הנזקים של ביבי
כתב האישום הציבורי: כל הסיבות שבגללן צריך להעיף את נתניהו.
השקיעה של נתניהו מכוערת. הנפילה שלו ממרומים מהירה. נתניהו מנסה להיאחז בכל תרגיל שקרי ובכל תירוץ נבזי בניסיון להציל את עצמו, בבחינת תמות נפשי עם פלשתים ועם נפילתו הוא גורר אחריו את הכל. את המדינה, את ערכיה, את אזרחיה, את מוסדותיה ואת ביטחונה. את כולם. למצולות.
לא ״ניצחון מוחלט" יותיר אחריו - אלא ״אדמה חרוכה״, שריפת המועדון, שאלף כבאים לא יצליחו לכבות.
רגע לפני ההתרסקות נתניהו מתכער גם ב״עין תחת עין״: בצבא, בשב"כ, בפרקליטות בבתי המשפט וכמובן בדמוקרטיה הישראלית. לא נקמה הוא מבקש, אלא לעוור את כולנו. לא יעזור לו. נתניהו יפול, נתניהו כבר נופל.
כמעט כל מה שעשה בשנים האחרונות וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר הם מעשים שבגינם מסלקים איש ציבור: שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הפקרת חטופים, זלזול, הסתה, בריחה מאחריות, אסון ביטחוני ואסון כלכלי. ישראל הופכת מצורעת בעיני רבים בעולם. נתניהו מהמר על עתידנו.
אמנם ראש ממשלה מחליפים בבחירות, אבל ביבי חצה קווים אדומים. אסורים. מתחת לחליפת ראש הממשלה מסתתר נהנתן קטן וסיכון גדול - שלא מבחין יותר בין טוב לרע ובין מותר לאסור. ואם מבחין, שבעתיים הוא פסול. כשגבו אל הקיר, הוא עלול לנסות לחסל גם את האפשרות להחליפו בבחירות דמוקרטיות. לכן אנחנו כאן. להגן בגופנו על הדמוקרטיה הישראלית.
נתניהו נבחר אמנם כחוק אבל איבד מזמן את אמון הציבור. זה עולה מכל סקר ומכל מגזר. לא מאמינים לו, לא סומכים עליו. בהיעדר אמון, וביתר שאת בעת לחימה - אסור שינווט אותנו מנהיג שלא טובת הכלל והמדינה לנגד עיניו, אלא גורלו האישי.
אנחנו מוקפים אויבים מסוכנים: בעזה, בטהרן ובביירות יושבים שונאי ישראל רבים. אלא שהאדם שמסכן יותר מכל את יכולתנו לקיים כאן חברה יהודית ודמוקרטית מתגורר דווקא בירושלים. את אויבינו נמגר ואת האיש שמסכן אותנו נרחיק מההגה. כי לא הוא הבעלים של הפרויקט הציוני, אלא אנחנו - הציבור. התכונה החשובה והיסודית ביותר של מי שחפץ להנהיגנו היא ניקיון כפיים. זו קודמת לשמירת השבת ולמצוות אחרות. גם המוסר היהודי וגם רוח החוק הישראלי מחייבים שנתניהו יסולק בבושת פנים מתפקידו בטרם ישחית את כל מערכות השלטון בישראל. בטרם נהפוך לסדום ועמורה.
ואלה החטאים של נתניהו כלפי אזרחי המדינה בקדנציה השישית שלו כראש ממשלה משנת 2022. (לנתניהו גם קופת שרצים מלאה משנים קודמות שלא הכללנו בכתבה זו):
הפקרות ביטחונית:
- ההכלה: מדיניות "שקט תמורת שקט" מול חמאס ברצועת עזה ועצימת עין מול התעצמות חיזבאללה בלבנון. משיקולים פוליטיים גרידא, אישר נתניהו וברוב המקרים אף יזם מדיניות של "הכלה". הוא טעה לחשוב שהגדר הביטחונית תעצור מתקפה של החמאס וסמך על מערכות ההגנה שפיתחה ישראל אל מול האיום הרקטי. האסון התקרב, ונתניהו סירב להקשיב לאזהרות.
- המימון: הזרמת כספים רבת שנים לעזה, במזוודות דולרים. באמצעות מיליארדים שאישר נתניהו בנה החמאס צבא של טרור ומנהרות.
- הזילזול: נתניהו היה מודע לסכנות, קיבל מידע מודיעיני ואף תיאר במו-פיו את התרחיש שבו חמאס תוקף ישובים בעוטף. למרות סימנים מעידים ואזהרות מודיעיניות שקדמו למתקפה, בחר נתניהו לאפשר לחמאס להתעצם.
- 7 באוקטובר: נתניהו סרב לפגוש את בכירי הצבא שביקשו להזהירו כי צפויה מתקפה על מדינת ישראל לאור התעקשותו להמשיך בהפיכה המשפטית, שקורעת את העם. נתניהו גם התעלם משורה ארוכה של אזהרות מאמ"ן ושב"כ, כולל התרעה למלחמה שהגיש לו ראש השב"כ רונן בר במהלך 2023.
- בריחה מאחריות: נתניהו מתחמק מלהכיר באחריותו הישירה למחדל הביטחוני הגדול בתולדות המדינה.
- הפקרת חטופים: זמן ממושך נתניהו סירב ללכת לעסקה. הוא המציא תירוצים "אסטרטגיים" כמו חיוניותו של ציר פילדלפי לקיומנו, טרפד את המנדט של צוות המו"מ ותקע עיזים שוב ושוב. עפ"י גורמים האמונים על נושא השבויים, ניתן היה להשיב את החטופים הרבה יותר מוקדם ואולי אף להציל חלק מהם, שמתו בשבי החמאס.
- ה"ניצחון המוחלט": בהיעדר אסטרטגיית יציאה ("היום שאחרי") זרע נתניהו תקוות שווא והצהרות שהיו מנותקות מהמציאות בשטח.
- בריחה מחקירה: ללא ועדת חקירה ממלכתית רצינית מדינת ישראל לא תוכל להפיק לקחים ולהבין את נסיבות שהובילו לאסון ה-7 באוקטובר. נתניהו מרח את החקירה בדיוני סרק.
- מלחמת 3 השנים: ניהול מתמשך של מלחמה ללא מטרה אסטרטגית-מדינית הוא פשע ציבורי ומוסרי חמור, שבמקרה של נתניהו התבצע ממניעים פוליטיים הישרדותיים - לשם שמירת הקואליציה שלו. לולא הנשיא טראמפ הכריח את נתניהו להפסקות אש בעזה, בלבנון ובאיראן, ייתכן והלחימה לא הייתה מסתיימת.
- הגרעין האיראני: נתניהו הציג עצמו במשך השנים כמר ביטחון וכמי שמשימת חייו היא למנוע איראן גרעינית, אבל בפועל תוצאת פעילותו היתה הפוכה והוא קרב את טהרן לפצצה. משטר האייטולות שמר על האיום הגרעיני, אבל משך עשרות שנים לא התקדם לפצצה. מהלכיו של נתניהו וביטול ההסכם עם איראן בלחץ נתניהו - קרב אותה ליכולת גרעינית.
- מחדל המיגון: נתניהו יצא לתקוף באיראן תוך שהוא יודע ששליש מתושבי ישראל בעורף חסרי הגנה מפני טילים.
- פרשת הצוללות: תהליכי קבלת החלטות לקויים וניגודי עניינים לכאורה ברכש הביטחוני והסתרה מהדרג הצבאי אישור שנתן למצרים לרכוש צוללות. ביוני 2024 שלחה ועדת גרוניס לחקר פרשיות כלי השיט מכתבי אזהרה לנתניהו וכתבה: "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". בספטמבר 2025 פרסמה הוועדה כי נתניהו ויוסי כהן הסתירו ממערכת הביטחון מגעים עם גרמניה בעניין רכש צוללות ואישור מכירת צוללות למצרים. הם אילצו את ישראל לרכוש שלוש צוללות בניגוד לעמדת מערכת הביטחון ותוך הטעיית הקבינט לגבי העלות האמיתית.
- קטארגייט: גורמים בכירים בלשכת נתניהו ובמערכת הביטחון חברו על-פי החשד לממשלת קטאר ותמורת בצע כסף הפעילו מבצע השפעה גם בעת מלחמת "חרבות ברזל". מטרת הקמפיין היתה "להלבין" את תדמית קטאר, מדינה תומכת טרור, המעניקה מטריה מדינית וכלכלית לארגון חמאס ולערער את יחסי ישראל-מצרים באמצעות דיווחים מסולפים ושקריים. גם אחרי פירסום הפרשה נתניהו לא הרחיק את החשודים ממעגל ההשפעה הקרוב.
לא היה בתולדות ישראל, ובתקווה גם לא יהיה, פוליטיקאי שהצטיין כל כך בשימור שלטונו כמו בנימין נתניהו - אדם שתאוותו לשררה הייתה לחור שחור שבולע את כל מה שסביבו, עד שכמעט בלע מדינה שלמה. אם המלחמה הנוכחית תהיה הפרק האחרון בקריירה הפוליטית שלו, וישראלים רבים חשים בימים אלה חובה מוסרית לדאוג שכך יהיה, אפשר יהיה לשרטט את קורותיה של קריירה זו סביב עיקרון זה יותר מכל דבר אחר. שכן שימור השלטון של נתניהו הצליח באמצעות מנגנון אחד ופשוט למדי.
המנגנון שאיפשר לנתניהו לשמר את שלטונו בצורה יעילה כל כך - חרף כישלונות ושערוריות רבים ומעט הישגים משמעותיים לאורך השנים, פרט לעצם יכולתו המופלאה להיבחר - הוא פסיכולוגי בעיקרו. הוא התבסס על זריעת פחד ובמקביל ביצור תדמיתו כדמות חזקה וסמכותית, כזה שיכול בכוחות העל האישיים שלו להגן על המדינה מפני האיומים האורבים לה ומפני אויביה. המסר האחד שנתניהו מעביר בעקביות לתומכיו כבר שנים הוא, בתמצית: איתי אתם בטוחים, בלעדיי אתם אבודים. עם ישראל נמצא כפסע משואה שנייה, סכנות קיומיות תמיד אורבות לפתחו, ורק נתניהו עומד בפרץ. לשם כך הוא שימר במשך השנים אויבים המהלכים אימים על הציבור, כמו איראן וחמאס, אלא שבפועל הוא נכשל בענק במישור הביטחוני.
נתניהו ניסה כל חייו למנוע הסכם שלום עם הפלסטינים משום שבהיעדר סכסוך או איום ביטחוני קבוע, הצורך בו כמנהיג חזק יפחת. גישת חיזוק חמאס והחלשת הרשות, שנתניהו קידם בעקביות בעשור האחרון, היא הביטוי המובהק לכך.
אבל החטאים והכישלונות של נתניהו זלגו הרבה מעבר לכך:
בידוד מדיני
- התעלמות מהצונאמי: אחד ממרכיבי העוצמה של ישראל הוא התמיכה הבינלאומית, שנתונה כיום בסכנה. ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה המתנהלת נגדה בזירה הבינלאומית. נתניהו לא השכיל לראות את הצונאמי המדיני ועשה מעט כדי לבולמו. התנהלות ממשלתו, שבה הוא עצמו הכליל גורמים קיצוניים והעובדה שאימץ מדיניות מוצהרת המבטלת כל כוונה לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני - אפשרה למערכה נגד ישראל להתחזק, להעמיק ולהתפשט. הדימוי השלילי של ישראל והצגתה כפוגעת באופן שיטתי ומכוון בפלסטינים, ערערו את תפיסתה כמדינה דמוקרטית וליברלית והפך את המשך התמיכה בה בעולם לקשה ומורכב יותר. כתוצאה ממערכה זו ניכרת תופעת דמוניזציה של ישראל והתדרדרות במעמדה הבינלאומי.
- פגיעה בכיס: הפגיעה אינה רק ביחסים הבינלאומיים, אלא במישורים נוספים, בעיקר כלכליים. התיירות לישראל צנחה. ההשקעות בירידה ויש מדינות שאף מחרימות מוצרים מישראל, בעיקר כאלה המיוצרים בהתנחלויות.
- עליה באנטישמיות: ערעור מעמדה הבינלאומי של ישראל גרם גם לעלייה משמעותית באנטישמיות ברחבי העולם ונסיקה תלולה בתקריות שבהן מתנכלים או פוגעים בישראלים המטיילים וביהודים ברחבי העולם.
- הפסקת שת"פים: בעולם גלובלי, שיתופי-פעולה בין מדינות הם מפתח לקדמה. האקדמיה הישראלית, שמובילה מחקר ופיתוח, סובלת מאז מלחמת "חרבות ברזל" מחרם מעשי, גם אם לא פורמלי.
- היום שאחרי: מאז הותקפה ישראל ב7.10.23 לא מצליח הדרג המדיני לתרגם את ההישגים הצבאיים ליתרון אסטרטגי ולפיכך גם לא מצליח להכניע את חמאס, לחסל את חיזבאללה ולא לסכל את האיום האיראני.
- המשבר עם ממשל ביידן: כדי לתרץ את הישגי המלחמה הדלים האשים נתניהו את נשיא ארצות-הברית בעצירה של משלוחי נשק. במציאות ביידן שלח מאות מטוסים ואוניות כדי למלא את מחסני התחמושת והנשק של ישראל שהתרוקנו.
- ההחמצה האזורית: נתניהו "הימר" על הפעלת כוח צבאי מול איראן ושלוחותיה במקום למנף את ההישגים להסכמים מדיניים. בפועל איראן טרם נכנעה והסכמים איזורים נחתמים מעל ראשה של ישראל (למשל הסכם ההגנה בין טורקיה, פקיסטן וסעודיה)
- כישלון בהסברה: יש מעשים שקשה להסביר, אבל גם שקרים של ממש נתניהו וממשלתו לא הצליחו להפריך.הכישלון מול קמפיין ״ההרעבה המכוונת״ של חמאס והצהרות מפי בכירים בישראל במארס 2025 בדבר עצירת הסיוע ההומניטרי לרצועה, שנלוותה אליהן אף נימת גאווה, פעלו במידה ניכרת לרעת ישראל. קמפיין "ההרעבה המכוונת" (השקרי, שהוביל חמאס) רדף אותה עד הכרזת הפסקת האש, באוקטובר 2025.
מדיניות החיסולים
- מוקיונים וחנפנים: המסר הפוליטי של נתניהו חושל לאורך השנים בזכות שליטתו בתקשורת ההמונים, ובאמצעות החיסול השיטתי של כל מי ומה שיכולים לאיים על תדמיתו הסמכותית. באופן שיטתי הוא חיסל מבחינה פוליטית את יריביו מבית ומחוץ: הוא קיפד את ראשם של יריבים פוטנציאליים בליכוד והביא לבידודם או להגלייתם מהמפלגה (ליברמן, סער, כחלון, מרידור ועוד), והקפיד להקיף את עצמו ואת צמרת מפלגתו בחדלי אישים, אומרי הן חנפנים, מוקיונים נלעגים שלא מאיימים על בכורתו.
- קבינט עלוב: כתוצאה מהחיסולים הפוליטיים, הקבינט העלוב ביותר בתולדות המדינה הוא שניהל אותנו בזמן האסון הגדול בתולדות המדינה.
