רומן גופמן
ב־5 במאי 1990 נחת גופו של רומן בישראל. שאר האיברים, למשל עמוד השדרה המוסרי, כנראה מעוכבים עד היום לבדיקה ביטחונית במסוף בנתב״ג.
אומרים שגופמן הוא סמל ההצלחה הישראלי. אדם שבנה את עצמו בעשר אצבעותיו, ובאצבע האחת עשרה הצביע על נער תמים ואמר לשב״כ: ״קחו אותו, אני לא מכיר אותו״.
להיות המזכיר הצבאי של נתניהו זה כמו להיות מנהל משמרת בטיטניק. אתה עובר בין הקומות, בודק שהכל עובד, ולמרות שכולם רואים את הקרחון, אתה דואג שהקפה של הקברניט יוגש בדיוק בטמפרטורה הנכונה.
גלי בהרב-מיארה טענה שגופמן הכשיל חקירה ופגע בזכויות. בממשלת ישראל של 2026, זו לא עילה לפסילה, זו ההמלצה הכי טובה שיכולת לבקש בקורות החיים שלך.
אז עכשיו הוא במוסד. מאחורי חומת הסודיות איש לא ידע, איש לא ישאל, והמערכת בחרה שלא לשאול עליו מספיק מראש. עכשיו, המדינה כולה היא אורי אלמקייס קטן, מחכה שהמפעיל שלה יזרוק אותה מתחת לגלגלים.
- רומן גופמן עלה לישראל מבלארוס בגיל 14, וכתב: ״ב-5 במאי 1990 נחת גופי בשדה התעופה״.
- כל חייו הבוגרים שירת גופמן בצבא והגיע לדרגת אלוף.
- ב-7 באוקטובר יצא מביתו באשדוד, נלחם בצומת שער הנגב ונפצע קשה.
- הוא מונה למזכירו הצבאי של ראש הממשלה באפריל 2024. על פי דיווחים, המינוי הזה, כמו מינויים אחרים, עבר גם את אישורה של שרה נתניהו.
- כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה, עסק גופמן במלחמה בעזה, בצפון, וגם בחטופים. הוא נשלח מטעם נתניהו למוסקבה לקדם שחרור חטופים. זה לא הצליח…
- גופמן היה אחראי מטעם ראש הממשלה על אחד המיזמים המבישים שהביאו חרפה על ישראל: הקמת ״הקרן ההומניטרית לעזה״ GHF. שהייתה אחראית על מרכזי ״חלוקת מזון״ שבהם נהרגו עשרות פלסטינים רעבים שניסו להשיג פת לחם.
- גופמן מונה לראש המוסד למרות שלא צמח בארגון, הוא אינו מכיר את הארגון מבפנים ולא את עובדיו.
- עם ההודעה על מינויו, הגיש אורי אלמקייס בג״ץ נגד המינוי. בהיותו קטין בן 17, אלמקייס ״גוייס״ על ידי יחידת מודיעין שגופמן פיקד עליה, כדי להשתתף במבצע השפעה ברשתות החברתיות. לימים נחשף, הורשע וישב בכלא. הוא טען שגופמן הפקיר אותו, בכך שלא מנע את הרשעתו ואת מעצרו.
- בג״ץ לא פסל את המינוי, למרות שטען לאי סדרים בשיקול הדעת שנגע להפעלתו של אלמקייס.
בעולם מושלם, מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד היה סמל להצלחה. עלה לישראל מבלארוס בגיל 14, נאבק שלא להישאב לחברה העבריינית סביבו, התגייס לצבא ועשה מסלול מרשים בשטח, בשריון, כל הדרך לדרגת אלוף. נפצע קשה ב-7 באוקטובר. וכיום עומד בראש המוסד, אחד התפקידים החשובים והרגישים ביותר בישראל בכלל ובתקופה הנוכחית בעיקר.
אבל אנחנו לא בעולם מושלם, ומינויו של רומן גופמן לראשות המוסד נגוע גם בתקופה, וגם במי שמינה.
כשהגיע לארץ בגיל 14, כתב: "ב-5 במאי 1990 נחת גופי בשדה התעופה" עולם קטן, 03.06.2026. הוא נשוי ואב לשלושה, בוגר מדעי המדינה באשקלון וביטחון לאומי בחיפה דובר צה"ל, 10.06.2026. בצה"ל הוא עשה דרך ארוכה ומרשימה של לוחם ומפקד מוערך.
ב-7 באוקטובר, יצא גופמן מביתו באשדוד לעוטף, לחם בצומת שער הנגב ונפצע קשה. ישראל היום, דצמבר 2025. ההילה הזאת ליוותה אותו גם התפקיד הבא: המזכיר הצבאי של בנימין נתניהו.
באפריל 2024 הודיע נתניהו כי בחר בו לתפקיד מזכירו הצבאי, לאחר התייעצות עם יואב גלנט והרצי הלוי ערוץ 14, 08.04.2024. כמובן שגם בקשר למינוי הזה, כמו אחרים, דווח שהוא עבר את אישורה של שרה נתניהו, אחרי שזו נפגשה ביחידות עם המועמד. ג'רוזלם פוסט
מזכירו הצבאי של ראש הממשלה הופך במידה רבה לאיש אמונו. זה האיש שתפקידו להיות הגשר בין הצבא לראש הממשלה, להשתתף בישיבות עדכון, הערכה וקבלת החלטות. והוא נבחר לכהן בתפקיד הרגיש הזה בתוך מוקד הכוח המשמעותי ביותר, בתקופה נדירה בחשיבותה: מלחמה בעזה, חזית בצפון, חטופים, עימותים עם מערכת הביטחון, ומדינה שחיה בין ועדת חקירה שעוד לא קמה לבין בחירות שעוד לא הוכרזו. הוא ליווה את נתניהו בצפון, בדרום, בבסיסים ובחמ"לים. במסגרת תפקידו נשלח גם למוסקבה לקדם מגעים סביב עסקת חטופים, שליחות לא שגרתית במדינה שאינה מתווכת מרכזית אך מחזיקה קווים לאיראן ולחמאס TASS, 1.9.2024. השליחות לא קידמה עיסקה.
