שמחה רוטמן

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• שנות חיים ורקע משפחתי: שמחה דן רוטמן נולד בבני ברק בא' באלול תש"ם, 13 באוגוסט 1980; באתר ערוץ הכנסת הוא מוצג כח"כ מטעם הציונות הדתית וכיו"ר ועדת החוקה, אך שלב זה מאוחר לסעיף הנוכחי ערוץ הכנסת. בראיון “עניין אישי” בערוץ 7, 19.08.2013, תואר כבן זקונים למשפחה ציונית־דתית עם זיקה לפא"י; שם צוטט הרקע המשפחתי: “משפחה ציונית מאוד עם סבים שעלו ב־1910 וב־1914” ערוץ 7.
• חינוך והשכלה: לפי אתר מפלגת הציונות הדתית, רוטמן למד בתלמוד תורה “רזי לי”, בישיבה התיכונית מקור חיים, בישיבת ההסדר כרם ביבנה ובהמשך בישיבת תורת החיים בתקופתה בנווה דקלים הציונות הדתית. באותו מקור נכתב כי לאחר נישואיו לחנה למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר־אילן, וב־2012 השלים תואר שני במשפט ציבורי בתוכנית משותפת לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת נורת'ווסטרן; אתר התנועה למשילות מציג אותו גם כבעל L.L.M במשפט ציבורי התנועה למשילות ודמוקרטיה.
• שירות צבאי: בראיון בערוץ 7, 19.08.2013, רוטמן תיאר את מסלולו לאחר ישיבות ההסדר: “השירות בצבא היה התנדבות”; תפקידו הוגדר שם כמש"ק דת, והוא תיאר עצמו כ“ג'ובניק, אבל בעובדה, בסיס של קרביים” ערוץ 7. לא אותרו בדוחות רשמיים במסגרת החיפוש ממצאי ביקורת ייעודיים על שירותו הצבאי.
• קריירה משפטית מוקדמת: לפי אתר הציונות הדתית, רוטמן התמחה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ועבד כשנה ברשם העמותות הציונות הדתית. בפרופיל משרד “רוטמן־לב” נכתב כי בראש המשרד עמד עו"ד שמחה דן רוטמן, בעל ניסיון במשפט מנהלי וחוקתי ובהגשת עתירות ובג"צים פסקדין. בראיון מ־19.08.2013 אמר כי התמחותו הייתה אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אורית קורן, ולאחר מכן עבד ברשם העמותות וכעצמאי ערוץ 7.
• פעילות ציבורית ומשפטית לפני הכנסת: ב־2013 ייסד עם יהודה עמרני את התנועה למשילות ודמוקרטיה ושימש בה יועץ משפטי ומנהל מחקר התנועה למשילות ודמוקרטיה. כבר במרץ 2013 הופיע שמו כבא־כוח התנועה בבג"ץ 258/13 בעניין איוש משרות בכירות במערך הייעוץ המשפטי פסקדין, ובאוגוסט 2013 אמר כי “אי אפשר שהעם בחר משהו אחד והמדיניות היא אחרת” ערוץ 7. באותה שנה הופיע כקול ביקורתי נגד היועמ"ש יהודה וינשטיין בפרשת צבי בר ערוץ 7, ובהמשך ייצג את התנועה בעתירה נגד מינוי שי ניצן לפרקליט המדינה; העתירה נדחתה על הסף ב־22.11.2013 פסקדין.
• גיבוש אידיאולוגי ומעבר לפוליטיקה: בפרופיל מקור ראשון, 03.03.2020, תואר המסלול ככזה ש“התחיל מכאב ההתנתקות” והפך למחקרים ולספר נגד אקטיביזם שיפוטי מקור ראשון. ב־2017 ייצג את התנועה בעתירה נגד הנחיית נשיאת העליון לשופטים שלא להיפגש עם גורמים פוליטיים בענייני קידום פסקדין, וב־2019 פרסם את ספרו “מפלגת בג"ץ: כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל” צומת ספרים Google Books.
• כניסה לפוליטיקה הפורמלית: בבחירות לכנסת ה־24, מרץ 2021, הופיע שמו של “שמחה דן רוטמן” ברשימת “הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'” ועדת הבחירות/ממשל זמין. ערב הבחירות, כ"מקום 4 ברשימת הציונות הדתית", אמר בראיון לערוץ 7 כי הרשימה “לא חותמים בלאנק לאף אחד” וכי “ממשלה עם רוב ימני” עלולה להיות “ממשלה עם השמאל” ערוץ 7; לאחר הבחירות חזר ואמר: “נשב רק בממשלת ימין” ערוץ 7.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

• מיפוי תפקידים בכירים: רוטמן לא כיהן כשר ולא ניהל משרד ממשלתי; לכן אין לו כהונת “משרד” עם תקציב ביצוע, רכש או מנכ״ל כפוף. תפקידיו הבכירים הרלוונטיים הם פרלמנטריים: ח״כ מטעם הציונות הדתית בכנסות ה־24–25, יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, וחבר/יו״ר ועדות משנה. לפי כנסת פתוחה, בכנסת ה־24 כיהן מ־אפריל 2021 עד נובמבר 2022; לפי דף מפלגתו, לפני הכנסת היה עו״ד, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה והיועץ המשפטי שלה; ולפי אתר הכנסת ביוני 2026 הוא עדיין מופיע כיו״ר ועדת החוקה בדיוני הוועדה. כנסת פתוחה, מפלגת הציונות הדתית, אתר הכנסת – ועדת החוקה, 24 ביוני 2026
• ח״כ מן השורה / סיעת הציונות הדתית - אפריל 2021–נובמבר 2022; נובמבר 2022 ואילך: בבחירות לכנסת ה־24 הציונות הדתית קיבלה 6 מנדטים ו־225,641 קולות; רוטמן נכנס לכנסת באפריל 2021. יוזמות בולטות: הצעתו הראשונה באפריל 2021 לביטול ממשלת החילופים; קידום חוק האזרחות והכניסה לישראל, שהצעתו אושרה בקריאה ראשונה בפברואר 2022 ברוב 72 מול 37; וחוק שלילת אזרחות/תושבות ממחבלים המקבלים תגמולים מהרשות הפלסטינית, שאושר בפברואר 2023 ברוב 95 ח״כים. בהקשר זה דווח בינואר 2023 כי לפי טענות יוזמי החוק הרש״פ שילמה לכרים ומאהר יונס 335 אלף ש״ח לכל אחד. ביקורת מקצועית: חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפברואר 2023 טענה כי שלילת אזרחות ותושבות כתגובה לקבלת תגמול על טרור עלולה שלא לעמוד במבחני מידתיות ושקיימים כלי חילוט וענישה חלופיים. ועדת הבחירות המרכזית – תוצאות הכנסת ה־24, ערוץ 7, אפריל 2021, זמן ישראל, פברואר 2022, N12, פברואר 2023, ישראל היום, ינואר 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2023
• יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט - ינואר 2023 ואילך: רוטמן נבחר ליו״ר הוועדה פה אחד ב־4 בינואר 2023, ובפרוטוקול הדיון נכתב כי ועדת הכנסת המליצה לבחור בו. במסגרת התפקיד הוא היה הזרוע הפרלמנטרית המרכזית של רפורמת לוין: בינואר 2023 החלה הוועדה “רצף דיונים” ברפורמה; רוטמן פרסם נוסח עצמאי לחוק־יסוד: השפיטה, שלפי גלובס הקשיח חלקים מהצעת לוין, לרבות הגדלת כוח הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים; ובכלכליסט דווח כי הצעתו קבעה שבוועדה לבחירת שופטים יישארו 9 חברים אך 5 יהיו מטעם הקואליציה. בהמשך הציע נוסח “מרוכך” שבו פסילת חוק רגיל תיעשה ברוב של 12 או 13 שופטים מתוך 15; במרץ 2023 אישרה הוועדה לקריאה ראשונה פסקת התגברות ברוב 61 ופסילת חוקים רק ברוב 12 מתוך 15. זמן ישראל, ינואר 2023, כנסת פתוחה – פרוטוקול 4 בינואר 2023, ישראל היום, ינואר 2023, גלובס, ינואר 2023, כלכליסט, ינואר 2023, ynet, מרץ 2023, ישראל היום, מרץ 2023
• עילת הסבירות, תוצאות בשטח וביקורת מקצועית: ביוני 2023 קיימה ועדת החוקה דיון ראשון בתיקון חוק־יסוד: השפיטה בעניין עילת הסבירות; לפי נוסח הוועדה, בית משפט לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שרים או נבחר ציבור בעניין סבירות החלטתם. ב־4 ביולי 2023 אושרה ההצעה לקריאה ראשונה בוועדה ברוב 9 מול 5, לאחר עימות שבו רוטמן לא אפשר למשנה ליועמ״שית, גיל לימון, להשלים את עמדתו לפני ההצבעה. ביקורת מקצועית: פורום המרצות והמרצים למשפטים טען בעתירה/עמדת ידיד בית משפט כי הליך החקיקה לווה במחאה ובביקורת, כי לא ניתנה הזדמנות מספקת לשמיעת מומחים וכי לא הוטמעו שינויים מהותיים; בינואר 2024 בג״ץ פסל את תיקון עילת הסבירות ברוב 8 מול 7, כאשר 12 מתוך 15 הכירו בסמכות ביקורת על חוקי יסוד. בזירה הכלכלית, דוח בנק ישראל ל־2023 קבע כי יוזמות החקיקה המשפטית יצרו מחאה רחבה ותגובות שוק, וכי Moody’s הורידה באפריל 2023 את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ“חיובית” ל“יציבה”. הכנסת, 25 ביוני 2023, ynet, יולי 2023, פורום המרצות והמרצים למשפטים – יולי 2023, ynet, ינואר 2024, בנק ישראל – דוח 2023
• ניהול הוועדה, עימותים והתבטאויות נלוות לתפקיד: ביוני 2023 ועדת האתיקה של הכנסת דנה בקובלנות נגד רוטמן כיו״ר ועדת החוקה; ההחלטה ציינה כי רוב דיוני הוועדה הוקדשו לרפורמה וכי נשמעה ביקורת על אופן ניהול הדיונים, אך גם שהיו הפרעות רבות. בנובמבר 2024, בדיון שנערך 416 יום לאחר 7 באוקטובר, משפחות חטופים דרשו לעסוק ביקיריהן; רוטמן עבר לדיון בהצעת חוק אחרת והזהיר כי מי שימנע את קיום הדיון יוצא מהחדר. באפריל 2025 דווח כי בוועדה התעמת עם היועמ״שית גלי בהרב־מיארה ואמר שדבריה “נראים כבדיחה”. מחוץ לכנסת, ביוני 2023 תועד בניו יורק כשהוא חוטף מגפון ממפגינה נגד הרפורמה. במאי 2026, בראיון לרדיו צפון שדווח בוואלה, אמר על בג״ץ כי אם “יבטלו את המבנה החוקתי” יש לשקול “להדיח אותם בחקיקה”, וכינה את יצחק עמית וגלי בהרב־מיארה “הדיקטטורים שלנו”. ועדת האתיקה של הכנסת, יוני 2023, ynet, נובמבר 2024, וואלה, אפריל 2025, ynet, יוני 2023, וואלה, מאי 2026

