שלמה קרעי
שלמה קרעי טען ש״עבד כי ימלוך״ זה 206 ולכן זה אביחי מנדלבליט. ובכלל, הוא מרבה לבסס מדיניות על משחק חשבון של כיתה ד׳. אם היה מחשב גימטריה על עצמו, היה מגלה ששלמה קרעי בגימטריה יוצא ״פדיחה״.
שלמה קרעי אמר לטייסים: ״נסתדר בלעדיכם, לכו לעזאזל״. האירוניה היא שאחד מאנשי צוות המטוס שמוביל את המדינה יושב גם קרעי והמדינה היא זאת שהולכת לעזאזל.
ההישג הכי גדול של קרעי כשר תקשורת הוא מתן הקלות לערוץ 14. שזה כמו ששר חינוך יחלק תעודות הצטיינות לילדים שלו.
שלמה קרעי רצה לסגור את התאגיד, להפריט את הרדיו הציבורי, להדיח את יו״ר הדואר, לבטל את בג״ץ, לשלוט ברייטינג, להשפיל טייסים ולהילחם ביועמ״שית. כשבודקים מה קרעי כן הצליח לעשות, התשובה היא לגרום לאנשים להתגעגע לשרים גרועים אחרים.
במקום לבטל את התאגיד ואת בג״צ יהיה יותר קל לכולנו אם נבטל את שלמה קרעי.
מבחינת שלמה קרעי כל מי שמתנגד למדיניות הממשלה הוא אויב או בוגד. הוא גם מסוגל להגיד שאפשר לבטל גם אזעקות במקומות שבהם אחוזי הצבעה נמוכים לליכוד, רק כי הוא יכול כנבחר ציבור.
עם מינויו לשר התקשורת, הכריז שלמה קרעי שהוא מתכוון לעשות ״רפורמה״ בעולם התקשורת. ומאותו רגע פעל באופן אינטנסיבי כדי לפגוע, להחליש, להשתלט על מערכות חדשות ותקשורת שלא מצאו חן בעיניו, ולתגמל ערוצי חדשות של בעלי הון מקורבים לימין, ואנשי תקשורת שהפיצו את המסרים של הימין.
קרעי ידוע בהתבטאויות בוטות ומשתלחות במערכת המשפט ובמנגנוני אכיפת החוק, בעיקר ביועצת המשפטית לממשלה ובנשיא בית המשפט העליון.
- שלמה קרעי גדל במושב זמרת, למשפחה של 17 ילדים ושני ילדי אמנה, לאב שהיה רב היישוב.
- קרעי למד בישיבה החרדית ״כסא רחמים״ שבראשה עמד הרב מאזוז, אחד המשפיעים והקיצוניים באגף הפוליטי הימני.
- קרעי התפקד לליכוד ב-2010 כדי לשנות ״את נתיב הספינה הכבדה״ ולא להיות במפלגת נישה.
- קרעי מתנגד למצעדי הגאווה, והתנגד לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול בנושא אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה.
- בתחילת דרכו בפוליטיקה הירבה להשתמש בגימטריה ככלי ניגוח פוליטי.
- כשר תקשורת ניסה לפטר את מנכ״ל משרד הדואר, שהיה איש מקצוע טוב, אך נכשל במבחן בג״ץ.
- גולת הכותרת של פעילותו של קרעי במשרד התקשורת הייתה ״חוק השידורים״ - חוק שקידם כאוס בעולם השידורים בישראל, וריסק את העיתונות המשודרת. בג״ץ הקפיא את כניסת החוק לתוקף.
- קרעי משתלח בשפה בוטה ביועמ״שית, בג״ץ, מנגנוני אכיפת החוק, אנשי אופוזיציה, מתנגדי ההפיכה המשפטית, ״אחים לנשק״.
קרעי (1982) גדל במושב זמרת סמוך לנתיבות, למשפחה של 17 ילדים ושני ילדי אומנה. אביו היה רב היישוב. קרעי עדיין מתגורר בזמרת. הוא נשוי ואב לשבעה. בצעירותו למד בישיבה החרדית ״כסא רחמים״, שבראשה עמד הרב מאזוז, שאיתו פיתח קרעי קשר מיוחד והדוק (ערוץ 7).
כשקרעי הצעיר החליט להתפקד לליכוד ב-2010, אמר: ״אחד כמוני בליכוד יכול לשנות את נתיב הספינה הכבדה יותר מאשר מפלגה דתית שלמה. זה קל יותר כשזה לא בא ממפלגת נישה שנתפסת כסחטנית.״ (סרוגים).
הרב מאזוז נחשב בחייו לאחת הדמויות הרבניות המשפיעות ביותר בימין. עבור קרעי הוא היה לא רק מורה הלכה ומנהיג רוחני (רשת X), אלא גם בסיס פוליטי ואלקטורלי חזק. (Emess Radio). וב-2015 פקד אלף מתלמידי הרב לליכוד (וואלה).
בדומה לרב מאזוז, גם קרעי מתנגד למצעדי גאווה (Ynet), וכמוהו הוא דבק בתפיסות שמרניות, דוגמת ״התא המשפחתי הטבעי״. הוא גם התנגד לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול בעניין אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה (ערוץ 7).
בראשית דרכו בלט קרעי בעיקר בשימוש אינטנסיבי בגימטריה, ככלי ניגוח פוליטי. זה נשמע כמו קוריוז, ואכן זכה לתועפות של גיחוך ברשתות החברתיות (סרוגים, 23.9.2021).
על אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, אמר: "עבד כי ימלוך, בכתיב חסר, כי באמת חסר לו רק התואר של ראש הממשלה, זה בגימטרייה 206 שזה בדיוק אביחי מנדלבליט" (ערוץ כנסת פייסבוק). הוא המשיך וקבע כי המילה "ימלוך" שוות ערך בגימטריה לביטוי "יועץ משפטי לממשלה פסולה".
בשיאה של המחאה נגד נתניהו, כשהיה חשש שמנדלבליט יוציא את נתניהו לנבצרות, הצהיר קרעי: "אם מנדלבליט יעז לקבוע דבר לא חוקי ושערורייתי שכזה... לא נשאיר זכר ממפלגת צלאח א-דין [משרד המשפטים]. נפרק ונרכיב מחדש. אני הנהג של ה-D9" (סרוגים).
ואז הוא מונה לשר התקשורת, משרד קטן ולא חשוב במיוחד, שקרעי הפך לכלי עבודה.
שם ניהל מאבק עיקש להדחתו של יו"ר הדירקטוריון, מישאל וקנין, שנחשב איש מקצוע טוב (ynet, 6.3.2024), אבל נכשל במבחן בג״ץ (זמן ישראל, 6.3.2024).
פסק הדין דיבר על אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של החברות הממשלתיות בישראל, על ״לחץ לא חוקי״ שהופעל על מנהלת רשות החברות כדי שתשנה את עמדתה המקצועית ותתמוך בהדחה (EBN, 7.3.2024).
כתגובה פתח קרעי במתקפה פרועה על הלגיטימיות של בית המשפט: "פסק הדין... הוא הפרה יסודית היורדת לשורש המשטר הדמוקרטי... כשתהיה קטסטרופה בשירותי הדואר... בג"ץ יבקש את תגובת שר התקשורת ויאשים את ביבי" (ynet, 7.3.2024 | גלובס, 10.3.2024).
כאשר היועצת המשפטית לממשלה התנגדה באוקטובר 2024, למהלכיו בנושא הרייטינג, קבע: "עמדתה חשובה כקליפת השום" (וואלה!, 27.10.2024).
לאחר הצבעת הממשלה על הדחתה, אמר קרעי: "מה עורכת הדין מיארה נמצאת פה? הדחנו אותה. היא לא יועצת משפטית שלנו". ההתבטאות "אני לא מנהל איתה שיח. היא לא קיימת מבחינתי". (ynet, 30.8.2025). ואחרי שבג״ץ הקפיא את החלטת ההדחה, הוציא קרעי מכתב (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 4.8.2025) לכל עובדי משרדו עם הנחיה להפר את פסיקת בג"ץ ולהתעלם מהנחיות היועמ"שית (ynet, 4.8.2025). ״כל עובד ציבור נדרש להכריע אם הוא מתייצב לצד החוק, הממשלה הנבחרת ובשירות הדמוקרטיה, או ממשיך לשרת גילדה נטולת סמכויות המנסה להפקיע את השלטון מהציבור" (דבר, 4.8.2025).
קרעי גם הירבה להתגולל על פעילי המחאה נגד ההפיכה המשפטית, וגם על אנשי ״אחים לנשק״ שבלטו בהפגנות האלה. הוא קרא להם "שונאי יהדות" ו"סרבנים מחוצפים״ (ynet, 6.3.2023 | העין השביעית 17.7.2023). לטייסי המילואים קרא "לכו לעזאזל" (ynet, 5.3.2023) ולבסוף סירב להתנצל על מחדל ה-7 באוקטובר ("על מה להתנצל?") (ynet, 17.10.23). גלילה בחשבונות של קרעי ברשתות החברתיות חושפת שפה בוטה, משתלחת, שטופת שינאה ובוז כלפי היועצת המשפטית לממשלה, רשויות אכיפת החוק, בג״ץ (רשת X), נשיא העליון, עיתונות (רשת X), חברי האופוזיציה (רשת X).
בתפקידו כשר תקשורת, ניסה להציג מדיניות של רפורמות ופתיחת השוק, אך למעשה, מדובר היה בהטבות לתומכים, ופגיעה ביתר. הממשלה וקרעי במיוחד העניקו הטבות רגולטוריות מפליגות לערוץ 14, בשווי מיליוני שקלים (שקוף, 4.8.2024 | העין השביעית, 25.2.2025). כולל קידום שידורי הערוץ ללא תמורה במערכת החינמית, עידן פלוס, ואף שינה את החוק לשם כך (שקוף, 6.8.2024). ההסבר של קרעי: הגברת התחרות, מתן סיוע לערוצים קטנים לצמוח, וכמובן הצורך הביטחוני.
הוא ניסה להשתלט על מדידת הרייטינג, בטענה שהשיטה "מיושנת" ו"מעוותת" ומקפחת את ערוץ 14 (שקוף, 1.12.2025), כדי להעלות את נתח הפרסום הממשלתי בערוץ 14, אך נכשל. הוא לא הכחיש. בדיון בכנסת המליץ: "תצפו קצת בפטריוטים, ערוץ 14, תקבלו קצת מציאות אמיתית... לא שליטה אני מחפש, אלא להיפך" (טיקטוק ערוץ כנסת 30.10.2024).
הוא ניסה להיטיב עם בעלי תחנות רדיו אזוריות, הנחשבים מקורבים לליכוד (כלכליסט). קרעי מכחיש וטוען לעלילה.
אבל גולת הכותרת של פעילותו של שר התקשורת, שבה השקיע הכי הרבה מזמנו, זמן צמרת המשרד הוא "חוק השידורים" (התשפ"ה-2025), רפורמת ענק שנועדה לשנות את שוק השידורים בישראל. במעטפת רטורית של "גיוון" ו"תחרות", הסתתר מנגנון שליטה ריכוזי חסר תקדים בדמוקרטיות מערביות (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 4.12.2025), שבראשו רשות תקשורת שאת חבריה ממנה - באופן ישיר או עקיף - שר התקשורת (נוסח החוק). החוק פוגע פגיעה אנושה בעצמאות חברות חדשות, בכך שהוא מבטל את ההפרדה המבנית, המגינה על הגוף העיתונאי מהשפעה הבעלים של הערוץ והאינטרסים המסחריים שלו. כדי לקדם במהירות את החוק, הוקמה ועדה מיוחדת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של הכנסת (דבר, 28.12.2025). מהלך החקיקה היה רצוף פגמים, בסופו של דבר אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית בשבוע האחרון של מליאת הכנסת, אך כניסתו לתוקף הוקפאה על ידי בג״ץ (דה מרקר).