יחד עם זאת, שמו של גופמן רשום על אחד המבצעים המבישים ביותר שישראל יזמה, הקימה מאחורי הקלעים ותיחזקה במהלך המלחמה בעזה: ״הקרן ההומניטרית לעזה״ - Gaza Humanitarian Fund - GHF. זו הייתה דרכו של נתניהו לעקוף את שליטת חמאס ברצועה, לא להשתמש בשירותי הרשות הפלסטינית, וגם לענות לביקורת המתעצמת בעולם. וכך הוקמו ארבעה מרכזי ״חלוקת מזון״ שהפכו למלכודת מוות לכל מי שבא כדי לנסות לקבל שקית אורז, קצת קמח או שמן כדי לספק משפחה רעבה. וואלה, 4.12.2025. בעזה שרר רעב שהיה תוצאה של מדיניות ממשלת ישראל, שקיבלה עידוד ותמיכה מהגורמים הקיצוניים ביותר בקבינט. הקמת אותה ״קרן הומניטרית״ הייתה מקור לביקורת נוראית על ישראל. עשרות תושבי עזה נהרגו מאש צה״ל רק משום שניסו להגיע למרכז חלוקת מזון כדי להשיג אוכל לבני המשפחה הרעבים. חלק משמעותי מההפגנות נגד ישראל בעולם היו על רקע התמונות והסרטונים של תושבי עזה רעבים נורים למוות על ידי חיילי צה״ל בנסיון נואש להגיע למרכזי החלוקה.
אבל נתניהו כנראה היה מרוצה מתפקודו של גופמן, ואכן, בדצמבר 2025, הודיע כי החליט למנות אותו לראש המוסד הבא וואלה, 4.12.2025. זה היה מינוי נועז. אולי נועז מדי. גופמן לא צמח במוסד, לא בנה את מעמדו במסדרונותיו, לא נחשב בן בית בארגון שבו המדרגות הפנימיות חשובות לא פחות מהקומות הרשמיות. במהלך יוצא דופן, ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, התנגד. ברנע הזהיר כי מדובר בארגון הפועל ללא "חוק מוסד" וללא בקרה מספקת, ולכן נדרשת זהירות מיוחדת כיכר השבת, 11.5.2026. נתניהו, מצדו, השיב בקו המוכר: "רק רה"מ ממנה את ראש המוסד, לא היועמ"שית ולא בג"ץ" ישראל היום, מאי 2026.
אבל אז צץ מכשול. למכשול קוראים אורי אלמקייס. כשהיה בן 17, ומנהל ערוץ טלגרם פופולארי, פנה אליו קצין מודיעין באוגדה 210 שעליה פיקד גופמן, כדי שיסכים להעביר בערוץ הטלגרם שלו מסרים שתולים של צה״ל. אלמקייס הסכים. אך לימים נעצר והועמד לדין בדיוק בגלל הפעולות האלה. שום גורם מודיעיני, כולל לא גופמן, לא עמדו לצידו, לא תמכו בו ולא העמידו את המנגנון הביטחוני על טעותו. וכך נאלץ אלמקייס לבלות בכלא על לא עוול בכפו. הוא טען שגופמן "הפקיר" אותו והזהיר "יש סיכוי שגופמן יפקיר סוכני מוסד" N12, 15.4.2026. עוד טען אלמקייס "רומן גופמן הרס לי את החיים" ישראל היום, אפריל 2026. גופמן התגונן ואמר "כל פעילות שבוצעה נעשתה באישור מפקדים ובידוע מלא של שירות הביטחון הכללי" ישראל היום, 31.12.2025.
הוועדה למינוי בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, בדקה את הנושא. רוב חברי הוועדה אישרו את המינוי. אבל גרוניס עצמו התנגד. הוא סבר שנפל פגם בטוהר המידות בשל הספק מה ידע גופמן על הפעלת קטין, בשל מענה לא מדויק לגורמי צה"ל, ובשל אי־יידוע גורמי המעצר כי אלמקייס הופעל בידי גורמי האוגדה. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה החריפה עוד יותר וטענה כי גופמן "הכשיל את גורמי החקירה, פגע בחקר האמת ופגע באופן קשה בזכויותיו של אלמקייס כחשוד" חדשות 13, מאי 2026.
בג״ץ החזיר את המינוי לבחינה נוספת של הוועדה. אלמקייס העיד בפניה וגם גורמים מהצבא N12, 19.5.2026. אלמקייס העיד. ובחוות דעת משלימה כתבו חברי הרוב כי החומרים "חיזקו באופן מהותי ומשמעותי" את המסקנה שלא נפל דופי בטוהר מידותיו של גופמן חוות דעת משלימה, 26.5.2026. גרוניס נותר במיעוט וכתב כי "אין זה מן הראוי למנות את האלוף גופמן לתפקיד" דעת מיעוט גרוניס, 26.5.2026.
ובסופו של דבר בג״ץ לא מנע את המינוי, ולמחרת נכנס גופמן לתפקיד ראש המוסד מקור ראשון, 02.06.2026.
על תפקודו כראש המוסד לא נדע, מן הסתם. זה ייבחן מאחורי חומת הסודיות.
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפרסום)
- רומן גופמן נולד ב־1976; לפי פרופיל ביוגרפי שפורסם ב־3 ביוני 2026 ב"עולם קטן", נולד במאזיר שבבלארוס, אביו ולדיסלב היה רופא מרדים ובהמשך סגן מנהל בית חולים, ואמו הייתה מורה; באותו מקור הובא ציטוט מעבודה שכתב במב"ל על העלייה: "ב-5 במאי 1990 נחת גופי בשדה התעופה" - תיאור המעבר לישראל בגיל 14 ולחוויית גילוי זהותו היהודית עולם קטן, 03.06.2026. לפי דף הקורות הרשמי של דובר צה"ל מ־10 ביוני 2026, גופמן נשוי ואב לשלושה; בעל תואר ראשון במדעי המדינה מהמכללה האקדמית אשקלון ותואר שני במדעי המדינה וביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה דובר צה"ל, 10.06.2026. מקורות ביוגרפיים נוספים מציינים כי למד בנעוריו באורט ימי אשדוד וכי התאמן באגרוף על רקע קשיי קליטה Wikipedia, עודכן 19.06.2026.
