אמיר אוחנה
אמיר אוחנה הוא אחד מאותם אנשים שנכנסים לחדר ואומרים ״אני שברתי תקרת זכוכית״, בזמן שכל הנוכחים מנקים מעצמם את כל השברים שהתנפצו להם על הראש.
כשוועדת החקירה למירון קבעה שהוא אחראי למותם של 45 אנשים הוא מיד הסביר שאחריות היא לא אשמה. אחריות, אצלו, היא כמו מסטיק על מדרכה: אתה דורך עליו, נתקע, אבל לא באמת אשם שהוא שם.
כשאמיר אוחנה נכנס לכנסת עם רשימת המכולת של זהויותיו: ״יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל״ זה נשמע כמו משהו שאתה שומע מאדם שהחליט להרכיב את עצמו מחדש מחלקי חילוף. רק חבל שהתוצאה יצאה פרנקנשטיין.
אמיר אוחנה הציג את יצחק עמית כשופט ולא כנשיא בית המשפט העליון, ואם אוחנה יכול להציג את נשיא בית המשפט העליון כשופט ולא כנשיא אפשר להציג את אמיר אוחנה כחבר הקהילה הגאה ולא כחבר כנסת.
אמיר אוחנה הפך את המילה ״דיפסטייט״ לחיית מחמד. אפשר לדמיין אותו יושב בבית ומאכיל אותה קרקרים, מסביר לה על העולם, מלמד אותה לנבוח בכל פעם שמישהו אומר ״פרקליטות״. הוא אומר ״דיפסטייט״ כמו שילד מדבר על המפלצת שמתחת למיטה שלו, רק חבל שאף אחד לא ראה אותה.
אמיר אוחנה מציג את עצמו כפוליטיקאי ליברלי בעל זהות מזרחית להט״בית, אך בפועל ביסס את מעמדו הפוליטי בעיקר באמצעות נאמנות לליכוד ולבנימין נתניהו, קידם באופן פעיל את ההפיכה המשפטית, ויוזמות חקיקה שמרניות. כיו״ר הכנסת, השתמש במעמדו כדי להעצים את כוחו במפלגה, להתנגח במערכת המשפט בכלל, ובנשיא בית המשפט העליון בפרט, ולקדם את עמדות הימין-על-מלא. וכך הגיע למקום השני בפריימריז של הליכוד.
- אמיר אוחנה נולד בבאר שבע להורים עולים ממרוקו.
- בהשבעתו הציג עצמו כהומוסקסואל והבטיח לפעול לשוויון חרויות להט״בי מלא, אבל מייד אחר כך נמנע מהצבעה בעד חוקים למען הקהילה, ״בגלל משמעת קואליציונית״.
- היה ההומוסקסואל הראשון שמונה לשר משפטים, ועם מינויו פתח בסדרת השתלחויות נגד מערכת המשפט ולא היסס להפר צו איסור פרסום.
- כשמונה לשר משפטים הזהיר/איים שיתכן ויגיע הרגע שצריך יהיה לא לקיים את פסיקות בג״ץ.
- השתמש בחסינותו כדי להפר צו איסור פרסום בעניין חקירת עד המדינה במשפט נתניהו, ניר חפץ.
- כשר לביטחון פנים נרשמו לחובתו אסון מירון עם 45 הרוגים ומסקנות ועדת חקירה ממלכתית שהמליצה לא למנותו לשר לביטחון פנים, ובריחת שישה אסירים ביטחוניים מכלא גלבוע.
- כיו״ר הכנסת החרים את טקס ההשבעה של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, סירב לכנות אותו ״נשיא״ ולא הזמין אותו לנאומו החגיגי של הנשיא טראמפ בכנסת.
- כיו״ר הכנסת הורה למשמר הכנסת למנוע כניסת משפחות שכולות ומשפחות חטופים ליציע הכנסת. מניעת הכניסה הייתה קשה.
אמיר אוחנה (יליד 1976) הוא מודל של הצלחה: נולד בבאר שבע להורים שעלו ממרוקו בשנות החמישים, בגיל 39 כבר הושבע כחבר כנסת, כעבור עשור נבחר ליו״ר הכנסת ובאוגוסט 2026 הגיע למקום השני בפריימריז של הליכוד.
בהשבעתו כחבר כנסת, בדצמבר 2015, הציג עצמו: ״אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית״ (רשת 13 2015).
והצהיר שיפעל למען: ״ שיוויון חרויות להט"בי מלא״ (מבט כאן 11 2015).
הוא יצא מהארון בגיל 15, ולימים היה ממייסדי קבוצת ״גאווה בליכוד״. גר בתל אביב עם בן זוגו, אלון חדד, ושני ילדיהם, שנולדו בהליך פונדקאות בארצות הברית.
אבל מהר מאוד הותיר את ההצהרות היפות מאחור, והסתער על קידום הקלות בנשיאת נשק אישי לאזרחים: ״אמשיך לעודד אזרחים שומרי חוק לשאת נשק ולגבות את מי שיעשה בו שימוש כחוק״ (וואלה 2016). הקים את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל, כדי ״...לאפשר לישראלים ולישראליות לממש את זכות ההגנה העצמית. מי שמעוניין לרצוח - יודע לעשות זאת באמצעים אחרים (כפי שלמרבה הצער אכן קורה לרוב), אך מי שמעוניין להתגונן - אין לו אמצעים אחרים והוא זקוק לאקדח להגנה עצמית…״ (פייסבוק אוחנה 2016).
וגם נמנע מהצבעה בעד חוקים לטובת הקהילה הגאה, (ynet 2016), ובפוסט מתפתל הסביר שזה בגלל ״משמעת קואליציונית״. (פייסבוק 2016). וניסה לתקן בסיכום עם שר הרווחה על הגדלה תקציבית לשירות הפסיכו-סוציאלי המסייע בין היתר לנזקקים מהקהילה הגאה. הסכום היה זניח (כלכליסט 2016).
ואז עמד בראשות ועדה שקידמה את החוק הלא-שוויוני המשמעותי ביותר, חוק הלאום, והתגאה: ״בעתיד, כשיסתכלו אחורה, חוק הלאום הוא מה שיזכרו״ (מקור ראשון 2018).
הוא היה ההומוסקסואל הראשון שמונה כשר משפטים. זה היה בעיתוי רגיש במיוחד, שבו מערכת אכיפת החוק ניהלה חקירות מתקדמות נגד נתניהו. השאלה האם נתניהו העדיף נאמנות על פני מקצועיות, נענתה בחיוב, בנאום תוקפני במיוחד של שר המשפטים החדש נגד מערכת אכיפת החוק. על דוכן הנואמים בכנסת, השתלח אוחנה במערכת, ולא בחל בהפרת צו איסור פרסום (כאן 11).
שר המשפטים הנמרץ הירבה לתקוף את המערכת שבראשה עמד, ואיים: "אני חושב שבג״ץ הולך ומתקרב לעבר נקודה שבה הממשלה תצטרך להכריע, וזה דבר קשה שאני הולך להגיד, האם ממשיכים לקיים את החלטות בג"ץ, משום שהוא מתערב ברגל גסה… מה שקורה זה פוטש נגד הממשלה" (הארץ 2017).
נשיאת העליון דאז אסתר חיות הגיבה: "יש לראות בחומרה את העובדה ששר משפטים, ביום השבעתו, בוחר לשתף בהשקפת עולם שלפיה לא את כל פסקי הדין של ביהמ"ש חייבים לכבד, בין תפיסת עולם זו ובין אנרכיה - הדרך קצרה". גינויים נשמעו גם מיועץ המשפטי לממשלה של אותם ימים, מנדלבליט, ומלשכת עורכי הדין (גלובס 2019). אפילו נתניהו נאלץ להצהיר: "החלטות בית המשפט מחייבות את כולם" (טוויטר נתניהו 2019) כדי להרגיע את הרוחות.
אבל אוחנה הסתער קדימה, ועוד לפני ההכרזה על ההפיכה המשפטית, ניסה לקדם הצעת חוק פרטית, שתאפשר לשרים לבחור את היועצים המשפטיים כמשרת אמון ואמר: "נעשה סוף לשלטון המשפטנים. יועץ משפטי אמור לסייע לשר להגשים את המדיניות עליה נבחר ולא להיות 'שר על' שמטרפד ומסנדל בהתאם להשקפת עולמו. שר שלא מתיישר לפי היועץ המשפטי שלו למעשה מסונדל כיום למשך שנות כהונתו". ומאוחר יותר הוסיף: ״לא כל פסיקה צריך לבצע, כמו שלא כל חוק צריך לבצע… חוקי גרמניה הנאצית היו חוקים שאסור היה לבצע אותם. כמו שיש פקודות בלתי חוקיות וחוקים בלתי חוקיים, אז יש גם פסיקות בלתי חוקיות"... הוא הוסיף: "יש פסיקות בג"ץ בלתי חוקיות בעליל" (כאן 2018).