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

• נקודת המוצא המוסדית: רוטמן אינו שר ואינו עומד בראש משרד ממשלתי, ולכן לא נמצאו מינויי מנכ"לים/סמנכ"לים בשירות המדינה שבוצעו על ידו ישירות. מוקד הכוח שלו הוא פרלמנטרי: ב־4 בינואר 2023 ועדת החוקה בחרה בו פה אחד ליו"ר הוועדה, לאחר שכיהן בכנסת ה־24 כחבר הוועדה לבחירת שופטים; קודם לכן היה ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה ויועצה המשפטי, מסגרת שממנה צמח סדר היום שלו לצמצום כוח הייעוץ המשפטי ובתי המשפט זמן ישראל, 4.1.2023, הציונות הדתית - פרופיל רוטמן.
• מינוי מקורב/יועץ פוליטי־מקצועי: המקרה הבולט שאותר הוא שמעון/הראל נטף, שעבד כעוזר משפטי בבית המשפט העליון אצל השופט יוסף אלרון, ולאחר בחירת רוטמן ליו"ר ועדת החוקה עבר בדצמבר 2022 לעבוד כיועץ מקצועי בלשכתו. כתבת כיפה מ־3 באוגוסט 2023 דיווחה כי "רוטמן פנה אליו לבוא לעבוד לצדו כיועץ מקצועי בלשכה", וכי נטף סיים את התפקיד לפני לימודי דוקטורט בקולומביה כיפה, 3.8.2023. ynet תיאר בפברואר 2023 את המעבר כ"דילוג של נטף ישירות מלשכתו של אלרון לתפקיד רב השפעה בסביבתו של 'ידידו ורעו' רוטמן" ynet, פברואר 2023. מקור ראשון תיאר את נטף כ"יועץ המקצועי שעמל מאחורי הקלעים על ניסוחן" של הצעות הרפורמה, לצד רוטמן שהוביל אותן בוועדה מקור ראשון, 2023.
• דרג מקצועי קבוע בוועדה: לא אותר מקרה מתועד של עזיבת דרג מקצועי בכנסת בעקבות כניסת רוטמן לתפקיד. להפך, באתר הכנסת מופיעים גם ב־2026 איל קופמן כמנהל ועדת החוקה וצוות מקצועי קבוע תחת ועדה בראשות רוטמן הכנסת - ועדת החוקה, ובערוץ הכנסת מופיעים הרכבי הוועדה והוועדות המשותפות בראשותו ערוץ הכנסת - ועדת החוקה. עם זאת, התנהלותו מול הייעוץ המשפטי של הוועדה הפכה לזירת עימות: ב־30 בינואר 2023 רוטמן טען שחוות דעתו של היועץ המשפטי לוועדה, ד"ר גור בליי, "מוטה" וואלה, 30.1.2023, וב־ynet דווח כי כינה אותו "חבר אופוזיציה" והתנצל ynet, 2023.
• מנגנוני כוח במינוי שופטים ובמערכת המשפט: רוטמן קידם בוועדה את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; חוות דעת בליי מ־29 בינואר 2023 קבעה כי ההצעה תביא ל"פוליטיזציה של תפקיד השפיטה" ולריכוז כוח בידי הממשלה והרוב הקואליציוני כלכליסט, 29.1.2023. במרץ 2023 דווח שרוטמן הפעיל נוהל חריג לקיצור ההנמקות לאלפי הסתייגויות לקראת הצבעות על שינוי הוועדה לבחירת שופטים ערוץ 7, מרץ 2023. במרץ 2025 עבר החוק שיזם לשינוי מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים: במקום הוועדה לבחירת שופטים, הנציב ייבחר בוועדה בראשות שר המשפטים ערוץ 7, 4.3.2025.
• ביקורת יועמ"שית/משרד המשפטים על מנגנוני מינוי חדשים: בינואר 2026 דווח כי רוטמן הציע שכל ממשלה חדשה תוכל למנות יועץ משפטי חדש עם כניסתה לתפקיד, וכי היועמ"ש ימונה על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים; ח"כ קארין אלהרר אמרה בדיון: "זה מינוי פוליטי על מלא" ynet, 5.1.2026. ב־24 ביוני 2026 הזהיר משרד המשפטים כי הצעת רוטמן לפיצול היועמ"ש תעביר פיקוח על תמיכות ממשלתיות ליועמ"ש פוליטי ועלולה לפתוח פתח להעדפת גופים מקורבים כלכליסט, 24.6.2026. בפברואר 2026 היועמ"שית הזהירה כי שינוי מעמד מח"ש יקבע מנגנוני מינוי וכפיפות שעלולים לאפשר התערבות פוליטית בחקירות שוטרים זמן ישראל, 24.2.2026.
• התערבות וביקורת פרלמנטרית: ועדת האתיקה של הכנסת דנה בקובלנות נגד רוטמן כיו"ר ועדת החוקה על הרחקות חוזרות של חברי אופוזיציה מדיונים; ההחלטה ציינה את החובה לשמוע מגוון דעות בדיוני ועדות, אך גם את אופיים הסוער של דיוני הרפורמה ועדת האתיקה, החלטה 11/25, 2026. ב־30 ביוני 2026 דווח שכל המשנים ליועמ"שית הגיעו לדיון על פיצול התפקיד, רוטמן הקציב להם חמש דקות והוציא את המשנה גיל לימון מהדיון N12, 30.6.2026; ynet דיווח באותו עניין כי לימון הוצא לאחר שהעיר לרוטמן על קטיעת דברי המשנה אביטל סומפולינסקי ynet, 2026.