- שרים נלעגים: נתניהו מינה לממשלתו שרים לפי מפתח חדשני - מי הכי לא מתאים לתפקיד ומי יגרום הכי הרבה נזק למשרד. דוגמאות: קיש - למשרד החינוך, בן גביר - ביטחון פנים,, ישראל כץ - לביטחון, מאי גולן - שיוויון חברתי, גילה גמליאל שרת המודיעין.
- רצח אופי: בדומה, גם את יריביו הפוליטיים במרכז ובשמאל נתניהו חיסל בשיטתיות באמצעות רצח אופי והצגתם כרכרוכיים, חלשים ומעורערים.
- חיסול מוסדות: נתניהו לא הסתפק בחיסול יריבים; הוא חיסל מוסדות, תשתיות, מערכות ומנגנונים, וכרסם עמוקות באמון הציבורי בכל אלה. מערכת הביטחון, מערכת המשפט, התקשורת העצמאית, החברה האזרחית, מערכת הרווחה והשירותים החברתיים, המגזר הציבורי ושירות הציבור, המשטרה, ביקורת המדינה, מערכת הבריאות וגם הכנסת כמוסד עצמאי - קשה לחשוב על מוסד ציבורי אחד שנתניהו לא החליש בצורה שיטתית בשלושת העשורים האחרונים, וביתר שאת ב-3 השנים האחרונות.
נתניהו פעל בנחישות לשחיקת המוסדות והמנגנונים ולהחלשת האמון הציבורי בהם, מפני שעבורו, מוסדות מתפקדים הזוכים לאמון גבוה מהציבור מהווים איום אישי עליו ומקהים את קסמו האלקטורלי. מנהיגים כוחניים צומחים באווירה של כאוס ושל התפוררות המוסדות, על גבי ההבטחה כי הם לבדם יושיעו את העם "יחזירו את המשילות" או "יעשו סדר". נתניהו בונה על כך שבכאוס שהוא בעצמו ליבה יהיה ביקוש לדמות סמכותית וחזקה, ואיש לא יהיה סמכותי יותר ממנו. עד היום זה עבד לו כמעט בכל פעם.
עם פתיחת החקירה נגדו בתיקים 1000, 2000 ו-4000 נתניהו הסלים את המתקפה על הממלכתיות ועבר לפגיעה שיטתית בכל המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, בין היתר מתוך כוונה לבטל את משפטו.
המתקפה על הדמוקרטיה
- הרפורמה המשפטית: שורה של חוקים ורעיונות שנועדו לפגוע בעצמאות מערכת המשפט הייתה בעצם הפיכה משטרית שמטרתה לאיין את הדמוקרטיה הישראלית, עד כדי הפיכתה לדמוקרטיה חלולה. למרות מחאה ציבורית רחבת היקף - נתניהו, הממשלה ונציגיה בכנסת המשיכו לקדם את חוקי הרפורמה, תוך התעלמות וגינוי ההפגנות ההמוניות של מתנגדי הרפורמה, מה שהוביל לפילוג קשה בעם.
- החלשת השופטים: ביום פתיחת משפטו התייצב נתניהו עם פודיום במסדרונות בית המשפט המחוזי בירושלים שמאחוריו חבורת פוליטיקאים חנפנים. הנאום שנשא היה שזור באיומים נגד המשטרה, הפרקליטות ובג"ץ - אבל בעיקר נועד להלך אימים על השופטים. הרמז היה ברור: אל תתעסקו איתי, כי אני יכול לרסק אתכם. בהקשר זה יצוין, כי השופטים במשפטו הפלילי של נתניהו נותנים לו למשוך זמן באופן בלתי סביר ומקלים עליו, באופן הנוגד את העקרון של שוויון בפני החוק.
- פיטורי גלנט הראשונים: ב-25 במרץ 2023 קרא שר הביטחון יואב גלנט לעצור את חקיקת הרפורמה והזהיר מסכנה לביטחון המדינה. בתגובה לדברי גלנט הודיע נתניהו על פיטוריו, עובדה שהביאה להעצמת המחאה ולהפגנות המונים ספונטניות ברחבי הארץ שכונו "ליל גלנט". ההסתדרות וראשי המגזר הפרטי הודיעו על הצטרפות למחאה והורו על שביתה כללית של המשק. בעקבות זאת, נסוג נתניהו והודיע על השהיית הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן בבית הנשיא עם האופוזיציה. פיטורי גלנט בוטלו.
- חקיקה בלתי סבירה: אלא שההבטחות של נתניהו לא שוות כלום. הוא המשיך ואישר חקיקה שבעיקרה נועדה להפוך את ישראל לרודנות ולריכוז סמכויות בידי אדם אחד - הוא עצמו - והחונטה סביבו. כך למשל הכנסת מאשרת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחקיקה המבטל את עילת הסבירות. המשמעות - בית המשפט לא יוכל להתערב בהחלטות שרירותיות של הממשלה, ראש הממשלה והשרים, ולקבוע שאינן סבירות. אם בג"ץ לא היה פוסל את החוק הזה, נתניהו היה יכול לעשות במדינה כמעט ככל העולה על רוחו, ללא ביקורת.
- הסתה נגד העיתונות: נדבך חשוב בשיטת השלטון של נתניהו היא ביזוי והחלשת התקשורת החופשית. הרטוריקה הזו אפיינה אותו מתחילת דרכו הפוליטית, ובעשור האחרון הפכה לקמפיין מאורגן רחב היקף. מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל הגביר נתניהו את זריעת הארס כלפי עיתונאים וכלי תקשורת. המטרה: הדיפת כל ביקורת וסימונם של המבקרים כאויבי העם.
- השתלטות על התקשורת: לנתניהו תכנית-על לחיסול התקשורת החופשית בישראל. בפועל כבר החליט על סגירת גל"צ (שבג"צ ביטל), ניסה להשתלט על הרשות השנייה, קידם את חיסול השידור הציבורי והפרטת התאגיד, התקיף באופן שקרי ונבזי את הערוצים 12 ו-13, ניסה לפגוע כלכלית בעתון "הארץ" והעביר הטבות רגולטוריות במיליונים לטובת ערוצי התעמולה התומכים בו.
- פוליטיזציה של המשטרה: נתניהו זועם על חוקריו ועל העמדתו לדין ומינה עבריין לשר האחראי על המשטרה וחמור מכך, איפשר לבן-גביר להפוך אותה למשטרה פוליטית. במדינות דמוקרטיות, המשטרה נהנית מעצמאות בשיקול הדעת שלה בהפעלת סמכויותיה. כשמשטרת ישראל - מהעומד בראשה ומטה - משעבדים את שיקול דעתם לטובת גורם פוליטי, היא הופכת למיליציה בשירות השלטון, ולא גוף ציבורי השומר על החוק ומגן על האזרחים. זאת סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה ולקיום בחירות חופשיות בישראל.
- בג״צ תחת מתקפה: נתניהו אישית מעוניין לאיים על מעמדו של בג"צ, מפני שענייניו עשויים להגיע להכרעת שופטי העליון (תיקי האלפים). מעבר לכך, הוא התיר את הרסן, מפני שכוונתו הייתה לייסד בישראל שלטון ללא הגבלה וללא ביקורת. בג"צ מפריע לשלטון סמכותני - ולכן, משתי הסיבות לעיל, נתן ידו למתקפה על בית המשפט ולא עצר גם כששר המשפטים ושורה של פוליטיקאים ממחנהו לא הכירו בבחירתו החוקית של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.
- החלשת הייעוץ המשפטי: ממשלת נתניהו פיטרה בהליך בלתי-חוקי (שהוקפא בבג"ץ) את היועצת המשפטית לממשלה. החלשת הייעוץ המשפטי לממשלה היא אחת ממטרות-העל של נתניהו, שכן, כמו מוסדות דמוקרטיים אחרים, הייעוץ המשפטי בולם אותו מלעשות ככל העולה על רוחו. במסגרת הניסיונות של נתניהו לפגוע בייעוץ המשפטי לממשלה, הכנסת חוקקה חוק, ולפיו עמדת הייעוץ המשפטי היא המלצה שאינה מחייבת את הממשלה.
הסתה שקרים ושיסוי
- הנזק הנורא מכולם: חיסול השיח השפוי השכלתני, חיסול ההיררכיה בין אמת לשקר, בין טוב לרע. אין עובדות, יש רק "ביבי או לא ביבי". נתניהו הצליח לתמרן מדינה שלמה לבחירה הפרסונלית הזו בלבד.
- מכונת הרעל: כלי ההפצה של שקרי נתניהו, חלקם אנושיים, חלקם טכנולוגיים. בלשכתו הוגים דברי שטנה לנאומיו או למסריו, ואלה מופצים במהירות במילות קוד על-ידי מכונת הרעל. כך למשל תוכניות טלוויזיה שביקרו את מדיניותו זכו למילה "אולפנים" בתוספת נימה מזלזלת, והפכו בהתאם לטרמינולוגיה של מכונת הרעל, ברשתות החברתיות ובכלי-תקשורת ביביסטים כדוגמת ערוץ 14, שהוסיפו לה כינויים כמו "תבהלה" ו"תרעלה".
- ליבוי השסע: החברה הישראלית מתמודדת עם שסעים רבים. בין היתר בין יהודים לערבים, בין "מזרחיים" ל"אשכנזים", בין חרדים לחילוניים ובין אנשי ימין ל"שמאלניים". נתניהו חי פוליטית בתפרים שבין המחנות ומלבה את השנאה ביניהם. הוא לא היחיד, אבל הוא ודאי זכאי לתואר "המסית הלאומי". הוא פועל תדיר להגברת העוינות והקיטוב בין חלקי החברה, מפני שמתחים חברתיים הם חומר בעירה פוליטי שנתניהו ניזון ממנו.
פוליטיזציה של השירות הציבורי
- פיטורי ראש השב״כ: בניגוד להוראות הדין, במרץ 2025 הממשלה החליטה על הפסקת כהונת ראש השב״כ, חרף קביעת היועצת המשפטית לממשלה כי לא ניתן להפסיק את הכהונה ללא בירור התשתית העובדתית, ובלא לפנות לוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. בג״ץ דן בעתירות כנגד ההחלטה, וקבע כי פיטורי ראש השב״כ היו שלא כדין. בהכרעתו עמד בג״ץ על כך שראש השב״כ הוא ״שומר סף מובהק״, שחב חובת נאמנות לציבור, ולא לדרג הפוליטי. לעניין הליך הפיטורים קבע בג״ץ ברוב דעות, כי החלטת הממשלה לפטר את ראש השב״כ, רונן בר, פסולה, מכיוון שהליך הפיטורים היה לא תקין והתנהל בניגוד לדין ומתוך ניגוד עניינים במיוחד על רקע החקירות המתנהלות בלשכת ראש הממשלה. בג"ץ שלח את הממשלה להליך מחודש. חשיבות הקביעה בפסק הדין בדבר חובת הנאמנות של ראש השב״כ לציבור, ולא לדרג הפוליטי, קיבלה ביטוי ציבורי לאחרונה, כאשר ראש השב״כ, זיני, ציין כי ״הסיבה שהסכמתי להצעת ראש הממשלה לקחת את התפקיד היא שהרגשתי שאני כשיר יותר מרבים אחרים ביכולת להיות נאמן לדרג הנבחר, לא משנה איזו דעה״.
- מח"ש בידינו: ביוני 2026 הכנסת אישרה סופית את החוק לשינוי מעמד מח״ש (המחלקה לחקירות שוטרים). נתניהו פעל לקידום החוק, לפיו מח״ש תוצא מפרקליטות המדינה ותהפוך יחידה ששר המשפטים שולט בה. מנהל המחלקה יתמנה באמצעות ועדה שלרוב חבריה זיקה פוליטית וכן ניתן להדיחו באותו האופן. המשמעות: החקירות של שוטרים, פרקליטים ועיתונאים עלולות להפוך לפוליטיות.
השירות הציבורי כולו נתון תחת לחצים פוליטיים הולכים וגוברים, שהגיעו לשיא תחת ממשלת נתניהו, באמצעות שילוב של שיתוק ופוליטיזציה. מגמה זו מתבצעת בשלושה צירים מרכזיים: ראשית, בעיכוב ובאי-איוש של משרות מפתח מקצועיות לצד שימוש נרחב במינויים זמניים התלויים בדרג הפוליטי; שנית, בדחיקה בוטה של נשים מעמדות הנהגה בכירות, תוך הפרת חובת הייצוג ההולם ופסיקת בג״ץ בנושא; ושלישית, בקידום מהלכי חקיקה להחלשת רשות החברות הממשלתיות.
- חוסר אחריות: לאורך כל תקופת כהונתו עשה נתניהו שימוש נרחב במינוי ממלאי מקום לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. ראשית, ואף ששרים אינם חלק מהשירות הציבורי המקצועי, אי-יציבות בדרג המיניסטריאלי משפיעה על יכולת התפקוד של הדרג המקצועי הכפוף לו. לאורך חודשים ארוכים עשתה הממשלה שימוש נרחב במינוי ממלאי מקום זמניים לתפקידי שרים. לדוגמא, לאחר פרישת ש״ס מן הממשלה מונה שר המשפטים לממלא מקום בארבעה משרדי ממשלה נוספים - ובכך הפך לשר החולש על חמישה משרדי ממשלה. במקביל, שר התיירות מונה לממלא מקום בשלושה משרדי ממשלה נוספים וחלש על ארבעה משרדים במקביל. עם פקיעת תוקפם של המינויים הזמניים נותרו משרדי הממשלה - הבריאות, הפנים, הרווחה, העבודה, ירושלים והדתות - ללא שר לתקופה של חודש. רק אז מונו שוב אותם שרים לתפקידים נוספים: שר המשפטים קיבל לידיו גם את המשרד לשירותי דת, משרד העבודה והמשרד לענייני ירושלים, ושר התיירות מונה גם לשר הבריאות ושר הרווחה. כהונה מקבילה במספר רב של משרדים, בוודאי במשרדים גדולים ומערכתיים, פוגעת באינטרס הציבורי ובאיכות השירות הציבורי.
- ממלא מקום זמני: לכל אורך כהונת ממשלת נתניהו נרשמו חילופי תפקידים רבים בשירות הציבורי, ובנוסף תפקידי מפתח נותרו כאמור לא מאוישים או שהם אוישו בממלאי מקום תקופה ארוכה. כך למשל משרת נציב שירות המדינה, וכן עד היום מספר חברות ממשלתיות פועלות ללא יו״ר או מנכ״ל קבועים, ובהן רכבת ישראל, שפועלת ללא יו״ר וללא מנכ״ל. נוסף על כך, המוסד לביטוח לאומי ממשיך לפעול ללא מנכ״ל קבוע מזה שלוש שנים. גם משרדי ממשלה רבים נותרו לאורך כהונת הממשלה הנוכחית ללא משרתי ציבור בכירים.
- מינוי מקורבים: קואליציית נתניהו קידמה מספר הצעות חקיקה שיובילו לפוליטיזציה בחברות הממשלתיות, ובהן: הצעת חוק המבקשת לשנות את מנגנון מינוי הדירקטורים בחברות ממשלתיות, כך שבמקום בחירתם מתוך ״נבחרת הדירקטורים״, המינויים יתבצעו ישירות על ידי השרים; וכן הצעה המבקשת לבטל את ההגבלה הקיימת כיום בחוק על מינוי מועמד בעל זיקה פוליטית לאחד משרי הממשלה למשרה של דירקטור בחברה ממשלתית, אלא אם כן הוא בעל כישורים מיוחדים בתחום עיסוקה של החברה. הסרת מגבלת הזיקה הפוליטית צפויה לאפשר מינויים של מקורבים פוליטיים לתפקידי מפתח בחברות הממשלתיות במקום מינויים של בעלי כישורים מתאימים. את תוצאות המינויים הפוליטיים אנחנו מרגישים בכל תחומי חיינו, ובאחרונה ביתר שאת בכאוס המתרחש בנתב"ג.