קרעי היה שותף לרצון ולהחלטה על סגירת גלי צה"ל (ynet, 29.3.2025 | כלכליסט, 29.3.2025). בג״ץ פסל את החלטת הממשלה על הסגירה, בעיקר משום שהשרים, בהם גם קרעי, הביעו את דעתם עוד לפני הדיון בנושא (כלכליסט).
בסופו של דבר, יתכן וכל מאמציו לשווא, ומיקומו ברשימת הליכוד, עפ״י הסקרים, לא יהיה ריאלי (דה מרקר).
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- לידה, משפחה ורקע דתי-קהילתי: שלמה קרעי נולד ב־6 באפריל 1982, לפי פרופיל ערוץ הכנסת, וגדל במושב זמרת שבנגב הצפוני־מערבי; אביו, הרב דוד קרעי, מופיע גם בחוות דעת ממשלתית לניגוד עניינים כמי שמכהן כרב מושב זמרת מטעם המועצה הדתית. בראיון לערוץ 20/14 מ־13 בספטמבר 2021 אמר קרעי: "אני בכור ל-17 אחים ואחיות ממושב זמרת שבעוטף עזה... אבי הרב דוד קרעי הוא רב במושב מזה 35 שנה" ערוץ הכנסת - פרופיל שלמה קרעי חוות דעת ניגוד עניינים, משרד המשפטים/ממשלה ערוץ 14, 13.09.2021.
- חינוך תורני והשכלה מוקדמת: קרעי למד בישיבת "כיסא רחמים" אצל הרב מאיר מאזוז; בכתבת חרדים10 מ־26 ביולי 2016 נכתב כי "חמש שנים למד שם, אחר כך פנה למכון לב ולמד ראיית חשבון", ובכתבת ערוץ 7 מ־2025 צוטט קרעי: "הגעתי לישיבת כסא רחמים... היות שהכרתי את הרב מאזוז דרך אבא שלי הרב דוד קרעי". בהמשך למד במרכז האקדמי לב/בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים לתואר ראשון בחשבונאות ניהולית ומערכות מידע חרדים10, 26.07.2016 ערוץ 7, "עמוד האש שמאיר לפנינו" ערוץ הכנסת - השכלה.
- שירות צבאי: לפי ערוץ הכנסת, קרעי שירת בגדוד 97 של הנח"ל החרדי והשתחרר בדרגת סמ"ר, ובהמשך שירת במילואים; אתר חטיבת כפיר מתאר את גדוד 97 "נצח יהודה" כמסגרת שהוקמה בינואר 1999 לשילוב חרדים בשירות קרבי תוך שמירת אורח חיים חרדי, ומסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על חוק טל מזכיר את מסלול הנח"ל החרדי בהקשר שילוב תלמידי ישיבות בצה"ל. לא אותר בתוצאות החיפוש דו"ח רשמי הקושר את קרעי עצמו לכשל אישי בשירותו הצבאי _(נדרש אימות נוסף)_ ערוץ הכנסת נצח יהודה - חטיבת כפיר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חוק טל.
- קריירה אקדמית ומקצועית: לאחר השירות השלים קרעי תואר שני ודוקטורט בהנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן־גוריון; ברשימת מקבלי הדוקטורט של בית הספר קרייטמן מופיעה עבודתו "Scheduling on Multipurpose Machines / תזמון בסביבת מכונות רב תכליתיות". במאגר Bar-Ilan CRIS מופיעה הרצאה/פרסום שלו מ־2012 באותו נושא, וב־DBLP וב־arXiv מופיע מאמר משותף שלו בתחום אלגוריתמים ותזמון עבודות מאחרות רשימת דוקטורנטים, אוניברסיטת בן־גוריון Bar-Ilan CRIS DBLP - Shlomo Karhi arXiv, 2017.
- המעבר לפוליטיקה ולליכוד: המעבר החל כפעילות התפקדות בליכוד לאחר כישלון מפלגת "יחד" לעבור את אחוז החסימה. בוואלה, 20 בינואר 2016, דווח כי קרעי, אז מרצה בבר־אילן, פקד לליכוד יותר ממאה מתלמידי הרב מאזוז ובסך הכול כאלף חברים חדשים; בחרדים10, 26 ביולי 2016, צוטט: "חשבתי שצריך לפתוח ערוץ נוסף... אם אלי ישי יחליט לרוץ אזי ברוך הבא, אם לא – אני מביא אופציה נוספת לתלמידי כסא רחמים". בכיפה, 8 בינואר 2019, הודיע על ריצה במחוז הנגב בליכוד ואמר: "אני מגיע לשרת את הציבור כולו ובעיקר את הפריפריה... לתת את נקודת מבטי החברתית, הלאומית והדתית בתוך מגוון הקולות של תנועת הליכוד" וואלה, 20.01.2016 חרדים10, 26.07.2016 כיפה, 08.01.2019 סרוגים, 04.03.2019.
- כניסה לכנסת: בבחירות אפריל 2019 נבחר קרעי לכנסת ה־21 מטעם הליכוד; N12 פרסם ב־10 באפריל 2019 את רשימת חברי הכנסת מטעם הליכוד, וחוברת הכנסת על עבודת הוועדה המסדרת בכנסת ה־21 כוללת אותו כחבר ועדה מסדרת מטעם הליכוד החל מ־11 ביוני 2019 N12/mako, 10.04.2019 הכנסת - סיכום הוועדה המסדרת, 2019.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
חבר כנסת מטעם הליכוד - אפריל 2019–דצמבר 2022; ח"כ גם במקביל לכהונתו כשר
קרעי נכנס לכנסת מטעם הליכוד ב-2019, ובהמשך מונה לשר התקשורת בממשלה ה-37 שהושבעה ב-29 בדצמבר 2022; בערוץ הכנסת הוא מוצג כשר התקשורת וח"כ מטעם הליכוד, ובביוגרפיה הקצרה שם מצוינים גם תואר ראשון בחשבונאות ניהולית ומערכות מידע ומעמדו כ"ד"ר" ערוץ הכנסת - פרופיל שלמה קרעי ו-וואלה, 29.12.2022 - השבעת הממשלה ה-37. עוד לפני תפקידו המיניסטריאלי קידם קו חקיקתי נגד שידור ציבורי: במאי 2020 פורסמה הצעת חוק שלו להפרטה או סגירה של גלי צה"ל והתאגיד, שבה נכתב כי אם לא יימצא קונה - הגופים ייסגרו ערוץ 7, 31.05.2020.
שר התקשורת - דצמבר 2022–יולי 2026, מכהן
תשתיות, סיבים וסלולר. במרץ 2023 הציג קרעי בוועדת הכלכלה תוכנית עבודה שכללה פריסת סיבים ב-85% ממשקי הבית וחובת פריסה של 100% עד סוף 2023, לצד הרחבת דור 5 ושיפור כיסוי ברכבות, כבישים, מנהרות, פריפריה ואזורי גבול PC, 22.03.2023. באוקטובר 2024 השיק משרד התקשורת מפת סיבים אינטראקטיבית; לפי הדיווח, ביוני 2024 נרשמה פריסת סיבים ב-93% מהארץ וצפי ל-2,775,335 דירות מונגשות במהלך 2024 Gadgety, 16.10.2024. ביולי 2025 פורסם כי המשרד הפחית את תעריף השוק הסיטונאי לסיבים ביותר מ-30%, מ-72 ל-49 שקל לחודש עבור 1 גיגה ישראל היום, 2025. ביקורת מקצועית: דוח מבקר המדינה מיולי 2024 על תשתיות סלולר מצא פער בין נתוני הכיסוי שבידי משרד התקשורת לבין הקליטה בפועל; ב-18 יישובים שנבדקו 11%–78% מהמשיבים דיווחו על קליטה בינונית או לא טובה, בעוד נתוני המשרד הציגו כיסוי של 99.92%–100%, והמבקר המליץ לקבוע יעדי מינימום מחייבים בפריפריה וברשויות ערביות מבקר המדינה, יולי 2024.
דואר ישראל. ב-2023–2024 ניהל קרעי עימות סביב הדחת יו"ר דואר ישראל מישאל וקנין, יחד עם השר דוד אמסלם; באוגוסט 2023 בג"ץ הקפיא את ההדחה, והיועמ"שית הודיעה שלא תגן עליה בשל קשיים משפטיים כלכליסט, 03.08.2023. בפברואר 2024 בג"ץ ביטל סופית את פיטורי וקנין וקבע כי השרים אינם מוסמכים לפטר דירקטור לפי שיקול דעתם אלא רק בעילות שבדין כלכליסט, 22.02.2024. במאי 2024 הסתיימה הפרטת הדואר: קבוצת מילגם–הפניקס–ליימן שליסל זכתה במכרז תמורת 461 מיליון שקל, לצד נטילת חובות של כ-440 מיליון שקל לפי כלכליסט כלכליסט, 19.05.2024; מסמך ממשלתי של רשות החברות הציג את מחיר העסקה כ-461,000,000 שקל gov.il — פרסום הערכות שווי בהליך מכירת דואר ישראל. ביקורת מקצועית נוספת על תחום הדואר הופיעה בדוח מבקר המדינה בנושא סייבר ומערכות מידע בדואר ישראל, שכלל בדיקות השלמה במשרד התקשורת מבקר המדינה, נובמבר 2024.
השידור הציבורי: תאגיד, גלי צה"ל ומועצת התאגיד. בינואר 2023 אמר קרעי ב"פגוש את העיתונות" כי יביא לקיצוץ "מאות מיליונים" מתקציב תאגיד השידור וכי במקום "ארבע מאות מיליון" להפקות מקור בתאגיד יש "למנף" את הכסף N12, 08.01.2023. במרץ 2023 דווח בגלובס כי קרעי חותר לצמצום כוחו של התאגיד, אך נתקל בהתנגדויות גם בתוך הקואליציה גלובס, 02.03.2023. בסוגיית המינויים לתאגיד, בג"ץ קבע באוגוסט 2025 כי לקרעי אין סמכות להתערב בהליך ועדת האיתור או לעכבו גלובס, 24.08.2025; במאי 2026 פורסם כי בג"ץ 5404/22 עסק בעיכוב מינוי חברי מועצת התאגיד ובהדחת יו"ר ועדת האיתור נחמה מוניץ, והעתירות התקבלו חלקית מאגר פסיקה — בג"ץ 5404/22. בעניין גל"צ, הממשלה אישרה בדצמבר 2025 את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגירת התחנה עד 1 במרץ 2026, מהלך שקרעי תמך בו פוליטית כחלק מקו רחב נגד שידור ציבורי Ynet, 2025.
חוק התקשורת / חוק השידורים. ביולי 2023 פרסם קרעי טיוטת חוק שידורים חדשה; העין השביעית דיווחה כי גורמים מאסדרים התבקשו להגיב בתוך זמן קצר מאוד, וכי חלקים מן הטיוטה נשענו על עבודת קודמו יועז הנדל העין השביעית, 19.07.2023. באוגוסט 2023 פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת שלפיה הצעת חוק התקשורת מעוררת קשיים של עצמאות רגולטורית, חדשות מקצועיות ומנגנוני פיקוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, אוגוסט 2023. במאי 2025 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק השידורים חרף התנגדות היועמ"שית; המשנה ליועמ"שית ציין כי לא הושגו הסכמות בנושאי תחרות, בעלויות צולבות, מדידת צפייה וסמכויות דרישת מידע ישראל היום, 18.05.2025. באוגוסט–ספטמבר 2025 קבעה רשות האסדרה כי נפלו פגמים מהותיים בהערכת השפעות האסדרה של משרד התקשורת, בין היתר בנושא מהימנות חדשות חוות דעת רשות האסדרה, 21.12.2025.
