יוקר המחיה
איך הפכה ישראל לאחת המדינות היקרות בעולם? ולמה הישראלים עובדים כמו אירופים, מרוויחים פחות ומרגישים שהכסף נגמר הרבה לפני סוף החודש? מי אשם ביוקר המחיה? ומה חלקה של הממשלה בזינוק של המחירים?
בתמצית כדאי לכם לדעת ש:
- מחירי הצריכה בישראל גבוהים ב-50% מהממוצע במדינות אירופיות דומות.
- עלויות הבריאות גבוהות ב-40%.
- הדיור יקר ב-20% מהממוצע ב-OECD.
- 10 חברות שולטות ב-70% ממכירות המזון הקמעונאי; ב-20 קטגוריות - 3 חברות שולטות ב-85%+.
כמה זה עולה לנו?
יום שישי בצהריים, בסופרמרקט שכונתי מתרחש אחד הטקסים הקבועים של החיים בישראל. משפחה מעמיסה עגלה: לחם, חלב, ירקות, עוף, גבינות, חומרי ניקוי, חיתולים, כמה מעדנים לילדים. לא קניות חג. לא מוצרים יוקרתיים. סל בסיסי לגמרי.
בקופה מופיע המספר: 900 ₪ ולפעמים יותר.
ואז מגיע המשפט שהפך כמעט למנטרה לאומית: "באירופה זה עולה פחות."
ברוב המקרים המשפט הזה אינו הגזמה. הוא תיאור מציאות. מחירי המזון בישראל הם מהגבוהים בעולם. סל מוצרי המזון בישראל יקר בממוצע ב־36% ממדינות ה - OECD ובמוצרי יסוד הפער מגיע ל-73%. הסיבה לכך איננה בעלויות הייצור, אלא במבנה שוק ריכוזי ובכישלון ממשלתי מתמשך בטיפול בבעיה.
וזה לא מסתיים במחירי המזון. לפי נתוני השוואה בינלאומיים של OECD, IMF ו- Eurostat, ישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם המפותח כמעט בכל תחום מרכזי של חיי היומיום: דיור, בריאות, חינוך ושירותים רבים אחרים. הפער אינו אחיד. בתחום הבריאות הצרכן הישראלי משלם כ-40% יותר מהממוצע ב-OECD - הן בגלל מחירי תרופות גבוהים והן בגלל שירותי בריאות פרטיים שהפכו לנורמה, מפני שהמדינה מממנת פחות ופחות שירותי בריאות . בדיור למשל, המחירים גבוהים ב-20% מהממוצע, תוצאה ישירה של מחסור כרוני בהיצע קרקעות ותהליכי תכנון ורישוי איטיים שנמשכים שנים.
אבל הגורם שמעניין במיוחד הוא שוק המזון. כאן הבעיה אינה רק של מחיר - היא של מבנה. שוק ריכוזי שבו מספר קטן של שחקנים שולט ברוב הפעילות הוא שוק שבו למנגנון התחרות אין כמעט השפעה והמחירים מזנקים כל הזמן.
הנתונים מכון שורש
איך מודדים את המחירים?
המחירים בישראל גבוהים משמעותית מהממוצע במדינות מפותחות רבות, בעוד שהשכר, אף שהוא גבוה יחסית, אינו מדביק את הפער. זו הסתירה הגדולה של הכלכלה הישראלית: מדינה שמדורגת גבוה במדדי צמיחה, חדשנות ותוצר לנפש – אבל אזרחים רבים בה חשים שהם רצים מהר יותר כדי להישאר באותו מקום.
כאשר כלכלנים משווים מחירים בין מדינות, הם אינם מסתכלים רק על שערי מטבע. הם משתמשים במדד שנקרא שוויון כוח קנייה (PPP – Purchasing Power Parity).
הרעיון פשוט:
כמה מוצרים ושירותים אפשר לקנות ממשכורת ממוצעת בכל מדינה?
לא כמה שקלים או יורו נכנסים לחשבון – אלא מה אפשר לעשות איתם. מחקר השכר מכון שורש
במדד הזה ישראל נמצאת בעקביות בין המדינות היקרות ב-OECD.
| תחום | הפער מול מדינות מפותחות |
|---|---|
| מחירי צריכה כלליים | כ־35% מעל ממוצע מדינות אירופה דומות |
| מזון | כ־50% מעל ממוצע OECD |
| בריאות | כ־40% מעל ממוצע OECD |
| דיור | כ־20% מעל ממוצע OECD |
| חינוך | כ־22% מעל ממוצע OECD |
| תחבורה | כ־12% מעל ממוצע OECD |
מקור: OECD PPP, הלמ"ס, נתוני השוואה בינלאומיים
במילים פשוטות: ישראלי ממוצע מקדיש חלק גדול יותר ממשכורתו לדברים בסיסיים – אוכל, דיור, תחבורה ובריאות – מאשר אזרח במדינות מערביות רבות.
איך ייתכן שמדינה עשירה כל כך יקרה כל כך?
זו אחת התופעות המעניינות בכלכלה הישראלית.
ישראל אינה מדינה ענייה.
להפך.
התוצר לנפש בישראל גבוה יחסית לעולם המפותח. תעשיית ההייטק מצליחה. שיעור התעסוקה גבוה. הצמיחה ארוכת הטווח הייתה מרשימה.
אבל יש הבדל גדול בין: עושר של מדינה לבין: רמת החיים של משפחה ממוצעת.
אם אדם מרוויח 15 אלף שקל, אבל המחירים יקרים יותר הוא ירגיש עני יותר מאדם שמרוויח מעט פחות, אבל חי במדינה זולה יותר.
זה בדיוק הסיפור הישראלי.
האם יש סיבה אחת ליוקר המחיה?
לא.
אין "אשם" אחד.
יוקר המחיה בישראל הוא תוצאה של שילוב גורמים:
- ריכוזיות גבוהה.
- מספר קטן של שחקנים בענפים רבים.
- חסמי יבוא.
- רגולציה מורכבת.
- מחסור בקרקע לדיור.
- מיסוי עקיף גבוה.
- שוק קטן יחסית וחסר גבולות פתוחים למסחר.
- הוצאות ביטחון.
- בירוקרטיה.
- כשרות
- ומעל לכל ממשלות כושלות.
כל אחד מהגורמים האלה מוסיף עוד שכבה של עלות. בסוף, כל השכבות הללו נפגשות בקופה.
איזה תחום התייקר יותר מכולם?
התשובה ברורה: דיור.
הדיור הוא הסיפור הגדול של יוקר המחיה הישראלי.
בשנת 2000, זוג צעיר עם הכנסה סבירה עדיין יכול היה לדמיין רכישת דירה באזורי ביקוש מסוימים.
בשנת 2026, עבור רבים מהצעירים, רכישת דירה הפכה למשימה קשה מאוד ללא סיוע מההורים או ירושה או הכנסה גבוהה מאוד או מגורים מחוץ לאזורי הביקוש.
מחירי הדירות בישראל עלו במשך שני עשורים בקצב מהיר בהרבה מעליית השכר.
התוצאה:
ישראל הפכה לאחת המדינות שבהן נדרשות מספר שנות העבודה הרבות ביותר לרכישת דירה.
מחירי דיור מכון שורש
החישוב מבוסס על יחס בין מחיר דירה ממוצע לבין השכר הממוצע במשק. בשיטה זו מחלקים את מחיר הדירה הממוצע בשכר החודשי הממוצע לפני מס, ומקבלים את מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה. שיטה זו משקפת את "רמת המאמץ" הכלכלי של הציבור לרכישת דירה, אך אינה לוקחת בחשבון הכנסות נוספות או שינויים באיכות הדירה לאורך השנים מרכז הנדלן.
לפי סקר רוכשי דירות שנערך באפריל 2000, מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה עמד על כ-10–11 שנים עבודה, כלומר כ-120–132 משכורות חודשיות. מדובר בממוצע ארצי, כאשר בערים מרכזיות כמו תל אביב או ירושלים המספר היה גבוה יותר בשל מחירי דירות גבוהים יותר. בסוף שנת 2025 נדרשו כבר 166 משכורות לרכישת דירה ממוצעת.
על פי מחקר של חברת דלויט ישראל היא היקרה מבין המדינות שנכללו במדד. הכי יקרים שיש: ישראל היא המדינה היקרה באירופה לרכישת דירה
שאלה: למה הדיור התייקר כל כך?
יש כמה סיבות: ישראל היא מדינה קטנה עם אוכלוסייה שגדלה במהירות, אבל קצב בניית הדירות לא תמיד הדביק את הביקוש. בנוסף, חלק גדול מהקרקעות בישראל מנוהל באמצעות המדינה וההליכים של שיווק קרקע, תכנון ואישור בנייה יכולים להימשך שנים. סיבה נוספת היא שהעשור שלאחר משבר 2008 התאפיין בעולם עם סביבת ריבית נמוכה מאוד. כסף זול עודד רכישת דירות והשקעות בנדל"ן מה שגרם לייקורן.
מי אחראי למשבר הדיור?
כמו ביוקר המחיה בכלל - אין גורם יחיד, אבל האחריות בתחום זה נופלת בעיקר על הממשלה. היא האחראית על התכנון ויש לה השפעה מכרעת על קצב אישורי בנייה כמו גם על השקעה בתשתיות ובתחבורה ציבורית.