- מסלולו הצבאי החל ב־1995 בעוצבת "ברק" 188; לפי דובר צה"ל, מילא תפקידי שריון ופיקוד: ראש ענף שריון במרכז לאימונים באש בשנים 2010–2011, מפקד גדוד 75 בחטיבה 7 בשנים 2011–2013, קצין אג"ם באוגדה 36 בשנים 2013–2015, מפקד חטיבת עציון בשנים 2015–2017, מפקד חטיבה 7 בשנים 2017–2019, מפקד אוגדה 210 בשנים 2020–2022, ומפקד מל"י בשנים 2022–2024 דובר צה"ל, 10.06.2026. עם כניסתו לחטיבת עציון, דווח בערוץ 7 ב־30 באוגוסט 2015 על טקס החילופים בהרודיון ערוץ 7, 30.08.2015; בסיום התפקיד אמר ב־ynet ב־6 ביולי 2017: "למדנו, השתנינו, טעינו וניצחנו יחד" ynet, 06.07.2017.
- בתפקידיו המוקדמים ניכר דגש על יוזמה ושילוב ממדים אזרחיים־מודיעיניים. ב־23 בינואר 2016, כמח"ט עציון, אמר בכנס בגוש עציון כי "הדרכים הן אלו שמעצבות את המרחב" מקור ראשון/nrg, 23.01.2016. ב־2 באוגוסט 2017, עם מינויו למפקד חטיבה 7, אמר: "נתכונן, נתאמן, נשתנה, נתחדש" מבזק לייב, 02.08.2017. פרופיל "ישראל היום" מ־12 בפברואר 2026 תיאר אותו כקצין שפרסם מאמרים צבאיים, ובהם "מבט"ש למשילות" ו"לקראת מלחמת לבנון שלישית", אך גם ציין ביקורת של גורמי מטכ"ל לשעבר על נטייה ל"אובר־חוכם" ישראל היום, 12.02.2026.
- הכשל המרכזי המיוחס לקריירה המוקדמת הרלוונטית למינויו המאוחר הוא פרשת אורי אלמקייס: לפי פסק הדין של בג"ץ מיוני 2026, בראשית 2022, בעת שגופמן היה מפקד אוגדה 210, נוצר קשר בין קצין מודיעין באוגדה לבין אלמקייס, שהיה קטין, סביב ערוץ טלגרם ביטחוני; בפסק הדין נקבע כי "אין חולק כי נפלו כשלים בהתנהלותו" וכי ננקט נגדו צעד משמעתי פיקודי, אך רוב השופטים קבעו שאין בכך פגם טוהר מידות הפוסל מינוי פסק דין בג"ץ, יוני 2026. הפרשה קיבלה כיסוי נרחב גם ב־N12 במאי 2026 סביב החזרת העניין לוועדת גרוניס להשלמות N12, מאי 2026, וב"ישראל היום" בינואר 2026, שם נטען כי כבר בתקופת חטיבת עציון עלו שאלות על הפעלת מקורות ללא אישור ישראל היום, ינואר 2026.
- המעבר מדמות צבאית מוכרת לדמות ציבורית התרחש בעיקר בטווח 2023–2026: ב־7 באוקטובר 2023, כמפקד מל"י, יצא מאשדוד לעוטף, נלחם בצומת שער הנגב ונפצע קשה; הדבר תועד בדצמבר 2025 ב"ישראל היום" ישראל היום, דצמבר 2025. באפריל 2024 דווח כי נתניהו בחר בו למזכירו הצבאי לאחר התייעצות עם יואב גלנט והרצי הלוי, וכי קדמו לכך פגישות אישיות עם נתניהו ערוץ 14, 08.04.2024. ב־4 בדצמבר 2025 הודיעה לשכת ראש הממשלה כי גופמן הוא המועמד לראש המוסד וואלה, 04.12.2025; באפריל–יוני 2026 אושר המינוי לאחר דיוני ועדת המינויים ובג"ץ גלובס, 01.06.2026, וב־2 ביוני 2026 נכנס לתפקיד ראש המוסד מקור ראשון, 02.06.2026.
2. נושאי מיקוד מיוחדים
2.1 - פרשת הנער אלמקייס
- תחימת הפרשה לסעיף זה: האירועים המקוריים שבבסיס "פרשת אלמקייס" התרחשו לפני 2023, אך הם נכללים כאן רק כרקע הכרחי משום שבין דצמבר 2025 ליוני 2026 הם שימשו את ועדת גרוניס, היועמ"שית ובג"ץ לבחינת כשירותו של רומן גופמן לראשות המוסד. בפסק הדין מ־1.6.2026, בית המשפט העליון תיאר את ליבת העתירות כך: התנהלות גופמן בפרשה "מלמדת על פגם חמור בטוהר מידותיו" לטענת העותרים, אך השופט עופר גרוסקופף קבע כי הטענות שגופמן "הפעיל במודע קטין" או "הטעה במכוון" את גורמי צה"ל לא בוססו בראיות, וכי הכשלים שנמצאו אינם פוסלים אותו מתפקיד ראש המוסד (פסק הדין, בג"ץ 23426-04-26 ו־39686-04-26, 1.6.2026). (static.zman.co.il)
- דצמבר 2025 - הפרשה חוזרת למרכז בעקבות הודעת המינוי: עם הודעת נתניהו ב־4.12.2025 כי גופמן, אז מזכירו הצבאי, ימונה לראש המוסד, חזרה פרשת אלמקייס לכותרות; "ישראל היום" פרסם ב־31.12.2025 כתבה על טענות שלפיהן גופמן הפעיל בעבר מקורות ללא אישור, ובאותה מסגרת צוטט אלמקייס כמי שטען כי גופמן "הפקיר" אותו לאחר מבצע השפעה, בעוד תגובת גופמן הייתה: "כל פעילות שבוצעה נעשתה באישור מפקדים ובידוע מלא של שירות הביטחון הכללי" (ישראל היום, 31.12.2025).
- דצמבר 2025 - פרסום נוסף הציג את אלמקייס כ"נער בן 17 שגויס כסוכן מודיעין": ב־4.12.2025 או סמוך לכך פרסם "ישראל היום" כתבת רקע שכותרתה "הנער בן ה־17 שגויס כסוכן מודיעין והקשר הישיר לראש המוסד הנכנס", שבה נטען כי מינוי גופמן החזיר לכותרות את הפעלתו לכאורה של אלמקייס כגורם מודיעיני ואת המעצר שבא בעקבותיה (ישראל היום, דצמבר 2025).
- מרץ 2025 - בקשה לפתיחת חקירה פלילית נגד גופמן: ב־17.3.2025 פרסם "ישראל היום" כי הסנגוריה הצבאית ביקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד גופמן, אז מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, בטענה שאלמקייס הופעל כשהיה קטין על ידי פקודו של גופמן; אלמקייס צוטט: "גופמן הוא אלוף מכהן שנטש אותי וגרם לי נזק בלתי הפיך לכל החיים" (ישראל היום, 17.3.2025).
