יעקב ברדוגו
ברדוגו הוא לא פרשן. פרשן זה אחד שמסתכל על המשחק מהיציע ורושם לעצמו הערות. ברדוגו יורד לדשא, עושה פאול, שורק לפנדל, ואז עולה לשידור להסביר למדינה איך השופט תפר פה תיק.
בהגרלות של מפעל הפיס יש לך סיכוי של אחד למיליון לזכות. בהגרלה של ברדוגו, המספרים תמיד מסתדרים: הוא גם המנכ״ל, גם הזוכה הראשי, וגם זה ששואל בסוף בשידור מאיפה הכסף.
ברדוגו נוהג להשוות את נתניהו לצ׳רצ׳יל. כשאמרו לו שצ'רצ'יל ניצח את הנאצים, הוא חשב רגע וקבע: "כן, אבל ביבי עשה את זה בלי לשלם על סיגרים״.
ברדוגו בלי תעודת עיתונאי, שלא חקר כלום מעולם, מחזיק מדינה שלמה בביצים. זה כמו שאני אנתח אותך עם לב פתוח ואגיד שזה בסדר כי ראיתי אתמול פרק של ״האנטומיה של גריי״.
הוא קורא להם "כנופיית סלאח א-דין", כי ברדוגו גילה טריק גאוני: ברגע שאתה מצמיד שם של רחוב ממזרח ירושלים לאנשים עם עניבות ממרכז תל אביב, הקהל בבית כבר מביא את הלפידים לבד.
נתניהו לא דיבר בעברית עם עיתונאים ישראלים מאז 2021, אבל לברדוגו הוא מעניק ״ראיון״ נדיר. זה בעצם ראיון שבו המראיין מוחא כפיים בקצב, והמרואיין מנהל שיחת מוטיבציה מרתקת עם מראה.
״לא יסתמו לו את הפה", הבטיחו הפרומואים בערוץ 14. כאילו מישהו פעם הצליח. האיש מדבר בערב יותר ממכונת ירייה, ונהנה פחות או יותר מאותו אחוז פגיעה מדויק בעובדות.
אם ראש השב"כ מעצבן אותו, הוא פשוט "יוסיף לו עוד כמה דברים". כי במדינת ברדוגו, שירות הביטחון הכללי הוא בסך הכל עוד חברת שמירה מקומית שצריכה ליישר קו עם הבוס.
בסוף, כשכל הרעש הזה ייגמר איכשהו, ברדוגו בטוח לא יישב לכתוב ספר זכרונות שקט מול הים. הוא פשוט ישב מול מיקרופון שכבר נותק מהחשמל, וימשיך להסביר לקירות מסביבו למה הם שמאלנים מדי
- ברדוגו נולד וגדל בלוד, עם סיום לימודי משפטים ומדע המדינה החל לעבוד עם מקסים לוי, לימים ראש העיריה מטעם הליכוד.
- את הקפיצה מהעיסוק המקומי לארצי ביצע כשהחל לעבוד עם דוד לוי, בכיר בליכוד, ומי שזוהה יותר מכל עם הנושא המזרחי בליכוד.
- הוא היה מנכ״ל מפעל הפיס, והחברה למשק וכלכלה. ובכל התפקידים המשיך לשאת את האידיאולוגיה הימנית של הליכוד.
- הוא פרץ לתודעה הציבורית בגדול, כאשר זכה בגביע הקדוש: כשירון דקל (אז מפקד גלי צה״ל) מינה אותו לפרשן פוליטי בכיר, וברדוגו קיבל פינה יומית ביומן הערב של התחנה.
- הוא מעולם לא עבד כעיתונאי, לא נדרש לחתור לאמת או לעובדות, לא לשמור על חסיון מקורות ולא להצליב מקורות - אבל דבריו כפרשן פוליטי הדהדו בכל מקום.
- בתצהיר של ניר חפץ בתיקי האלפים, טען שברדוגו מונה לתפקיד הפרשן הפוליטי של התחנה הצבאית בלחץ של נתניהו.
- זאב אלקין טען בראיון, שברדוגו מקבל הוראות מנתניהו.
- כשפוטר מגלי צה״ל עבר מייד לערוץ 14, שם קיבל תוכנית יומית, שבה המשיך להפיץ את הפרשנות הפוליטית-ימנית-נתניהו שלו.
- ברדוגו זכה ל״ראיון״ עם נתניהו, שלא התראיין ראיון עיתונאי בעברית מאז מרץ 2021.
- הוא כינה את נתניהו ״דמות היסטורית צ׳רצ׳יליאנית״.
- הוא טבע את הביטוי ״כנופית סלאח א-דין״ לאנשי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, משום ש״תפרו״ תיקים לראש הממשלה ולחברי הקואליציה. למנדלבליט קרא ״המן. דלבליט״
ברדוגו (61) גדל בלוד, אם תרצו, לא רחוק מאולפני ערוץ 14, שטרם באו לעולם. הוא בן למשפחה דתית-מרוקאית, בוגר מדרשית נעם, שם כבר הפגין דעות ימניות, שירת במודיעין. את הקריירה הציבורית שלו התחיל אולי קרוב לבית, בלוד, אבל עם שאיפות רחוקות. עם סיום לימודי מדע המדינה ומשפטים, שבמהלכם היה פעיל במסגרות סטודנטים של הליכוד, החל לעבוד עם מקסים לוי, לימים ראש עיריית לוד מטעם הליכוד. הוא היה אחראי על שיקום השכונות, אחד מפרויקטי הדגל של ממשלת הליכוד שאחרי המהפך. פרויקט שזוהה עם הליכוד ורשום במידה רבה על שמו של מנחם בגין.
מלוד צמח למנגנון השילטון המקומי, ואז עשה את הקפיצה לליגה הארצית, לאומית אם תרצו. ברדוגו חבר לאח הגדול, דוד לוי, שגם היה בכיר בליכוד ובממשלה, וגם היה אחד מנושאי הדגל המזרחי במפלגה. לימים נשא את ״נאום הקופים״ המפורסם, אחרי שהפסיד במירוץ לראשות הליכוד. הוא היה יועץ, יד ימינו ואיש סודו של לוי. (פרופיל News1).
בתקופה שבה עבד עם דוד לוי, הצליח ברדוגו בכשרונו ללמוד את רזי העסקנות הפוליטית, את סודות המנגנונים המפלגתיים, את הסודות שמאחורי הקלעים ובקידמת הבמה.
גם כשעזב את הפוליטיקה, והלך למנכ״ל את החברה למשק וכלכלה, ואחר כך את מפעל הפיס, לא שכח את בית הגידול הפוליטי שלו. גלובס תיאר את בחירתו למפעל הפיס, ממאבקי כוח בין נתניהו, ליברמן ודוד לוי; מבקר המדינה קבע אחר כך כי תהליך הבחירה “לקה באופן מהותי” וכי עלה חשש ששיקולים פוליטיים השפיעו על המינוי (גלובס | דוח מבקר המדינה 2000).
אבל ניהול הגרלות לא ענה על הרעב הפוליטי של ברדוגו, והוא מונה כיועץ אישי של דוד לוי, בתפקידו כשר חוץ ולנציגו במגעים מדיניים. מכיוון שברדוגו לא היה עובד מדינה, הזהיר שמואל הולנדר, נציב שירות המדינה אז כי קיימת “בעיה משפטית וממלכתית” בכך שאדם שאינו עובד משרד החוץ מייצג את המדינה במו"מ בינלאומי (גלובס). מבקר המדינה הוסיף כי פעילותו הפוליטית והמדינית פגעה בתפקודו בפיס ובתדמית הארגון. זו הייתה, במידה רבה, תבנית מוקדמת: תפקיד רשמי אחד, השפעה לא רשמית בהרבה זירות אחרות. מצד שני, מדהים לגלות שהיו ימים שבהם הקפידו על נורמות ציבוריות נקיות יותר, גם תחת ממשלות ליכוד.
ואז הגיע הגביע הקדוש. ירון דקל, אז מפקד גלי צה״ל, מינה אותו לפרשן הפוליטי של התחנה. ולצד תוכנית שבועית שולית, קיבל גם פינה יומית קבועה ביומן הערב, תוכנית בזמן האזנת שיא, שבה כולם בפקקים בדרך הביתה מהעבודה.
ואם עד אז שמו היה ידוע בעיקר במעגלים המפלגתיים, ובעיקר בערוגות הימין, האכסנייה המכובדת בתחנת רדיו ציבורית ארצית העניקה לו במה ומיקרופון שיהדהדו את דעותיו הימניות. ברדוגו, שמעולם לא עבד כעיתונאי, לא נדרש לחתור לאמת או לעובדות, לא התאמן בשמירה על חסיון מקורות ומידע, לא היה צריך להצליב מקורות, קפץ היישר לעמדת הפרשן. ולא נדרש אפילו למינימום של גילוי נאות, מתוקף היותו איש עסקים, יועץ לבעלי הון, או מקורב לאנשי שררה. בעמדת הפרשן לא עמד ברדוגו למבחן אמינות, עובדות, ניגודי עניינים, או כל נורמה עיתונאית אחרת הנדרשת בתחנת רדיו ציבורית. ובתחנה הצבאית הפך לאחד הקולות המזוהים ביותר עם נתניהו. יש אומרים, שנתניהו היה מי שקידם את ברדוגו לתפקידו בגלי צה״ל. כך, לפחות נטען בתצהיר של ניר חפץ ( 24.1.22) בתיק האלפים: ברדוגו הפך מגיש קבוע בגלי צה״ל בעקבות “התערבות ישירה” של נתניהו אצל מפקד התחנה ירון דקל; לפי התצהיר, בשנים 2015–2017 ברדוגו נהג להיפגש עם נתניהו ולשוחח עמו בטלפון באופן תכוף וואלה ברנז׳ה, 24.1.2022. תחקיר זמן ישראל תיאר את עליית כוחו בתחנה כטשטוש בין שידור ציבורי לכלי פוליטי (זמן ישראל).
גם זאב אלקין, לשעבר מקורב לנתניהו, אמר בראיון (16.3.21) כי היה עד להשפעת נתניהו על ברדוגו; כשנשאל אם שמע את נתניהו “מעביר הוראות לברדוגו”, השיב: “הרבה מעבר לזה” (וואלה, 16.3.2021).