ההצעה לא קודמה, אבל חזרה על סטרואידים במסגרת המהפכה המשפטית של יריב לוין, שש שנים אחר כך (הארץ).
כשנמתחה עליו ביקורת מקהילת הלהט״ב, לפיה הוא פועל נגד בית המשפט שהעניק לו את זכויותיו כהומוסכסואל, התגונן באמצעות שקר אומר: "ברמה העובדתית הדבר החשוב ביותר שנעשה עבור להט"ב נעשה בכנסת - ולא בבג"צ" (N12 2019). פסיקות בג״ץ הן שאפשרו, בין השאר, הכרה בנישואין חד מיניים בחו״ל ובפונדקאות.
ככלל, התבטאויותיו של אוחנה מאופיינות בשפה משתלחת, בוטות נגד מערכות אכיפת החוק, וחנופה ברמה של התבטלות מול נתניהו. כשנפתחו חקירות נגד יועצי ראש הממשלה, תקף את הפרקליטות ואמר שיש “פרקליטות בתוך הפרקליטות” שמחסלת קריירות ציבוריות ומנהלת יחסי “תן וקח” עם עיתונאים (הארץ 2019). השתמש בחסינותו כדי להפר צו איסור פרסום בעניין חקירתו של עד המדינה נגד נתניהו, ניר חפץ (הארץ 2019). הדיח את מנכ״לית משרד המשפטים, אמי פלמור, וניסה למנות מנכ״ל מטעמו כמשרת אמון, מהלך שבג״ץ הקפיא (כאן 11 2019). בהמשך פתח אוחנה בעימות עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סביב מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה. לעימותים האלה היה יתרון בחשיפה ופופולאריות בליכוד (דה מרקר 2020).
ואין לשכוח, כמובן, את התייצבותו המביכה והמבישה מאחורי נתניהו עם פתיחת משפטו, כשהנאשם משתלח במערכת המשפט (הארץ 2020).
ואז מונה אוחנה כשר לביטחון פנים. גם שם הוביל את המדיניות שלו בעיקר קו של נאמנות פוליטית הדוקה לראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל גם הייתה רצופה כשלים.
כשניסה להשתמש במגבלות הקורונה, כדי להגביל את הפגנות בלפור, נבלם על ידי בג״ץ. ואז הורה אוחנה למפקד מחוז ירושלים: “אני מבקש לאתגר את אותה פסיקה של בית המשפט” (מעריב 2020).
כשראיין מועמדים לתפקיד המפכ״ל, דווח ששאל אותם במפורש כיצד יפעלו מול ההפגנות בבלפור (רשת 13 2020). גיבה את המשטרה, כשתועדו מקרי הפעלת אלימות ושימוש במכת״זיות נגד מפגינים (הארץ 2020). ואז חטף ביקורת גם בתוך המפלגה (זמן 2020).
הוא ייזכר לרעה גם כמי שתחת אחריותו נהרגו 45 בני אדם באסון האזרחי הגדול ביותר, אסון מירון, ל״ג בעומר, 2021 (מעריב 2022). ועדת החקירה הממלכתית קבעה שהוא נושא באחריות אישית לאסון, ואינו ראוי לכהן בעתיד כשר לביטחון פנים (מאקו) או בתפקיד מקביל (ynet 2024). אוחנה התנער: "אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה…" (פייסבוק אוחנה 2021).
מחדל נוסף בתקופתו היה בריחת שישה אסירים ביטחוניים מכלא גלבוע דרך מנהרה, אחד הכשלים החמורים בתולדות שב״ס. ועדת הבדיקה הממשלתית לא קבעה מסקנות אישיות, אבל הביקורת הציבורית הייתה משמעותית (מעריב 2023).
ואז נבחר אוחנה ליו״ר הכנסת, בממשלה שהושבעה ב-29 בדצמבר.
ממרום מושבו החדש, הנפיק אוחנה אמירות בוטות נגד מערכת אכיפת החוק והזהיר את בית המשפט העליון: ״הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה״ אם בית המשפט העליון יפסול חוק יסוד, והוסיף: ״כל ההחלטות שבג״ץ קיבל על בסיס מעמדם העליון… בטלות ומבוטלות״ (ynet 2023). דברים שנשמעו לעיתים כאיומים (אתר החדשות דבר). וגם קרא לקדם הקמת ״בית משפט לחוקה״ שיחליף את בג״ץ (mako 2023).
אחרי טבח השבעה באוקטובר והאירועים שבעקבותיו, המשיך אוחנה לככב כשחקן נשמה למען ראש הממשלה. הוא לא היסס לתקוף משפחות שכולות ומשפחות חטופים, ולהורות למנוע כניסתם ליציע האורחים (ישראל היום 2025). גם עינב צנגאוקר הורחקה מהמשכן למספר שבועות (ישראל היום 2025). המשפחות מתחו ביקורת (טיימס אוף ישראל).
יחד עם יריב לוין, בחר גם אוחנה להיעדר מטקס ההשבעה של נשיא בית המשפט העליון הנבחר, השופט יצחק עמית. אוחנה טען במכתב שהליך הבחירה היה "עקום מיסודו" (גלובס 2025). ואז פתח בחרם על עמית ולא הזמין אותו ואת היועצת המשפטית לממשלה למליאה לביקורו של הנשיא טראמפ (כלכליסט 2025). נמנע מלכנות את עמית נשיא העליון.
את נאום הפתיחה של מושב החורף של הכנסת הקדיש לתקיפת מערכת המשפט "רמיסת הכנסת ופגיעה בדמוקרטיה" (ynet 2025) ואז גם הסיר מדש בגדו את סיכת החטופים, למרות שבעת ההיא עוד היו חטופים בעזה (ווינט 13.10.25).
עורר סערה כשנכשל מנסיון ביטול עדותו של נתניהו במשפטו בעקבות ביקורו של יו״ר הפרלמנט מפרגאווי ואז הציע שהאורח יגיע לבית המשפט ביחד איתו ואמר לו: "אף אחד לא היה שומע על הביקור הזה אם לא היית בא לפה". האופוזיציה החרימה את נאומו במליאה (ynet 2025). והוא נאם מול אולם ריק (N12 2025).
באוגוסט 2026 הצליח אמיר אוחנה למקם את עצמו שני בפריימריז של הליכוד לכנסת.
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- שנות חיים, מוצא ומשפחה: אמיר אוחנה נולד ב־15 במרץ 1976 בבאר שבע; דף ערוץ הכנסת מציין כי נולד וגדל בעיר, מתגורר בתל אביב–יפו, בעל תואר ראשון במשפטים, חי בזוגיות ואב לשני ילדים (ערוץ הכנסת, דף אמיר אוחנה). ב־ynet, 28 בדצמבר 2022, תואר כרב־סרן במילואים, עו"ד פלילי, בן למשפחה יוצאת מרוקו, בן זוג ואב לשני ילדים שנולדו בפונדקאות (ynet, "מ'תא הגאווה' בליכוד ועד העימות עם הפרקליטות"). בראיון שפורסם ב־5 בינואר 2016 ב־Algemeiner/JNS צוטט מנאום ההשבעה: "I am here as the son of Meir and Esther Ohana, who emigrated from Morocco" (Algemeiner, Interview).
- השכלה והכשרה משפטית: לפי ערוץ הכנסת, אוחנה הוא עורך דין בהכשרתו ובעל תואר ראשון במשפטים (ערוץ הכנסת). לפי ynet, 28 בדצמבר 2022, לאחר שירותו הצבאי למד משפטים במכללה למנהל והתמחה בפרקליטות מחוז מרכז - פלילי - תוך עבודה בשב"כ (ynet). בדוח סיכום שנת 2018 של פרקליטות המדינה, שפורסם באתר gov.il, כתב אוחנה כשר המשפטים כי החל את דרכו המשפטית "בהתמחות בפרקליטות מחוז מרכז" (משרד המשפטים, דוח פרקליטות המדינה 2018). בפרופיל המקצועי שלו באתר din.co.il הוצג כ"יוצא משרד עו"ד ירום הלוי" וכמי שעסק במשפט פלילי, מעצרים, עתירות אסירים, ועדות שחרורים וערעורים (din.co.il, עו"ד אמיר אוחנה).