- דצמבר 2025–ינואר 2026 - ועדת גרוניס בחנה את הפרשה במסגרת המינוי: בפסק הדין מ־1.6.2026 נקבע כי הוועדה המייעצת פרסמה ב־10.12.2025 הודעה לציבור על בחינת מועמדות גופמן, וכי אלמקייס, התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון פנו אליה בהשגות; בית המשפט ציין כי הוועדה לא ראתה ממש במרבית ההשגות, אך "החריג" היה חלקו של גופמן בפרשת אלמקייס (פסק הדין, 1.6.2026). (static.zman.co.il)
- ינואר 2026 - ועדת גרוניס זימנה גורמים צבאיים: ב־12.1.2026 דיווח "כיכר השבת" כי ועדת גרוניס צפויה לשמוע בכירים באמ"ן ובמערכת הביטחון סביב טענות להפעלת אלמקייס במסגרת "מבצע השפעה", ובהן הטענה שגורמי מודיעין תחת פיקוד גופמן באוגדה 210 הפעילו את אלמקייס כשהיה קטין (כיכר השבת, 12.1.2026).
- אפריל 2026 - דעת מיעוט של גרוניס: בפסק הדין מ־1.6.2026 פורטה עמדת יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס, שלפיה נפל פגם בטוהר המידות של גופמן בשל שלושה היבטים: ספק אם ידע שהאוגדה מפעילה קטין; מענה לא מדויק לגורמי צה"ל בשאלת הפעלת אלמקייס; ואי־יידוע גורמי המעצר כי אלמקייס הופעל על ידי גורמי האוגדה (פסק הדין, 1.6.2026). (static.zman.co.il)
- 12.4.2026 - ועדת גרוניס אישרה את המינוי למרות התנגדות היו"ר: "כלכליסט" דיווח ב־12.4.2026 כי הוועדה אישרה את מועמדות גופמן לראש המוסד בניגוד לעמדת גרוניס, שהתייחסה ל"פגם חמור בטוהר המידות"; לפי הדיווח, היועמ"שית גלי בהרב־מיארה הציפה בפני הוועדה קושי משפטי בקשר למינוי (כלכליסט, 12.4.2026).
- 12.4.2026 - עמדות הרמטכ"ל וראש המוסד היוצא: ynetדיווח ב־12.4.2026 כי הרמטכ"ל אייל זמיר תמך במינוי גופמן, בעוד ראש המוסד דדי ברנע התנגד; לפי הציטוט שיוחס לברנע, "כל הערה פיקודית פוסלת קידום - בוודאי מינוי לראשות המוסד" (ynet, 12.4.2026).
- 14.4.2026 - עתירת אלמקייס והתנועה לטוהר המידות: "כל רגע" דיווח ב־14.4.2026 כי אורי אלמקייס והתנועה לטוהר המידות עתרו לבג"ץ נגד אישור מינויו של גופמן, בטענה שהפרשה כוללת הפעלת קטין ותלמיד מצטיין במבצע מודיעיני ללא סמכות ובניגוד לחוק (כל רגע, 14.4.2026).
- 15.4.2026 - אלמקייס נגד המינוי: ב־15.4.2026 דיווח N12 על ריאיון של אלמקייס לאחר אישור המינוי בוועדה; אלמקייס הזהיר: "יש סיכוי שגופמן יפקיר סוכני מוסד", וטען כי גופמן "הפקיר" אותו לאחר מבצע שבו שימש לדבריו לאיסוף מודיעין ולהשפעה מול ארגוני טרור (N12, 15.4.2026).
- 17.4.2026 - מאבק ציבורי ומימון עתירה: N12 דיווח ב־17.4.2026 כי אלמקייס פתח בקמפיין מימון המונים ועתר לבג"ץ נגד המינוי; בכתבה נכתב כי אלמקייס הופעל בגיל 17 בידי קצינים באוגדה של גופמן, וכי כשהוא נעצר בידי שב"כ הצבא התנער ממנו - טענות שהיו במוקד מאבקו נגד המינוי (N12, 17.4.2026).
- אפריל 2026 - ראיון אלמקייס ב"ישראל היום": ב־אפריל 2026 פרסם "ישראל היום" ראיון עם אלמקייס תחת הכותרת "רומן גופמן הרס לי את החיים"; אלמקייס טען כי חברי ועדת גרוניס קיבלו החלטה "בלי לקרוא מסמכים", וכי הוא חושש ש"סוכני מוסד יופקרו" כפי שלטענתו הופקר (ישראל היום, אפריל 2026).
- מאי 2026 - היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לבטל את המינוי: ynet דיווח ב־10.5.2026 כי היועמ"שית גלי בהרב־מיארה ביקשה מבג"ץ לקבל את העתירות נגד מינוי גופמן; לפי הדיווח, היא כתבה כי פרשת הפעלתו ומעצרו של אלמקייס "מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן" (ynet, 10.5.2026).
- מאי 2026 - נוסח חריף נוסף שיוחס ליועמ"שית: חדשות 13 דיווחו במאי 2026 כי בהרב־מיארה טענה בבג"ץ שגופמן "הכשיל את גורמי החקירה, פגע בחקר האמת ופגע באופן קשה בזכויותיו של אלמקייס כחשוד"; הדיווח מסגר את עמדת היועמ"שית כביקורת חריפה על ועדת גרוניס ועל הליך הבדיקה (חדשות 13, מאי 2026).
- 12.5.2026 - דיון בג"ץ ראשון בעתירות: בפסק הדין צוין כי הדיון בעתירות נערך ביום 12.5.2026 בפני השופטים דפנה ברק־ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, וכי העותרים היו אלמקייס והתנועה לטוהר המידות בתיק 23426-04-26, והתנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן בתיק 39686-04-26 (פסק הדין, 1.6.2026). (static.zman.co.il)
- 14.5.2026 - טענת "מידע שגופמן הסתיר": N12 דיווח ב־14.5.2026 כי היועמ"שית פנתה בדחיפות לבג"ץ בטענה למידע חשוב שגופמן היה אמור להביא לידיעת בית המשפט; באותה כתבה דווח כי גופמן אמר בשיחות סגורות שהוא "מתכוון ללכת עד הסוף" וכי הוא מעריך שהמינוי יאושר (N12, 14.5.2026).
