יועז הנדל

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• יועז הנדל נולד ב־22 במאי 1975 בפתח תקווה; לפי פרופילי כנסת/מאגרי כנסת הוא גדל באלקנה שבשומרון, ברקע ציוני־דתי, ובהמשך התגורר בנס הרים. פרופיל ערוץ הכנסת מתאר את מסלולו לפני הכנסת: שירות ביחידה מיוחדת, מחקר, תקשורת, ניהול מכון ציבורי וכניסה לתל"ם בינואר 2019 ערוץ הכנסת - יועז הנדל; מאגר זמן כנסת מציין את תאריך הלידה המדויק ואת עיקרי קורות החיים זמןכנסת- יועזהנדל.
• השכלתו האקדמית התמקדה בהיסטוריה צבאית ועתיקה: הנדל למד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב, והשלים דוקטורט בנושא “אמצעי המודיעין בעולם העתיק - ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא”; רשומת הספרייה הלאומית מציינת את המחבר “הנדל, יועז, 1975-” ואת שנת 2009 הספרייה הלאומית - עבודת הדוקטורט. בהמשך פרסם מאמרים ומחקרים על מודיעין, יחידות מיוחדות ומילואים, ובהם “כישלונות המודיעין הטקטי במלחמת לבנון” בינואר 2007 בכתב העת עדכן אסטרטגי INSS - עדכן אסטרטגי 9.3.
• בשירות הצבאי התגייס ב־1993 לשייטת 13, עבר מסלול לוחם וקורס קצינים, ושימש מפקד צוות ובהמשך מפקד פלוגה; לפי ערוץ הכנסת השתתף גם במבצע “ענבי זעם” בדרום לבנון ערוץ הכנסת - שירות צבאי. כמילואימניק הגיע לדרגת סגן־אלוף, ולפי אותו פרופיל לחם במלחמת לבנון השנייה ובמבצע “עופרת יצוקה” זמןכנסת- שירותומילואים. המיקוד שלו במערך המילואים הופיע כבר במאמר “שובו של מערך המילואים”, שבו כתב בפברואר 2008 כי “ביטחוננו בנוי קודם כול ובעיקר על מערך המילואים” - ציטוט שהובא במסגרת דיון על מודל המילואים הישראלי INSS - שובו של מערך המילואים.
• לפני הפוליטיקה עסק הנדל בעיתונות ובפרשנות: היה בעל טור ב“ידיעות אחרונות”, פרשן ביטחוני ב“מקור ראשון”, מגיש בגלי צה״ל, ופרסם ספרים ביטחוניים, בהם “תנו לצה״ל לנצח” עם זכי שלום עברית - תנו לצה״ל לנצח ו“ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים” עם יעקב כץ קטלוג ספרייה - ישראל נגד איראן. בשנת 2012 פרסם גם את ספר הילדים “אבא יוצא למילואים”; בראיון ל“גלובס” ביוני 2012 אמר: “בתי בטוחה שבמילואים מחלקים מתנות” גלובס - 2012, והספר מוצג כיום כטקסט שמסביר לילדים את חוויית המילואים עברית - אבא יוצא למילואים.
• בפברואר 2012 התפטר הנדל בעקבות פרשת נתן אשל, לאחר שהיה בין הבכירים שהעבירו מידע ליועץ המשפטי לממשלה; ynet דיווח ב־22 בפברואר 2012 כי “דווקא חושף פרשת נתן אשל משלם את המחיר” ynet - התפטרות הנדל. ב־N12 תוארה השתלשלות הפרשה “מהפנייה של ד״ר הנדל להאוזר” ועד הפנייה ליועמ״ש N12 - פרשת אשל; באפריל 2012 כבר אושר מינוי לירן דן במקומו משרד ראש הממשלה - מינוי מחליף.
• בשנים 2012–2019 עמד בראש המכון לאסטרטגיה ציונית, תפקיד שהציב אותו בזירה אידיאולוגית־ציבורית לפני כניסתו לכנסת המכון לאסטרטגיה ציונית - ועד מנהל. בהקשר חוק הלאום, עוד לפני שהיה חבר כנסת, יוחסו לו ב־2017 ב“ידיעות אחרונות” “נימוקים מצוינים להצדקת חוק הלאום” במסגרת דיון פובליציסטי עם בן־דרור ימיני ידיעות אחרונות - דין ודברים, מאי 2017; החוק עצמו אושר סופית בכנסת ב־19 ביולי 2018 ברוב 62 מול 55 ושני נמנעים הכנסת - אישור חוק הלאום.
• המעבר הרשמי לפוליטיקה התרחש בינואר–פברואר 2019: הנדל הצטרף לתל״ם של משה יעלון, ובהמשך שובץ ברשימת “חוסן לישראל” במקום המשוריין לתל״ם; ynet דיווחה בפברואר 2019 כי הנדל ישובץ במקום החמישי, והגדירה אותו “מבקריו של ראש הממשלה נתניהו” ynet - רשימת חוסן לישראל. במרץ 2020, לאחר הכניסה לכנסת, ynet תיאר את הרקע האידיאולוגי־אישי שלו ושל צבי האוזר מול נתניהו סביב שלטון החוק ומוסדות המדינה ynet - האוזר והנדל.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה - אוגוסט/ספטמבר 2011 עד אפריל 2012

הנדל מונה באוגוסט 2011 לראש מערך ההסברה הלאומי וראש מערך הדוברות במשרד ראש הממשלה; לפי כלכליסט, עם כניסתו הוחלט להקים מערך תקשורת ודוברות במשרד רה״מ בראשות לירן דן, ושכרו נקבע כשכר מנכ״ל משרד ממשלתי - כ־35 אלף ש״ח בחודש כלכליסט, אוגוסט 2011. לפי דיווח מוקדם במקור ראשון, התפקיד הוגדר בעיקר כאסטרטגי־תכנוני לתקשורת ראש הממשלה ומשרדי הממשלה, ולא כדוברות יומית בלבד מקור ראשון/nrg, אוגוסט 2011. ביקורת/סיכון ניהולי: הדובר הקודם גידי שמרלינג טען אז כי אין מדובר בשדרוג מהותי בתנאי התפקיד; לאחר פרישת הנדל בפרשת נתן אשל מונה לירן דן כמחליף, ו-N12 הגדיר זאת “דובר חמישי ב-3 שנים” - אינדיקציה לחוסר יציבות ניהולי במערך N12, פברואר 2012.

