אמיר אוחנה

אוחנה נולד וגדל בבאר שבע, בנם השלישי של אסתר ומאיר שמעון אוחנה, יוצאי מרוקו שעלו לישראל בשנות ה-50. בנעוריו עברה משפחתו מהעיר באר שבע ליישוב הסמוך להבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון. את שירותו הצבאי עשה במשטרה הצבאית. במהלך שירותו נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב-סרן במילואים. לאחר שחרורו למד בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל ובו הוסמך לתואר ראשון. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז מרכז, ולאחר מכן עבד במשך כעשור כעורך דין העוסק במשפט פלילי (ויקיפדיה).

אוחנה יצא מהארון בגיל 15 כהומוסקסואל. מתגורר בתל אביב עם בן זוגו, אלון חדד, וילדיהם התאומים, שנולדו באוגוסט 2015 בהליך פונדקאות באורגון שבארצות הברית. אוחנה הוא אביו הביולוגי של הבן וחדד הוא האב הביולוגי של הבת. אוחנה הוא ממייסדי קבוצת ״גאווה בליכוד״, תא הלהט״ב של תנועת הליכוד, שהוקם ב-2011, ומדצמבר 2014 כיהן כיו״ר הקבוצה (ויקיפדיה).

הכניסה לחיים הפוליטים

ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום. בהשבעתו הציג עצמו: ״אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית״ (רשת 13 2015).

טרם השבעתו התראיין לכתבה ב״כאן11״ על ההזדמנות שניתנה לו ואמר: מה אני שחושב שהוא צודק, זה מה שאפעל למענו: שיוויון חרויות להט"בי מלא״ (מבט כאן 11 2015).

למרות הצהרותיו, עם כניסתו לכנסת בינואר 2016, בחר אמיר אוחנה למקד את פעילותו הציבורית דווקא בנושא הקלות בנשיאת נשק אישי לאזרחים, ולא בנושאים חברתיים או בזכויות להט״ב. כבר ב־9 בינואר 2016, על רקע גל פיגועי הטרור, אמר אוחנה: ״אמשיך לעודד אזרחים שומרי חוק לשאת נשק ולגבות את מי שיעשה בו שימוש כחוק״ (וואלה 2016).

בפברואר 2016 הוא אף היה בין יוזמי השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל, שהוקמה בכנסת במטרה להרחיב את מתן הרישיונות לנשק לאזרחים, בדגש על חיילי מילואים ואזרחים ללא עבר פלילי. בכנס השקת השדולה שנערך ב־15 בפברואר 2016 טען אוחנה כי: ״...לאפשר לישראלים ולישראליות לממש את זכות ההגנה העצמית. מי שמעוניין לרצוח - יודע לעשות זאת באמצעים אחרים (כפי שלמרבה הצער אכן קורה לרוב), אך מי שמעוניין להתגונן - אין לו אמצעים אחרים והוא זקוק לאקדח להגנה עצמית…״ (פייסבוק אוחנה 2016).

עם כניסתו כחבר כנסת צויין לראשונה בכנסת בפברואר 2016 יום זכויות הלהט״ב. בפתחו של היום הזה הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי״כל אדם נברא בצלם אלוהים״, בעוד אוחנה הבטיח כי ״המטרה הנכספת של שוויון מלא תושג״ (ynet 2016).

עם זאת, יום לאחר מכן, הקואליציה הצליחה לדחות שש הצעות חוק לטובת הקהילה הגאה שהוצעו על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה. מי שלא נכח בהצבעות ועזב את המליאה היה הח״כ הטרי והלהט״ב אמיר אוחנה. האירוע גרר ביקורת חברתית קשה נגד אוחנה שהופנתה כלפיו משלל ארגוני להטבים. הוא בתגובה כתב פוסט: ״… חברי קואליציה מחויבים למשמעת קואליציונית. הם אינם אדונים לעצמם. אין בישראל כמעט חופש הצבעה, ואין חופש היעדרות. רק אתמול התחלתי לכהן כחבר בועדת החוץ והביטחון ובועדת הכנסת, לאחר שחבר אחר בקואליציה הוצא מהן כי נעדר מהצבעות במליאה. אבל, ובניגוד למה שאמרתי מתחילת הדרך (כי אצביע עם הקואליציה אם דעתי לא תתקבל) הרגשתי שאינני יכול להצביע נגד הקהילה, נגד עצמי״ (פייסבוק 2016).