- שירות צבאי ושב"כ: ב־1994 התגייס לצה"ל ושירת במשטרה הצבאית החוקרת: קצין חקירות, מפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, מפקד בסיס ומפקד מעבר קרני לרצועת עזה; לאחר מכן שירת בשירות הביטחון הכללי בתפקידי מודיעין ומאבק בטרור (ערוץ הכנסת). ynet מוסיף כי חתם קבע לשלוש שנים, שימש מפקד בסיס המשטרה הצבאית באילת והערבה וקצין חקירות בכיר במצ"ח באר שבע ובמצ"ח דן (ynet). בנאום בכנס ICT שדווח בערוץ 7 ב־12 בספטמבר 2022 התייחס אוחנה לשירותו בשב"כ ולתפיסותיו הביטחוניות כלפי טרור פלסטיני (ערוץ 7, "יחידה קטנה וחדשנית"). בסקירה זו לא אותר דוח רשמי פומבי על כשל אישי או ביקורת משמעתית מתקופת שירותו הצבאי/שב"כ.
- זהות, זוגיות והורות לפני הכנסת: בפברואר 2015, עוד לפני שנכנס לכנסת, הוצג בטיים אאוט כבן 38, בזוגיות של עשר שנים ויו"ר "גאווה בליכוד"; הוא אמר: "גאווה בליכוד היא קבוצה שהקימו ב־2011 ליכודניקים וליכודניקיות" (Time Out תל אביב, 18 בפברואר 2015). ביוני 2019 דיווח ynet כי הוא מתגורר בתל אביב עם בן זוגו אלון חדד וילדיהם, תאומים שנולדו באוגוסט 2015 בהליך פונדקאות באורגון (ynet, "נתניהו מינה את אוחנה לשר המשפטים"). ישראל היום, 2018, ציטט אותו בנושא פונדקאות: "פונדקאות זה הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות למען להט"בים מבחינת חקיקה" (ישראל היום, "חקיקה בנושא פונדקאות תשנה את חיי הלהט"בים"). mako דיווח באוגוסט 2015 על מתקפה ציבורית נגד הפונדקאות של בני הזוג ועל תגובת הפונדקאית (mako גאווה).
- המעבר לפוליטיקה: אוחנה היה ממייסדי "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של הליכוד שהוקם ב־2011, וב־2013 פעל לשינוי חוקת הליכוד בנושא מאבק באפליה על רקע נטייה מינית (ynet). ב־31 בדצמבר 2014 נבחר בפריימריז הליכוד כנציג מחוז תל אביב; ב־Algemeiner/JNS, 5 בינואר 2016, סיפר כי נתניהו התקשר ואמר לו: "We need you in Knesset" (Algemeiner). בדצמבר 2015 דווח כי ייכנס לכנסת במקום סילבן שלום שהתפטר (בחדרי חרדים, 28 בדצמבר 2015); mako הגדיר אותו אז כח"כ הגאה המוצהר הראשון מטעם הליכוד (mako גאווה). בדוח מבקר המדינה על פריימריז 2015 נקבע כי אוחנה הגיש דוח כספי באיחור ניכר, וכי לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות המבקר משום שלא שיקף חלק מהוצאות הבחירות (מבקר המדינה, דוח פריימריז 2015).
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
- ח"כ ופעילות פרלמנטרית מוקדמת - דצמבר 2015–יוני 2019; יו"ר ועדת חוק הלאום בכנסת ה-20. אוחנה נכנס לכנסת בדצמבר 2015 מטעם הליכוד, ובהמשך כיהן כיו"ר הוועדה המשותפת לדיון בהצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי; תאריכי הכהונה הכוללים שלו כח"כ וכשר מרוכזים בפרופיל הכנסת ובתקציר הביוגרפי הציבורי ערוץ כנסת והמכלול. החלטות/מהלכים מרכזיים: הובלת דיוני חוק הלאום עד יולי 2018 בוועדה מיוחדת; פעילות מוקדמת ב"גאווה בליכוד" וקידום שינוי בחוקת הליכוד נגד אפליה על רקע נטייה מינית; וקידום הצעות חקיקה ליברליות-כלכליות, בהן הצעה ממרץ 2016 לביטול חובת מדבקת המחיר על כל מוצר והחלפתה בצגי מדף/סימון חלופי Open Knesset. ביקורת מקצועית: היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, התריע ביולי 2018 בפני אוחנה כי נוסחי חוק הלאום בנושאי התיישבות נפרדת עלולים לאפשר הדרה על בסיס דת/לאום/מאפיין קבוצתי, בניגוד למצב המשפטי הקיים חוות דעת היועץ המשפטי לכנסת. סביב סימון המחירים נטען מצד גורמי צרכנות וכתבי כלכלה כי ביטול המדבקות יקשה על השוואת מחירים בתוך החנות; אוחנה טען מנגד להפחתת עלויות תפעול ויוקר מחיה, אך לא הוצג אז נתון הצלחה בשטח, והמהלך לא הבשיל לרפורמה ממשלתית כלכליסט, 14.3.2016, גלובס, 13.3.2016. עוד במהלך חקיקתי מוקדם, הצעתו מ-2017 להפוך יועצים משפטיים במשרדי ממשלה למינויים אישיים/משרות אמון ספגה התנגדות של היועמ"ש אביחי מנדלבליט ונציב שירות המדינה לשעבר משה דיין, בטענה כי יועץ משפטי הוא “שומר סף” ולא איש אמון פוליטי ynet, 30.1.2017.
- שר המשפטים - יוני 2019–מאי 2020. אוחנה מונה לשר משפטים בממשלת מעבר, ובכהונתו הקצרה נקט שורת צעדים ניהוליים במשרד ובמערכת התביעה: ביולי 2019 הדיח את מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, שכיהנה כ-5.5 שנים, ובהמשך ביקש למנות את עו"ד אופיר כהן; המהלך נומק בצורך באמון אישי בין השר למנכ"ל N12, 23.7.2019. ביקורת מקצועית וציבורית: התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ וטענה כי ההדחה בממשלת מעבר היא “הליך פיטורים חסר סבירות קיצוני” ונועדה, לטענתה, להחליש שומרי סף סמוך למינוי פרקליט מדינה גלובס, 25.7.2019. בדצמבר 2019 מינה את עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג למ"מ פרקליט המדינה, בניגוד לעמדת מנדלבליט ונציב שירות המדינה; בג"ץ הוציא צו ארעי שעיכב את המינוי לאחר עתירת התנועה לאיכות השלטון שטענה לחשש לשיקולים זרים, והיועמ"ש ונציב השירות התנגדו למינוי גלובס, 19.12.2019. בפברואר 2020 מינה את עו"ד דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה; המינוי היה לתקופה קצובה של שלושה חודשים ובניגוד לעמדת מנדלבליט, שאחר כך התנגד להארכתו בטענה לכשלים בעבודתו N12, 2.2.2020, גלובס, 23.4.2020. במקביל ניהל אוחנה עימות פומבי עם הפרקליטות ומנדלבליט: בנובמבר 2019 נאם בכנסת על “הפרקליטות שבתוך הפרקליטות” ופורסם כי השתמש בחסינותו כדי לחשוף פרטים תחת צו איסור פרסום בפרשת ניר חפץ; הביקורת הייתה כי שר המשפטים פגע באמון ובסדרי משפט בזמן שהמערכת עסקה בתיקי נתניהו ynet, 5.11.2019. מהלך נוסף היה הקמת ועדת בדיקה ממשלתית למח"ש על רקע פרשת סלומון טקה וטענות לאי-אמון במח"ש; מנדלבליט קבע מניעה משפטית בשל ממשלת מעבר ובג"ץ הקפיא את פעילות הוועדה ישראל היום, 2.3.2020, ובהמשך בוטלה החלטת הממשלה להקים את הוועדה ישראל היום, 10.2.2021.
- השר לביטחון הפנים - מאי 2020–יוני 2021. בתפקיד זה התמקד אוחנה במשטרה, שב"ס, רישוי נשק ואירועי קורונה/מירון. בתחום כלי הירייה, אוחנה ביקש להגן על שיקול דעת השר בקביעת תבחינים לרישיון נשק פרטי והתנגד לעיגונם בתקנות באישור הכנסת; בעתירת “האקדח על השולחן” מחק בג"ץ תגובה פרטית שהגיש אוחנה בנפרד מעמדת היועמ"ש וקבע כי נדרש אישור היועמ"ש לייצוג נפרד ynet, 18.10.2020. נתוני ביצוע מאוחרים הראו כי מספר הבקשות לרישיונות נשק גדל פי 5 בשנתיים והגיע ליותר מ-42 אלף, אך שיעור האישורים ירד מכ-68% ב-2018 לכ-57% ב-2021; הנתונים משמשים אינדיקציה לכך שהרחבת הביקוש לא תורגמה בהכרח לעלייה מקבילה באישורים N12, 12.1.2023. בתחום המינויים, בספטמבר 2020 הודיע על הארכת כהונת מ"מ המפכ"ל מוטי כהן ומ"מ נציב שב"ס אשר וקנין בחצי שנה נוספת, כאשר המשטרה ושב"ס פעלו תקופה ארוכה ללא ראש קבוע וואלה, 18.9.2020. בדצמבר 2020 בחר את ניצב קובי שבתאי למפכ"ל ואת גונדר קטי פרי לנציבת שב"ס; ועדת המינויים אישרה ברוב קולות את המינויים N12, 24.12.2020. ביקורת מקצועית: יו"ר ועדת גולדברג, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, הסתייג בדעת מיעוט ממינוי שבתאי וקבע כי “לא ניתן לומר קטגורית כי לא נמצא פגם בטוהר מידותיו” ביחס לטענות על העברת מידע ממערכות המשטרה ynet, 26.12.2020. הכישלון הביצועי המרכזי בתקופתו הוא אסון מירון, 30 באפריל 2021: 45 הרוגים ויותר מ-100 פצועים; ועדת החקירה הממלכתית פרסמה במרץ 2024 מסקנות שהטילו עליו אחריות אישית והמליצו שלא ימונה בעתיד לשר לביטחון הפנים, בנימוק שלא היה יכול להישאר “משקיף מן הצד” לאחר שהובהרו סיכוני הצפיפות ynet, 6.3.2024.