- 14.5.2026 - סוגיית תא"ל ג' והמשך העסקתו במוסד: וואלה דיווחה ב־14.5.2026 כי היועמ"שית עדכנה את בג"ץ שגופמן דן בהמשך העסקתו במוסד של הקצין שאמור להעיד בעניינו, תא"ל ג'; לפי הדיווח, השופטים "לא התרשמו" מהחומרים החדשים במובן של שינוי החלטותיהם באותו שלב (וואלה, 14.5.2026).
- 17.5.2026 - תצהיר תא"ל ג': N12 דיווח ב־17.5.2026 כי היועמ"שית הגישה לבג"ץ את תצהירו של תא"ל ג', רח"ט ההפעלה לשעבר באמ"ן, במסגרת העתירות נגד מינוי גופמן; לפי הדיווח, התצהיר הוגש לעיון השופטים בלבד וסווג "סודי ביותר" (N12, 17.5.2026).
- 19.5.2026 - בג"ץ מחזיר את הנושא לוועדה: N12 דיווח ב־19.5.2026 כי בג"ץ קרא לוועדה המייעצת למינויים בכירים לבחון מחדש את אישור מינוי גופמן; לפי הדיווח, השופטים קבעו כי עבודת הוועדה לקתה בחסר משום שלא זימנה לעדות את אלמקייס ואת רח"ט ההפעלה באמ"ן ולא נחשפה למסמכים נדרשים (N12, 19.5.2026).
- 21.5.2026 - אלמקייס מעיד בפני ועדת גרוניס: N12 דיווח ב־21.5.2026 כי אלמקייס העיד בפני חברי הוועדה לאחר החלטת בג"ץ; עורכי דינו מסרו כי "אורי הציג מידע חדש ומשמעותי שהוועדה טרם נחשפה אליו, הסותר עדויות שנשמעו בוועדה, כולל עדותו של האלוף רומן גופמן" (N12, 21.5.2026).
- 22.5.2026 - הטענה לפגישה סודית עם רס"ן צור: N12 דיווח ב־22.5.2026 כי אלמקייס מסר לוועדה מידע על פגישה שבה, לטענתו, רס"ן צור אמר לו: "הצגתי לרומן גופמן את ערוץ הטלגרם שלך עוד לפני שבכלל התחלנו להפעיל אותך"; לפי N12, עדות זו עמדה מול גרסת גופמן שלפיה לא ידע שמדובר בקטין (N12, 22.5.2026).
- 26.5.2026 - חוות דעת משלימה של הוועדה: חוות הדעת המשלימה מ־26.5.2026 קבעה כי הוועדה התכנסה ב־21.5.2026 וב־24.5.2026, שמעה את אלמקייס, תא"ל ג', רס"ן צור וגופמן, וקיבלה בין היתר קובץ בן 511 עמודים של הודעות וואטסאפ בין אלמקייס לרס"ן צור; שלושת חברי הרוב כתבו כי החומרים "חיזקו באופן מהותי ומשמעותי" את קביעתם שלא נפל דופי בטוהר מידותיו של גופמן (חוות דעת משלימה, 26.5.2026). (static.zman.co.il)
- 26.5.2026 - גרוניס נשאר בעמדת מיעוט: במסמך דעת המיעוט שפורסם במסגרת חוות הדעת המשלימה, גרוניס כתב כי לאחר השלמות הבירור "אין זה מן הראוי למנות את האלוף גופמן לתפקיד" משום שלדעתו הוא "נגוע" מבחינת טוהר המידות במסגרת תפקידו כמפקד אוגדה 210 בשנת 2022; הוא ביקש בירור נוסף בנוגע לטיב המידע שהועבר לאלמקייס (דעת מיעוט גרוניס, 26.5.2026). (img.mako.co.il)
- 1.6.2026 - הכרעת בג"ץ: גלובס דיווח ב־1.6.2026 כי בג"ץ דחה את העתירות נגד מינוי גופמן; לפי הדיווח, השופט גרוסקופף קבע כי הטענות שגופמן הפעיל במודע קטין או הטעה במכוון לא בוססו, וכי אף שנפלו כשלים וננקט נגדו צעד משמעתי, אין מדובר בכשלי טוהר מידות שמצדיקים פסילה (גלובס, 1.6.2026).
- 1.6.2026 - פסק הדין המלא הבחין בין כשל פיקודי לבין טוהר מידות: בפסק הדין נקבע כי "אין חולק כי נפלו כשלים" בהתנהלות גופמן בפרשה, אך הם אינם נוגעים לטוהר המידות; עוד נקבע כי פרשת אלמקייס אינה "מכתימה" את הקריירה של גופמן בכתם ערכי ואינה מצדיקה את פסילתו מתפקיד ראש המוסד (פסק הדין, 1.6.2026). (static.zman.co.il)
- 1.6.2026 - דעת המיעוט של השופטת ברק־ארז: בפסק הדין, השופטת דפנה ברק־ארז כתבה כי אין בידיה מסקנה לחובת גופמן, אך לדעתה המצע הראייתי נותר בלתי מספק ויש מקום לעיין עוד בתיעוד השיחה שבה נשאל גופמן על קשר לערוצי טלגרם, משום שהמסמך מזמן אמת נראה לכאורה חד־משמעי יותר מההסברים המאוחרים (פסק הדין, דעת ברק־ארז, 1.6.2026). (static.zman.co.il)
- 1.6.2026 - סיקור נוסף של ההכרעה: News1 דיווח ב־1.6.2026 כי בג"ץ דחה ברוב דעות את העתירות וקבע שלא נמצא פגם בטוהר מידותיו של גופמן; הדיווח הדגיש כי במוקד ההליך עמדה חקירתו ומעצרו של אלמקייס וכי ברק־ארז סברה שהיה צורך בהמשך בירור (News1, 1.6.2026).
- 2.6.2026 - פרשנות נגדית לאחר פסק הדין: "ישראל היום" פרסם ב־2.6.2026 כתבת עומק מאת איתי אילנאי שטענה כי פרשת אלמקייס הוצגה באופן מניפולטיבי וכי בג"ץ "ניקה" את שמו של גופמן; הכתבה טענה כי חלק מרכזי בחקירת אלמקייס עסק בהדלפה מאמ"ן שאינה קשורה לגופמן, והציגה ביקורת על עיתון "הארץ", היועמ"שית וברנע (ישראל היום, 2.6.2026).