- מאגר ג'ובים: עוד לפני קידום הצעות החוק, השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דוד אמסלם, פעל להחליש את הרשות. כך, ביולי 2023 הוא הודיע למנהלת הרשות על ״ניתוק היחסים״ ביניהם, ודרש ממנה לא לפנות אליו עוד. הוא אף פנה לנציב שירות המדינה בדרישה להדיח את מנהלת הרשות מתפקידה. בשלהי 2023 מנהלת הרשות הודיעה על התפטרותה וציינה במכתב התפטרותה כי ״על פי תפיסת עולמו המוצהרת של אמסלם, החברות הממשלתיות אינן משאב ציבורי אלא ׳מאגר ג׳ובים׳ שאמור לשמש אותו לצבירת כוח ומעמד פוליטי״ וכי הופעלו עליה ״לחצים אדירים לתוך במינוי פעילים פוליטיים ומקורבים לתפקידי מפתח בחברות הממשלתיות ולאפשר הדחות במסגרת חיסול חשבונות פוליטי". נתניהו שתק.
- קריסת מערכות: מינויים פוליטיים מהווים הרס שיטתי של מוסדות המדינה. נתניהו ממנה רבים בשירות הציבורי שלא לפי כישוריהם, אלא על-פי נאמנותם אליו ואל משפחתו. המחיר הוא קריסת המערכות הציבוריות. דוגמא בולטת לכך היא הכישלון החרוץ של כל מערכות השלטון ב"חרבות ברזל". בימים הראשונים לא הצליחו מוסדות הציבור לדאוג לצרכי הניצולים, ליצור קשר עם משפחות הנעדרים, החטופים וההרוגים, לספק פיצויים מהירים למי שזקוק להם. אחת הסיבות היא מינוי מקורבים חסרי כישורים ברשויות הציבוריות.
- פיטורי מורים - בקלות: מערכת החינוך היוותה מוסד נוסף למתקפות מצד שלטון נתניהו ונעשה ניסיון לפגוע בחופש הביטוי של מורים. בשנת 2024 התקבל בכנסת חוק העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור. החוק נותן לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו סמכות שרירותית כמעט לשלול תקציבים ממוסדות חינוך, ״אם הוכח להנחת דעת[ם]״ כי במוסד מתקיימים או מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור גם כאשר הם חורגים מגבולות הדין המחייב ביחס להסתה אסורה הנאכף על ידי המשטרה והפרקליטות. חקיקה זו עלולה להיות פתח לפיטורים שתכליתם אינה נובעת מהשאיפה לחיזוק הביטחון אלא משיקולים פוליטיים.
- צמצום החופש האקדמי: הכנסת קידמה הצעת חוק שמציעה להסמיך מוסד להשכלה גבוהה לפטר איש סגל אקדמי אם הוכח שהוא ביצע ״הסתה לטרור״ או ״תמיכה בארגון טרור, במאבק מזוין או במעשה טרור של ארגון טרור, של מדינת אויב או של יחיד נגד מדינת ישראל״, ובלבד שהמוסד קיבל דיווח מרשויות המשמעת על ההליכים שנקטו, ואת עמדת היועץ המשפטי למוסד והיועץ המשפטי למועצה להשכלה גבוהה (המל״ג), וניתנה לאיש הסגל הזדמנות להשמיע את טענותיו. לפי ההצעה, איש הסגל לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים או להודעה מוקדמת על פיטוריו. הצעת החוק אף מעניקה למל״ג סמכות לנקוט אמצעי אכיפה (כולל הפחתת תקציבים) למוסד שהפר את חובתו לפטר איש סגל על פי התנאים האלה. גם הצעה זו אינה תורמת למאבק בטרור, שכן בניגוד לגורמי אכיפת החוק, למנהל מוסד אקדמי אין כלים לבחון אם התבטאויות של מרצים עלו לכדי הסתה או תמיכה בטרור. תחת זאת, הצעה זו מאיימת על חופש הביטוי ועל החופש האקדמי מאחר שהיא יוצרת דין מיוחד ורחב יותר מזה החל על כלל הציבור, ורב החשש שמטרתה ליצור ״אפקט מצנן״ ולהלך אימים על גורמים באקדמיה שתפקידם החברתי לפתח חשיבה ביקורתית ועשויים לבקר פעולות שלטוניות. הצעת החוק נמצאת בהכנה לקריאה הראשונה. נתניהו שותק.
- שר החינוך בעידוד נתניהו ניסה לאורך תקופה ארוכה להשתלט על סדר היום, על המינויים ועל התקצוב במערכת ההשכלה הגבוהה, שעצמאותה האקדמית היא רכיב חיוני בפעילותה. כך, במשך תקופה ארוכה הוא הותיר את המועצה להשכלה גבוהה ללא סגן יו״ר, עד שהצליח למנות מועמד מטעמו לתפקיד. מהלכים אלו במל״ג מצטרפים לניסיונות קודמים של שר החינוך לפוליטיזציה במועצת יד ושם ובמועצת הספרייה הלאומית.
פגיעה בזכויות יסוד
- בתי דין דתיים: בעיצומה של המלחמה, בחודש מרץ 2026, נתניהו נכנע לחרדים ומליאת הכנסת אישרה חוק שמרחיב באופן דרמטי את סמכויות בתי הדין הרבניים והשרעיים. עד כה, בתי הדין הדתיים הוסמכו לעסוק אך ורק בנישואין וגירושין, אך מעתה הם יוכלו לערוך בוררות בשורה ארוכה של סכסוכים אזרחיים, כמו תביעות בענייני עבודה או סכסוכי שכנים, אם הצדדים חתמו על טופס הסכמה לבוררות שתיערך לפי הדין הדתי. החשש הוא שבמקרים רבים לא תיווצר הסכמה חופשית, בין אם מחוסר הבנה שניתן לסרב להליך, ובין אם בשל פערי כוחות בין הצדדים או לחץ קהילתי. מעבר לכך, קיים חשש נוסף שזכויות יסוד וחוקי מדינת ישראל לא יכובדו הלכה למעשה על ידי בתי הדין בשבתו כבורר.
- עונש מוות על מחבלים: נתניהו נכנע לבן-גביר והכנסת אישרה את החוק שקובע, כברירת מחדל, עונש מוות לפלסטינים שביצעו מעשה טרור. החוק קובע כי עונש המוות יוטל כעונש חובה, למעט ביחס למקרים שבהן מתקיימות נסיבות מיוחדות ואז רשאי בית המשפט להטיל עונש מאסר עולם. מדובר בחוק הפוגע בצורה החמורה ביותר בזכות לחיים, בכבוד האדם. לא בכדי החוק סותר את המגמה הרווחת בעולם הדמוקרטי המערבי לביטול עונש המוות ולתפיסתו כעונש אכזרי ובלתי אנושי. בנוסף, החוק יחול באופן סלקטיבי על מחבלים ערבים בלבד, ומכאן שהוא גם מפלה בצורה בוטה. במהלך החקיקה מרבית גורמי המקצוע לא הצביעו על תרומתו של החוק לסיוע במאבק בטרור וגורמים מקצועיים רבים התנגדו לחקיקתו, תוך שהצביעו על סכנותיו במישור הבטחוני.
- הפרדה מגדרית: בניסיון להציל את הקואליציה הקורסת שלו נתניהו נאות ביולי 2026 לאשר את החוק שמרחיב מאוד את התנאים המתירים הפרדה בין נשים לבין גברים במוסדות להשכלה גבוהה. עד חקיקת החוק, ההפרדה התאפשרה רק במסלול תואר ראשון, לציבור החרדי בלבד ורק בכיתות הלימוד, אך החוק שעבר ירחיב את הלימודים בהפרדה מגדרית לתארים מתקדמים בכל תחומי הלימוד ולא רק בכיתות, אלא לכל תחומי המרחב הציבורי. החוק נוגד את הזכות לשוויון.
- "חוק הפטור מגיוס״: כדי לשמר את שלטונו ועל-מנת שהחרדים ימשיכו לתמוך בממשלתו, נתניהו קידם הצעת חוק להסדרת הפטור מגיוס לצה״ל של תלמידי ישיבות. הצעת החוק לא קבעה חובת גיוס כללית ושוויונית לציבור החרדי, אלא פירטה יעדי גיוס מינימליים, ובכך היא למעשה ביקשה לפטור את רובם המוחלט של תלמידי הישיבות מגיוס, בניגוד לעקרון השוויון. בשלהי יוני 2026 עודכנה הצעת החוק, כך שנקבע כי למשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועדים לשירות ביטחון שהם בני ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי. עוד נקבע כי אם כבר החלו הליכי העמדה לדין הם יופסקו, ואם ניתן פסק דין - ביצועו יופסק. החוק אושר בכנסת בימיה האחרונים ופוגע בערך השוויון באופן העמוק ביותר. יום לאחר אישור החוק בכנסת, בג״ץ הוציא צו על תנאי בעתירות כנגד החוק.
שחיתות שלטונית
כתב האישום הזה הוא ציבורי, ללא קשר לתוצאות המשפט הפלילי (האישומים: שוחד, מרמה והפרת אמונים), שמתנהל נגד הנאשם בנימין נתניהו. גם בטרם הכרעת הדין ניתן לקבוע שנתניהו הוא אחד הפוליטיקאים הרקובים ביותר בתולדות המדינה - כולל אלו שהורשעו וריצו עונשי מאסר בפועל. נתניהו היה מעורב בפרשות שאמנם חלקן הסתיימו ללא כתב אישום, אבל עם ביקורת ציבורית נוקבת. פרשת "בראון חברון", פרשת עמדי ופרשת "ביביטורס" כדוגמאות, מטילות צל כבד על התנהלותו הציבורית. רשויות אכיפת החוק בישראל נוהגות כלפי נתניהו ביד קלה עד רפויה, ולא עומדות על קיום הוראות החוק ביחס אליו. העיתונות חושפת פרשה אחרי פרשה - אבל המערכת, בינתיים, לא מוצאת דרך לתרגם את החשדות להרשעה פלילית של נתניהו.
- ניגוד עניינים: אף שהועמד לדין פלילי והואשם בשוחד והפרת אמונים, מערכת המשפט אישרה לנתניהו להרכיב ממשלה. היא נעזרה לשם כך בפתרון שנקרא הסדר ניגוד עניינים ונועד למנוע ממנו לנצל לרעה את תפקידו כדי להשפיע על המשפט ועל המוסדות ובעלי התפקידים שעשויים לחרוץ את גורלו. ההסדר אסר עליו ועל נציגים מטעמו לעסוק ברוב העניינים הקשורים למערכת אכיפת החוק ולגופים המרכיבים אותה, לרבות משרד המשפטים, הפרקליטות, משטרת ישראל והרשות השופטת. כמו כן נאסר על נתניהו לעסוק בייעוץ המשפטי לממשלה, ובעיקר ביועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שמתוקף תפקידה כראש התביעה הכללית משמשת כאחראית העליונה על התביעה במשפטו. נתניהו הפר ברגל גסה את הסדר ניגוד העניינים.
- הוצאות פרטיות מהקופה הציבורית: ראש הממשלה משית על הציבור את הוצאותיו הפרטיות בלי שקיפות, בלי מגבלה על התקציב ותוך מימון של לפחות שני מעונות פרטיים. ההוצאות שמקבלת משפחת נתניהו על חשבון הקופה הציבורית הן חריגות ביותר בהשוואה לדמוקרטיות אחרות. עוד בטרם תושלם חלילה ההפיכה המשטרית, מתברר כי מימון ההוצאות של משפחת נתניהו רחוק מלהזכיר מדינה מתוקנת. כך למשל, מסקר משווה שערכה התנועה לחופש המידע עולה, כי ישראל היא המדינה היחידה לעומת מדינות מערביות שבה המדינה מממנת שני בתים פרטיים של ראש הממשלה. כמו כן, בישראל אין שקיפות בפירוט ההוצאות, אלא אם דורשים אותה במפורש, וגם אז משחיר משרד ראש-הממשלה הוצאות רבות. בארה"ב, אוסטרליה, קנדה ובריטניה למשל קיימת מדיניות של שקיפות ביחס להוצאות מעונות ראש המדינה ברמות שונות, כאשר רוב המדינות מפרסמות את כל ההוצאות מיוזמתן, ובעיקר מבדילה בין הוצאות פרטיות לאלה הציבוריות. בישראל קיבלה משפחת נתניהו צ'ק פתוח ועל הציבור מושתות גם הוצאות פרטיות של המשפחה.
- מועדון ההון-שלטון - משפחת נתניהו, בנימין, שרה ויאיר, אוהבים מלונות פאר, חיי ראווה ונהנתנות על חשבון אחרים. מי יממן את זה? חבורה של מיליארדרים, שרוצים את קרבתם, ובעיקר רוצים קרבה לכוח וליכולת לקבל צ'ופרים מהשלטון.
- לא ראיתי, לא שמעתי: בתי משפט קבעו, כי אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, פגעה בעובדים ונתניהו טוען שלא ידע. שרה הורשעה ב"פרשת הארוחות" לאחר חתימת הסדר טיעון במסגרתו אף נאלצה לשלם פיצוי וקנס לקופת המדינה. בכתב האישום המקורי היא הואשמה בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובהפרת אמונים, לאחר שהורתה להזמין ארוחות ממסעדות שף בשווי של מאות אלפי שקלים, בניגוד לנהלים. נגד שרה נתניהו הוגשו לאורך השנים תביעות נוספות לבתי המשפט, שעסקו ביחסה לעובדי משק הבית ומעון ראש הממשלה. היא הורשעה בהעסקה פוגענית העלבות השפלות ושל עובדים. פרשות אחרות ששמה נקשר בהן, לא הגיעו לבתי המשפט. בין היתר, היו אלה פרשות החשמלאי, הבקבוקים ורהיטי הגן, שמבקר המדינה סבר כי מעלות "חשד לפלילים".
נזק כלכלי
- יוקר המחיה: תחת שנות שלטונו של נתניהו הפכה ישראל למדינה יקרה בטירוף, בעצם אנחנו המדינה השנייה בעולם ביוקר המחיה אחרי שוויץ. מחירי הצריכה בישראל גבוהים ב-35% מהממוצע במדינות אירופיות דומות, אנחנו משלמים 40% יותר על הבריאות שלנו ובשיעור הילדים העניים אנחנו מובילים בעולם. זו לא גזירת גורל, אלה החלטות ממשלה כושלות שאינן מטפלות כראוי בכלכלה הישראלית ובעושק הציבור.