אבל עם פרישתו של ירון דקל מהתחנה, ירדה גם פינת הפרשנות של ברדוגו מיומן הערב.
המעבר לערוץ 14 היה טבעי, אולי אפילו מתריס לשינוי מעמדו בתחנה הצבאית. סמוך לאחר הדחתו מגלי צה"ל הודיע הערוץ כי ברדוגו יגיש תוכנית יומית תחת הכותרת “לא יסתמו לו את הפה” (ערוץ 14). מאז הפך לאחד מקולות הדגל של הערוץ - חריף, ממושמע אידיאולוגית, ולעתים חסר בלמים.
המעבר לטלוויזיה שיחרר את ברדוגו אפילו מכבלי מראית העין של הנייטרליות הפרשנית. ב־2025 אמר ברדוגו כי העצימות שלו נועדה “כדי לשמר את שלטון הימין ואת שלטון נתניהו” (ישראל היום). הוא כינה את נתניהו “דמות היסטורית צ'רצ'יליאנית”, ובהמשך אף אמר כי נתניהו “משתווה ואף עולה על צ'רצ'יל” (ice). זו כבר אינה פרשנות מהיציע. זו תזמורת עידוד עם מיקרופון, גם אם המנצח מתעקש שהוא רק מנתח את המנגינה. לא אחת דווח שברדוגו לא רק מתאר ומפרשן את הפוליטיקה, אלא משפיע עליה. הוא נצפה לעיתים קרובות בקרבה יתרה לנתניהו, ומקבל מקום של כבוד במטוסו של ראש הממשלה במסעותיו לארה״ב, ואף זכה לקבל ״ראיון״ נדיר עם ראש הממשלה בעברית (נתניהו לא העניק ראיון עיתונאי בעברית מאז מרץ 2021).
על מנדלבליט דווח שכינה אותו “המן.דלבליט” (ice).
על היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה אמר כי “הורתה ללהב 433 להתחיל לתפור תיקים לחברי הקואליציה” (סרוגים).
הירבה לכנות את אנשי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה ״כנופיית סלאח-א-דין״ על שם הרחוב שבו שכן משרד המשפטים בירושלים המזרחית.
על בג"ץ כתב שאם יבטל את בחירת העם, “מיליון איש צריכים לצור עליו” (ערוץ 14).
אחרי פרשת המסמכים בלשכת נתניהו אמר כי נעשה שימוש ב“כוח החקירה” כדי “להפוך את השלטון בישראל”, ואף השווה את הערב ההוא ל־7 באוקטובר - השוואה שאפילו במונחי שיח ישראלי עכור נשמעה כמו צלצול אזעקה מיותר (Ynet).
באפריל 2025 פנה לראש השב"כ רונן בר ואמר: “אם תעצבן אותנו - גם נוסיף לך עוד כמה דברים אחרים”, ובהמשך: “אנחנו לא מפחדים. אתם לא יכולים לעצור אותנו” (מאקו).
גם בתוך הימין הוא לא תמיד שחקן קבוצתי, ומעדיף מהלכים אישיים. במאי 2025 האשים אותו יריב לוין כי “דרש ממני דברים אישיים ואיים עליי”. מיקי זוהר דיבר על “תופעת האיומים”, ושלמה קרעי כינה אותו “עסקן כוחני” (Ynet).
המשטרה פתחה בבדיקה כשהחשד הוא סחיטה באיומים, אך בהמשך דווח שהתיק נסגר לאחר שהשרים לא מסרו תלונות פליליות או לא שיתפו פעולה (סרוגים).
בבתי המשפט ספג ברדוגו מכות משלו: ב־2025 חויב בפיצוי לניר חפץ בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע (News1: קישור), ובתיק אחר חויב בפיצויים לרביב דרוקר בגין פרסום לשון הרע (העין השביעית).
אלה אינם פרטים שוליים. הם מלמדים שהרטוריקה הלוחמנית, כשהיא יוצאת מהאולפן אל עולם העובדות, פוגשת לפעמים קיר.
בסוף, ברדוגו אינו רק אדם. הוא מודל פעולה: צמיחה ממנגנון ציבורי, קשרים פוליטיים, תיווך לא רשמי, כסף שמגיע מאזורי דמדומים של ייעוץ וקשרים, ולבסוף אולפן טלוויזיה שמעניק לכל זה לגיטימציה יומיומית. השאלה איננה אם מותר לו להחזיק בדעות חריפות. מותר. השאלה היא מתי פרשן פוליטי מפסיק לפרש את המציאות - ומתחיל לנהל אותה מאחורי הקלעים, בעודו מסביר לצופים שכולם חוץ ממנו הם בעלי אינטרסים.
מקור ההון הפומבי של ברדוגו אינו מופיע בדוח הון רשמי פתוח לציבור; לפי מקורות עיתונאיים, מסלול הכסף המוכר שלו כולל תפקידים בכירים בשלטון המקומי ובחברה למשק וכלכלה, כהונה כמנכ״ל מפעל הפיס, ייעוץ עסקי לאחר הפרישה, פעילות נדל״ן, קשרים לעולם ההימורים והקזינו, ותשלומי ייעוץ שנבדקו בדוחות מבקר המדינה זמן ישראל, 2.9.2020 ; mako, 15.5.2025.
בתחום ההימורים והקזינו, גלובס דיווח ב־14 בפברואר 2005 כי ברדוגו פעל במשך תקופה ארוכה בשם מרטין שלאף וחברת קזינו אוסטריה לקידום אוניית ההימורים “קנקון” באילת; NRG דיווח כבר ב־2004 כי ברדוגו אישר שהוא מטפל ב“היבטים שונים” של הכשרת האונייה גלובס, 14.2.2005 ; NRG/מקור ראשון, 2004.
דו״ח מבקר המדינה על האגודה למען החייל, שפורסם ב־2009, הוא מקור מרכזי לשאלת “מאיפה הכסף”: במאי 2006 התקשרה האגודה עם ברדוגו בהסכם “ייעוץ וסיוע בקבלת תמיכה והגרלות”, ולאחר חתימת הסכם חדש בין מפעל הפיס לאגודה שילמה לחברה שבבעלותו 1.2 מיליון שקל; המבקר קבע כי ההתקשרות לא הובאה לוועד המנהל וכי לא נמצאה אסמכתה לשירותים שניתנו בקשר להסכם עם הפיס מבקר המדינה, 2009.
בחקירה הפלילית בפרשת מפעל הפיס, נחקר ברדוגו ב־2008 בחשד שקיבל כספים ממשווקים; ב־4 באוגוסט 2009 דיווח ynet כי פרקליטות מחוז מרכז סגרה את תיק החקירה נגדו מחוסר ראיות, וברדוגו אמר: “אני שמח. אלו חדשות טובות” ynet, 4.8.2009.
כלכליסט דיווח באותו יום כי הפרקליטות אימצה את המלצת המשטרה שלא להעמיד לדין את ברדוגו ואת יתר המעורבים בפרשה, וסגרה את התיקים בנימוק של חוסר אשמה; לכן הממצא המשפטי הסופי בפרשת הפיס הפלילית הוא סגירת תיק, לצד ממצאים מנהליים־ביקורתיים נפרדים של מבקר המדינה בנושא האגודה למען החייל כלכליסט, 4.8.2009.
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- יעקב ברדוגו נולד בלוד ב־23 במרץ 1965; לפי פרופיל News1 המעודכן ל־28 בנובמבר 2000, הוא בן למשפחה דתית בת שישה ילדים, הוריו עלו ממרוקו, אביו עבד באל־על והיה ממנהיגי הקהילה בלוד, וברדוגו למד במדרשית נעם בפרדס חנה News1, פרופיל “ברדוגו יעקב”. מקור אנציקלופדי נוסף מציין כי הוריו ילידי מקנס, עברו דרך מרסיי ועלו לישראל לאחר מכן המכלול, “יעקב ברדוגו”.
- שירותו הצבאי מתואר כשירות בחיל המודיעין; המכלול מציין גם שירות ביחידה 8200, ואילו News1 מוסיף כי במקביל לשירותו שימש מדריך בתנועת בית"ר בלוד המכלול, “יעקב ברדוגו”, News1, פרופיל “ברדוגו יעקב”. מבחינת השכלה, News1 מונה תואר ראשון במדע המדינה, לימודים לתואר מוסמך במינהל ציבורי באוניברסיטת תל אביב, ותואר במשפטים ממכללת רמות משפט ואוניברסיטת תל אביב; לפי אותו פרופיל, הוא התמחה אצל עו"ד אמנון זכרוני וקיבל רישיון עריכת דין ב־1997 News1, פרופיל “ברדוגו יעקב”. בכתבת גלובס מ־17 בספטמבר 1998 ברדוגו עצמו צוטט: “בין החודשים מארס 1995 למארס 1996 עשיתי את ההתמחות הרשמית במשרד זכרוני” גלובס, “ברדוגו ניהל את החברה למשק וכלכלה...”.
- כבר בתקופת הלימודים ניכרת זיקה פוליטית ימנית: News1 מציין כי במדרשית נעם השתתף בהפגנות בעד ארץ ישראל השלמה, ובאוניברסיטת תל אביב היה יו"ר “סטודנטיון”, תא הסטודנטים של המחנה הלאומי News1, פרופיל “ברדוגו יעקב”. ארכיון מכון ז'בוטינסקי מתעד כרזה משנת 1988 למפגש באוניברסיטת תל אביב בהשתתפות בנימין בגין, ערן גריפל ויעקב ברדוגו, תחת ההערה “סטודנטיון - תנועה סטודנטיאלית לאומית” מכון ז'בוטינסקי, פריט כרזה 3426.