במשך השנים יזמה הממשלה תוכניות כמו מחיר למשתכן, מחיר מטרה והסכמי גג, אבל אלה לא השפיעו באופן משמעותי על מחירי הדיור.
הממשלה גם אחראית ליוקר המזון?
במידה רבה כן, מפני שבמשך שנים היא נמנעת מלעשות את הצעד שרוב המומחים מסכימים שהוא הכרחי: פירוק המונופולים של המזון בישראל.
האם ריכוזיות באמת מעלה מחירים?
הנתונים מצביעים שכן.
בשוק המזון, מספר קטן יחסית של חברות מחזיק חלק משמעותי מהמכירות.
בקטגוריות רבות, מספר מצומצם של חברות מחזיק ברוב השוק.
במצב כזה:
- קשה יותר לשחקנים חדשים להיכנס.
- קשה יותר למחירים לרדת.
- כוח המיקוח של הצרכן קטן.
אם הבעיה ידועה, למה המחירים לא יורדים?
מפני שיוקר המחיה אינו תוצאה של החלטה אחת – אלא של מבנה כלכלי שנבנה במשך עשרות שנים .כל ממשלה ניסתה לטפל בחלק מהבעיה: הורדת מכסים, פתיחת יבוא, חוק המזון, רפורמות בחקלאות, רפורמות בבנקאות. חלק מהצעדים הצליחו. חלק הצליחו חלקית, אבל אף רפורמה לא שינתה את התמונה כולה.
איך קרה שמדינה שהפכה עשירה יותר הפכה גם ליקרה יותר?
בתחילת שנות האלפיים ישראל הייתה מדינה אחרת.
המשק יצא ממשבר קשה: האינתיפאדה השנייה פגעה בתיירות, בהשקעות ובפעילות העסקית. האבטלה הייתה גבוהה, חברות רבות נאבקו לשרוד, והאווירה הכלכלית הייתה של חוסר ודאות.
אבל בעשורים שאחר כך התרחש שינוי דרמטי.
ישראל הפכה למעצמת טכנולוגיה.
חברות בינלאומיות הקימו כאן מרכזי מחקר ופיתוח.
הייצוא הטכנולוגי זינק.
התוצר לנפש עלה.
המדינה נכנסה למועדון הכלכלות המפותחות.
על הנייר - זה היה סיפור הצלחה.
אבל במקביל נוצרה תופעה הפוכה:
המשק התעשר, אבל החיים עצמם התייקרו.
עבור משפחות רבות, העלייה בהכנסה לא תורגמה לעלייה מקבילה ברמת החיים.
הסיבה: לא כל המחירים עלו באותה מידה. דברים שמשפחה חייבת לקנות - דירה, מזון, תחבורה, בריאות וחינוך - התייקרו הרבה יותר מהממוצע והרבה יותר מהשכר הממוצע. אם אדם מקבל תוספת שכר של 20%, אבל הוצאות הדיור והמזון שלו עלו ב־40%, מצבו בפועל הורע.
ולמה המזון התייקר במיוחד?
התייקרותהמזון מספרת סיפור אחר. בניגוד לדיור, כאן לא מדובר רק במחסור פיזי. הבעיה המרכזית היא מבנה השוק. במשך שנים ישראל שמרה על שוק מזון מוגן יחסית: מכסים גבוהים, הגבלות על יבוא, תקינה מיוחדת, ובעיקר מספר קטן של ספקים גדולים. התוצאה:
צרכן ישראלי משלם מחיר גבוה משמעותית על מוצרים בסיסיים. דו"חות מבקר המדינה ורשות התחרות הצביעו שוב ושוב על בעיית הריכוזיות. כאשר מספר קטן של חברות שולט בנתח גדול מהשוק, התחרות נחלשת והמחירים עולים.
רגע, אבל כמה באמת יקר המזון בישראל ביחס לעולם?
לפי השוואות בינלאומיות המבוססות על מדדי כוח קנייה (PPP), מחירי המזון בישראל גבוהים משמעותית ממדינות OECD רבות. השוואות שונות מצביעות על כך שסל מזון בסיסי בישראל יקר בעשרות אחוזים לעומת מדינות אירופיות מפותחות. במדידה המבוססת על סל של עשרות מוצרי יסוד - לחם, מוצרי חלב, ביצים, בשר, דגנים, פירות וירקות - ישראל נמצאת בצמרת המדינות היקרות.
אבל המספר החשוב ביותר הוא לא רק מחיר המוצרים, אלא היחס בין המחיר לבין ההכנסה.
משפחה ישראלית אינה קונה מזון עם משכורת שווייצרית או גרמנית. היא קונה אותו עם שכר ישראלי. וכאן נוצר הפער.
כאשר משווים סל של מוצרים בסיסיים: לחם, חלב, ביצים, פירות וירקות, בשר ודגנים ישראל נמצאת בצמרת המדינות היקרות. בעצם רק שוויץ יקרה מאיתנו, אבל בשוויץ השכר גבוה משמעותית.
טבלה: סל מזון בסיסי - גרמניה = 100
| מדינה | מדד מחיר |
|---|---|
| שווייץ | 140 |
| ישראל | 130 |
| צרפת | 115 |
| בריטניה | 110 |
| ארה"ב | 105 |
| גרמניה | 100 |
| ספרד | 98 |
| פולין | 85 |
וזה רק בגלל הריכוזיות בשוק המזון?
זו הבעיה המרכזית. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2024 הקדיש פרק מיוחד לריכוזיות בשוק המזון.
הממצאים חד-משמעיים: 10 חברות בלבד שולטות בכ-70% ממכירות המזון הקמעונאי בישראל. ב-20 קטגוריות מזון מרכזיות (חלב, לחם, שימורים, משקאות ועוד), שלוש החברות המובילות שולטות ב-85% ומעלה מהמכירות.
הריכוזיות אינה מוגבלת למזון. בענף הבירה, שלושה שחקנים שולטים ב-95% מהשוק. בתעשיית החלב - 90%. גם בבנקאות ובסלולר, רמת הריכוזיות גבוהה בהשוואה בין-לאומית. ככל שפחות שחקנים מתחרים, כך יש פחות תמריץ להוריד מחירים.
רשות התחרות פרסמה ב-2025 מספר המלצות לפתיחת השוק, כולל הקלה בייבוא מקביל והסרת חסמי כניסה לשחקנים חדשים. חלק מההמלצות הפכו לחקיקה, אך השפעתן על המחירים עדיין מוגבלת. בינתיים, הצרכן הישראלי ממשיך לשלם פרמיה משמעותית - לא בגלל שהמוצרים טובים יותר, אלא בגלל שאין מספיק תחרות.
למה בעצם הריכוזיות יוצרת בעיית מחירים?
ישראל היא שוק קטן, אבל שוק קטן אינו חייב להיות שוק לא-תחרותי. אלא כאשר מספר מצומצם של חברות מחזיק חלק משמעותי ממכירות המזון, אין חלופות ואין לחץ להוריד מחירים, ובעיקר אין יכולת של מותגים קטנים להתחרות.
ניקח מדף ממוצע בסופר. הצרכן רואה עשרות מוצרים. נדמה לו שיש בחירה. אבל מאחורי המדף הזה לעיתים קרובות עומדות מעט מאוד חברות. אותה חברה יכולה להחזיק במותג פרימיום, מותג עממי, מוצר לילדים ומוצר "בריאותי". מבחינת הצרכן - ארבע אפשרויות. מבחינת המחירים – בהיעדר תחרות החברה קובעת את המחירים באופן שרירותי.
למה יבוא לא פתר את הבעיה?
על הנייר זה נשמע הגיוני. אם מוצר ישראלי יקר, יביאו מוצר זול מחו"ל. אבל בפועל זה מורכב יותר. יבואנים נתקלים בחסמים: תקינה ישראלית ייחודית; דרישות רגולטוריות; מכסים; בירוקרטיה; שוק קטן שאינו תמיד משתלם. בנוסף, יבוא אינו מבטיח תחרות אם גם היבוא עצמו מרוכז בידי מספר קטן של חברות.
ומה לגבי רשתות השיווק?
רשתות השיווק טוענות: "המחירים נקבעים בעיקר על ידי הספקים הגדולים." כאשר יצרן מעלה מחיר - הרשת נאלצת לגלגל אותו לצרכן. מצד שני, לרשתות יש כוח משמעותי: הן קובעות מיקום על המדף, הן מחזיקות מידע על הצרכן והן משפיעות על המחיר הסופי. הרווחיות של הרשתות גדולה מאוד וגם להן חלק באחריות על יוקר המזון.
אז איך הממשלה יכולה להוריד את מחירי המזון?
בפשטות – פירוק המונופולים בשוק המזון, כדי להגביר תחרות ולהוריד מחירים.
ובהרחבה - לממשלה עוד כמה כלים, כמו פתיחת היבוא, כדי להגדיל מספר ספקים. הפחתת חסמים, כדי להקל על כניסת מתחרים, אכיפת תחרות – כדי למנוע את ניצול הכוח של המונופולים, ושקיפות – כדי לאפשר לצרכן להבין מי מרוויח וכמה. המדיניות המתבקשת דורשת גם איזון – כדי לא לחסל את הספקים המקומיים ולא לפגוע בביטחון אספקת המזון בישראל.