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

1. פסקת ההתגברות / תנאי להקמת ממשלת ימין - 02.11.2022, אתר כל רגע / עדכוני בחירות 2022: בהקשר ספירת הקולות אחרי בחירות 2022 והמו״מ להקמת ממשלת נתניהו השישית, רוטמן קשר את הקמת הממשלה לקידום פסקת ההתגברות: "הימין היה בשלטון, אבל לא באמת שלט. אם נחזור בנו מההבטחה על פסקת ההתבגרות - אין סיבה להקים ממשלת ימין". מקור ראשי: כל רגע, 02.11.2022. מקור הקשר משלים על חבילת הרפורמה והצעותיו - פסקת התגברות, שינוי בחירת שופטים וביטול עילת הסבירות: ynet, 07.01.2023.
2. מערכת המשפט והתקשורת / אמירה על השתקה - דצמבר 2022, מגזין 14; צוטט במרץ 2023 בזמן ישראל ובעין השביעית: בראיון שיוחס ל״מגזין 14״ זמן קצר לפני השבעת הממשלה, הובאה אמירתו של רוטמן על מערכת המשפט והתקשורת: "כשנחזור, לא נצטרך אפילו להתווכח עם מערכת המשפט והתקשורת אלא פשוט לומר: תשתקו". מקור ראשון שציטט את האמירה: זמן ישראל, 05.03.2023. מקור נוסף עם אותו ציטוט והקשר לביקורת על התעלמות ממומחים: העין השביעית, 06.02.2023.
3. בג״ץ / אהרן ברק / ״כוח בגניבה״ - 07.01.2023, ynet / ראיון לטובה צימוקי: בראיון ראשון כיו״ר ועדת החוקה לאחר הצגת הרפורמה המשפטית של לוין, רוטמן הציג את המהלך כתיקון למה שכינה הפיכה של בית המשפט העליון: "בית המשפט העליון לקח לעצמו בגניבה את הכוח... צעדינו היום בהחלט מכוונים לתיקון ההפיכה השלטונית שביצע אהרן ברק והייתה הכול חוץ מחוקית". מקור ראשי: ynet, 07.01.2023. מקור משלים מתוך תגית ynet על רוטמן והרפורמה: ynet - תגית שמחה רוטמן.
4. בג״ץ, היועמ״שית ומינוי דרעי / שלילת סמכות בית המשפט - 07.01.2023, ynet / ראיון לטובה צימוקי: על רקע הדיון בבג״ץ בעתירות נגד מינוי אריה דרעי לשר, רוטמן אמר: "לא בג״ץ ובוודאי שלא היועצת יכולים להעמיד את שיקול הדעת שלהם בדבר מה סביר ומה לא מעל לכנסת ומעל הציבור. עצם הדיון של בג״ץ בנושא איננו סביר, ואין אף מדינה דמוקרטית בעולם שבה חבורת משפטנים סבורה שבידיה הזכות להחליט מי יכהן בממשלה, בניגוד לעמדת הרוב הדמוקרטי". מקור ראשי: ynet, 07.01.2023. מקור משלים מתוך ריכוז כתבות ynet על היועמ״ש: ynet - תגית היועמ״ש.
5. היועמ״שית / דרישה להתפטרות - 07.01.2023, ynet / ראיון לטובה צימוקי: באותו ראיון, לאחר שהיועמ״שית גלי בהרב־מיארה סירבה להגן על עמדת הממשלה בעניין דרעי, רוטמן אמר: "הזכות והחובה של היועצת המשפטית לממשלה היא לייצג את עמדת הממשלה, ואם היא לא מסוגלת לעשות זאת, ראוי שתתפטר. בוודאי שאין לה כל זכות למנוע מהממשלה את הצגת עמדתה האותנטית בבית המשפט". מקור ראשי: ynet, 07.01.2023. מקור הקשר משלים על מעמדה של בהרב־מיארה מול הממשלה: N12 / מאקו, 01.04.2023.
6. מומחי משפט / ״סוכני בורות״ - פברואר 2023, טוויטר/X; צוטט בעין השביעית: במסגרת ביקורתו על משפטנים מהארץ ומחו״ל שהתנגדו לרפורמה, יוחסה לרוטמן התגובה: "יום אחד אני אבין מה הופך מומחים למשפט חוקתי לסוכני בורות חסרי בושה". מקור המתעד את הציטוט והקשרו: העין השביעית, 06.02.2023. מקור הקשר נוסף על התנגדות מומחים לרפורמה המשפטית: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
7. עילת הסבירות / ״ממשלת־על״ - 07.01.2023, ynet / ראיון לטובה צימוקי: במסגרת הצגת עמדתו לביטול או צמצום עילת הסבירות, רוטמן אמר: "עילת הסבירות מחליפה את שיקול הדעת והופכת את בית המשפט לממשלת-על. אני מעוניין שגם ממשלה שלא בחרתי בה תוכל למשול ולעמוד למשפט הציבור על הכרעותיה שלה, מבלי להתחבא מאחורי בג״ץ או יועצים משפטיים". מקור ראשי: ynet, 07.01.2023. מקור משלים על הצגת החוק לצמצום עילת הסבירות בכנסת: ערוץ 7, 10.07.2023.
8. מיצגי ״סיפורה של שפחה״ ופחדי המחאה / עובדה - 02.03.2023, תוכנית עובדה / מאקו: במהלך כתבה של בן שני ב״עובדה״, בזמן מחאת הרפורמה המשפטית, רוטמן התייחס לטענות מפגינים בדבר פגיעה בזכויות נשים ובדמוקרטיה: "מחר בבוקר 'סיפורה של שפחה' הופכת להיות דוקומנטרי בישראל. אם אתה שואל אם אני מזלזל בפחדים שלך, כן, אני מזלזל בפחדים שלך". מקור ראשי: עובדה / מאקו, 02.03.2023. מקור משלים על תגובתו למיצגי השפחות במחאה: N12 / מאקו, מרץ 2023.
9. מפגינים באוניברסיטת תל אביב / ״מוגבלים״ - 28.05.2023, ynet / כנס באוניברסיטת תל אביב: במהלך פאנל על הרפורמה המשפטית באוניברסיטת תל אביב, מול מפגינים שהפריעו לדבריו, רוטמן אמר: "אין יכולת אינטלקטואלית. מה לעשות, מוגבלים". מקור ראשי: ynet, 28.05.2023. מקור נוסף על אותה אמירה ותיעוד: וואלה, 28.05.2023.
10. תקרית המגפון בניו יורק / תגובתו למוחים - 03-04.06.2023, ניו יורק; פורסם בכלכליסט וב־ynet: לאחר שתועד חוטף מגפון ממפגינה ברחוב במנהטן, רוטמן תיאר את המוחים כך: "קבוצה קטנה של מפגינים אלימים התקיפה אותי ואת אשתי כשהלכנו בשעת לילה מאוחרת. הם חסמו לנו את הדרך, דרכו לאשתי חנה על הרגל וקיללו, לרבות איחולי מוות". מקור ראשי לתגובה: כלכליסט, 04.06.2023. מקור וידאו/דיווח על חטיפת המגפון: ynet, 03.06.2023.
11. משפחות חטופים / הטלת האחריות על חמאס ולא על הממשלה - 04.06.2024, וואלה / ועדת החוקה בכנסת: בדיון בוועדת החוקה מול נציגי משפחות חטופים, על רקע לחץ לקידום עסקת חטופים, רוטמן אמר: "חשוב שכולנו נזכור שמי שחטף ואחראי לחייהם הוא החמאס ולא ממשלת ישראל; המחויבות לחטופים בשבי לא הופרה ב-7 באוקטובר, אלא כששחררנו את סינוואר מהכלא ואת המפלצות האחרות שחטפו את קרובי משפחתך ופגעו בקרובי המשפחה שלי". מקור ראשי: וואלה, 04.06.2024. מקור משלים על עימותים מול משפחות חטופים בוועדה: ערוץ 7, 2024.
12. סירוב להקרין סרטון חטוף בוועדה / ״תעמולת חמאס״ - 18.11.2024, כיכר השבת / ועדת החוקה: לאחר שמטה משפחות החטופים ביקש להקרין בוועדה סרטון של סשה/אלכס טרופנוב שפורסם בידי ארגון טרור, רוטמן נימק את סירובו: "אני משתתף בצערם ובכאבם של כל משפחות החטופים, ובכללם כמובן משפחת טרופנוב, אבל לא אוכל לאפשר הוועדת החוקה הפצה למסרי תעמולת החמאס". מקור ראשי: כיכר השבת, 18.11.2024. מקור משלים על התנגדותו לצפייה בסרטוני חטופים בהקשר מאוחר יותר: ynet, 2025.
13. עסקת חטופים / ״לעצור את העסקה״ - 11.02.2025, ynet / ועדת החוקה: על רקע הודעת חמאס על השהיית פעימת שחרור, ובנוכחות משפחות חטופים, רוטמן אמר: "מקווה ומתפלל שה' ישלח את האומץ לכל מקבלי ההחלטות של מדינת ישראל בדרג הזה, לראש הממשלה, לעצור את העסקה הרעה הזאת כמה שיותר מהר". מקור ראשי: ynet, 11.02.2025. מקור משלים על עמדתו שעסקה מסוימת מסוכנת לחטופים ולמדינה: ערוץ 7, 2024.
14. משפחת החטוף מתן אנגרסט / ״מקהלת צעקות״ - 03.03.2025, N12 / ועדת החוקה: בעימות מול בני משפחתו של החייל החטוף מתן אנגרסט, לאחר שהמשפחה דרשה ממנו תשובות, רוטמן אמר: "סליחה חברים, די. זה לא עובד ככה, אני לא אתן למקהלת צעקות פה, לא נעשה פה מקהלת צעקות. דיברו חמישה בני משפחה. אם תכריחו אותי אאלץ להוציא, יש אנשים שממתינים לתורם לדבר, עם כל הצער והכאב". מקור ראשי: N12 / מאקו, 03.03.2025. מקור משלים על עימות נוסף בוועדה מול משפחת חטוף: כיכר השבת, 2025.
15. בג״ץ, יצחק עמית והיועמ״שית / ״דיקטטורים״ - מאי 2026, רדיו צפון 104.5FM; פורסם בוואלה: ברקע דיון בעתירה להדחת השר איתמר בן גביר, רוטמן תקף את בג״ץ ואת בכירי מערכת המשפט ואמר: "יום אחד גם הדיקטטורים שלנו יצחק עמית וגלי בהרב מיארה יכירו בהפסד שלהם בבחירות". מקור ראשי: וואלה, מאי 2026. מקור משלים על מתקפה נוספת שלו נגד היועמ״שית ובג״ץ בפרשת הפצ״רית: ערוץ 7, 05.11.2025.

