יוסי דגן

יוסי דגן - התמנון של ההתנחלויות
גיליון ציונים

יוסי דגן קורא לזה: ״חילופי אוכלוסין מרצון״. הוא מדבר על טרנספר באותו טון שבו סוכן נדל"ן מדבר על שדרוג לדירת גן. רק שבמקום דירת גן, אתה מקבל כרטיס בכיוון אחד לירדן.

נוצרים מאמינים שאנחנו נישרף בגיהנום באחרית הימים, אבל ליוסי לא אכפת. העיקר שעד שהאש תרד מהשמיים, הם יממנו לו מצלמות אבטחה וכביש עוקף חדש בחווארה.

מבחינת יוסי דגן, הליכוד היא לא מפלגה, היא חברת הובלות. ברגע שהמשאית לא נוסעת לכיוון שא-נור, הנהג חוטף צעקות מ-9,000 מתפקדים שיושבים לו בתוך הארגז.

יוסי דגן אמר שטראמפ הוא ״ידיד אמת של הצדק״. בלקסיקון של המועצה האזורית שומרון, המילה ״צדק״ היא פשוט מילה נרדפת ל״שופל שעולה על קרקע פלסטינית מוסדרת״.

כשיוסי דגן מבקש ״חומת מגן 2״, הוא לא חושב רק על ביטחון. הוא חושב על פוטנציאל נדל״ני. הרי כל כפר שצה״ל משתלט עליו, זה עוד קסבה שאפשר לתצפת עליה ממרפסת של פנטהאוז בהתנחלות.

אצל יוסי דגן הגינוי לאלימות מתנחלים הוא תמיד רק קדימון. הוא אומר ש״אסור לקחת את החוק לידיים״, ואז ממשיך בנשימה אחת להסביר למה הערבים, התקשורת ובית המשפט אשמים בזה שלקחו אותו.

חצי מדינה בכלל לא יודעת איפה נמצאת שבי שומרון על המפה, אבל שבי שומרון יודעת בדיוק איך לנהל חצי מדינה.

ביסודו, דגן הוא איש מאמין. הוא מאמין באלוהים, בשלמות הארץ, ובכוחה של צנרת ביוב תקינה להפוך מאחז בלתי חוקי לעובדה מוגמרת שהאמריקאים יצטרכו לבלוע.

הארכיון לא שוכח
מנרמל
בריאיון על אלימות מתנחלים, אמר: "אין קשר בין נער ששומר על אדמות הלאום לעבריין. מדובר ב-20-30 נערים בסיכון."
כאן, 2025
מתחנף
באירוע עם מנהיגים אוונגליסטים מארה"ב, אמר: "כולנו מרגישים שאתם כמו אחים שלנו."
אמס, מרץ 2025
משמיץ
במאמר שבו תקף את התנהלות דובר צה"ל, כתב: "רן כוכב הפך את דובר צה״ל למפלגת שמאל רדיקלית."
Jerusalem Post, דצמבר 2022
יוסי דגן: ראש מועצה, לוביסט, קמפיינר - והאיש שהפך את השומרון למנוף פוליטי
  • יוסי דגן הוא ראש המועצה האזורית שומרון, אבל שחקן עם כוח בפוליטיקה הארצית דרך הליכוד, ועם קשרים במחוזות הימין-האוונגלי בארה״ב גם שחקן בפוליטיקה הבינלאומית.
  • דגן נולד בבני ברק, אבל גדל בשבי שומרון והפך מתנחל מקצועי ואידיאולוג.
  • את תפיסת העולם הפוליטית ינק הישר מרחבעם זאבי, אבי תורת הטרנספר (מרצון) העליונות היהודית, שלמות הארץ ולאומנות יהודית.
  • הוא קרא לבנו יאיר רחבעם - על שם יאיר שטרן ורחבעם זאבי.
  • לדגן יש כוח גדול של 9,000 מתפקדים בליכוד (מתוך 140,000).
  • דגן קרא לצה״ל לבצע חומת מגן 2 ולהשתלט מחדש על הגדה המערבית בתשובה לגל פיגועים.
  • דגן היה אחד האדריכלים של החוק שהכשיר מחדש את ההתנחלות בשא-נור שפונה בהתנתקות ב-2005.