- הקריירה הציבורית המוקדמת שלו התחילה בלוד: לפי News1, בסוף שנות ה־80 החל לעבוד עם מקסים לוי, ראש עיריית לוד; בשנים 1986–1989 ניהל את פרויקט שיקום השכונות בלוד, וב־1989 סייע ללוי במערכת הבחירות לראשות מרכז השלטון המקומי News1, פרופיל “ברדוגו יעקב”. לאחר זכיית לוי, ברדוגו מונה לסמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, בשנים 1990–1994 כיהן כמנכ"ל המרכז, וב־1994 מונה למנכ"ל החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי News1, פרופיל “ברדוגו יעקב”. לפי News1, בתקופתו בחברה למשק וכלכלה גדל היקף הפעילות מכ־200 מיליון ש"ח לכ־800 מיליון ש"ח News1, פרופיל “ברדוגו יעקב”.
- המעבר לפוליטיקה הארצית עבר דרך דוד לוי וגשר: News1 מציין כי ב־1993 הפך ברדוגו לאחד מאנשי סודו של ח"כ דוד לוי, וב־1996 שובץ במקום ה־41 ברשימת הליכוד־גשר־צומת לכנסת ה־14 News1, פרופיל “ברדוגו יעקב”. לאחר הבחירות, לפי News1, מונה בידי שר החוץ דוד לוי לנציג משרד החוץ בשיחות עם הפלסטינים, ולפי גלובס מ־4 בנובמבר 1997 לוי מינה אותו בספטמבר 1996 כיועץ אישי בשכר סמלי של שקל אחד בשנה וכנציגו בוועדת ההיגוי למו"מ עם הפלסטינים גלובס, “נציב שירות המדינה...”. באותה כתבה צוטט נציב שירות המדינה שמואל הולנדר: “ברדוגו איננו עובד משרד החוץ או עובד מדינה, ולכן קיימת בעיה משפטית וממלכתית בשעה שהוא מייצג את המדינה במו"מ בינלאומי” גלובס, 4 בנובמבר 1997.
- ב־27 במאי 1997 אישר דירקטוריון מפעל הפיס את מינוי ברדוגו למנכ"ל, לאחר שכיהן כמנכ"ל החברה למשק וכלכלה גלובס, “דירקטוריון מפעל הפיס אישר...”. כבר לפני המינוי, ב־22 במאי 1997, גלובס תיאר את הבחירה כמינוי המעורב במאבקי כוח פוליטיים בין נתניהו, ליברמן ודוד לוי, לצד הערכה לכישוריו הניהוליים במרכז השלטון המקומי גלובס, “ברדוגו זוכה בפיס”. בראיון גלובס מ־1998, כמנכ"ל הפיס, אמר ברדוגו על אסטרטגיית השיווק שמצא עם כניסתו: “לא תורה שבכתב ובוודאי לא תורה שבעל פה” גלובס, “מבקש את הקש”. מנגד, בהמשך קבע מבקר המדינה, לפי גלובס מ־2 באפריל 2000, כי מינויו “לקה באופן מהותי” וכי שיקולים פוליטיים השפיעו על ועדת הבחירה גלובס, “המבקר: ברדוגו מונה...”.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
- הערת מסגרת - לא שר ולא מנכ"ל משרד ממשלתי: יעקב ברדוגו לא כיהן כשר, כח"כ או כמנכ"ל משרד ממשלתי; התפקידים הביצועיים המתועדים שלו היו בגופים ציבוריים/דו־מהותיים ובזיקות פוליטיות: שיקום שכונות בלוד, מרכז השלטון המקומי, החברה למשק וכלכלה, מפעל הפיס, וייעוץ מדיני/פוליטי לדוד לוי. בביוגרפיית News1 מ־28.11.2000 נכתב כי בשנים 1986–1989 ניהל את שיקום השכונות בלוד, ב־1989 מונה לסמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, בשנים 1990–1994 היה מנכ"ל המרכז, ב־1994 מונה למנכ"ל החברה למשק וכלכלה, וב־1997 למנכ"ל מפעל הפיס News1, “ברדוגו יעקב”, 28.11.2000. (news1.co.il)
מנכ"ל מרכז השלטון המקומי - 1990–1994
- תפקיד ופעולות ניהוליות: לפי News1, בשנים 1990–1994 כיהן ברדוגו כמנכ"ל מרכז השלטון המקומי; הפעולות המיוחסות לו שם: הקמת מערך הדרכה למקצועות השלטון המקומי, מחשוב הנהלת החשבונות, ייזום פעילות עם גורמי ביטחון למצבי חירום, שיפור עבודת המטה וארגון מחדש של מבנה המרכז. באותה תקופה שימש גם יו"ר דירקטוריון קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות, שתוארה כקרן השקעות בהיקף של יותר מ־800 מיליון שקל News1, “ברדוגו יעקב”, 28.11.2000. (news1.co.il)
- ביקורת/חסר תיעוד: לא אותר בדוח מבקר מדינה ייעודי על אותן החלטות במרכז השלטון המקומי בתקופת 1990–1994; הביקורת המתועדת לגבי שלב זה היא עקיפה ומגיעה מהמשך כהונתו במערכת השלטון המקומי: עם מעברו למפעל הפיס דווח על תנאי פרישה והטבות בחברה־בת של המרכז, ועל ביקורת בדירקטוריון ובכנסת על “כסף ציבורי” ותנאים “מפליגים” גלובס/ידיעות אחרונות, “בונוס לברדוגו מהשלטון המקומי: קיבל כ-100 אלף שקל”, 22.6.1997. (globes.co.il)
מנכ"ל החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי - 1994–מאי/יוני 1997
- תפקיד, היקפים והחלטות: ב־1994 מונה ברדוגו למנכ"ל החברה למשק וכלכלה; לפי News1, בתקופתו גדל היקף פעילות החברה מכ־200 מיליון שקל לכ־800 מיליון שקל, והוא שימש גם מנכ"ל סוכנות הביטוח של השלטון המקומי ומנכ"ל החברה לפיתוח משאבי אנוש בשלטון המקומי. תפקידים נוספים באותה מסגרת: ניהול רשת ED-NET ב־1995–1996 ופרויקטים אזוריים של MED-URBS News1, “ברדוגו יעקב”, 28.11.2000. (news1.co.il)
- החלטות שנויות במחלוקת וביקורת: ביוני 1997 דווח כי דירקטוריון החברה אישר לברדוגו בונוס של ארבעה חודשי שכר - כ־100 אלף שקל - בשל רווחיות החברה; באותה כתבה דווח גם על שישה חודשי הסתגלות, פיצויים בשיעור 200% והטבות נוספות, ועל ביקורת של חבר דירקטוריון שאמר: “הרי מדובר בכסף ציבורי ולא בכספם הפרטי” גלובס/ידיעות אחרונות, 22.6.1997. ב־1998 פורסם כי ברדוגו הזמין חוות דעת ממשרד עו"ד אמנון זכרוני עבור סוכנות הביטוח של החברה, בסך 63,267 שקל, אף שהחברה לא נתבעה באותו עניין גלובס, “ברדוגו ניהל את החברה למשק וכלכלה...”, 30.9.1998. (globes.co.il)
- חקירה וסגירה מאוחרת: באוקטובר 1998 דווח כי ברדוגו ומקסים לוי נחקרו באזהרה בחשד למעשי מרמה בתקופת ברדוגו כמנכ"ל החברה למשק וכלכלה בשנים 1994–1997, בין היתר סביב תנאי העסקה והטבות; ברדוגו הכחיש חריגות וטען שהכול נעשה כחוק גלובס, “יעקב ברדוגו ומקסים לוי נחקרו תחת אזהרה”, 18.10.1998. ב־4.8.2009 דווח בוואלה/TheMarker כי חקירה מאוחרת יותר שנגעה לתקופתו בחברה למשק וכלכלה נסגרה וואלה כסף/TheMarker, 4.8.2009. (globes.co.il)
יועץ אישי לדוד לוי ונציג בוועדת ההיגוי למו"מ עם הפלסטינים - ספטמבר 1996–1998 לערך
- תפקיד מדיני־פוליטי ללא משרד: בספטמבר 1996 מינה שר החוץ דוד לוי את ברדוגו ליועץ אישי בשכר סמלי של שקל אחד בשנה ולנציגו בוועדת ההיגוי למשא ומתן עם הפלסטינים גלובס/ידיעות אחרונות, “נציב שירות המדינה: ברדוגו... לא יכול לייצג את ישראל במו״מ המדיני”, 3.11.1997. מבקר המדינה תיאר בדוח 2000 כי גם לאחר כניסתו למפעל הפיס המשיך ברדוגו בעיסוקים מדיניים, ייצג את ישראל במו"מ עם הפלסטינים והצטרף לשר החוץ בנסיעות מדיניות מבקר המדינה, דוח על מפעל הפיס, 2000. (globes.co.il)
- ביקורת מקצועית: נציב שירות המדינה שמואל הולנדר אמר בנובמבר 1997 כי יש “בעיה משפטית וממלכתית” בכך שברדוגו, שאינו עובד משרד החוץ או עובד מדינה, מייצג את ישראל במו"מ בינלאומי גלובס/ידיעות אחרונות, 3.11.1997. מבקר המדינה קבע כי עיסוקיו הפוליטיים והמדיניים של ברדוגו פגעו בתפקודו, בפעולות מפעל הפיס ובתדמיתו הציבורית, וכי הדבר עמד בניגוד להתחייבותו להקדיש את מירב זמנו לתפקיד מנכ"ל הפיס מבקר המדינה, דוח מפעל הפיס, 2000. (globes.co.il)
מנכ"ל מפעל הפיס - יוני 1997–מרץ 2000; שכר ותנאים עד יוני 2000
- מינוי ומשך כהונה: דירקטוריון מפעל הפיס אישר את מינוי ברדוגו ב־27.5.1997; בגלובס דווח כי נבחר פה אחד בישיבה שבה נכחו חמישה דירקטורים, וכי הוא הגיע לתפקיד מתפקיד מנכ"ל החברה למשק וכלכלה גלובס, “דירקטוריון מפעל הפיס אישר מינוי יעקב ברדוגו למנכ״ל”, 27.5.1997. בינואר 2000 הודיע על התפטרותו; לפי גלובס, עבד בפועל עד סוף פברואר 2000, ביצע חפיפה במרץ, וקיבל שכר ותנאים עד 30.6.2000 גלובס, “התפטר מנכ״ל מפעל הפיס”, 27.1.2000. (globes.co.il)