מסלול עוקף ועדת הכלכלה ו"ועדת דיסטל". אחרי התנגדות יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן לקידום החוק במסלול הרגיל, ועדת הכנסת אישרה בדצמבר 2025 הקמת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת בראשות גלית דיסטל-אטבריאן; היועמ"שית לכנסת, שגית אפיק, כתבה כי ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית הכנסת, דצמבר 2025. כלכליסט דיווח כי חוק השידורים נתקע בשל המחלוקת בין קרעי לביטן, וכי החוק הונח למרות התנגדות היועמ"שית ורשות האסדרה כלכליסט, 2025. במאי 2026 הוועדה המיוחדת המשיכה לדון בתיקוני נוסח של משרד התקשורת, כולל הגדרת "בעל חשיבות מסחרית" וחובת אספקת תכנים בזמן אמת וב-Catch-Up הכנסת, 20.05.2026. ביוני 2026 דווח כי מליאת הכנסת אישרה את פיצול הצעת החוק, כך שפרקים כמו ספקי חדשות, פיקוח ואכיפה וחובות השקעה של ספקים בינלאומיים יפוצלו למסלול נפרד Ice, 02.06.2026.
ביטול ההפרדה המבנית, רייטינג ומדידת צפייה. אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בחוק השידורים היא ביטול ההפרדה המבנית בין הערוצים המסחריים לחברות החדשות שלהם; גלובס הסביר בדצמבר 2025 כי כיום בעל רישיון טלוויזיה נדרש להקים חברת חדשות נפרדת, וכי החשש המקצועי הוא לחצים מסחריים ופוליטיים על החדשות גלובס, 2025. נייר עמדה שהונח בכנסת בפברואר 2026 הזהיר כי ביטול ההפרדה המבנית לצד סעיף 98 בנושא מדידת צפייה עלולים לחזק הפיכת נתוני צפייה למדד מרכזי ולפגוע בחופש העיתונות ובכלי תקשורת מסמך הכנסת, סעיף 98, 2026.
מערכת המשפט, היועמ"שית ומועצות רגולטוריות. באוגוסט 2025 הורה קרעי לעובדי משרד התקשורת שלא להכיר בחוות דעת מטעם היועמ"שית לאחר החלטת הממשלה להדיחה, למרות צו בג"ץ שהקפיא את ההדחה; יועמ"שית משרד התקשורת, ברוריה מנדלסון, כתבה לעובדים כי עליהם לציית לצו בג"ץ ולשתף פעולה עם היועמ"שית Ynet, 05.08.2025. באוגוסט 2024 מינה קרעי את ד"ר אודליה מינס למ"מ יו"ר הרשות השנייה חרף התנגדות היועמ"שית; כלכליסט דיווח כי בהרב-מיארה הזהירה שההחלטה "מנוגדת לדין ופוגעת באופן קשה בשלטון החוק" כלכליסט, 15.08.2024. ב-2026 התרחב העימות סביב מועצת הרשות השנייה החדשה: בג"ץ הוציא צו ארעי שאסר על המועצה להתכנס ולקבל החלטות, לאחר טענות לפגמים מהותיים וניגודי עניינים במינוי חלק מחבריה N12, 2026. בהמשך דווח כי בג"ץ הקפיא את מינויי הממשלה למועצה החדשה והורה שהמועצה היוצאת תמשיך לפעול עד הכרעה, תוך ביקורת על "תרגיל התפטרות" של חברים שהתפטרו מהמועצה היוצאת אך ביקשו לכהן במועצה הנכנסת בבלי, יוני 2026.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- אלעד מלכא - ניסיון למינוי מנכ"ל, ואז משנה למנכ"ל: בינואר 2023 הודיע קרעי על מינוי אלעד מלכא, מייסד ומנכ"ל “האינטרס שלנו” ולשעבר מנכ"ל “זכות הציבור לדעת”, למנכ"ל משרד התקשורת; בדיווחים הודגש כי מלכא תמך בהפרטת/סגירת גופי שידור ציבוריים, כולל התאגיד וגלי צה"ל N12, ינואר 2023. לאחר בדיקת נציבות שירות המדינה, קרעי משך את המועמדות משום שמלכא לא עמד בתנאי הסף לניהול המשרד כלכליסט, פברואר 2023. בהמשך מונה מלכא למשנה למנכ"ל - מהלך שתואר כדרך לעקוף את כישלון מינויו למנכ"ל שומרים, אוגוסט 2023.
- ניסיון שני למנות את מלכא למנכ"ל: באוקטובר 2023 דווח כי מלכא, שתואר כ“מקורבו של שר התקשורת שלמה קרעי”, הסיר את מועמדותו למנכ"ל בפעם השנייה, לאחר שנציבות שירות המדינה ביקשה הבהרות על כך שלא דיווח בטפסים על התמודדותו בפריימריז בליכוד כלכליסט, אוקטובר 2023. במרץ 2024 דווח כי מלכא עזב את תפקיד המשנה למנכ"לית; קרעי מסר אז כי מלכא “ידע לקחת את האתגרים המרכזיים של משרד התקשורת, כפי שהתווינו יחד בתחילת הדרך” כיפה, מרץ 2024.
- עזיבת מנכ"לית מקצועית ומינויי מעבר: בינואר 2023 סיכמו קרעי ומנכ"לית המשרד לירן אבישר בן־חורין על סיום תפקידה לאחר כניסתו למשרד ערוץ 7, ינואר 2023. במרץ 2023 מינה קרעי את מימון שמילה, בכיר ותיק במשרד, למנכ"ל בפועל כלכליסט, מרץ 2023. בינואר 2024 מינה קרעי את ענבל משש למנכ"לית משרד התקשורת ישראל היום, ינואר 2024, אך בספטמבר 2024 דווח שמשש עוזבת אחרי תשעה חודשים לטובת שירות התעסוקה, וכי קרעי צפוי למנות מנכ"ל רביעי בתוך פחות משנתיים כלכליסט, ספטמבר 2024.
- אלעד מקדסי — מינוי מתוך הדרג המקצועי לאחר סאגת מלכא: בנובמבר 2024 מונה אלעד מקדסי, סמנכ"ל הכלכלה במשרד, למנכ"ל בפועל לאחר עזיבת משש וכישלון ניסיונות קודמים למינוי מנכ"ל קבוע כלכליסט, נובמבר 2024. במרץ 2025 אישרה הממשלה את מינוי מקדסי למנכ"ל קבוע; בדיווח צוין כי בכך הסתיימה סאגה שנמשכה מאז כניסת קרעי לתפקיד, לאחר שמועמדים שרצה למנות נפסלו אנשים ומחשבים, מרץ 2025.
- חברת הדואר - הדחת מישאל וקנין וניסיון לשנות הרכב דירקטוריון: במאי 2023 התנגדה מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים להדחת יו"ר דואר ישראל מישאל וקנין וקבעה כי אין בסיס לטענה שאינו ממלא את תפקידו כלכליסט, מאי 2023. ביוני 2023 דווח כי קרעי ביקש לקדם הליך נגד רוזנבוים, לאחר שהתנגדה גם למינוי איריס שחר ויוסף בר דוד - שני חברי מרכז ליכוד - וכן יפעת בן חי־שגב לדירקטוריון הדואר כלכליסט, יוני 2023. היועמ"שית הודיעה באוגוסט 2023 שלא תגן על הדחת וקנין בבג"ץ N12, אוגוסט 2023, ובמרץ 2024 ביטל בג"ץ פה אחד את ההדחה וקבע כי השרים התעלמו מעמדת רשות החברות כלכליסט, מרץ 2024.
- מועצת הרשות השנייה — מינויים בעלי זיקה פוליטית וביקורת משפטית: בפברואר 2026 אישרה ועדת דותן את מועמדותה של ד"ר יפעת בן חי־שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה, לצד שמות נוספים שהעביר קרעי, ובהם עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין גלובס, פברואר 2026. במרץ 2026 דווח כי הממשלה אישרה את הרכב המועצה החדש וכי נטענו זיקות פוליטיות מובהקות של חלק מהמועמדים כלכליסט, מרץ 2026. המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע במרץ 2026 כי מינוי בן חי־שגב בעייתי בשל ניגודי עניינים וצינון מתפקידה בחדשות 13 המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרץ 2026. ביוני 2026 הוציא בג"ץ צו ביניים שהקפיא את החלטות הממשלה למינוי מועצת הרשות השנייה החדשה ישראל היום, יוני 2026.
- מנגנון חקיקה עוקף — ועדת דיסטל: בנובמבר 2025 החליט נתניהו כי חוק השידורים של קרעי יידון בוועדה מיוחדת בראשות גלית דיסטל־אטבריאן, במקום בוועדת הכלכלה של דוד ביטן N12, נובמבר 2025. בדצמבר 2025 אישרה המליאה את הקמת הוועדה; דווח כי יועמ"שית הכנסת קבעה שהמהלך “יהווה פגם בהליך החקיקה” ישראל היום, דצמבר 2025. בפברואר 2026 התריע הייעוץ המשפטי של הוועדה, בתיאום עם יועמ"שית הכנסת, שהנוסח שהובא לדיון אינו מלא ומגובש וכי נוצרה “ועדה בתוך ועדה” שבה השר ויו"ר הוועדה מכריעים לבדם וואלה ברנז'ה, פברואר 2026.
- יועמ"שית, מבקר המדינה וניגודי עניינים: באוגוסט 2025 הנחה קרעי את עובדי משרדו שלא לשתף פעולה עם היועמ"שית לאחר החלטת הממשלה בעניינה; היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ברוריה מנדלסון, הבהירה לעובדים כי צו בג"ץ עומד בעינו וכי חוות דעת היועץ המשפטי במשרד מחייבת את העובדים N12, אוגוסט 2025. חוות דעת ניגוד העניינים של קרעי, שפורסמה במאי 2024, קבעה שעליו להתייעץ עם היועצת המשפטית של משרדו בעניינים שלא הוסדרו, והועתקה גם ליועמ"שית ולמבקר המדינה משרד המשפטים/משרד התקשורת, מאי 2024.
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 2 בנובמבר 2021 - הפגנת ימין בכיכר הבימה בתל אביב, סיקור 0404: קרעי נאם נגד ממשלת בנט-לפיד, בהקשר של מחאה על הרכב הממשלה ושיתוף רע”ם בקואליציה, ותיאר אותה כך: "הממשלה האנטי-ציונית והאנטי-יהודית שהושגה במרמה, בנוכלות". מקור ראשי: 0404, סיקור ההפגנה בכיכר הבימה; מקור ארכיוני משלים: ויקיציטוט, שלמה קרעי.
- 16 ביוני 2021 - ריאיון באולפן ynet: ימים לאחר השבעת ממשלת בנט-לפיד, קרעי תקף את הקואליציה על הישענותה על רע”ם ומנסור עבאס ואמר: "הממשלה הזו היא ממשלת ברית האחים המוסלמים, בנט-לפיד-עבאס". מקור ראשי: ynet, ריאיון קרעי על בנט-לפיד-עבאס; מקור רקע משלים על התקפותיו נגד בנט: mako, קרעי על בנט לאחר הקמת הממשלה.
- 26 בינואר 2022 - נאום במליאת הכנסת, ערוץ הכנסת; סיקור כיכר השבת: קרעי תקף את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ושילב גימטריה בנאום פוליטי נגד מערכת אכיפת החוק: "עבד כי ימלוך, בכתיב חסר – זה בגימטרייה 206". מקור ראשי: כיכר השבת, הגימטריה של מנדלבליט; מקור ארכיוני משלים: ויקיציטוט, שלמה קרעי.
- 6 במרץ 2023 - חשבון X של קרעי; סיקור N12, ערוץ 7, ישראל היום וחדשות 13: בעיצומה של מחאת המילואימניקים והטייסים נגד המהפכה המשפטית, קרעי פרסם פוסט נגד משרתי מילואים שהודיעו שלא יתנדבו לשירות ואמר: "עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל". מקור ראשי: N12, קרעי נגד הסרבנים; אימותים נוספים: ערוץ 7, קרעי לסרבנים, ישראל היום, קרעי נגד הטייסים ואנשי המילואים, חדשות 13, קרעי למוחים, כלכליסט דרך ynet, התפטרות בעקבות האמירה, N12, תגובת גלנט להתקפות על חיילים.