בעקבות הביקורת הקשה כלפיו, ימים ספורים לאחר העדרותו מההצבעות הודיע ח״כ אמיר אוחנה מהליכוד, כי הגיע לסיכום עם שר הרווחה דאז, חיים כץ, על הגדלה תקציבית לשירות הפסיכו-סוציאלי המסייע בין היתר לנזקקים מהקהילה הגאה. אוחנה הודה לשר על ״הצלת נפשות״. אך המהלך היה ברור לכולם הצלת נפשו שלו. על פי הסיכום, יוכפל תקציב השירות מכ-200 אלף שקל בשנה ל-400 אלף שקל, סכום זניח במונחים ממשלתיים (כלכליסט 2016).

ביולי 2017 הוקמה בכנסת ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ אמיר אוחנה, שמטרתה הייתה לקדם את חוק הלאום. החוק עבר ב-2018 על אף שנטען שהחוק פוגע בשוויון, במעמד המיעוט הערבי, ובנוסף במיעוט הדרוזי שרואה עצמו כחלק מהמדינה ואף משרת בצבא. שעל כך יאמר בהמשך: ״בעתיד, כשיסתכלו אחורה, חוק הלאום הוא מה שיזכרו״ (מקור ראשון 2018).

כשר המשפטים

אוחנה שבר תקרת זכוכית נוספת כאשר מונה לשר המשפטים הזמני והיה להומוסקסואל הראשון בתפקיד בכיר כזה. ב־5 ביוני 2019 מונה אוחנה לשר המשפטים ע״י ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעיתוי רגיש במיוחד שבו מערכת אכיפת החוק ניהלה חקירות מתקדמות נגד נתניהו עצמו. פרשנים מסביב הבינו את המהלך - למנות שר שהיתה לו ביקורת מבעוד מועד על מערכת המשפט ובמקביל אדם נאמן לראש הממשלה. רבים גם העריכו, שאוחנה חייב את המינוי ליאיר נתניהו הבן, שנחשב למקורב אליו (מעריב 30.10.19).

אוחנה תקף לא פעם את מערכת המשפט בישראל והעומדים בראשה. בעבר התבטא בחריפות נגד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, ונגד בג״ץ ושופטיו. ב-2017, בעקבות החלטת בג"ץ לאסור החזקת גופות מחבלים על בסיס החוק הקיים, טען אוחנה כי הממשלה עשויה להחליט שלא לכבד יותר את פסיקות בג"ץ. "אני חושב שבג״ץ הולך ומתקרב לעבר נקודה שבה הממשלה תצטרך להכריע, וזה דבר קשה שאני הולך להגיד, האם ממשיכים לקיים את החלטות בג"ץ, משום שהוא מתערב ברגל גסה", אמר אז בתוכנית שישי בחמש ב"כאן". "מה שקורה זה פוטש נגד הממשלה" (הארץ 2017).

ב-2017 קידם אוחנה לראשונה את "חוק היועצים המשפטיים", הצעת חוק פרטית הקוראת לאפשר לשרים לבחור את היועצים המשפטיים של משרדיהם כמשרת אמון, כדי לסכל מצבים שבהם יועצים מונעים משרים לממש את מדיניותם בגלל מכשלות משפטיות. אז אמר אוחנה: "נעשה סוף לשלטון המשפטנים. יועץ משפטי אמור לסייע לשר להגשים את המדיניות עליה נבחר ולא להיות 'שר על' שמטרפד ומסנדל בהתאם להשקפת עולמו. שר שלא מתיישר לפי היועץ המשפטי שלו למעשה מסונדל כיום למשך שנות כהונתו". על ההצעה שיזם חתמו 24 ח"כים נוספים מהקואליציה, אך בסופו של דבר היא לא קודמה (הארץ). בראיון לאתר "מידה" בינואר 2019 התייחס לכך אוחנה, ואמר: "אני סברתי שנכון יהיה שהשר ימנה בעצמו את היועץ המשפטי למשרדו, כדי שזה יסייע לו לקדם את המדיניות לשמה נבחר, אבל אז גיליתי את עוצמת ההתנגדות של אלה שהתרגלו לשלוט מבלי להיבחר – המשפטנים והשמאל".