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• כתבות עומק ותחקירים עיתונאיים: בעשור האחרון לא אותרו תחקירים פליליים מקיפים על רוטמן עצמו, אך פורסמו כתבות עומק על תפקידו בעיצוב הרפורמה המשפטית. ב־13.2.2023 פרסם Jewish Insider פרופיל שכותרתו “Meet the Knesset member at the forefront of the controversial plans to reform Israel’s judiciary”, שהציג את רוטמן כדמות מרכזית בקידום שינוי שיטת בחירת השופטים והרפורמה המשפטית (Jewish Insider). ב־31.8.2023 פרסם מקור ראשון את הכתבה “היועץ שרקם את החקיקה המשפטית”, שבה נחשף תפקידו של שמעון נטף בעבודה עם רוטמן על ניסוח הצעות הרפורמה; נטף צוטט: “אתה בא לעשות יחד איתי רפורמה?” - מקור ראשון, אוגוסט 2023 (מקור ראשון). (jewishinsider.com)
• תחקירי ועדת החוקה ודרך הניהול: שקוף פרסם כמה כתבות ביקורתיות על ניהול הוועדה. ב־12.8.2024 פרסם שקוף את “רוטמן בוועדת החוקה: למדינה אין זכות לחקור את מי שירד לשטח ב־7 לאוקטובר”, ובו צוטט רוטמן: “מי שירד לשטח ב־7 באוקטובר, אני לא חושב שיש למדינת ישראל את הזכות המוסרית לחקור אותו ולהעמיד אותו לדין” (שקוף). ב־11.6.2025 פרסם שקוף את “רוטמן איים על נציגי משרד המשפטים: ‘אני יודע לחוקק גם בלעדיכם’”, על דיון בתיקון חוק המאבק בטרור (שקוף). ועדת האתיקה של הכנסת דנה כבר ב־28.6.2023 בקובלנות נגדו על שימוש לרעה בסמכותו כיו”ר ועדת החוקה; היא לא הטילה סנקציה, אך קבעה כי עליו “לקחת לתשומת ליבו” את הטענות (החלטה מס’ 11/25, הכנסת). (shakuf.co.il)
• תקרית המגפון בניו יורק וההליכים בעקבותיה: ביוני 2023 תועד רוטמן בניו יורק כשהוא נוטל מגפון ממפגינה. ב־5.6.2023 דיווח Jerusalem Post כי המפגינה הגישה דוח משטרה וכי “עצם הגשת התלונה אינה אומרת שיוגשו אישומים” (Jerusalem Post). בהמשך דווח כי משטרת ניו יורק סגרה את התלונה בהיעדר פגיעות נראות לעין (The Yeshiva World). ועדת האתיקה של הכנסת דנה בתלונת ח”כ נעמה לזימי; ב־2.7.2023 דיווח כלכליסט כי הוועדה קיבלה את טענת רוטמן להגנה עצמית, קבעה שלא בוצעה הפרה אתית, אך ציינה שמצופה מח”כים שלא להיכנס לעימות פיזי עם מפגינים (כלכליסט, Ynetnews). (jpost.com)
• עתירות לבג”ץ סביב הרפורמה המשפטית: בפברואר–מרץ 2023 הוגשו עתירות שניסו לעכב את קידום שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בוועדת החוקה. בג”ץ דחה עתירה אחת על הסף, ובהחלטה מ־23.3.2023 צוטט השופט יצחק עמית: “בית משפט זה אינו מתערב בהליכי חקיקה אשר נמצאים בעיצומם” (ynet); עתירה נוספת נגד מסלול החקיקה נדחתה אף היא בפברואר 2023 (זמן ישראל). ב־1.1.2024, בפסק הדין בבג”ץ עילת הסבירות, נכתב כי רוטמן הצטרף לעמדת הכנסת שלפיה אין לבית המשפט סמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, אך בית המשפט ביטל את תיקון מס’ 3 לחוק־יסוד: השפיטה ברוב דעות (פסק הדין המלא, המכון הישראלי לדמוקרטיה). (ynet.co.il)
• הליכי לשון הרע ותיקים אזרחיים: ב־9.11.2023 הגיש רוטמן תביעת לשון הרע נגד גיא פלג, אבי וייס, חדשות 12 ונתבעים נוספים, בסך 1,091,300 ש”ח, סביב פרסום שיוחס לו לאחר 7 באוקטובר; כתב התביעה צוטט בחדשות ישראל היום: “המצוטט בשמו לא היה ולא נברא” (ישראל היום). בהחלטה מ־29.1.2024 בת”א 19925-11-23 חויב רוטמן בהוצאות של 2,000 ש”ח בעניין המצאת כתבי הטענות (Judgments, ice). ב־2024 דווח בעין השביעית על תביעת דיבה נוספת של רוטמן נגד איל נוה, ממייסדי “אחים לנשק”, בסך 78 אלף ש”ח; נוה הגיש כתב הגנה וטען שרוטמן תקף אותו בפגישה אצל השרה גילה גמליאל, בעוד רוטמן הכחיש ודרש התנצלות (העין השביעית). (israelhayom.co.il)
• הליכים הקשורים לתנועה למשילות ודמוקרטיה, שבה היה רוטמן ממייסדיה ויועצה המשפטי: בבג”ץ 6064/17, “התנועה למשילות ודמוקרטיה נ’ היועץ המשפטי לממשלה”, ייצג רוטמן עתירה שדרשה להורות ליועמ”ש לפתוח בחקירה או להגיש כתבי אישום נגד גורמות בפרקליטות; פסק הדין מ־2.7.2018 דחה את העתירה (פסקדין). בעת”מ 33930-03-20, התנועה למשילות ודמוקרטיה נגד הנהלת בתי המשפט, רוטמן ייצג עתירת חופש מידע לקבלת פרוטוקולים וחומרי רקע של ועדות איתור לנשיאי בתי משפט; העתירה נדונה במחוזי ירושלים בשנת 2021 (פסק הדין, gov.il). (psakdin.co.il)
• דו”חות מבקר המדינה / נציב תלונות הציבור: לא אותר דו”ח מבקר מדינה או דו”ח נציב תלונות הציבור שמבקר את רוטמן עצמו. במאגר מבקר המדינה אותר רישום פגישה מ־9.12.2024 עם “חבר הכנסת שמחה רוטמן בנושא ביקורת מלחמה”, אך לא דו”ח ביקורת עליו (יומן/מסמך משרד מבקר המדינה). בדו”ח משרד מבקר המדינה לשנת 2019 הופיעה עתירה של התנועה למשילות ודמוקרטיה נגד משרד מבקר המדינה בעניין יומני פגישות, אך היא נוגעת לתנועה ולא לביקורת אישית על רוטמן (דו”ח 2019, מבקר המדינה). (media.mevaker.gov.il)

