משה גפני

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• הדמות לתחקור מזוהה כאן כמשה רפאל גפני;. גפני נולד ב־5 במאי 1952 בתל אביב, להוריו אליהו גפני - לפי News1, דוברו של הרב קרליץ - וחוה־ברכה; שני ההורים מתוארים כילידי פולין ובני הקהילה החרדית. מקורות ביוגרפיים מציינים כי התחנך במסגרות חרדיות, למד בישיבות סלבודקה וגרודנא, ובהמשך עבר למסלול תורני־ציבורי ולא אקדמי: News1, פרופיל גפני, 12.10.2021, המכלול, “משה גפני”, כיכר השבת, פרופיל, 21.10.2012, ערוץ הכנסת, פרופיל חבר הכנסת.
• לאחר נישואיו לחנה עבר גפני לאופקים בתחילת שנות ה־70; בראיון לגלובס מ־דצמבר 2010, תחת הכותרת “פורטפוליו / משה גפני”, אמר: “חנה... לימדה באופקים, והלכתי אחריה לשם בגיל 21... לימדתי בישיבה, אחר־כך הפכתי לראש הכולל והיא היתה מנהלת בית ספר”. באותו ראיון הוסיף: “במשך תשע שנים הייתי חבר מועצת העיר, ומדי שבוע הייתי נפגש עם הרב שך”. מקורות נוספים מתארים אותו כממייסדי הקהילה החרדית באופקים, כראש כולל “זיכרון אליהו”, כחבר מועצה מקומית וכמי ששימש גם כתב ב“יתד נאמן”: גלובס, “פורטפוליו / משה גפני”, 30.12.2010, Mako/N12, פרופיל בחירות 2013, News1, פרופיל גפני, Ynet, ראיון, פברואר 2026.
• בנושא השירות הצבאי: לא נמצא תיעוד לשירות סדיר בצה”ל; המקור הרשמי המוקדם הבולט הוא פרוטוקול מליאת הכנסת מ־12 באפריל 1989, שבו שאל יוסי שריד את שר הביטחון יצחק רבין על כך ש“משה גפני קיבל לפני 18 שנה דחיית שירות צבאי כבחור ישיבה” ועל פעילותו הפוליטית. תשובת רבין קבעה כי פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם ההתחייבות לדחיית שירות אסורה, אך גם כי לפי חוק חסינות חברי הכנסת “חבר כנסת פטור מחובת שירות סדיר”. בהמשך הקריירה ניסח גפני את עמדתו כך שבני ישיבה הלומדים בפועל מצויים במסגרת “תורתו אומנותו”: פרוטוקול הכנסת, 12.4.1989, NYU/Knesset, ערוץ 7, “גפני: חובת גיוס למי שאינו לומד תורה”, 2012, כיכר השבת, 2012.
• המעבר מהזירה המקומית לפוליטיקה הארצית התרחש על רקע הקמת דגל התורה ב־1988 ביוזמת הרב אלעזר מנחם שך, לאחר הקרע עם אגודת ישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין כי דגל התורה התמודדה עצמאית פעם אחת בלבד, בבחירות 1988, קיבלה 34,279 קולות ו־2 מנדטים, ואישיה הבולטים היו “אברהם רביץ, משה גפני”. בראיון ל־Ynet מ־פברואר 2026 סיפר גפני כי הרב שך אמר לו: “אני רוצה שתלך לכנסת”; בגרסת גלובס מ־2010 הציטוט הוא: “תמצא לך משרד וטלפון”. דוח מבקר המדינה על מימון הבחירות לכנסת ה־12 קבע כי “אגודת החרדים – דגל התורה” חרגה מתקרת ההוצאות המתוקנת ב־138,770 ש”ח, ביקורת רשמית מוקדמת על הקמפיין הראשון שבו גפני שובץ במקום ריאלי: המכון הישראלי לדמוקרטיה, דגל התורה, Ynet, ראיון גפני, פברואר 2026, גלובס, 30.12.2010, מבקר המדינה, דוח מימון מפלגות 1989.
• מבחינה אידיאולוגית מוקדמת, גפני מציג עצמו כמי שהגיע מהפריפריה ולא רק כנציג מגזרי. בראיון לגלובס מ־ספטמבר 2017 אמר על תקופת אופקים: “גם כשהייתי במועצת אופקים לא דיברתי על ענייני דת וחרדים, אלא עסקתי בסוגיות חברתיות”. בראיון מ־2010 אמר: “אף פעם לא הסכמתי עם ההסתגרות בגטאות... אני ציוני כי אני אוהב את הארץ באמת”. לאחר כניסתו לכנסת נשאר מזוהה עם הרשימה החרדית המאוחדת; ברשימות מועמדים רשמיות מאוחרות יותר מופיע גפני כמועמד מרכזי של יהדות התורה/דגל התורה: גלובס, “ח״כ משה גפני”, 27.9.2017, גלובס, “פורטפוליו / משה גפני”, 2010, ועדת הבחירות, רשימת יהדות התורה 2013, ועדת הבחירות, רשימת הכנסת ה־18, ועדת הבחירות, הכנסת ה־16.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

• מסגרת תפקידים בכירים - ללא כהונה כשר: משה גפני לא כיהן כשר; התפקידים הבכירים המתועדים שלו הם סגן שר הדתות בשנים 1990–1992, יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה במאי 2001–פברואר 2003, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה במאי 2013–מרץ 2015, ויו"ר ועדת הכספים במספר קדנציות: מאי 2009–אפריל 2013, יוני 2015–מרץ 2020, מאי 2020–יוני 2021, נובמבר 2022–יולי 2025; הוא גם יו"ר דגל התורה ומראשי יהדות התורה, ציר קבוע ביחסי החרדים עם נתניהו ודרעי סביב תקציב, גיוס ומעמד החינוך החרדי (המכלול - משה גפני, ynet, יולי 2025).