את תפיסת העולם הפוליטית ינק יוסי דגן כשמכל תנועות הנוער, הצטרף דווקא לנוער מולדת, מפלגתו של רחבעם זאבי. טרנספר לערבים (מרצון, כמובן) באמצעות חילופי אוכלוסין כבסיס לפתרון מדיני, עליונות יהודית, שלמות הארץ ובכלליות אידיאולוגיה ימנית-לאומנית.

אגב, לבנו קרא יאיר-רחבעם - על שם יאיר שטרן איש לח״י ורחבעם זאבי.

הוא נולד בבני ברק (1980), אך בגיל צעיר עבר עם משפחתו לשבי שומרון.

כבר בגיל צעיר בלט כאחד הפוליטיקאים הבולטים ביותר של הימין המתנחלי בעשור האחרון: ראש רשות, לוביסט, פעיל שטח בליכוד, שגריר בלתי רשמי בוושינגטון, ולעיתים גם שר חוץ קטן של מפעל ההתנחלויות. מי שמבקש להבין את כוחו, צריך להביט פחות על בניין המועצה ויותר על שלוש זירות: חומש ושא־נור, מרכז הליכוד, והימין האוונגליסטי בארצות הברית.

הוא היה מתושבי שא־נור שפונו בהתנתקות, והטראומה ההיא הפכה אצלו לא רק לזיכרון אישי אלא לתוכנית עבודה פוליטית. כבר באפריל 2005, ארבעה חודשים לפני ההתנתקות, הבין שמאבק ציבורי טוב מתחיל בפרובוקציה מחושבת: “אנחנו מודים לשרון על תוכנית ההתנתקות... כדי ששא־נור תהפוך לעיר” אמר

וכך בנה את עצמו על רעיון אחד פשוט: ההתנחלות היא תודעה, כוח אלקטורלי, לחץ מדיני ומערך יחסי ציבור. ב־2015 נבחר לראשונה לראשות מועצת שומרון ובשנת 2026 עדיין כיהן בתפקיד.

המועצה שבראשה הוא עומד דיווחה ב־2023 על כ־47 אלף תושבים ותקציב של יותר מ־557 מיליון שקל.

התשוקה של של דגן היא צפון הגדה המערבית. סליחה, צפון השומרון. פינוי חומש ושא־נור בהתנתקות הוא שגיאה היסטורית שיש לתקן. ואכן, בתחילת 2026 החליטה ממשלת ימין-על-מלא על יישובם מחדש, תוך התעלמות מתביעות בעלי הקרקעות הפלסטיניים, או הביקורת האמריקנית לפיה מדובר ב“מהלך פרובוקטיבי”.

דגן הוא אחד הדוברים הרהוטים, הקולניים, הנחושים ולעיתים הקיצוניים מבין ראשי המתנחלים. בתקופות של פיגועים הוא הירבה לתקוף את הממשלה ולדרוש, תחת כל מקרופון ומצלמה, תגובה צבאית תקיפה ומהלך צבאי נרחב כמו במבצע חומת מגן מ-2002, אז השתלט צה״ל על הגדה המערבית.

הוא גם מסרב לכנות את אלימות המתנחלים טרור יהודי: “אין דבר כזה טרור יהודי”, וש”ברגע שמגדירים אירועי אלימות של יהודים כ‘טרור’, המשמעות היא שמקטינים את הטרור הערבי”. באותה רוח נטען כי “גם אם היהודים היו מאוד־מאוד מתאמצים, הם לא היו מצליחים להגיע להספק הערבי המרשים”.

יחד עם זאת, לעיתים, הוא מחליט לגנות אלימות מצד יהודים, כדי לנקות את שאר המתנחלים. אחרי חווארה אמר כי “99 אחוז מהתושבים שלי יודעים שאסור לקחת את החוק לידיים”. אבל הגינוי הזה כמעט תמיד בא לחזק את הטענה שהבעיה האמיתית היא הטרור הפלסטיני, הממשלה, הצבא, התקשורת או מערכת המשפט. לאחר רצח האחים הלל ויגל יניב בחווארה, הוא דרש “להפוך את השולחן”, להחזיר מחסומים ו“לייבש את ביצת הטרור של אבו מאזן”.

כמה ימים אחר כך החריף: “להתחיל באבו מאזן, המחבל הראשי, שמממן פה הכל, ולהעיף אותו”. ההתבטאויות שלו מיועדות לקהל מקבלי ההחלטות, ליצור לחץ פוליטי אפקטיבי.