- 12 בנובמבר 2024 - חשבון X של קרעי; תיעוד בויקיציטוט וסיקור Detaly: בפוסט שנכתב כהגנה על נתניהו מול ביקורת ציבורית ומשפטית, קרעי ניסח עמדה על מעמד ראש הממשלה מול שומרי הסף: "הוא התגלמות הדמוקרטיה ורצון הבוחר". מקור X כפי שתועד: פוסט קרעי ב-X; מקור ארכיוני: ויקיציטוט, שלמה קרעי; מקור סיקור משלים: Detaly, סיקור הפוסט על נתניהו.
- 19 בפברואר 2025 - מליאת הכנסת, סיקור ynet: בדיון על קשרי יועצי לשכת ראש הממשלה עם גורמים בקטאר, קרעי תקף את האופוזיציה והשמאל וטען: "מי שמנהל קשרים עם קטאר זה השמאל, לא אנחנו". מקור ראשי: ynet, קרעי במליאה בדיון על קטאר; מקור אינדקס משלים: ynet, דף נושא שלמה קרעי.
- 19 בפברואר 2025 - מליאת הכנסת, סיקור ynet וכיכר השבת: באותו דיון, קרעי תקף את ח"כ אלון שוסטר, חבר קיבוץ מפלסים בעוטף עזה, על רקע סוגיית יוקר המחיה, ואמר: "אתה קיבוצניק, אוכל אוכל אורגני, מדושן עונג". מקור ראשי: ynet, התקפה על הקיבוצים; אימותים נוספים: כיכר השבת, העימות בכנסת, אתר התנועה הקיבוצית, תגובת התנועה, זמן ישראל, מאמר תגובה של הדס דניאלי ילין.
- ספטמבר 2025 - התבטאות נגד עיריית תל אביב, סיקור ynet יהדות: בעקבות פרסום על סעיפים בחוזי הקצאה לבתי כנסת בתל אביב, קרעי תקף את עיריית תל אביב ואת רון חולדאי בהקשר של זהות יהודית במרחב הציבורי ואמר: "רשעים ארורים, דור ההמשך של אנטיוכוס". מקור ראשי: ynet יהדות, קרעי נגד עיריית תל אביב; מקור רקע מוסדי: עיריית תל אביב-יפו, פרוטוקולי מועצת העירייה.
- 8 בספטמבר 2021 - חשבון X של קרעי; סיקור ערוץ 7: אחרי בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע ופרסום הודעת חד"ש נגד הפגיעה באסירים הפלסטינים, קרעי תקף את חד"ש ואמר: "פשוט תומכי טרור. מקומם מאחורי סורג ובריח". מקור ראשי: ערוץ 7, קרעי נגד חד"ש; מקור רקע משלים על מתקפותיו נגד רע”ם ועבאס: ynet, קרעי נגד בנט-לפיד-עבאס.
- 24 בנובמבר 2024 - ריאיון לרדיו קול ברמה; סיקור סרוגים: ברקע מאבקי הממשלה מול בג"ץ והיועמ"שית, קרעי הציג עמדה עקרונית נגד מוסד בג"ץ ואמר: "צריך לבטל את בג״ץ ולהקים ערכאה שיפוטית חדשה". מקור ראשי: סרוגים, קרעי על ביטול בג"ץ; מקור ארכיוני משלים: ויקיציטוט, שלמה קרעי.
- 24 בנובמבר 2024 - ועדת השרים לחקיקה, סיקור ynet: בדיון על חוק הפרטת התאגיד, לאחר שנציגי הייעוץ המשפטי הזהירו מפני שינוי משטרי, קרעי השיב: "אנחנו נבחרי ציבור, ואנחנו יכולים לשנות גם את המשטר אם נרצה". מקור ראשי: ynet, קרעי בוועדת השרים; מקורות רקע על מסלולי חקיקה ותקשורת: ynet, חוק השידורים של קרעי, כלכליסט, ועדת דיסטל וחוק השידורים, כלכליסט, נוסח חוק השידורים והחרגת ערוץ 14.
- יולי 2025 - מכתב לעובדי משרד התקשורת; סיקור ynet וישראל היום: לאחר שהממשלה אישרה את הדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ובג"ץ הקפיא את המהלך, קרעי הנחה את עובדי משרדו לא לקבל עוד את סמכותה וכתב: "כל ייעוץ מטעמה בטל מעיקרו ומשולל תוקף". מקור ראשי: ynet, קרעי לעובדי משרד התקשורת; אימות נוסף: ישראל היום, מכתב קרעי לעובדים; רקע משפטי-תקשורתי: גלובס, בג"ץ ומועצת התאגיד, זמן ישראל, בג"ץ ומינויים בתאגיד.
- 5 בנובמבר 2025 - ריאיון ל-103FM; סיקור וואלה: קרעי תקף את מערכת המשפט ואת היועמ"שית, וטען כי פסיקה של בג"ץ אינה מקור הסמכות העליון מבחינתו: "בג״ץ הוא לא החוק". מקור ראשי: וואלה, קרעי בריאיון ל-103FM; רקע משלים על עימותים משפטיים סביב מועצת התאגיד: ynet, פסיקת בג"ץ בעניין החלטת קרעי.
- 13 בינואר 2026 - חשבון X של קרעי; סיקור ערוץ 14 וחדשות 13: לאחר שח"כ משה גפני קרא להתעלם מהחלטות בג"ץ, קרעי חיזק את הקו הזה וכתב: "ציות לחוק ולא לצווים בלתי חוקיים". מקור ראשי: ערוץ 14, גפני ותגובת קרעי; אימות נוסף: חדשות 13, גפני וקרעי על החלטות בג"ץ; מקור X כפי שתועד: פוסט קרעי ב-X.
- 7 ביולי 2024 - חשבון X של קרעי; סיקור ice: בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, קרעי תקף את שר הביטחון יואב גלנט, האשים אותו ברפיסות ובפוליטיזציה וקרא להדחתו: "הביתה! מי ששבוי בתפיסה של רפיסות ופוליטיזציה של המערכת". מקור ראשי: ice, קרעי נגד גלנט; מקור רקע נוסף על מתקפה קודמת נגד גלנט סביב חוק הגיוס: N12, קרעי נגד גלנט במרץ 2024; רקע משלים על התבטאויות מלחמתיות של קרעי בתקופת הלחימה בעזה: ערוץ 14, קרעי בוועידת הלאום.
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- חוק התקשורת / חוק השידורים: ב־19.07.2023 פרסם שוקי טאוסיג ב"העין השביעית" חשיפה על טיוטת חוק התקשורת של קרעי: דרישה לתגובות בזק מהרגולטורים, חלקים שהועתקו מהצעת יועז הנדל, וסעיפים שנגעו לתאגיד ולשליטת המדינה בשוק השידורים (העין השביעית). ב־20.08.2023 פרסם אותו אתר ניתוח מומחים שקבע כי ההצעה אינה "ביטול רגולציה" אלא החלפת רישוי ב"רישום שהוא רישוי", וכי רשות התקשורת החדשה תוכפף בפועל למשרד ולשר (העין השביעית). ב־04.11.2025 תוארה העברת החוק בקריאה ראשונה כתקדימית משום שהונח לצד הערת ייעוץ משפטי שלפיה קיימים פגמים חוקתיים ומהותיים (העין השביעית).
- וועדת דיסטל ומסלולים עוקפים: בנובמבר 2025 אושרה הקמת ועדה מיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן במקום ועדת הכלכלה; לפי "ישראל היום" מ־נובמבר 2025, המהלך אושר ברוב 59 ונועד לקדם את חוק התקשורת של קרעי, אף שיועמ"שית הכנסת הזהירה מפגם בהליך החקיקה (ישראל היום). ב־דצמבר 2025 דווח ב־N12 כי דיסטל אמרה בוועדה שמדובר בחוק "שנועד לשנות את פני התקשורת מקצה לקצה", וקרעי אמר: "הרפורמה לא תיעצר" (N12). ב־פברואר 2026 פרסמה וואלה ברנז'ה כי הייעוץ המשפטי של הוועדה התריע שהנוסח לא מגובש, וכי בפועל נוצרה "ועדה בתוך ועדה" שבה קרעי ודיסטל מכריעים לבדם (וואלה).
- עתירות נגד חוק התקשורת וסגירת גלי צה"ל: באוקטובר 2025 דווח כי ארגון העיתונאים עתר לבג"ץ בטענה לפגמים בהליך קידום חוק השידורים ולהתעלמות מעמדות הייעוץ המשפטי ורשות האסדרה (ICE). בדצמבר 2025 הוגשה גם עתירה נגד קידום סגירת גלי צה"ל; העתירה קשרה את המהלך למדיניות התקשורת של קרעי ולוועדה הייעודית בכנסת (עתירה לבג"ץ – התנועה לאיכות השלטון). במרץ 2026 דווח כי בג"ץ סירב שוב לעצור את הליך החקיקה בשלב ביניים, אך ציין כי פגמים מהותיים, אם יימצאו, ייבחנו בהמשך ולאחר חקיקת החוק (ביזפורטל).
- הדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין: ההליך המרכזי הסתיים בפסק דין בג"ץ 5474/23 מ־07.03.2024, שבו התקבלה עתירת דואר ישראל ווקנין נגד קרעי ודודי אמסלם. השופט דוד מינץ כתב כי ההליך "התנהל באופן לא כשר" והצו הפך למוחלט; השופט חאלד כבוב הוסיף כי "דין החלטתם – בטלות" (פסק הדין). לפני כן, באוגוסט 2023, היועמ"שית הודיעה כי לא תגן על קרעי ואמסלם בשל קשיים משפטיים מהותיים בהדחה (N12); בספטמבר 2023 בג"ץ הקפיא את ההדחה (N12); ובינואר 2024 דווח כי בג"ץ מאותת לשרים לבטל את הפיטורים בעצמם (גלובס).
- תאגיד השידור הציבורי: ב־06.01.2025 פרסם "העין השביעית" כי העליון הורה לקרעי להאריך כהונת שני חברי מועצת התאגיד כדי למנוע שיתוק המועצה; ההליך הוגש בידי עמותת הצלחה (העין השביעית). בספטמבר 2025 דווח על עתירה נוספת נגד ניסיון קרעי להדיח את השופטת שעמדה בראש ועדת האיתור של התאגיד, לאחר שלפי העתירה התעקשה לפעול עצמאית ומקצועית (העין השביעית). במרץ 2026, לאחר צו ביניים בעניין מועצת התאגיד, צוטט קרעי ב"בחדרי חרדים" כאומר: "הצו שלכם אינו מחייב וחסר משמעות" (בחדרי חרדים).
- הרשות השנייה ומועצת הרשות: באוגוסט 2024 בג"ץ דחה עתירה נגד מינוי ד"ר אודליה מינס למ"מ יו"ר הרשות השנייה, ובכך הכשיר את מינוי קרעי חרף עמדת היועמ"שית (ynet). במרץ 2026 עתרו ארגון העיתונאים וחדשות 12 נגד מינויי מועצת הרשות השנייה החדשה, ובמרכזם יפעת בן־חי שגב, כנרת בראשי וחיים שיין (העין השביעית). במאי 2026 הוציא בג"ץ צו זמני שאסר על המועצה החדשה להתכנס עד להכרעה נוספת (N12). ביוני 2026 דווח כי בג"ץ קבע שהמועצה היוצאת תמשיך לפעול גם לאחר התפטרות שישה מחבריה, כדי למנוע שיתוק פעילותה (News1).
- לחצים נטענים על חברי מועצת הרשות השנייה: ביוני 2026 פרסם "כלכליסט" תצהיר של חברת המועצה ד"ר מרלין וניג, שטענה כי ראש מטה קרעי, אלעד זמיר, לחץ עליה להתפטר וכי קרעי חסם את חזרתה; בג"ץ דרש תצהירים מהמתפטרים ומהשר (כלכליסט). ב־N12 דווח באותו חודש כי וניג תיארה שיחה "מניפולטיבית" שבה התבקשה לשמור את השיחה בסוד (N12). "העין השביעית" דיווחה כי בעקבות החשיפה פנו חברות כנסת בדרישות לחקירה פלילית ולבדיקת נציבות שירות המדינה נגד קרעי וזמיר (העין השביעית).