- יו"ר הכנסת - דצמבר 2022–יוני 2026. אוחנה נבחר ליו"ר הכנסת ה-25 ב-29 בדצמבר 2022 ברוב של 63 ח"כים, והפך ליו"ר הכנסת ההומוסקסואל המוצהר הראשון; כהונתו מאופיינת במעורבות גבוהה במאבקי רשויות סביב הרפורמה המשפטית ובית המשפט העליון ישראל היום, 29.12.2022. החלטה/עמדה מרכזית ראשונה: בספטמבר 2023, לקראת דיוני בג"ץ בחוקי יסוד, הצהיר כי “הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה” ולא התחייב לציות לפסילת חוק יסוד; עמדתו השתלבה בקו הקואליציוני שלפיו לבית המשפט אין סמכות לבטל חוקי יסוד, ואילו מבקריה ראו בכך איום על ציות לפסק דין ועל עקרון שלטון החוק ערוץ 14, 6.9.2023. החלטה שנייה: בפברואר 2025 הודיע כי יחרים את טקס השבעת השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, בטענה להליך בחירה פגום ול“רמיסה” של שר המשפטים יריב לוין; ראשי האופוזיציה הגדירו זאת “כתם על הכנסת ומעילה בתפקיד”, ולפיד אמר שהחרמת הטקס מבזה את הממשלה ולא את בית המשפט N12, 6.2.2025. החלטה שלישית: ביוני 2026, בפרשת בחירת מבקר המדינה מיכאל ראבילו, דחה אוחנה את הצעת בג"ץ לקיים הצבעה חוזרת לאחר טענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה, בעקבות תיעוד חברי כנסת מהליכוד מאחורי הפרגוד; העתירות התמקדו בכך שהליך הבחירה למבקר המדינה הוא חשאי לפי חוק, ובג"ץ הוציא צו על תנאי להנמקת אי-ביטול הבחירה כלכליסט, 21.6.2026. מבחינת נתוני ביצוע, בכהונתו הועברו ונוהלו הליכי חקיקה מרכזיים של הקואליציה ה-37, אך הביקורת המקצועית והמשפטית התמקדה פחות במדדי תפוקה כמותיים ויותר בתקינות הליך, עצמאות מוסדית, מעמד הייעוץ המשפטי לכנסת וכיבוד ביקורת שיפוטית.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- נקודת הפתיחה המוסדית: אוחנה נכנס למשרד המשפטים ב־יוני 2019 - לפי רשימת שרי המשפטים הרשמית, כהונתו החלה ב־05.06.2019 משרד המשפטים – שרי המשפטים לדורותיהם; במאי 2020 מונה לשר לביטחון הפנים Israel National News, מאי 2020. כבר ביולי 2019 הדיח את מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, שכיהנה כ־5.5 שנים, במהלך שהוגדר רשמית כהחלפת מנכ"ל אך הוצג בעתירות כמהלך בעל השלכות על עצמאות הדרג המקצועי N12, יולי 2019; בעתירת התנועה לאיכות השלטון נטען לחשש מ"שיקולים זרים" ו"החלשת שומרי הסף" גלובס, יולי 2019.
- החלפת הדרג המקצועי במינוי אמון: לאחר פיטורי פלמור קידם אוחנה את מינויו של עו"ד אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים; באוגוסט 2019 אישרה ועדת החריגים של נציבות שירות המדינה את המינוי N12, אוגוסט 2019. בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד המינוי בתקופת בחירות, ובדיון צוטט השופט מזוז: "כל מילה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה... לא קוימה בתהליך הזה" - אוגוסט 2019, גלובס גלובס, אוגוסט 2019. המינוי המחיש שימוש במשרת מנכ"ל כמשרת אמון לשינוי מהיר של שדרת הניהול.
- מינויים זמניים בפרקליטות המדינה: בדצמבר 2019 בחר אוחנה את עו"ד אורלי בן־ארי גינזברג למ"מ פרקליט המדינה, בניגוד לעמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט חדשות 13, דצמבר 2019. נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ קבע כי בן־ארי עומדת בתנאי הסף אך המינוי "בעייתי" משום שאינה נמנית עם הדרג הבכיר גלובס, דצמבר 2019; בג"ץ הקפיא את המינוי ב־18.12.2019 JDN, דצמבר 2019, ובן־ארי ויתרה עליו ב־20.12.2019 חדשות 13, דצמבר 2019. בפברואר 2020 מינה אוחנה את עו"ד דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה N12, פברואר 2020; באפריל 2020 כתב מנדלבליט לנציב כי "יש מניעה משפטית" להאריך את כהונתו וכי עמדתו שאלדד אינו מתאים "רק התחזקה" גלובס, אפריל 2020, ובג"ץ אסר את הארכת הכהונה ערוץ 7, מאי 2020.
- מח"ש, משטרה ושב"ס כמוקדי כוח: בפברואר 2020 קידם אוחנה ועדת בדיקה ממשלתית למח"ש; מנדלבליט קבע כי קיימת מניעה משפטית והזהיר ש"עצם הקמת הוועדה תציב את הממשלה הבאה בפני עובדה מוגמרת" - פברואר 2020, N12 N12, פברואר 2020. בנובמבר 2020 בג"ץ ביטל את הקמת הוועדה, על בסיס חשש ממשי לשיקולים זרים ערב בחירות ynet, נובמבר 2020. בדצמבר 2020, כשר לביטחון הפנים, המליץ אוחנה על קובי שבתאי למפכ"ל ועל קטי פרי לנציבת שב"ס ישראל היום, דצמבר 2020; ועדת גולדברג אישרה את שניהם ברוב קולות, אף שיו"ר הוועדה לא תמך במינוי שבתאי N12, דצמבר 2020. מ"מ המפכ"ל מוטי כהן עזב בינואר 2021 ללא חפיפה, על רקע כעסו על אוחנה ועיכוב מינוי מפכ"ל קבוע ynet, ינואר 2021.
- המודל העקרוני: יועמ"שים, ועדות ומינויים פוליטיים: עוד כח"כ קידם אוחנה הצעה להפוך יועצים משפטיים במשרדי הממשלה למינויים עם מעורבות שרית; מנדלבליט התנגד וטען כי הדבר צפוי להחליש את עצמאות היועצים כשומרי סף גלובס, נובמבר 2017. כיו"ר הכנסת, ביולי 2025 מינה לוועדה הציבורית למימון מפלגות שני מזוהים עם הליכוד - אלעד מלכא וד"ר אוון גרי כהן - והעתירה נגדם תיארה "ניסיון השתלטות פוליטי" כיפה, אוגוסט 2025; בדיון בבג"ץ אמרה השופטת וילנר כי "הצטברות הדברים מלמדת או על שיקולים זרים או אי סבירות קיצוני" - 2025, N12 N12, 2025. ביוני 2026 דחה אוחנה הצעת בג"ץ לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה מיכאל ראבילו, ואמר כי "הכנסת כבר אמרה את דברה" גלובס, יוני 2026.