דגן בנה מכונת כוח מפלגתית. קבוצת “הליכוד שלי” או קבוצת ההתיישבות בליכוד, המזוהה עמו, דווחה כמי שמונה יותר מ־9,000 מתפקדים, מפרסמת המלצות בפריימריז ומבצעת דילים עם קבוצות אחרות.

זהו כוח לא מבוטל במפלגה שבה פריימריז מוכרעים לעיתים בהפרשים קטנים ובזיכרון ארוך של מי עזר למי. כלכליסט תיאר אותו ב־2025 כגורם השפעה בליכוד וכמי שמקיים קשרים עם נתניהו, שרים וחברי כנסת סביב סדר יום של ריבונות וסיפוח.

היחסים עם נתניהו הם שיעור בפוליטיקה מעשית. ב־2019 דגן קרא לפריימריז בליכוד ושיבח את גדעון סער כ“מנהיג ערכי וראוי”.

בפברואר 2020 כתב לנתניהו כי “לא היה מנהיג גדול כמוך בהיסטוריה של מדינת ישראל”.

חצי שנה אחר כך, אחרי דחיית הסיפוח במסגרת הסכם איחוד האמירויות, האשים אותו ב“הונאה של עם שלם” והטיח: “אנחנו בחרנו בבנימין נתניהו, לא בשמעון פרס”.

ב־2022 כבר קרא להקים ממשלת ימין בראשות נתניהו.

יש שיכנו זאת זיגזג. בלשכת דגן, כנראה, יעדיפו “שמירה על האינטרס הלאומי”. כך או כך, המצפן ברור: נתניהו טוב כל עוד הוא מקדם ריבונות; כשהוא עוצר, הוא מקבל טיפול שיניים פוליטי בלי הרדמה.

החזית השלישית, והמסקרנת ביותר, היא הימין האוונגליסטי האמריקאי. מדובר במיליונים רבים, שתומכים תמיכה כמעט עיוורת בישראל הגדולה, בימין הישראלי, ובעיקר בימין המשיחי בישראל. נוצרים אוונגלים מאמינים שקץ העולם הוא הגאולה שלהם, ושהמזרח התיכון והיהודים יביאו עבורם את הגאולה במלחמת גוג ומגוג. התנועות האוונגליות הימניות הן עתירות משאבים. לא מובן מאליו שראש מועצה אזורית שרבים בישראל לא יודעים איפה היא ממוקמת, יצליח לפרוח דווקא במחוזות הימין הנוצרי האמריקאי, בקרב ארגונים דתיים עתירי משאבים וקירבה יתרה לאוזנו של המנהיג החזק בעולם, דונלד טראמפ. דגן הבין מוקדם שהדרך לוושינגטון אינה עוברת רק בשגרירות ישראל או באיפא"ק, אלא בכנסיות, באולפני טלוויזיה נוצריים ובמנהיגים שמדברים בשפת התנ”ך והרפובליקנים. ב־2025 דווח כי ארגונים אוונגליסטיים גדולים, בהם NRB ו־ACLI, מקדמים הצהרה בעד ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון, החתומה בידי אלפי כמרים ומנהיגים באירוע עם הפסטור לארי האק אמר דגן כי “הכדור לא בוושינגטון - הוא בירושלים”, וכי “מה שימנע את השבעה באוקטובר הבא זה להביא ריבונות ליהודה ושומרון ולעודד הגירה”. בהזדמנות אחרת, לצד מנהיגים אוונגליסטים המקורבים לטראמפ, הכריז כי טראמפ הוא “ידיד אמת לא רק של מדינת ישראל אלא של הצדק”, וכינה את רעיון המדינה הפלסטינית “התוכנית ההזויה והמסוכנת הזו”.

דגן אינו עוד ראש מועצה שמחכה לתקציב ממשרד הפנים. הוא פוליטיקאי שמבקש לעצב גבולות, תודעה ומדיניות חוץ. דגן מצליח לשחק על כל המגרשים: כראש מועצה בפוליטיקה המקומית, כבעל כוח בליכוד בפוליטיקה הלאומית, וכבעל קשרים בוושינגטון בפרט ובמחוזות האוונגליים בפרט בפוליטיקה העולמית.