יו"ר ועדת הכספים - מאי 2009–אפריל 2013; יוני 2015–מרץ 2020; מאי 2020–יוני 2021; נובמבר 2022–יולי 2025

• ניהול הוועדה והיקפי פעילות: בכנסת ה-18, תחת גפני, סיכום ועדת הכספים מנה 1,240 ישיבות מליאה, 42 ועדות משנה, 205 צוותי בדיקה, 204 חיקוקי משנה ו-152 הצעות חוק שנדונו; זה היה בסיס למיצובו כמנהל פרוצדורה תקציבית מול האוצר והממשלה, לרבות תקציב דו-שנתי ומיסוי הגז (סיכום פעילות ועדת הכספים, הכנסת ה-18).
• מיסוי רווחי נפט וגז - מרץ–אפריל 2011: הוועדה בראשותו אישרה את חוק ששינסקי לקריאה שנייה ושלישית: 48 סעיפים, היטל רווחי יתר מדורג, ותקרת היטל שדווחה עד 50%; נתניהו התקשר לברך את גפני על ניהול החוק, אך הביקורת המקצועית והענפית עסקה בכפל מס לנובל אנרג'י, בשינוי כללי המשחק לשותפויות, ובטענות חברות הגז לפגיעה בתמריצי השקעה (ynet, 23.3.2011, כלכליסט, 23.3.2011).
• הטבות מס ליישובי פריפריה - נובמבר 2015: גפני קידם בוועדה מפת הטבות מס חדשה, לאחר פסילת הסדרים קודמים בבג"ץ; המתווה הרחיב את מספר היישובים הזכאים מכ-182 לכ-407, בתקציב בסיס שדווח סביב 850 מיליון שקל, עם מסלולי זיכוי כגון 9% עד תקרה של 150 אלף שקל ו-12% עד 192 אלף שקל. ביקורת מקצועית של בנק ישראל בינואר 2016 קבעה כי יעילות ההטבות מוגבלת וכי קיימות עדויות לניצול לרעה ולפגיעה ביעילות החלוקה (גלובס, 24.11.2015, בנק ישראל, ינואר 2016).
• הגבלת שכר בכירים פיננסיים - מרץ 2016: הוועדה אישרה תקרת שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה או יחס של עד פי 44 מהשכר הנמוך בתאגיד פיננסי; גפני תמך בהידוק ההצעה מול שר האוצר משה כחלון. ביקורת ספציפית באה מאיגוד הבנקים שטען כי מדובר בהתערבות ישירה וחריגה בשכר; מחקר בנק ישראל מ-2026 מצא גם השלכות עקיפות לא מכוונות: הסף הרגולטורי הפך לנקודת ייחוס גם בחברות שאינן כפופות לחוק (כלכליסט, 17.3.2016, בנק ישראל, 3.6.2026).
• קורונה - יולי 2020: ועדת הכספים בראשות גפני אישרה תוספת תקציבית של כ-25 מיליארד שקל להתמודדות עם משבר הקורונה; לפי הודעת הכנסת, לדרישת הוועדה נכללו 700 מיליון שקל לביטחון תזונתי, וכל שינוי מעל 10% במרכיבי התוכנית חויב באישור הוועדה. הביקורת המקצועית המאוחרת של מבקר המדינה על הסיוע בקורונה קבעה כי “קופסאות הקורונה” יצרו חלוקת כספים ללא בקרה מספקת, היעדר עבודת מטה, וליקויים במענקים לעסקים (הכנסת, 15.7.2020, ynet, דוח מבקר המדינה על הקורונה).
• תקציבי 2023–2024, חרבות ברזל וכספים קואליציוניים: בתקציב הדו-שנתי של ממשלת נתניהו–סמוטריץ', הוועדה בראשות גפני הייתה שער מרכזי להעברות קואליציוניות, ובהמשך לפיצויי מלחמה. באוקטובר–נובמבר 2023 אושר מתווה פיצויים לעסקים שנפגעו במלחמה, בעלות שדווחה סביב 15 מיליארד שקל, לעסקים במחזור 12 אלף–400 מיליון שקל עם ירידה של מעל 25% במחזור; מנגד, הביקורת מצד האופוזיציה, אגף תקציבים וגורמי ממשל עסקה באי-הסטת כספים קואליציוניים לצורכי מלחמה ובשימור תקציבים שאינם קשורים למאמץ המלחמתי (mako, נובמבר 2023, כלכליסט, נובמבר 2023).
• עימותים עם האוצר וניהול כוח הוועדה: גפני השתמש בסמכות הוועדה לעיכוב עודפי תקציב והעברות: ב-2016 איים לעצור עודפים של 14.3 מיליארד שקל עד לקבלת פירוט מהאוצר, וב-2024 דווח כי עיכב 18 בקשות עודפי תקציב בהיקף 5.9 מיליארד שקל, על רקע מחלוקות סביב תקציבי חינוך חרדי וקצבאות אברכים. הביקורת המקצועית/פרוצדורלית טענה לשימוש פוליטי בכלי בקרה תקציבי, בעוד גפני הציג זאת כפיקוח פרלמנטרי על האוצר (גלובס, 19.4.2016, כלכליסט, 2024).

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה - מאי 2013–מרץ 2015

• פיקוח על מדע, מו"פ וחדשנות: גפני מונה במאי 2013 ליו"ר ועדת המדע, והוביל דיונים על דוח מצב המדע בישראל, המדענים הראשיים, מו"פ ממשלתי, איזוק אלקטרוני ומידע ביומטרי. באוקטובר 2013 הוגש לוועדה דוח האקדמיה הלאומית על מצב המדע בישראל; בדיון הוזכרו כ-3,000 בקשות למענקי ERC, 289 מענקים שאושרו, מתוכם 32 לישראלים, ומענק התחלתי של כ-1.5 מיליון אירו לחמש שנים (האקדמיה הלאומית למדעים, 23.10.2013, כנסת פתוחה, 23.10.2013).
• ביקורת על מינויו ועל ניהול התחום: עם מינויו נמתחה ביקורת ציבורית ופוליטית משום שגפני בעל השכלה תורנית ולא למד לימודי ליבה, בעוד הוועדה עוסקת במדיניות מו"פ וטכנולוגיות מתקדמות; מנגד, תומכיו הדגישו ניסיון פרלמנטרי וכלכלי. מבחינת ביקורת מקצועית, מסמך ממ"מ מ-2013 לוועדה הצביע על חולשת מעמד המדענים הראשיים, אי-הגשת דוח מו"פ ממשלתי חרף החלטת ממשלה, והשפעה נמוכה של המדענים על מקבלי ההחלטות (כלכליסט, 6.5.2013, ממ"מ הכנסת, נובמבר 2013).

יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה - מאי 2001–פברואר 2003

• סביבה, שלטון מקומי ותאגידי מים: בתקופתו כיו"ר ועדת הפנים נדונו סוגיות של איכות סביבה, תכנון, רשויות מקומיות ותשתיות. בדצמבר 2002, למשל, הוועדה דרשה מהממשלה לבטל את המעמד האקס-טריטוריאלי של בתי הזיקוק בחיפה עד סוף 2003, לאחר שגפני תיאר את המתחם כמצב של “הפקרות מוחלטת” בתחום הבנייה ורישוי העסקים; ביקורת מקצועית מאוחרת יותר של מבקר המדינה על חוק תאגידי מים וביוב, שחוקק ב-2001 בתקופת ועדת הפנים, הצביעה על קשיי יישום, יחסי גומלין בעייתיים בין רשויות לתאגידים, וצורך בהאצת התאגוד תחת פיקוח מקצועי (גלובס, 25.12.2002, מבקר המדינה - תאגידי מים וביוב).
• ביקורת פוליטית-סביבתית: ביוני 2001 דרשה תנועת “עם חופשי” את התפטרותו מראשות ועדת הפנים ואיכות הסביבה, בטענה שהתנגדותו לחוק יסוד: איכות הסביבה נבעה משיקול פוליטי ולא סביבתי; גפני השיב כי הוא מקדם את נושא איכות הסביבה וכי ארגונים ירוקים יכולים להעיד על פעילותו. זהו אחד ממקרי הביקורת הספציפיים על התאמתו המקצועית/ערכית לתפקיד ועדה סביבתית (וואלה, 25.6.2001).

סגן שר הדתות - 1990–1992

• כהונה ביצועית קצרה במשרד ממשלתי: גפני כיהן כסגן שר הדתות בממשלת יצחק שמיר, תחת השר אבנר-חי שאקי; לפי News1 הכהונה נבעה מהסכם קואליציוני עם דגל התורה. לא אותרו בשליפה ציבורית פתוחה שלושה מהלכים ביצועיים מלאים מתקופתו עם סכומים ומדדי הצלחה; עם זאת, תיעוד עיתונות התקופה מצביע על טיפול בנושאי משרד הדתות כגון רחבת הכותל, דיינים ושירותי דת, לצד ביקורת ציבורית על פעילות פוליטית-דתית במשרד _(נדרש אימות נוסף במסמכי ארכיון ממשל/עיתונות 1990–1992)_ (News1 - משה גפני, ארכיון נח זבולוני - משרד הדתות).

יו"ר דגל התורה / ציר חרדי מול נתניהו ודרעי - מ-2009 בקירוב ואילך

• ניהול פוליטי-תקציבי מול נתניהו ודרעי: לאחר פרישת אברהם רביץ, גפני החליף אותו בראש דגל התורה והפך לאחד ממנהלי המשא ומתן החרדי מול נתניהו, לצד אריה דרעי מש"ס וליצמן/גולדקנופף מאגודת ישראל. ב-2020, בעת ממשלת נתניהו–גנץ, דרעי, ליצמן וגפני פנו לנתניהו ולגנץ נגד הקדמת בחירות ודרשו תקציב דחוף בשל משבר הקורונה; ב-2023–2024 ציר זה בא לידי ביטוי בתקציבים קואליציוניים, תקציבי ישיבות וחינוך חרדי, וב-2025 התפוצץ סביב חוק הגיוס ופרישת דגל התורה מהקואליציה (ynet, אוגוסט 2020, ynet, יולי 2025).
• משבר יולי 2025 והשלכות על ועדת הכספים: ביולי 2025, לאחר מחלוקת עם נתניהו סביב חוק הגיוס, דגל התורה הודיעה על פרישה מהממשלה ומהקואליציה וגפני התפטר מראשות ועדת הכספים; לפי הדיווחים, הוואקום בוועדה עיכב דיוני פיצויים לעסקים בעקבות המלחמה עם איראן, ונתניהו נדרש להכריע מי ינהל את ועדת הכספים במקומו. הביקורת המעשית הייתה שהמאבק הקואליציוני סביב חוק הגיוס שיבש תפקוד תקציבי דחוף בזמן משבר (N12, יולי 2025, ynet, יולי 2025).