חבר כנסת / דרך ארץ - אפריל 2019 עד מאי 2020; מרץ–יוני 2021

הנדל נכנס לכנסת במסגרת תל״ם/כחול לבן, ובהמשך התפצל עם צבי האוזר והקים את סיעת דרך ארץ; ערוץ הכנסת מציין כי לאחר השבעת הכנסת ה־23 השניים התפצלו מכחול לבן והקימו את הסיעה ערוץ הכנסת, פרופיל יועז הנדל. ציון הדרך המרכזי היה התנגדותו, עם האוזר, לממשלת מיעוט הנתמכת מבחוץ בידי הרשימה המשותפת; ynet תיאר אותם במרץ 2020 כ“מחסום בפני ממשלת המיעוט” ynet, מרץ 2020. בהקשר חוק הלאום: במצע כחול לבן ממרץ 2019 הוצע לעגן שוויון בחוק יסוד חדש במקום תיקון חוק הלאום, ובגלובס צוין כי הנדל והאוזר “תמכו בחוק יסוד הלאום כפי שעבר” - נקודת מחלוקת פנימית ברשימה גלובס, מרץ 2019. ביקורת פוליטית: ההתנגדות לממשלת מיעוט יצרה ביקורת מצד מחנה המרכז־שמאל על סיכול חלופה שלטונית; מנגד, מבחינת הנדל זו הייתה הכרעה עקבית נגד הישענות קואליציונית על מפלגות לא־ציוניות.

שר התקשורת - מאי 2020 עד דצמבר 2020; יוני 2021 עד דצמבר 2022

הנדל הושבע לשר התקשורת בממשלה ה־35 במאי 2020, פוטר בדצמבר 2020 לאחר שחבר לגדעון סער, וחזר לתפקיד בממשלת בנט־לפיד ביוני 2021; אתר הכנסת מציין בממשלה ה־36 את יועז הנדל כשר התקשורת כנסת, ממשלה 36, ו-N12 דיווח בדצמבר 2020 כי גנץ פיטר אותו מתפקיד השר N12, דצמבר 2020.

• רפורמת הסיבים האופטיים: ועדת הכלכלה אישרה בדצמבר 2020 כי בזק תודיע עד יולי 2021 על אזורי הפריסה ותשלים פריסה באזורים שבחרה בתוך 6 שנים, תוך הקמת קרן למקומות שאינם כדאיים כלכלית כנסת, דצמבר 2020. משרד התקשורת פרסם באוקטובר 2021 מכרז תמרוץ לפריסה באזורים נעדרי כדאיות כלכלית משרד התקשורת, אוקטובר 2021. ביקורת: ארגונים ואזרחים ערבים טענו במכתב טרם עתירה כי קרן התמרוץ נמוכה מדי וכי בפועל נוצרת אפליה נגד יישובים ושכונות ערביות וחרדיות - “גזירה חברתית וכלכלית על כ־40% מתושבי המדינה” mako, אוגוסט 2021.
• דור 5 וסלולר: באוגוסט 2020 הסתיים מכרז דור 5; לפי ynet, קבוצת סלקום־גולן התחייבה לשלם 114 מיליון ש״ח, והנדל מסר כי “בשעה טובה הסתיים מכרז הדור החמישי” ynet, אוגוסט 2020. ביקורת שעלתה סביב המכרז התמקדה בטענות כי לא הוקמה ועדת בדיקה ייעודית לבחינת תקנים והשפעות בריאותיות לפני הפריסה בחדריחרדים, אוגוסט 2020.
• רפורמת הקווים הכשרים: ביולי 2021 קבע הנדל איסור על חסימת חיוג למספרים מסוימים בקווים כשרים, ובמאי 2022 חתם על החלטה להסרת חסמים תחרותיים ולאפשר ניוד מספרים משרד התקשורת, יולי 2021; משרד התקשורת, מאי 2022. ביקורת ותוצאה בשטח: ועדת הרבנים וגורמים חרדיים התנגדו, ובג״ץ הוציא ביולי 2022 צו ביניים שהקפיא את הרפורמה לפני כניסתה לתוקף כלכליסט, יולי 2022.
• דואר ישראל: הנדל קידם את אימוץ המלצות ועדת רוזן - פתיחת שוק הדואר לתחרות, הרחבת סמכויות פיקוח ואכיפה ושינוי כללי השירות כלכליסט, פברואר 2022. בהמשך נחתם הסכם הבראה בהיקף כ־1.7 מיליארד ש״ח, שכלל פרישת 1,050 עובדים; ברקע דווח כי החברה הפסידה 176 מיליון ש״ח במחצית הראשונה של 2022 ו־175 מיליון ש״ח ב־2021 ynet, ספטמבר 2022. ביקורת מקצועית: ועדת הכספים אישרה בדצמבר 2022 השקעת מדינה של עד 580 מיליון ש״ח, אך חברי כנסת דרשו תוכנית מסודרת ושאלו “איך פתאום קפץ מספר העובדים” לאחר שכבר ניתנו כספים לפרישת עובדים כנסת, דצמבר 2022.
• ביטול פיצול ספק־תשתית והפחתת תעריפי בזק: הרפורמה לביטול ההפרדה בין ספק אינטרנט לתשתית נכנסה לשלב יישום ב־2022, כך שבזק תוכל לספק שירות אינטרנט מלא ללא חשבונית מפוצלת ynet, 2022. במקביל החליט הנדל להפחית את תעריף הטלפון הקווי של בזק - בשלב ראשון תשלום חודשי קבוע של 35 ש״ח כולל מע״מ, עם הערכת חיסכון של מאות שקלים בשנה למשק בית ynet, מרץ 2022. ביקורת: מומחים הזהירו כי ביטול הפיצול עלול לחזק את בזק ולפגוע בתחרות, במיוחד בספקיות הקטנות אייס, ספטמבר 2020.