- מלחמה יקרה: לצורך מימון המלחמה הממושכת שמטרותיה אינן מוגדרות ויש חשד שתכליתה הוא שימור שלטונו של נתניהו, הממשלה כבר נאלצה לקצץ בשירותים לאזרחים ולהעלות מיסים. המס על הארנונה כבר קפץ ומס ערך מוסף עלה מ-17% ל-18%. מדובר במס עקיף הפוגע דווקא בעניים, משום שעיקר הוצאתם הוא על מזון ודיור. יש המעריכים כי מחיר המלחמה יהיה לפחות 400 מיליארד שקל, ואת החשבון ישלם כמובן הציבור. ליטר בנזין מעל 8 שקלים, סל הקניות יקר רצח, השכירות והדיור בשמיים וילדי הגיל רך שהובטח להם חינוך חינם, או־טו־טו מתגייסים לצה"ל. תקציב הביטחון יזנק ל־200 מיליארד שקל לשנה. ונטל הגזירות ייפול עלינו יום אחרי הבחירות.
- ירידה מישראל: עזיבה מאסיבית של עשרות אלפי בעלי מקצועות חופשיים. ראש הממשלה מתעלם, אבל חתך העוזבים הוא של משלמי מיסים גבוהים, רופאים, אנשי הייטק, אנשי מדע ומחקר, אלה שמהווים את חוד החנית של המשק.
- דירוג אשראי: במהלך 2024 הורידו שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' וסטנדרד אנד פורס) את דירוגי האשראי של ישראל, לראשונה מאז תחילת הדירוג בשנת 1988. כמו כן, הדירוג החדש של S&P לווה בתחזית שלילית בשל הסיכונים הגאופוליטיים ובשל עיכובים בגיבוש תקציב מדינה לשנת 2025. בספטמבר 2024 הורידה מודי'ס את הדירוג של ישראל בפעם השנייה באותה השנה ובאופן חריג במיוחד בשתי דרגות. זה משפיע על גובה הריבית שישראל משלמת בגין הלוואות (מיליארדים) וזה מתבטא בירידה בהשקעות ובירידה בייצוא.
סיכומים לקראת פסק הדין של הציבור
התוהו ובוהו הזה שאתם חיים בו, תחושת הביטחון שאבדה, המלחמה ממושכת ותחושת מיאוס ממה שקורה פה, מראשיתו ועד סופו הוא יציר כפיו של נתניהו. אמנם התוצאה יצאה משליטתו, אך הוא שבנה כל העת על כך שהמצב יהיה מספיק מפחיד כדי שיזדקקו לו, אבל לא רע מדי עד כדי שייאלץ להוכיח את כוחות העל שלו וייתפס כאחראי לאסון. כעת כבר מאוחר מדי.
האסון הנוכחי הוא בראש ובראשונה ביטחוני, אבל חוסר התפקוד של כלל המערכות בניהול המדינה מוסיף למצוקה ולחוסר האונים. ההתפוררות הזאת היא לא תוצר לוואי בלתי רצוי, נזק אגבי של עבודתו של נתניהו - היא העבודה עצמה. הוא טיפח את החמאס, הוא פגע בדמוקרטיה, הוא שחיסל מנגנונים, כלים ואנשים שביקשו להגן עלינו. זו מורשתו, כך הצליח להיבחר יותר פעמים מכל ראש ממשלה אחר ולשלוט יותר זמן מכל ראש ממשלה אחר. להיבחר כדי להיבחר, לשלוט כדי לשלוט.
האישומים אינם מסתכמים בסקירה זו. כל קורא יכול ודאי להוסיף עוד כהנה וכהנה. המסקנה העיקרית העולה מן האישומים שלעיל היא, שנתניהו הזניח את האינטרס הציבורי והכפיף אותו לצרכיו האישיים. ומסקנה נוספת: את ביבי צריך לסלק, אבל כדי לתקן את נזקי הביביזם, צריך לחזק את עצמאותם של מוסדות המדינה, לעגן כללי משחק חוקתיים ברורים ולבצר את ההגנה על זכויות יסוד, ולהשיב את האמון בכך שהפעלת הכוח השלטוני כפופה לחוק, לביקורת ולערכים הדמוקרטיים שעליהם מושתתת מדינת ישראל.
1. פתח דבר
ממשלת ישראל ה־37 בראשות בנימין נתניהו הושבעה ב־29 בדצמבר 2022, ונשענה על קואליציה של הליכוד, ש״ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם. בתוך שבועות החלה הממשלה לקדם שינוי רחב במערכת המשפט, בהובלת שר המשפטים יריב לוין ויו״ר ועדת החוקה שמחה רוטמן: שינוי מנגנוני בחירת שופטים, צמצום ביקורת שיפוטית, פסקת התגברות ושינוי מעמד היועצים המשפטיים. הממשלה הציגה את המהלך כרפורמה לאיזון בין הרשויות; היועצת המשפטית לממשלה, גורמים מקצועיים וארגוני מחאה ראו בו פגיעה באיזונים, בשומרי הסף ובהגנה על זכויות יסוד.
במקביל נפתחו מוקדי שינוי נוספים: הרחבת סמכויות השר לביטחון לאומי ביחס למשטרה, ניסיונות לשנות את מבנה השידור והרגולציה בתקשורת, שינוי הליך מינוי נציב שירות המדינה, קידום סמכויות בוררות לבתי דין דתיים בעניינים אזרחיים, והקצאות תקציביות שנקשרו להסכמים קואליציוניים. חלק מהצעדים הושלמו, חלקם נבלמו או צומצמו בבג״ץ, וחלקם נותרו במחלוקת. ברקע עמד גם משפטו הפלילי של נתניהו, שנפתח ב־2020 ונמשך בתקופת הממשלה, ללא הרשעה בשלב המתואר בתיק.
ב־7 באוקטובר 2023 השתנתה נקודת הכובד. מתקפת חמאס, שבה נרצחו יותר מ־1,200 בני אדם ונחטפו 251, העבירה את שאלת האחריות הממשלתית גם לתחומי ביטחון, ניהול מלחמה, חטופים, מפונים, תקציב וחוסן אזרחי. התיק בוחן כיצד הצטברו בתקופה זו החלטות, מחדלים, חקיקה וחקירות - מן המדיניות מול עזה וקטאר ועד הורדות דירוג האשראי, ההליכים הבין־לאומיים ופרשת קטארגייט - ומה ניתן לייחס לממשלת נתניהו האחרונה לעומת מלחמה, מגמות קודמות ונסיבות שטרם הוכרעו.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית | מקור |
|---|---|---|---|---|
| בנימין נתניהו | ראש הממשלה; ראש הממשלה ה-37 מ-29.12.2022 | [מאומת] מקבל ההחלטות המרכזי; תלוי בקואליציית ליכוד–ימין–חרדים בת 64 ח"כים | הוביל את הממשלה ה-37, שבה שותפות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם | אתר הכנסת, “הממשלה ה-37”, 29.12.2022 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יריב לוין | שר המשפטים | [מאומת] מקדם שינוי מבני ביחסי ממשלה–כנסת–בית משפט | ב-11.1.2023 אמר בוועדת החוקה: “אני נחוש לקדם את הרפורמה שהצעתי” | חדשות הכנסת, “דיון סוער בוועדת החוקה”, 11.1.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| שמחה רוטמן / ועדת החוקה | יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט | [מאומת] זרוע החקיקה המרכזית של ההפיכה/הרפורמה המשפטית | הוועדה קידמה את חוק יסוד: השפיטה - עילת הסבירות; אושר בקריאה ראשונה ב-11.7.2023 | חדשות הכנסת, “הצעת החוק לביטול עילת הסבירות אושרה בקריאה ראשונה”, 11.7.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| בית המשפט העליון / בג"ץ | ביקורת שיפוטית חוקתית ומנהלית | [מאומת] מוסד בולם מול חקיקה הפוגעת בסמכויותיו | ב-1.1.2024 ביטל בג"ץ את תיקון עילת הסבירות בדעת רוב | בג"ץ 5658/23, התנועה למען איכות השלטון נ' הכנסת (נצפה: אוגוסט 2026) |
| גלי בהרב-מיארה | היועצת המשפטית לממשלה | [מאומת] שומרת סף; מתנגדת לחלקים מרכזיים ברפורמה | בינואר 2023 הזהירה כי הרפורמה “תבטל את האיזונים והבלמים” | גלובס, “היועמ"שית... תבטל את האיזונים והבלמים”, ינואר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| איתמר בן גביר / המשרד לביטחון לאומי | שר לביטחון לאומי; ממונה על המשטרה | [מאומת] מבקש הרחבת סמכויות השר על המשטרה | הצעת תיקון פקודת המשטרה אושרה בקריאה ראשונה ב-20.12.2022; ההצעה כללה כפיפות מפכ"ל לשר והתוויית מדיניות חקירות כללית | חדשות הכנסת, “הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה”, 20.12.2022 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| בצלאל סמוטריץ' / משרד האוצר | שר האוצר ושר במשרד הביטחון | [מקור-יחיד] אחראי למדיניות פיסקלית בזמן מלחמה ולסדרי עדיפויות תקציביים | דוח בנק ישראל 2023 קבע כי התמריצים ללימודי ליבה ותעסוקת חרדים הוקטנו וכי תרומת המדיניות הפיסקלית לצמיחה ארוכת טווח הייתה מצומצמת | בנק ישראל, “דוח בנק ישראל 2023”, מרץ 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מטה משפחות החטופים | קבוצת אינטרס אזרחית | [שנוי-במחלוקת] דורש עסקה להשבת החטופים; הממשלה טוענת שפועלת במנדט מו"מ רחב | ב-27.7.2024 בעצרת בת"א נשמעו קריאות “עסקה עכשיו”; לשכת רה"מ טענה במאי 2024 שנתניהו נתן “מנדט נרחב” לצוות המו"מ | ישראל היום, עצרת משפחות, 27.7.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); משרד רה"מ, הודעה בנושא שחרור החטופים, 26.5.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | ביקורת מדינה | [מאומת] בודק כשלים אזרחיים וביטחוניים אחרי 7.10 | ב-11.2.2025 פרסם דוח מיוחד על נפגעי 7.10 וחרבות ברזל; קבע כי מערך בריאות הנפש למפונים התבסס ברובו על מתנדבים | מבקר המדינה, דוח מיוחד, 11.2.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| שלמה קרעי / משרד התקשורת | שר התקשורת | [שנוי-במחלוקת] מציג רפורמת “תחרות”; מבקרים מזהים פגיעה בתאגיד והטבות לערוץ 14 | באוגוסט 2023 הציג תזכיר חוק שידורים; לפי N12 כלל ביטול הרשות השנייה והקלות לערוץ 14 | N12, “קרעי הציג את הרפורמה בשוק התקשורת”, אוגוסט 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יונתן אוריך, אלי פלדשטיין, ישראל איינהורן | יועצים/דוברים בסביבת נתניהו | [שנוי-במחלוקת] מוקד פרשות “קטארגייט” והדלפות; החשדות מוכחשים בידי מעורבים | ב-2025 פורסם כי אוריך ופלדשטיין נחקרו בחשד להעברת מסרים פרו-קטאריים; ההגנה טענה שהכספים נגעו לשירותי תקשורת ללשכת רה"מ | ynet, “עושים סדר בפרשת קטאר-גייט”, 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| קטאר / מתווכי עסקת חטופים | מדינה מתווכת ומממנת סיוע לעזה | [שנוי-במחלוקת] מתווכת בעסקאות; בעבר הועבר כסף קטארי לרצועה באישור ישראל | תחקירי 2024–2025 מתארים את מדיניות מזוודות הכסף מ-2018; נתניהו דחה טענה שחיזק את חמאס | ynet, “הקונספציה של נתניהו... הכסף הקטארי בעזה”, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ynet, “לא חיזקתי את חמאס”, 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| שירות המדינה / נציבות שירות המדינה | מנגנון מינויים ומינהל ציבורי | [מאומת] זירת מאבק על עצמאות מקצועית מול שליטה פוליטית | ב-11.8.2024 הממשלה שינתה את הליך מינוי הנציב; בג"ץ דן בעתירות נגד המתווה | משרד רה"מ, החלטה 2129, 11.8.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); בג"ץ 37830-08-24 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| בתי הדין הרבניים / סיעות חרדיות | מוסדות שיפוט דתי; ש"ס ויהדות התורה | [שנוי-במחלוקת] הרחבת סמכויות דתיות מול חשש לפגיעה בזכויות נשים ושוויון | ב-17.2.2026 ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק בוררות בבתי דין דתיים בעניינים אזרחיים בהסכמה | חדשות הכנסת, “הרחבת סמכות בתיה"ד הרבניים לבוררות”, 17.2.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מחאת קפלן / אחים לנשק / ארגוני מחאה | תנועות מחאה אזרחיות | [מאומת] התנגדות לרפורמה המשפטית ולכספים קואליציוניים | ב-2023 קיימו הפגנות המוניות; שקמה ברסלר קשרה בין הרפורמה, כספים קואליציוניים ויוקר מחיה | N12, “90 אלף הפגינו בקפלן”, מאי 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נשיא המדינה יצחק הרצוג | גורם מתווך חוקתי | [מאומת] ביקש פשרה מוסכמת ברפורמה המשפטית | ב-15.3.2023 הציג את “מתווה העם” וקרא לפתרון מוסכם | אתר “מתווה העם”, בית הנשיא, מרץ 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| בית הדין הפלילי הבין-לאומי ובית הדין הבין-לאומי לצדק | מוסדות משפט בין-לאומיים | [מאומת] זירת בידוד/לחץ משפטי-מדיני על ישראל | ב-26.1.2024 ICJ הורה אמצעים זמניים בתיק דרום אפריקה נגד ישראל; ב-21.11.2024 ICC הוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט | ICJ, תיק 192, 26.1.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ICC, צווי מעצר נתניהו וגלנט, 21.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| סוכנויות דירוג / שווקים | Moody’s, Fitch, S&P; משקיעים | [מאומת] מודדות סיכון כלכלי-מדיני | ב-2024 הורדות דירוג נקשרו למלחמה, סיכון גיאופוליטי ופגיעה בכספי ציבור; Fitch הורידה את ישראל באוגוסט 2024 | משרד האוצר, דוח החוב 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
מפת קשרים קצרה: נתניהו הוא צומת ההכרעה: הוא מחזיק את הקואליציה מול לוין–רוטמן בחקיקה המשפטית, בן גביר במשטרה, סמוטריץ' בתקציב ובזירה הפלסטינית, קרעי בתקשורת, והסיעות החרדיות בבתי הדין והדת. מולם ניצבים בג"ץ, היועמ"שית, מחאת קפלן, מטה משפחות החטופים ומבקר המדינה. בזירה החיצונית, קטאר היא גם מתווכת מרכזית וגם מוקד חשדות; ICJ/ICC וסוכנויות הדירוג משקפות עלויות מדיניות וכלכליות של המלחמה והניהול הממשלתי.