- מהלך 1 - מיתוג ושיווק: בנובמבר 1997 הושק קמפיין “זה מהלוטו” ושינוי לוגו; ביוני 1998 תיאר ברדוגו כי תקציב פרסום של כ־100 מיליון שקל “נוהל ללא יד מכוונת”, וכי הוקמו ארבע מסגרות מותג/מרכזי רווח: לוטו, חיש־גד, צ'אנס ותוכנית המנויים. באותה כתבה נמסרו היקפי הכנסות: לוטו כמיליארד שקל, חיש־גד כמיליארד שקל, צ'אנס כ־350 מיליון שקל ותוכנית המנויים כ־250 מיליון שקל גלובס, “מבקש את הקש”, 7.6.1998. (globes.co.il)
- מהלך 2 - תוצאות מכירות והגרלות: ברדוגו דיווח כי לאחר קמפיין “זה מהלוטו” נרשמה עלייה של כ־7% במכירות על בסיס פעילות של 2.2 מיליארד שקל, אך העלייה נוטרלה עקב פרשת גדות; הוא גם ציין כי ב“לוטו יובל” הוצב פרס של 25 מיליון שקל והכנסות ההגרלה הגיעו ל־68 מיליון שקל, לעומת טוטו עם פרס של 20 מיליון שקל והכנסות שלא עברו 40 מיליון שקל גלובס, “מבקש את הקש”, 7.6.1998. (globes.co.il)
- מהלך 3 - זכיינים, דוכנים ותקציבי פיתוח: בנובמבר 1997 דווח כי מפעל הפיס שקל את פרויקט “קפה פיס”, צבע מחדש 700 ביתני מכירה מתוך 2,200 נקודות מכירה, בחן השתתפות בהגרלות דרך האינטרנט, וציפה להכנסות 1997 של 2.3 מיליארד שקל לעומת צפי קודם של 2.5 מיליארד שקל גלובס, “תותר מכירת מוצרים נוספים בדוכני מפעל הפיס”, 16.11.1997. בינואר 1998 הציע ברדוגו לרכז בפיס את מכרזי בניית מבני הציבור, בתי הספר, אשכולות פיס ומתנ"סים - על תקציב פיתוח של כ־800 מיליון שקל בשנה - בטענה שהדבר יאפשר הרחבת בנייה ב־20%–25% ללא הגדלת תקציב גלובס, “ברדוגו מציע...”, 25.1.1998. (globes.co.il)
- ביקורת על מינויים וניהול: בספטמבר 1997 דווח כי ברדוגו מינה את אמיר בושינסקי, שהיה סגנו בחברה למשק וכלכלה, לסמנכ"ל שיווק בפיס; גורמים בפיס טענו כי מאז כניסתו הוחלפו כ־10% מבעלי התפקידים במגזר הניהולי־אדמיניסטרטיבי גלובס, “ברדוגו מינה את סגנו...”, 22.9.1997. מבקר הפיס שמואל רוביצ'ק טען במרץ 2000 כי ברדוגו גייס 15 עובדים, רובם ללא מכרזים; מצא ליקויים במכרזים וברכש; חריגות בשיפוץ משרדים; ספר נהלים שעלות תכנונו 800 אלף–1.2 מיליון שקל התנפחה ל־3.5 מיליון שקל; וסקר מבנים שתוכנן ל־1.2 מיליון שקל עלה כבר 2.5 מיליון שקל גלובס, “מבקר הפיס: ברדוגו גרם הפסדים...”, 15.3.2000. (globes.co.il)
- ביקורת מבקר המדינה על עצם המינוי והזיקה הפוליטית: דוח מבקר המדינה על מפעל הפיס מ־2000 מצא “ליקויים מהותיים” בתהליך בחירת המנכ"ל, לרבות אי־שימוש במבחנים אובייקטיביים, השמדת מסמכים לפי טענת היועץ, וישיבה סופית שבה נכחו רק שני חברי ועדה; המבקר כתב כי הדבר העלה חשש ששיקולים הקשורים בזיקתו הפוליטית של המועמד השפיעו על המינוי מבקר המדינה, דוח מפעל הפיס, 2000. (library.mevaker.gov.il)
ייעוץ לאגודה למען החייל מול מפעל הפיס - מאי 2006–2009
- עסקה כספית מרכזית לאחר הכהונה: במאי 2006 התקשרה האגודה למען החייל עם ברדוגו/י.ב אתגרים לייעוץ וסיוע בקבלת תמיכות והגרלות; דוח מבקר המדינה מצא כי ההסכם קבע לברדוגו 1.2 מיליון שקל - 900 אלף שקל לאחר התשלום הראשון ממפעל הפיס ועוד 300 אלף שקל לאחר כספי 2008 - וכי מפעל הפיס התחייב להעביר לאגודה 32 מיליון שקל מבקר המדינה, דוח האגודה למען החייל, 2009. (library.mevaker.gov.il)
- ביקורת ותביעה: מבקר המדינה קבע כי לא נמצאה אסמכתה לשירותי ייעוץ שהעניק ברדוגו בקשר להסכם, וכי “לכאורה, לא הייתה הצדקה להתקשרות”; במרץ 2009 תבעה האגודה מברדוגו 675 אלף שקל, בטענה שקיבלה בפועל רק 14 מיליון שקל מתוך 32 מיליון שקל שתוכננו, וברדוגו דחה את הטענות באמצעות עורכי דינו כלכליסט, “האגודה למען החייל תובעת 675 אלף שקל”, 22.3.2009. (library.mevaker.gov.il)
ערוץ 14 - תפקיד תקשורתי, לא ביצועי ציבורי
- לא משרד/תפקיד ביצועי, אך זירת השפעה פוליטית: לאחר הדחתו מגלי צה"ל, ערוץ 14 הודיע בפברואר 2022 כי ברדוגו יגיש את “לפני הכותרות” בימים ראשון–חמישי ב־19:30 ערוץ 14, “לא יסתמו לו את הפה”, 24.2.2022; באותו יום דווח גם ב־Ice כי התוכנית תעסוק בפרשנות פוליטית, משפטית וכלכלית Ice, “יעקב ברדוגו בג'וב חדש”, 24.2.2022. מאחר שזה תפקיד תקשורתי פרטי ולא משרה ציבורית, לא אותרו לגביו רפורמות ביצועיות, תקציבי משרד או ביקורת מבקר מדינה במסגרת סעיף זה.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- נקודת הכניסה למנגנון הכוח - מפעל הפיס, מאי–יולי 1997: ב־27.05.1997 אישר דירקטוריון מפעל הפיס את מינוי יעקב ברדוגו למנכ"ל; לפי גלובס, הוא הוצג אז כ"מקורבו של שר החוץ, דוד לוי", וההצבעה התקיימה בישיבה שבה נכחו חמישה דירקטורים בלבד, כאשר המינוי נקבע להיכנס לתוקף ב־01.07.1997 לפי דוח מבקר המדינה. גלובס, 27.05.1997; מבקר המדינה, דוח ביקורת על מפעל הפיס, 2000
- ביקורת מבקר המדינה על המינוי עצמו: בדוח מבקר המדינה מ־2000 נקבע כי תהליך בחירת המנכ"ל כלל ליקויים מהותיים: חברי ועדת הבחירה לא עיינו בטבלת השקלול, לא הועברו מועמדים למכון מיון, והוועדה לא פעלה באופן שהתיישב עם "תהליך בחירה אובייקטיבי ומקצועי"; בהמשך קבע המבקר כי הזיקה הפוליטית של המנכ"ל ועיסוקיו הפוליטיים מעלים חשש שמינויו הושפע משיקולים פוליטיים. מבקר המדינה, דוח ביקורת על מפעל הפיס, 2000; גלובס, 02.04.2000
- קליטת מקורבים ועובדים ללא מכרז: בינואר 1998 דיווחה ידיעות אחרונות, כפי שפורסם בגלובס, כי מאז כניסתו לתפקיד ברדוגו "מינה את מקורביו לתפקידים בכירים" וקיבל לעבודה את בתו של דוד לוי ואת אחיו של ד"ר אחמד טיבי; בינואר 2000 דיווח גלובס בשם מבקר הפיס, שמואל רוביצ'ק, כי ברדוגו גייס והעסיק 15 עובדים, רובם ללא מכרזים, ובהם אותם שני מקורבים משפחתיים שצוינו לעיל. שמותיהם הפרטיים ותפקידיהם המדויקים של העובדים הללו לא פורטו במקורות הפתוחים שנמצאו. גלובס / ידיעות אחרונות, 08.01.1998; גלובס, 24.01.2000
- הסטת גבולות בין ניהול ציבורי לפעילות פוליטית: ב־04.11.1997 פורסם בגלובס כי נציב שירות המדינה שמואל הולנדר אמר: "ברדוגו איננו עובד משרד החוץ או עובד מדינה, ולכן קיימת בעיה משפטית וממלכתית בשעה שהוא מייצג את המדינה במו"מ בינלאומי", לאחר שדוד לוי מינה אותו בספטמבר 1996 ליועץ אישי ולנציגו בוועדת ההיגוי למו"מ עם הפלסטינים. גלובס / ידיעות אחרונות, 04.11.1997
- עזיבת דרג מקצועי וחסרים ניהוליים: לא אותר מקור שמוכיח כי דרג מקצועי מסוים עזב ישירות בגלל כניסת ברדוגו לתפקיד; כן תועד כי בתקופתו לא מונה סמנכ"ל מינהל במשך שנה וחצי לפחות, חל עיכוב של חמישה חודשים במינוי סמנכ"ל כספים, וסמנכ"ל השיווק פרש כחודשיים לפני ינואר 2000 כאשר המכרז להחלפתו פורסם רק לאחר מכן. גלובס, 24.01.2000
- התערבות היועמ"ש והאוצר בתנאי בכירים: מבקר המדינה קבע באפריל 2000 כי תנאי ההעסקה של יו"ר מפעל הפיס אברהם כץ־עוז, המנכ"ל ברדוגו והמנכ"ל לשעבר שמואל סלבין חרגו מהמקובל בחברות ממשלתיות, למרות התרעות היועץ המשפטי לממשלה, משרד האוצר ורשות החברות. גלובס, 02.04.2000; מבקר המדינה, דוח ביקורת על מפעל הפיס, 2000