בראיון בכאן ב' בפברואר 2018, אמר אוחנה כי "לא כל פסיקה צריך לבצע, כמו שלא כל חוק צריך לבצע… חוקי גרמניה הנאצית היו חוקים שאסור היה לבצע אותם. כמו שיש פקודות בלתי חוקיות וחוקים בלתי חוקיים, אז יש גם פסיקות בלתי חוקיות"... הוא הוסיף: "יש פסיקות בג"ץ בלתי חוקיות בעליל" (כאן 2018).

בינואר 2019 עם פרסום הפרטים הראשונים בפרשת אפי נוה באמצע ינואר, מתח ביקורת על צווי איסור הפרסום שהוטלו עליה. "כשהפרטים ייחשפו תבינו כמה ריקבון ושכרון כוח יש במערכת המשפטית", כתב בטוויטר (טוויטר אוחנה 2019).

בקדנציה הקצרה שלו כשר המשפטים נדמה כי בכל כמה ימים עורר סערה. בשבוע הראשון שלו כשר הוא התראיין לעמית סגל בחדשות 12 ודחה את הטענה שמטרת מינויו היא הפקדת איש מטעם נתניהו על המערכת המשפטית, בשל מצבו המשפטי.

במהלך הריאיון אמר השר אוחנה שיש פסיקות בג"ץ שהממשלה לא חייבת למלא. "לתפיסתי, האחריות הראשונה והעליונה של כל מדינה - היא לשלומם ולביטחונם של אזרחיה". עוד הוסיף אוחנה שהוא נערך לאפשרות שבפרקליטות ״יתפרו לו תיק״ במסגרת תפקידו. על הטענות שנשמעו לפיהן קיבל את התפקיד כדי לחלץ את רה"מ נתניהו ממצבו המשפטי, אמר אוחנה כי הוא "תומך נלהב של פסקת ההתגברות, הרבה הרבה לפני חקירות נתניהו", ואף הדגיש כי תמך בעבר בהחלטות של שמירת חסינות. אוחנה שב והבהיר כי הוא עומד מאחורי דבריו שהיועץ המשפטי לממשלה ניהל את תיקי נתניהו בדרך לא הוגנת. על בכירי הפרקליטות: "מי שבעמדה הזאת יש לו חזקת הגינות. להבטיח לך שתמיד בפרקליטות יש מלאכים צחורי כנפיים - לא יכול להגיד". אוחנה ענה בריאיון לביקורת נגדו שהגיעה בעיקר מהקהילה הלהט"בית, לפיה הוא פועל נגד בית המשפט ובג"צ כשאותו מוסד העניק לו את הזכויות שלו כהומוסקסואל. "ברמה העובדתית הדבר החשוב ביותר שנעשה עבור להט"ב נעשה בכנסת - ולא בבג"צ" (N12 2019) דבר שהוא כמובן לא נכון, בג״ץ הוא הגוף שאיפשר הכרה בנישואי חד מיניים שנישאו בחוץ לארץ ואיפשר הליך פונדקאות.

הביקורת על התבטאויותיו מיהרה להגיע מכל הכיוונים. נשיאת העליון דאז אסתר חיות הגיבה הגיבה: "יש לראות בחומרה את העובדה ששר משפטים, ביום השבעתו, בוחר לשתף בהשקפת עולם שלפיה לא את כל פסקי הדין של ביהמ"ש חייבים לכבד, בין תפיסת עולם זו ובין אנרכיה - הדרך קצרה". גינויים נשמעו גם מיועץ המשפטי לממשלה של אותם ימים, מנדלבליט, ומלשכת עורכי הדין. אפילו גלובס 2019. נתניהו נאלץ אז להרגיע את הרוחות ויצא בהצהרה: "החלטות בית המשפט מחייבות את כולם" (טוויטר נתניהו 2019).

הקדנציה של אוחנה כשר המשפטים התאפיינה כמו פתיחתה בעיקר בהתנגשות מול בכירי משרדו עימותים פוליטים וניסיון להחלשת תפקידו של בית המשפט. כל אלו על רקע החקירות שהתקיימו בנוגע לראש הממשלה (דה מרקר 2020).