2.2 - תיפקוד כמזכיר צבאי
- 8.4.2024 - בחירת נתניהו בגופמן למזכיר צבאי: ynet דיווח ב־8.4.2024 כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר למנות את תא"ל רומן גופמן למזכיר הצבאי לראש הממשלה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי; עוד נמסר כי גופמן יועלה לדרגת אלוף ויחליף את אלוף אבי גיל (ynet, 8.4.2024).
- 8.4.2024 - מינוי בתום פציעה ושיקום ממלחמת 7 באוקטובר: ערוץ 7 דיווח באותו יום כי גופמן נבחר לאחר שנפצע קשה בקרבות ב־7 באוקטובר וכי מועד ההחלפה ייקבע לפי הערכת מצב; הדיווח ייחס את ההחלטה לנתניהו לאחר התייעצות עם גלנט והלוי (ערוץ 7, 8.4.2024).
- 16.5.2024 - כניסה לתפקיד בדרגת אלוף: לפי פרסומי הרקע שנכללו בסיקור מינויו לראשות המוסד, גופמן נכנס לתפקיד המזכיר הצבאי ב־16.5.2024 והפך לאחד מגורמי הקישור הקרובים ביותר בין ראש הממשלה לבין מערכת הביטחון; המידע מופיע גם בערכי רקע על תפקיד המזכיר הצבאי ועל גופמן (המזכיר הצבאי של ראש הממשלה - פרופיל רקע).
- יוני 2024 - ליווי ראש הממשלה בביקור ביחידת המבצעים של השב"כ: ב־20.6.2024 דיווח Israel National News כי נתניהו ביקר ביחידת המבצעים של השב"כ יחד עם המזכיר הצבאי גופמן, ראש השב"כ רונן בר ובכירים נוספים, וקיבל סקירה על מבצעי חילוץ חטופים ובהם אורי מגידיש, לואיס הר ופרננדו מרמן (Israel National News, 20.6.2024).
- יוני 2024 - ליווי נתניהו בצפון: ב־יוני 2024 דווח כי נתניהו ביקר בקריית שמונה ובגבול הצפון, קיבל סקירות ממפקדי צה"ל, ואמר: "אנחנו ערוכים לפעולה מאוד עצימה בצפון"; לפי הדיווח, גופמן התלווה אליו כמזכיר הצבאי יחד עם ראש הסגל צחי ברוורמן (כיכר השבת, יוני 2024).
- יולי 2024 - ביקור נתניהו ברפיח ובציר פילדלפי: דיווח עיתון "שחרית" מ־19.7.2024 ציין כי נתניהו ביקר ברפיח, קיבל סקירות מבצעיות, וכי המזכיר הצבאי רומן גופמן התלווה אליו; מקור זה רלוונטי לתיעוד נוכחותו של גופמן בלשכת ראש הממשלה בתקופת ניהול המלחמה (שחרית, 19.7.2024).
- 1.9.2024 - שליחות מוסקבה לקידום עסקת חטופים: TASS דיווח ב־1.9.2024 בשם לשכת ראש הממשלה כי גופמן שב ממוסקבה מביקור שנועד לקדם את עסקת החטופים, ובמהלכו נדון גם עניינו של אלכסנדר לובנוב וחטופים נוספים (TASS, 1.9.2024).
- 1.9.2024 - דיווח מקביל על שליחות מוסקבה: Jerusalem Post דיווח ב־1.9.2024 כי לשכת ראש הממשלה מסרה שגופמן חזר ממוסקבה לאחר שיחות לקידום עסקת חטופים והפסקת אש בעזה; הדיווח ציין כי רוסיה אינה מתווכת מרכזית בעסקה, אך מקיימת קשרים עם איראן וחמאס (Jerusalem Post, 1.9.2024).
- 1.9.2024 - דיווח עברי על מוסקבה: ערוץ 14 דיווח ב־1.9.2024 כי לשכת ראש הממשלה הודיעה שגופמן חזר מביקור במוסקבה במטרה לקדם את עסקת החטופים, ובמקביל נתניהו שוחח עם הוריו של אלכסנדר לובנוב שנרצח בשבי חמאס (ערוץ 14, 1.9.2024).
- דצמבר 2024 - חרמון הסורי: JDN דיווח בדצמבר 2024 כי נתניהו ערך חיתוך מצב בשיא החרמון עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי, מפקד פיקוד צפון אורי גורדין וראש השב"כ רונן בר; בביקור השתתף גם גופמן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה (JDN, דצמבר 2024).
- יוני 2025 - ביקור נתניהו בבסיס אמ"ן: וואלה דיווח ב־4.12.2025 כי בסרטון מ־20.6.2025 נראה נתניהו מבקר בבסיס אגף המודיעין יחד עם השר רון דרמר, המזכיר הצבאי גופמן, ראש המל"ל צחי הנגבי וראש אמ"ן שלומי בינדר; הדיווח שימש רקע לפרופיל גופמן עם ההכרזה על מינויו לראש המוסד (וואלה, 4.12.2025).
- 2025 - אמון לשכת ראש הממשלה ותפקיד במנגנון ההומניטרי בעזה: וואלה פרסם ב־4.12.2025 פרופיל של גופמן שבו נטען כי מאז מאי 2024 הוא זכה לאמון והערכה בלשכת ראש הממשלה, בין היתר בשל מעורבותו בהרכבת מנגנון חלוקת המזון ההומניטרי ברצועת עזה (וואלה, 4.12.2025).
- 2025 - ביקורת על מנגנון GHF ועל דפוס עבודה: פרופיל "ישראל היום" על גופמן, שפורסם בפברואר 2026, דיווח כי גופמן מילא תפקיד מרכזי בהקמת GHF ודחף לקראתו; באותה כתבה הובאה טענה ביקורתית של גורם שפיקד עליו בעבר שלפיה בפרויקט GHF ובפרשת אלמקייס גופמן פעל "בלי עבודת מטה" ובלי לערב גופי מקצוע, לצד הצגת תרומתו להישגים ביטחוניים אחרים (ישראל היום, פברואר 2026).
- 2025 - ביקורת מערכתית סביב "פרשת הבילד": "העין השביעית" דיווח ב־4.12.2025 כי בפרשת הדלפת המסמך לעיתון הגרמני Bild, אלי פלדשטיין טען בחקירותיו שמסר מידע מסווג ישירות לראש הממשלה ולמזכירו הצבאי גופמן כחודש לפני ההדלפה; מקור זה אינו קובע ממצא משפטי נגד גופמן, אלא מתעד טענה בחקירה כפי שדווחה (העין השביעית, 4.12.2025).