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

• הערת זיהוי ומסגרת סמכות: התחקיר מתייחס לח"כ משה גפני. אין אינדיקציה פתוחה לכך שגפני, כיו"ר ועדת הכספים, החזיק בסמכות מינויים רחבה בשירות המדינה כמו שר במשרד ממשלתי; כוחו המוסדי נבע בעיקר משליטה בסדר-היום של ועדת הכספים, בתחומי תקציב המדינה, מסים, העברות תקציביות והכנסות/הוצאות המדינה, כפי שמפורטים באתר ערוץ הכנסת ביולי 2026 ועדת הכספים – תחומי עיסוק, וכן מחזרתו לראשות הוועדה בינואר 2023 לאחר שכיהן בה מאז 2009 עם הפסקות קצרות ynet, ינואר 2023.
• מינוי מקורב במסגרת מפלגתית - יעקב אשר: המינוי הישיר הבולט שנמצא אינו מינוי בשירות המדינה אלא במנגנון המפלגתי: במרץ 2015 דווח כי גפני, כיו"ר דגל התורה, מינה את ח"כ לשעבר יעקב אשר למזכ"ל דגל התורה, במקומו של גפני עצמו; הדיווח תיאר את אשר כמי שנחשב מקורב לבית הרב שטיינמן חרדים10, מרץ 2015 וכן כיכר השבת, מרץ 2015. לא נמצא תיעוד מקביל למינוי מקורב של גפני לתפקיד בכיר בשירות המדינה _(נדרש אימות נוסף)_.
• מינויים סטטוטוריים שבהם ועדת הכספים משמשת “ממשלה”/“ועדת שירות”: בינואר 2023 כתבה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, לגפני כי לפי סעיף 41 לחוק שירות המדינה (מינויים) לוועדת הכספים מוקנות סמכויות הממשלה וועדת השירות ביחס למינוי מנכ"ל הכנסת, מנכ"ל בית הנשיא ומנכ"ל משרד מבקר המדינה; היא ביקשה לקבוע נוהל עבודה שיכלול קריטריונים, ניגודי עניינים ומידע משמעתי/פלילי מכתב אפיק לגפני, 1.1.2023. עוד קודם, בדיון ביוני 2016, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון אמר לחברי הוועדה כי עליהם מוטלת “אחריות כפולה וכבדה” כשהם פועלים בכובע זה פרוטוקול ועדת הכספים, 20.6.2016.
• מינוי משה “צ’יקו” אדרי למנכ"ל הכנסת: בינואר 2023, בישיבת ועדת הכספים בראשות גפני, אושר מינויו של משה אדרי למנכ"ל הכנסת; גפני שאל בדיון אם נבדק ניגוד עניינים, והיועצת המשפטית לכנסת השיבה כי נבדקו חשש לניגוד עניינים ושאלות משמעת ולא נמצאה מניעה משפטית Open Knesset, 10.1.2023. אותו מינוי דווח גם בערוץ 7, כולל דברי גפני כי הוועדה תעמוד לצד אדרי בניהול הכנסת ערוץ 7, ינואר 2023.
• עזיבת דרג מקצועי עם כניסתו/כהונתו: לא נמצא מקרה מתועד של עזיבת דרג מקצועי “בעקבות כניסת גפני” לראשות ועדת הכספים. המקרה הרלוונטי הסמוך הוא פרישת סמדר אלחנני, היועצת הכלכלית הוותיקה של הוועדה, שסיכמה 35 שנה ופרשה בדצמבר 2008 לפני מינוי גפני ליו"ר הקבוע ב-2009 ynet, דצמבר 2008. ביולי 2009 דווח כי גפני ויו"ר הכנסת ראובן ריבלין ביקשו לאפשר ליו"ר ועדת הכספים עוזר פרלמנטרי נוסף, בין היתר בשל היעדר יועץ כלכלי בכיר לוועדה ודובר קבוע ynet, יולי 2009.
• כספים קואליציוניים כמנגנון כוח מול נתניהו, דרעי וסמוטריץ': ביוני 2023 דווח ב-N12 כי במסגרת כספי ההסכמים הקואליציוניים אושרו גם תקציבים שסומנו לגפני, ובהם 50 מיליון ש"ח לשיפוצים והתאמת מבנים בחינוך העצמאי וסך כולל של 203.6 מיליון ש"ח N12, יוני 2023. בדצמבר 2023 דווח בכלכליסט כי ויכוחים סביב כספים קואליציוניים, חינוך חרדי ומינהלת תקומה עיכבו או סיבכו העברות ליישובי העוטף כלכליסט, דצמבר 2023, ובהמשך דווח כי ועדת הכספים אישרה הרשאות למינהלת תקומה לצד מחלוקת על מקור הכספים כלכליסט, דצמבר 2023. בינואר 2024 דווח כי גפני הודה שסמוטריץ' הקפיא פניות תקציביות בסך כ-1.352 מיליארד ש"ח לעורף, למינהלת ולמפונים כלכליסט, ינואר 2024.
• ביקורת משפטית ומבקר המדינה על מנגנוני התקצוב: במרץ 2015 היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין פרסם כללים ליישום כספים קואליציוניים בעקבות חקירת חשדות סביב טובות הנאה והעברות תקציביות כלכליסט, מרץ 2015. באוקטובר 2023 דווח כי המשנה ליועמ"שית, עו"ד מאיר לוין, הזכיר שמימוש הסכמים פוליטיים תקציביים מחייב בחינה משפטית ומקצועית כלכליסט, אוקטובר 2023. ביוני 2026 פרסם מבקר המדינה דוח כלכלי על העברות תקציביות בסוף 2024, וקבע כי העומס וההעברות המאוחרות מעלים חשש לפגיעה בפיקוח הכנסת ובניהול התקין של כספי הציבור הודעת מבקר המדינה, 24.6.2026, וכן בדוח המלא מבקר המדינה, יוני 2026.
• התפטרות 2025 והמשך השפעה על הוועדה: ביולי 2025 דווח כי בעקבות התפטרות גפני מראשות ועדת הכספים, הוועדה שאמורה הייתה לדון בפיצויים בעקבות המלחמה עם איראן לא התכנסה N12, יולי 2025. ynet דיווח כי נתניהו נדרש להכריע מי ינהל את הוועדה, וכי ש"ס בראשות דרעי בחרה באותה עת באסטרטגיית המתנה סביב משבר חוק הגיוס ynet, יולי 2025. בהמשך דווח שנתניהו יתמוך בחנוך מילביצקי כיו"ר זמני במקום גפני ynet, יולי 2025, בעוד גלובס דיווח כי גפני המשיך להשפיע בפועל בדיונים כממלא מקום/חבר ועדה גם לאחר התפטרותו גלובס, 20.7.2025.

