמו אחרים האוחזים בתפיסת עולם משיחית, גם סטרוק מאמינה שבג״ץ הוא ״מכשול להתיישבות״.

למפגינים בעד הדמוקרטיה, קראה ״אנרכיסטים פריבילגים, שהם מתכננים הפיכה נגד השלטון הנבחר (YouTube).

טענה שמשפטו של ראש הממשלה הוא“משפט פוליטי” שפוגע בביטחון המדינה (The Times of Israel).