- מנגנון כוח ציבורי־פוליטי סביב כספי הפיס: מבקר המדינה הדגיש כי מפעל הפיס מחלק מאות מיליוני שקלים לרשויות מקומיות, ולכן על המנכ"ל להימנע מפעילות מפלגתית; בעקבות הביקורת אושרו בדצמבר 1998 נהלים להגבלת פעילות מפלגתית־פוליטית של עובדי הפיס, וביולי 1999 תוקנו תקנות ההתאגדות כך שעובדי החברה, היו"ר והמנכ"ל לא יהיו רשאים לעסוק בפעילות מפלגתית ופוליטית בתקופת עבודתם. מבקר המדינה, דוח ביקורת על מפעל הפיס, 2000
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 17 באפריל 2020, ישראל היום - טור דעה על בג"ץ והרכבת הממשלה: ברדוגו כתב כי "שופטי העליון ממלאים תפקיד בהנחת החרב על צוואר הרשות המחוקקת והמבצעת". ההקשר: ביקורת על בית המשפט העליון, היועמ"ש אביחי מנדלבליט והתערבות בג"ץ בזמן המשבר הפוליטי שלאחר הבחירות. מקור: פעם אחר פעם: שופטי בג"ץ מסרבים להפנים ביקורת. (israelhayom.co.il)
- 27 בפברואר 2021, גלי צה"ל / דיווח ב-ice - התבטאות נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט: לפי הדיווח, ברדוגו כינה את מנדלבליט "המן.דלבליט". ההקשר: עמותת "שומרי הסף" הגישה תלונה למפקד גל"צ בטענה לעלבון עובד ציבור ולשון הרע, על רקע השוואה להמן הרשע סמוך לפורים. מקור: תלונה נגד ברדוגו: השווה את מנדלבליט להמן הרשע "עלבון קשה". (ice.co.il)
- 11 בינואר 2023, גלי ישראל / דיווח בסרוגים - התבטאות נגד היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: ברדוגו אמר: "היועצת המשפטית הורתה ללהב 433 להתחיל לתפור תיקים לחברי הקואליציה". ההקשר: תחילת המאבק הציבורי סביב הרפורמה המשפטית של יריב לוין. מקור: "היועמ"שית הורתה לתפור תיקים לחברי הקואליציה". (srugim.co.il)
- 18 בינואר 2023, ערוץ 14 - פסילת מינוי אריה דרעי בבג"ץ: ברדוגו כתב כי "בית המשפט העליון מבצע מהלך פוליטי והוא רוצה לא פחות מהתנגשות חזיתית". ההקשר: פסיקת בג"ץ שפסלה את מינוי דרעי לשר. מקור: בג"צ הביא את זה על עצמו: כך יש להתייחס לפסיקה הדרמטית. (c14.co.il)
- 5 במרץ 2023, ערוץ 14 - הרפורמה המשפטית והמחאה: ברדוגו אמר: "בית המשפט העליון הוא השולט במדינת ישראל". ההקשר: פרשנות על אפשרות למשבר חוקתי סביב הרפורמה המשפטית והפגנות המחאה. מקור: "אנחנו לקראת משבר חוקתי שבסופו יקבע מי באמת ינהל את המדינה". (c14.co.il)
- 30 באוגוסט 2023, ערוץ 14 - חוק הנבצרות והדיונים בבג"ץ: ברדוגו כתב כי אם בג"ץ ינסה לבטל את תוצאת הבחירות, "זה צריך להיות מלווה במיליון איש שיצורו על בית המשפט העליון". ההקשר: פרשנות על חוק הנבצרות, בג"ץ והטענה לביטול "בחירת העם". מקור: "אם בג"ץ יבטל את בחירת העם - מיליון איש צריכים לצור עליו". (c14.co.il)
- 26 במאי 2024, ערוץ 14 - המו"מ לשחרור חטופים מול חמאס: ברדוגו אמר: "השחקנים שניהלו את המשא ומתן הם לא כשרים למהלך הזה". ההקשר: ביקורת על רונן בר, ניצן אלון וקבינט המלחמה סביב חידוש המו"מ לעסקת חטופים בזמן המלחמה בעזה. מקור: ברדוגו על חידוש המו"מ: "התנהלות פוליטית, משרתת אינטרסים". (c14.co.il)
- 26 באוגוסט 2024, ערוץ 14 - טקס השנה ל-7 באוקטובר והנשיא הרצוג: ברדוגו אמר על יצחק הרצוג: "הנשיא הוא פופוליסט, והוא יוצר פילוג בעם". ההקשר: הוויכוח על קיום הטקס הממלכתי לציון שנה לטבח 7 באוקטובר והצעת הרצוג לקיימו בבית הנשיא. מקור: יעקב ברדוגו על הנשיא הרצוג: "פופוליסט שמפלג את העם". (c14.co.il)
- 3 בנובמבר 2024, ערוץ 14 / דיווח ב-ynet - פרשת המסמכים הסודיים בלשכת נתניהו: ברדוגו אמר כי נעשה שימוש ב"כוח החקירה" כדי "להפוך את השלטון בישראל". ההקשר: חקירת הדלפת מסמכים מסווגים, מעצר אלי פלדשטיין והטענה לפגיעה בראש הממשלה. מקור: ברדוגו בערוץ 14, על הדלפת המסמכים: "השב״כ וצה״ל מנסים להפוך את השלטון". (ynet.co.il)
- 3 בנובמבר 2024, ערוץ 14 / דיווח ב-N12 - אותה פרשה ביטחונית בלשכת נתניהו: ברדוגו אמר: "הערב הזה מזכיר לי את 7 באוקטובר". ההקשר: השוואה בין אירועי 7 באוקטובר לבין פרשת המסמכים ויחסי הדרג המדיני עם ראש השב"כ והרמטכ"ל. מקור: פרשן ערוץ 14 יעקב ברדוגו: צה"ל ושב"כ מנסים לבצע הפיכה שלטונית בישראל. (mako.co.il)
- 10 בדצמבר 2024, ערוץ 14 - פתיחת עדות נתניהו במשפטו: ברדוגו אמר כי נתניהו הוא "דמות היסטורית צ'רצ'יליאנית". ההקשר: משדר מיוחד בערוץ 14 על עדות נתניהו במשפט הפלילי שלו, בזמן מלחמה. מקור: יעקב ברדוגו: "נתניהו מפרק אחד לאחד את כל מסע ההשמצות". (c14.co.il)
- 10 בדצמבר 2024, ערוץ 14 - משפט נתניהו וסיקור תקשורתי: ברדוגו אמר: "אנחנו בהפקרות מוחלטת, בטרלול מוחלט של תפיסת המציאות הישראלית". ההקשר: ביקורת על עצם ניהול משפט נתניהו והאישומים סביב "סיקור אוהד", שמפניות וסיגרים. מקור: יעקב ברדוגו: "נתניהו מפרק אחד לאחד את כל מסע ההשמצות". (c14.co.il)
- 9 בינואר 2025, X / דיווח ב-ice - התבטאות נגד הנשיא לשעבר ראובן ריבלין: ברדוגו כתב: "ריבלין אוהב כסף. רודף אחרי הכסף". ההקשר: תגובה לראיון של ריבלין ל-ynet ולספרו "נשיא על מים סוערים", כולל התייחסות למערכת היחסים עם משפחת נתניהו. מקור: מגיש ערוץ 14 נגד רובי ריבלין: "אוהב כסף ורודף אחרי הכסף". (ice.co.il)
- 4 באפריל 2025, ערוץ 14 / דיווח ב-N12 - פרשת קטארגייט וראש השב"כ רונן בר: ברדוגו אמר לרונן בר: "אם תעצבן אותנו - גם נוסיף לך עוד כמה דברים אחרים". ההקשר: האשמות סביב ביקור ראש השב"כ בקטאר בזמן מונדיאל 2022, על רקע חקירת קטארגייט ויועצי נתניהו. מקור: ברדוגו איים על ראש השב"כ: "אם תעצבן אותנו, נוסיף לך". (mako.co.il)
- 4 באפריל 2025, ערוץ 14 / דיווח ב-N12 - המשך אותה התבטאות כלפי ראש השב"כ: ברדוגו אמר: "אנחנו לא מפחדים. אתם לא יכולים לעצור אותנו". ההקשר: נאמר בסיום אותה התקפה בשידור על רונן בר ושירות הביטחון הכללי. מקור: ברדוגו איים על ראש השב"כ: "אם תעצבן אותנו, נוסיף לך". (mako.co.il)
- 28 במאי 2025, קול ברמה / דיווח בישראל היום - התבטאות על תפקידו בתקשורת ובימין: ברדוגו אמר כי העצימות שלו נועדה "כדי לשמר את שלטון הימין ואת שלטון נתניהו". ההקשר: ראיון רדיו שבו דיבר על אפשרות פרישה ועל תפקידו בערוץ 14 ובגלי ישראל. מקור: המריבות עם בכירי הליכוד הכריעו? ההודעה של יעקב ברדוגו בשידור. (israelhayom.co.il)
- 27 ביוני 2025, X / דיווח ב-ice - טענה על ג'ו ביידן והרפורמה המשפטית: ברדוגו כתב: "ג׳ו ביידן, גויס באופן מלא ע״י הדיפ סטייט". ההקשר: תגובה לקריאת דונלד טראמפ לבטל את משפט נתניהו וטענה להתערבות ממשל ביידן במאבק סביב הרפורמה המשפטית. מקור: מגיש ערוץ 14: "ג'ו ביידן גויס באופן מלא על ידי הדיפ סטייט". (ice.co.il)
- 3 בספטמבר 2025, ערוץ 14 - עסקת חטופים, חמאס וחקירת 7 באוקטובר: ברדוגו כתב כי עסקה חלקית תהיה "לא פחות מסטירת לחי למטרות המלחמה המוצהרות". ההקשר: ביקורת על אפשרות לעסקה חלקית מול חמאס ועל הדיון הציבורי בוועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר. מקור: אמון הציבור אבד: האמת על ה-7 באוקטובר לא תצא ממערכת המשפט. (c14.co.il)
- 5 בינואר 2026, ערוץ 14 - חזיתות המלחמה והיועמ"שית: ברדוגו כתב על "אפסות משילותית מדאיגה". ההקשר: טור על לבנון, חיזבאללה, איראן, חוק הגיוס והטענה שהממשלה מגלה חולשה מול הייעוץ המשפטי. מקור: מקריסת ציר הרשע ועד היועמ"שית: ישראל בצומת הכרעה היסטורי. (c14.co.il)
- 21 בינואר 2026, ערוץ 14 - פרשת הרוגלות ודוח מבקר המדינה: ברדוגו אמר: "יש פה פושעים". ההקשר: ביקורת על רוני אלשיך, שי ניצן, אביחי מנדלבליט וגורמי אכיפה לשעבר בעקבות דוח מבקר המדינה על האזנות אסורות במשטרה. מקור: יעקב ברדוגו על פרשת הרוגלות: "חבורה של שקרנים ונוכלים". (c14.co.il)