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

• 1. 13.01.2026 - קול ברמה / ynet: "צריך להתעלם מהחלטות בג״ץ באופן גורף"; בהמשך אותו ריאיון הוסיף: "לא צריך להקשיב להם". ההקשר: מתקפה על בג"ץ סביב חוק הגיוס והקפאת תקצוב למוסדות חרדיים, כולל אמירה כי אם היה במקום נתניהו היה מורה כך לשרים. מקורות: ynet, 13.01.2026, ישראל היום, 13.01.2026. (ynet.co.il)
• 2. 13.01.2026 - קול ברמה / N12: "בנט היה כזה כל הזמן, בוגד, בגד בבוחרים שלו". ההקשר: ריאיון שבו תקף את ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, במקביל לביקורת על ממשלת הימין ועל האפשרות להמשיך עם נתניהו בבחירות הבאות. מקורות: N12, 13.01.2026, ישראל היום - ידיעה מקבילה, 13.01.2026. (mako.co.il)
• 3. 20.11.2019 - כנסת / ynet: "ליברמן צריך לעזוב את המערכת הפוליטית... מי אתה בכלל? אפס". ההקשר: תגובת גפני למסיבת העיתונאים של אביגדור ליברמן בזמן הפלונטר הפוליטי; גפני האשים אותו באנטישמיות כלפי חרדים. מקורות: ynet, 20.11.2019, ynet מבזק נפרד, 20.11.2019. (ynet.co.il)
• 4. 02.11.2021 - כיכר השבת / ריאיון לישי כהן: "בגד בבוחרים שלו, בגד במדינת ישראל". ההקשר: ריאיון אופוזיציוני חריף לאחר הקמת ממשלת בנט–לפיד והעברת התקציב; הדברים עוררו תגובות נגד מצד לפיד והרצוג. מקורות: כיכר השבת, 02.11.2021, וואלה, 02.11.2021. (kikar.co.il)
• 5. 03.11.2021 - מליאת הכנסת / כיכר השבת: "אני לא צריך לתת לו גט כריתות, האיש יעלם מאליו". ההקשר: גפני חזר במליאה על דבריו נגד נפתלי בנט לאחר סערת הריאיון ב"כיכר השבת", וטען שבנט בגד בבוחריו והלך עם השמאל. מקורות: כיכר השבת, 03.11.2021, כיכר השבת - תגובת לפיד, 03.11.2021. (kikar.co.il)
• 6. 13.11.2021 - פגוש את העיתונות / N12: "כשיוליה מלינובסקי אומרת שאנחנו טאליבאן... היא אנטישמית". ההקשר: ריאיון ל"פגוש את העיתונות", אחרי אישור התקציב, שבו גפני לא חזר בו מכינויים שהדביק לחברי הקואליציה. מקורות: N12, 13.11.2021, ערוץ 7, 09.11.2021. (mako.co.il)
• 7. 13.11.2021 - פגוש את העיתונות / N12: "כהנא צריך לומר תודה שלא קראתי לו 'המן'". ההקשר: מתקפה על שר הדתות מתן כהנא סביב רפורמות דת ומדינה; גפני הסביר שבחר לכנותו "אנטיוכוס" ולא "המן". מקורות: N12, 13.11.2021, כיכר השבת - הריאיון המקורי, 02.11.2021. (mako.co.il)
• 8. 13.11.2021 - פגוש את העיתונות / N12: "אנחנו לא בשביל הישרדותו של נתניהו". ההקשר: גפני הסביר שהברית עם נתניהו איננה אישית אלא נובעת מהציבור המסורתי והימין; באותו ריאיון אמר שנתניהו שגה כשלא העביר תקציב. מקורות: N12, 13.11.2021, סרוגים, 09.11.2021. (mako.co.il)
• 9. 09.01.2020 - קו עיתונות / ערוץ 14: "עם מערכת המשפט אנחנו במלחמת תרבות, בית המשפט לא פועל על פי החוקים". ההקשר: ריאיון שבו גפני הטיל אחריות על נתניהו והליכוד לכך שלא טיפלו בכוח מערכת המשפט, וטען שהם פחדו מהתקשורת ומרשויות האכיפה. מקורות: ערוץ 14, ינואר 2020, מקור ראשון - ועידת 2019. (c14.co.il)
• 10. 22.02.2023 - ועידת יתד נאמן / המחדש: "34 שנה חיכתי להגביל את כוחו של בג״ץ". ההקשר: תמיכה ברפורמה המשפטית והצגת בג"ץ כגורם שפגע בחרדים לאורך שנים; גפני הוסיף כי "הצרות הכי גדולות באו מבג״ץ". מקורות: המחדש, 22.02.2023, כלכליסט - ניתוח רקע, 04.04.2023. (hm-news.co.il)
• 11. 25.06.2024 - תגובה לפסק דין הגיוס / המחדש: "לא יהיה תלמיד ישיבה אחד שיפסיק את לימודו". ההקשר: תגובה לפסיקת בג"ץ בעניין גיוס בני ישיבות; גפני טען כי אף שופט אינו מבין את ערך לימוד התורה. מקורות: המחדש, 25.06.2024, גלובס - בדיקת המשרוקית, 25.06.2024. (hm-news.co.il)
• 12. 07.09.2023 - תגובה לצו בג"ץ על תווי מזון / JDN: "השבע לא מבין את הרעב". ההקשר: גפני תקף את התנועה לאיכות השלטון ואת בג"ץ בעקבות צו ארעי שעצר חלוקת תווי מזון שיועדו לנזקקים, לאחר שוועדת הכספים אישרה את ההעברה. מקורות: JDN, 07.09.2023, בחזית - פסקת ההתגברות והגיור, 01.03.2021. (jdn.co.il)
• 13. 17.07.2025 - כיכר השבת / ריאיון לישי כהן: "הציונות הדתית... יותר גרועים מהשונאים הגדולים ביותר של לומדי התורה". ההקשר: ריאיון סביב משבר חוק הגיוס, פרישה מהממשלה והיחסים עם שותפי הימין; האמירה עוררה תגובות נגד חריפות מסמוטריץ', בנט וח"כים מהציונות הדתית. מקורות: כיכר השבת - הריאיון, 17.07.2025, כיכר השבת - תגובות, 17.07.2025. (kikar.co.il)
• 14. 25.06.2025 - ועדת הכספים / ynet: "אני לא מבין עד לרגע זה על מה אנחנו נלחמים". ההקשר: דיון בוועדת הכספים לאחר נפילת שבעה חיילים בעזה; גפני קרא לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים, והאמירה עוררה תגובות נגד מעוצמה יהודית, הציונות הדתית ופורום הגבורה. מקורות: ynet, 25.06.2025, ערוץ 7 - עמדת גפני על חטופים, 15.01.2025. (ynet.co.il)
• 15. 20.07.2020 - ועדת הכספים / כל רגע: "לא יעבור פה בלי שיתנו לילדים". ההקשר: ניהול ועדת הכספים בדיון על מענקי הקורונה של נתניהו; גפני איים שלא יעביר את התוכנית בלי הרחבת המענקים גם לילדים במשפחות ברוכות ילדים. מקורות: כל רגע, 20.07.2020, ביזנעס - דיון התוכנית הכלכלית, 20.07.2020. (kore.co.il)