יו״ר ומייסד “המילואימניקים” - מ־2025

לאחר המלחמה חזר הנדל לזירה הפוליטית כמקים מפלגת “המילואימניקים”; הודעת רשם המפלגות מ־2025 מציגה את מטרת המפלגה: שכל אזרח ישראלי יבצע שירות צבאי או לאומי, וכן קידום חוקה ושינוי שיטת ממשל רשם המפלגות, 2025. ynet דיווח כי הנדל הציג עצמו לאחר כ־500 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר וכי מטרתו המרכזית היא חוק גיוס “אמיתי” ynet, 2025. ביקורת ספציפית: פורום המילואימניקים בליכוד דרש ממנו לשנות את שם המפלגה בטענה שהשם עושה פוליטיזציה למילואים; במכתב נטען: “הסר את ידי הפוליטיקה מקדושת המילואים” ערוץ 7, יולי 2026.

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

• תפקיד השר ומוקד הכוח: יועז הנדל כיהן כשר התקשורת במאי–דצמבר 2020 ושוב מיוני 2021 עד סוף 2022; עיקר הזירה הרלוונטית למינויים הייתה משרד התקשורת וגופי הרגולציה הכפופים לו - הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלוויין, דואר ישראל ותאגיד השידור. המינוי המרכזי הראשון היה של לירן אבישר בן־חורין למנכ"לית משרד התקשורת: ב־20.5.2020 פורסם ב"כלכליסט" כי הנדל מינה אותה לאחר פרישת נתי כהן, וכי המינוי טעון אישור נציבות שירות המדינה והממשלה; בהחלטת הממשלה נקבע כי המינוי ייכנס לתוקף ב־1.7.2020 לפי סעיף 12 לחוק שירות המדינה מינויים כלכליסט, 20.5.2020, מפתח התקציב - החלטת ממשלה, ynet/כלכליסט, יוני 2020.
• זיקה פוליטית של המנכ"לית: הדיווחים על אבישר בן־חורין הדגישו כי ייצגה את מפלגת תל"ם במו"מ של כחול לבן לאחר בחירות ספטמבר 2019, וכי בעלה איתי בן־חורין היה קמפיינר של כחול לבן באפריל 2019; ב"כלכליסט" הוגדר המינוי "פוליטי מובהק", בעוד הנדל צוטט: "הגב' אבישר בן חורין היא בחירה טבעית למשרד" - 20.5.2020, "כלכליסט" כלכליסט, 20.5.2020, כלכליסט, 18.5.2020, גלובס, 2021.
• עזיבת דרג מקצועי עם כניסתו: המנכ"ל המקצועי הקודם, נתי כהן, הודיע על פרישה עם כניסת הנדל; ב־18.5.2020 דווח ב"כלכליסט" כי הנדל וכהן סיכמו על סיום כהונתו, וב־PC נכתב שסיבת העזיבה היא חילופי השרים. זהו המקרה המתועד המרכזי של עזיבת דרג מקצועי בכיר בסמיכות ישירה לכניסת הנדל כלכליסט, 18.5.2020, אנשים ומחשבים, 18.5.2020, כלכליסט, ספטמבר 2020.
• הרשות השנייה - רשימת מועצה וחשד לפוליטיזציה: בינואר 2022 אישרה הממשלה את הצעת הנדל למינוי מועצה חדשה לרשות השנייה בראשות עדן בר־טל; השר ניצן הורוביץ התנגד והגדיר את המהלך "פוליטיזציה", לפי News1. הרשימה כללה בין היתר את אודי ירושלמי, אודליה מינס, דנה רביב, מיכל דגון, שמואל שטח ואחרים; ועדת גילאור אישרה את מועמדיו של הנדל ב־2.1.2022 News1, 9.1.2022, כלכליסט, דצמבר 2021, ביזפורטל, 2.1.2022, אייס, ינואר 2022, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2022.
• טענות על מקורבים: ב־8.12.2021 פרסם ערוץ 14 תחקיר שטען כי הנדל "השליך" רשימה קודמת שעברה הליכי סינון ו"גילאור", וכי ברשימתו הופיעו שמות בעלי זיקות לתקווה חדשה ולגדעון סער, ובהם דלית שטאובר, עדן בר־טל, מיכל דגון ודנה רביב; הטענה מיוחסת לפרסום זה בלבד, ואינה הכרעה משפטית ערוץ 14, 8.12.2021, ערוץ 14, 2022.
• מועצת הכבלים והלוויין: ביולי–אוקטובר 2020 קידם הנדל את מינוי ניר שוויקי ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין, לאחר ששוויקי זכה בהליך קודם; במקביל מינה את נתי שוברט למ"מ יו"ר עד אישור הממשלה, והוארכה כהונתו הזמנית בדצמבר 2020. בג"ץ נדרש לעיכוב במינויים של שוויקי ושל מישל קרמרמן ברשות השנייה בעקבות עתירת "הצלחה" גלובס, 17.8.2020, כלכליסט, יולי 2020, הצלחה, 6.9.2020, ערוץ 7, 29.7.2020, גלובס, 20.12.2020.
• מינויים נוספים בגופים מפוקחים: בינואר 2022 מינה הנדל את טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם, לחברה במועצה לשידורי כבלים ולוויין כנציגת ציבור לפי המלצת מרכז השלטון המקומי; באותו חודש קידם גם את מישאל וקנין ליו"ר דירקטוריון דואר ישראל, לאחר אישור ועדת גילאור. וקנין הוביל בהמשך את מהלך ההבראה וההפרטה של הדואר ערוץ 7, ינואר 2022, מפתח התקציב - טל אוחנה, גלובס, 12.1.2022, כלכליסט, 12.1.2022.
• ביקורת/התערבות משפטית: לא נמצאה החלטת נציבות או יועמ"ש שפסלה מינוי של הנדל עצמו; כן נמצאו הליכים על עיכוב מינויים. עתירת "הצלחה" נגד הנדל עסקה בעיכוב מינוי חברות למועצת תאגיד השידור - קטף מוראד סלאמה, ד"ר נורית כהן־לוינובסקי ועליזה דיין חממה - ובהמשך בג"ץ 5404/22 הוביל להוראות להשלמת טיפול במועמדים ובמינויים במועצת התאגיד העיןהשביעית, 2023, בג"ץ 5404/22.