- 21 בינואר 2026, ערוץ 14 - אותה פרשת רוגלות: ברדוגו אמר על בכירי מערכת האכיפה לשעבר: "כל העבריינים עלו על במת קפלן". ההקשר: טענה כי הופעות בכירים במחאת קפלן העניקו להם הכשר ציבורי למרות ממצאי דוח המבקר. מקור: יעקב ברדוגו על פרשת הרוגלות: "חבורה של שקרנים ונוכלים". (c14.co.il)
- 4 בפברואר 2026, ערוץ 14 - התבטאות נגד אהוד ברק, התקשורת וארגוני השמאל: ברדוגו כתב: "הפתרון שלו? הנדסת אוכלוסייה". ההקשר: טור על ציטוט שיוחס לברק מתוך מסמכי אפשטיין ועל תגובת התקשורת המרכזית וארגוני שמאל. מקור: שתיקת הכבשים מול פרצופו האמיתי של אהוד ברק. (c14.co.il)
- 19 בפברואר 2026, ערוץ 14 - ביקורת על נתניהו ולוין סביב הכותל ובג"ץ: ברדוגו אמר: "אני לא מאמין שראש הממשלה הולך עם בית המשפט העליון". ההקשר: ביקורת על עיכוב "חוק הכותל" בעקבות החלטת בג"ץ, ותיאור המהלך ככניעה לבג"ץ וכפירה בערכי היהדות. מקור: ברדוגו נגד נתניהו: "לא מאמין שהוא הולך עם ביהמ"ש העליון". (c14.co.il)
- 6 במאי 2026, ערוץ 14 - עדות נתניהו בבית המשפט בזמן מלחמה: ברדוגו כתב כי נאלץ להביט ב"פני הרוע". ההקשר: טור על דיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כולל ביקורת חריפה על הפרקליטות והתובעים. מקור: חרפה בבית המשפט: עדות נתניהו - קרקס משפטי שמחריב את המדינה. (c14.co.il)
- 10 במאי 2026, ערוץ 14 - בדיקה משטרתית נגד ערוץ 14: ברדוגו אמר: "משטרת המחשבות ומשטרת הדעות ומשטרת חופש הביטוי". ההקשר: תגובה להודעת המשטרה על בדיקה בעקבות תלונות על התבטאויות בערוץ נגד בית המשפט העליון והיועמ"שית. מקור: ח"כ מילביצקי על הבדיקה נגד ערוץ 14: "מיליציות של היועמש"ית". (c14.co.il)
- 10 במאי 2026, ערוץ 14 - המשך ההתייחסות לבדיקה נגד ערוץ 14: ברדוגו אמר לבועז בלט: "אתה לא מפחיד בוודאי לא אותי". ההקשר: מסר ישיר לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, במסגרת ביקורת על הבדיקה נגד הערוץ. מקור: ח"כ מילביצקי על הבדיקה נגד ערוץ 14: "מיליציות של היועמש"ית". (c14.co.il)
- 11 במאי 2026, גלי ישראל / דיווח בסרוגים - המשך סערת הבדיקה נגד ערוץ 14: ברדוגו אמר: "היועמ"שית ובועז בלט, שהימין בחר לא לפטר, מאיימים על ערוץ 14". ההקשר: פתיחת תוכניתו בגלי ישראל, ביקורת על המשטרה, הפרקליטות והדרג המדיני בימין. מקור: יעקב ברדוגו במתקפה על חברי הממשלה: "אנחנו יודעים להילחם". (srugim.co.il)
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- תחקיר זמן ישראל, ספטמבר 2020 - גלי צה"ל וקרבת נתניהו: בתחקיר של זמן ישראל נטען כי ברדוגו קיבל כוח חריג בשידורי גלי צה"ל, תוך טענות ל"טשטוש ניגודי עניינים" ולשימוש בשידור ככלי פוליטי; התחקיר ציטט מכתב התראה של ניר חפץ שבו נטען כי ב-2016 נתניהו פעל מאחורי הקלעים לקידום מינויו של ברדוגו בגל"צ. מקור: “תחקירזמןישראל: כךהשתלטיעקבברדוגו, שופרושלנתניהו, עלשידוריגליצה"ל”, זמןישראל, 2.9.2020. (zman.co.il)
- תחקיר “עובדה”/mako, מאי 2025 - כסף, קשרים וכוח פוליטי: כתבת mako בעקבות “עובדה” ריכזה טענות על צבירת הון, קשרים עסקיים ופוליטיים, פעילות סביב מפעל הפיס, קשרים עם אנשי עסקים וחשדות עבר שנסגרו. הכתבה ציינה כי ברדוגו מסר בתגובה: “אין לי כל כוונה להתייחס לגיבוב שקרים ומניפולציות” - mako, מאי 2025. מקור: “איך יעקב ברדוגו צבר מיליונים - וכוח שמבהיל אפילו שרים”, mako. (mako.co.il)
- דו"ח מבקר המדינה, פברואר 2009 - האגודה למען החייל ומפעל הפיס: בדו"ח מבקר המדינה על האגודה למען החייל נקבע כי במאי 2006 התקשרה האגודה עם ברדוגו, לשעבר מנכ"ל מפעל הפיס, בהסכם ייעוץ; לאחר הסכם חדש עם מפעל הפיס שולמו לחברה שבבעלותו 1.2 מיליון ש"ח. המבקר קבע כי ההתקשרות לא הובאה לוועד המנהל, שלא נמצאה אסמכתה לשירותים שנתן, וכי “לכאורה לא הייתה הצדקה להתקשרות”. מקור רשמי: דו"ח מבקר המדינה - האגודה למען החייל, 2009, PDF. (library.mevaker.gov.il)
- חקירת מפעל הפיס - סגירת תיק פלילי: ב-2008 נחקר ברדוגו בחשד לקבלת כספים ממשווקי מפעל הפיס; באוגוסט 2009 פורסם כי פרקליטות מחוז מרכז סגרה את התיק נגדו ונגד יתר המעורבים. ב-ynet דווח שהסגירה הייתה “בשל חוסר ראיות”, ובכלכליסט דווח כי התיקים נסגרו “בנימוק של חוסר אשמה” - יש פער ניסוח בין הדיווחים. מקורות: ynet, 4.8.2009; כלכליסט, 4.8.2009. (ynet.co.il)
- תביעת ניר חפץ נגד ברדוגו - פסק דין 2025: בת"א 70059-11-19 חפץ נ' ברדוגו קבע בית משפט השלום בת"א כי ברדוגו פגע בפרטיותו והוציא לשון הרע נגד ניר חפץ בפרסום בקבוצת “אחדות בליכוד” בנובמבר 2019, ביחס לפרטים מחקירת תיק 4000. ברדוגו חויב ב-100 אלף ש"ח ועוד 15 אלף ש"ח הוצאות. מקור: News1, 20.4.2025; פסק הדין: PDF - חפץ נ' ברדוגו. (news1.co.il)
- תביעת רביב דרוקר נגד ברדוגו ואחרים - פסק דין 2025: בת"א 14190-10-21 דרוקר נ' ברדוגו ואח' קבע בית משפט השלום בת"א-יפו כי ברדוגו ואחרים פרסמו לשון הרע כשייחסו לדרוקר דברים שלא כתב בנוגע לבני גנץ. ברדוגו וגל"צ חויבו יחד ולחוד ב-50 אלף ש"ח, וברדוגו לבדו ב-50 אלף ש"ח נוספים; בנוסף נפסקו הוצאות. מקור: פסק הדין, העין השביעית, PDF; העין השביעית, 2.2.2025. (cdn.the7eye.org.il)
- עתירת תקווה חדשה לוועדת הבחירות, מרץ 2021: מפלגת תקווה חדשה עתרה לוועדת הבחירות המרכזית נגד ברדוגו וגלי צה"ל בטענה ששידוריו מהווים תעמולת בחירות לטובת הליכוד. יו"ר הוועדה, השופט עוזי פוגלמן, דחה את העתירה וקבע שאין עילה לצו באותה נקודת זמן. מקור רשמי: ועדת הבחירות המרכזית - החלטות הכנסת ה-24, PDF; דיווח: ערוץ 14, 21.3.2021. (gov.il)
- תביעת ברדוגו נגד משרד הביטחון/גל"צ - סטטוס חלקי: באוקטובר 2022 הגיש ברדוגו תביעה של כ-500–547 אלף ש"ח נגד משרד הביטחון, השר בני גנץ וגלית אלטשטיין, בטענה שהוצא מגל"צ משיקולים פוליטיים. בפברואר 2024 דווח כי בית הדין לעבודה דחה על הסף את התביעה האישית נגד אלטשטיין וחייב את ברדוגו בהוצאות של 3,000 ש"ח, בעוד התביעה נגד גלי צה"ל המשיכה להתנהל. מקורות: ערוץ 7, 30.10.2022; ice, 29.2.2024. (inn.co.il)
- טענות השרים וחקירת “סחיטה באיומים”, 2025: במאי 2025 טען השר יריב לוין בריאיון לגלי ישראל כי ברדוגו “דרש ממני דברים אישיים ואיים עליי”; מיקי זוהר ושלמה קרעי הצטרפו לטענות ציבוריות. ynet דיווח כי המשטרה פתחה בבדיקת חשד לסחיטה באיומים; ביולי 2025 דווח ב"כל רגע", על בסיס פרסום i24NEWS, כי התיק נסגר לאחר שהשרים סירבו להתלונן או למסור תלונה פלילית. מקורות: ynet, 6.5.2025; ynet - פתיחת בדיקה; כל רגע, 31.7.2025. (ynet.co.il)
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - נפתלי בנט: מיורש אפשרי ל“נוכל”. לפני: ב־5.2.2020, בראיון/ציטוט בגלי צה"ל שפורסם בערוץ 7, ברדוגו אמר על יחסי נתניהו–בנט: "לו היה נוחת כאן חייזר... הוא היה חושב שנתניהו בונה את בנט להיות היורש שלו", והוסיף: "נדמה שנתניהו סומך על בנט" וכן "יש להם... IQ גבוה" (ערוץ 7, 5.2.2020). אחרי: ב־23.11.2025 בערוץ 14 אמר על בנט: "כמו גרב שעברה מימין לשמאל... הריח נשאר אותו ריח של נוכלות פוליטית" ו"בנט הוא הנוכל של הימין שנשאר נוכל בשמאל" (ערוץ 14, 23.11.2025).