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• תחקירים עיתונאיים מרכזיים בעשור האחרון: ב-28.7.2016 פרסם כלכליסט כי נגד גפני הוגש כתב אישום תעבורתי בגין נסיעה באור אדום; בהמשך, ב-13.11.2016, דווח בחרדים10 על שורת כתבי אישום תעבורתיים נוספים, ובהם מהירות מופרזת ואי-חגירת חגורה; סטטוס סופי של כלל התיקים לא אותר בפרסום גלוי. כלכליסט, 28.7.2016; חרדים10, 13.11.2016. ב-3.8.2016 דיווח כלכליסט על מקורבו של גפני, איש העסקים מאיר זיילר: לפי הפרסום, גפני כינס דיון בוועדת הכספים שנגע להליך המס של זיילר, ובאותו יום נדחתה בבית המשפט העליון טענת זיילר לתושבות חוץ לצורכי מס. כלכליסט, 3.8.2016. ב-10.4.2023 פרסם מוסף כלכליסט פרופיל-תחקיר על כוחו של גפני בוועדת הכספים ועל קשריו עם נתניהו סביב תקציבי המגזר החרדי והרפורמה המשפטית. מוסף כלכליסט, 10.4.2023.
• ניהול ועדת הכספים וכספים קואליציוניים: בנובמבר-דצמבר 2023 פרסם כלכליסט סדרת כתבות על עיכוב העברות תקציביות בזמן מלחמת חרבות ברזל: נטען כי גפני עיכב כ-6 מיליארד שקל כקלף פוליטי; בהמשך דווח כי סמוטריץ' הקפיא פניות תקציביות בסך 1.352 מיליארד שקל לעורף ולמפונים; וכן כי תקציבים למינהלת תקומה נתקעו בשל פיצול סעיפים שדרש גפני. כלכליסט, 2.11.2023; כלכליסט, 7.11.2023; כלכליסט, 16.11.2023; כלכליסט, 20.11.2023. בדצמבר 2023 דווח כי גפני ביקש להכניס כספים קואליציוניים לבסיס תקציב 2024; במרץ 2024 דווח על "משיכת זמן" בוועדה סביב חוות דעת משפטיות לכספים למורות חרדיות, ועל יציאת הוועדה לחופש לאחר שלא אושרה העברת כספים זו. כלכליסט, 4.12.2023; כלכליסט, 5.3.2024; כלכליסט, 11.3.2024.
• תחקירים על מנגנוני תקצוב חרדיים ומקורבים: במרץ 2025 פרסם גלובס כי בוועדת הכספים בראשות גפני נשמר ליום הדיונים האחרון פרק הכספים הקואליציוניים, ובהם מחלוקות סביב תקציבי אברכים ו"אופק חדש" למורות ברשתות חרדיות. גלובס, מרץ 2025. באפריל 2025 פרסם N12 תחקיר "פיצחו את השיטה" על כספים קואליציוניים, ובו נטען כי בתחום "תרבות יהודית חרדית שיעורי תורה" קיימות חולשות בקרה ופיקוח. N12, אפריל 2025. במאי 2026 פרסם N12 תחקיר על קשרי "דגל התורה" במוסדות הציוניים וקק"ל, ובו נטען כי מקורבי גפני מונו לתפקידים במוסדות הציוניים וכי עמותות חרדיות קיבלו כספים מקק"ל ללא הליך מכרזי מלא לפי הפרסום. N12, מאי 2026.
• הליכים משפטיים ועתירות: בבג"ץ 2334/17, יחד רמת השרון נ' ועדת הכספים וח"כ משה גפני, ניתן פסק דין ב-15.6.2021 שקבע כי שיקול דעת ועדת הכספים באישור סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מוגבל בעיקרו לבקרה פרלמנטרית על תקינות ההליך, ולא לסירוב מהותי לגוף שאושר בידי רשות המסים; ההחלטה הפכה את עמדת הוועדה ביחס לעמותה מיסיונרית. פסק הדין, 15.6.2021. בבג"ץ 9957/17 שפיר נ' שר האוצר, שניתן ב-15.1.2024, נדונה שקיפות נתוני תקציב והעברות תקציביות, בהמשך לעתירות סתיו שפיר; עוד קודם, ב-2019, בג"ץ שלח את הצדדים לגבש פתרונות לשקיפות במערכת מרכב"ה. בג"ץ 9957/17; ynet, 27.1.2019. בבג"ץ 2337/21 התנועה לאיכות השלטון נ' היועמ"ש, שנגע להסתייגות שהוכנסה בוועדת הכספים בראשות גפני לחוק אנשי צד"ל ולמענקי קורונה, העתירה נדחתה כתיאורטית לאחר חלוקת המענקים. בג"ץ 2337/21.
• הליכים סביב תקציבי חרדים, דרעי ונתניהו: ב-2023 עתירת חדו"ש נגד תלושי המזון של אריה דרעי הובילה לכך שבג"ץ אישר את חלוקת 400 מיליון השקלים לשנת 2023 אך קבע כי הקריטריונים ייבחנו מחדש לגבי 2024. כלכליסט, 2023; ynet, 13.9.2023. במרץ 2026 פורסם כי עתירה לבג"ץ ביקשה לעצור הקצאת כמיליארד שקל בכספים קואליציוניים לחינוך החרדי, בטענה ל"תקציב פיקטיבי"; בהמשך דיווח N12 כי בג"ץ קבע שהעברת כמיליארד שקל לחינוך החרדי אינה חוקית והורה על דיון מחדש בוועדת הכספים ביחס ליתרה. כלכליסט, מרץ 2026; N12, מרץ 2026. ביוני 2026 דווח על צו ביניים נוסף שמנע העברות מכוח החלטת ועדת הכספים מ-25.12.2025 למוסדות חרדיים, עד החלטה אחרת. עולם קטן, יוני 2026.
• דו"חות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: לא אותר דו"ח מבקר מדינה אישי נגד גפני עצמו בעשור האחרון; כן אותרו מסמכים מוסדיים שבהם ועדת הכספים בראשותו מטפלת במועדים ובתקציבי ביקורת. ב-11.10.2023 פנה מבקר המדינה ליו"ר ועדת הכספים גפני בבקשה להארכת מועד למסירת דו"ח ביקורת על חשבונות הסיעות והרשימות בבחירות לכנסת ה-25 ובתקופה השוטפת; ב-24.3.2025 פנה שוב מבקר המדינה בבקשה לדחיית מועד הגשת דוחות כספיים של סיעות. מכתב מבקר המדינה, 11.10.2023; מכתב מבקר המדינה, 24.3.2025. כבר ב-9.11.2020 פרסם שקוף כי ועדת הכספים אישרה דחייה נוספת בהגשת דוחות מפלגות למבקר המדינה, מה שעיכב את פרסום ממצאי הביקורת על מימון מפלגות. שקוף, 9.11.2020.