באוקטובר 2019 עת החלו לחקור את יועציו של ראש הממשלה, אוחנה יצא במתקפה פומבית במסגרת מסיבת עיתונאים, על הפרקליטות וטען שיש “פרקליטות בתוך הפרקליטות” שמחסלת קריירות ציבוריות ומנהלת יחסי “תן וקח” עם עיתונאים (הארץ 2019). אוחנה המשיך בהתנגחויות מול מערכת אכיפת החוק ובנובמבר 2019 - ניסה אוחנה להשתמש בחסינותו כשר בממשלה וחשף מעל בימת המליאה בכנסת פרטים אודות אמצעי החקירה שהופעלו על עד המדינה בתיקי נתניהו - ניר חפץ (הארץ 2019).

במהלך כהונתו כשר המשפטים, ניהל אמיר אוחנה מאבק טעון סביב מינויים ופיטורים בצמרת משרד המשפטים והפרקליטות, שנתפס בעיני מבקריו כניסיון פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק. כבר באוגוסט 2019, בעיצומה של ממשלת מעבר, הדיח את מנכ״לית משרד המשפטים אמי פלמור וניסה למנות מנכ״ל מטעמו כמשרת אמון, מהלך שבג״ץ הקפיא בעקבות עתירות, על זעזוע משרד בתקופה פוליטית נפיצה (כאן 11 2019). בהמשך פתח אוחנה בעימות עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סביב מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה: תחילה מינה את אורלי בן־ארי בניגוד לעמדת היועמ״ש, ובהמשך את דן אלדד גם כן בניגוד לעמדת היועמ"ש. בכירי פרקליטות לשעבר, לשכת עורכי הדין ופרשנים משפטיים טענו כי מדובר במהלך שיטתי שמטרתו לערער את עצמאות מערכת האכיפה דווקא בזמן ניהול תיקי נתניהו.

בכירים בליכוד נמנעו מתיק המשפטים בעיתוי שבו שימש שכפ״ץ לנתניהו, אך לאוחנה היה פחות מה להפסיד. ככל שהחריף את המתקפות על מערכת המשפט כך הרוויח חשיפה ופופולריות בליכוד (דה מרקר 2020).

כשר לבטחון פנים

אוחנה כיהן כשר לביטחון פנים בין מאי 2020 ליוני 2021. תקופתו התאפיינה בקו של נאמנות פוליטית הדוקה לראש הממשלה בנימין נתניהו. על הפרק בקדנציה שלו היו מינוי מפכ"ל משטרה, שלא מונה שנתיים, מינוי ניצב בתי הסוהר, ועל כל אלה מרחפת החלטתו של מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה דאז להעמיד לדין את ראש הממשלה נתניהו. עם כניסתו לתפקיד שר לביטחון הפנים הפכו ההפגנות נגד נתניהו לאחד הנושאים המרכזיים שעל סדר יומו ואוחנה נקט קו שנתפס בעיני מבקריו כניסיון להשפיע פוליטית על פעילות המשטרה.

במהלך קיץ 2020, על רקע מגבלות הקורונה, קידם אוחנה צעדים שנועדו לצמצם את ההפגנות, בטענה שהן מסכנות את בריאות הציבור. לאחר שבית המשפט העליון קבע כי אין למנוע את קיום ההפגנות וכי הזכות להפגין גוברת, אמר אוחנה למפקד מחוז ירושלים: “אני מבקש לאתגר את אותה פסיקה של בית המשפט”. האמירה עוררה סערה ציבורית ונתפסה כהתנגשות ישירה עם סמכות בג״ץ (מעריב 2020).

באותה תקופה אוחנה ראיין מועמדים לתפקיד מפכ״ל המשטרה ודווח כי הוא שאל אותם במפורש כיצד יפעלו מול ההפגנות בבלפור. עצם העלאת סוגיית המחאה הפוליטית בראיונות מקצועיים עוררה ביקורת חריפה, שכן נתפסה כניסיון להבטיח קו תקיף כלפי מחאה שמכוונת ישירות נגד ראש הממשלה (רשת 13 2020).

בשטח המחאות וההפגנות באותה עת נרשמו עימותים קשים בין שוטרים למפגינים, כולל שימוש במכת״זיות, מעצרים רבים וקנסות. חרף תיעוד נרחב של אלימות שוטרים, אוחנה גיבה באופן עקבי את המשטרה ואף לחץ על הבכירים בה ודחה את הביקורת הציבורית (הארץ 2020).