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

1. 26 באפריל 2016 - ynet / ידיעות אחרונות, טור דעה על היעדר חוקה, חוק הלאום ומעמד מערכת המשפט: הנדל כתב: "וכך כל שופט ויועץ משפטי הישר בעיניו יעשה". ההקשר: טור מוקדם שבו טען כי בהיעדר חוקה וחוקי יסוד מוסכמים, סוגיות כמו חוק יסוד הלאום, איחוד משפחות, הר הבית וחופש פולחן מוכרעות דרך שיקולי ביטחון ומשפט במקום דרך מסגרת חוקתית ברורה. מקור ציטוט: ynet, כשהביטחון הוא אחד אלוהינו. מקור הקשר: כנסת, דיון בחוק הלאום 26.09.2017. (ynet.co.il)
2. 26 באפריל 2016 - ynet / ידיעות אחרונות, טור דעה על ביטחון, חוקה והר הבית: הנדל כתב: "בעל הבית המשתגע מכתיב למערכת המשפט". ההקשר: הטור עסק בטענה שלפיה בהיעדר חוקה, מי שמייצר איום ביטחוני או ציבורי משפיע בפועל על מדיניות המדינה ועל גבולות חופש הפולחן והביטוי. מקור ציטוט: ynet, כשהביטחון הוא אחד אלוהינו. מקור הקשר: המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוק הלאום: המהות, העקרונות, הפרשנות והסעיפים החסרים. (ynet.co.il)
3. 27 ביולי 2018 - ynet / ידיעות אחרונות, טור דעה לאחר סערת חוק הלאום: הנדל כתב: "האם ויכוח בינינו על חוק יסוד שאמור להיות בסיס לחוקה הוא לא מעשה דמוקרטי?". ההקשר: הטור פורסם לאחר מחאות סביב חוק הלאום, ובהן ביקורת מצד גורמים ליברליים וקהילות יהודיות בתפוצות; הנדל הציג את הוויכוח על חוק הלאום כחלק מהשיח הדמוקרטי ולא כשלילת דמוקרטיה. מקור ציטוט: ynet, טעות בספירה. מקור הקשר: המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוק הלאום יפגע בשוויון ובחברה הישראלית. (ynet.co.il)
4. 8 בפברואר 2020 - הארץ, צוטט ב-ynet, ראיון בחירות על החברה הערבית ותרבות שלטונית: הנדל אמר: "חלקם הגיעו עם מנטליות של קונצרט בווינה וחלקם הגיעו עם מנטליות של דרבוקות". ההקשר: הדברים נאמרו בראיון ל"הארץ" במסגרת דיון על פשיעה, אלימות, בנייה בלתי חוקית ותרבות שלטונית; הם עוררו ביקורת חריפה גם בתוך כחול לבן. מקור ציטוט: ynet, מנטליות של קונצרט ודרבוקות. מקור הקשר: mako, קיצור תולדות הדרבוקה. (ynet.co.il)
5. 8 בפברואר 2020 - הארץ, צוטט ב"העין השביעית", ראיון בחירות על אזרחים ערבים וסמלי המדינה: הנדל נשאל אם היה דורש מאזרח ערבי לשיר את התקווה, והשיב: "כן, מה קרה?". ההקשר: הציטוט הובא במסגרת סקירה של סערת הרשת סביב ראיון הנדל ב"הארץ"; הנדל נימק את תשובתו בכך שגם מיעוטים במדינות אחרות נדרשים לסבול סמלי רוב. מקור ציטוט: העיןהשביעית, כךהריםהליכודאתהמתקפההציבוריתמימיןעלחכיועזהנדל. מקור הקשר: mako, היהודי הנעלה. (the7eye.org.il)
6. 12 בפברואר 2020 - גלצ, רינו צרור, ראיון תגובה לסערת הדרבוקות: הנדל אמר: "אנשים ניזונים מחצאי משפטים". ההקשר: בראיון בגלצ לאחר סערת "הדרבוקות", הנדל טען שהציטוטים הופצו באופן חלקי ושדבריו הוצאו מהקשרם; האירוע שימש את יריביו לתייגו כגזען. מקור ציטוט: גלצ, יועז הנדל על סערת הדרבוקות. מקור הקשר: רשת 13, שש אמנון לוי 09.02.20 סערת הדרבוקות. (glz.co.il)
7. 17 בפברואר 2023 - ICE, הודעת יוזמי הפגנת ימין נגד המהפכה המשפטית: הנדל אמר: "אין לאף אחד מנדט לשחק עם סכנת פירוק או חלילה מלחמת אחים". ההקשר: הנדל ארגן הפגנת חירום בימין בירושלים בעד הידברות ואימוץ מתווה הנשיא, תוך הצהרה שהוא תומך בתיקון מערכת המשפט אך מתנגד לחקיקה חד-צדדית שתקרע את העם. מקור ציטוט: ICE, הפגנת חירום בימין למען הידברות ואיחוי הקרע בעם. מקור הקשר: N12, הקולות בימין שמתנגדים למהפכה המשטרית. (ice.co.il)