3. ציר זמן מתועד
ציר הזמן של הנושא

מי עשה מה - לפי שחקן

עצימות לאורך השנים

| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| מרץ 2015 | [מאומת] ביום הבחירות לכנסת ה־20 פרסם נתניהו את סרטון “הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי”; מאוחר יותר הוזכר האירוע גם בכתב האישום בתיק 4000 כחלק מדרישות סיקור בוואלה. | נתניהו, ניר חפץ, וואלה, שאול אלוביץ’ | כתב האישום, PDF דרך ynet (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר 2018 | [שנוי-במחלוקת] ישראל אפשרה הכנסת מזוודות כסף מקטאר לעזה; מבקרים תיארו זאת כמימון עקיף לחמאס, ותומכים טענו שהמהלך נועד להרגעה הומניטרית וביטחונית. | נתניהו, קטאר, חמאס, מערכת הביטחון | ynet, “פרוטקשן לחמאס”, 08.11.2018 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר 2019 | [מאומת] הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן: שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000; מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו־2000. | נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ’, נוני מוזס | ישראל היום, 21.11.2019 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מאי 2020 | [מאומת] משפט נתניהו נפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים ב־24.05.2020, שעות לאחר ישיבת ממשלה בראשות נתניהו וגנץ. | נתניהו, בית המשפט המחוזי בירושלים, בני גנץ | ynet, 24.05.2020 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| דצמבר 2022 | [מאומת] טרם השבעת הממשלה ה־37 אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק פקודת המשטרה, שנועדה לעגן סמכויות מדיניות לשר הממונה על המשטרה. | איתמר בן גביר, אופיר כץ, הכנסת | דוברות הכנסת, 26.12.2022 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| דצמבר 2022 | [מאומת] הממשלה ה־37 בראשות נתניהו הושבעה ב־29.12.2022; הקואליציה כללה את הליכוד, ש״ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם. | נתניהו, יריב לוין, סמוטריץ’, בן גביר, דרעי, גפני | אתר הכנסת, הממשלה ה־37 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ינואר 2023 | [מאומת] שר המשפטים יריב לוין הציג תוכנית לשינוי מערכת המשפט: שינוי הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות, צמצום ביקורת שיפוטית והפיכת יועמ״שים למשרות אמון. | לוין, נתניהו, שמחה רוטמן | גלובס, 04.01.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מרץ 2023 | [מאומת] הכנסת קידמה את “חוק הנבצרות”, שקבע כי הכרזה על נבצרות ראש ממשלה תתאפשר רק בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית וברוב גבוה. | אופיר כץ, נתניהו, הכנסת | דוברות הכנסת, 14.03.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מרץ 2023 | [מאומת] נתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט לאחר שקרא לעצור את חקיקת הרפורמה המשפטית; בעקבות ההודעה פרצו מחאות רחבות. | נתניהו, גלנט, מפגינים, מערכת הביטחון | כלכליסט, 26.03.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יולי 2023 | [מאומת] הכנסת אישרה את ביטול/צמצום עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית, ברוב 64 וללא השתתפות האופוזיציה בהצבעה הסופית. | הקואליציה, רוטמן, לוין, אופוזיציה | ערוץ הכנסת, 24.07.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוקטובר 2023 | [מאומת] מתקפת חמאס ב־07.10.2023 הובילה לרצח יותר מ־1,200 בני אדם ולחטיפת 251; דוח מבקר המדינה המאוחר קשר את האירוע לשאלות על תפיסת הביטחון וההיערכות הממשלתית. | חמאס, ממשלת ישראל, צה״ל, מבקר המדינה | דוח מבקר המדינה על 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר 2023 | [מאומת] הממשלה אישרה מתווה לשחרור חטופים ישראלים הכולל הפוגה ושחרור אסירים ביטחוניים, תוך קביעה שהלחימה תימשך לאחר ההפוגה להשגת מטרות המלחמה. | ממשלת ישראל, חמאס, קטאר, ארה״ב | החלטת ממשלה 1077, נובמבר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ינואר 2024 | [מאומת] בג״ץ פסל את תיקון עילת הסבירות ברוב 8 מתוך 15, וקבע כי שלילת הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה פוגעת במאפיינים גרעיניים של הדמוקרטיה. | בית המשפט העליון, הכנסת, הממשלה | פסק הדין המלא, 01.01.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ינואר 2024 | [מאומת] בית הדין הבינלאומי לצדק הוציא צווים זמניים בתביעת דרום אפריקה נגד ישראל; הצווים לא הורו על הפסקת הלחימה, אך חייבו מניעת הסתה והרחבת סיוע הומניטרי. | ICJ, ישראל, דרום אפריקה | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26.01.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| פברואר 2024 | [מאומת] מודי׳ס הורידה לראשונה את דירוג האשראי של ישראל מ־A1 ל־A2 והציבה אופק שלילי; בנק ישראל ייחס חשיבות למדיניות שתשקף אחריות פיסקלית. | Moody’s, בנק ישראל, ממשלת ישראל | בנק ישראל, 10.02.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מרץ 2024 | [שנוי-במחלוקת] משפחות חטופים האשימו את נתניהו בטרפוד עסקה משיקולים פוליטיים; מנגד נתניהו טען בהמשך כי חמאס סירב לעסקאות וכי התעקשותו שיפרה את תנאי העסקה. | מטה משפחות החטופים, נתניהו, חמאס | וואלה, 30.03.2024, דברי נתניהו בכנסת, 03.03.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר 2024 | [מאומת] בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט בגין חשדות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעזה; ישראל דחתה את הסמכות והטענות. | ICC, נתניהו, גלנט, ישראל | ICC, 21.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מרץ 2025 | [מקור-יחיד] נפתחה חקירת “קטארגייט” על קשרים בין גורמים במשרד ראש הממשלה לבין גורמים הקשורים לקטאר; הליכוד טען שמדובר בחקירה פוליטית. | יועמ״שית, שב״כ, משטרה, לשכת רה״מ, הליכוד | ישראל היום, מרץ 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יולי 2025 | [מאומת] שר המשפטים הניח הצעת החלטה להפסקת כהונת היועמ״שית גלי בהרב־מיארה; פסק דין מ־2026 תיעד את שלבי ההליך והמחלוקת המשפטית. | יריב לוין, בהרב־מיארה, הממשלה, בג״ץ | פסק דין בג״ץ, PDF ממשלתי (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מרץ 2026 | [מאומת] הכנסת אישרה סופית חוק המרחיב סמכות בתי דין דתיים לבוררות בהסכמה בעניינים אזרחיים; התומכים הציגו זאת כהרחבת בחירה, והמבקרים הזהירו מפגיעה בשוויון ובמערכת המשפט האזרחית. | גפני, יעקב אשר, ינון אזולאי, בתי הדין הרבניים, ועדת החוקה | דוברות הכנסת, 24.03.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
תיחום הסעיף: [מאומת] מוקד סעיף זה הוא ממשלת ישראל ה־37 בראשות בנימין נתניהו, שהושבעה ב־29 בדצמבר 2022; מאחר שהתיחום המבוקש הוא 2002–2026, נכללו כאן גם אירועים מוקדמים יותר רק כאשר הם נדרשים להבנת החלטות, תקציבים או אחריות שהבשילו בתקופת הממשלה האחרונה, כגון מנגנון הכסף הקטארי מ־2018 ואילך. מקורות בסיס: הודעת הכנסת באנגלית על השבעת הממשלה, 29 בדצמבר 2022, “37th Government of the State of Israel is sworn in” (נצפה: אוגוסט 2026); עמוד הכנסת “הממשלה ה־37”, הכנסת (נצפה: אוגוסט 2026).
4.1 צומת ראשון: מבנה הממשלה, ריבוי משרדים ועלות ניהולית
| רכיב מעקב | תאריך / פלטפורמה | כסף / משאב ציבורי | מי החליט / מי נשא באחריות | מי הרוויח / מי הושפע | קביעת ביקורת / ראיה נגדית | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מספר משרדי הממשלה | 2026, מבקר המדינה | לפי מבקר המדינה, בממשלה ה־37 היו בעת הקמתה 34 משרדי ממשלה, 5 מהם חדשים; לא ננקב כאן חיסכון כספי ישיר לכל משרד | ההחלטות על הקמה, פיצול וסגירת משרדים התקבלו בממשלה ובכנסת במסגרת חלוקת התפקידים הקואליציונית | שרים, סגני שרים, לשכות, יחידות מטה ומשרדים חדשים | מבקר המדינה קבע כי ריבוי משרדים ופיצול תחומי פעולה פוגעים ביכולת לנהל מידע מרוכז ולבחון השלכות של העברת תחומי פעולה: דוח מבקר המדינה 2026, “מבנה הממשלה בישראל” (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| השלכות מבניות על תפקוד הממשלה | מרץ 2024–מרץ 2025, ביקורת מבקר המדינה | אין סכום תקציבי נקוב בדף התקציר; הנזק הוא תפעולי-מינהלי: פיצול סמכויות, כפילויות ומידע חסר | מזכירות הממשלה, משרד רה״מ והמשרדים שקיבלו או העבירו תחומי פעולה | הציבור, יחידות מקצועיות, רשויות מקומיות וגופים מפוקחים | המבקר תיעד כי אין למזכירות הממשלה נתונים מרוכזים על החלטות הממשלה בדבר העברת תחומי פעולה, ולכן קשה לבחון השלכות רוחב: עמוד הדוח במאגר מבקר המדינה (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| עלות משרדים שכונו בתקשורת “מיותרים” | דצמבר 2023, כלכליסט | כלכליסט דיווח על עלות כוללת מוערכת של כ־2 מיליארד ש״ח למשרדים ולמנגנונים שנוצרו/פוצלו; הסכום הוא הערכת תקשורת, לא קביעת מבקר | נתניהו והקואליציה; משרד האוצר הכין פירוטים תקציביים; הכנסת אישרה תקציבים | לשכות שרים, משרדים קטנים, יחידות שהועברו בין משרדים | מאחר שההגדרה “מיותרים” היא פרשנית, יש להפריד בין העובדה הרשמית - ריבוי משרדים - לבין הערכת העלות העיתונאית: כלכליסט, “הכנסת תחל לדון מחר בתקציב המדינה: עלות המשרדים המיותרים - 2 מיליארד שקל” (נצפה: אוגוסט 2026) | [שנוי-במחלוקת] |
4.2 תקציב 2023–2024: כספים קואליציוניים, הקצאות מגזריות והחלטות הממשלה
| החלטה / תקציב | תאריך / מקור | סכום | מי החליט | מי הרוויח / קיבל תקציב | הערות אחריות ופיקוח | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מסמך הקראה לכספים קואליציוניים 2023–2024 | 2023, משרד האוצר | במסמך מופיעים סעיפים פרטניים, בהם תקציבים למשרד רה״מ, משרד המשימות הלאומיות, מורשת, ירושלים ומסורת ישראל, חטיבה להתיישבות ועוד | הממשלה ושר האוצר; ביצוע דרך תקנות תקציביות | משרדים ויחידות שקיבלו הקצאות לפי הסכמים פוליטיים | המקור הרשמי מאפשר לעקוב אחרי תקנות, אך אינו מספק לבדו בדיקת אפקטיביות או תוצאות: מסמך הקראה קואליציוני 2023–2024, משרד האוצר (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| פירוט תקנות קואליציוניות | 2023–2024, משרד האוצר | במסמך הרשמי מופיעים, למשל, סעיפים לחיזוק זהות יהודית, גרעינים משימתיים, סיוע לרשויות ביו״ש ושמירה על שטחי C, החטיבה להתיישבות ועוד; כל שורה כוללת סכום לשנת 2023 ולשנת 2024 | הממשלה ומשרד האוצר | משרד המשימות הלאומיות, החטיבה להתיישבות, משרדי מורשת/ירושלים/מסורת ישראל וגורמים נוספים | זהו מקור רשמי; שאלת התועלת הציבורית או הנזק אינה מוכרעת במסמך עצמו אלא נדרשת לבדיקת ביצוע ופיקוח: “יישום הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית” (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| היקף כולל של כספים קואליציוניים | מאי 2023, כלכליסט ו־ynet | כלכליסט דיווח על 13.7 מיליארד ש״ח לשנים 2023–2024; ynet דיווח כי לאחר תוספת של 1.1 מיליארד ש״ח היקף הכספים הקואליציוניים ב־2023 יגיע ל־5.7 מיליארד ש״ח | הממשלה אישרה; שר האוצר ומשרדו נדרשו לבצע; ועדת הכספים העבירה תקנות | מפלגות הקואליציה ויעדיהן התקציביים: ישיבות, חינוך חרדי, התיישבות, זהות יהודית ועוד | מאחר שהסכומים הכוללים מגיעים מדיווחי תקשורת, אך נסמכים על מסמכי ממשלה, יש לסמן את הטענה הכוללת כמאומתת-חלקית: כלכליסט (נצפה: אוגוסט 2026); ynet (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| הקצאות לישיבות ולחינוך חרדי | מאי 2023, ynet / חדשות 13 כפי שצוטט ב־ynet | ynet דיווח על כ־3.7 מיליארד ש״ח לתקציב הישיבות בשנתיים, 1.8 מיליארד ש״ח למורים במוסדות חינוך חרדיים, וחצי מיליארד ש״ח למשרד המסורת | הממשלה והקואליציה; ביצוע דרך משרד החינוך, משרד המסורת וגופים רלוונטיים | ישיבות, רשתות חינוך חרדיות, מוסדות שאינם רשמיים | ביקורת אגף התקציבים והכלכלנית הראשית באוצר, לפי הדיווחים, עסקה בתמריצים שליליים להשתתפות בשוק העבודה: ynet, “מיליארדים לחרדים ולמוסדות דת: הכספים הקואליציוניים בתקציב” (נצפה: אוגוסט 2026) | [מקור-יחיד] |
| “אופק חדש” ברשתות החינוך החרדיות | מאי 2023–נובמבר 2023, החלטות ממשלה 511 ו־1096 לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה | לא ננקב כאן סכום כולל עצמאי מעבר לתקציבים הקואליציוניים; מדובר בזכאות תקציבית לשכר ותנאים | הממשלה; משרד החינוך; משרד האוצר; רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני | רשתות חינוך חרדיות בעלות זיקה למפלגות חרדיות, לפי ניתוח המכון | בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים קבע בדצמבר 2023, לפי סקירת המכון, כי החלת “אופק חדש” רק על הרשתות ללא תבחינים ענייניים פגומה ונגועה באי חוקיות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2024, PDF (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
4.3 תקציבי מלחמה, פיצויים ומנגנון אחריות כלכלית
| החלטה / אירוע | תאריך / פלטפורמה | סכום | מי החליט / ניהל | מי קיבל / מי נפגע | ביקורת ופיקוח | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| תיקון מסגרת הגירעון וההוצאה ל־2023 | 5 בדצמבר 2023, ועדת הכספים | לפי הודעת הכנסת: סך הוצאה לצורכי מלחמה ב־2023 - 28.9 מיליארד ש״ח; 17 מיליארד ש״ח הוצאות ביטחוניות; כ־12 מיליארד ש״ח אזרחיות ואחרות | הממשלה, משרד האוצר, ועדת הכספים בראשות ח״כ משה גפני | צה״ל, מפונים, עסקים, מערכות אזרחיות | ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את שינוי מגבלות ההוצאה והגירעון: הכנסת, 5 בדצמבר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| הצעת חוק תקציב נוסף ל־2023 | 6 בדצמבר 2023, מליאת הכנסת | הצעת התקציב הנוסף כללה תוספת של 30.5 מיליארד ש״ח, מתוכם 17 מיליארד ש״ח לצורכי הצבא והשאר לצרכים האזרחיים של המלחמה | הממשלה הגישה; הכנסת אישרה בקריאה ראשונה; משרד האוצר ניהל | מערכת הביטחון ומערכות אזרחיות | בדיון הועלו ביקורות אופוזיציוניות על המשך סעיפים קואליציוניים בזמן מלחמה: הכנסת, 6 בדצמבר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| היערכות כלכלית למלחמה וניהול תקציבי 2023–2024 | נובמבר 2025, מבקר המדינה | מבקר המדינה הצביע על פער לגבי הרזרבות בתחילת המלחמה: החשכ״ל הציג 30 מיליארד ש״ח; אגף התקציבים טען שהרזרבה האפקטיבית הייתה אפס | שר האוצר, הנהלת משרד האוצר, אגף תקציבים, החשב הכללי, הממשלה | הציבור, עסקים, מפונים, משרדים אזרחיים, מערכת הביטחון | המבקר קבע כי נדרשת בחינה עתית של שר האוצר וגורמי המקצוע לחיזוק החוסן הכלכלי: מבקר המדינה, “מלחמת חרבות ברזל – היבטים כלכליים ותקציביים” (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| עיכוב באישור תקציב מלחמה 2023 | נובמבר 2025, מבקר המדינה | מבקר המדינה קבע כי הגדלת התקציב ב־2023 בהיקף של כ־26 מיליארד ש״ח לצורכי המלחמה אושרה רק ב־14 בדצמבר 2023, בחלוף 68 ימים מ־7 באוקטובר | הממשלה, משרד האוצר, הכנסת | משרדי הממשלה האזרחיים, עסקים ומפונים שנזקקו למענה מהיר | המבקר מצא גם כי חלק מהתקציב האזרחי לא תוקצב בתקנות נפרדות, וכי היו פערי נתונים בין מערכות כספיות: דוח מבקר המדינה, “ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל” (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| דיון פיקוח בכנסת על דוח המבקר | 17 בנובמבר 2025, הוועדה לביקורת המדינה | לא סכום חדש; הדיון עסק בכשלים פיסקליים וניהוליים | הוועדה לביקורת המדינה; משרד האוצר הוזמן | הציבור, ועדות הכנסת, משרדי הממשלה | לפי הודעת הכנסת, שר האוצר, ראש אגף התקציבים, החשב הכללי והכלכלן הראשי לא הופיעו לדיון: הכנסת, 17 בנובמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מקור-יחיד] |