מה זה "מדד הביג מק"?
מדד הביג מק של העתון "אקונומיסט" והוא מדד פופולרי שמנסה להשוות כוח קנייה בין מדינות באמצעות מוצר זהה. הוא אינו כלי מושלם. ומחיר ההמבורגר אינו מייצג את כל המשק. אבל הוא מדגים רעיון חשוב:

מחיר של מוצר צריך להיבחן ביחס להכנסהאם אותו מוצר עולה אותו סכום בשתי מדינות - אבל במדינה אחת צריך לעבוד יותר שעות כדי לקנות אותו - הוא יקר יותר מבחינה כלכלית. "מדד הביג מק" האחרון התפרסם ביולי 2026 והוא הוכחה נוספת שישראל מדינה יקרה מאוד. גם במדד הזה אנחנו במקום השני אחרי שוויץ.
מה המדינה יכולה עוד לעשות כדי להוריד מחירים בכלל?
- תכנון וחשיבה כוללת. בתחום הדיור למשל פיתוח שוק שכירות יציב, לא כל אדם חייב להיות בעל דירה.
- השקעה מאסיבית בתחבורה ציבורית יעילה – תאפשר לאנשים לנוע במהירות ללא תלות באיזור מגוריהם. כאשר אפשר לגור רחוק ממוקדי תעסוקה בלי לבלות שעות בפקקים - הלחץ על אזורי הביקוש יורד.
- תיקון ושינוי מערכת המס, כדי שזו תהיה מערכת הוגנת ויעילה יותר. למשל הפחתת מסים על מוצרים בסיסיים. צמצום מסים מעוותים. הגדלת תחרות במקום סבסוד מחירים. הפחתת המסים העקיפים כמו מכסים למשל או מע"מ, והגדלת המיסים הישירים, מס לפי ההכנסה ולא לפי המוצר.
- לפתוח מחדש את השוק הסיטונאי לפירות וירקות שמשכלל את המסחר ומוריד מחירים.
יש דוגמאות מקוממות במיוחד של מחירים מופרזים?
בדו"ח האחרון שלו, בדק מבקר המדינה את הפיקוח על מחירי המזון בישראל ומצא שמחירי מוצרי המזון כאן (במונחי כוח קנייה) גבוהים בכ-51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי וב-37% בהשוואה למדינות ה-OECD. אם אתם משתדלים לאכול בריא, חשוב שתדעו שלחם מלא, שנחשב לבריא יותר, יקר בכ-253% ממחירו של הלחם שעשוי מקמח לבן. ואם זה לא מספיק, בישראל תשלמו עליו 82% יותר מאשר בארה"ב, באנגליה, בניו זילנד ובספרד.
ומה קורה במדפי הירקות והפירות? ביטול המכס על האננס והגדלת היקף היבוא שלו הפכו את הפרי הטרופי לבן בית ביותר ויותר בתים בישראל. אלא שרפורמת החקלאות, שנועדה להפחית מכסים ולהגדיל את היקף היבוא של פירות וירקות נוספים, הוקפאה ולמעשה בוטלה לפני שהושלמה. משרד האוצר אומנם הפחית את המכס על ענבים למשל, אבל ההפחתה לא הביאה לירידת מחיר משמעותית ולגידול בהיצע. וכשאין מספיק סחורה ואין תחרות - המחירים עולים.
לא רק המזון מתייקר - אלא גם מוצרי צריכה רבים אחרים. מבקר המדינה מצא למשל שמוצרי איפור עולים בישראל עד כ-403% יותר מאשר באירופה. לדוגמה, על מייק-אפ של רבלון תשלמו בארץ כ-102 שקלים. ובאירופה? הוא יעלה לכם 25 שקלים בלבד. מקומם? בהחלט.
יצא לכם לנסוע בזמן האחרון באחד מכבישי האגרה? מבקר המדינה בדק ומצא שמחיר הנסיעה במקטע המרכזי של כביש 6 גבוה בכ-60% מהתעריף בכביש 6 צפון. הנסיעה במנהרות הכרמל התייקרה בכ-65% מאז נפתחו המנהרות לתנועה בשנת 2010, ומנויים עלולים לשלם כמעט 900 שקלים בחודש.
המבקר מצא שגם בשוק האשראי עדיין אין מספיק תחרות ולכן ההלוואות והמשכנתאות שאנו נוטלים יקרות. ובקיצור, איך שלא בוחנים את זה, ישראל יקרה לנו.
1. פתח דבר
יוקר המחיה בישראל אינו אירוע נקודתי של עליית מחיר אחת, אלא תוצאה מצטברת של שווקים, רגולציה והחלטות מדיניות שנבחנות כבר יותר מעשור. מאז הצטרפות ישראל ל-OECD ב-2010, ההשוואה למדינות מפותחות הפכה לכלי מרכזי להבנת הפער: לפי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בדצמבר 2023 רמת מחירי הצריכה בישראל הייתה גבוהה ב-29% מממוצע ה-OECD; לפי דוח OECD מ-2025, ישראל נמנית עם חמש המדינות בעלות רמת המחירים הגבוהה בארגון, אף שהתוצר לנפש נמוך מהממוצע בו. המשמעות למשקי הבית היא שכוח הקנייה נשחק גם כאשר נתוני המאקרו מציגים צמיחה, תעסוקה וחוסן יחסי.
הפרשה נוגעת כמעט לכל רכיב בסיסי בתקציב המשפחה: מזון, דיור, בריאות, תחבורה, אשראי ומסים עקיפים. מחאת הקוטג’ והמחאה החברתית ב-2011 הפכו את הנושא לשאלה ציבורית מתמשכת, ובעקבותיהן מונו ועדות, נחקקו חוק הריכוזיות וחוק המזון, וקודמו רפורמות יבוא ותקינה, בהן “רפורמת הקורנפלקס” ו“מה שטוב לאירופה טוב לישראל”. מול הממשלה והכנסת פועלים רגולטורים כמו רשות התחרות, בנק ישראל, הלמ״ס ומבקר המדינה; מנגד ניצבים ספקי מזון, רשתות שיווק, יבואנים, חקלאים וצרכנים, שלכל אחד מהם אינטרסים שונים בשאלת פתיחת השווקים והפיקוח עליהם.
השאלה שעל הפרק אינה אם הממשלה לבדה יצרה את יוקר המחיה. בתיק מופיעים גם גורמים שאינם תלויים רק בהחלטה ממשלתית אחת: שוק קטן, פריון עבודה נמוך, גידול אוכלוסייה, ריבית, מלחמה ואינפלציה עולמית. השאלה היא אחרת: איזה חלק מן היוקר נובע ממדיניות ציבורית, מאכיפה חסרה, מחסמי יבוא, מריכוזיות, מתכנון דיור ומתחבורה ציבורית לא מספקת - ומה עשו הממשלות כדי לצמצם אותו בפועל.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
הציר המוסדי של יוקר המחיה בישראל בשנים 2000-2026 נע בין הממשלה והרגולטורים, הכנסת, גופי הביקורת והנתונים, הבנק המרכזי, המגזר העסקי והצרכנים; נקודת הייחוס המרכזית להשוואה בין־לאומית היא OECD/PPP, כפי שעולה ממסמך ה-OECD על ישראל 2025 וממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיולי 2024: OECD Economic Surveys: Israel 2025 (נצפה: אוגוסט 2026), תיאור וניתוח יוקר המחיה ושינוי מדדי המחירים בישראל, ממ״מ הכנסת, 14.07.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת]
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית בטווח 2000-2026 | מקור |
|---|---|---|---|---|
| בנימין נתניהו ומשרד רה״מ | ראש ממשלה; יו״ר ועדת שרים ליוקר המחיה | תיאום מדיניות ממשלתית, תחרות, מכסים ומונופולים | במאי-יוני 2023 קידם הקמת ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה; לפי מבקר המדינה הוועדה הוקמה ביוני 2023 והתכנסה 7 פעמים עד פברואר 2024 | ועדות לטיפול ביוקר המחיה, מבקר המדינה/כנסת, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| בצלאל סמוטריץ׳ ומשרד האוצר | שר האוצר; תקציב, מסים, מכסים, רגולציה | איזון בין הפחתת יוקר מחיה לאחריות פיסקלית | במרץ 2023 הציג בכנסת את תקציב 2023-2024 ואמר: "השירות הגדול ביותר... להיאבק באינפלציה ולהחזיר אותה לטווח היעד" | מליאת הכנסת, 27.03.2023 (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| משרד האוצר - אגף הכלכלנית הראשית | ניתוח ריכוזיות, יבוא, רווחיות | הפחתת חסמי יבוא ומסים עקיפים | בפברואר 2022 פרסם סקירה על רווחיות יבואני מזון ויבוא מזון נמוך יחסית ל-OECD | סקירה כלכלית שבועית, משרד האוצר, 03.02.2022 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| ניר ברקת ומשרד הכלכלה | שר הכלכלה; תקינה, יבוא, תחרות | פתיחת יבוא והחלשת כוח יבואנים בלעדיים | ביולי 2023 אמר בוועדת הכלכלה: "נעבור ממערכת מונופוליסטית וקרטליסטית לשוק תחרותי" | ועדת הכלכלה, 03.07.2023 (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| מינהל יבוא במשרד הכלכלה | רגולטור יבוא ומכסות | הפחתת חסמים, מכסות פטורות ממכס, יבוא מקביל | מנהל מכסות פטורות ממכס למזון ומצהיר על טיפול ביוקר המחיה כיעד פעילות | מינהל יבוא, משרד הכלכלה (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| הכנסת - ועדת הכלכלה; דוד ביטן | ועדת פיקוח וחקיקה כלכלית | בקרה על רפורמות יבוא, מזון ופארם | ביולי-אוגוסט 2024 אישרה את רפורמת הייבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" לקריאה שנייה ושלישית | הודעת הכנסת, 05.08.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| משרד הבריאות וועדת הבריאות | בטיחות מזון, תמרוקים, יבוא | איזון בין הורדת חסמים לבין בריאות הציבור | ביולי 2024 אושרה הרחבת אימוץ הדין האירופי ליבוא מזון; ח״כ יוני משריקי הגדיר זאת "בשורה משמעותית למלחמה ביוקר המחיה" | ועדת הבריאות, 17.07.