8. 30 ביולי 2023 - ערוץ 7, ראיון על הרפורמה המשפטית לאחר חקיקת עילת הסבירות: הנדל אמר: "בגלל ההיסטוריה העשירה שלו בהפרת הסכמים". ההקשר: הנדל תקף את נתניהו וטען שהוביל את עצמו למלכוד פוליטי עם ממשלה שאינה מסוגלת לקדם רפורמה מוסכמת או לתפקד כימין. מקור ציטוט: ערוץ 7, יועזהנדל: איןרפורמה, הכלעדכההיהמהלךפוליטי. מקור הקשר: המכון הישראלי לדמוקרטיה, במקום תכנית יריב לוין זו הרפורמה האמיתית שצריכה מערכת המשפט. (inn.co.il)
9. 30 ביולי 2023 - ערוץ 7, ראיון על הרפורמה המשפטית: הנדל אמר: "לתקוע אצבע בעין של הצד השני". ההקשר: באותו ראיון טען שהמהלך של ממשלת נתניהו סביב הרפורמה לא נועד לתקן את מערכת המשפט, אלא בעיקר לייצר עימות פוליטי; הוא תיאר את התוצאה כמשבר חברתי חריף. מקור ציטוט: ערוץ 7, יועזהנדללערוץ 7: איןרפורמה. מקור הקשר: אתר הרפורמה המשפטית, הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. (inn.co.il)
10. 5 ביוני 2025 - ישראל היום, טור דעה על חוק הגיוס והמילואימניקים: הנדל כתב: "שקט הוא רפש". ההקשר: הטור הופנה אל המפלגות החרדיות ואל המערכת הפוליטית סביב חוק הפטור מגיוס; הנדל טען שמילואימניקים עושים מאות ימי שירות בזמן שהפוליטיקה משמרת פטור מגזרי. מקור ציטוט: ישראל היום, חרדים אל תבנו עלינו. מקור הקשר: אתר המילואימניקים, יועז הנדל. (israelhayom.co.il)
11. 5 ביוני 2025 - ישראל היום, טור דעה על גיוס חרדים וחוק הגיוס: הנדל כתב: "בעלי דם כחול שכל מה שהם צריכים לעשות זה להיוולד". ההקשר: הנדל הציג את הפטור החרדי מגיוס כפער בלתי נסבל בין אזרחים שמשרתים ומסתכנים לבין אחרים שמקבלים פטור מכוח השתייכות מגזרית. מקור ציטוט: ישראל היום, חרדים אל תבנו עלינו. מקור הקשר: ynet, המילואימניקים בראשות יועז הנדל נרשמה כמפלגה. (israelhayom.co.il)
12. 5 ביוני 2025 - ישראל היום, טור דעה על חוק הגיוס: הנדל כתב: "מי שלא ישרת - לא יקבל שקל מהמדינה ולא יבחר ולא ייבחר לכנסת". ההקשר: הנדל הציג דרישה לסנקציות אזרחיות ופוליטיות נגד מי שלא משרת בצה"ל או בשירות לאומי; אמירה זו הפכה לאחד מסמלי הקו של מפלגת המילואימניקים. מקור ציטוט: ישראל היום, חרדים אל תבנו עלינו. מקור הקשר: ynet, תנו למילואימניקים להוביל. (israelhayom.co.il)
13. 9 בספטמבר 2025 - זמן ישראל, כתבת השקת מפלגת המילואימניקים: הנדל אמר: "כדי להעביר לעזתים את המסר שזה שטח שנלקח מהם לצמיתות". ההקשר: בכנס פוליטי בהרצליה הציג הנדל תפיסה של החזקת שטח בצפון רצועת עזה, פיתוח חקלאות בו והעברת מסר הרתעתי באמצעות לקיחת שטח קבועה. מקור ציטוט: זמן ישראל, יועז הנדל משיק את מפלגת המילואימניקים. מקור הקשר: ישראל היום, פורום הלוחמים מצטרפים לתנועת המילואימניקים. (zman.co.il)
14. 5 בפברואר 2026 - סרוגים, ריאיון באולפן כיפות ברזל על חוק הגיוס והמלחמה: הנדל אמר: "החלטה שלה לקדם אנטי ציונות". ההקשר: הנדל תקף את הליכוד על קידום מה שכינה חוק השתמטות, וטען שמפלגת שלטון ציונית תומכת בפועל במהלך שעוצר הגנה על המולדת. מקור ציטוט: סרוגים, יועזהנדל: הליכודמקדםאנטיציונות. מקור הקשר: כיכר השבת, חכ הנדל מתחייב: לא נסתייע במשותפת. (srugim.co.il)
15. 5 ביוני 2026 - ישראל היום, ראיון פוליטי עם יו"ר מפלגת המילואימניקים: הנדל אמר: "סמוטריץ' ובן גביר מכרו את נשמם לשטן - כמטאפורה". ההקשר: בראיון לקראת הבחירות, הנדל תקף את הימין הקואליציוני והאופוזיציה גם יחד סביב גיוס חרדים, קואליציות עם מפלגות לא-ציוניות והמשך תלות פוליטית בחרדים בזמן מלחמה. מקור ציטוט: ישראל היום, הליכוד סמוטריץ ובן גביר מכרו את נשמתם לשטן. מקור הקשר: ערוץ 7, פורוםהמילואימניקיםבליכודליועזהנדל. (israelhayom.co.il)