- הליך משמעתי נגד ראש מטה קרעי: ב־30.12.2025 הרשיע בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את אלעד כפיר זמיר, ראש מטה שר התקשורת, לפי הודאתו בהסדר טיעון, בשני אירועי התנהגות בלתי הולמת: עימות עם כתב "העין השביעית" בכנסת והפצת תמונה משפילה של ח"כ דוד ביטן. בפסק הדין נכתב כי זמיר קרא לכתב "חתיכת חצוף מטומטם", חטף את הטלפון מידו והטיח אותו בשולחן; הוטלו עליו נזיפה חמורה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגה לחצי שנה (נציבות שירות המדינה). גלובס דיווח באוגוסט 2025 על הגשת התובענה המשמעתית (גלובס).
- דו"חות ביקורת ונציבות: לא אותר דו"ח מבקר מדינה בעשור האחרון שמייחס ממצאים אישיים לשלמה קרעי; בדוח נציב תלונות הציבור 47 לשנת 2020 הוא מוזכר רק כמי שהגיש תלונה אחת כחבר כנסת, ללא ממצא ביקורתי אישי נגדו (נציב תלונות הציבור). עם זאת, דוח המשמעת של נציבות שירות המדינה לשנת 2025 כלל את תיק אלעד זמיר כהליך משמעתי שהסתיים בהסדר טיעון, וקבע את הסנקציות שנגזרו עליו (נציבות שירות המדינה).
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - הטייסים: תקיפה מפורשת ואז הכחשה שהדברים כוונו אליהם. לפני: ב־12.07.2023, ערוץ 7, קרעי תקף את אנשי צוות האוויר והמילואים: "צה"ל יכול להתמודד עם כמה עשרות שמשתמשים בדרגות שלהם כדי לבצע הפיכה צבאית"; באותה ידיעה נכתב כי במרץ 2023 אמר על הטייסים שאיימו שלא להתייצב: "שיילכו לעזאזל" ו"עם ישראל יסתדר בלעדיכם" (ערוץ 7, 12.07.2023). אחרי: ב־28.06.2025, וואלה ברנז'ה, בעקבות דברי ניר דבורי, קרעי טען: "לא תמצאו בדברים שאמרתי אז מילה על הטייסים. אמרתי ל'סרבנים'" (וואלה ברנז'ה, 28.06.2025).
- סתירה 2 - סרבנות: דרישה לסנקציות על אי־ציות בצה"ל מול קריאה לאי־ציות לצו בג"ץ. לפני: ב־03.08.2023, ערוץ 7, קרעי דרש נגד מילואימניקים שאיימו לא להתייצב: "להוריד דרגות, לשלוח הביתה ולשלול פנסיה תקציבית. כך עובדים מול מרד של גנרלים במדינה דמוקרטית" (ערוץ 7, 03.08.2023). אחרי: ב־06.01.2025, סרוגים, בעקבות צו ביניים של בג"ץ בעניין מועצת התאגיד, הודיע: "הצו משולל תוקף, אינו מחייב וחסר משמעות" (סרוגים, 06.01.2025). בהמשך, ב־05.08.2025 לפי Ynet, הנחה את עובדי משרד התקשורת כי "כל ייעוץ מטעמה [של היועמ"שית] בטל מעיקרו ומשולל תוקף", אף שבג"ץ הקפיא את הדחתה (Ynet, 05.08.2025).
- סתירה 3 - "לא באנו לסגור" מול קידום סגירה/הפרטה. לפני: ב־21.03.2023, בחדרי חרדים, כשהציג את רפורמת התקשורת אמר קרעי: "לא באנו לסגור, באנו לפתוח" (בחדרי חרדים, 21.03.2023). אחרי: ב־18.12.2024, ערוץ 14, בדיון בכנסת אמר: "בכוונתי להפריט או לסגור את תאגיד השידור הציבורי" (ערוץ 14, 18.12.2024). ב־27.05.2023, וואלה ברנז'ה, הוסיף לגבי התאגיד: "עמדתי לא השתנתה... אין פיקוח של הציבור באמצעות נבחריו, באמצעות הכנסת והממשלה, שזה אני במקרה הזה" (וואלה ברנז'ה, 27.05.2023).
- סתירה 4 - "לא שר ערוץ 14" מול מהלכים שנתפסו כמסייעים לו ועקיפת ועדת הכלכלה. לפני: ב־27.05.2023, וואלה ברנז'ה, קרעי אמר: "אני לא שר ערוץ 14, גם לא שר גלי ישראל, אני שר התקשורת של מדינת ישראל ואני דואג לכולם" (וואלה ברנז'ה, 27.05.2023). אחרי: ב־25.02.2025, כלכליסט דיווח כי קרעי ביקש להקים ועדה חדשה שתעקוף את ועדת הכלכלה, בין היתר לאחר שביטן בלם תיקונים ובהם מהלך "שיגדיר את ערוץ 14 כערוץ זעיר" ויעניק לו הטבות; קרעי טען במכתב: "בראש החומה עומד לצערי יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ דוד ביטן" (כלכליסט, 25.02.2025). ב־ינואר 2026, ועדת דיסטל הוצגה כ"ועדה עוקפת" לקידום חוק התקשורת, וקרעי אמר בה: "הרפורמה לא תיעצר" (N12, ינואר 2026).
- נאמנות לנתניהו ולשרה נתניהו. ב־23.07.2019, כיכר השבת תיעד את קרעי במסיבת הפתעה לנתניהו, שבה "הפליג בשלל גימטריאות"; לגבי שרה נתניהו ציטט: "כל אשר תאמר לך שרה - שמע בקולה" (כיכר השבת, 23.07.2019). ב־10.12.2024, ערוץ 7, הגיע לבית המשפט לתמוך בנתניהו ואמר: "ראש הממשלה עולה לדוכן כמאשים ולא כנאשם" ו"אחרי שנים של תפירת תיקים שהתפוררו בבית המשפט" (ערוץ 7, 10.12.2024). ב־2025, לאחר קריאת טראמפ לבטל את משפט נתניהו, כתב קרעי: "ההצגה הזו כבר מזמן עלתה לנו בביטחון המדינה. כל מילה!" (וואלה, 2025).
- יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה. מול מיכל שיר, ב־19.07.2020, בחדרי חרדים, קרעי תקף את ביקורתה על נתניהו: "צא נגד נתניהו, קבל כותרת מפוצצת, והפוך ליקיר התקשורת והשמאל"; שיר השיבה לו: "ערכים ועמדות עצמאיות... ממליצה לך לנסות את זה בעצמך" (בחדרי חרדים, 19.07.2020). מול יואב גלנט, ב־26.03.2023, אמס, אמר: "גלנט נכנע לסרבנות... זה ביטול הדמוקרטיה" (אמס, 26.03.2023); וב־29.02.2024, N12, תקף אותו סביב חוק הגיוס: "החליט כי הוא השליט" (N12, 29.02.2024). מול דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה מהליכוד, הסכסוך סביב חוק התקשורת הפך למאבק מוסדי: Ynet דיווח כי קרעי כתב "יש לך 'אור ירוק' מראש הממשלה - הקם ועדת תקשורת לאלתר", וביטן השיב: "תפסיק עם הקמפיינים ותתחיל לעבוד" (Ynet, 2025).
- הרשות השנייה: יחסים עם רגולטורים ובג"ץ. במרץ–יוני 2026 התרחב העימות סביב מועצת הרשות השנייה: כלכליסט דיווח כי חברת המועצה ד"ר מרלין וניג טענה בתצהיר לבג"ץ שראש מטה קרעי לחץ עליה להתפטר, וכי בג"ץ ביקש הבהרות לגבי מעורבות קרעי או מי מטעמו בהתפטרויות (כלכליסט, 14.06.2026). ב־17.06.2026, News1 דיווח שבג"ץ הקפיא את מינויי הממשלה למועצת הרשות השנייה ומתח ביקורת על נסיבות ההתפטרות; קרעי הגיב: "לבג"ץ אין סמכות לצפצף על החוק" (News1, 17.06.2026).
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - אמירותיו ששילבו גימטריה
- יולי 2019, “אמס / זמן אוויר”: באירוע הוקרה לבנימין נתניהו בעקבות עקיפת שיא כהונתו של דוד בן־גוריון, קרעי נשא דברים שכללו “כמה גימטריות מעניינות על ביבי ואשתו”, ובדרך גם עקיצות בגימטריה על אהוד ברק ועל כחול לבן; הדיווח הובא בכתבת אמס, 24 ביולי 2019, תחת הכותרת “ח״כ קרעי ‘קרע’ את ביבי עם גימטריות לכבודו”. (emess.co.il)
- נובמבר 2019, ערוץ כנסת / ערוץ 7: ערוץ 7 פרסם אייטם בעקבות עיסוק חוזר של קרעי בגימטריות, תחת הכותרת “כמה יוצא בגימטריה ‘שלמה קרעי’?”; לפי הדיווח, חיים לוינסון ועמיחי אתאלי התייחסו ב־19 בנובמבר 2019 לשימוש החוזר של קרעי בגימטריות. (inn.co.il)
- נובמבר 2021, ערוץ כנסת / ערוץ 7: באייטם “יועז הנדל ושלמה קרעי מציגים: קורס מזורז בגימטריה” דווח על חילופי דברים בין יועז הנדל לקרעי סביב “אובייקטיביות, אבולוציה, רבי מאיר ושרצים”; פלטפורמה: ערוץ 7, 18 בנובמבר 2021. (inn.co.il)
- מאי 2023, ערוץ 7: קרעי תקף את אביגדור ליברמן באמירה שכללה גימטריה: “איווט ליברמן = 364 = השטן”; הדיווח הופיע ב־21 במאי 2023 תחת הכותרת “שר התקשורת קרעי: איווט ליברמן בגימטריה 364 = השטן”. (inn.co.il)
- יוני 2023, כיפה / ציוץ של עמיאל ירחי: במליאת הכנסת אמר קרעי לח״כ נאור שירי: “לא סתם נאור שירי זה 777 בגימטריה, כמו הקוניאק”; הדיווח הופיע ב־22 ביוני 2023 בכתבת כיפה “שלמה קרעי בבשורה משפחתית מרגשת”. (kipa.co.il)
- פברואר 2025, JDN / פודקאסט מעריב: קרעי אמר על דונלד טראמפ: “ראיתי שדונלד טראמפ בגימטריה זה ‘משיח בן דוד’”; הדברים דווחו ב־11 בפברואר 2025 בכתבת JDN “קרעי אופטימי: דונלד טראמפ בגימטריה זה ‘משיח בן דוד’”. (jdn.co.il)
- אוקטובר 2025, ישיבת ממשלה / אייס: לפי אייס, בישיבת ממשלה לאישור שינוי שם המלחמה ל“מלחמת התקומה”, קרעי אמר כי “תקומה בגימטריה זה כמו ביבי נתניהו”; ליאור שליין הגיב וביקר את החישוב. הדיווח פורסם ב־19 באוקטובר 2025 תחת הכותרת “ליאור שליין על שלמה קרעי: ‘טיפש שמשחק בגימטריה’”. (ice.co.il)
- יוני 2026, אמס / פרשת קורח: קרעי פרסם התייחסות פוליטית לפרשת קורח וטען כי “מפלגת קרח ועדתו” בגימטריה היא “יש עתיד”; הדיווח פורסם ב־12 ביוני 2026 בכתבת אמס “קרעי: ‘מפלגת קרח ועדתו? בגימטריה – יש עתיד’”. (emess.co.il)
7.2 - אמירותיו על הטייסים
- מרץ 2023, X / ynet: בעקבות הודעת אנשי צוות אוויר במילואים מטייסת F-15I כי לא יתייצבו לאימון מחאה נגד המהפכה המשפטית, קרעי כינה אותם “סרבנים מחוצפים” וכתב: “עם ישראל יסתדר בלעדיכם, לכו לעזאזל”; הדיווח פורסם ב־ynet תחת הכותרת “שר התקשורת ל‘סרבנים’: ‘לכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם’”. (ynet.co.il)