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

• סתירה 1 - “הרפורמה מתה” מול “הצלחה של 200%”: לפני: בדצמבר 2023, בראיון ל־100FM שצוטט בישראל היום, רוטמן “הודה” שהרפורמה הנוכחית “מתה” וש“לא תחזור” - “רוטמן: יודע שהרפורמה המשפטית לא תחזור”. אחרי: ב־25.01.2026, בראיון לישראל היום, הציג את קידום הרפורמה כהצלחה: “200 אחוז ממה שציפיתי” - “בטווח הארוך - בג״ץ אשם יותר מהממשלה בטבח 7 באוקטובר”.
• סתירה 2 - הסכמה רחבה מול קידום חד־צדדי: לפני: ב־16.05.2023 ב־ynet, רוטמן אמר: “אם לא יהיו הסכמות, אם יהיה פיצוץ, נתקדם באופן חד-צדדי בכנס הזה של הכנסת” - “ללא הסכמה - נקדם את הרפורמה חד-צדדית”. אחרי: ב־08.01.2024 בכיכר השבת, אחרי 7 באוקטובר, המסגור השתנה: “לא יהיה ניתן להעביר חוקים ללא הסכמה” ו“רפורמת המשפט תצטרך לעבור בהסכמה רחבה” - “רפורמת המשפט תצטרך לעבור בהסכמה רחבה”.
• סתירה 3 - חופש הפגנה מול חטיפת מגפון: לפני: ב־20.08.2017, כעו״ד בתנועה למשילות, אמר רוטמן בערוץ 7: “הזכות להפגין צריכה להיות שמורה גם למסרים שגויים ומסוכנים” - “גם על ‘הפגנות טעות’ צריך להגן”. אחרי: ב־04.06.2023 ב־N12, לאחר שתועד חוטף מגפון ממפגינה בניו יורק, כתב: “הצמידו לנו לאוזן מגפון - תקיפה לכל דבר” ו“לקחתי למפגינה את המגפון” - “לקחתי אותו בלי לגעת במפגינה”. ועדת האתיקה קיבלה את טענת “הגנה עצמית”, אך ציינה כי “מצופה מחברי הכנסת שלא להיכנס לעימות פיזי עם מפגינים” - “חטיפת המגפון - הגנה עצמית”.
• סתירה 4 - חשש מ“השתלטות פוליטית” מול מתווה שמאפשר לקואליציה מינויים: לפני: ב־19.03.2023 בישראל היום, רוטמן אמר: “אני מקבל את החששות בדבר השתלטות פוליטית על מינוי השופטים” - “ההצעה המעודכנת של רוטמן להרכב הוועדה”. אחרי: באותו מתווה נכתב כי “הרוב הנדרש למינוי שופטים יהיה רוב קואליציוני לשני המינויים הראשונים”, ורוטמן עצמו הסביר שהשיטה “מאפשרת לקואליציה 2 מינויים” - “רוב קואליציוני לשני המינויים הראשונים”; בגלובס נכתב כי התיקון “יאפשר לקואליציה לבחור את נשיא בית המשפט העליון הבא” - “בשתיים בלילה הודיעה הקואליציה”.
• נאמנות וגיבוי לנתניהו: מצד אחד, ב־17.12.2023 ב־ice, רוטמן תקף גם את נתניהו על אוסלו: “האם הם עשו את מה שצריך כדי לברוח מאוסלו… התשובה היא לא” - “רוטמן נגד רה״מ נתניהו”. מצד שני, כבר ב־2021 אמר בערוץ 7 על תיקי נתניהו: “צריך לזרוק את כתב האישום מזמן” - “צריך לזרוק את כתב האישום מזמן”; וב־06.03.2026 בכיכר השבת אמר על חנינה לנתניהו: “הדיון על חנינה לנתניהו צריך להישאר בתוך מדינת ישראל ובין אזרחיה” ו“רק העם ונבחריו רשאים להכריע” - “חנינה לנתניהו? דיון פנימי של ישראל בלבד”. גם מול פרשת המספרה של שרה נתניהו, ב־02.03.2023 בוואלה, הגדיר מי ש“צר” על המספרה כ“אנרכיסט” - “מי שצר על המספרה אנרכיסט”.
• יריבויות פנימיות בקואליציה: מול איתמר בן גביר, בספטמבר 2023 ב־ynet, רוטמן כתב: “איתמר, כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים” והזהיר מ“פרובוקציה נגדית” סביב תפילה בכיכר דיזנגוף - “מתקפה בקואליציה על בן גביר”. מול טלי גוטליב מהליכוד, ב־16.12.2025 בסרוגים, התפתח עימות בוועדת החוקה: רוטמן אמר “אני לא אאפשר קטיעות באמצע משפט”, וגוטליב השיבה: “מה אנחנו נשואים?” - “עימות חריג עם טלי גוטליב”. ב־11.02.2026 בישראל היום, גוטליב טענה שרוטמן פועל להוציאה מהוועדה וכינתה זאת “סתימת פיות” - “גוטליב תוקפת את רוטמן ולוין”; יריב לוין גיבה את רוטמן ואמר כי “השלמת הרפורמות חשובה מכל מחלוקת אישית” - “לוין מגבה את רוטמן”.

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - מעורבות ברפורמה המשפטית של לוין

• ינואר 2023, JDN / הודעת הציונות הדתית: עם הצגת תוכנית שר המשפטים יריב לוין ב־4 בינואר 2023, פורסמה הודעה של בצלאל סמוטריץ’ ושמחה רוטמן שבה נאמר כי הם “סייעו והגו ביחד עם יריב לוין את הרפורמה”, וכי מדובר ב־“restart למערכת המשפט”; הדיווח מציין שרוטמן היה הדמות הפוליטית שהגיעה פיזית לנאום לוין באותו ערב. JDN, 4.1.2023
• ינואר 2023, וואלה: ועדת החוקה בראשות רוטמן החלה לקדם את חלקי הרפורמה במקביל ליוזמת לוין: שינוי שיטת בחירת שופטים, הגבלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, פסקת התגברות ברוב 61, ביטול עילת הסבירות והחלשת מעמד היועצים המשפטיים. וואלה, ינואר 2023
• פברואר 2023, ynet: ועדת החוקה בראשות רוטמן אישרה לקריאה ראשונה שניים מסעיפי המהפכה המשפטית: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שיבטיח שליטה לקואליציה, וחסימת האפשרות של בג”ץ לדון בחוקיות חוקי יסוד; הדיון לווה בקריאות “דיקטטור” נגד רוטמן, עלייה של ח”כים על שולחן הוועדה והרחקות. ynet, 13.2.2023
• פברואר 2023, גלובס: גלובס תיאר את רוטמן כמוביל בוועדה הצבעה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים “כך שתישלט על־ידי הקואליציה”, לצד איסור על בג”ץ לפסול חוקי יסוד. גלובס, 13.2.2023
• מרץ 2023, מקור ראשון: מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת הקביעה שבג”ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד; רוטמן הציג את החוק במליאה וטען כי בית המשפט העליון “פגע בהליך בחירת השופטים והתערב בהליכי חקיקה”. מקור ראשון, 20.2.2023

7.2 - התנהגותו הבוטה כיו”ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ודרך ניהול הדיונים בוועדה

• פברואר 2023, N12: בדיון לאישור סעיפי הרפורמה לקריאה ראשונה הוצאו חברי אופוזיציה בכוח בידי סדרנים לאחר שהתיישבו במרכז החדר; הכתבה מתארת “סערה חריגה” בוועדת החוקה בראשות רוטמן. N12, פברואר 2023
• ינואר 2023, JDN: בתחילת דיוני תוכנית העבודה “ציון במשפט תיפדה”, רוטמן הורה להנמיך מיקרופונים של חברי אופוזיציה, וחברי הכנסת ולדימיר בליאק ומשה טור פז הוצאו מהאולם לאחר שהפריעו לדבריו. JDN, ינואר 2023
• ינואר 2023, וואלה: חברי האופוזיציה בוועדה הודיעו על החרמת דיוני ועדת החוקה במחאה על כך שלטענתם רוטמן לא אפשר ליועץ המשפטי של הוועדה לגבש ולהציג חוות דעת לפני הדיונים. וואלה, ינואר 2023
• פברואר 2023, כלכליסט: בדיון בחוק יסוד: השפיטה ובפסקת ההתגברות, ח”כ גלעד קריב הודיע שימשוך את חברותו מוועדות משותפות במחאה על “התנהלותו הדורסנית” של רוטמן; באותו דיון נטען כי רוטמן מתכוון לאחד הצעות חוק כדי לקצר את הליך החקיקה. כלכליסט, פברואר 2023
• יוני 2023, ועדת האתיקה של הכנסת: החלטת ועדת האתיקה מס’ 11/25 דנה בקובלנות נגד רוטמן “בגין שימוש לרעה בסמכותו כיושב ראש הוועדה”; הקובלנות טענו כי מנע זכות דיבור, קרא לסדר שוב ושוב חברי אופוזיציה, הרחיק 17 ח”כים, קטע בעלי תפקידים וקבע לוחות זמנים צפופים. הוועדה לא קבעה הפרה אתית, אך כתבה כי “תפקיד יושב ראש ועדה מחייב התנהלות אחראית וממלכתית” וכי רוטמן “התיר לעצמו מה שאסר על אחרים”. ועדת האתיקה, 28.6.2023
• יולי 2023, ישראל היום: בדיונים על צמצום עילת הסבירות, חברי אופוזיציה ובראשם גלעד קריב מחו על לוח זמנים מזורז שקבע רוטמן, שבמסגרתו כל דובר הוגבל לחמש דקות. ישראל היום, יולי 2023
• יוני 2026, ynet: בדיון על פיצול תפקיד היועמ”שית, רוטמן הקציב חמש דקות לכל משנה ליועמ”שית והוציא מהאולם את המשנה גיל לימון לאחר שהעיר על קטיעת דברי המשנה אביטל סומפולינסקי. ynet, יוני 2026