- פברואר 2026 - עדות צפויה במשטרה בפרשת "הפגישה הלילית": N12 דיווח ב־פברואר 2026 כי המשטרה מתכננת לזמן את גופמן, אז מזכירו הצבאי של נתניהו וראש המוסד המיועד, לעדות בפרשת "הפגישה הלילית", כדי לתאר את מסלול העברת חומר מסווג משירותי הביטחון לראש הממשלה ואת שאלת מעורבות צחי ברוורמן בהעברת החומר (N12, פברואר 2026).
- 26.2.2026 - נאום וינגייט על ביקורת פנימית ו־7 באוקטובר: וואלה דיווח ב־26.2.2026 כי גופמן, כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה וראש המוסד המיועד, נאם בכנס מורשת וינגייט בעין חרוד ואמר: "הכישלון הוא חברו של המפקד - אין למידה בלי שינוי"; לפי הדיווח, הוא קשר בין ביקורת פנימית לבין ניצחון ושינוי תרבותי (וואלה, 26.2.2026).
- 26.2.2026 - נאום וינגייט על מניעת הפתעות: ynet דיווח באותו יום כי גופמן אמר בכנס כי "מפעם לפעם הצבאות הטובים ביותר מופתעים" וכי הדרך למנוע הפתעות היא יוזמה; הדיווח הציב את דבריו ברקע מחדלי 7 באוקטובר והמלחמה שנמשכה מאז (ynet, 26.2.2026).
- 25.12.2025 - השתתפות בדיון מבקר המדינה על כשלי 7 באוקטובר: אתר מבקר המדינה דיווח כי ב־25.12.2025 נפגש המבקר מתניהו אנגלמן עם נתניהו בירושלים במסגרת ביקורות המלחמה על כשלי 7 באוקטובר ו"חרבות ברזל"; גופמן השתתף בחלק הרלוונטי כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה (מבקר המדינה, 25.12.2025).
- 2025–2026 - יחסים עם משפחת נתניהו סביב מינויו למזכיר צבאי: Jerusalem Post דיווח בדצמבר 2025, במסגרת פרופיל גופמן, כי במאי 2024 דווח בערוץ 13 ששרה נתניהו הצטרפה לזמן קצר לראיון נוסף בתהליך מינוי גופמן למזכיר הצבאי, וכי גורמים תיארו זאת כמעורבות חריגה; זהו דיווח על הליך המינוי לתפקיד המזכיר הצבאי ולא על החלטה פורמלית של שרה נתניהו (Jerusalem Post, 4.12.2025).
- 2025–2026 - קשרי רמטכ"ל/שב"כ/לשכת נתניהו: בהקשר מינוי ראש השב"כ דוד זיני, מסמכי עתירה של התנועה לאיכות השלטון טענו כי נתניהו החליט על מינוי זיני תוך מידור הרמטכ"ל ואף ללא ידיעת המזכיר הצבאי גופמן; זהו עניין הנוגע לתפקוד לשכת ראש הממשלה ולמעמד המזכיר הצבאי כגורם מתאם, אך אינו כולל טענה שגופמן עצמו ביצע פעולה פסולה (עתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין זיני, 2025/2026).
- נושאים שנבדקו ולא נמצאה זיקה עובדתית ישירה לתפקודו כמזכיר צבאי במקורות שאותרו: במקורות שנמצאו על כהונת גופמן כמזכיר צבאי לא נמצאה זיקה עובדתית ישירה שלו לקטארגייט, חוק הגיוס, רבנים, נוער הגבעות, חוות, טרור יהודי או התנחלויות; הזיקות המבוססות הן לניהול המלחמה, תיווך ביטחוני מול נתניהו, ביקורי שטח, סוגיית החטופים, GHF, פרשת Bild/החומר המסווג כעד פוטנציאלי, ומנגנון בדיקת כשלי 7 באוקטובר (וואלה, 4.12.2025, מבקר המדינה, 25.12.2025, N12, פברואר 2026).
2.3 - מינוי לראש המוסד הבג"צ
- 4.12.2025 - החלטת נתניהו למנות את גופמן: וואלה דיווח ב־4.12.2025 כי לשכת ראש הממשלה הודיעה שנתניהו החליט למנות את מזכירו הצבאי, אלוף רומן גופמן, לראש המוסד הבא, כמחליפו של דוד ברנע (וואלה, 4.12.2025).
- 4.12.2025 - הודעת המינוי בסיקור ynet: ynet דיווח ב־4.12.2025 כי נתניהו בחר בגופמן לתפקיד ראש המוסד הבא, לאחר שכיהן כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה (ynet, 4.12.2025).
- 4.12.2025 - סיקור באנגלית של הודעת המינוי: Xinhua דיווח ב־4.12.2025 כי נתניהו החליט למנות את גופמן לראש המוסד הבא, וכי לשכת ראש הממשלה ייחסה לו "creativity, initiative, ingenuity" והבנה עמוקה של האויב; באותו דיווח צוין גם כי Kan ציטט גורמים במוסד שביקרו את העדר הרקע המודיעיני שלו (Xinhua, 4.12.2025).
- 4–5.12.2025 - שאלת הניסיון המודיעיני: Jerusalem Post פרסם פרופיל שבו צוין כי גופמן כיהן כמזכיר הצבאי של נתניהו ממאי 2024 וכי לא צוין לו ניסיון קודם במוסד; הדיווח הביא גם את פרשת אלמקייס ואת טענות הביקורת סביב עברו המבצעי מול דרישות תפקיד ראש המוסד (Jerusalem Post, 4.12.2025).
- 5.12.2025 - אתגרי מינוי "שהוצנח" לארגון: וואלה פרסם ב־5.12.2025 ניתוח של אמיר בוחבוט שלפיו ההחלטה למנות את גופמן לראשות המוסד לא הפתיעה את מערכת הביטחון מלבד העיתוי, אך תפקידו ידרוש לימוד של ארגון חשאי מורכב וייצובו מול אתגרים; הכתבה הצביעה גם על פערים אפשריים מול בכירי הארגון (וואלה, 5.12.2025).