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• .תחקיר “המקור” על שוק הסלולר החרדי ורפורמת הקומה הכשרה: ב־16.05.2022 פורסם בסרוגים קדימון לתחקיר “המקור” ברשת 13 על שוק הסלולר החרדי, ועדת הרבנים לענייני תקשורת והשפעת רפורמת הנדל; הכתבה תיארה בעלי חנויות שהותקפו ואיום על הנדל סביב הרפורמה: סרוגים, 16.05.2022. הפרק עצמו, “מלחמת הקדמה”, עלה באתר 13 ב־03.04.2023 ותואר כך: “הרפורמה בשוק הסלולר, שיזם שר התקשורת יועז הנדל, הציתה מלחמה חסרת תקדים ברחוב החרדי”: רשת 13, 03.04.2023. לדיון רשמי בכנסת על אלימות נגד חנויות סלולר ועל טענות בעלי חנויות נגד ועדת הרבנים, ראו הודעת ועדת ביטחון הפנים מ־15.02.2022: כנסת, 15.02.2022.
• הליכים משפטיים סביב רפורמת הטלפונים הכשרים: ביוני 2022 נדחתה על הסף עתירת ועדת הרבנים לענייני תקשורת נגד החלטות שר התקשורת הנדל, בשל קיומה של עתירה קודמת באותו עניין; News1 דיווח כי מדובר בבג״ץ 4031/22 וכי השופט נעם סולברג קבע שעל העותרים לבקש להצטרף לעתירה הקיימת: News1, 22.06.2022. ביולי 2022 דווח בכלכליסט שבג״ץ הקפיא את רפורמת הסלולר הכשר של הנדל עד להמשך בירור: כלכליסט, יולי 2022. עתירה מוקדמת יותר, בג״ץ 4442/21 “הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות נ׳ שר התקשורת”, עסקה בחסימות קווים בקומה הכשרה ובמשיבים ובהם שר התקשורת, ועדת הרבנים וחברות הסלולר; החלטה בתיק פורסמה ב־10.08.2023: מאגר פסקי דין, 10.08.2023.
• תחקירים ודיווחים על מינויים ורגולציה בשידורים: ב־08.12.2021 פרסם ערוץ 14 תחקיר בשם “הרשות השנייה של יועז הנדל”, שטען כי הנדל החליף רשימת מועמדים קודמת למועצת הרשות השנייה ברשימה שכללה מקורבים פוליטיים, בהם מקורבי תקווה חדשה וקואליציה: ערוץ 14, 08.12.2021. מנגד, בינואר 2022 דווח כי ועדת גילאור אישרה את מועמדי הנדל למועצת הרשות השנייה לאחר שנים ללא מועצה: אייס, ינואר 2022. גלובס דיווח באוקטובר 2021 כי הנדל פעל להגדיר מחדש את היקף המשרה והשכר של יו״ר מועצת הרשות השנייה, על רקע המינויים: גלובס, 2021. ברקע, דוח מבקר המדינה 70ב ממאי 2020 על עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים הצביע על בעיות מבניות במודל האסדרה ועל הצורך בבחינת רשות תקשורת עצמאית: מבקר המדינה, דוח 70ב, 04.05.2020. בהמשך, כלכליסט דיווח באוגוסט 2020 כי הנדל הקים ועדה לאסדרת תחום השידורים, על רקע ממצאי המבקר והמלצות עבר שלא יושמו: כלכליסט, אוגוסט 2020.
• הליכים סביב מפלגת “המילואימניקים”: בספטמבר 2025 נרשמה מפלגת “המילואימניקים” בראשות הנדל; המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג את מטרותיה, ובהן שירות צבאי/לאומי לכל אזרח: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025. באוקטובר 2025 דווח בישראל היום על התנגדות לרישום השם, בטענה ל“שימוש פסול בצה״ל” והטעיית הציבור: ישראל היום, 16.10.2025. בדצמבר 2025 דווח ב־ynet כי רשם המפלגות דחה את התנגדות הליכוד ואישר את שם המפלגה: ynet, דצמבר 2025. בינואר 2026 דווח בערוץ 14 כי “המילואימניקים דור הניצחון” הגישו בקשת ערעור לבג״ץ נגד אישור השם, בטענה כי “המילואימניקים שייכים לעם ישראל, לא להנדל”: ערוץ 14, 01.01.2026. ביוני 2026 דווח בוואלה כי לאחר דיון בעליון העותרים משכו את העתירה, והשימוש בשם נותר על כנו: וואלה, 11.06.2026.
• חוק הלאום - הליכים שאינם נגד הנדל אישית: לא אותר הליך משפטי שבו הנדל היה צד אישי סביב חוק הלאום. ההליך המרכזי הוא בג״ץ 5555/18 ואח׳, שבו נדחו ביולי 2021 העתירות נגד חוק־יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, תוך פרשנות מקיימת של החוק: תקציר פסק הדין, gov.il, יולי 2021. דיווח חדשות 12 מ־08.07.2021 סיכם כי בג״ץ קבע שאין להורות על בטלות חוק היסוד או להתערב בהוראותיו: N12, 08.07.2021.
• דו״חות מבקר הנוגעים להנדל או לסביבת תפקידיו: בעשור האחרון לא אותר דוח מבקר אישי נגד הנדל. קיימים דוחות מערכתיים על תחומי אחריות שבהם כיהן כשר התקשורת, בעיקר רגולציית שידורים ומשרד התקשורת, כאמור בדוח 70ב: מבקר המדינה, 04.05.2020. דוח מוקדם יותר, מחוץ לעשור האחרון אך רלוונטי לתפקידו הקודם כראש מערך ההסברה הלאומי, עסק במשט הטורקי ובמערך ההסברה; הוא מזכיר את ד״ר יועז הנדל בהקשר הפרדת תחום ההסברה והדוברות במשרד ראש הממשלה: מבקר המדינה - דוח המשט, 2012.