באותה העת אוחנה ספג ביקורת קשה הן מהציבור על היד הקשה שהוא מנחה בה את המשטרה וההתערבות הפוליטית כנגד המחאות, ומנגד בתוך הליכוד קרנו ירדה מאחר שהוא ספג ההאשמות על קבלת תיקים מנתניהו מתוך הצמדות אליו ולעקרונותיו ובפועל גם לא סיפק את הסחורה (זמן 2020).

אסון מירון - אחריות אין פירושה אשמה

אחד האירועים הגדולים שקרו תחת פיקודו כשר לבטחון פנים הוא אסון הר מירון בל״ג בעומר, 30 באפריל 2021, שבו נהרגו 45 בני אדם ונפצעו עשרות. המשרד לביטחון הפנים, שבראשו עמד, היה אחראי על משטרת ישראל, הגוף המרכזי שאמון על ניהול האירוע והבטיחות בו. כבר בימים שלאחר האסון הופנתה ביקורת קשה כלפי אוחנה, בטענה כי המשרד והמשטרה התעלמו מאזהרות חוזרות ונשנות לאורך שנים בנוגע לסכנות האתר והצפיפות בו (מעריב 2022).

לאחר האסון התבטא אוחנה במשפט האלמותי שהפך למזוה איתו ועם המקרה: … "אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה…" (פייסבוק אוחנה 2021).

בדו״ח ועדת החקירה הממלכתית לאסון, שהמלצותיו פורסמו ב-2024, נקבע כי אוחנה נושא אחריות אישית לאסון ואף קבעה כי אינו ראוי לכהן בעתיד כשר לביטחון הפנים או בתפקיד מקביל (ynet 2024).

הבריחה מכלא גלבוע

עוד אירוע שאירע במהלך כהונתו של אוחנה כשר לביטחון הפנים בספטמבר 2021 התרחש מחדל הבריחה מכלא גלבוע, כאשר שישה אסירים ביטחוניים נמלטו דרך מנהרה – אירוע שזעזע את מערכת הביטחון והוגדר כאחד הכשלים החמורים בתולדות שב״ס. מי שהייתה אז ניצבת בתי הסובר הייתה קטי פרי, שנבחרה לתפקיד ע"י אוחנה עצמו. ועדת הבדיקה הממשלתית שמונתה הצביעה על כשלים מערכתיים קשים, אך בכל הנוגע לאחריות אישית הסתפקה בהערה בלבד לנציבה. הביקורת הציבורית הדגישה כי אוחנה, שמינה את פרי והיה אחראי על שב״ס, לא נדרש לשלם מחיר בעקבות המחדל (מעריב 2023).

יו״ר הכנסת

ב-29 בדצמבר 2022, עם גיבוש הקואליציה החדשה, נבחר אוחנה ליושב ראש הכנסת.

טרם כניסתו לתפקיד, עם פתיחת משפט נתניהו במאי 2020- היה אוחנה בין קהל התומכים של נתניהו במשפט כדי להביע עמדת נגד למערכת האכיפה והמשפט (הארץ 2020).

בספטמבר 2023 לקראת הדיונים בבג״ץ על ביטול עילת הסבירות וחוק הנבצרות, אמר אוחנה בנאום: ״הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה״ והבהיר שאם בית המשפט העליון יפסול חוק יסוד, ״כל ההחלטות שבג״ץ קיבל על בסיס מעמדם העליון… בטלות ומבוטלות״ (ynet 2023). בנאומים אלו אוחנה הציג את הרפורמה כהכרח לאיזון בין הרשויות, אך מבקריו ראו בהם איומים על הפרדת הרשויות וערעור עצמאות בית המשפט (אתר החדשות דבר). אוחנה אף קרא לקדם הקמת ״בית משפט לחוקה״ שיחליף את בג״ץ ויכלול גם נציגי ציבור ולא רק משפטנים. מהלך שתומכיו הגדירו כביטוי לריבונות העם, אך מבקריו תיארו כהחלשת הביקורת השיפוטית (mako 2023).