- 12.4.2026 - אישור ועדת גרוניס וחתימת כתב המינוי: ערוץ 14 דיווח ב־12.4.2026 כי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים אישרה את מועמדות גופמן וכי נתניהו חתם על כתב המינוי; לפי הדיווח, גופמן אמור היה להיכנס לתפקיד ביוני 2026 לתקופה של חמש שנים (ערוץ 14, 12.4.2026).
- 12.4.2026 - אישור המינוי מול דעת מיעוט: "כלכליסט" דיווח באותו ערב כי האישור ניתן לאחר יותר מארבעה חודשים מאז הכרזת נתניהו, וכי גרוניס התנגד בשל טענות טוהר מידות הנוגעות לפרשת אלמקייס (כלכליסט, 12.4.2026).
- 14.4.2026 - עתירת אלמקייס לביטול המינוי: "כל רגע" דיווח כי אלמקייס והתנועה לטוהר המידות עתרו לבג"ץ נגד ראש הממשלה והוועדה המייעצת בעניין אישור מינוי גופמן; העתירה מיקדה את הטענות בפרשת אלמקייס ובהפעלתו לכאורה של קטין במבצע מודיעיני (כל רגע, 14.4.2026).
- 19.4.2026 - עתירת התנועה לאיכות השלטון: לפי הודעת הייעוץ המשפטי לממשלה שהוגשה לבג"ץ, העתירה של אלמקייס והתנועה לטוהר המידות הוגשה ב־14.4.2026, ועתירת התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן הוגשה ב־19.4.2026; ההודעה עסקה גם בשאלת ייצוג ראש הממשלה בהליך (הודעת היועמ"שית לבג"ץ, 28.4.2026). (img.haarets.co.il)
- 28.4.2026 - מחלוקת ייצוג בין הממשלה ליועמ"שית: בהודעת הייעוץ המשפטי לממשלה לבג"ץ נכתב כי היועמ"שית טרם השלימה את עמדתה, אך כבר בשלב זה המינוי "מעורר למצער קשיים משפטיים מהותיים"; באותה הודעה אושר לראש הממשלה לקבל ייצוג נפרד בעתירות, ובהמשך צוין כי הוועדה ביקשה ייצוג פרטי משום שהיועמ"שית הודיעה שלא תגן על המינוי (הודעת היועמ"שית, 28.4.2026). (img.haarets.co.il)
- 8.5.2026 - תגובת נתניהו וגופמן לבג"ץ: "כל רגע" דיווח ב־8.5.2026 כי נתניהו וגופמן הגישו תגובות בעתירות נגד המינוי, וטענו כי קבלת העתירות תפגע בביטחון המדינה; לפי הדיווח, גופמן התייחס בתגובתו לפרשת אלמקייס שעליה נשענו הטענות נגד המינוי (כל רגע, 8.5.2026).
- 10.5.2026 - היועמ"שית מבקשת לבטל את המינוי: ynet דיווח כי בהרב־מיארה ביקשה מבג"ץ לקבל את העתירות בשל פרשת אלמקייס, שלדבריה מטילה "צל כבד" על טוהר המידות של גופמן; היא ציינה גם מכתב חסוי ומהותי של ראש המוסד דדי ברנע בנוגע למינוי (ynet, 10.5.2026).
- 11.5.2026 - מכתב ברנע נגד המינוי: "כיכר השבת" דיווח ב־11.5.2026 על מכתב חריף של ראש המוסד היוצא דדי ברנע לשופטי בית המשפט העליון וליועמ"שית, שבו נטען כי גופמן עלול לגרום נזק לארגון הפועל ללא "חוק מוסד" וללא בקרה מספקת; ברנע הבהיר כי התנגדותו אינה נסובה רק על היעדר ניסיון במבצעים מיוחדים או אנגלית, אלא על ייחודיות ורגישות התפקיד (כיכר השבת, 11.5.2026).
- 12.5.2026 - נתניהו תוקף את התערבות היועמ"שית ובג"ץ: "ישראל היום" דיווח במאי 2026 כי נתניהו אמר: "רק רה"מ ממנה את ראש המוסד, לא היועמ"שית ולא בג"ץ"; הדיווח הציג זאת על רקע העתירות לבג"ץ, עמדת בהרב־מיארה והקשיים סביב מינוי גופמן (ישראל היום, מאי 2026).
- 12.5.2026 - שאלת הביקורת השיפוטית: N12 דיווח כי בדיון בבג"ץ השאלה המרכזית שהעסיקה את השופטים הייתה לא עצם שיקול הדעת של ראש הממשלה במינוי, אלא האם גופמן הסתיר מידע מוועדת גרוניס - סוגיה שהוגדרה בדיון כ"עניין של טוהר מידות" (N12, 17.5.2026).
- 13–14.5.2026 - בקשת נתניהו לגבי תצהיר תא"ל ג': מקורות משפטיים דיווחו כי נתניהו ביקש שהתצהיר של תא"ל ג' לא יוגש דרך היועמ"שית אלא דרך גורם אחר, בשל עמדתה נגד המינוי; לפי הדיווחים, בג"ץ דחה את הבקשה והבהיר כי דרך המלך היא הגשה דרך הייעוץ המשפטי לממשלה (aiton, 13.5.2026).
- 17.5.2026 - בקשת היועמ"שית להגיש חומר חסוי: News1 דיווח ב־17.5.2026 כי היועמ"שית ומחלקת הבג"צים ביקשו להציג חומרים חסויים בעתירות נגד המינוי; הדיווח ציין את מספרי ההליכים 23426-04-26 ו־39686-04-26 ואת בעלי הדין, לרבות גופמן כמשיב (News1, 17.5.2026).
- 17.5.2026 - תצהיר תא"ל ג' והסרת סיווג: ynet דיווח ב־17.5.2026 כי היועמ"שית עדכנה שהוגש תצהיר תא"ל ג' וסווג "סודי ביותר", וביקשה מהצבא להסיר את הסיווג כדי להעבירו לכל בעלי הדין; היא ביקשה גם להגיש שוב את מכתבו של ברנע אף שבג"ץ דחה קודם לכן את קבלתו (ynet, 17.5.2026).
19.5.2026 - החלטת ביניים להשלמת עבודת הוועדה: בפסק הדין מ־1.6.2026 צוין כי לאחר הדיון המליצו השופטים לוועדה להשלים את הליך הבדיקה באמצעות זימון אלמקייס ורח"ט ההפעלה, ולאחר מכן להגיש חוות דעת עדכנית ומנומקת (פסק הדין, 1.6.2026). (static.zman.co.il)