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 2 בינואר 2016, וואלה, לאחר פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב; הקשר: קריאה להקלות ברישוי נשק לאזרחים. אוחנה כתב/אמר כי התשובה לטרור יחידים כוללת "מתן אפשרות ראויה לאזרחים להתגונן, ולא להישחט כצאן". הציטוט פורסם בוואלה במסגרת דיווח על סערה סביב קריאתו להקל במתן היתרי נשק; כרקע מאוחר יותר למדיניותו ולתפיסתו בנושא נשק אזרחי ראו גם כתבת מקור ראשון על רישיונות נשק לאחר פיגועים. מקורות: וואלה, ינואר 2016; מקור ראשון, כתבה על נשק אזרחי ורישוי. (news.walla.co.il)
- ינואר 2015, מאקו גאווה, במסגרת ראיון על מועמדותו בליכוד ועל מקומו כהומו מוצהר בימין. אוחנה השיב לביקורת ולתיוגים פוליטיים בתוך הקהילה הגאה בניסוח: "הומו מחמד? עו״ד, איש שב״כ, רב-סרן במיל׳ ולא רוקד על משאיות". בהקשר רחב יותר, מקור ראשון תיאר את הקמת גאווה בליכוד ואת הביקורת של אוחנה על הציפייה שלהט״בים יחזיקו בהכרח בעמדות שמאל. מקורות: מאקו גאווה, ראיון עם אוחנה; מקור ראשון, גאווה ודעה קדומה. (mako.co.il)
- 31 ביולי 2018, ערוץ 7, לאחר פרישת ח״כ זוהיר בהלול מהכנסת על רקע חוק הלאום. אוחנה נפרד מבהלול מעל דוכן הכנסת והגן על חוק הלאום, תוך הדגשה כי ישראל לא תהיה מדינה דו-לאומית: "זו לעולם לא תהיה מדינה דו-לאומית". הרקע המשפטי והציבורי להתנגדויות לחוק הלאום מופיע גם במסמך האגודה לזכויות האזרח שנשלח לאוחנה כיו״ר הוועדה המיוחדת שדנה בהצעת חוק יסוד: הלאום. מקורות: ערוץ 7, נאום הפרידה מזוהיר בהלול; האגודה לזכויות האזרח, מכתב ליו״ר הוועדה המיוחדת לחוק הלאום. (inn.co.il)
- 14 במאי 2017, כלכליסט ובשבע/ערוץ 7, במסגרת קידום הצעת החוק להפיכת יועצים משפטיים במשרדי ממשלה למשרות אמון. אוחנה הציג את היועצים המשפטיים כגורמים בלתי נבחרים המסכלים מדיניות של שרים, ובשיחה שצוטטה בערוץ 7 אמר כי יועצים משפטיים "מטרפדים ומסכלים יוזמות של שרים באצטלה של שלטון החוק". כלכליסט דיווח במקביל על התנגדות נציב שירות המדינה והיועמ״ש להצעתו. מקורות: כלכליסט, התנגדות נציב שירות המדינה להצעת אוחנה; ynet, ביקורת על הצעת חוק היועמ״שים. (calcalist.co.il)
- נובמבר 2019, N12, כנס סגור באוניברסיטה העברית; הקשר: הדחת מנכ״לית משרד המשפטים אמי פלמור. לאחר שפיטר את פלמור ממשרד המשפטים, אוחנה הסביר בכנס סגור: "הרחקתי את מי שראיתי כמנכ״לית של ציפי לבני". הדיווח קישר את האמירה למאבקו של אוחנה על שליטה ניהולית במשרד המשפטים; גלובס דיווח קודם לכן על עצם ההדחה ועל הרקע הציבורי והמשפטי שלה. מקורות: N12, דברי אוחנה בכנס סגור; גלובס, הדחת אמי פלמור. (mako.co.il)
- 29 באוקטובר 2019, מסיבת עיתונאים כשר המשפטים; פלטפורמות: ישראל היום, חדשות 13 וכל רגע. אוחנה תקף את הפרקליטות סביב תיקי נתניהו, הדלפות וחקירות יועצי הליכוד, והשתמש בביטוי "כת קטנה של עיתונאי-חצר". בדיווחים צוין כי דבריו כוונו נגד גורמים בפרקליטות, נגד דפוסי הדלפה לכאורה ונגד התנהלות סביב חקירות תיקי האלפים. מקורות: ישראל היום, מתקפת אוחנה על הפרקליטות; חדשות 13, מסיבת העיתונאים של אוחנה. (israelhayom.co.il)
- 29 באוקטובר 2019, מסיבת עיתונאים כשר המשפטים; הקשר: ביקורת על ליאת בן-ארי, שי ניצן ומערכת התביעה. באותה מסיבת עיתונאים אוחנה טבע את נוסחת הביקורת על הנהגת הפרקליטות ואמר: "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות קובעים לפי לוח זמנים פוליטי". הביטוי הופיע בדיווחים על נאומו לצד הטענה שהפרקליטות הפכה עצמה לשחקן בזירה הפוליטית. מקורות: כל רגע, דיווח מפורט על נאום אוחנה; גלובס, חילופי התפקידים במשרד המשפטים והרקע לעימות. (kore.co.il)
- 6 בנובמבר 2019, מליאת הכנסת; הקשר: חשיפת פרטים מחקירת ניר חפץ תחת צו איסור פרסום. בנאום במליאה תקף אוחנה את מערכת האכיפה ואמר: "אני מדבר על זדון, אני מדבר על פשעים חמורים". גלובס דיווח כי בדבריו חשף פרטים שנאסרו לפרסום; פסק הדין המאוחר יותר בתביעת חפץ עסק גם בשאלת החסינות והפרת הצו. מקורות: גלובס, חשיפת פרטים מחקירת ניר חפץ; פסק דין באתר gov.il בתביעת חפץ נגד אוחנה. (globes.co.il)
- 28 בנובמבר 2019, סרוגים; הקשר: תגובת אוחנה לתביעת ניר חפץ בעקבות נאומו בכנסת. לאחר שחפץ איים בתביעה ובהמשך תבע, אוחנה הבהיר: "לא חוזר בי מאף מילה". בדיווח צוין כי אוחנה טען שהדברים נאמרו במסגרת שליחותו הציבורית; ynet דיווח בהמשך כי תביעת חפץ נדחתה על הסף, אך בית המשפט מתח ביקורת על אוחנה וקבע שהפר צו איסור פרסום. מקורות: סרוגים, תגובת אוחנה לתביעת חפץ; ynet, פסק הדין בתביעת חפץ נגד אוחנה. (srugim.co.il)
- פברואר 2020, חדשות 13 ו-ynet; הקשר: מינוי דן אלדד למ״מ פרקליט המדינה בניגוד לעמדת גורמים במערכת המשפט. על רקע התנגדויות במערכת אכיפת החוק למינוי אלדד, אוחנה הגיב בביטוי קצר: "מי שואל אותם?". ynet דיווח במקביל על מכתב אוחנה להנהלת הפרקליטות שבו טען כי לא הוסבר לו מדוע אלדד אינו מתאים לתפקיד. מקורות: חדשות 13, עימות מנדלבליט ואוחנה סביב אלדד; ynet, מכתב אוחנה להנהלת הפרקליטות. (13tv.co.il)
- 3 במאי 2020, גלובס; הקשר: סיום כהונת דן אלדד והחלטת היועמ״ש אביחי מנדלבליט לרכז בידיו את סמכויות מ״מ פרקליט המדינה. אוחנה תקף את מנדלבליט ואמר: "ריכוז סמכויות כזה, שנטל לעצמו אדם שלא פועל מכוח חוק, אינו עומד בהלימה עם אף עיקרון העומד בבסיס שיטתנו המשפטית". ברקע, ynet דיווח כי מבקר המדינה דחה את בקשת אוחנה לבדוק את התנהלות הפרקליטות. מקורות: גלובס, אוחנה נגד מנדלבליט על סמכויות פרקליט המדינה; ynet, מבקר המדינה דחה את בקשת אוחנה לבדוק את הפרקליטות. (globes.co.il)
- 5 בפברואר 2020, ynet; הקשר: הקמת ועדת בדיקה ממשלתית למח״ש לאחר פרשת סלומון טקה ובניגוד לעמדת מנדלבליט. אוחנה הסביר מדוע לא הביא את הקמת הוועדה קודם לכן, ואמר: "חשבתי שלא יהיה נכון שהקמת הוועדה תתפרש בטעות כניסיון להשפיע על ההחלטות בעניין סלומון טקה ז"ל". וואלה דיווח בהמשך על משפט השוטר שירה בטקה ועל אזכור ועדת הבדיקה למח״ש במסגרת ההליך. מקורות: ynet, אוחנה הודיע על ועדת בדיקה למח״ש; וואלה, מח״ש והליך השוטר שירה בסלומון טקה. (ynet.co.il)
- 6 במאי 2021, ישראל היום; הקשר: אסון מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, ודרישות לוועדת חקירה ממלכתית. אוחנה, אז השר לביטחון הפנים, הציג את הבחנתו בין אחריות מיניסטריאלית לאשמה משפטית בניסוח: "אני אחראי, לא אשם". מאוחר יותר, בעדותו בוועדת החקירה, חזר והסביר כי אחריות אינה בהכרח אשמה בכל תאונה או רצח; N12 דיווח על עדותו בפני ועדת החקירה. מקורות: ישראל היום, ראיון אוחנה לאחר אסון מירון; N12, עדות אוחנה בוועדת מירון. (israelhayom.co.il)