- סתירה 2 - אביגדור ליברמן: “מתפטר סדרתי” מול “מהפוליטיקאים המיוחדים”. לפני: בוועידת מקור ראשון, 8.12.2019, ברדוגו אמר: "אביגדור ליברמן הוא מתפטר סדרתי ומי שישים את עצמו בידיים שלו עושה טעות גדולה" (מקור ראשון, 8.12.2019). אחרי: ב־23.11.2025, בפודקאסט "מדברים תקומה" שצוטט באייס, הגדיר את ליברמן "פספוס גדול של החברה הישראלית", אמר ש"יש לו יכולות שהתפספסו", ושיבח אותו כ"מהפוליטיקאים המיוחדים שהקימה החברה הישראלית" (אייס, 23.11.2025).
- סתירה 3 - רע"ם ומנסור עבאס: האשמת סמוטריץ' שסירב להישען על רע"ם מול ביקורת על מי שנכנס עם רע"ם. לפני: לפי קלמן ליבסקינד בוואלה, ברדוגו תקף את בצלאל סמוטריץ' על סירובו להישען על רע"ם, ואמר עליו: "בצלאל סמוטריץ' אשם בהקמת הממשלה הזו, לא ינוקו ידיו" (וואלה, 20.6.2022). אחרי: ב־23.11.2025, כשדיבר על ליברמן, ברדוגו הסביר כי "התאכזב ממנו עקב ההצטרפות לממשלת השינוי שבה חבר למפלגת רע"ם" (אייס, 23.11.2025).
- סתירה 4 - יחס לנתניהו: ריחוק מ“ביביסט” מול שבח אישי חריג. לפני: בעדות בבית המשפט ב־11.6.2023, לפי וואלה, ברדוגו אמר: "יש עליות ומורדות... יש שנים שהייתי אחד הקרובים לאהוד ברק" והוסיף: "מעולם לא הייתי ביביסט, נתניהו אולי הפך להיות ברדוגיסט" (וואלה, 11.6.2023). אחרי: ב־14.11.2025, באייס, הוא אמר: "אני תומך בבנימין נתניהו בדרך המדינית שלו הרבה מאוד שנים", ובהמשך: "בנימין נתניהו משתווה ואף עולה על צ'רצ'יל" (אייס, 14.11.2025).
- חנופה ונאמנות לנתניהו ומשפחתו. ברדוגו מוצג תדיר כמי שפועל בצומת שבין פרשנות לתיווך פוליטי: ב־29.12.2022 דווח שנתניהו הציע לו להיות שר התקשורת או שר ההסברה, והוא סירב (בחדרי חרדים, 29.12.2022); ב־19.10.2024 "העין השביעית" פרסמה כי באתר ערוץ 14 נחשף בטעות דף מסרים עם הוראות לברדוגו סביב חיסול סינוואר, ובהן "צריך לדבר על זה שזה מקרב לעסקה" ו"אתה חייב לדבר שאין כאן מקריות" (העין השביעית, 19.10.2024). בהקשר שרה נתניהו, ב־30.10.2023 דווח כי ברדוגו אמר "מוטב לציוץ הזה שלא היה בא לעולם", אך באותה נשימה תקף את התקשורת: "איראן והפרוקסי שלה היא האויב ולא נתניהו", ואף אמר ש"ליברמן צריך להיות בקבינט" בניגוד לעמדה שיוחסה לשרה נתניהו (בחדרי חרדים, 30.10.2023).
- יריבויות פנימיות בקואליציה: לוין, זוהר, קרעי וסמוטריץ'. ב־6.5.2025 שר המשפטים יריב לוין האשים את ברדוגו כי "דרש ממני דברים אישיים ואיים עליי", מיקי זוהר אמר כי נתקל ב"תופעת האיומים מבעל האינטרסים יעקב ברדוגו", ושלמה קרעי תיאר אותו כ"עסקן כוחני שמנסה לנהל את המדינה בהתאם לאינטרסים האישיים שלו" (ynet, 6.5.2025). קודם לכן, בדצמבר 2022, ברדוגו תקף את סמוטריץ' במו"מ הקואליציוני כ"סמוטריץ' אחד קטן" ו"חי על כיסאולוגיה ותפיסת עולם כוחנית" (ערוץ 7, 29.12.2022).
- מוקדי כוח וכסף - מפעל הפיס והאגודה למען החייל. הקשרים הישנים של ברדוגו למפעל הפיס חוזרים כנקודת רקע להבנת כוחו: ב־16.2.2009 פרסם כלכליסט כי מבקר המדינה מצא שהאגודה למען החייל שילמה לברדוגו, מנכ"ל מפעל הפיס לשעבר, עמלה של 1.2 מיליון שקל, אך "לא נמצאה כל עדות לשירותים שהעניק ברדוגו בפועל לאגודה" ו"לכאורה לא הייתה הצדקה להתקשרות" (כלכליסט, 16.2.2009).
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.0 - השלמות ביוגרפיות, משפחה, חינוך ומעגלי השפעה
- יעקב ברדוגו נולד בלוד ב־23 במרץ 1965; מקורות ביוגרפיים פתוחים מתארים אותו כבן הצעיר במשפחה דתית בת שישה ילדים, להורים יוצאי מקנס שבמרוקו שעברו דרך מרסיי ועלו לישראל ב־1949; תחקיר זמן ישראל מ־2 בספטמבר 2020 מוסיף כי האם כוכבה הייתה עקרת בית והאב יהונתן עבד כאיש צוות קרקע באל על זמן ישראל, 2.9.2020 ; המכלול - יעקב ברדוגו.
- אמו של ברדוגו, כוכבה/נזמה ברדוגו, נפטרה במאי 2026; בדיווח מ־17 במאי 2026 נמסר כי ברדוגו כתב: “אימי האהובה השיבה נשמתה לבורא, יהא זכרה ברוך”, וכי ההלוויה נקבעה לבית העלמין הישן בלוד סרוגים, 17.5.2026 ; כיפה, 16.5.2026.
- מבחינת חינוך ועיצוב אידיאולוגי, המקורות מציינים לימודים במדרשית נעם בפרדס חנה, שירות בחיל המודיעין וביחידה 8200, תואר במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ותואר במשפטים במכללת רמות משפט/אוניברסיטת תל אביב; אין מקור פומבי מהימן שמצביע על רב אישי קבוע או מסגרת לימוד תורנית עכשווית שממנה הוא מקבל הכרעות ציבוריות המכלול - יעקב ברדוגו ; שישי בעיר, 25.3.2021.
- המעגל הפוליטי המוקדם שלו נקשר לדוד לוי ולמקסים לוי: זמן ישראל מתאר כי ב־1986 מונה למנהל פרויקט שיקום שכונות בלוד בעידוד מקסים לוי, ובהמשך קודם במרכז השלטון המקומי; כלכליסט תיאר במאי 2024 את ברדוגו כעוזרו של דוד לוי וכאחד ממקורביו בתהליך הקמת גשר ב־1995 זמן ישראל, 2.9.2020 ; כלכליסט, 2.6.2024.
- על משפחתו הגרעינית של ברדוגו פורסם במקורות פתוחים כי הוא נשוי ואב לשניים ומתגורר בצפון תל אביב, אך לא אותרו מקורות ציבוריים מהימנים המפרטים פעילות ציבורית, ספרים, מאמרים או התבטאויות עקביות של בת זוגו; לכן אין בסיס להרחבת סעיף “עבודות פומביות של בן/בת זוג” מעבר לציון זה המכלול - יעקב ברדוגו.
7.1 - ערוץ 14
- ערוץ 14 מציג את ברדוגו כ“הפרשן הפוליטי־מדיני של ערוץ 14” וכמגיש התוכניות “סופשבוע” ו“שבע”; עמוד המחבר שלו באתר הערוץ כולל טורים ופרשנויות עד 2026, ובהם טור מ־6 במאי 2026 על עדות נתניהו בבית המשפט וטור מ־29 באפריל 2026 על היועצת המשפטית והשב״כ ערוץ 14 - עמוד יעקב ברדוגו.
- המעבר שלו למסך הימני החל עוד בגלגול ערוץ 20: ב־23 במרץ 2021 פרסם ערוץ 14/20 כי “הפרשן הפוליטי יעקב ברדוגו הצטרף בסערה לצוות מגישי ופרשני הערוץ”, במסגרת סיכום מערכת הבחירות של מרץ 2021 ערוץ 14, 23.3.2021.
- ב־29 בנובמבר 2021, לאחר השקת ערוץ 14 באפיק החדש, דווח כי ברדוגו הופיע בערב ההשקה סביב ראיון עם נתניהו; באייטם צוטטה ביקורת של אורי טלשיר ב”הארץ”, שלפיה ברדוגו “לא נותן לזה הנחות” ביחס לשינוי חוק יסוד הממשלה בתקופת נתניהו ice, 29.11.2021.