| הצבעה על ועדת חקירה ממלכתית בוועדה לביקורת המדינה | 22 באוקטובר 2025, הכנסת | אין סכום | הוועדה לביקורת המדינה הצביעה; הרוב הקואליציוני מנע קבלת ההצעה, לפי הודעת הכנסת | הציבור ונפגעי הכשלים האזרחיים במלחמה | הוועדה דנה בדוח על הניהול הממשלתי האזרחי במלחמה; ההצעה להפעיל סמכות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לא התקבלה: הכנסת, 22 באוקטובר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| תקציב נוסף שלישי ל־2024 | 17 בדצמבר 2024, ועדת הכספים | כ־13.4 מיליארד ש״ח נדרשו בשל התמשכות מלחמת חרבות ברזל ומבצע “חיצי צפון”; תקרת הגירעון עודכנה ל־7.7% תוצר | הממשלה, משרד האוצר, ועדת הכספים | מערכת הביטחון, מילואים, משרדים אזרחיים | ההחלטה מעידה על עלייה מתמשכת בצורכי המימון בעקבות התארכות הלחימה: הכנסת, 17 בדצמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| תקציב הביטחון 2024 | 12 במרץ 2024, הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון | תקציב הביטחון המקורי שאושר במאי 2023 עמד על 64.448 מיליארד ש״ח; בתקציב 2024 המעודכן קיבל משרד הביטחון תוספת של כ־53 מיליארד ש״ח, תוספת של 82% | הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הכספים | מערכת הביטחון, מילואים, שיקום נכים, בניין כוח | ההצעה המפורטת אינה מונחת בפני כלל הכנסת אלא בפני הוועדה המשותפת, ולכן הפיקוח מצומצם יותר מטבעו: הכנסת, 12 במרץ 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
4.4 חוב, דירוג אשראי, גירעון ועלות עתידית לציבור
| רכיב | תאריך / מקור | סכום / נתון | מי אחראי למדיניות | משמעות תקציבית | ראיות נגדיות / הסתייגות | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| דוח החוב הממשלתי 2024 | 2025, יחידת ניהול החוב הממשלתי | הגירעון התקציבי ב־2024 היה כ־135.6 מיליארד ש״ח, כ־6.8% תוצר; שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בתולדות הדירוג | משרד האוצר, הממשלה, הכנסת שאישרה תקציבים ותוספות | עלות גיוס החוב והריבית העתידית; גידול ביחס חוב-תוצר | הדוח מציין גם עמידות בהכנסות המדינה וצמיחה נומינלית בהכנסות ב־2024; לכן אין לייחס את כל ההרעה למדיניות הממשלה בלבד, אלא גם למלחמה: Annual Debt Report 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| אזהרת נגיד בנק ישראל לפני המלחמה | 3 באפריל 2023, בנק ישראל | בתרחיש של התמדה גבוהה של הזעזועים סביב החקיקה המשפטית, בנק ישראל הציג פגיעה אפשרית של כ־2.8% תוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הקרובות | הממשלה והכנסת שהובילו את החקיקה; בנק ישראל התריע | המשק, הכנסות המדינה, עלות חוב, השקעות | הנגיד הדגיש שמדובר בתרחישים ואינדיקציות לכיווני השפעה, לא בתחזית ודאית: בנק ישראל, דברי הנגיד 03.04.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| דוח יציבות פיננסית 2023 | 2 באוגוסט 2023, בנק ישראל | ללא סכום שקלי; הדוח קובע שהאי-ודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון, לוותה בפיחות השקל, תרמה לאינפלציה, לירידת מחירי מניות ולהתגברות תנודתיות | הממשלה והכנסת בהובלת שר המשפטים יריב לוין ויו״ר ועדת החוקה שמחה רוטמן; בנק ישראל כרגולטור מתריע | ציבור משלמי המסים, נוטלי משכנתאות, משקיעים, חברות מגייסות הון | מאחר שמדובר בדוח מקצועי של הבנק המרכזי, זו ראיה מוסדית חזקה לקשר בין אי-ודאות מוסדית לבין עלויות כלכליות: בנק ישראל, “דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2023” (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| הורדת דירוג מודי׳ס בפברואר 2024 | 9 בפברואר 2024; תגובת בנק ישראל | מודי׳ס הורידה את דירוג ישראל מ־A1 ל־A2 והצמידה אופק שלילי | הממשלה והכנסת אמורות, לפי בנק ישראל, לטפל בסוגיות הכלכליות שעלו בדוח | גיוס חוב, ריבית, אמון שווקים | בנק ישראל הדגיש גם את איתנות המשק וההתאוששות בשווקים, ולכן זו אינה ראיה לקריסה אלא לעלות סיכון מוגברת: בנק ישראל, התייחסות הנגיד להחלטת מודי׳ס (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| דוח בנק ישראל 2024 | 2025, בנק ישראל | אין סכום יחיד; הדוח מתאר המשך תת-ביצוע בהשקעות החל מ־2023 על רקע אי-ודאות סביב שינויי החקיקה והמלחמה | הממשלה, הכנסת, משרד האוצר; בנק ישראל כמנתח מאקרו | השקעות, פריון עתידי, צמיחה | הדוח מזהה גם גורמי מלחמה וגיוס מילואים, ולכן אינו מבודד השפעה של הממשלה בלבד: Bank of Israel Annual Report 2024, PDF (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| דירוגים במחצית השנייה של 2024 | ינואר 2025, בנק ישראל | מודי׳ס בספטמבר 2024 ו־S&P באוקטובר 2024 הורידו שוב את דירוג ישראל; יעד הגירעון ל־2024 נקבע על 7.7% תוצר | הממשלה, הכנסת, משרד האוצר | עלות חוב, ריבית עתידית, אמון משקיעים | בנק ישראל ציין כי מסגרת תקציבית והתאמות שאושרו תרמו למיתון פרמיית הסיכון - ראיה נגדית להתפרקות מלאה של אמון השווקים: Bank of Israel, Monetary Policy Report Second Half of 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| דוח בנק ישראל 2025 | מרץ 2026, בנק ישראל | הדוח מציין כי החלטת הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון בעקבות “שאגת הארי”, לצד התאמות פיסקליות מועטות, צפויה להביא לעלייה נוספת בחוב ב־2026 | הממשלה, משרד האוצר, משרד הביטחון, הכנסת | ציבור משלמי המסים, הדורות הבאים, שירותים אזרחיים | הדוח מדגיש גם את חוסן המשק, אך מזהיר מפני הצורך להפחית את יחס החוב לתוצר ולמצוא מקורות להכנסות: בנק ישראל, דוח 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
4.5 “פגיעה בכיס”: מסים, קיצוצים ותקציבי 2025–2026
| צעד | תאריך / מקור | סכום / נתון | מי החליט | מי נושא בעלות | הערת אחריות | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| תקציב 2025 ותקציב 2024 לאחר תוספות | עמוד הכנסת “תקציב המדינה במספרים” | תקציב 2025 אושר במרץ 2025 ועמד על 755.9 מיליארד ש״ח נטו; לאחר הגדלה בספטמבר 2025 הסתכם ב־786.7 מיליארד ש״ח; תקציב 2024 גדל מ־513.7 מיליארד ש״ח ל־620.6 מיליארד ש״ח | הממשלה, משרד האוצר, הכנסת | כלל הציבור דרך מסים וחוב | מקור הכנסת מספק נתוני מסגרת רשמיים, אך לא מנתח חלוקת נטל: הכנסת, “תקציב המדינה במספרים” (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| תקציב נוסף 2025 | 10 בספטמבר 2025, הכנסת | תוספת של 30.8 מיליארד ש״ח; התקציב נטו לשנת 2025 יעמוד על כ־786.7 מיליארד ש״ח, מתוכם תקציב רגיל כ־578.8 מיליארד ש״ח ותקציב פיתוח וחשבון הון כ־207.9 מיליארד ש״ח | הממשלה בהחלטה מס׳ 3326 מ־19 באוגוסט 2025; הכנסת בקריאה ראשונה | משרד הביטחון, ביטוח לאומי, הוצאות ביטחוניות, ריבית ועמלות | המקור מציין שהגידול נובע מצרכים ביטחוניים ואזרחיים שלא שוקפו בתחזיות בעת אישור תקציב 2025: הכנסת, 10 בספטמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) | [מאומת] |
| תקציב 2026 | 23 במרץ 2026, ועדת הכספים | תקציב הוצאה מותנית בהכנסה ל־2026: 77.27 מיליארד ש״ח; הרשאה להתחייב: כ־196 מיליארד ש״ח | הממשלה, משרד האוצר, ועדת הכספים ב
5. ספר ראיות - מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
ספר הראיות מרכז מסמכים ראשוניים/רשמיים ככל שנמצאו, ולצדם מקורות עיתונאיים או מחקריים כאשר המסמך הרשמי אינו זמין לציבור; פריטי “מסווג” להלן אינם כוללים תוכן מסווג אלא הליכים פומביים על דליפות/מידע מסווג. נקודת מוצא למסגרת הממשלה האחרונה: הממשלה ה־37 החלה לפעול בסוף דצמבר 2022, ולכן רוב הפריטים כאן מתמקדים בשנים 2023-2026, בתוך תחום המחקר 2002-2026; ראו מסמכי הכנסת על חוק יסוד: השפיטה - עילת הסבירות (נצפה: אוגוסט 2026).
| ממצא/מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| כתב האישום המתוקן בתיקי 1000/2000/4000, ינואר 2021; כולל האישומים נגד נתניהו בעבירות שוחד/מרמה והפרת אמונים לפי כתב האישום. | מסמך רשמי - משרד המשפטים | [מאומת] | כתב אישום - משרד המשפטים (נצפה: אוגוסט 2026) |
| חוק יסוד: השפיטה - תיקון עילת הסבירות, יולי 2023; שלילת דיון שיפוטי בסבירות החלטות ממשלה/ראש ממשלה/שרים. | חקיקה - הכנסת | [מאומת] | מאגר החקיקה הלאומי (נצפה: אוגוסט 2026) |
| פסק הדין בבג״ץ 5658/23, ינואר 2024; בית המשפט פסל את תיקון עילת הסבירות ברוב 8 מ־15. | פסיקה | [מאומת] | פסק הדין המלא - PDF (נצפה: אוגוסט 2026) |
| חוות דעת היועמ״שית על טיוטת חוק יסוד: השפיטה, פברואר 2023; אזהרה מפגיעה במבנה המשטרי ובאיזונים. | מסמך רשמי - משרד המשפטים | [מאומת] | חוות דעת היועמ״שית (נצפה: אוגוסט 2026) |
| עמדת משרד המשפטים בוועדת החוקה, יולי 2023: “אין מדובר בריכוך... מדובר בהחרפה”. | פרוטוקול/הודעת כנסת | [מאומת] | הודעת הכנסת, 13.7.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| תיקון פקודת המשטרה - “חוק בן גביר”, דצמבר 2022; הרחבת סמכויות השר לביטחון לאומי ביחס למשטרה. | הליך חקיקה - הכנסת | [מאומת] | הודעת הכנסת, 26.12.2022 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מבקר המדינה, נובמבר 2025: ניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל; עלייה ביחס חוב־תוצר, גירעון והורדות דירוג. | דוח ביקורת רשמי | [מאומת] | היערכות כלכלית למלחמה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מבקר המדינה, פברואר 2026: פינוי וקליטת מפונים; “הממשלה וצה״ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם”; עלות שהייה במלונות כ־5.26 מיליארד ש״ח עד יולי 2024. | דוח ביקורת רשמי | [מאומת] | דוח מפונים - מבקר המדינה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| סוגיית ועדת החקירה ל־7 באוקטובר: הממשלה/קואליציה קידמו מודל “ממלכתי־לאומי” ולא ועדת חקירה ממלכתית רגילה; קיימת מחלוקת על עצמאות המנגנון. | הכנסת + מחלוקת פוליטית | [שנוי-במחלוקת] | ועדת החוקה, 9.6.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| בית הדין הבינלאומי לצדק, ינואר 2024 ואילך: הליך דרום אפריקה נגד ישראל לפי אמנת הג׳נוסייד; בית הדין הוציא צווים זמניים, ישראל מכחישה ג׳נוסייד. | הליך בינלאומי רשמי | [שנוי-במחלוקת] | ICJ - South Africa v. Israel (נצפה: אוגוסט 2026) |
| הורדת דירוג ראשונה של Moody’s, פברואר 2024; בנק ישראל מסר כי Moody’s הורידה את דירוג ישראל מ־A1 ל־A2 עם אופק שלילי. | הודעת בנק ישראל על חברת דירוג | [מאומת] | תגובת נגיד בנק ישראל (נצפה: אוגוסט 2026) |
| “שקט תמורת שקט”/כסף קטארי לעזה: דיווחים על מכתב נתניהו לקטאר ב־2018 ועל הטענה שהכסף נועד לייצוב הרצועה; נתניהו ותומכיו טענו כי מדובר בסיוע הומניטרי/מנגנון מתואם. | תחקיר עיתונאי + גרסאות נגדיות | [שנוי-במחלוקת] | ידיעות/ynet - מכתב לקטאר (נצפה: אוגוסט 2026) |
| פרשת “קטארגייט”, פברואר-מרץ 2025: חקירה על קשרים לכאורה בין יועצים בלשכת רה״מ לבין גורמים במימון קטארי; החשודים הכחישו חלק מהטענות וטרם הוכרעו אשמות. | חקירה פלילית/תקשורת | [שנוי-במחלוקת] | ynetnews - הוראת היועמ״שית לחקירה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| החלטת מחוזי מרכז, ינואר 2026, בעניין תנאים מגבילים ליונתן אוריך בפרשות “קטארגייט” ו“בילד”; מקור משפטי פומבי על חומר חקירה שאינו כולו גלוי. | החלטת בית משפט | [מאומת] | החלטה - PDF, העין השביעית (נצפה: אוגוסט 2026) |
| פרשת הדלפת המסמכים המסווגים ל“בילד”, נובמבר 2024; כתב אישום נגד אלי פלדשטיין ונגד במילואים בגין מסירת ידיעה סודית/שיבוש; ההגנה דחתה את האישומים. | הליך פלילי + דיווח משפטי | [מאומת] | N12 - כתב האישום (נצפה: אוגוסט 2026) |
| חוק התקשורת/רפורמת קרעי: הצעת חוק השידורים אושרה לקריאה שנייה ושלישית ביולי 2026; המחלוקת נוגעת למבנה רגולציה, שוק החדשות והשפעה פוליטית. | הליך חקיקה - הכנסת | [מאומת] | הודעת הכנסת, 6.7.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| בתי דין דתיים/רבניים: במרץ 2026 אושר חוק המאפשר לבתי דין רבניים ושרעיים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים בהסכמה; ארגוני נשים התריעו מפגיעה אפשרית, והחוק כולל מגבלות והחרגות. | חקיקה - הכנסת | [שנוי-במחלוקת] | הודעת הכנסת, 24.3.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מבקר המדינה, אפריל 2024: בינוי ומיגון מעונות רה״מ; עלויות אבטחה/מיגון במעונות פרטיים של נתניהו וחולשת ניהול במשרד רה״מ. | דוח ביקורת רשמי | [מאומת] | דוח מעונות ראשי הממשלה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| “מכונת הרעל”: פייק ריפורטר ו“זמן אמת” ניתחו כ־16 אלף חשבונות/משפיענים בשנים 2023-2025; שיוך ישיר לנתניהו עצמו אינו מוכח בכל רכיב ולכן יש לסווג בזהירות. | מחקר רשת/תחקיר | [מקור-יחיד] | FakeReporter - הנדסת תודעה בזמן מלחמה (נצפה: אוגוסט 2026) |
פערי אימות: על מינויים פוליטיים/“ג׳ובים למקורבים” קיימים דיווחים רבים, אך נדרש תיק משנה נפרד שיבחין בין מינוי חוקי אך פוליטי, פסילה מקצועית, וניגוד עניינים; מקור עוגן ראשוני לכך הוא חוק שירות המדינה והליכי נציבות שירות המדינה, אך יש להצליב לכל מינוי בנפרד מול החלטות ממשלה/נציבות/בג״ץ, למשל חוק שירות המדינה - מאגר החקיקה (נצפה: אוגוסט 2026).