- 6 בספטמבר 2023, הצהרה לתקשורת כיו״ר הכנסת; הקשר: הדיונים בבג״ץ על חוקי יסוד, עילת הסבירות והנבצרות. אוחנה הזהיר מפני התערבות שיפוטית בחוקי יסוד ואמר: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". ערוץ 14 וסרוגים דיווחו כי בדבריו לא התחייב לציית לפסילת חוק יסוד בידי בג״ץ והציג את הכנסת כבעלת הסמכות המכוננת. מקורות: ערוץ 14, נאום אוחנה נגד פסילת חוק יסוד; סרוגים, הצהרת אוחנה לקראת דיוני בג״ץ. (srugim.co.il)
- אוקטובר 2025, הכנסת ו-ynet; הקשר: פתיחת מושב הכנסת, אי-הזמנת נשיא העליון יצחק עמית לאירועי כנסת והצגתו בתואר שופט במקום נשיא. אוחנה תקף את הביקורת על הדרת עמית ואמר: "הרשות השופטת שמה עצמה מעל העם ומעל הדמוקרטיה". באותו קו מוסדי, ביוני 2026 דווח כי אוחנה דחה גם הצעת בג״ץ לקיים הצבעה חוזרת בבחירת מבקר המדינה; ynet דיווח על אי-זימון עמית לכינוס המסורתי ועל המשך החרם. מקורות: ynet, אוחנה נגד הרצוג והרשות השופטת; ynet, אי-הזמנת יצחק עמית לכינוס המסורתי; כל רגע, סירוב אוחנה לבחירות חוזרות למבקר המדינה. (ynet.co.il)
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- תחקיר TheMarker / מאקו, 5 בדצמבר 2019 - “העו"ד הצעיר אמיר אוחנה - והקופון שגזר בשוק ההון”. התחקיר של שוקי שדה, שפורסם ב־TheMarker והובא במאקו, עסק בהשתתפות אוחנה בשנים 2013–2015 בהנפקות אג"ח כ“משקיע מסווג”, לפני כניסתו לכנסת, ובשאלה כיצד עמד בתנאים שנדרשו אז למשקיע מסווג, לרבות הון וניסיון. לא אותר הליך פלילי או מינהלי רשמי שפורסם בעקבות התחקיר. מאקו / TheMarker, 05.12.2019
- אסון מירון - ועדת חקירה ממלכתית, מרץ 2024. הוועדה לחקר אסון הר מירון קבעה אחריות אישית לשר לביטחון הפנים דאז אוחנה, והמליצה שלא ימונה בעתיד לשר לביטחון הפנים. בדיווח ynet מ־6 במרץ 2024 צוין כי הוועדה כתבה שעל אוחנה היה לברר את “התפיסה הבסיסית של ההיערכות להילולה” לנוכח הצפיפות והסיכונים. דוח הוועדה, מרץ 2024; ynet, 06.03.2024
- רישוי כלי ירייה - עתירת “האקדח על השולחן”, 2021. בעתירה נטען כי תבחינים לרישיון נשק פרטי צריכים להיקבע בתקנות ובאישור הכנסת, ולא רק כהנחיות שר. בפברואר 2021 דווח כי בג"ץ מחק תגובה פרטית שהגיש אוחנה בניגוד לעמדת היועמ"ש מנדלבליט; וואלה דיווחה כי העליון הוציא צו על תנאי המורה לאוחנה לנמק מדוע הקריטריונים לא ייקבעו בתקנות. הרקע הביקורתי הרחב יותר מופיע גם בדוח מבקר המדינה על רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם. ynet, 07.02.2021; וואלה, 08.02.2021; מבקר המדינה – רישוי כלי ירייה
- פיטורי מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור ומינוי אופיר כהן, יולי–אוגוסט 2019. אוחנה הדיח את פלמור זמן קצר לאחר כניסתו למשרד המשפטים; התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד הפיטורים, ובג"ץ הקפיא בהמשך את מינויו של אופיר כהן, איש אמונו של אוחנה, למנכ"ל משרד המשפטים עד לדיון בעתירה. בדיווח מאקו מ־23 ביולי 2019 הובאה הודעת פלמור על סיום כהונתה לאחר 23 שנות עבודה במשרד. מאקו, 23.07.2019; ynet, 25.07.2019; כלכליסט, 25.07.2019
- מינויים זמניים לפרקליט המדינה - אורלי בן־ארי ודן אלדד, דצמבר 2019–מאי 2020. מינוי בן־ארי למ"מ פרקליט המדינה הוקפא בבג"ץ בדצמבר 2019 לאחר עתירת התנועה לאיכות השלטון, ובהמשך בן־ארי ויתרה על המינוי; גלובס דיווח כי העתירה טענה לחשש לשיקולים זרים. בפברואר 2020 מינה אוחנה את דן אלדד בניגוד לעמדת מנדלבליט; במאי 2020 דווח כי בג"ץ הקפיא את הארכת כהונתו של אלדד. גלובס, 18.12.2019; ynet, 02.02.2020; ערוץ 7, 30.04.2020
- מח"ש ופרשת סלומון טקה - ועדת בדיקה ממשלתית ובג"ץ, 2020. לאחר הירי בסלומון טקה והמחאה הציבורית, אוחנה קידם ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת מח"ש, בניגוד לעמדת מנדלבליט; כלכליסט דיווח בפברואר 2020 כי היועמ"ש התנגד להקמת הוועדה בתקופת בחירות. בג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא את פעילות הוועדה. בהליך הפלילי נגד הקצין שירה בטקה, מח"ש הגישה ערעור לאחר זיכויו, אך המחוזי דחה את הערעור באוקטובר 2024. כלכליסט, 09.02.2020; ישראל היום, 17.02.2020; ynet, 09.10.2024
- הפרת צו איסור פרסום בפרשת ניר חפץ - הליך אזרחי, 2019–2021. בנובמבר 2019 חשף אוחנה מעל דוכן הכנסת פרטים שנאסרו לפרסום בפרשת חקירת ניר חפץ; גלובס דיווח ב־6 בנובמבר 2019 כי היועץ המשפטי של הכנסת הבהיר שהכנסת אינה “שטח חסין” מפני איסורי פרסום. חפץ הגיש תביעה נגד אוחנה; ביוני 2021 בית משפט השלום בתל אביב דחה את התביעה מחמת חסינות, אך בפסק הדין נמתחה ביקורת על עצם הפרת הצו. גלובס, 06.11.2019; פסק הדין, בית משפט השלום ת"א, 2021
- עימותים מוסדיים כיו"ר הכנסת - נשיא העליון יצחק עמית ובחירת מבקר המדינה, 2025–2026. באוקטובר 2025 דווח כי אוחנה נמנע מלהזמין את נשיא העליון יצחק עמית לכינוס המסורתי וקרא לו במליאה “שופט העליון”, ולא “נשיא בית המשפט העליון”. ביוני 2026 הודיע אוחנה לבג"ץ כי אין בכוונת הכנסת לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה, לאחר עתירות נגד הליך הבחירה בטענה לפגיעה בחשאיות ההצבעה. ynet, 20.10.2025; כלכליסט, 21.06.2026
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - ועדת חקירה לאסון מירון: לפני: ב־3.5.2021, N12 דיווח כי אוחנה “מנע מהמפכ"ל להגיש בקשה לפתיחת ועדת חקירה” לאחר שהמפכ"ל יעקב שבתאי ביקש לפנות ליועמ"ש בדרישה לוועדת חקירה ממלכתית (N12). אחרי: ב־5.5.2021, “כל רגע” פרסם ראיון שבו אוחנה אמר על ועדה ממלכתית: “אני לא מתנגד” (כל רגע). הזיגזג: מעבר בין בלימת יוזמת המשטרה לבין הצהרה פומבית שאין התנגדות.
- סתירה 2 - ציות לבג"ץ ואקטיביזם שיפוטי: לפני: ביוני 2019, אחרי שאמר כי “לא את כל פסיקות בג״ץ צריך לקיים”, אוחנה פרסם הבהרה: “שיהיה ברור: בלי מערכת משפט אין דמוקרטיה” (N12); מקור ראשון תיעד את עצם האמירה “לא את כל פסיקות בג״ץ צריך לקיים” (מקור ראשון). אחרי: בספטמבר 2023, כיו"ר הכנסת, הזהיר כי אם בג"ץ יתערב בחוקי יסוד “נקים בית משפט לחוקה” (אמס); ובנאום אחר אמר: “הכנסת לא תקבל את רמיסתה” (ערוץ 7). הזיגזג: מהבהרת נאמנות עקרונית למערכת המשפט - לאיום מוסדי על סמכות בג"ץ.