אחרי אסון שבעה באוקטובר

לאחר אירועי מלחמת ה-7.10 ומלחמת חרבות ברזל הכנסת תחת ניהולו של אוחנה עמדה במרכז אירועי מתיחות סביב משפחות החטופים והמשפחות השכולות בעיקר סביב הדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית. בדיון שנערך במליאה בנושא במרץ 2025, נמנעה כניסתם של משפחות חטופים והרוגים ע"י משמר הכנסת. לטענת אוחנה הייתה מגבלת מקום של 15 אנשים. אנשי משמר הכנסת התעמתו עם המשפחות (ישראל היום 2025). גם עינב צנקאוקר אמו של החטוף שהושב מתן צנקאוקר הורחקה מהמשכן למספר שבועות בעקבות אירועים חריגים והפרות סדר (ישראל היום 2025). המשפחות קראו לאפשר כניסה חופשית ולאפשר לבני משפחה לזעוק את אשר על ליבם (טיימס אוף ישראל).

ב-2025, כשנבחר השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, אוחנה יחד עם שר המשפטים יריב לוין וראש הממשלה, בחרו לא להשתתף בטקס ההשבעה. במכתב ששיגר קבע אוחנה כי הליך הבחירה בשופט עמית היה "עקום מיסודו" (גלובס 2025). החרם על בחירתו נמשך כאשר בחר שלא להזמין את עמית ואת היועמ"שית גלי בהרב מיארה לכינוס ההיסטורי במליאה בביקורו של טראמפ על רקע השבת החטופים וסיום הלחימה בעזה (כלכליסט 2025). בפתיחת מושב הכנסת של החורף באוקטובר 2025, אוחנה עורר סערה מיד בתחילתו כשהציג את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית כ״שופט העליון״.

הנשיא יצחק הרצוג, שנאם אחריו, התייחס לתקרית ונזף בקואליציה. אוחנה אף הקדיש את נאום הפתיחה של המושב להמשיך ולתקוף מערכת המשפט על מה שכינה "רמיסת הכנסת ופגיעה בדמוקרטיה" (ynet 2025).

באותו אירוע, בחר אוחנה להסיר את סיכת החטופים כשעוד גופות החטופים נותרו בעזה. האקט עורר זעם בקרב משפחות החטופים החללים (ווינט 13.10.25).

סערה ציבורית נוספת שיצר אוחנה בדצמבר הייתה סביב יו״ר הפרלמנט פרגוואי ראול לאטורה ידיד ישראל שהגיע לביקור בישראל. אוחנה, שניסה לבטל את עדותו של נתניהו בבית המשפט ולא הצליח הגה את הרעיון שהחבר מפרגוואי יגיע לבקר את ראש הממשלה, ממש בין כותלי בית המשפט. 

לאטורה נענה לבקשה לאחר שנמסר שזו האפשרות היחידה שלו לפגוש את ראש הממשלה. כדי לקיים את הפגישה, לאטורה הגיע לבית המשפט בתל אביב - ואף נכנס לאולם העדות עצמו. הוא הגיע לצד אוחנה, ואמר לנתניהו: "אחי כאן סיפר לי כמה לא הוגן המשפט הזה". . אוחנה אמר: "אף אחד לא היה שומע על הביקור הזה אם לא היית בא לפה". לאטורה חטף ביקורת על כך ששיתף פעולה עם נתניהו וסביבתו (ynet 2025). האופוזיציה החרימה את הנאום שלו במליאת הכנסת והוא מצא עצמו מול אולם כמעט ריק. גם הגורמים ממשרד החוץ שארגנו את ביקורו של לאוטרה בבית המשפט לא אהבו את הרעיון וטענו שמדובר במהלך פוליטי בלבד (N12 2025).

עוד בדצמבר 2025 הסוער של אוחנה נחשף כי הוא נפש עם שרוליק איינהורן, החשוד בפרשות קטאר והמסמכים, בשגרירות בוושינגטון. זו הפעם הראשונה מאז התפוצצות הפרשות שבה נפגש איינהורן עם דמות מקורבת לנתניהו. יו״ר הכנסת אישר את דבר הפגישה שהתרחשה באירוע שארגן הג'רוזלם פוסט, שעורכו הראשי של העיתון צביקה קליין נחקר במרץ בחשד למעורבות בפרשת קטאר (הארץ 2025).