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: הממשלה והקואליציה לא השלימו את מלוא “ההפיכה המשטרית”; חלקים מרכזיים - פסקת ההתגברות, שינוי מלא של בחירת שופטים ומעמד היועצים - לא הושלמו במתווה המקורי. Knesset, 14.03.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (m.knesset.gov.il)
הפרכה/הקשר: עצם קידום חבילת צעדים הכוללת הגבלת ביקורת שיפוטית, התגברות ברוב 61 ושליטה פוליטית במינויים תועד רשמית בכנסת, והמכון הישראלי לדמוקרטיה תיעד ב-2024 המשך צעדים להחלשת שומרי סף, גם לאחר 7 באוקטובר. IDI, ינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (en.idi.org.il)
- טענה נגדית: הממשלה השיגה עסקאות לשחרור חטופים: בנובמבר 2023 הושגה עסקה לשחרור לפחות 50 חטופים בשלב ראשון, ובינואר 2025 הודיע משרד ראש הממשלה על הסכם נוסף. U.S. State Department, 21.11.2023 (נצפה: אוגוסט 2026); PMO, 17.01.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (2021-2025.state.gov)
הפרכה/הקשר: לצד העסקאות, מטה משפחות החטופים האשים את נתניהו בספטמבר 2025 בטרפוד עסקה חלקית או מלאה, והוויכוח על העדפת המשך הלחימה מול עסקה כוללת נשאר מחלוקת עובדתית ופוליטית שלא הוכרעה. Jerusalem Post, 01.09.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] (jpost.com)
- טענה נגדית: מדיניות “שקט תמורת שקט” והכנסת כסף קטארי לעזה לא הייתה בהכרח “מימון חמאס” אלא מהלך שנומק במניעת קריסה הומניטרית ובהשגת רגיעה בדרום. Congress hearing PDF, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (congress.gov)
הפרכה/הקשר: כבר במרץ 2019 דווח כי נתניהו אמר שהעברת כסף לחמאס משרתת את בידול עזה מהגדה ומסכלת מדינה פלסטינית; אחרי 7 באוקטובר דווח כי גורמי ביטחון הזהירו שהכספים הגיעו לזרוע הצבאית. Jerusalem Post, 12.03.2019 (נצפה: אוגוסט 2026); Times of Israel, 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] (jpost.com)
- טענה נגדית: כלכלת ישראל הפגינה עמידות: OECD ציין ב-2025 כי המשק הישראלי עמיד לזעזוע 7 באוקטובר והמלחמה, בין היתר בשל מצב פיסקלי קודם, מערכת פיננסית יציבה והיי־טק. OECD Economic Surveys: Israel 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (oecd.org)
הפרכה/הקשר: אותו ציר ראייתי כולל פגיעה: OECD תיעד מעבר מעודף תקציבי ב-2022 לגירעון של 4.1% ב-2023, וכל שלוש סוכנויות הדירוג הורידו את דירוג ישראל בעקבות המלחמה והסיכון הגיאו־פוליטי. OECD Outlook 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); OECD Outlook 2024 Issue 2 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (oecd.org)
- טענה נגדית: בתחום התקשורת, שר התקשורת שלמה קרעי טען בדצמבר 2024 כי אין הצדקה ציבורית למימון חדשות בתאגיד בעידן שוק חופשי, ולכן הפרטה או סגירה הן מדיניות לגיטימית. Knesset, 18.12.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) [מקור-יחיד] (m.knesset.gov.il)
הפרכה/הקשר: באותו דיון אמר נשיא מועצת העיתונות כי המהלך מסכן את הדמוקרטיה; בנובמבר 2024 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור, כלומר לא מדובר רק בהתבטאות אלא במהלך חקיקתי. Knesset, 27.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (m.knesset.gov.il)
- טענה נגדית: הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים הוצגה כבוררות אזרחית בהסכמה בלבד, לא כהחלת דין דתי בכפייה. Knesset, 22.02.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (main.knesset.gov.il)
הפרכה/הקשר: ועדת החוקה אישרה בפברואר 2026 את הרחבת סמכות הבוררות לקריאות שנייה ושלישית, והחשש מצד ארגוני זכויות נשים הוא שלחץ חברתי או הליכי גירושין יפגעו בהסכמה חופשית בפועל; ההפרכה חלקית כי נוסח החוק כולל מגבלות. Knesset, 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] (main.knesset.gov.il)
- טענה נגדית: בתיקי השחיתות של נתניהו אין הרשעה; ביוני–יולי 2026 אף דווח כי השופטים המליצו לתביעה לשקול מחדש את אישום השוחד בתיק 4000. Times of Israel, 29.06.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (timesofisrael.com)
הפרכה/הקשר: אי־הרשעה אינה מפריכה את טענת ניגוד העניינים והעומס המוסדי: נכון ליוני 2026 הסתיימה עדותו לאחר 98 דיונים, והמשפט נמשך באישומי מרמה והפרת אמונים ובאישום שוחד שטרם בוטל. Jerusalem Post, 24.06.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (jpost.com)
- טענה נגדית: “קטארגייט” טרם הוכרע בבית משפט, ונתניהו והליכוד הציגו את החקירה כמהלך פוליטי של היועמ״שית והשב״כ. Times of Israel, 31.03.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] (timesofisrael.com)
הפרכה/הקשר: במרץ 2025 נעצרו מקורבי נתניהו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין בחשד לקשרים כספיים עם קטאר, ונתניהו עצמו מסר עדות פתוחה; החקירה עוסקת לכאורה בתשלומים בין מאי 2022 לאוקטובר 2024. Times of Israel, 31.03.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת לגבי קיום החקירה; שנוי במחלוקת לגבי אשמה] (timesofisrael.com)
- טענה נגדית: מינויים פוליטיים ומשרות אמון קיימים בכל ממשלה, וחלקם הם כלי משילות מוכר; ועדת ביקורת המדינה בינואר 2023 אף הבחינה בין משרות אמון לגיטימיות לבין ניגודי עניינים. Knesset, 26.01.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (m.knesset.gov.il)
הפרכה/הקשר: מחקר מ-2026 על מינויים פוליטיים בישראל מצא האצה במגמת פטורים ומינויים פוליטיים בתקופת הממשלה הנוכחית, לצד ניסיונות לשנות את הליך בחירת נציב שירות המדינה. Public Administration Review/Wiley, 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) [מקור-יחיד] (onlinelibrary.wiley.com)
- טענה נגדית: הטענה על “מכונת רעל” אינה מוסד ממשלתי מוכח; חלק מהדיסאינפורמציה בישראל נוצר גם בידי גורמים זרים, קבוצות שוליים וערוצי טלגרם שאינם ניתנים לייחוס ישיר ללשכת נתניהו. Ynet, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] (ynet.co.il)
הפרכה/הקשר: בעבר תועדו רשתות חשבונות שפעלו לטובת נתניהו בבחירות 2019, והמסרים שלהן הופצו גם בידי גורמי קמפיין בליכוד ובידי יאיר נתניהו; זו ראיה לדפוס פוליטי, אך לא הוכחה מלאה למנגנון ממשלתי בתקופת 2023–2026. JTA, 01.04.2019 (נצפה: אוגוסט 2026) [מקור-יחיד] (jta.org)
- טענה נגדית: בידוד מדיני אינו חד־כיווני: ארה״ב המשיכה לתווך עסקאות, לספק תמיכה ביטחונית ולברך על הסכמי הפסקת אש, למשל בהסכם ישראל–לבנון בנובמבר 2024. U.S. Defense Department, 26.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (defense.gov)
הפרכה/הקשר: במקביל נפתחו הליכים חריגים נגד ישראל: בית הדין הבינלאומי לצדק הוציא צווים זמניים בינואר 2024, ובית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא בנובמבר 2024 צווי מעצר לנתניהו וגלנט; אלה אינדיקציות לבידוד משפטי־מדיני, גם אם ישראל דוחה את הסמכות והטענות. ICJ, 26.01.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ICC, 21.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] (icj-cij.org)
סיכום מאזן-הראיות
הטיעון הנגדי החזק ביותר הוא שהממשלה פעלה מכוח רוב פרלמנטרי, שחלק מן הרפורמה המשפטית לא הושלם, שהמשק והצבא הפגינו עמידות, ושאין הרשעות פליליות או הכרעות סופיות בפרשות כמו קטארגייט. עם זאת, מול טיעון זה עומדות ראיות רשמיות ומתועדות לקידום חקיקה שמצמצמת ביקורת שיפוטית, לפסילת חוק יסוד בידי בג״ץ, להמשך צעדים נגד שומרי סף ותקשורת ציבורית, להרחבת סמכויות דתיות אזרחיות, לפגיעה בדירוג האשראי, לכשל ביטחוני שקדם ל-7 באוקטובר, ולבידוד משפטי־מדיני חריג. לכן מאזן הראיות אינו מאפשר לקבוע שכל טענות הנזק מוכחות באותה עוצמה: הטענות על הפיכה משטרית, החלשת שומרי סף, תקשורת, מדיניות עזה־קטאר ובידוד מדיני נתמכות היטב; הטענות על “מכונת רעל”, ג׳ובים למקורבים וקטארגייט קיימות אך בחלקן נסיבתיות או תלויות בהליכי חקירה ומשפט שטרם הוכרעו.
7. צירי מיקוד מיוחדים
7.1 - זכויות יסוד
- [מאומת] ינואר–פברואר 2023: היוזמות המשפטיות של ממשלת נתניהו ה־37 הוצגו במקביל כאמצעי לחיזוק “משילות” וכמהלך שמרכזי המשפט והמגזר האזרחי תיארו כפגיעה במנגנוני הגנה על זכויות יסוד. בחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה על טיוטת תזכיר חוק־יסוד: השפיטה נכתב כי ההסדר המוצע “יעמיד את ישראל במקום חריג בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות” ויפגע במערכת האיזונים, בין היתר בהגנה על זכויות אדם ובביקורת שיפוטית על חקיקה; תאריך המסמך: פברואר 2023, משרד המשפטים/ממשלה, התייחסות היועצת המשפטית לממשלה לטיוטת תזכיר חוק־יסוד השפיטה (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] 1 בינואר 2024: בג״ץ ביטל את תיקון חוק־יסוד: השפיטה שביטל את עילת הסבירות ביחס להחלטות ממשלה, ראש ממשלה ושרים. לפי סיכום המכון הישראלי לדמוקרטיה, דעת הרוב קבעה כי ביטול העילה מותיר תחומים שלמים ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית ועלול לפגוע בטוהר המידות, בעצמאות מערכת אכיפת החוק וביכולת האזרח לקבל סעד נגד החלטות קיצוניות; תאריך הפרסום: 2 בינואר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מה פסק בג״ץ בעניין ביטול עילת הסבירות (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מקור-יחיד] דצמבר 2023: האגודה לזכויות האזרח תיארה את מכלול החקיקה והיוזמות הממשלתיות ככאלה שמצמצמות את ההגנה על זכויות אדם, ובמיוחד בהקשרים של חופש ביטוי, מחאה, זכויות פלסטינים, זכויות נשים ושוויון. זהו מקור ביקורתי של ארגון זכויות אדם, לא מסמך ממשלתי; תאריך הפרסום: דצמבר 2023, האגודה לזכויות האזרח, ההפיכה המשטרית בצל המלחמה: המשך הפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות האדם (נצפה: אוגוסט 2026).
7.2 - הפיכה משטרית
- [שנוי-במחלוקת] 4–16 בינואר 2023: שר המשפטים יריב לוין הציג את תוכניתו לשינוי מערכת המשפט; יריבי הממשלה הגדירו אותה “הפיכה משטרית”, ואילו הממשלה הציגה אותה כרפורמה לאיזון בין הרשויות. בדיון ועדת החוקה ב־16 בינואר 2023 נידונו גם סמכויות הייעוץ והייצוג של היועצים המשפטיים לממשלה, ובאותו דיון תועדו חילופי דברים על השאלה אם הממשלה תהיה כפופה בפועל לחוק כאשר היא גם מחוקקת, גם ממנה שופטים וגם יכולה לעקוף פסיקה; תאריך: 16 בינואר 2023, אתר הכנסת, דיון ועדת החוקה ברפורמה ובסמכויות הייעוץ המשפטי (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] 24 ביולי 2023–1 בינואר 2024: הכנסת אישרה את ביטול עילת הסבירות כחלק מתוכנית לוין; בג״ץ ביטל את התיקון בינואר 2024 ברוב של 8 מתוך 15 שופטים. משמעות ראייתית: זהו מקרה ראשון שבו בית המשפט העליון פסל תיקון לחוק יסוד, ולכן הוא נקודת מפתח לבחינת טענת “הפיכה משטרית” מול טענת “רפורמה חוקתית”; תאריך פסק הדין: 1 בינואר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה/פסק הדין, פסק הדין המלא בעניין ביטול עילת הסבירות (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] מרץ 2023–ינואר 2024: חוק הנבצרות שינה את המנגנון להכרזה על נבצרות ראש ממשלה, כך שנבצרות תוגבל בעיקר לאי־מסוגלות פיזית או נפשית ותיקבע בהליך פוליטי פנימי. בג״ץ דחה את תחולתו לכנסת הבאה, ובכך סימן את החוק כחקיקה פרסונלית־מוסדית היכולה להשפיע על אחריותיות ראש ממשלה מכהן; תאריך החוק: מרץ 2023; תאריך פסק הדין: ינואר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פסיקת בג״ץ בעניין חוק הנבצרות (נצפה: אוגוסט 2026).