- סתירה 3 - להט"ב, חוק הלאום והליכוד: לפני: ב־3.1.2018, כיו"ר הוועדה לקידום חוק הלאום, אוחנה הודיע: “לא אאפשר לסעיף הפוגע בקהילה הלהט"בית לעבור” (WDG). אחרי: בינואר 2019, לאחר מחאת הדרוזים והביקורת על היעדר שוויון, אמר: “חוק הלאום לא דורש תיקון” (ערוץ 7). בהקשר זה אוחנה עצמו הגדיר את החוק כ“תעודת הזהות” של המדינה (מקור ראשון), אף שגורמי זכויות אדם טענו בזמן אמת כי ההצעה פוגעת בשוויון אזרחי (האגודה לזכויות האזרח).
- סתירה 4 - יועמ"שים כשומרי סף מול מינויים אישיים: לפני: בינואר 2017 אוחנה קידם הצעה להפיכת יועצים משפטיים במשרדי ממשלה למשרות אמון של השרים; הוא נימק כי שר נבחר נתקל באדם “שלא נבחר על ידי הציבור” היכול “לטרפד, לסכל ולעצור” מדיניות (כלכליסט). אחרי: בדצמבר 2019, כשר משפטים, מינה את אורלי בן־ארי למ"מ פרקליט המדינה בניגוד לעמדת מנדלבליט; בג"ץ עיכב את המינוי (גלובס), ובהמשך מינה את דן אלדד בניגוד לעמדת היועמ"ש (N12). הזיגזג אינו אידיאולוגי אלא מוסדי: רעיון “משרת אמון” הפך לפרקטיקה של התנגשות ישירה עם שומרי סף.
- נאמנות לנתניהו ושרה/משפחת נתניהו: אוחנה היה מהדוברים הבולטים בהגנת נתניהו בתיקי האלפים. במאי 2020 אמר: “לא נתניהו עומד למשפט - אלא מחנה הימין” (N12); באוגוסט 2022 אמר על עמידתו לצד נתניהו בבית המשפט: “תמונה שתיזכר בספרי ההיסטוריה בכבוד ובגאווה” (N12); ובריאיון נוסף טען כי “מנדלבליט פועל להפיל את נתניהו” (כיכר השבת). ב־2019 תקף את “הפרקליטות שבתוך הפרקליטות” סביב תיקי נתניהו (Ynet).
- יריבויות ומערכות יחסים פנימיות: מול מנדלבליט, אוחנה ניהל רצף עימותים סביב בן־ארי, אלדד, מח"ש ותיקי נתניהו; מנדלבליט כינה את דבריו “פיגוע בדמוקרטיה” (כל רגע). מול מירי רגב נרשם עימות פנים־ליכודי סביב טקס המשואות, לאחר שרגב ביטלה את נאומו המרכזי ואוחנה הורה למשמר הכנסת לנטוש את החזרות (Ynet). מול השופט יצחק עמית, כיו"ר הכנסת, אוחנה החרים את טקס השבעתו לנשיא העליון (N12) ובהמשך לא הזמין אותו לכינוסים רשמיים בכנסת (Ynet).
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - וועדת החקירה לאסון מירון
ב־6 במרץ 2024 פרסמה ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון את מסקנותיה: הוטלה אחריות אישית על אמיר אוחנה, שכיהן כשר לביטחון הפנים בעת האסון ב־30 באפריל 2021, והוועדה המליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון הפנים; אוחנה טען בפני הוועדה כי "אני אחראי, אך אחריות אין פירושה אשמה", וביקש שלא ייקבעו נגדו המלצות אישיות. מקורות: ידיעה מסכמת ב־ynet, 6 במרץ 2024, “המלצות ועדת אסון מירון: אחריות אישית על נתניהו, אוחנה לא ימונה בעתיד לשר לביטחון הפנים”; וכן נוסח הדוח, מרץ 2024, “ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון | דין וחשבון”.
7.2 - סרוב לבג"ץ מבקר המדינה
ביוני 2026, לאחר עתירות לבג"ץ נגד הליך בחירת מבקר המדינה בשל טענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה, הודיע יו"ר הכנסת אוחנה כי אינו מקבל את הצעת בג"ץ לקיים הצבעה חוזרת; לפי הדיווחים, אוחנה כתב כי הוחלט "לא לקיים הצבעה חוזרת לבחירות מבקר המדינה" וכי "הכנסת אמרה את דברה". מקור: כלכליסט, 21 ביוני 2026, “אוחנה לבג״ץ: לא אקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה”.
7.3 - חוק הלאום
אוחנה עמד ב־2017 בראש הוועדה המשותפת שדנה בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי; ב־12 ביולי 2017 אושר הרכב הוועדה, ובהמשך ניהל אוחנה דיונים על סעיפי החוק, לרבות מעמד השפה הערבית וסעיף ההתיישבות היהודית. במרץ 2019, בפאנל בחירות של חדשות 12, אמר אוחנה: "אני עמדתי בראש הוועדה שכוננה את חוק הלאום ואני גאה בכך", והוסיף: "זה חוק לאום ולא חוק זכויות אזרח או זכויות אדם". מקורות: Bizportal, 12 ביולי 2017, “אושר בכנסת: נקבע הרכב הוועדה שתעסוק בחוק הלאום”; חדשות 12/N12, מרץ 2019, “לא פגשתי ערבי או דרוזי שנפגע מחוק הלאום”.
7.4 - גאווה בליכוד
אוחנה היה ממייסדי וראשי "גאווה בליכוד", התא הלהט"בי בליכוד, ונכנס לכנסת בדצמבר 2015 לאחר התפטרות סילבן שלום; עם מינויו לשר המשפטים ביוני 2019 צוין כי הוא השר הראשון בישראל שהוא הומו מחוץ לארון. בראיון ראשון לאחר כניסתו לכנסת, בדצמבר 2015, אמר לערוץ 7: "אני לא מתכוון להעביר אף חוק נגד ההלכה", לצד הדגשה שהמדינה אינה מדינת הלכה. מקורות: ישראל היום, דצמבר 2015, “הח״כ שיחליף את סילבן שלום”; ידיעות אחרונות, יוני 2019, “מינוי מעורר גאווה”.
7.5 - שינוי חוקת הליכוד
הקשר בין פעילותו של אוחנה ב"גאווה בליכוד" לבין שינוי פנימי בליכוד תועד בכתבות על מינויו לשר: בדצמבר 2014 דווח ב"ידיעות אחרונות" כי שיתוף פעולה בין "גאווה בליכוד" לבין "המטה החרדי בליכוד" הוביל לשינוי בחוקת הליכוד, כך שחברי המפלגה יפעלו למניעת אפליה על רקע נטייה מינית; זהו ממצא רלוונטי ישיר לנושא משום שהוא מציב את אוחנה כפעיל פנים־מפלגתי בנושא זכויות להט"ב עוד לפני כניסתו לכנסת. מקור: ידיעות אחרונות, יוני 2019, “מינוי מעורר גאווה”.
7.6 - הקלות במתן רישויון לכלי נשק
כבר בינואר 2016, זמן קצר לאחר כניסתו לכנסת, קרא אוחנה להקל על מתן היתרים לנשיאת נשק; לפי וואלה, לאחר פיגוע הירי בתל אביב הוא פרסם כי יקדם יוזמה שלפיה "כל אזרח במילואים יוכל לשאת נשק". באותו הקשר נימק כי לא ניתן להציב שוטר בכל מקום וכי יש לאפשר לאזרחים שומרי חוק להתגונן. מקור: וואלה, ינואר 2016, “ח״כ אוחנה קרא ‘להקל על מתן היתרים לנשיאת נשק’ - ועורר סערה”.
7.7 - סימון מחירים
במרץ 2016 הגיש אוחנה הצעת חוק לביטול חובת סימון מחירים על מוצרי מזון, בטענה שהמהלך יפחית את עלויות התפעול של רשתות השיווק ועל כן יסייע בהורדת יוקר המחיה; כלכליסט הציג את היוזמה כחלק ממאבק רשתות השיווק נגד חובת סימון המחירים על גבי מוצרים. מקור: כלכליסט, מרץ 2016, “‘סוכן’ חדש לרשתות השיווק: אוחנה מתנגד לסימון מחירים”.
7.8 - מיוני יועמ"ש כמינוי אישי
ב־2017 קידם אוחנה הצעת חוק שלפיה יועצים משפטיים במשרדי ממשלה ימונו כמשרות אמון/מינוי אישי של השר, במקום המודל המקצועי־מכרזי; נציב שירות המדינה משה דיין והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגדו, ודיין כתב כי "יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף". אוחנה טען מנגד כי יש "יותר מדי שומרי סף" וכי השר צריך יועץ משפטי שיסייע לו לממש את מדיניותו. מקור: כלכליסט, אפריל 2017, “יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף”.