- ב־1 במרץ 2023 הופיע ברדוגו בתוכנית “האולפן הפתוח” של ערוץ 14 לצד שרה ב״ק; העין השביעית דיווחה ב־7 במרץ 2023 כי ב״ק טענה בשידור שה־CIA עומד מאחורי המחאה נגד ממשלת נתניהו, וכי ברדוגו “הסגיר בשידור את המקור לסקופ: סדרה בדיונית בנטפליקס” העין השביעית, 7.3.2023.
- באפריל 2023 פורסם כי ברדוגו יוסר מרצועת 19:00 בערוץ 14 ויחזור לתוכנית שבועית; הדיווח ייחס את המהלך לנתוני צפייה ברצועה ולשינוי בלוח השידורים שלפני המהדורה ini, 30.4.2023.
- במרץ 2024 נכתב בשקוף כי נתניהו התראיין בתקופה שקדמה למלחמה 14 פעמים בערוץ 14, וכי הראיון האחרון שלו לערוץ לפני המלחמה היה ב־1 במאי 2023 אצל “מקורב והיועץ יעקב ברדוגו”; זהו נתון מרכזי להבנת מעמדו של ברדוגו בערוץ כמראיין בעל גישה ישירה לראש הממשלה שקוף, 17.3.2024.
7.2 - זיגזוגים פוליטיים וקרבה למשפחת נתניהו
- הזיגזג הביוגרפי־פוליטי המרכזי של ברדוגו עובר מהליכוד, דרך גשר של דוד לוי, אל קירבה מאוחרת לנתניהו: בראיון שפורסם ב־29 בינואר 2026 בערוץ 14 אמר ברדוגו על נתניהו: “הליכוד זה היה הבית שלי. אתה גירשת אותי מהבית שלי”, ותיאר את הפצע מתקופת עזיבת דוד לוי והקמת גשר ice, 29.1.2026.
- ב־1996 שובץ ברדוגו במקום ה־41 ברשימת הליכוד־גשר־צומת, לפי מקורות ביוגרפיים; המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר כי הרשימה המשותפת הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה־14 ב־1996 וכללה את הליכוד בראשות נתניהו, גשר בראשות דוד לוי וצומת בראשות רפאל איתן המכון הישראלי לדמוקרטיה - הליכוד־גשר־צומת ; המכלול - יעקב ברדוגו.
- לאחר בחירות 1996 מונה דוד לוי לשר החוץ, וברדוגו תואר כממונה מטעמו על המשא ומתן עם הפלסטינים; מאקו דיווח במאי 2025 כי במסגרת זו פעל מול אחמד טיבי, אז יועצו של יאסר ערפאת, וכי מקורבים תיארו קשרים שלו גם עם אנשי עסקים ברשות הפלסטינית mako, 15.5.2025.
- הקרבה לנתניהו קיבלה תיעוד משפטי־תקשורתי בתצהיר ניר חפץ: ב־24 בינואר 2022 דיווחה וואלה כי לפי חפץ, ברדוגו הפך למגיש קבוע בגלי צה״ל בעקבות “התערבות ישירה” של נתניהו אצל מפקד התחנה ירון דקל; לפי התצהיר, בשנים 2015–2017 ברדוגו נהג להיפגש עם נתניהו ולשוחח עמו בטלפון באופן תכוף וואלה ברנז׳ה, 24.1.2022.
- זאב אלקין, לשעבר מקורב לנתניהו, אמר ב־16 במרץ 2021 בראיון לוואלה ו־103FM כי היה עד להשפעת נתניהו על ברדוגו; כשנשאל אם שמע את נתניהו “מעביר הוראות לברדוגו”, השיב: “הרבה מעבר לזה” וואלה, 16.3.2021.
- ב־2024–2025 פורסמו טענות כי ברדוגו פועל גם כמתווך ויועץ פוליטי לא רשמי: וואלה דיווחה ב־26 בספטמבר 2024 כי לפי פרסום כאן 11, ברדוגו היה “אדריכל” מהלך החזרה של גדעון סער לממשלה ולליכוד, ובמקביל שימש פרשן תקשורתי וואלה ברנז׳ה, 26.9.2024.
- ב־6 במאי 2025 האשים שר המשפטים יריב לוין את ברדוגו בניסיון סחיטה באיומים: “הוא דרש ממני דברים אישיים ואיים עליי”; מיקי זוהר ושלמה קרעי הצטרפו בטענות על איומים ולחצים, אך בהמשך, לאחר פתיחת בדיקה, שרים אמרו שלא ראו בהתנהלות גוון פלילי ynet, 6.5.2025 ; סרוגים, 11.5.2025.
- ב־31 ביולי 2025 דווח כי המשטרה סגרה את תיק החקירה נגד ברדוגו שנפתח בעקבות טענות השרים, לאחר שהשרים לא שיתפו פעולה או לא ראו בהתנהלותו עבירה פלילית; לכן הממצא התקף הוא קיומן של טענות פוליטיות־ציבוריות חריפות, ולא כתב אישום סרוגים, 31.7.2025.
- במאי 2026, לאחר מות אמו, דווח כי בנימין ושרה נתניהו הגיעו לביקור תנחומים אצל ברדוגו ובני משפחתו; הדיווח התבסס על פרסום של מוטי קסטל מחדשות 14, וממחיש את הקרבה האישית־משפחתית מעבר לזירה המקצועית ice, 20.5.2026.
7.3 - מאיפה הכסף ומפעל הפיס
- מקור ההון הפומבי של ברדוגו אינו מופיע בדוח הון רשמי פתוח לציבור; לפי מקורות עיתונאיים, מסלול הכסף המוכר שלו כולל תפקידים בכירים בשלטון המקומי ובחברה למשק וכלכלה, כהונה כמנכ״ל מפעל הפיס, ייעוץ עסקי לאחר הפרישה, פעילות נדל״ן, קשרים לעולם ההימורים והקזינו, ותשלומי ייעוץ שנבדקו בדוחות מבקר המדינה זמן ישראל, 2.9.2020 ; mako, 15.5.2025.
- ב־27 במאי 1997 דיווח גלובס כי דירקטוריון מפעל הפיס אישר את מינוי ברדוגו למנכ״ל; הדיווח ציין כי הוא נבחר פה אחד בישיבה שבה נכחו חמישה דירקטורים בלבד, וכי באותה עת כיהן כמנכ״ל החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי גלובס, 27.5.1997.
- ב־1 ביוני 1997 דיווח גלובס כי מינויו של ברדוגו למפעל הפיס נתפס במערכת הפוליטית כחלק מ“עסקת חליפין” במינויים בין הליכוד וגשר, וכי אביגדור ליברמן פעל למינוי מקורבים בחברה למשק וכלכלה במקום ברדוגו; לשכת ראש הממשלה הכחישה אז את הטענות לעסקה גלובס, 1.6.1997.
- ב־3 במאי 2000 דווח כי לאחר פרישתו ממפעל הפיס מונה ברדוגו ליועץ לפיתוח עסקים בדנקנר השקעות; לפי הדיווח, פרש ממפעל הפיס “בטונים צורמים” על רקע חילוקי דעות עם יו״ר הפיס אברהם כץ־עוז, והייעוץ יועד לתחומי נדל״ן, תקשורת ותשתיות גלובס, 3.5.2000.
- בתחום ההימורים והקזינו, גלובס דיווח ב־14 בפברואר 2005 כי ברדוגו פעל במשך תקופה ארוכה בשם מרטין שלאף וחברת קזינו אוסטריה לקידום אוניית ההימורים “קנקון” באילת; NRG דיווח כבר ב־2004 כי ברדוגו אישר שהוא מטפל ב“היבטים שונים” של הכשרת האונייה גלובס, 14.2.2005 ; NRG/מקור ראשון, 2004.
- דו״ח מבקר המדינה על האגודה למען החייל, שפורסם ב־2009, הוא מקור מרכזי לשאלת “מאיפה הכסף”: במאי 2006 התקשרה האגודה עם ברדוגו בהסכם “ייעוץ וסיוע בקבלת תמיכה והגרלות”, ולאחר חתימת הסכם חדש בין מפעל הפיס לאגודה שילמה לחברה שבבעלותו 1.2 מיליון שקל; המבקר קבע כי ההתקשרות לא הובאה לוועד המנהל וכי לא נמצאה אסמכתה לשירותים שניתנו בקשר להסכם עם הפיס מבקר המדינה, 2009.
- כלכליסט דיווח ב־16 בפברואר 2009 כי לפי המבקר, לא נמצאה עדות לשירותים שהעניק ברדוגו בפועל לאגודה, ולכן “לכאורה לא הייתה הצדקה להתקשרות מולו”; גלובס דיווח באותו יום כי ההסכם עם הפיס הבטיח העברת 8 מיליון שקל לאגודה במשך ארבע שנים, וכי ברדוגו קיבל 1.2 מיליון שקל כלכליסט, 16.2.2009 ; גלובס, 16.2.2009.
- ב־22 במרץ 2009 הגישה האגודה למען החייל תביעה בסך 675 אלף שקל נגד ברדוגו וחברת י.ב. אתגרים להשבת חלק מהכספים; בדיווח נמסר כי ברדוגו טען שקיבל את התמורה “בדין ולא בחסד” מכוח הסכמים תקפים כלכליסט, 22.3.2009 ; mako/גלובס, 22.3.2009.
- בפרשת מפעל הפיס הפלילית, ברדוגו נחקר ב־2008 בחשד שקיבל כספים ממשווקים; ב־4 באוגוסט 2009 דיווח ynet כי פרקליטות מחוז מרכז סגרה את תיק החקירה נגדו מחוסר ראיות, וברדוגו אמר: “אני שמח. אלו חדשות טובות” ynet, 4.8.2009.
- כלכליסט דיווח באותו יום כי הפרקליטות אימצה את המלצת המשטרה שלא להעמיד לדין את ברדוגו ואת יתר המעורבים בפרשה, וסגרה את התיקים בנימוק של חוסר אשמה; לכן הממצא המשפטי הסופי בפרשת הפיס הפלילית הוא סגירת תיק, לצד ממצאים מנהליים־ביקורתיים נפרדים של מבקר המדינה בנושא האגודה למען החייל כלכליסט, 4.8.2009.