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

• סתירה 1 - חוק הלאום: “אין איום” מול התחייבות לעגן שוויון. לפני: ב־27.07.2018, בטור ב־ynet, הנדל הגן על החוק: “אני בעד חוק הלאום... הוא לא נגד שוויון, אלא מקבע את הגדרת ישראל כמדינת לאום”, והוסיף כי “מי שטוען שזה נעשה בחופזה ממציא” (ynet, 27.07.2018). אחרי: ב־14.03.2019, בראיון ל“שומרי הסף”, אמר: “טעינו בדבר אחד, לא הדגשנו את עיקרון השוויון בזכויות הפרט”, והבטיח: “בכנסת הבאה נחוקק בחוק יסוד את נושא השוויון” (שומריהסף, 14.03.2019).
• סתירה 2 - מפלגות ערביות: “לא נעשה קואליציה” מול ישיבה עם רע״ם. לפני: ב־14.03.2019 אמר הנדל: “אנחנו לא נעשה קואליציה עם המפלגות הערביות” (שומריהסף, 14.03.2019); ב־07.02.2020 הוסיף ב־103fm כי “מי שלא מאמין במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית לא יהיה שותף שלנו לשום דבר” (כל רגע, 07.02.2020); וב־09.03.2020 התחייב ש“כחול לבן” לא תקים ממשלה עם הרשימה המשותפת (כיכר השבת, 09.03.2020). אחרי: ב־11.07.2021, כשר בממשלת בנט־לפיד־רע״ם, אמר ב־ynet: “אני מסתכל על הקואליציה שיש בה מרכז וימין ושמאל ומפלגה ערבית” ו“אני גאה בה” (ynet, 11.07.2021); ב־14.09.2021 אמר ב־N12: “עם וליד טאהא אני מוכן לשבת” ו“אני יכול להיות איתם בקואליציה” (N12, 14.09.2021).
• סתירה 3 - נתניהו: “ליכוד כן, נתניהו לא” מול כניסה לממשלת נתניהו. לפני: ב־14.03.2019 אמר הנדל: “הטלפון הראשון זה לליכוד בלי נתניהו” ו“אנחנו שמים את הקו האדום פה – ליכוד כן, נתניהו לא”; באותו ראיון אמר גם: “אנחנו לא נשב עם ביבי” (שומריהסף, 14.03.2019). אחרי: במאי 2020 מונה לשר התקשורת בממשלת נתניהו־גנץ (ynet, 14.05.2020); וב־23.08.2020 אמר: “יש לי אחריות לכך שממשלת האחדות הזאת הוקמה, אני עדיין חושב שזה הדבר הטוב למדינת ישראל” (ynet, 23.08.2020). בהמשך חזר שוב לקו פסילה חלקי: ב־28.07.2022 אמר “אני נגד ביבי אבל אני לא במחנה ‘רק לא ביבי’” (ישראל היום, 28.07.2022), וב־2026 התחייב: “לעולם לא אסכים להשלים לו ל־61 מנדטים” (ynet, יולי 2026).
• סתירה 4 - רע״ם: “עשו תהליך” מול “לא נשענת על הערביות”. לפני: ב־14.09.2021 אמר הנדל על רע״ם: “הכריזה שהיא מוכנה להשתלב במדינת ישראל” ולכן “אני יכול להיות איתם בקואליציה” (N12, 14.09.2021). אחרי: ב־14.08.2022 אמר ב־103fm/ערוץ 7 כי “ממשלה צרה שתלויה על המשותפת ועל רע״ם... לא יכולה להחזיק מעמד” (ערוץ 7, 14.08.2022); וב־2026, כיו״ר מפלגת המילואימניקים, הציג קו של “ממשלה ציונית רחבה... שלא תישען על המפלגות הערביות” (ישראל היום, 05.06.2026).
• חנופה, נאמנות ונתניהו/שרה: התיעוד מצביע בעיקר על נאמנות מוסדית קצרה ולא על חנופה מתמשכת. ב־2011–2012 הנדל היה ראש מערך ההסברה הלאומי בלשכת נתניהו; לאחר פרשת נתן אשל דווח כי נתניהו “סיכם” איתו על סיום העבודה והודה לו “על תרומתו הרבה להסברה של מדינת ישראל בארץ ובעולם” (N12, 22.02.2012). ב־21.04.2012, ב“פגוש את העיתונות”, הנדל תיאר את הדיווח על ההטרדה: “שני לילות לא ישנתי ובסוף החלטתי שאין לי ברירה” (N12, 21.04.2012). ב־2020 ynet ציטט מקורב שאמר כי הנדל הבין שנתניהו ייעד אותו “להיות מעין דובר” בעיקר סביב שרה נתניהו, אך הציע לנהל את מערך ההסברה הלאומי; באותה כתבה צוטט אחיו: “ביבי הוא ראש הממשלה, אבל אני לא משרת את ביבי. אני משרת את מדינת ישראל” (ynet, 12.03.2020).
• יריבויות פנימיות: גנץ, שקד ונתניהו. מול בני גנץ: בדצמבר 2020 אמר הנדל על גנץ “אני מאוד אוהב אותו” ושהחלטותיו נבעו “אך ורק מראייה של טובת ישראל” (N12, דצמבר 2020); אך ב־14.12.2020 גנץ פיטר אותו לאחר שחבר לגדעון סער, בנימוק: “האוזר והנדל בחרו את ביתם הפוליטי החדש” (N12, 14.12.2020). מול איילת שקד: ב־2022 “הרוח הציונית” התפרקה; הנדל אמר: “אני לא יכול להשלים עם האפשרות שהרוח הציונית תעניק לביבי ממשלה צרה”, ושקד השיבה כי הנדל “בחר באופן לא ממלכתי ולא ערכי לחרוג מהסיכום” (סרוגים, ספטמבר 2022). מול נתניהו: ב־2012 וואלה תיאר “שיחות קשות” לאחר שהנדל והאוזר פנו ליועמ״ש בפרשת אשל ללא עדכון נתניהו (וואלה, 21.02.2012); וב־2022 הנדל אמר על נתניהו ואשל: “גם בפרשת נתן אשל נתניהו העדיף את התוקף” (ynet, 2022).