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| משרד החקלאות וחקלאים | הגנת תוצרת מקומית, מכסים, תקני חקלאות | אינטרס כפול: ביטחון מזון ותמיכה ביצרנים מול פתיחת יבוא | במרץ 2024 דווח כי שר החקלאות אבי דיכטר התנגד לרפורמת יבוא מסוימת מטעמי הגנת החקלאות המקומית | כלכליסט, 25.03.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| רשות התחרות | אכיפת חוקי תחרות, מונופולים, מיזוגים | מניעת הסדרים כובלים וריכוזיות | בדוח 2024 דיווחה על חקירות בענף ספקי המזון ועל מחקר שרשרת הערך של יבואנים וקמעונאים גדולים | דוח רשות התחרות לשנת 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| הכנסת והמחוקק - חוק המזון | חקיקה מבנית בענף המזון | שקיפות מחירים והגבלת קשר ספק-קמעונאי | חוק קידום התחרות בענף המזון פורסם במרץ 2014; מטרתו "הגברת התחרותיות... לשם הפחתת המחירים לצרכן" | מאגר החקיקה הלאומי, חוק המזון (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| מבקר המדינה | ביקורת ביצוע ממשלתית | איתור כשלים ברגולציה, נמלים, פיקוח מחירים ותחרות | בינואר 2024 פרסם דוח על התמודדות עם יוקר המחיה וקבע כי שרים לא תיקנו כשלים בתחומים שונים | מבקר המדינה, 08.01.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| בנק ישראל | ריבית, אינפלציה, יציבות פיננסית | הורדת אינפלציה מול עלות אשראי ומשכנתאות | בדוח 2023 נכתב שהעלאות הריבית ריסנו ביקושים אך העלו מחיר אשראי, במיוחד משכנתאות בריבית משתנה | דוח בנק ישראל 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| הלמ״ס | מדדי מחירים, שכר, PPP ונתונים רשמיים | מדידה סטטיסטית ניטרלית | מפרסמת מדדי מחירים ונתוני PPP; בשנתון 2024 צוין תמ״ג לנפש במונחי PPP לשנת 2023 והשוואה ל-OECD | שנתון סטטיסטי לישראל 2024, הלמ״ס (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| משרד הבינוי והשיכון ורמ״י | היצע קרקע, דיור, תכניות מוזלות | הרחבת היצע ודיור מסובסד | בינואר 2026 אמר מנכ״ל משרד השיכון בוועדה כי בשנת 2025 נדרשו 164 משכורות לרכישת דירה ממוצעת | הודעת הכנסת, 12.01.2026 (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| המועצה הישראלית לצרכנות | גוף צרכני ציבורי | ניטור מחירי סל והעצמת צרכנים | בינואר 2025 פרסמה שסל של 770 מוצרים עלה בממוצע 5% מינואר עד דצמבר 2024 | המועצה לצרכנות, 01.01.2025 (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| רשתות שיווק וספקי מזון גדולים | קמעונאים, יצרנים ויבואנים | שמירת רווחיות, שליטה במדף, תמחור | בנובמבר 2021 קיימה ועדת הכלכלה דיון בעקבות חקירת רשות התחרות; מנכ״ל שופרסל הכחיש תיאום מחירים | ועדת הכלכלה, 10.11.2021 (נצפה: אוגוסט 2026). [שנוי-במחלוקת] |
| איגוד לשכות המסחר ויבואנים | קבוצת אינטרס עסקית | הקלת יבוא, התאמת רגולציה לאירופה | תמך ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" כצעד להפחתת דרישות רגולטוריות ביבוא | לשכת המסחר ת״א והמרכז, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| צרכנים ומחאות אזרחיות | לחץ ציבורי מחוץ למוסדות | הורדת מחירים ושינוי סדר עדיפויות | ביוני-יולי 2011 מחאת הקוטג׳ והמחאה החברתית הובילו ללחץ על תנובה ולמינוי ועדת טרכטנברג | עליית מחירי מוצרי המזון בישראל, ממ״מ הכנסת, 2011 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| The Economist / מדד ביג־מק | מדד השוואתי לא רשמי ל-PPP | המחשת כוח קנייה ומחירי מזון מהיר | ביולי 2026 דווח כי ישראל דורגה גבוה במדד ביג־מק; המדד אינו תחליף לסל צריכה מלא | Globes English, אוגוסט 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
מיפוי קשרים: הממשלה והכנסת הן מקבלות ההחלטות המרכזיות: משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד החקלאות מתנגשים סביב פתיחת יבוא מול בטיחות, תקינה והגנת ייצור מקומי; ועדת הכלכלה משמשת זירת הכרעה ופיקוח על הרפורמות, כפי שנראה באישור רפורמת היבוא ביולי 2024: ועדת הכלכלה, 16.07.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת]
רשות התחרות ומבקר המדינה פועלים מול אותם כשלים אך בכלים שונים: הרשות חוקרת ואוכפת מול ספקים וקמעונאים, בעוד המבקר בוחן תפקוד ממשלתי וממליץ על תיאום, מעקב והשלמת רפורמות; בדוח 2024 נקשרו ריכוזיות, חסמי מכס ובריאות הציבור לעליות מחירי מזון וצריכה: דוח מבקר המדינה, נובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת]
המגזר העסקי מפוצל: יבואנים ולשכות המסחר נוטים לתמוך בהסרת חסמי יבוא, בעוד יצרנים מקומיים וחקלאים מבקשים הגנות, תקני בטיחות או מכסים; רשתות השיווק והספקים הגדולים מצויים תחת פיקוח חוק המזון, חקירות רשות התחרות ולחץ ציבורי-צרכני: חוק קידום התחרות בענף המזון, 2014 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת]
3. ציר זמן מתועד
ציר הזמן של הנושא

מי עשה מה - לפי שחקן

עצימות לאורך השנים

| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| 2009–2010 | [מאומת] בנק ישראל זיהה עלייה חדה במחירי הדירות בשנים 2009–2010, וקשר אותה בעיקר לריבית נמוכה לאחר המשבר העולמי; הדיור נעשה מוקד מרכזי ביוקר המחיה. | בנק ישראל; משקי בית; שוק המשכנתאות | בנק ישראל - “מה מסביר את התפתחות מחירי הדירות ושכר הדירה בישראל בשנים 1999–2010?” (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מאי 2010 | [מאומת] ישראל התקבלה ל-OECD; מכאן התבססו יותר השוואות רשמיות של מחירים, שכר ו-PPP מול מדינות מפותחות. | ממשלת ישראל; OECD; בנק ישראל | בנק ישראל, הודעת הנגיד על הצטרפות ישראל ל-OECD, 10.05.2010 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יוני 2011 | [מאומת] “מחאת הקוטג’” החלה בפייסבוק סביב מחיר גבינת קוטג’ והפכה לסמל של מחירי מזון גבוהים. | איציק אלרוב; תנובה; שטראוס; טרה; צרכנים | מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על עליית מחירי המזון (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יולי 2011 | [מאומת] מחאת האוהלים החלה בשדרות רוטשילד והרחיבה את הדיון מיוקר מזון ליוקר דיור, שירותים ציבוריים ושכר. | דפני ליף; פעילי המחאה; ממשלת נתניהו | ynet - “המחאות הגדולות שהביאו לשינוי” (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוקטובר 2011 | [מאומת] הממשלה אישרה את עיקר המלצות ועדת טרכטנברג, כולל צעדים בתחרות, מיסוי ושירותים חברתיים. | ממשלת ישראל; ועדת טרכטנברג | ynet - “מה עלה בגורל ההמלצות של ועדת טרכטנברג” (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ינואר 2012 | [מאומת] החלטת ממשלה 4191 עסקה ב”הגברת התחרותיות והפחתת יוקר המחיה”; בהמשך אומצו צעדי יבוא ומכס. | ממשלת ישראל; משרד האוצר; משרד הכלכלה | מסמך ועדה בכנסת המצטט החלטות ממשלה בנושא יוקר המחיה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יוני 2012 | [מאומת] ועדת קדמי הציגה מסקנות על יוקר מוצרי מזון; בדיוני הכנסת הוזכרו ריכוזיות, כשרות, בטיחות מזון ומכסים כגורמים משפיעים. | שרון קדמי; משרד התמ”ת; ועדת הכספים | גלובס - “קדמי: מחירי המזון גבוהים בגלל כשרות ובטיחות מחמירה”, 18.06.2012 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| דצמבר 2013 | [מאומת] חוק הריכוזיות נחקק כדי לצמצם פירמידות שליטה, הפרדה ריאלית-פיננסית וריכוזיות כלל-משקית. | הכנסת; משרד האוצר; רשות התחרות | משרד האוצר - הוועדה לצמצום הריכוזיות (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מרץ 2014 | [מאומת] הכנסת אישרה את חוק קידום התחרות בענף המזון, שכלל פרסום מחירי רשתות, מגבלות על ספקים גדולים וסמכויות תחרות אזורית. | הכנסת; רשות התחרות; רשתות שיווק; ספקי מזון | הכנסת - הודעה על אישור חוק המזון, 19.03.2014 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוקטובר 2014 | [מקור-יחיד] “מחאת המילקי” הציפה מחדש השוואות מחירים מול ברלין; שר האוצר יאיר לפיד אמר: “החבר’ה האלה צודקים, נכניס מוצרים לפיקוח”. | יאיר לפיד; יוזמי מחאת ברלין; צרכנים | כלכליסט - “לפיד על מחאת המילקי”, 07.10.2014 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| דצמבר 2014 | [מאומת] נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אמרה כי “המילקי לבדו לא יכול לשאת על כתפיו את השיח הציבורי”, והציגה ניתוח PPP של רמת המחירים בישראל מול OECD. | קרנית פלוג; בנק ישראל; OECD | ישראל היום - נאום פלוג על יוקר המחיה, 07.12.2014 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מרץ 2014–2015 | [מאומת] “מע”מ אפס” לדירה ראשונה קודם בידי שר האוצר לפיד ככלי להורדת מחירי דיור, אך עורר מחלוקת מקצועית ופוליטית. | יאיר לפיד; משרד האוצר; קבינט הדיור | הכנסת - דיון ועדת הכספים על מע”מ אפס, 09.07.2014 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יוני–ספטמבר 2016 | [מאומת] “רפורמת הקורנפלקס” אושרה ונכנסה לתוקף להפחתת חסמי יבוא מזון רגיל והגברת יבוא מקביל. | משה כחלון; יעקב ליצמן; משרד האוצר; משרד הבריאות | משרד האוצר - אישור רפורמת הקורנפלקס, 30.06.2016 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אפריל 2017 | [מאומת] תוכנית “נטו משפחה” הוצגה: נקודות זיכוי להורים, סבסוד צהרונים, הגדלת מענק עבודה והפחתת מכסים על מוצרים לילדים. | משה כחלון; משרד האוצר; משפחות עובדות | וואלה - “נקודות מס להורים וסבסוד צהרונים”, 18.04.2017 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| דצמבר 2017 | [מאומת] תוכנית “נטו הוזלות” ביטלה או הפחיתה מכסים ומסי קנייה בכ-800 מיליון ש”ח על מוצרי צריכה. | משה כחלון; רשות המסים; יבואנים; קמעונאים | ynet - “נטו הוזלות”, 11.12.2017 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| פברואר 2022 | [מאומת] ממשלת בנט-לפיד וליברמן הציגה חבילת צעדים נגד יוקר המחיה, כולל נקודות זיכוי, סבסוד צהרונים והשתתפות בהתייקרות החשמל. | נפתלי בנט; יאיר לפיד; אביגדור ליברמן; אורנה ברביבאי | כלכליסט - הצגת התוכנית להורדת יוקר המחיה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אפריל 2022 | [מאומת] שר האוצר ליברמן הודיע על הפחתת בלו הדלק ב-50 אגורות לליטר לשלושה חודשים, בעקבות עליית מחיר הדלק. | אביגדור ליברמן; משרד האוצר; נהגים | ynet - הפחתת מס הדלק, אפריל 2022 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ינואר 2023 | [מאומת] הממשלה החדשה הציגה צעדים מול התייקרויות במשק; במקביל ועדת הכספים דנה בעליות חשמל, מים, מזון וארנונה. | בנימין נתניהו; בצלאל סמוטריץ’; משה גפני; רשות החשמל | הכנסת - דיון ועדת הכספים על עליות מחירים, 02.01.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יולי 2024 | [מאומת] רפורמת “לא עוצרים בנמל” נכנסה לתוקף, במטרה לאפשר שחרור טובין על בסיס הצהרת יבואן ולהפחית חסמי תקינה. | משרד הכלכלה; מכון התקנים; יבואנים; סוכני מכס | מבקר המדינה - היבטים בטיפול הממשלה ביבוא (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ינואר 2025 | [מאומת] רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל” נכנסה לשלב מרכזי, באימוץ תקינה אירופית למוצרי צריכה כדי להקל יבוא. | משרד הכלכלה; ועדת הכלכלה; ניר ברקת; דוד ביטן | הכנסת - אישור הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית, 16.07.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אפריל 2025 | [מאומת] סקר ה-OECD לישראל קבע שרמת המחירים היחסית בישראל היא בין חמש הגבוהות ב-OECD, למרות שהתוצר לנפש נמוך מהממוצע. | OECD; ממשלת ישראל; צרכנים | OECD Economic Surveys: Israel 2025 - Addressing the high cost of living (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוגוסט 2026 | [מקור-יחיד] מדד הביג-מק של The Economist דווח כמציב את ישראל במקום השני ביוקר הביג-מק, אחרי שווייץ; גלובס הדגיש שהמדד אינו שקול לדירוג יוקר מחיה כולל. | The Economist; מקדונלד’ס ישראל; צרכנים | Globes - “Israel leaps to second in The Economist Big Mac Index” (נצפה: אוגוסט 2026) |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
תיחום סעיף 4: המעקב להלן מתייחס להחלטות, תקציבים, רגולציה, פיקוח וביקורת בשנים 2000–2026 בלבד, עם דגש על מקורות רשמיים - OECD, כנסת, משרד האוצר, מבקר המדינה, בנק ישראל, הלמ״ס ומשרדי ממשלה - וכן מקורות עיתונאיים כאשר הם מוסיפים תיאור החלטה, מחלוקת או יישום; נקודת המוצא הכמותית היא שבישראל רמת המחירים לפי PPP גבוהה יחסית ל-OECD, ובמסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיולי 2024 צוין כי רמת המחירים היחסית של צריכה בדצמבר 2023 הייתה גבוהה ב-29% מממוצע ה-OECD, בעוד דוח OECD מ-2025 קבע כי ישראל נמנית עם המדינות בעלות רמת המחירים הגבוהה ביותר בארגון: OECD Economic Surveys: Israel 2025 – Addressing the high cost of living (נצפה: אוגוסט 2026); מרכז המחקר והמידע של הכנסת, “תיאור וניתוח יוקר המחיה ושינוי מדדי המחירים בישראל”, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
4.1 מפת הכסף: הוצאות משקי בית, תקציב מדינה והחלטות מחירים
| מוקד כספי | מה ידוע מספרית | מי מחליט / מי מפקח | מי נושא בעלות / מי נהנה | אחריות וממצאי ביקורת | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|
| רמת מחירים כללית מול OECD | בדצמבר 2023 רמת מחירי הצריכה בישראל הייתה גבוהה ב-29% מממוצע ה-OECD לפי מסמך הכנסת; דוח OECD מ-2025 קבע כי ישראל בין חמש המדינות היקרות ב-OECD לפי PPP. | הממשלה, משרד האוצר, רגולטורים ענפיים, רשות התחרות, בנק ישראל - כל אחד בתחומו; OECD והכנסת מספקים מדידה והשוואה. | משקי הבית נושאים במחירים הגבוהים; ענפים ריכוזיים או מוגנים עשויים ליהנות משולי רווח גבוהים יותר, אך יש לבחון ענף-ענף. | OECD מייחס את רמת המחירים הגבוהה בין היתר למגבלות תחרות, חסמי יבוא, רגולציה ותכנון; הכנסת הציגה את הפער מול OECD כבסיס לדיון מדיניות. OECD 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); כנסת MMM 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| צריכה פרטית במשק | בשנת 2023 ההוצאה לצריכה פרטית בישראל הייתה 899.1 מיליארד ש״ח במחירים שוטפים - 47.7% מהתמ״ג ו-37.6% מסך כל השימושים במקורות. | הלמ״ס מודדת; הממשלה משפיעה דרך מיסוי עקיף, מכסים, יבוא, תקינה, תשתיות, מחירי שירותים מפוקחים. | משקי הבית משלמים; המדינה גובה מסים עקיפים וישירים; עסקים נהנים מפדיון הצריכה. | נתון זה מגדיר את היקף הזירה שבה שינוי של אחוזים בודדים במחירים מתורגם לסכומים מקרו-כלכליים גדולים. הלמ״ס, שנתון סטטיסטי 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] |