7.3 - מעורבותו בשינוי הליך בחירת השופטים בישראל

• ינואר 2023, זמן ישראל: זמן ישראל דיווח כי רוטמן פרסם נוסח לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, שבו יהיו תשעה חברים ולמעשה רוב מובנה לקואליציה או לראש הממשלה; לפי הנוסח, חמישה מהחברים היו אמורים להגיע מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים. זמן ישראל, ינואר 2023
• פברואר 2023, N12: לאחר אישור החוק בקריאה ראשונה, ועדת החוקה דנה בהכנתו לקריאה שנייה ושלישית; הכתבה מציינת כי לפי ההצעה שעברה בקריאה ראשונה, “הקואליציה תשלוט בוועדה לבחירת שופטים” ובג”ץ לא יוכל להתערב בחוקי יסוד. N12, מרץ 2023
• מרץ 2023, זמן ישראל: רוטמן הציע שינוי בנוסח הוועדה לבחירת שופטים: שתי ועדות בהרכב דומה, כאשר לגבי בית המשפט העליון יישארו שלושה שופטי עליון; זמן ישראל הדגיש שההצעה “לא משנה את יחסי הכוחות” שעדיין מעניקים שליטה לקואליציה. זמן ישראל, מרץ 2023
• מרץ 2023, גלובס: בדיוני ההסתייגויות לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, רוטמן ניהל דיון שנמשך מהשעה 18:00 עד 5:00 בבוקר, ובסביבות 3:00 הפעיל “נוהל חריג” שצמצם את משך נימוקי ההסתייגויות; האופוזיציה הגדירה זאת “סתימת פיות”. גלובס, מרץ 2023
• מרץ 2023, וואלה: ועדת החוקה בראשות רוטמן התכנסה להצביע על מתווה חדש לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לקריאה שנייה ושלישית; ראשי האופוזיציה פנו ליו”ר הכנסת וטענו כי כינוס הוועדה הוא “זילות של הכנסת וזילות של חקיקת חוק יסוד”. וואלה, מרץ 2023
• פברואר 2025, מכון תכלית / מסמך לכנסת: חוות דעת שהוגשה לוועדת החוקה בראשות רוטמן על הצעת חוק יסוד: השפיטה בעניין הוועדה לבחירת שופטים הזהירה כי המנגנון המוצע עלול להפוך את בית המשפט העליון למוסד עם אוריינטציה פוליטית מובהקת ולפגוע באמון הציבור. מסמך שהוגש לוועדת החוקה, 26.2.2025
• מרץ 2025, כלכליסט: ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לפי מתווה לוין־סער; רוטמן עמד בראש הוועדה שאישרה את ההצעה. כלכליסט, מרץ 2025
• מרץ 2025, ynet: ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ברוב של 10 מול 6; חברי אופוזיציה מחו כי רוטמן לא אפשר להם לדבר לפני ההצבעה. ynet, מרץ 2025

7.4 - יחסו ופעילותו בנוגע לפסקת ההתגברות

• פברואר 2023, כלכליסט: ועדת החוקה בראשות רוטמן החלה לדון בחוק יסוד: השפיטה ובפסקת ההתגברות; לפי הדיווח, רוטמן ביקש לאחד בין ההצעות, מהלך שקיצר את משך החקיקה. כלכליסט, פברואר 2023
• מרץ 2023, ישראל היום: ועדת החוקה בראשות רוטמן אישרה לקריאה ראשונה את פסקת ההתגברות ואת ההסדר לביקורת שיפוטית על חוקים רגילים; לפי הדיווח, פסילת חוקים רגילים תתאפשר רק ברוב של 12 שופטים, ופסקת ההתגברות תאפשר לכנסת להתגבר על החלטות בג”ץ ברוב 61. ישראל היום, מרץ 2023
• מרץ 2023, ישראל היום: רוטמן הודיע כי ייתן לנציג מכל סיעה באופוזיציה לדבר לקראת הצבעה על ההצעה, אך חברי הכנסת דרשו שכל אחד מהם ידבר; ההצבעה התקיימה ללא חברי האופוזיציה לאחר שהחרימו. ישראל היום, מרץ 2023
• פברואר 2023, ice: רוטמן הציע כי בג”ץ יוכל לפסול חוקים רגילים רק ברוב של 12 או 13 מתוך 15 שופטים, בהתאם למתווה שהציג לוין, כחלק מהכנת חוקי הרפורמה לקריאה ראשונה. ice, פברואר 2023

7.5 - יחסו ופעילותו בנוגע לעילת הסבירות

• יוני 2023, אתר הכנסת: ועדת החוקה קיימה דיון ראשון בחוק יסוד: השפיטה - עילת הסבירות; רוטמן ציטט מדברי יאיר לפיד על התערבות בג”ץ בעבר ואמר כי האופן שבו חברי יש עתיד “משתיקים אותי בבריונות” חושף “מי חשובה לו דמוקרטיה ומי שרק רוצה לשרוף את המדינה”. הכנסת, 25.6.2023
• יולי 2023, N12: רוטמן הודיע בוועדת החוקה כי בכוונתו להצביע על ביטול עילת הסבירות עוד באותו שבוע, אף שהתבקש לדחות את הדיון בשל המבצע בג’נין; ח”כ מירב בן ארי אמרה בדיון: “יש ראש ממשלה במדינת ישראל, אבל הוא לא נמצא ברגעים אלה... אלא הוא יושב בראש השולחן וקוראים לו שמחה רוטמן”. N12, יולי 2023
• יולי 2023, ישראל היום: בדיון על צמצום עילת הסבירות אמר רוטמן: “אני היום אומר לבית המשפט - הגזמת”; באותו דיווח צוין כי רוטמן הוביל מרתון דיונים מואץ לקראת העלאת החוק לקריאה שנייה ושלישית. ישראל היום, יולי 2023
• יולי 2023, N12 מובייל: הדיון האחרון בוועדת החוקה לפני הפצת נוסח החוק להסתייגויות כלל ביקורת של המשנה ליועמ”שית, שטענה כי התיקונים “מחמירים את הבעיות ולא נותנים מענה לקשיים”; רוטמן המשיך בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. N12, יולי 2023
• יולי 2023, ynet: לאחר ביטול עילת הסבירות במליאת הכנסת, רוטמן אמר בראיון ל־ynet Live: “זה לא דיון על מדיניות, זה דיון על פרוטקשן”, והוסיף כי “לסחיטה ולאיומים” לא תהיה השפעה על הליך החקיקה. ynet, יולי 2023
• יולי 2023, ice / ynet: רוטמן אמר כי לא ירכך את צמצום עילת הסבירות, וטען שההצעה כבר רוככה וכי החלטות נבחרי ציבור ערכיות וציבוריות לא יובאו להכרעת בג”ץ. ice, יולי 2023
• ינואר 2024, פסק דין בג”ץ / IDI: פסק הדין שביטל את תיקון עילת הסבירות מתייחס לתהליך החקיקה בוועדת החוקה ולפרוטוקולים שבהם רוטמן תמך בביטול גורף של עילת הסבירות ביחס לדרג הנבחר. פסק הדין המלא, 1.1.2024

7.6 - התבטאויותיו ואמירותיו כנגד היועמ”שית

• יולי 2023, ynet: רוטמן אמר על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה כי “היועמ”שית עוברת על החוק”, בהקשר למכתבו של שר המשפטים לוין אליה ולשאלת אפשרות הדחתה. ynet, יולי 2023
• יולי 2024, ערוץ 14: רוטמן כתב על עמדת היועמ”שית בנושא מינוי נציב שירות המדינה כי “מדובר בעמדה פוליטית, ולא משפטית”, וטען שהיא נמצאת בניגוד עניינים. ערוץ 14, יולי 2024
• 2025, ynet: רוטמן תקף את בהרב־מיארה ואמר כי היא “כבר הפכה מדמות טרגית - לדמות קומית”; הוא הוסיף כי “יש יו”ר אופוזיציה במדינת ישראל, קוראים לה גלי בהרב מיארה”, וכי “עמדת היועמ”שית לא מעניינת איש”. ynet, 2025
• 2025, ynet: בתגובה לאזהרת היועמ”שית מפני התערבות ועדות כנסת בתיקים פליליים, אמר רוטמן כי אין לה “זכות” להתריע, משום שלטענתו היא “עוברת על החוק ומסרבת להתייצב או למסור מידע לוועדות בכנסת”. ynet, 2025
• 2025, ice: רוטמן קידם הצעת חוק לפיצול תפקיד היועמ”שית לשלושה תפקידים, על רקע הקשיים לקדם את הדחת בהרב־מיארה והדיונים בבג”ץ בעניין. ice, 2025
• 2025, אמס: רוטמן תקף את מוסד היועמ”שית ואמר כי “הבעיה האמיתית היא התפקיד ההזוי הזה, שאין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם, שגורם לכל מי שאוחז בו לשילוב של ניתוק ושגעון גדלות שאין כדוגמתו”. אמס, 2025
• יוני 2026, כיכר השבת: במהלך דיון על פיצול תפקיד היועמ”שית, רוטמן הורה להוציא מהאולם את המשנה ליועמ”שית גיל לימון לאחר שהציג עמדה חריפה נגד ההצעה. כיכר השבת, יוני 2026