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - המילואימניקים

• רקע מוקדם: מילואים כמרכיב זהות ציבורי אצל הנדל: כבר ב־4 ביוני 2012, בראיון לגלובס על ספר הילדים שלו "אבא הולך למילואים", תואר הנדל כלוחם ומפקד בשייטת 13, שהשתתף במילואים במלחמת לבנון השנייה וב"עופרת יצוקה"; בראיון אמר על המילואים: "זה חלק מהחיים במדינת ישראל ולכן חלק מהחיים של הילדים" גלובס, 04.06.2012.
• ספר הילדים על מילואים: לפי עמוד הספר באתר "עברית", "אבא יוצא למילואים" יצא בהוצאת ידיעות ספרים במאי 2012, ונכתב עם אבי פרידמן; התקציר מציג את המילואים מנקודת מבט של ילדה, והעמוד מציין כי "יועז הנדל הוא מ״פ במילואים" עברית, מאי 2012.
• לאחר 7 באוקטובר - גדוד מילואים ותנועה ציבורית: ב־2025 דווח ב־ynet/ידיעות אחרונות על גדוד המילואים "בארי", בפיקודו של סא"ל במיל' יועז הנדל, שהוקם בעקבות לקחי 7 באוקטובר במטרה להגדיל את כוחות המילואים; לפי הדיווח, הגדוד השלים שני סבבים ונערך לסבב שלישי ynet/ידיעות, 2025.
• מתווה הגיוס של תנועת המילואימניקים: ב־28 באוקטובר 2024 פרסם ישראל היום כי תנועת "המילואימניקים", שבה הנדל נמנה עם מוביליה, הציגה מתווה שלפיו מי שלא יתגייס לשירות צבאי או לאומי ייחשב עריק ויישללו ממנו זכויות ובהן הזכות לבחור ולהיבחר; הנדל הוצג שם כסא"ל במיל' ומג"ד 8555 ישראל היום, 28.10.2024.
• ציטוט מרכזי על שירות וחובות אזרחיות: ב־15 ביולי 2025, בוועידת הביטחון והשירות של ynet, ידיעות אחרונות ו־INSS, אמר הנדל: "מי שלא ישרת לא יקבל שקל מהמדינה, וגם לא יוכל לבחור ולהיבחר"; באותו ראיון אמר: "אנחנו, המילואימניקים, צריכים להוביל את התיקון של מדינת ישראל" ynet, 15.07.2025.
• התרחבות התנועה: ב־17 ביולי 2025 דיווח ישראל היום כי "פורום הלוחמים", שהוביל את מחאת "ממדים ללימודים", הצטרף לתנועת המילואימניקים של הנדל; הנדל צוטט: "מילואים זו מטאפורה למנהיגות ואחריות. יש מי שמדבר ויש מי שעושה" ישראל היום, 17.07.2025.
• הפיכת התנועה למפלגה: ב־18 בספטמבר 2025 דווח ב־N12 כי יחידת המפלגות פרסמה הודעה על רישום מפלגת "המילואימניקים" בראשות הנדל; מטרותיה כללו "שירות לכולם", ממשלה ציונית והקמת ועדת חקירה ל־7 באוקטובר N12, 18.09.2025, רשמת המפלגות, 15.09.2025.
• פריימריז וחיבור פוליטי לקראת בחירות 2026: ביוני 2026 דווח ב־N12 כי מפלגת "המילואימניקים" בראשות הנדל תקיים פריימריז, ורק מי ששירת בשירות צבאי או לאומי יוכל להתמודד; ביולי 2026 דווח כי חילי טרופר ומפלגת המילואימניקים סיכמו על ריצה משותפת N12, יוני 2026, N12, יולי 2026.
• ביקורת על השימוש בשם "המילואימניקים": ב־12 ביוני 2026 פרסם ערוץ 7 כי פורום המילואימניקים בליכוד פנה להנדל בדרישה לשנות את שם מפלגתו; במכתב נטען כי השם מציג את מערך המילואים כאג'נדה פוליטית וכי מדובר ב"מעשה אנטי-ממלכתי" ערוץ 7, 12.06.2026.
• עמדת הנדל ביחס לנתניהו והיעדר כוח אדם: ביולי 2026 אמר הנדל בראיון ל־ynet: "אני חושב שנתניהו צריך ללכת הביתה ולעולם לא אסכים להשלים לו ל-61 מנדטים"; באותה כתבה הוצג ציטוטו: "לקחת אנשים כמוני למילואים כי אין חיילים זו פגיעה בביטחון המדינה" ynet, יולי 2026.