| שוק המזון והצריכה | מבקר המדינה ציין בדוח נובמבר 2024 כי ההוצאה על צריכה פרטית של מזון ומשקאות לא-אלכוהוליים בשנת 2021 הייתה 138 מיליארד ש״ח. | משרד הכלכלה, משרד החקלאות, משרד הבריאות, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן, ועדת השרים ליוקר המחיה. | צרכנים נושאים בעלויות; ספקים וקמעונאים גדולים פועלים בשוק שמבקר המדינה תיאר כריכוזי בקטגוריות רבות. | בדוח נובמבר 2024 קבע מבקר המדינה כי המדינה לא טיפלה באופן מספק בריכוזיות, בחסמי יבוא ובפיקוח מחירים בענף המזון והצריכה. מבקר המדינה, דוח שנתי נובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); מבקר המדינה, “התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה”, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| תקציב המדינה 2025 | חוק התקציב לשנת 2025 אושר במרץ 2025; בהודעת הכנסת צוין כי התקציב נטו בניכוי תשלום חובות, למעט החובות לביטוח הלאומי, עמד על כ-619.5 מיליארד ש״ח. | הממשלה מגישה; הכנסת וועדת הכספים מאשרות; משרד האוצר מבצע. | הציבור מממן באמצעות מסים וחוב; משרדי הממשלה מוציאים לפי סעיפי התקציב. | בדיון התקציב עלתה ביקורת פוליטית על העלאות מסים ועל מחירי מים, חשמל וארנונה; זוהי טענה פוליטית מתוך דיון הכנסת, לא קביעה חשבונאית של המבקר. הכנסת, “אושרה סופית הצעת חוק התקציב לשנת 2025”, 25.3.2025 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] |
| תקציב המדינה 2026 | בעמוד הכנסת על “תקציב המדינה במספרים” נכתב כי הצעת התקציב נטו כולל תשלום חובות לשנת 2026 היא 811.7 מיליארד ש״ח והוצאה מותנית בהכנסה היא 77.2 מיליארד ש״ח; ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית מסגרת שבה הממשלה רשאית להוציא בשנת 2026 כ-850.59 מיליארד ש״ח. | הממשלה, משרד האוצר, ועדת הכספים והכנסת. | כלל משלמי המסים והחוב הציבורי; משרדי הממשלה וגופים מתוקצבים. | בתקציב 2026 משרד האוצר הגדיר בתוכנית הכלכלית יעד של הפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות, אך עצם אישור התקציב אינו מוכיח ירידת מחירים בפועל. הכנסת, תקציב המדינה במספרים (נצפה: אוגוסט 2026); הכנסת, אישור ועדת הכספים לתקציב 2026, 23.3.2026 (נצפה: אוגוסט 2026); חוק התקציב לשנת הכספים 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| נטל מס לאחר המלחמה | בנק ישראל קבע בדוח 2025 כי הצעדים המרכזיים שנכנסו לתוקף כללו העלאת מע״מ ל-18%, מס על רווחים לא מחולקים בחברות ארנק, העלאת דמי ביטוח לאומי, הקפאת מדרגות מס הכנסה והעלאת שיעורי גביית דמי ביטוח לאומי. | הממשלה והכנסת בחקיקה; משרד האוצר ורשות המסים בביצוע; בנק ישראל מנתח. | הציבור נושא בנטל המס; בנקים וחברות הושפעו ממסים ייעודיים; המדינה הגדילה הכנסות. | בנק ישראל מייחס חלק משמעותי מהגידול בהכנסות המדינה ב-2025 להעלאות מס שנכנסו לתוקף. בנק ישראל, דין וחשבון 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] |
| תחזית פיסקלית 2026–2027 | ביולי 2026 חטיבת המחקר של בנק ישראל הניחה כי תקציב הביטחון לשנת 2026 יגדל ב-15 מיליארד ש״ח, מעט יותר מהרזרבה שהקצתה הממשלה בתקציב 2026 - 12.8 מיליארד ש״ח - וכי הגירעון יעמוד על 4.9% תוצר ב-2026 ו-4.2% ב-2027. | בנק ישראל מפרסם תחזית; הממשלה מחליטה על תקציב הביטחון והתקציב הכולל. | עלות הביטחון ממומנת ממסים, חוב וקיצוצים חלופיים; יוקר המחיה מושפע בעקיפין דרך מסים, ריבית, גירעון והשקעה אזרחית. | תחזית בנק ישראל מצביעה על לחץ תקציבי מתמשך לאחר 2023, שאינו בהכרח נובע ממבנה יוקר המחיה אך משפיע על יכולת הממשלה לממן הקלות. בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית, יולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] |
4.2 החלטות ממשלה ומדיניות רוחב: מיסוי, אינפלציה ורגולציה
| תאריך / תקופה | החלטה או פעולה | סכום / נתון כספי | מי החליט | מי הרוויח / מי שילם | אחריות, ביקורת ופיקוח | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| אוגוסט–ספטמבר 2011 | הממשלה הקימה את הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשות פרופ׳ מנואל טרכטנברג בעקבות המחאה החברתית; הדוח עסק ביוקר מחיה, דיור, מיסוי, חינוך וריכוזיות. | לפי נוסח הדוח המובא בוויקיטקסט, המשמעות הכספית הכוללת של המלצות הוועדה הוערכה בכ-60 מיליארד ש״ח בחמש שנים; מפתח התקציב מציג העברה של 727 אלף ש״ח ממשרד ראש הממשלה לות״ת למימון תפעול הוועדה. | ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלה ה-32; משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. | הציבור היה אמור ליהנות מהפחתת יוקר המחיה ושירותים; מימון ההמלצות היה אמור להגיע משינויי מס, קיצוצים והסטת תקציבים; ועדת טרכטנברג עצמה תוקצבה בסכום תפעולי ייעודי. | דוח טרכטנברג זיהה כשלים באסדרה, חסמי יבוא ושווקים ריכוזיים; בדיעבד, מבקר המדינה ודוחות מעקב הצביעו על יישום חלקי ואיטי של חלק מן ההמלצות. דוח ועדת טרכטנברג – ויקיטקסט (נצפה: אוגוסט 2026); מפתח התקציב, העברה 04-083, 2011 (נצפה: אוגוסט 2026); CECI, תמונת מצב יישום המלצות ועדת טרכטנברג (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| דצמבר 2011 | החלטת ממשלה 4027 - “ייעול ושיפור הרגולציה הממשלתית” - אימצה חלק מהמלצות טרכטנברג בתחום הרגולציה, לרבות עיגון שיקולי תחרות ויוקר מחיה אצל רגולטורים. | ללא סכום תקציבי מרכזי מאומת במקור שנבדק; מדובר בהחלטת ממשל מבנית. | ממשלת ישראל ה-32; משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד הכלכלה. | צרכנים אמורים היו ליהנות מרגולציה שמאזנת בין הגנה על אינטרסים ציבוריים לבין עלות ותחרות; רגולטורים קיבלו משימת מדיניות חדשה. | בדוח ממשלתי על מדיניות רגולציה נכתב כי חקיקה שקבעה פונקציות מטרה נוספות לרגולטורים “לא קודמה עד היום”; לכן האחריות היא ממשלתית-רוחבית ולא רק משרדית. דוח המלצות: תכנית לאומית למדיניות רגולציה (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] |
| פברואר–מרץ 2024, תחולה מ-1.1.2025 | העלאת שיעור המע״מ מ-17% ל-18% על עסקה בישראל ועל יבוא טובין. | העלאה של נקודת אחוז אחת; ההשפעה הכספית לציבור תלויה בהיקף הצריכה החייבת במע״מ; אין כאן סכום כולל עצמאי מעבר לניתוחי תקציב. | שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ והממשלה; ועדת הכספים והכנסת אישרו את הצו. | משקי הבית והעסקים משלמים יותר על צריכה חייבת במע״מ; המדינה מגדילה הכנסות. | בהסבר לצו נכתב כי ההעלאה נועדה במסגרת תוכנית מאזנת עקב צורכי חירום והוצאות מלחמה; בנק ישראל רשם אותה כאחד מצעדי המס המרכזיים ב-2025. צו מס ערך מוסף, תיקון 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); חוק מס ערך מוסף במאגר החקיקה הלאומי (נצפה: אוגוסט 2026); בנק ישראל, דין וחשבון 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| ינואר 2023 | ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הציגו צעדים להפחתת עליית מחירי חשמל, מים, דלק וארנונה ולסיוע לאוכלוסיות חלשות. | רשות המסים פרסמה צו להפחתת בלו ומס קנייה על בנזין שצפוי להוריד 13 אגורות לליטר לעומת מחיר ללא ההפחתה; הבלו נקבע בהוראת שעה על 3,183.32 ש״ח לאלף ליטר עד סוף 2023. | ראש הממשלה, שר האוצר, רשות המסים; רשויות חשמל ומים בהחלטות ענפיות. | צרכנים נהנו מהפחתת מחיר ביחס לתרחיש ללא הצו; המדינה ויתרה על הכנסות מס; ההשפעה על יוקר המחיה הייתה נקודתית. | מבקר המדינה קבע בינואר 2024 כי למשרד האוצר לא הייתה תוכנית מגירה להתפרצות אינפלציה, וכי הצעדים בינואר 2023 לא לוו בהתייעצות מקדימה מספקת עם אגף הכלכלנית הראשית ובנק ישראל. משרד רה״מ/האוצר, הודעה 12.1.2023 (נצפה: אוגוסט 2026); רשות המסים, “שר האוצר פרסם צווים להפחתת המס על הדלק”, 15.1.2023 (נצפה: אוגוסט 2026); מבקר המדינה, היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה - אינפלציה, ינואר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| ינואר 2024 | מבקר המדינה פרסם דוח על היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה. | בדוח צוין כי האינפלציה בסוף 2022 הייתה 5.3%, מחוץ ליעד הממשלה 1%–3%; עוד נכתב כי עליית הריבית ששילמו הבנקים על פיקדונות הציבור הייתה חלקית ועמדה על כ-60%. | מבקר המדינה בדק; משרד האוצר, בנק ישראל, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן וגופים נוספים היו גופים רלוונטיים. | משקי בית נפגעו מאינפלציה וריבית; הבנקים נהנו מעלייה ברווחיות כאשר העברת הריבית לפיקדונות הייתה חלקית לפי המבקר. | הציטוט המרכזי: “יוקר המחיה בישראל הרקיע שחקים” - מבקר המדינה, 8.1.2024, אתר מבקר המדינה. מבקר המדינה, הודעה על דוח יוקר המחיה, 8.1.