7.7 - התבטאויותיו ואמירותיו כנגד בג”ץ

• יולי 2023, ישראל היום: בדיון על עילת הסבירות אמר רוטמן: “אני היום אומר לבית המשפט - הגזמת”, בהקשר לביקורתו על היקף התערבות בג”ץ בהחלטות הדרג הנבחר. ישראל היום, יולי 2023
• ספטמבר 2023, חדשות 13: לקראת הדיון בבג”ץ בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, רוטמן ביקש לפסול את נשיאת העליון אסתר חיות מלשבת בהרכב, בטענה שכבר הביעה עמדה נגד הרפורמה וכינתה אותה “מתקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט”. חדשות 13, 4.9.2023
• ספטמבר 2023, ice: בהופעתו בבג”ץ בעתירות על עילת הסבירות, רוטמן אמר לשופטים: “העם הוא הריבון” ו“אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה ואת האמון שלו בדמוקרטיה”. ice, ספטמבר 2023
• ספטמבר 2023, זמן ישראל: רוטמן אמר כי יכבד פסיקת בג”ץ “רק אם בית המשפט יהיה מחויב לחוק”; ח”כ קארין אלהרר הגיבה כי עצם אי־ההתחייבות לכבד פסיקה “מרעיד”. זמן ישראל, 4.9.2023
• דצמבר 2023, וואלה: לאחר הדלפת טיוטת פסק הדין בעניין עילת הסבירות, רוטמן כינה את מתן פסק הדין בעיתוי מלחמה “מעשה חסר אחריות לאומית”. וואלה, 27.12.2023
• פברואר 2023, ישראל היום: רוטמן תקף את נשיאת העליון אסתר חיות בעקבות דיווחים כי דרשה לעצור את דיוני הוועדה כתנאי להידברות, ואמר כי “מי שמבקש לעצור אותו כתנאי להידברות לא באמת רוצה הידברות”; הוא הוסיף כי ניסיון של נשיאת העליון להתערב בהליכי חקיקה הוא “פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות”. ישראל היום, 1.2.2023

7.8 - התבטאויותיו ואמירותיו כנגד מערכת המשפט

• אפריל 2023, ice: בכנס החירות אמר רוטמן כי מערכת המשפט “צפצפה על חוק האזנות הסתר וזכויות הפרטיות” ואישרה למשטרה להתקין מערכת פגסוס; הדברים נאמרו כחלק מביקורתו על מערכת המשפט בתקופת הרפורמה. ice, 30.4.2023
• ינואר 2023, זמן ישראל: פרשנות משפטית על פעילות רוטמן ציינה כי הוא קידם הצעת חוק מקבילה להצעת לוין, שכללה ביטול עילת הסבירות, אף שבעבר הגיש עתירות לבג”ץ שהתבססו על טענות לאי־סבירות קיצונית. זמן ישראל, ינואר 2023
• יוני 2023, אתר הכנסת: בדיון על עילת הסבירות אמר רוטמן כי כאשר בית משפט שאינו נבחר מעצב את מבחן הסבירות “הגירעון הדמוקרטי רק הולך וגדל”; הדברים הופיעו בדיון הרשמי הראשון בוועדת החוקה על התיקון. הכנסת, 25.6.2023
• יולי 2023, ישראל היום: רוטמן השתמש בדוגמה שבה איתמר בן גביר היה מתמנה לשופט וסגלוביץ’ לשר כדי לטעון נגד הכוח של שופטים להכריע בסבירות החלטות שרים; מטרת הדוגמה הייתה לתקוף את תפיסת הסבירות של מערכת המשפט. ישראל היום, יולי 2023
• אפריל 2024, זמן ישראל: רוטמן יזם דיון בוועדת החוקה נגד הנהלת בתי המשפט והצוות שהקים מ”מ נשיא העליון עוזי פוגלמן לבדיקת הדלפה; היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט כתב כי ספק אם הוועדה מוסמכת לדון בנושא. זמן ישראל, אפריל 2024

7.9 - התבטאויותיו ואמירותיו כנגד הפרקליטות

• 2025, ynet: רוטמן אמר כי “על כל חברי הכנסת להתנער מתופעות עברייניות ובזויות המתנהלות במשרד המשפטים, בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות, תחת אחריותה של היועצת המשפטית לממשלה”; זו אחת האמירות הישירות ביותר שלו נגד הפרקליטות כמוסד. ynet, 2025
• יוני 2026, ערוץ 7: רוטמן תקף את היועמ”שית והפרקליטות בפרשת תצהיר שהוגש לבג”ץ, וטען כי הוגש “תצהיר שקרי” בליווי ובמעורבות היועמ”שית וכי הדבר מחייב חקירה. ערוץ 7, יוני 2026
• יוני 2026, ynet: בדיון על פיצול מוסד היועמ”שית, המשנים ליועמ”שית הזהירו כי פיצול הייעוץ המשפטי עלול להפוך את מערכת אכיפת החוק והמשטרה לפוליטיות; רוטמן ניהל את הדיון והוציא את גיל לימון מהאולם. ynet, יוני 2026

7.10 - תקיפת מפגינה בניו יורק ותלישת המגהפון שלה

• יוני 2023, ynet: רוטמן תועד בלילה שבין שישי לשבת כשהוא חוטף מגפון ממפגינה ברחוב בניו יורק; לפי הדיווח, המפגינים הלכו אחריו וקראו “בושה” ו“שחרר לנו את המדינה”, והמפגינה הגישה תלונה במשטרת ניו יורק בגין הטרדה. ynet, 3.6.2023
• יוני 2023, ynet: המפגינה שממנה רוטמן חטף את המגפון אמרה כי “אף פעם בחיים לא הייתי בתגרה פיזית” וכי הייתה “מבוהלת”; מארגנת המחאה שני גרנות־לובטון אמרה כי רוטמן “חטף והפיל לה את המגפון באגרסיביות”. ynet, 4.6.2023
• יוני 2023, JTA: הסוכנות היהודית־אמריקנית JTA דיווחה כי רוטמן, “key architect of the judicial overhaul”, תועד כשהוא לוקח מגפון ממפגינה בניו יורק, וכי הוגשה נגדו תלונה במשטרת ניו יורק. JTA, 4.6.2023
• יוני 2023, Israel National News: ערוץ 7 באנגלית דיווח כי רוטמן “snatches megaphone” ממפגינה שמאלית בניו יורק, וטען כי המפגינים צעקו עליו “shame”. Israel National News, יוני 2023
• יולי 2023, כלכליסט: ועדת האתיקה קיבלה את טענת רוטמן שהפעולה הייתה בגדר הגנה עצמית, משום שהמגפון הופעל בצמוד אליו ולאשתו והיווה לטענתו תקיפה והטרדה אישית; הוועדה קבעה שלא בוצעה עבירה אתית. כלכליסט, יולי 2023

7.11 - יחסו לחברי אופוזיציה ולמשפחות חטופים בוועדה בניהולו בכנסת

• נובמבר 2024, ynet: דיון בוועדת החוקה הופסק כמה פעמים לאחר שמשפחות חטופים דרשו לעסוק ביקיריהן שבשבי; לאחר שכמה קרובי חטופים דיברו, רוטמן החליט לעבור לדיון בהצעת חוק אחרת, וחברי אופוזיציה הוצאו בזה אחר זה מהאולם. ynet, נובמבר 2024
• נובמבר 2024, ynet: אביו של החטוף טל שוהם פנה לרוטמן ואמר: “בוא נדבר על החטופים, למה אתה בורח?”; ח”כ ולדימיר בליאק קרא לרוטמן “אתה אפס מאופס”, ורוטמן הוציא חברי אופוזיציה בקריאות לסדר. ynet, נובמבר 2024
• יולי 2024, ynet: דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט, הוצא בכוח מדיון בוועדת החוקה; לפי הדיווח, בתיעוד נראו סדרנים גוררים אותו על הרצפה לאחר שסירב לצאת. רוטמן אמר בראיון נפרד כי אלגרט “רצה פרובוקציה” וכי לא יאפשר מצב שבו בן משפחה של חטוף לא מצליח לדבר. ynet, יולי 2024
• יוני 2024, ice: רוטמן הוציא מהדיון את אילה מצגר, כלתו של יורם מצגר ז”ל, לאחר שהתפרצה לדבריו של צביקה מור, אביו של החטוף איתן מור; הדיווח הציג את האירוע כ“מהומה בכנסת”. ice, יוני 2024
• יוני 2024, סרוגים: רוטמן אמר באותו אירוע: “אני מעולם לא הוצאתי משפחת חטופים מהחדר הזה, אני לא אתן בשום פנים ואופן להפריע למשפחת חטופים לדבר”; הוא טען שהזהיר את מצגר שלוש פעמים. סרוגים, יוני 2024
• 2024, ynet / ראיון מגזין: רוטמן נשאל על הטענות שהוא מזלזל במשפחות חטופים ומונע מהן דיבור בוועדה; הוא השיב כי אינו משמיע בוועדה “שום הקלטה ושום סרטון שהוכן על ידי חמאס”, והוסיף כי אולי טעה בכך שנתן למשפחות לדבר חמש דקות בלבד. ynet, 2024
• 2025, ערוץ הכנסת: בדיון סוער בוועדת החוקה השתתפו משפחות שכולות וקרובי חטופים, והדיון הפך לעימות סביב המלחמה בעזה והמשבר הפוליטי; הכותרת שציטט ערוץ הכנסת הייתה “לך לעבוד אצל חמאס”. ערוץ הכנסת, 2025