7.9 - רפורמה משפטית
כיו"ר הכנסת בתקופת קידום הרפורמה המשפטית ב־2023, אוחנה תמך בקו הקואליציוני נגד התערבות בג"ץ בחוקי יסוד; בספטמבר 2023, לקראת דיוני בג"ץ על חוק הנבצרות וצמצום עילת הסבירות, אמר כי פסילת חוק יסוד תהיה "צעד נגד הכנסת והדמוקרטיה" והזהיר: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". מקור: ערוץ 14, ספטמבר 2023, “אוחנה במסר לבג״ץ: פסילת חוק יסוד - צעד נגד הכנסת והדמוקרטיה”.
7.10 - מנדלבליט
עימותים בין אוחנה למנדלבליט בלטו במיוחד סביב מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה: בדצמבר 2019 התנגד מנדלבליט למינוי אורלי בן־ארי, ובפברואר 2020 התנגד תחילה למינוי דן אלדד; אוחנה טען כי סמכות המינוי נתונה לשר המשפטים, ומתח ביקורת על מעורבות היועץ. מקור: כלכליסט, 2 בפברואר 2020, “בניגוד לעמדת מנדלבליט: שר המשפטים החליט - עו״ד דן אלדד ימונה למ״מ פרקליט המדינה”.
7.11 - פיטורי אמי פלמור
ביולי 2019, זמן קצר לאחר מינויו לשר המשפטים, סיים אוחנה את כהונת מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, שכיהנה בתפקיד כ־5.5 שנים; המהלך עורר ביקורת בשל עיתויו בתקופת ממשלת מעבר ובשל מעמדה המקצועי של פלמור. אוחנה אמר בטקס הפרידה כי לא השתמש במילה "הדחה", אך בהקלטה שפורסמה מאוחר יותר יוחסו לו דברים שלפיהם פלמור "לא סייעה לשינויים" שרצה להוביל. מקורות: N12, יולי 2019, “השר אמיר אוחנה הדיח את מנכ״לית משרד המשפטים”; N12, נובמבר 2019, “השר אוחנה בכנס סגור: ‘מנכ״לית המשרד לא סייעה לשינויים שרציתי להוביל’”.
7.12 - מח"ש
ב־2019–2020 קידם אוחנה, כשר המשפטים, הקמת ועדת בדיקה ממשלתית להתנהלות מח"ש; היוזמה באה על רקע מחאת יוצאי אתיופיה לאחר הריגת סלומון טקה ועל רקע טענות מתמשכות לחוסר אמון במחלקה לחקירות שוטרים. מנדלבליט התנגד לוועדה בנוסח שקידם אוחנה, ובכלכליסט תואר המהלך כעימות נוסף בין השר ליועמ"ש סביב סמכויות מערכת האכיפה. מקור: כלכליסט, פברואר 2020, “מח״ש - הקורבן הבא של אוחנה”.
7.13 - פרשת סולומון טקה ובג"ץ
לאחר הריגת סלומון טקה ב־30 ביוני 2019, מחאת יוצאי אתיופיה כללה הפגנות מול ביתו של אוחנה, אז שר המשפטים; לפי דיווחים מאוחרים יותר, מגבלות על המחאה סמוך לביתו נקבעו בעקבות פשרה בבג"ץ בשנת 2019 בעתירת שכניו של אוחנה. במקביל, אוחנה ביקש לפרסם תיעוד ממצלמות שוטרים בתיקים שנחקרים במח"ש, בנימוק שפרסום מהיר יכול למנוע נזק ציבורי ואובדן אמון. מקורות: הארץ/Archive, ינואר 2026, “מפגין שנעצר כמה פעמים מתחת לביתו של אוחנה תובע את המשטרה על מעצרי שווא”; ישראל היום, יולי 2020, “אוחנה למנדלבליט: לאשר פרסום תיעוד ממצלמות שוטרים”.
7.14 - "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות"
ב־29 באוקטובר 2019 כינס אוחנה, כשר המשפטים, מסיבת עיתונאים שבה תקף את הפרקליטות וטען כי קיימת "פרקליטות בתוך הפרקליטות"; הוא קשר זאת לתיקי נתניהו, להדלפות, לטענות על חקירות יועצי ראש הממשלה ולביקורת על יחסי הפרקליטות־תקשורת. באותו ערב פרסמו היועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן מכתב תמיכה בפרקליטים שטיפלו בתיקי האלפים. מקור: חדשות 13, 29 באוקטובר 2019, “שר המשפטים אוחנה: הפרקליטות חיסלה קריירות של אנשי ציבור”.
7.15 - הפרת צו איסור פרסום
ב־6 בנובמבר 2019, במליאת הכנסת, חשף אוחנה פרטים מחקירת עד המדינה ניר חפץ שהיו תחת צו איסור פרסום; הוא הציג את הדברים כחלק מביקורת על שיטות החקירה ועל מערכת האכיפה. הפרסום עורר ביקורת משפטית וציבורית, וחפץ הודיע על כוונה לתבוע. מקור: בחדרי חרדים, נובמבר 2019, “דרמה במליאה: שר המשפטים אמיר אוחנה התעלם מצו איסור הפרסום ועורר סערה”.
7.16 - מינוי אורלי בן ארי
בדצמבר 2019 הודיע אוחנה כי ימנה את עו"ד אורלי בן־ארי גינזברג לממלאת מקום פרקליט המדינה לאחר סיום כהונת שי ניצן; מנדלבליט קבע כי קיימת "מניעה משפטית" למינוי, ונציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הזהיר כי המינוי עלול לערער את תפקוד הפרקליטות משום שבן־ארי אינה בדרג ההיררכי הבכיר המתאים לתפקיד. מקור: ynet, דצמבר 2019, “נציב שירות המדינה לאוחנה: מינוי בן־ארי עלול לערער את תפקודה התקין של הפרקליטות”.
7.17 - מינוי דן אלדד
ב־2 בפברואר 2020 הודיע אוחנה על מינוי עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, לממלא מקום פרקליט המדינה; מנדלבליט התנגד תחילה וטען כי הדבר עלול להגיע עד מניעה משפטית, אך בהמשך הסיר את התנגדותו. לאחר מכן התגלע עימות נוסף כאשר מנדלבליט מנע את הארכת כהונת אלדד, ואוחנה טען כי היועמ"ש אינו רשאי למלא בעצמו את תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה. מקורות: כלכליסט, פברואר 2020, “בניגוד לעמדת מנדלבליט: שר המשפטים החליט - עו״ד דן אלדד ימונה למ״מ פרקליט המדינה”; N12, מאי 2020, “שר המשפטים נגד היועמ״ש: ‘הוא לא יכול להיות מ״מ פרקליט המדינה’”.
7.18 - "השופט עמית"
ב־2025–2026 אימץ אוחנה קו של אי־הכרה טקסית במעמדו של יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון: בפברואר 2025 הודיע כי יחרים את טקס השבעתו של עמית בבית הנשיא, ובאוקטובר 2025, בפתיחת מושב הכנסת, הציג אותו כ"שופט בית המשפט העליון" ולא כנשיא; הנשיא יצחק הרצוג העיר על כך במליאה ואמר כי מדובר ב"חוסר כבוד". מקורות: N12, פברואר 2025, “יו״ר הכנסת אמיר אוחנה הודיע שיחרים את טקס ההשבעה של השופט עמית”; חדשות 13, אוקטובר 2025, “אוחנה הציג את נשיא העליון עמית כ’שופט’; הרצוג: ‘חוסר כבוד!’”.
7.19 - אי זימון עמית לכנסת
באוקטובר 2025 דווח כי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לא הוזמנו לישיבת הכנסת המיוחדת שבה נאם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אף שהם נמנים עם סגל א' של המדינה; בדיווח צוין כי יו"ר הכנסת אוחנה לא הזכיר את עמית בדברי הפתיחה, בניגוד לנוהג ביחס לבכירי המדינה שהוזמנו. מקור: ישראל היום, אוקטובר 2025, “בניגוד לנוהג: נשיא העליון והיועמ״שית לא הוזמנו לנאום טראמפ”.
7.20 - אקטיביזם שיפוטי
אוחנה מציג לאורך השנים עמדה עקבית נגד הרחבת הביקורת השיפוטית ונגד פסילת חוקי יסוד בידי בג"ץ; בגלובס תוארה כבר באוקטובר 2019 כהונתו הקצרה במשרד המשפטים כחלק מ"מהפכת המשילות", ובינואר 2024, לאחר פסילת תיקון עילת הסבירות, אמר אוחנה כי "לבית המשפט אין שום סמכות לבטל חוק יסוד". עמדתו מחברת בין ביקורת על "אקטיביזם שיפוטי" לבין תפיסה שלפיה הכנסת היא הרשות המכוננת העליונה. מקורות: גלובס, אוקטובר 2019, “ניצני מהפכת המשילות של השר אמיר אוחנה”; ערוץ 14, ינואר 2024, “יו״ר הכנסת: לבית המשפט אין שום סמכות לבטל חוקי יסוד”.