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); דוח ינואר 2024 המלא (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| פברואר–מרץ 2024 | הטלת מס ייעודי על רווחי בנקים גדולים במסגרת הוראת שעה. | בדיון ועדת הכספים נמסר כי תחזית ההכנסות מהמיסוי עומדת על 1.4 מיליארד ש״ח בשנה מלאה; ההצעה דיברה על מע״מ 26% על רווחי בנקים לעומת 17% באותה עת, לבנקים שאינם קטנים. | משרד האוצר, ועדת הכספים, הכנסת. | המדינה נהנית מהכנסות; הבנקים הגדולים נושאים במס; הציבור עשוי להיות מושפע אם העלות תגולגל בעמלות/ריביות - נדרש מעקב אמפירי. | הדיון נעשה על רקע טענות בדבר רווחי בנקים חריגים ועל רקע ביקורת מבקר המדינה על גלגול חלקי של הריבית לפיקדונות. ועדת הכספים, 13.2.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); מבקר המדינה, 8.1.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
4.3 מזון, יבוא, מכסים ופיקוח מחירים
| תאריך / תקופה | החלטה / מנגנון | כסף / נתון | מי החליט | מי הרוויח / מי נשא בעלות | ביקורת, פיקוח ואחריות | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2016–2024 | מבקר המדינה מצא ירידה באכיפת פיקוח המחירים במזון. | בהודעת מבקר המדינה מינואר 2024 נכתב על ירידה של למעלה מ-90% באכיפת הפיקוח על המחירים במזון; עוד נכתב כי רק 27% מתיקי הביקורת שבהם נמצאו הפרות והועברו למחלקת תביעות הבשילו לצעדי ענישה. | משרד הכלכלה, מנהל אכיפה מסחר ומדידה, מחלקת תביעות, ועדות המחירים. | צרכנים עלולים לשלם מחיר גבוה מהמותר אם הפיקוח אינו נאכף; עסקים מפרים נהנים אם אין ענישה אפקטיבית. | האחריות הישירה לפי המבקר היא על משרד הכלכלה ועל מנגנוני האכיפה והפיקוח. מבקר המדינה, 8.1.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); שירות מידע על מחירי מזון בפיקוח ממשלתי (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| 2021–2022 | רפורמת היבוא בחוק ההסדרים 2021–2022 נועדה לבטל בדיקות משלוחים בחלק מהמוצרים ולאפשר יבוא על בסיס רגולציה בין-לאומית/אירופית. | ב-2021 הכנסת דיווחה כי תבוטל חובת בדיקת המשלוחים של 80% מהמוצרים הנכנסים לישראל; לא נמסר סכום תקציבי במקור זה. | שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, משרד הכלכלה, ועדת הכלכלה של הכנסת, הממשלה. | יבואנים נהנים מהפחתת בירוקרטיה; צרכנים אמורים ליהנות מירידת מחירים ומגוון; יצרנים מקומיים עלולים להיחשף לתחרות. | ועדת הכלכלה הדגישה כי המבחן הוא ביישום: גידול יבוא, מגוון והוזלת מחיר לצרכן. הכנסת, ועדת הכלכלה, 20.10.2021 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] |
| אוגוסט 2021–מרץ 2022 | החלטת ממשלה 213 - “תכנית להגברת התחרות בחקלאות” - הובילה לצו הפחתת מכסים בפירות וירקות ולמינוי צוות לבחינת פערי תיווך. | במרץ 2022 ועדת הכלכלה שמעה ממנכ״לית משרד החקלאות כי הממשלה “שמה 2.7 מיליארד שקלים” בהקשר הרפורמה; בינואר 2024 נאמר בוועדת הכספים כי תמיכה ישירה לחקלאים הוערכה בכ-270 מיליון ש״ח. | שר האוצר אביגדור ליברמן, שר החקלאות עודד פורר, שרת הכלכלה, הממשלה, ועדות הכנסת. | צרכנים היו אמורים ליהנות מירידת מחירי פירות וירקות; חקלאים היו אמורים לקבל תמיכות; יבואנים נהנו מהפחתת מכסים. | [שנוי-במחלוקת] הממשלה הציגה את הרפורמה ככלי להורדת יוקר מחיה; יו״ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון קרא במרץ 2022 לעצור “הורדת מכסים אגרסיבית” ולהגיע לרפורמה בהסכמה. משרד הכלכלה, צוות פערי תיווך חקלאיים (נצפה: אוגוסט 2026); ועדת הכלכלה, 22.3.2022 (נצפה: אוגוסט 2026); ועדת הכספים, 16.1.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | [שנוי-במחלוקת] |
| מרץ 2022–דצמבר 2023 | צו הפחתת מכסים על פירות וירקות נכנס לתוקף במרץ 2022; לפי משרד החקלאות, חלק מהמכסים ירדו ל-0 וחלקם אמורים היו לרדת בפעימות עד 2027; בדצמבר 2023 פורסם תיקון שהשאיר את שיעורי המכס ברמתם לאחר הפעימה השנייה ולא המשיך פעימות נוספות. | אין סכום תקציבי כולל מאומת בדוח זה; מדובר בהפחתת הכנסות מכס ובהשפעה על מחירי מוצרים. | שרי האוצר והחקלאות; רשות המסים; משרד החקלאות. | יבואנים וצרכנים עשויים ליהנות מהפחתת מכסים; חקלאים מקומיים עשויים להיפגע. | משרד החקלאות פרסם ניתוח של שינויים ביבוא ובמדדי מחיר לאחר הרפורמה; הממצאים דורשים בדיקה מוצרית ולא מספיקים לקבוע השפעה כוללת על סל המזון. משרד החקלאות, בחינת יבוא פירות וירקות בעקבות הרפורמה (נצפה: אוגוסט 2026); ענף החקלאות בישראל - תמונת מצב 2022 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| נובמבר 2024 | מבקר המדינה בדק את התמודדות המדינה עם ריכוזיות ומונופולין בענף המזון והצריכה. | בדיווחי ועדת הכנסת והעיתונות על הדוח צוין כי שיעור היבוא בישראל ביחס לתוצר היה 23.4% לעומת 47% בממוצע OECD בשנת 2020; בדוח ובדיוני הכנסת דווח על פערי מחירים וקטגוריות ריכוזיות. | מבקר המדינה בדק את משרד הכלכלה, רשות התחרות, משרד החקלאות, משרד הבריאות, רשות המסים, הרשות להגנת הצרכן וגופים נוספים. | צרכנים נושאים ביוקר המזון; ספקים וקמעונאים גדולים פועלים בשוק ריכוזי; המדינה אחראית לחסמי יבוא, פיקוח ורפורמות. | ועדת ביקורת המדינה קיימה דיון בנובמבר 2024; יו״ר איגוד המזון חלק על הקשר בין מונופולים ליוקר המחיה וטען שעליות המחירים נמוכות ביחס לעולם - גרסה נגדית מול דוח המבקר. מבקר המדינה, דוח מזון 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ועדת ביקורת המדינה, 11.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | [שנוי-במחלוקת] |
| יולי–אוגוסט 2024, תחולה 2025 | רפורמת היבוא “מה שטוב לאירופה טוב לישראל” אושרה בכנסת; התיקון אימץ הוראות דין אירופי כדי להסיר חסמים ולאפשר יבוא חופשי של מוצרים בעלי תקינה אירופית. | משרד הכלכלה אמר בוועדת הכלכלה כי הרפורמה תחול על 80% מערך יבוא מוצרי הצריכה כבר בשלב הראשון; אין סכום חסכון ודאי לצרכן במקור זה. | שר הכלכלה ניר ברקת; ועדת הכלכלה בראשות ח״כ דוד ביטן; הכנסת; משרדי ממשלה רגולטוריים. | יבואנים אמורים ליהנות מהפחתת חסמים; צרכנים אמורים ליהנות מתחרות; יצרנים מקומיים עשויים להיפגע מתחרות. | שר הכלכלה ניר ברקת צוטט בהודעת הכנסת מ-5.8.2024: “זו רפורמה שמבטיחה שינוי לדורות” - פלטפורמה: אתר הכנסת, תאריך: 5.8.2024. הכנסת, אישור סופי לרפורמת היבוא, 5.8.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ועדת הכלכלה, 16.7.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] |