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

• סתירה 1 - לפיד: חרם מוחלט מול פרגמטיזם תקציבי. לפני: ב־6 באוגוסט 2019, בערוץ 7, גפני אמר על יאיר לפיד: “אנחנו יודעים מה עמדתו של לפיד... ולא נשב איתו לעולם” ערוץ 7. אחרי: ב־17 בספטמבר 2022, ב“פגוש את העיתונות” ב־N12, אמר: “מלפיד היינו מקבלים יותר מנתניהו” והוסיף שאם לא יהיו 61 לגוש נתניהו - “נשב כל הגוש ונעשה את החשבון מה לעשות” N12.
• סתירה 2 - גנץ: שלילה מוחלטת מול אפשרות החלטה משותפת. לפני: ב־5 במרץ 2019, בחרדים10, גפני הבהיר: “נלך עם ביבי. לא נשב עם לפיד ולא נתמוך בבני גנץ” חרדים10. אחרי: ב־23 באוקטובר 2022, בראיון ל־ice, אמר לגבי תרחיש שאין 61 לנתניהו: “כל הגוש ישב ונחליט ביחד לאיזו ממשלה נלך ועם מי נשב. האם נשב עם גנץ או לא נשב אתו” ice.
• סתירה 3 - אופוזיציה: “לא אסון” מול “שלטון בכל מחיר”. לפני: ב־7 בספטמבר 2019, ב“פגוש את העיתונות” ב־N12, אמר: “אני רוצה להיות בקואליציה, אבל זה לא אסון שנהיה באופוזיציה... אני אוהב להיות אופוזיציה” N12. אחרי: ב־28 ביוני 2022, בראיון ל“בחדרי” שפורסם בכל רגע, אמר: “נלך לשלטון בכל מחיר” ו“לפיד לא אופציה” כל רגע; ב־26 באוקטובר 2022, בגלובס, ניסח זאת כך: “אני לא שמאלן ולא ימני... איפה שנקבל כסף, לשם נלך” גלובס.
• סתירה 4 - ניהול ועדת הכספים: “מייצג את כולם” מול שימוש בוועדה כמנוף מגזרי. לפני: ב־21 בנובמבר 2022, עם חזרתו לראשות ועדת הכספים, אמר גפני ב־ynet: “כאן עובדים יחד, אופוזיציה וקואליציה... אני מקבל עלי את עול יו”ר הוועדה, כמי שמייצג את כולם” ynet. אחרי: ב־29 במאי 2024, כלכליסט דיווח כי גפני עיכב עודפי תקציב בסך 5.9 מיליארד שקל עד להסדרת 600 מיליון שקל למורות חרדיות, ואיים להתפטר מראשות הוועדה כלכליסט. דוגמה נוספת לניהול הוועדה בהקשר נתניהו: ב־23 בפברואר 2023 ועדת הכספים בראשותו אישרה מימון לשני מעונות ראש הממשלה, כולל ביתו הפרטי בקיסריה N12.
• יחסים עם נתניהו: נאמנות, הגנה משפטית, ואז משבר אמון. ב־28 בינואר 2020, באתר אמס, גפני אמר: “אני לא חושב שהיה למדינת ישראל ראש ממשלה טוב מנתניהו”, הגן עליו בפרשות הפליליות - “לא היה נכון להגיש כתבי אישום נגד נתניהו על חמגשיות” - וקבע: “נתניהו יכול להיות ראש ממשלה גם אם יש כנגדו כתבי אישום” אמס. ביוני 2026 התמונה התהפכה: ב־24 ביוני 2026, ynet דיווח כי גפני הטיח בנתניהו: “אין לנו אמון, איך אפשר ללכת איתכם דרך”, ו“הבטחת את המעונות ואתה לא מקיים. מה קיבלנו מכם? כלום” ynet.
• דרעי, ש”ס ויריבויות פנימיות בקואליציה החרדית־ימנית. היחסים עם דרעי נעו בין תיאום לבין עימות: ב־2022–2026 גפני ודרעי פעלו יחד מול נתניהו סביב חוקי הגיוס והמעונות, כולל הודעה משותפת ביוני 2026 על דרישה לקדם “חוק יסוד לימוד תורה” וחוק לעצירת מעצרי לומדי תורה ynet. מנגד, ב־23 בפברואר 2026 תקף גפני את דרעי בישיבת סיעה: “כשהדבר נוגע לג’ובים הוא עושה דין לעצמו” בחדרי חרדים; ב־30 באפריל 2026 החריף ואמר על ש”ס: “אני רותח מזעם... ש”ס לא עומדים בזה” וואלה. מול סמוטריץ’ נרשם עימות מוקדם יותר, באפריל 2022: גפני טען שנתניהו “עמד להרכיב ממשלה” וסמוטריץ’ “מנע את זה, ההיסטוריה תשפוט אותו” ynet.

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - יחסים עם נתניהו ודרעי

• קו הברית עם נתניהו: במרץ 2019, ב-N12, ש״ס ויהדות התורה הוצגו כמי שמצהירות על שיתוף פעולה עם נתניהו ושלילת ישיבה עם יאיר לפיד; הכותרת כללה את המסר "לא נשב עם לפיד בשום סיטואציה", והכתבה תיארה את שיתוף הפעולה החרדי סביב נתניהו לקראת הכנסת ה-21. N12, מרץ 2019
• לאחר בחירות ספטמבר 2019: ב-17 בספטמבר 2019, חדשות 13 דיווחו כי נתניהו התקשר לגפני, וגפני הצהיר שיהדות התורה תמליץ עליו לנשיא להרכבת הממשלה; באותה ידיעה דווח גם שנתניהו אמר לדרעי: "אנחנו ביחד כל הזמן". חדשות 13, 17.09.2019
• מתחים בין גפני לדרעי בתוך הגוש החרדי: באפריל 2019, "בחדרי חרדים" דיווח כי לאחר נתק בין דרעי לגפני התקיימה ביניהם שיחת תיאום ראשונה לקראת המו״מ הקואליציוני עם הליכוד, וכי דרעי הנחה את צוות ש״ס לעבוד בתיאום הדוק עם יהדות התורה בנושאי בני הישיבות, הכותל והכשרות. בחדרי חרדים, אפריל 2019
• הציר גפני–דרעי מול נתניהו בתקציב וחוק הגיוס: בדצמבר 2020, ynet דיווח כי גפני דרש מנתניהו שכל פשרה סביב תקציב המדינה תכלול התחייבות לקידום חוק הגיוס, וכי ש״ס ויהדות התורה ביקשו לעגן בחקיקה את המשך הפטור לתלמידי ישיבות. ynet, דצמבר 2020
• עימות עם נתניהו סביב סמוטריץ׳ ותחומי ועדת הכספים: בדצמבר 2022, N12 דיווח כי גפני זעם על נתניהו בעקבות ההסכם עם בצלאל סמוטריץ׳, בטענה שהקמת ועדת רפורמות תפגע בוועדת הכספים בראשותו; צוטט שם המסר "לא נסכים לזה". N12, דצמבר 2022
• שיתוף פעולה מחודש בין גפני לדרעי - לצד נתק תקופתי: בספטמבר 2023, "כיכר השבת" דיווח על פגישה חשאית בין גפני לדרעי לאחר "נתק ממושך", על רקע הבחירות המקומיות ושאלת שיתוף הפעולה בין דגל התורה לש״ס. כיכר השבת, ספטמבר 2023
• חוק הגיוס כנקודת לחץ על נתניהו: במרץ 2024, ynet דיווח שנתניהו קיים סדרת התייעצויות לקראת הצבעה בממשלה על טיוטת חוק הגיוס, וכי בין המשתתפים היו דרעי וגפני; לפי הדיווח, נתניהו ראה במשבר עם החרדים מוקד סיכון פוליטי. ynet, מרץ 2024
• אולטימטום חרדי לנתניהו: בדצמבר 2024, N12 דיווח כי החרדים העבירו מסר שלפיו "חוק גיוס - או חוק לפיזור הכנסת", וגפני, יו״ר ועדת הכספים, רמז שמפלגתו אינה ממהרת לעזוב את הקואליציה אך משתמשת במנופי לחץ. N12, דצמבר 2024
• הודעה משותפת של דרעי וגפני מול אגף גולדקנופף: במרץ 2025, ynet דיווח כי דרעי וגפני פרסמו הודעה משותפת שבה בירכו על הכנסת מיליארד שקל מתקציב הישיבות לבסיס התקציב, בניגוד לקו של יצחק גולדקנופף שאיים להתנגד לתקציב. ynet, מרץ 2025
• משבר אמון מול נתניהו ב-2026: ביוני 2026, ynet דיווח כי בפגישת "הדיל" עם נתניהו אמר גפני: "אין לנו אמון, איך אפשר ללכת איתכם דרך", על רקע סירוב נתניהו לקדם את חוק סבסוד המעונות; לפי הדיווח, דרעי וגפני דרשו קידום מיידי של חוק יסוד לימוד תורה והחוק לעצירת מעצרי לומדי תורה. ynet, יוני 2026
• החרמת ישיבת ראשי הקואליציה: ביוני 2026, ynet דיווח שנתניהו הזמין את ראשי הסיעות החרדיות לישיבת ראשי קואליציה, אך הם החרימו והדיון בוטל; לפי הדיווח, גפני סירב לעסקת חליפין והתעקש על חוק סבסוד המעונות או פיזור הכנסת. ynet, יוני 2026