- מרץ 2023, N12: הרקע לאמירת קרעי היה הודעת 37 אנשי צוות אוויר במילואים בטייסת 69 שלא יגיעו לאימון השבועי כדי למחות על המהפכה המשפטית, תוך ציון כי יתייצבו לפעילות מבצעית; הדיווח הופיע ב־N12 תחת הכותרת “37 אנשי צוות אוויר במיל׳ בטייסת קרב: לא נגיע לאימון השבוע”. (mako.co.il)
- מאי 2023, העין השביעית: העין השביעית תיאר את פרשת “לכו לעזאזל” בהקשר של אנשי טייסת מילואים כנקודת ציון בסגנון ההתבטאות של קרעי, לצד שימוש בביטוי “ערב רב”; האייטם פורסם ב־29 במאי 2023 תחת הכותרת “קרעי בגימטריה = שנאת אחים”. (the7eye.org.il)
7.3 - אמירותיו על אנשי מילואים
- מרץ 2023, ynet: באותו אירוע שבו תקף אנשי צוות אוויר, קרעי התייחס ללוחמים שאמרו כי לא יתגייסו למילואים אם המהפכה המשפטית תעבור, וכינה אותם “סרבנים מחוצפים”; הדיווח: “שר התקשורת ל‘סרבנים’: ‘לכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם’”. (ynet.co.il)
- מאי 2023, העין השביעית: העין השביעית קישר בין אמירת “לכו לעזאזל” לבין פרסום ברכת חג של קרעי שבה “הסביר שהמתנגדים לממשלת נתניהו אינם חלק מעם ישראל”; הפלטפורמה: העין השביעית, 29 במאי 2023, “שלמה קרעי פירסם ברכת חג שמח, מבלי לשלוח אף אחד לעזאזל”. (the7eye.org.il)
- מרץ 2023, אמס / מהדורת הבוקר: קרעי תקף את יואב גלנט על קריאתו לעצירת החקיקה, ואמר כי גלנט “נכנע” וכי מעשהו הוא “תעודת הכשר לסרבנות”; הדיווח פורסם תחת הכותרת “שר התקשורת קרעי: ‘גלנט נכנע לסרבנות’”. (emess.co.il)
7.4 - אמירותיו ומתקפותיו על קיבוצניקים
- פברואר 2025, מליאת הכנסת / התנועה הקיבוצית: בדיון במליאה, קרעי אמר לפי הדיווח: “הקיבוצניקים לא יכולים לדבר על יוקר המחייה כי אין להם בעיות כספיות”; התנועה הקיבוצית פרסמה ב־19 בפברואר 2025 תגובה תחת הכותרת “השר קרעי השתלח בקיבוצים, שמחה הגיב: ‘סוכן שנאה’”. (kibbutz.org.il)
- פברואר 2025, סרוגים: לאחר הביקורת, קרעי הבהיר כי לא דיבר על קיבוצי העוטף, אלא על “קיבוצי הצפון” שלטענתו “קיבלו בונבוניירה מבג״ץ: ‘אין לחייב את הקיבוצים בדמי השבחה’”; הדיווח פורסם בכתבת סרוגים “קרעי בתגובה לגנץ: ‘אין גבול לצביעות של השמאל’”. (srugim.co.il)
- פברואר 2025, זמן ישראל: הדס דניאלי ילין ציטטה את קרעי כמי שאמר לח״כ אלון שוסטר: “אתה קיבוצניק, אוכל אוכל אורגני, מדושן עונג… מתי סבלתם בקיבוצים”; הטור פורסם ב־Zman תחת הכותרת “הדס דניאלי ילין: קרעי בז לקיבוצניקים גם במותם”. (zman.co.il)
7.5 - סקירה על תאריו האקדמיים
- קורות חיים רשמיים, ערוץ הכנסת: לפי דף קרעי בערוץ הכנסת, השכלתו כוללת תואר ראשון בחשבונאות ניהולית ומערכות מידע מהבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן־גוריון ותואר דוקטור בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן־גוריון; המקור: “חבר הכנסת שלמה קרעי – ערוץ כנסת”. (knesset.tv)
- זמן כנסת: לפי פרופיל “זמן כנסת”, קרעי השלים ב־2011 תואר שני במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן־גוריון, וב־2013 השלים שם דוקטורט בהנחיית פרופ׳ דביר שבתאי בנושא תזמון במכונות רב־תכליתיות; הפרופיל מציין גם כי מחקריו עוסקים בתזמון ואופטימיזציה, וכי שימש מרצה באוניברסיטת בר־אילן ובאוניברסיטת בן־גוריון: “שלמה קרעי | זמן כנסת”. (zmanknesset.co.il)
7.6 - אמירותיו על השמאל
- ינואר 2023, העין השביעית: קרעי כינה את המתנגדים לתוכנית לחיסול השידור הציבורי ולשינוי מערכת המשפט “ערב רב”; העין השביעית פרסם את הדברים תחת הכותרת “שר התקשורת שלמה קרעי: המתנגדים לתוכנית לחיסול השידור הציבורי ושינוי מערכת המשפט הם ‘ערב רב’”. (the7eye.org.il)
- פברואר 2025, סרוגים: בהקשר של הביקורת על דבריו נגד קיבוצים, קרעי אמר: “אין גבול לצביעות ולשימוש הפוליטי הציני של השמאל בכנסת”; הפלטפורמה: סרוגים, “קרעי בתגובה לגנץ: ‘אין גבול לצביעות של השמאל’”. (srugim.co.il)
- יוני 2026, אמס: בפרסום סביב פרשת קורח, קרעי קשר בין האופוזיציה, מערכת המשפט והתקשורת לבין “מחלוקת” המערערת על סמכות ההנהגה ורצון העם; הדיווח: “קרעי: ‘מפלגת קרח ועדתו? בגימטריה – יש עתיד’”. (emess.co.il)
7.7 - חוק התקשורת
- ינואר 2023, כלכליסט: קרעי הציג רפורמה שכללה ביטול הצורך ברישיון לשידור חדשות, ביטול מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, חובת השקעה בהפקות מקור, רגולציה על רשתות חברתיות וחלוקה מחדש של תדרי הרדיו; הדיווח: “ביטול הרישיונות לשידור חדשות וחלוקה מחדש של תדרי הרדיו: תוכנית קרעי לשוק התקשורת”. (calcalist.co.il)
- יולי 2023, מקור ראשון: מקור ראשון תיאר את הרפורמה כמהלך הכולל “הפחתה משמעותית של הרגולציה”, איחוד הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, ומודל עסקי חופשי יותר; הדיווח: “רפורמה בשוק התקשורת: ביטול מועצת הרשות השנייה והפחתת רגולציה”. (makorrishon.co.il)
- אוקטובר 2025, הצעת חוק ממשלתית / הכנסת: נוסח הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2025 פורסם ברשומות; בדברי ההסבר צוין כי הצעת החוק “לא קיבלה אישור מטעם היועצת המשפטית לממשלה כמתחייב”; המקור: “רשומות — הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2025”. (fs.knesset.gov.il)
- יוני 2026, הכנסת: הוועדה המיוחדת דנה בהצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, בין היתר בפרקים ג׳, ד׳, ה׳, עידן+, פרק ו׳ ופרק י׳; דף ישיבת הכנסת: “הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2025 — דיון בתיקונים ושינויי נוסח”. (main.knesset.gov.il)
7.8 - ועדת דיסטל
- דצמבר 2025, ישראל היום: מליאת הכנסת אישרה ברוב של 59 תומכים הקמת ועדה מיוחדת לדון בחוק התקשורת, בראשות ח״כ גלית דיסטל אטבריאן, במהלך שדווח כי נועד לעקוף את ועדת הכלכלה; יועמ״שית הכנסת קבעה כי הקמתה “תהווה פגם בהליך החקיקה”; הדיווח: “מליאת הכנסת אישרה את הקמת הוועדה לדיון בחוק התקשורת”. (israelhayom.co.il)
- דצמבר 2025, כלכליסט: ועדת הכנסת אישרה את הקמת הוועדה בניגוד לעמדת יועמ״שית הכנסת שגית אפיק; אפיק הזהירה מפני “פגם שורשי” שעלול להוביל לפסילת החוק בבג״ץ; הדיווח: “בניגוד לעמדת יועמ״שית הכנסת: אושרה הקמת ועדת התקשורת”. (calcalist.co.il)
- תחילת 2026, ynet / ועדה מיוחדת: בישיבה הראשונה של הוועדה המיוחדת אמר קרעי כי “לא יקפלו אותי. לא אעצור בגלל איומים”; הדיווח: “נפתחה הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת; קרעי: ‘לא יקפלו אותי. לא אעצור בגלל איומים’”. (ynet.co.il)
- 2026, וואלה ברנז׳ה: הייעוץ המשפטי של ועדת התקשורת בראשות דיסטל, בתיאום עם יועמ״שית הכנסת, התריע שהצעת החוק הובאה ללא נוסח מלא ומגובש, ודווח כי נטען שיש “ועדה בתוך ועדה” שבה קרעי ודיסטל מחליטים לבדם; הדיווח: “יועמ״שית הכנסת שמה ברקס לחוק התקשורת”. (b.walla.co.il)
7.9 - מתקפות על היועמ״שית
- יולי 2023, N12: היועמ״שית גלי בהרב־מיארה הודיעה לקרעי ולאמסלם שלא תגן עליהם בבג״ץ בהליך הדחת יו״ר הדואר מישאל וקנין, בשל קשיים משפטיים מהותיים; קרעי הגיב: “מי שחושב שהאחריות היא על נבחרי הציבור אבל הסמכות לא — טועה”; הדיווח: “היועמ״שית לקרעי ואמסלם: לא אגן עליכם בבג״ץ נגד הדחת יו״ר הדואר”. (mako.co.il)
- 2025, ynet: קרעי אישר כי הוא “עובד באופן פעיל להדחת היועמ״שית” וכי נאספו 13 חתימות של שרים לדרישה לקיים דיון בממשלה על הדחתה; לפי הדיווח, הוא טען שהיא “תוקעת יוזמות ומסכלת מדיניות ממשלה”; המקור: “קרעי מאשר: ‘עובד באופן פעיל להדחת היועמ״שית, כבר אספנו 13 חתימות’”. (ynet.co.il)
- נובמבר 2025, וואלה / 103FM: קרעי אמר בראיון כי “על פי החוק, היועמ״שית היא ‘לשעבר’” והוסיף: “בג״ץ הוא לא החוק”; הדיווח: “שר התקשורת קרעי במתקפה: ‘בג״ץ הוא לא החוק’”. (news.walla.co.il)
7.10 - מתקפות על מערכת המשפט
- פברואר 2023, ויקיציטוט / מקור משני לציטוטים: בציטוטים המיוחסים לקרעי סביב הרפורמה המשפטית מופיעה אמירתו: “ראש ממשלה לא פועל נגד שומרי הסף ולא פוגע בדמוקרטיה – הוא התגלמות הדמוקרטיה ורצון הבוחר”; מקור הציטוטים: “שלמה קרעי – ויקיציטוט”. (he.wikiquote.org)
- יולי 2024, ynet / 120 ואחת: קרעי ייחס למערכת המשפט אחריות חלקית למצב הביטחוני ערב 7 באוקטובר, וטען על “הוראות פתיחה באש נוקשות”, הריסת בתי מחבלים וגירוש משפחות מחבלים; הדיווח: “השר קרעי במתקפה חזיתית על גלנט: ‘צריך ללכת הביתה. כושל’”. (ynet.co.il)