7.3 - בתי דין רבניים
- [מאומת] 22 בפברואר 2023–26 במרץ 2026: בכנסת ה־25 קודמה ואושרה חקיקה שמרחיבה את סמכות בתי הדין הדתיים לבוררות בעניינים אזרחיים, בתנאי הסכמה של הצדדים ובכפוף לכללים שנקבעו בחוק. הנוסח הרשמי פורסם כחוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ״ו–2026; תאריך פרסום בספר החוקים: 26 במרץ 2026, מאגר החקיקה הלאומי, חוק שיפוט בתי דין דתיים - בוררות (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מקור-יחיד] אוקטובר 2023: המכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר כי הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים עלולה לפגוע בזכויות נשים ובשלטון החוק, משום שבפועל נשים ועובדים מוחלשים עשויים להידחק למסגרת בוררות שאינה פועלת לפי מלוא עקרונות המשפט האזרחי. זהו מקור מחקרי־ביקורתי, ויש לאמת מול יישום החוק בפועל לאחר 2026; תאריך הפרסום: אוקטובר 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוזמות שעלולות לפגוע בזכויות הנשים בישראל (נצפה: אוגוסט 2026).
7.4 - תקשורת
- [מאומת] 2023–2026: שר התקשורת שלמה קרעי קידם רפורמת שידורים שכללה הקמת רשות רגולציה חדשה, שינוי משטר רישוי ורגולציה, וחובת רישום לספקי תוכן וחדשות. תומכי החוק הציגו אותו כהגדלת תחרות ופלורליזם; מבקריו הזהירו מפוליטיזציה של הפיקוח על חדשות ומהטבות לערוצים מסוימים. תאריך סטטוס חקיקתי: 2026, מאגר החקיקה של הכנסת, חוק התקשורת - שידורים, התשפ״ו–2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
- [שנוי-במחלוקת] יולי 2026: בהצבעה בכנסת על חוק התקשורת דווח כי קרעי אמר לנתניהו: “המשימה שהטלת עליי להעביר רפורמת ימין בתקשורת מושלמת בהצלחה”. באותה כתבה הובאה גם אזהרה משפטית שלפיה קיימת אפשרות להשפעה פוליטית ומסחרית על גופי תקשורת וחדשות. מנגד, קרעי ותומכי החוק טענו כי מדובר במהלך ל“פלורליזם, שוויון, אפס צנזורה”; תאריך: יולי 2026, ynet, אושר חוק התקשורת של קרעי (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מקור-יחיד] אוגוסט 2023: בתדרוך על תזכיר חוק השידורים דווח כי הצעת קרעי כוללת ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, שינוי כללי רישוי החדשות והסדרים שלפי הדיווח עשויים להיטיב עם ערוץ 14. זהו דיווח עיתונאי על נוסח הצעה ותדרוך, ויש להצמיד אליו את מסמכי הכנסת הסופיים בבדיקת המשך; תאריך: אוגוסט 2023, mako, בלי פיקוח על התוכן: קרעי הציג את הרפורמה בשוק התקשורת (נצפה: אוגוסט 2026).
7.5 - ג׳ובים למקורבים
- [מאומת] פברואר 2024: ועדת ביקורת המדינה דנה בדוח על חברות ממשלתיות ובו כשלים באיוש דירקטוריונים, היעדר יו״רים, הרכבים חסרים ותת־ייצוג. בכותרת הודעת הכנסת צוטט הביטוי “מאגר ג׳ובים לצבירת כוח פוליטי”; בדיון נטען כי יש למנוע הדחות ממניעים פוליטיים וכי הופעלו לחצים למינוי מקורבים. תאריך: 7 בפברואר 2024, אתר הכנסת, מאגר ג׳ובים לצבירת כוח פוליטי - דיון בוועדה לביקורת המדינה (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מקור-יחיד] יוני 2023: המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתח את מאבק השר דודי אמסלם מול רשות החברות הממשלתיות וטען כי ביטול או החלשת “נבחרת הדירקטורים” יגדיל את יכולת השרים למנות מועמדים בעלי זיקה פוליטית, תוך החלשת סינון מקצועי. מקור זה ביקורתי אך נשען על חוק החברות הממשלתיות ועל מנגנוני המינוי הקיימים; תאריך: יוני 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה, השר אמסלם מול רשות החברות הממשלתיות (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מקור-יחיד] אפריל 2026: כלכליסט דיווח על “בליץ מינויים” של נתניהו לפני בחירות, ובכלל זה מינויים בלשכת העיתונות הממשלתית, מערך ההסברה, נציבות שירות המדינה וחברות ממשלתיות. הדיווח מעלה שאלת אחריותיות: מינויי קצה לתקופות של 5–7 שנים סמוך לבחירות יכולים לקבע השפעה פוליטית מעבר לתקופת הממשלה הממנה. יש לאמת כל מינוי בנפרד מול החלטות ממשלה ומסמכי ועדות מינויים; תאריך: אפריל 2026, כלכליסט, בליץ המינויים של נתניהו: מקבע מקורבים לפני הבחירות (נצפה: אוגוסט 2026).
7.6 - מכונת הרעל
- [מקור-יחיד] אוקטובר 2023–2025: “מכונת הרעל” היא מונח פוליטי־תקשורתי, לא גוף רשמי. פייק ריפורטר וזמן אמת ניתחו כ־16 אלף חשבונות ומשפיעני רשת המזוהים כמחוללי ומקדמי שיח, וטענו כי לאחר 7 באוקטובר הופצו מסרים שתמכו בנתניהו ותקפו את מערכת המשפט, מערכת הביטחון, התקשורת ומובילי מחאה. יש להבחין בין חשבונות רשמיים לבין אקו־סיסטם תומך שאינו בהכרח מופעל ישירות; תאריך: 2026 לפי דף התחקיר, פייק ריפורטר, הנדסת תודעה בזמן מלחמה (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מקור-יחיד] אוקטובר 2023: ynet, בהסתמך בין היתר על פייק ריפורטר, תיאר הפצת קונספירציות אחרי 7 באוקטובר, לרבות טענות כוזבות על קשרים בין אנשי מחאה, בכירי ביטחון וחמאס. הדוגמה המרכזית בדיווח: ח״כ טלי גוטליב שיתפה טענה כוזבת על שקמה ברסלר ובעלה, והמידע הודגם כמקרה שבו אמירה של נבחר ציבור מקבלת תהודה ברשתות; תאריך: אוקטובר 2023, ynet, תחקיר: המקורות של “מכונת הרעל” והקונספירציות על 7 באוקטובר (נצפה: אוגוסט 2026).
7.7 - קטארגייט
- [מאומת] פברואר 2025: היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, המשטרה והשב״כ החליטו לפתוח בחקירה בעניין קשרים בין גורמים הפועלים במשרד ראש הממשלה לבין גורמים הקשורים למדינת קטאר. ישראל היום דיווח כי החקירה נפתחה לאחר דיון בהשתתפות ראש אגף החקירות והמודיעין וגורמי שב״כ; הליכוד הגיב בטענה שמדובר ב“תפירת תיקים”. תאריך: 27 בפברואר 2025, ישראל היום, היועמ״שית בשיתוף השב״כ והמשטרה: פותחים בחקירה (נצפה: אוגוסט 2026).
- [שנוי-במחלוקת] מרץ 2025: בפרשה נחקרו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, מקורבים או יועצים בסביבת נתניהו. לפי N12, החשדות שנבדקו כללו מגע עם סוכן חוץ, הלבנת הון, שוחד, מרמה והפרת אמונים; נתניהו מסר עדות בלשכתו. מנגד, בסביבת נתניהו נטען שהפרשה נועדה לפגוע בו פוליטית, בין היתר על רקע עימותו עם ראש השב״כ. תאריך: מרץ 2025, N12, אלה החשדות בקטארגייט (נצפה: אוגוסט 2026).
- [שנוי-במחלוקת] אפריל–יולי 2025: לאחר הסרת צו איסור פרסום דווח כי החשד כלל קידום מסרים אוהדים לקטאר לעיתונאים בישראל, לכאורה בשם גורמים מדיניים, במקביל לעבודתם בסביבת לשכת ראש הממשלה. נתניהו הכחיש ידיעה או מעורבות בקשר עם קטארים, ולפי ynet אמר: “לא ידעתי על הקשר עם הקטארים”; תאריך: 2025, ynet, ההתנערות של נתניהו: לא ידעתי על הקשר עם הקטארים (נצפה: אוגוסט 2026).
7.8 - שקט תמורת שקט
- [מאומת] 2012–2018: מדיניות העברת כסף קטארי לעזה, ובהמשך “מזוודות הכסף” מ־2018, היא ציר מרכזי בבחינת הטענה שנתניהו העדיף רגיעה קצרה על פני טיפול אסטרטגי בחמאס. לפי ynet, עדות בכיר מוסד לשעבר אודי לוי בוועדה האזרחית לחקר 7 באוקטובר ייחסה לנתניהו החלטה כבר ב־2012 לשקם את עזה, וב־2018 מעבר להעברת מזומן; תאריך הפרסום: 2024, ynet, כך הוחלט לאפשר לקטאר להכניס כסף לעזה (נצפה: אוגוסט 2026).
- [שנוי-במחלוקת] 2018–2021: לפי mako, מערכת הביטחון הזהירה את נתניהו לפחות פעמיים כי חמאס משתלט על חלק מהכסף הקטארי; לפי תגובת לשכת נתניהו באותה כתבה, “מעולם לא הונח כל מסמך על שולחנו של ראש הממשלה הקובע כי הכספים הועברו לטרור”. כלומר: עצם הזרמת הכסף מאומתת, אך שאלת ידיעת נתניהו על הסטת כספים לטרור שנויה במחלוקת ודורשת עיון במסמכי מודיעין ובקבינט; תאריך: 2025, mako, הכסף הקטארי, האזהרות של מערכת הביטחון וההחלטה של נתניהו (נצפה: אוגוסט 2026).
8. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר. [מאומת] התיק בודק כיצד השתנתה מדינת ישראל בתקופת ממשלת נתניהו האחרונה - הממשלה ה־37, שהושבעה בכנסת ב־29 בדצמבר 2022 - ובאיזו מידה ניתן לייחס לממשלה זו נזק מוסדי, ביטחוני, כלכלי, חברתי ומדיני, לעומת נזקים שמקורם במלחמה, במגמות קודמות או בהחלטות של ממשלות קודמות. נקודת הפתיחה העובדתית היא הרכב הממשלה וקווי היסוד שלה, כפי שפורסמו בכנסת: הממשלה ה־37 - אתר הכנסת (נצפה: אוגוסט 2026); קווי היסוד של הממשלה ה־37, מסמך הכנסת (נצפה: אוגוסט 2026).
- התזה הנבדקת - לא מסקנה מוקדמת. [שנוי-במחלוקת] ההשערה היא שממשלת נתניהו האחרונה פיזרה נזקים מצטברים בכמה זירות: ביטחון, ניהול מלחמת 7 באוקטובר והחטופים, החלשת מערכת המשפט והייעוץ המשפטי, פגיעה בזכויות יסוד, פוליטיזציה של השירות הציבורי, יוקר מחיה ותקציב, בידוד מדיני, תקשורת, שסעים חברתיים, מינויים ומקורבים, קטארגייט ומדיניות מול חמאס/קטאר. לשם כך נבדקו גם אירועים קודמים בתוך טווח 2002–2026, כאשר הם דרושים להבנת מדיניות שנמשכה לתוך הממשלה ה־37; לדוגמה: הצגת הרפורמה המשפטית בינואר 2023 בוועדת החוקה הודעת הכנסת, 11 בינואר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026), עמדות משפטיות נגד ההצעות מכתב משפטנים לחברי הכנסת, 23 בינואר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026), ופסק הדין בעניין עילת הסבירות בג״ץ 5658/23 (נצפה: אוגוסט 2026).
- ניסוח־נגד שיש לבדוק. [שנוי-במחלוקת] הקריאה הנגדית החזקה היא שממשלת נתניהו פעלה מכוח רוב פרלמנטרי חוקי; שהרפורמה המשפטית הוצגה כתיקון איזון בין רשויות ולא כהחלשת דמוקרטיה; שהנזק הביטחוני והכלכלי העיקרי נגרם ממתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ומהמלחמה; ושחלק מהטענות - קטארגייט, טרפוד עסקאות חטופים או מינויים פוליטיים - הן חשדות, ביקורת פוליטית או חקירות שטרם הוכרעו. לכן נשקלות גם ראיות נגדיות: דוחות כלכליים שמציינים חוסן משקי לצד עלויות מלחמה OECD Economic Surveys: Israel 2025 (נצפה: אוגוסט 2026), נתוני בנק ישראל על השפעת המלחמה והתקציב דוח בנק ישראל 2023 (נצפה: אוגוסט 2026), וכן הליכים בין־לאומיים שאינם כשלעצמם הכרעה ישראלית באחריות הממשלה ICJ - South Africa v. Israel (נצפה: אוגוסט 2026); ICC - הודעה על צווי מעצר, 21 בנובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
- גבולות התיק. מדיניות הממשלה ה־37; החלטות וחוקים בכנסת ה־25; טיפול המדינה בחטופים, במפונים ובנפגעי 7 באוקטובר; הליכי חקירה וחשדות סביב לשכת ראש הממשלה; והשלכות על שירות המדינה, תקשורת, בתי דין דתיים וזכויות יסוד. מקורות מסגרת לנושאים אלה כוללים את מבקר המדינה על טיפול בחטופים מבקר המדינה, 29 באפריל 2025 (נצפה: אוגוסט 2026), דיון הכנסת בטיפול בחטופים ששוחררו הוועדה לביקורת המדינה, 6 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026), והחלטת הממשלה על הליך מינוי נציב שירות המדינה החלטה 2129, משרד ראש הממשלה (נצפה: אוגוסט 2026).
- מפת הכיסוי. [מאומת] התיק יענה על שאלות משנה אלה: מה קרה למאזן הרשויות ולביקורת השיפוטית; כיצד קודמו או נבלמו יוזמות הנוגעות לבתי דין רבניים הודעת הכנסת על חוק שיפוט בתי דין דתיים, 24 במרץ 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); מה השתנה בשוק התקשורת והשידור הציבורי הצעת חוק התקשורת, הודעת הכנסת, 6 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); האם השירות הציבורי עבר פוליטיזציה או משבר איוש דיון הכנסת על משרות בכירות, 28 בינואר 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); מהו הסטטוס העובדתי של קטארגייט ynet, מרץ 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); ומה אומרים מדדים חיצוניים על חופש, זכויות ואמון דמוקרטי מדד הדמוקרטיה הישראלית 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); Freedom House - Israel 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).