7.2 - ניהול ועדת הכספים

• כניסה לתפקיד והמשכיות: באפריל 2009, ynet דיווח כי גפני נבחר פה אחד ליו״ר ועדת הכספים; וואלה דיווחה באותו חודש כי סיעת יהדות התורה בחרה בו לתפקיד אף שמאיר פרוש נחשב קודם לכן מועמד צפוי. ynet, אפריל 2009 / וואלה, 01.04.2009
• תיעוד רשמי של כהונתו המוקדמת: בפרוטוקול ועדת הכספים של הכנסת ה-18 מ-9 בדצמבר 2009, באתר Open Knesset, גפני מופיע כיו״ר הוועדה. Open Knesset, 09.12.2009
• חזרה לראשות הוועדה בכנסת ה-20: ב-1 ביוני 2015, פרוטוקול Open Knesset תיעד את בחירת גפני ליו״ר ועדת הכספים בכנסת ה-20. Open Knesset, 01.06.2015
• שקיפות העברות תקציביות: ביוני 2014, כלכליסט דיווח שבג״ץ שלח את האוצר והכנסת לגבש בתוך 90 יום נוהל להעברות תקציביות בעקבות עתירת סתיו שפיר נגד מנגנון ההעברות בוועדת הכספים; הנושא הפך לחלק מרכזי בביקורת על עבודת הוועדה גם בתקופות שבהן גפני עמד בראשה. כלכליסט, יוני 2014
• יישום נוהל ההעברות ומחלוקת מול האוצר: במאי 2016, כלכליסט דיווח כי לאחר חודשים שבהם ועדת הכספים סירבה לדון בבקשות להעברות תקציביות בטענה שהאוצר אינו עומד בנוהל החדש, הוועדה דנה בהעברות בסך כ-260 מיליון שקל; סתיו שפיר פנתה לגפני בטענה: "הבקשות הן לא לפי הנוהל". כלכליסט, מאי 2016
• עימותים מול משרד האוצר: באוקטובר 2018, גלובס דיווח על עימות חריף בין גפני למנכ״ל האוצר שי באב״ד סביב הצעת החוק להקמת ועדה ליציבות פיננסית; באב״ד אמר לגפני: "שברת סיכום, אתה משקר, וזה יהיה הדדי". גלובס, אוקטובר 2018
• כנסת 25 - בחירה מחודשת: ב-4 בינואר 2023, פרוטוקול Open Knesset תיעד את המלצת ועדת הכנסת לבחור בגפני כיו״ר ועדת הכספים; ynet דיווח באותו יום כי גפני אמר בכניסתו לתפקיד שהוא מקבל עליו את "עול יו״ר הוועדה" ושהוא "מייצג את כולם". Open Knesset, 04.01.2023 / ynet, ינואר 2023
• כספים קואליציוניים ומלחמת חרבות ברזל: בנובמבר 2023, כלכליסט דיווח כי גפני הודה ששר האוצר סמוטריץ׳ הקפיא פניות תקציביות בהיקף 1.352 מיליארד שקל לעורף, למינהלת תקומה ולמפונים; הדיווח תיאר ויכוח על שילוב כספים קואליציוניים בפניות. כלכליסט, נובמבר 2023
• ביקורת אופוזיציונית על השבתת דיונים: במרץ 2024, כלכליסט דיווח כי באופוזיציה טענו שגפני הוציא את ועדת הכספים לחופש משום שלא אושרה העברת 590 מיליון שקל למורות חרדיות במסגרת "אופק חדש"; מלשכת גפני נמסר שהוועדה קיימה דיונים מרתוניים על התקציב. כלכליסט, מרץ 2024
• מחקר ביקורתי על דפוסי ניהול הוועדה: במרץ 2025, N12 פרסם כתבה על חוות דעת בנושא הקצאת תקציבים קואליציוניים; לפי הכתבה, חוות הדעת ייחסה לוועדת הכספים תחת גפני שיטות כגון "הפצצות שטיח", ריבוי סעיפים להצבעה מהירה, הצגת מידע לא מדויק וצמצום תפקיד הדרג המקצועי. N12, מרץ 2025
• מקור המסמך שעליו התבססה הביקורת: חוות הדעת שפורסמה במרץ 2025 ונכללה בתוצאות החיפוש מפרטת טענות על דפוסי ניהול בוועדת הכספים, לרבות שימוש בדפי החלפה ושינויים תכופים בסדר היום; המסמך אינו פסק דין אלא חוות דעת/מסמך ביקורתי. חוות דעת, מרץ 2025
• שמירת השפעה גם לאחר פרישה פורמלית: ביולי 2025, גלובס דיווח כי גם לאחר שדגל התורה פרשה מהממשלה וגפני נאלץ לפנות את כיסא יו״ר ועדת הכספים, הוא המשיך לנהל בפועל דיונים כמי שממלא מקום היו״ר הזמני בדיונים על מתווה הפיצויים של "עם כלביא". גלובס, יולי 2025