7.11 - מתקפות על בג״ץ
- נובמבר 2025, וואלה / 103FM: קרעי אמר “בג״ץ הוא לא החוק” בהקשר של עימות עם היועמ״שית ומערכת המשפט; הדיווח: “שר התקשורת קרעי במתקפה: ‘בג״ץ הוא לא החוק’”. (news.walla.co.il)
- 2026, המחדש / קול ברמה: קרעי אמר כי “הממשלה לא צריכה לציית לבג״ץ שעושה הפיכה משטרית”, וקרא לצעדים תקציביים נגד היועמ״שית, התאגיד וגלי צה״ל; הדיווח: “הממשלה לא צריכה לציית לבג״ץ שעושה הפיכה משטרית”. (hm-news.co.il)
- מרץ 2026, העין השביעית: העין השביעית דיווח כי קרעי פרסם ברשתות שאמר לשופטי בג״ץ שלא יציית להם, אך בדיון עצמו התחייב שיפעל כחוק ויכבד את פסק הדין; הדיווח: “כמה זה אפס בגימטריה?”. (the7eye.org.il)
7.12 - קריאותיו לא ליישם פסק דין של בג״ץ
- מרץ 2026, העין השביעית: לפי הדיווח, לאחר דיון בעתירות על תאגיד השידור הציבורי, קרעי פרסם ברשתות כי אמר לשופטים שלא יציית להם אם פסק הדין לא ימצא חן בעיניו; בפועל, לפי העין השביעית, אמר בדיון כי אם בג״ץ יחליט שיו״ר ועדת האיתור ממשיכה — “היא תמשיך”; המקור: “שלמה קרעי פרסם ברשתות כי אמר לשופטי בג״ץ שלא יציית להם, בפועל התחייב שיציית להם”. (the7eye.org.il)
- 2026, המחדש: קרעי קרא לממשלה “להודיע על אי־ציות להחלטות שיפוטיות” שלדבריו מהוות “הפיכה משטרית”; המקור: “הממשלה לא צריכה לציית לבג״ץ שעושה הפיכה משטרית”. (hm-news.co.il)
- נובמבר 2025, וואלה: קרעי ניסח את העמדה הכללית שלפיה “בג״ץ הוא לא החוק”, במקביל לטענה כי היועמ״שית היא “לשעבר”; המקור: “שר התקשורת קרעי במתקפה: ‘בג״ץ הוא לא החוק’”. (news.walla.co.il)
7.13 - אמירותיו על נשיא בית המשפט עמית
- ינואר 2025, אמס / מהדורת הבוקר: לאחר בחירת יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, קרעי אמר: “אנחנו לא מכירים במינוי שנעשה בכוח הזרוע, כי אנחנו לא רוצים לחיות בדיקטטורה”; הדיווח הופיע תחת הכותרת “איפה הייתה אתמול דרישת הנשיא הרצוג ל‘תמיכה רחבה’?”. (emess.co.il)
- מרץ 2026, ynet: קרעי פנה לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בבקשה להעביר מתפקידה את יו״ר ועדת האיתור למועצת השידור, אך כינה אותו במכתב “ממלא מקום הנשיא” ולא “נשיא”; ynet דיווח כי סירב לתקן זאת: “קרעי כינה את נשיא העליון יצחק עמית ‘מ״מ’ — וסירב לתקן”. (ynet.co.il)
7.14 - אמירותיו על ממשלת בנט־לפיד
- יולי 2021, ערוץ 7: קרעי אמר על ממשלת בנט־לפיד כי “אי אפשר לנהל מדינה רק מתוך שנאה” וטען שככל שמפלס השנאה לנתניהו יפחת, הממשלה תתפרק; הדיווח: “שלמה קרעי: ‘אי אפשר לנהל מדינה רק מתוך שנאה’”. (inn.co.il)
- נובמבר 2021, ישראל היום: קרעי הגיש הצעת חוק לפיזור הכנסת ה־24, בטענה שמעשיה של הממשלה פוגעים ביהדות, בריבונות העם היהודי, בהתיישבות ובאוכלוסיות חלשות; הדיווח: “ח״כ שלמה קרעי הגיש הצעת חוק לפיזור הכנסת ה־24”. (israelhayom.co.il)
- אפריל 2022, כיכר השבת: לאחר פרישת עידית סילמן מהקואליציה, קרעי אמר כי מדובר ב“יום היסטורי” שבו “הממשלה הכי אנטי יהודית והכי אנטי ציונית שהוקמה במדינת ישראל - נפלה”; המקור: “ח״כ שלמה קרעי: לא נסכים לממשלה בראשות גנץ”. (kikar.co.il)
7.15 - מתקפותיו על עיריית תל אביב
- בדיקת מיקוד: בתוצאות החיפוש שבוצעו לסעיף זה לא אותר מקור חדשותי מובהק המתעד מתקפה ייעודית של קרעי על עיריית תל אביב כנושא עצמאי; מופע קרוב שנמצא קשור לעיריית תל אביב הוא בהקשר של פרסומים על השופט יצחק עמית ודיונים סביב מינויו לנשיא העליון, אך לא כממצא עצמאי על מתקפת קרעי נגד העירייה. מקור רקע שנמצא בתוצאות: מסמך/אייטם “המבשר” שבו מופיע ההקשר “כתבת הרחבה”. (mikolmakom.co.il)
7.16 - אמירותיו על ערבים
- ינואר 2024 / פברואר 2025, JDN / פודקאסט מעריב: קרעי נשאל אם צריך לגרש את תושבי עזה והשיב כי דיבר בכנס התיישבות על “כופין אותו עד שיאמר רוצה אני”, בהקשר של עידוד/כפיית הגירת עזתים; הדיווח: “קרעי אופטימי: דונלד טראמפ בגימטריה זה ‘משיח בן דוד’”. (jdn.co.il)
- אוגוסט 2025, זמן ישראל: קרעי תמך בתוכנית מבצעית בעזה, אך אמר כי “הפתרון האמיתי והעמוק לבעיית עזה יבוא רק עם קידום מלא של תוכנית ההגירה”, תוך שימוש בביטוי “כופין אותו עד שיאמר רוצה אני”; הדיווח: “קרעי: התוכנית החדשה — צעד אמיץ בדרך לניצחון מוחלט”. (zman.co.il)
7.17 - אמירותיו על ח״כים ומפלגות ערבים
- אוקטובר 2019, אמס: קרעי טען כי כחול לבן וליברמן מובילים לתרחיש של “ממשלת מיעוט עם המפלגות הערביות”; הדיווח הופיע תחת הכותרת “קרעי: ‘כחול לבן חותרים לממשלה עם הערבים’”. (emess.co.il)
- מרץ 2021, mako: לאחר שצחי הנגבי קרא לנהל משא ומתן עם רע״ם של מנסור עבאס לתמיכה מבחוץ, קרעי כתב “בשום פנים ואופן לא” ותקף את הנגבי; הדיווח: “שלמה קרעי במתקפה חריפה על צחי הנגבי: ‘החפרפרת של סער’”. (mako.co.il)
- יולי 2021, ערוץ 7: בדיון על חוק האזרחות טען קרעי כי הממשלה “מתבססת על תומכי טרור, גורמים אנטי ציוניים” ואינה מצליחה לשמור על מדינת ישראל בכוחות עצמה; הדיווח: “קרעי: חוק האזרחות נותן שליטה לעבאס”. (inn.co.il)
7.18 - מתקפותיו על שר הביטחון יואב גלנט
- מרץ 2023, ynet: לאחר שגלנט קרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית, קרעי אמר כי שר הביטחון “נכנע ללחץ השמאל”, “נותן רוח גבית לסרבנות ולהפיכה צבאית”; הדיווח: “חברי הליכוד תקפו את גלנט: ‘נכנע ללחץ השמאל, מדובר ברפיסות ובכניעה’”. (ynet.co.il)
- מרץ 2024, N12: קרעי תקף את גלנט על רקע חוק הגיוס וכתב כי “בבגדים מהודרים ובהילה ביטחונית החליט כי הוא השליט”; הדיווח: “קרעי נגד גלנט: ‘החליט שהוא השליט’”. (mako.co.il)
- יוני 2024, אייס: קרעי קרא לגלנט “הביתה” וטען כי “מי ששבוי בתפיסה של רפיסות ופוליטיזציה של המערכת, לא ראוי להנהיג את חיילינו”; הדיווח: “קרעי נגד גלנט: ‘הביתה! שבוי בתפיסה של רפיסות’”. (ice.co.il)
- ספטמבר 2024, ynet: קרעי תקף את גלנט כ“רופס, חלש - ולא מבין בביטחון”, והאשים אותו בשיתוף פעולה עם גנץ ואייזנקוט מתוך הליכוד; הדיווח: “קרעי במתקפה על גלנט: ‘רופס, חלש - ולא מבין בביטחון’”. (ynet.co.il)
7.19 - מתקפותיו על התקשורת
- ינואר 2023, כלכליסט: במסיבת העיתונאים על הרפורמה בתקשורת אמר קרעי כי יש “ציבור ענק שמרגיש זה שנות דור את כאבה של ההדרה וההשתקה בתקשורת הישראלית”; הדיווח: “ביטול הרישיונות לשידור חדשות וחלוקה מחדש של תדרי הרדיו”. (calcalist.co.il)
- מאי 2024, אייס: קרעי תקף אנשי צבא לשעבר באולפני הטלוויזיה שכינו לסיום המלחמה בעזה, וכינה אותם “חדלי אישים שתבוסתנותם אומנותם”; הדיווח: “שלמה קרעי תוקף בחריפות: ‘חדלי אישים שתבוסתנותם אומנותם’”. (ice.co.il)
- אפריל 2025, ערוץ 7: קרעי תקף חותמי עצומות ומכתבים נגד המשך הלחימה בעזה, כינה אותם “נמוכי קומה לאומית, חסרי אמונה ונעדרי תעצומות נפש”, וטען שהם נתמכים בידי “תקשורת חסרת אחריות”; הדיווח: “השר קרעי על חותמי העצומות: נמוכי קומה לאומית, נעדרי תעצומות נפש, קומץ קטן ורועש”. (inn.co.il)
7.20 - הקרבות שניהל במועצת הרשות השנייה
- אוגוסט 2024, ynet: בג״ץ הכשיר את מינוי ד״ר אודליה מינס לממלאת מקום יו״ר הרשות השנייה, אך השופטת גילה כנפי־שטייניץ הזהירה מפני חשש ליצירת “מסלול עוקף”; הדיווח: “בג״ץ הכשיר את החלטת קרעי למינוי יו״ר הרשות השנייה — ומתח ביקורת על היועמ״שית”. (ynet.co.il)
- מרץ 2026, אייס: בג״ץ דחה עתירה נגד מינויים למועצת הרשות השנייה, בהם יו״ר המועצה יפעת בן חי שגב, חיים שיין וכנרת בראשי; הדיווח: “הפסד לארגון העיתונאים: בג״ץ דחה את העתירה על המינויים ברשות השנייה”. (ice.co.il)
- יוני 2026, ישראל היום: בג״ץ הקפיא החלטות ממשלה למינוי מועצת הרשות השנייה החדשה, לרבות יו״ר המועצה המיועדת יפעת בן חי שגב, והעלה טענות בדבר “חשד כבד” להתפטרויות שנועדו לסכל החלטות קודמות; הדיווח: “מכה לקרעי: בג״ץ הקפיא את מינוי מועצת הרשות השנייה — ביקורת חריפה על השר”. (israelhayom.co.il)
- יוני 2026, בבלי: לפי הדיווח, שופטי בג״ץ ציינו “חשד כבד לשיבוש וסיכול החלטות בית המשפט” וייחסו חשיבות לסמיכות הזמנים ולמעורבות השר או מי מטעמו בהתפטרויות; המקור: “בג״ץ נגד התרגיל של קרעי: ‘חשד כבד לשיבוש וסיכול החלטות בית המשפט’”. (babli.co.il)
7.21 - מלחמתו בתאגיד השידור
- דצמבר 2022, אייס / גלי צה״ל: עוד לפני מינויו לשר, קרעי אמר בגלי צה״ל כי “אמרתי להפריט את התאגיד”; הדיווח: “תאגיד השידור ייסגר? ‘הציבור מממן בעל כורחו’”. (ice.co.il)