7.12 - התבטאויותיו ואמירותיו כנגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית

• 2024, ynet: רוטמן התנגד למינוי יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון וטען לשורת פגמים במינויו; לדבריו, מינוי עמית “עלול לפגוע קשות באמון הציבור במערכת המשפט, ולהעמיק את המשבר החוקתי והדמוקרטי בישראל”. ynet, 2024
• 2024, ynet: בדיוני הוועדה לבחירת שופטים, רוטמן טען בהסתייגות ובציוץ כי פסיקותיו של עמית מתאפיינות ב“ניתוק קיצוני מהמציאות”. ynet, 2024
• 2025, ynet: רוטמן אמר כי “שום אמון ציבורי לא יהיה בוועדה שאת כל חבריה ממנה יצחק עמית”, בהקשר להתנגדותו לוועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר שממונה בידי נשיא העליון. ynet, 2025
• 2025, ynet: רוטמן דחה ניסיון תיווך שיוחס לנשיא העליון יצחק עמית ואמר, לפי הדיווח בכותרת: “קודם שיתפטר, אחר כך נדבר”; הרקע היה חקיקה לשינוי בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ynet, 2025
• 2025, ynet: רוטמן התייחס למתווה הרצוג־עמית להקמת ועדת חקירה ל־7 באוקטובר ואמר: “הנשיא הרצוג ישב עם עצמו, או אולי עם מי שמכנה את עצמו נשיא העליון, יצחק עמית, והם הגיעו לפשרה”; בכך ערער פומבית על מעמדו של עמית כנשיא העליון. ynet, 2025
• 2025, ynet: רוטמן קידם חוק שלפיו הרכבי שופטי העליון ישובצו לתיקים באמצעות תוכנת מחשב ולא בידי נשיא בית המשפט העליון; הדיווח הציג את היוזמה כ“מחשב במקום עמית”. ynet, 2025
• 2025, אמס: רוטמן אמר בראיון: “אין לי אמון ביצחק עמית”, במסגרת ביקורת על הקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר ועל מעורבות מערכת המשפט. אמס, 2025

7.13 - כינויים שכינה בהם מפגינים ומשפחות חטופים

• יוני 2023, ynet: לפני מצעד ישראל בניו יורק, רוטמן אמר על ראשי המחאה נגד ממשלת הימין: “לא פגעתם מספיק באחדות העם והצבא, הסתתם ופעלתם באלימות בישראל?”; זו אמירה ישירה שבה ייחס למחאה הסתה ופעילות אלימה. ynet, 3.6.2023
• אפריל 2023, זמן ישראל: לקראת הפגנת ימין בעד הרפורמה, רוטמן אמר כי אזרחים שהצביעו בעד הרפורמה “לא מוכנים שקבוצה קטנה ומקושרת תדבר בשם העם ותרמוס אותו”; הביטוי “קבוצה קטנה ומקושרת” שימש אותו כלפי מובילי ההתנגדות לרפורמה. זמן ישראל, 27.4.2023
• יוני 2023, אתר הכנסת: בדיון על עילת הסבירות, רוטמן אמר על חברי יש עתיד שהם “משתיקים אותי בבריונות”, והוסיף כי הדבר חושף מי “רק רוצה לשרוף את המדינה”; האמירה נאמרה בהקשר של האופוזיציה והמאבק נגד החקיקה. הכנסת, 25.6.2023
• יולי 2024, ynet: ביחס לדני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט, רוטמן אמר כי אלגרט “רצה פרובוקציה”; אלגרט מצדו כינה את רוטמן “בן אדם הזוי, מסוכן לציבור”. ynet, יולי 2024
• 2024, ynet: רוטמן אמר כי חמאס “שמח לנצל” סרטונים של חטופים ל“לוחמה פסיכולוגית”, וכי אי־אפשר להסתפק בכך שהמשפחה רוצה להשמיעם בוועדה, משום ש“חמאס משתמש בין היתר ברגשות המאוד הגיוניים וטבעיים שלהן”. ynet, 2024
• 2025, ynet: רוטמן התייחס לארגוני משפחות שכולות וחטופים סביב ועדת חקירה ל־7 באוקטובר כאל ויכוח פוליטי לגיטימי, וטען כי יש גם “פורום דין וצדק” של משפחות שכולות שאומר “בדיוק ההפך”; הוא קשר את הוויכוח למאבק על מינוי חברי ועדת החקירה בידי יצחק עמית. ynet, 2025

7.14 - יחסו המבזה והמעליב לכלי תקשורת נורמטיביים

• פברואר 2023, ערוץ 7: בראיון לחדשות 13, רוטמן כינה את העיתונאים “פוליטיקאים” ושאל “בשביל מה אתם צריכים אותי?”, לאחר שהתעמת עם המראיינים באולפן. ערוץ 7, 14.2.2023
• דצמבר 2024, ערוץ 7: רוטמן קטע ראיון באולפן חדשות 13 לאחר שלטענתו לא אפשרו לו להשלים משפט; הכתבה מציגה זאת כראיון שהופסק על ידו. ערוץ 7, 29.12.2024
• יולי 2024, ערוץ 14: בתגובה לפרסום של חדשות 12 על הוצאת משפחות חטופים מהוועדה, רוטמן כתב: “מי היה מאמין שחדשות 12 ומיכל פעילת המחאה יפיצו פייק ניוז וינסו להנדס את התודעה?”; בכך כינה את כתבת חדשות 12 “פעילת המחאה” ואת הפרסום “פייק ניוז”. ערוץ 14, יולי 2024
• יולי 2024, ynet: לאחר הוצאת דני אלגרט מהוועדה, רוטמן אמר: “אני לא מאשים אותו, אני מאשים את כלי התקשורת שפרסמו אתמול פייק מוחלט”; האמירה הופנתה כלפי כלי תקשורת שסיקרו את האירוע. ynet, יולי 2024
• יוני 2026, ice / מעריב: רוטמן ביטל השתתפות בתוכנית של עמרי אסנהיים לאחר שנודע לו כי העיתונאי אביעד גליקמן יישב לצדו; לפי הדיווח, הוא עשה זאת כאקט מחאה, לאחר שהערוץ סירב להחליף את גליקמן. ice, יוני 2026
• יולי 2025, ice / חדשות 12: בריאיון בחדשות 12 על סוגיית הרעב בעזה והסיוע ההומניטרי, רוטמן אמר “אין רעב בעזה”; הדיווח מציין שהאמירה נאמרה באולפן חדשות 12 והפכה לכותרת ביקורתית. ice, יולי 2025

7.15 - סירובו לצפות בסרטונים של חטופים ומאורעות 7 באוקטובר

• 2024, ynet / ראיון מגזין: רוטמן נשאל על משפחתו של החטוף מתן אנגרסט שביקשה להשמיע בוועדה הקלטה מהשבי, והשיב: “אני לא משמיע בוועדה שום הקלטה ושום סרטון שהוכן על ידי חמאס. פשוט”. ynet, 2024
• 2024, ynet / ראיון מגזין: באותו ראיון הסביר רוטמן כי חמאס “שמח לנצל את הסרטונים האלה ללוחמה פסיכולוגית”, ולכן גם אם מדובר ברצון המשפחה, לשיטתו אין להשמיעם בוועדה; הוא אמר: “אני לא שופט את המשפחות שמבקשות את זה”. ynet, 2024
• אוגוסט 2025, וואלה: בטור דעה של ניר קיפניס נכתב כי “שמחה רוטמן קורא לא לצפות בסרטוני החטופים”; הטור מציב זאת לצד ביקורת על תגובות חברי קואליציה לפרסום סרטוני חטופים. וואלה, 5.8.2025
• אוגוסט 2025, וואלה: בטור נוסף נכתב כי לאחר פרסום סרטונים של רום ברסלבסקי ואביתר דוד, “שמחה רוטמן הודיע שעדיף לא לצפות בהם”, בהשוואה לעמדת טראמפ שאמר שכדאי שכל אחד יצפה בהם. וואלה, אוגוסט 2025
• אוגוסט 2025, רוטר: דיון חדשותי הפיץ את האמירה המיוחסת לרוטמן: “לא אתנדב לתת לחמאס לפגוע בי פסיכולוגית”, תחת הכותרת “רוטמן נגד הצפייה בסרטוני החטופים”; המקור הוא פורום ולא כלי חדשות ראשי, אך הוא משמר את נוסח הציטוט שיוחס לו. רוטר, אוגוסט 2025
• יוני 2024, ynet: בהקשר רחב יותר, פורסם כי בקבינט הוצג סרטון קשה ממאורעות 7 באוקטובר וחלק מהשרים סירבו לצפות בו; הדיווח אינו עוסק ברוטמן ישירות אלא משמש רק כרקע ציבורי לדיון על צפייה בסרטוני 7 באוקטובר. ynet, יוני 2024