- ינואר 2023, העין השביעית: עם כניסתו לתפקיד, העין השביעית דיווח כי קרעי “נחוש לחסל את השידור הציבורי”, וכי על הכוונת נמצאות חטיבות החדשות והדיגיטל; הדיווח: “שר התקשורת שלמה קרעי מחשב מסלול מחדש: הרס השידור הציבורי יתחיל בחטיבת החדשות”. (the7eye.org.il)
- פברואר 2024, אייס: קרעי שלח מכתב חריף ליו״ר התאגיד גיל עומר בנוגע לסרט “1948 - לזכור ולשכוח”, וטען כי התאגיד “זרק מיליון שקל לפח”; הדיווח: “שלמה קרעי במכתב חריף: ‘הדבר חמור, התאגיד זרק מיליון שקל לפח’”. (ice.co.il)
- פברואר 2024, האגודה לזכויות האזרח: האגודה לזכויות האזרח תיעדה את פניית קרעי לתאגיד בדרישה לא לשדר את הסרט, לגנוז אותו ולא לאפשר את הפצתו, לצד רמיזה לשלילת תקציבים; המקור: “התערבות שר התקשורת בתכנים האמנותיים הנתמכים על ידי תאגיד השידור הציבורי”. (acri.org.il)
- ספטמבר 2025, mako: קרעי איים לשלול תקציבים מהתאגיד בעקבות שידור הסרט “1948 - לזכור ולשכוח”; הדיווח: “קרעי מאיים: נשלול תקציב מהתאגיד בעקבות הסרט ‘1948 לזכור ולשכוח’”. (mako.co.il)
7.22 - המלחמה שלו כנגד יו״ר הדואר
- יולי 2023, N12: היועמ״שית סירבה לייצג את קרעי ואמסלם בבג״ץ נגד הדחת יו״ר דואר ישראל מישאל וקנין, והודיעה על קשיים משפטיים מהותיים במהלך; המקור: “היועמ״שית לקרעי ואמסלם: לא אגן עליכם בבג״ץ נגד הדחת יו״ר הדואר”. (mako.co.il)
- יולי 2023, ynet: בג״ץ הוציא צו ביניים שהקפיא את פיטורי וקנין, והורה למדינה לנמק מדוע לא לבטל את ההדחה; הדיווח: “בג״ץ מקפיא את פיטורי יו״ר הדואר ומורה למדינה לנמק מדוע לא לבטל את ההדחה”. (ynet.co.il)
- יולי 2023, כלכליסט: בג״ץ הקפיא את פיטורי וקנין; לפי הדיווח, בא כוח הדואר טען כי מדובר בהדחה פוליטית, והזכיר פנייה של סמנכ״ל לשעבר בדואר, חבר מרכז ליכוד, לקרעי ביחס להמשך תפקידו של וקנין; המקור: “בג״ץ הקפיא את פיטורי יו״ר הדואר מישאל וקנין”. (calcalist.co.il)
- דצמבר 2023, גלובס: בג״ץ המליץ לקרעי ולאמסלם לבטל את הפיטורים, וציין כי אם לא יעשו זאת — צפוי פסק דין; הדיווח: “בג״ץ לאמסלם וקרעי: בטלו את פיטורי יו״ר הדואר מישאל וקנין”. (globes.co.il)
- ינואר 2024, כלכליסט: קרעי ואמסלם הודיעו לבג״ץ כי הם דוחים את המלצת השופטים לבטל את הדחת וקנין; הדיווח: “קרעי ואמסלם דוחים המלצת שופטי בג״ץ לבטל הפיטורים של יו״ר הדואר”. (calcalist.co.il)
- מרץ 2024, כלכליסט: בג״ץ ביטל סופית פה אחד את החלטת קרעי ואמסלם להדיח את יו״ר הדואר, וקבע כי השרים אינם מוסמכים לפטר דירקטור לפי שיקול דעתם אלא רק בהתקיים נסיבות שבדין; הדיווח: “בג״ץ ביטל החלטת השרים קרעי ואמסלם להדיח את יו״ר הדואר”. (calcalist.co.il)
7.23 - מסלולים עוקפים שקידם בהם את חוק התקשורת
- דצמבר 2025, ישראל היום: הקמת ועדה מיוחדת לחוק התקשורת תוארה כמהלך שיזם קרעי “כדי לעקוף את ועדת הכלכלה”; בראש הוועדה הוצבה גלית דיסטל אטבריאן; המקור: “מליאת הכנסת אישרה את הקמת הוועדה לדיון בחוק התקשורת”. (israelhayom.co.il)
- דצמבר 2025, כלכליסט: יועמ״שית הכנסת שגית אפיק הזהירה כי הקמת הוועדה המיוחדת במקום דיון בוועדת הכלכלה מהווה “פגם שורשי”; הדיווח: “בניגוד לעמדת יועמ״שית הכנסת: אושרה הקמת ועדת התקשורת”. (calcalist.co.il)
- 2026, וואלה ברנז׳ה: אפיק המליצה להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדת הכלכלה, תוך ביקורת על פגמים בהליך וקשיים בלוחות הזמנים, בחוסר גיבוש הנוסח ובהעדר הכרעות בסוגיות מרכזיות; המקור: “‘פגמים בהליך’: יועמ״שית הכנסת בולמת את חוק השידורים של קרעי”. (b.walla.co.il)
7.24 - ביטול ההפרדה המבנית בין ערוצים מסחריים לחברות החדשות שלהם
- 2025, אייס: לפי דיווח אייס על חוק השידורים, אחד מרכיבי הרפורמה הוא הסרת רגולציה סביב פתיחת חברת חדשות, כך שכל ערוץ יוכל להקים חברת חדשות ולהתחרות; המקור: “שר התקשורת שלמה קרעי: ‘הרפורמה הזאת תעבור, ירצו או לא ירצו’”. (ice.co.il)
- 2025, עמדת ארגוני תקשורת / הכנסת: מסמך שהוגש לוועדה הצביע על “ההפרדה המבנית וצמצום המגבלות על החזקות צולבות” כאחד ההיבטים הבעייתיים בהצעת החוק; המקור: “עמדתנו בעניין הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2025”. (fs.knesset.gov.il)
- ינואר 2023, כלכליסט: כבר בהצגת התוכנית הראשונית דווח כי קרעי מבקש לבטל את הצורך ברישיון לשידור חדשות — מהלך הנוגע בליבת ההפרדה והפיקוח על חברות החדשות; המקור: “ביטול הרישיונות לשידור חדשות וחלוקה מחדש של תדרי הרדיו”. (calcalist.co.il)
7.25 - קידום סגירת גלי צה״ל
- מאי 2020, כיכר השבת: קרעי הניח על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק להפרטת או סגירת גלי צה״ל ותאגיד השידור הציבורי; המקור: “שלמה קרעי מ‘הליכוד’ הניח שתי הצע״ח; לסגור את גל״צ ואת כאן”. (kikar.co.il)
- ינואר 2023, כיכר השבת: קרעי אמר כי “אין מקום לתאגיד” וכי צריך “להפריט גם את גלי צה״ל”; המקור שהופיע בתוצאות החיפוש: “שר התקשורת שלמה קרעי: ‘אין מקום לתאגיד, צריך להפריט גם את גלי צה״ל’” — קישור זה הוא תוצאת חיפוש משנית ברוסית שמפנה לאייטם כיכר השבת; נדרש אימות נוסף של כתובת המקור הראשונית. (ru.wikipedia.org)
- נובמבר 2024, אייס: דווח כי קרעי וח״כ טלי גוטליב מקדמים הצעות להפרטת התאגיד, ובמקביל קרעי החל לקדם הצעה להפרטת גלי צה״ל; המקור: “‘תוך שנתיים גלי צה״ל יימחקו’: היעד הבא של השר קרעי נחשף”. (ice.co.il)
- 2025, עתירה נגד סגירת גל״צ: בעתירה לבג״ץ נגד סגירת גלי צה״ל הוזכרה הצעה ממשלתית שמקודמת על ידי קרעי, לצד הליכי החקיקה בוועדת דיסטל; המקור: “עתירה לבג״ץ נגד סגירת גלי צה״ל”. (mqg.org.il)
7.26 - השינויים שביקש לקדם במדידת הרייטינג
- יולי 2023, בחדרי חרדים: בהצגת הרפורמה דווח כי קרעי מתכוון “לפתח מודל מדרוג חדש לשיקוף נתוני רייטינג אמינים”; המקור: “ביטול הרשות השנייה: קרעי הציג את תוכניתו לשוק התקשורת”. (bhol.co.il)
- 2025, אייס: בדיווח על חוק השידורים צוין כי הרפורמה כוללת “שינוי מערך הרייטינג בישראל והוצאתו מוועדת המדרוג”; המקור: “שר התקשורת שלמה קרעי: ‘הרפורמה הזאת תעבור, ירצו או לא ירצו’”. (ice.co.il)
- 2026, מסמך הכנסת על סעיף 98: מסמך שהוגש סביב סעיף 98 להצעת החוק עסק ביצירת כלי מדידה אחיד ומוסכם לשיעורי הצפייה, המשמשים בסיס לתמחור תשדירי פרסום ומשפיעים על לוחות השידורים; המקור: “סעיף 98 להצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ה–2025”. (fs.knesset.gov.il)
7.27 - הוראתו לעובדי משרדו שלא להכיר בסמכות היועמ״שית ובצו בג״ץ
- נובמבר 2025, וואלה / 103FM: קרעי אמר כי “על פי החוק, היועמ״שית היא ‘לשעבר’” וכי “בג״ץ הוא לא החוק”; הדברים מהווים בסיס פומבי לעמדתו בדבר אי־הכרה בסמכות היועמ״שית ובמעמד החלטות בג״ץ, אף שבתוצאות החיפוש שנבדקו לא אותר נוסח מלא של הוראה מנהלית רשמית לעובדי משרד התקשורת; המקור: “שר התקשורת קרעי במתקפה: ‘בג״ץ הוא לא החוק’”. (news.walla.co.il)
- 2026, המחדש / קול ברמה: קרעי קרא לממשלה שלא לציית לבג״ץ שלדבריו עושה “הפיכה משטרית”, ולהפסיק את משכורת היועמ״שית המודחת ולמנוע את כניסתה לישיבות הקבינט; המקור: “הממשלה לא צריכה לציית לבג״ץ שעושה הפיכה משטרית”. (hm-news.co.il)
- מרץ 2026, העין השביעית: לפי הדיווח, ברשתות קרעי הציג עצמו כמי שאמר לשופטי בג״ץ שלא יציית להם, אולם בפרוטוקול/בדיון עצמו התחייב לכבד את פסק הדין; המקור: “כמה זה אפס בגימטריה?”. (the7eye.org.il)
7.28 - פסיקת בג״ץ בנוגע לפיטורין במועצת הרשות השנייה
- מרץ 2026, אייס: בג״ץ דחה עתירה נגד מינויים למועצת הרשות השנייה, אך העתירה עצמה עסקה בטענות למחטף מינויים, פוליטיזציה ופגיעה בדמוקרטיה; הדיווח: “הפסד לארגון העיתונאים: בג״ץ דחה את העתירה על המינויים ברשות השנייה”. (ice.co.il)
- יוני 2026, ישראל היום: בהחלטה מאוחרת יותר, בג״ץ הקפיא את החלטות הממשלה למינוי מועצת הרשות השנייה החדשה, לרבות יו״ר המועצה יפעת בן חי שגב, והורה להותיר את המועצה היוצאת בתפקידה עד להכרעה בעתירות; הדיווח: “מכה לקרעי: בג״ץ הקפיא את מינוי מועצת הרשות השנייה — ביקורת חריפה על השר”. (israelhayom.co.il)
- יוני 2026, בבלי: לפי הדיווח, בג״ץ התייחס ל“תרגיל התפטרות” במועצה, הצביע על חשד לשיבוש וסיכול החלטות בית המשפט, וציין “מעורבות של השר או מי מטעמו” ו“סמיכות זמנים מעוררת תמיהה”; המקור: “בג״ץ נגד התרגיל של קרעי: ‘חשד כבד לשיבוש וסיכול החלטות בית המשפט’”. (babli.co.il)