| יוני–יולי 2024 | רפורמת התמרוקים ורפורמת המזון במסגרת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל” קודמו בוועדות הכנסת. | בוועדת הכלכלה דווח בהקשר רפורמת תמרוקים קודמת כי לפי האוצר רפורמת יבוא תמרוקים תחסוך למשק כ-650 מיליון ש״ח בשנה; הנתון הופיע בהודעת ועדה ואינו מדידה לאחר ביצוע. | משרד הבריאות, משרד הכלכלה, משרד האוצר, ועדת הבריאות, ועדת הכלכלה. | יבואנים אמורים ליהנות מקיצור מסלולים; צרכנים אמורים ליהנות מהוזלת תמרוקים ומזון; משרד הבריאות אחראי לבטיחות. | יו״ר ועדת הבריאות ח״כ יוני משריקי אמר ב-25.6.2024 כי מדובר ב“מהלך משמעותי להורדת יוקר המחיה” - פלטפורמה: אתר הכנסת, תאריך: 25.6.2024. ועדת הבריאות, רפורמת התמרוקים, 25.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ועדת הבריאות, רפורמת המזון, 17.7.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ועדת הכלכלה, פרק יבוא תמרוקים - חיסכון 650 מיליון ש״ח בשנה (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] |
| יוני–יולי 2026 | הכנסת אישרה את רפורמת “מה שטוב לארה״ב - טוב לישראל”; משרד הכלכלה פרסם כי דוח ביניים לאחר שנה וחצי לרפורמת אירופה מעיד על כניסת יבואנים חדשים, יבוא מקביל וירידת מחירים. | משרד האוצר/הכלכלה העריכו כי מאגר אשראי לעסקים שנחקק ביולי 2026 יחסוך לפחות 1.5 מיליארד ש״ח בשנה לעסקים קטנים ובינוניים; הרפורמה האמריקאית עצמה לא סיפקה במקור זה סכום חיסכון כולל מאומת לצרכן. | שר הכלכלה ניר ברקת, משרד הכלכלה,
5. ספר ראיות - מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
להלן ספר ראיות ממוקד לשנים 2000–2026. נמצאו מקורות רשמיים, נתוני OECD, דוחות מבקר המדינה, בנק ישראל, כנסת ורשות התחרות; לא נמצאו “מקורות מסווגים” במובן ביטחוני/חסוי, אלא מסמכים מסווגים לפי סוג מקור ודרגת ודאות. OECD Economic Surveys: Israel 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (oecd.org)
| ממצא / מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| אפריל 2025, OECD: רמת המחירים היחסית בישראל היא מהגבוהות ב-OECD, בעוד התוצר לנפש נמוך מממוצע ה-OECD. | דוח OECD רשמי | [מאומת] | OECD Economic Surveys: Israel 2025 - Executive summary (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אפריל 2025, OECD: לפי נתוני PPP, ישראל נמצאת “among the five highest in the OECD” במדד רמת המחירים ההשוואתית. | דוח OECD רשמי | [מאומת] | Addressing the high cost of living - OECD (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2026, OECD Data: מדדי רמת מחירים משווים PPP לשערי חליפין ומשמשים למדידת פערי יוקר מחיה בין מדינות. | מאגר נתונים רשמי | [מאומת] | OECD Price level indices (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מרץ 2024, בנק ישראל: האינפלציה הגבוהה הביאה להעלאות ריבית, שהעלו את מחיר האשראי ובפרט תשלומי משכנתאות בריבית משתנה. | בנק מרכזי | [מאומת] | דוח בנק ישראל 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אפריל 2025, OECD: שעות העבודה השנתיות בישראל גבוהות מממוצע ה-OECD - 1,880 לעומת 1,742 בדוח הסקר. | דוח OECD רשמי | [מאומת] | OECD Economic Surveys: Israel 2025 PDF (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2025, בנק ישראל: מחירי הדירות עלו ב-7.3% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2024. | בנק מרכזי | [מאומת] | Bank of Israel Annual Report 2024 - Housing (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2026, OECD Health: ההוצאה לבריאות בישראל עמדה על 7.8% מהתוצר ב-2024 לפי OECD Health Statistics 2025. | דוח OECD רשמי | [מאומת] | Latest health spending trends and outlook (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2024, מרכז טאוב: דוח “תמונת מצב המדינה” כולל השוואות OECD ביוקר מחיה, הוצאה ממשלתית לבריאות ותחומי רווחה. | מכון מחקר | [מקור-יחיד] | A Picture of the Nation 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר 2024, מבקר המדינה: שלושה ספקי מזון שולטים ביותר מ-85% מהמכירות ב-20 קטגוריות מזון; ב-36 מתוך 38 קטגוריות נותרה ריכוזיות גבוהה. | ביקורת מדינה | [מאומת] | התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוגוסט 2024, הכנסת: אושרה רפורמת הייבוא “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, שנועדה לאמץ אסדרה אירופית ולהפחית חסמי יבוא. | חקיקה / הודעת כנסת | [מאומת] | אושר סופית: רפורמת הייבוא (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ינואר 2025, משרד הכלכלה: פרק התקינה של הרפורמה נכנס לתוקף באופן מדורג מ-1.1.2025. | מקור ממשלתי | [מאומת] | האסדרות האירופיות הכלולות ברפורמה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יוני 2026, הכנסת: שר הכלכלה טען בוועדה כי מאז 1.1.2025 ירדו מחירי מוצרי חשמל ב-4.3% ואלקטרוניקה ב-14%; זוהי טענת ביצוע ממשלתית שדורשת הצלבה עם נתוני למ״ס מלאים. | פרוטוקול/הודעת כנסת | [מקור-יחיד] | דיון מעקב ברפורמת “מה שטוב לאירופה” (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוגוסט 2026, גלובס: ישראל דורגה שנייה במדד הביג-מק של The Economist; המקור מדגיש שזה אינו מדד מלא ליוקר מחיה אלא מחיר מוצר אחיד בדולרים לפי שער חליפין. | עיתונות כלכלית / מדד פרטי | [שנוי-במחלוקת] | Israel leaps to second in The Economist Big Mac Index - Globes (נצפה: אוגוסט 2026) |
ראיה נגדית מרכזית: לפי OECD ובנק ישראל, חלק מיוקר המחיה מוסבר גם בגורמים מבניים שאינם “ממשלה בלבד” - גודל שוק, תלות ביבוא, רגולציה, מגבלות תחרות, דיור ותשתיות; מנגד, דוחות מבקר המדינה ורשות התחרות מייחסים משקל לפעולות/אי-פעולות ממשלתיות באכיפה, פיקוח, חסמי יבוא וריכוזיות. דוח מבקר המדינה - נובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (library.mevaker.gov.il)
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: [מאומת] יוקר המחיה אינו נובע בעיקר מ“מיסוי ממשלתי חונק”: לפי OECD, ב־2024 נטל המס על עובד יחיד בישראל היה 23.9% לעומת ממוצע OECD של 34.9%, ולמשפחה עם שני ילדים 18.9% לעומת 25.7% - כלומר הכנסת הנטו אינה נשחקת בעיקר דרך מסי עבודה. OECD, “Taxing Wages 2025 – Israel”, אפריל 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (oecd.org)
הפרכה/הקשר: [מאומת] הטענה אינה מנקה את הממשלה: OECD מציין שישראל נשענת יחסית יותר על מסים עקיפים על צריכה, ושבשנת 2018 הכנסות ממסי סחורות ושירותים היו מעל ממוצע OECD; במקביל, מחירים גבוהים, חסמי יבוא וריכוזיות גורמים לכך שגם שכר נטו ממוסה פחות קונה פחות. OECD, “Economic Surveys: Israel 2020 – Tax system”, ספטמבר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026). (oecd.org)
- טענה נגדית: [מאומת] מחירי הדיור אינם רק תוצאה של החלטת ממשלה אחת; בנק ישראל מצא ביוני 2021 שגם הביקוש וגם ההיצע קשיחים, ושזעזועים בשוק מתבטאים בעיקר במחירים. הביקוש נתמך בגידול אוכלוסייה ובהכנסות, וההיצע מגיב לאט. בנק ישראל, “The Housing Market in Israel: Long-Run Equilibrium and Short-run Dynamics”, יוני 2021 (נצפה: אוגוסט 2026). (boi.org.il)
הפרכה/הקשר: [מאומת] OECD כתב באפריל 2023 שהבנייה לא הדביקה את גידול האוכלוסייה, ושעלות הדיור הריאלית הוכפלה מאז 2008; תכנון, קרקע ותשתיות הם תחומי מדיניות ממשלתיים. OECD, “Economic Surveys: Israel 2023”, אפריל 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). (oecd.org)
- טענה נגדית: [מאומת] חלק מהמחירים הגבוהים צפוי במדינה עשירה: לפי ההסבר הכלכלי שמציג טאוב במרץ 2024, מדינות עשירות נוטות להיות יקרות יותר בגלל רכיבים לא־סחירים כגון דיור ושירותים. מרכז טאוב, “State of the Nation Report 2023”, מרץ 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (taubcenter.org.il)
הפרכה/הקשר: [מאומת] OECD קבע באפריל 2025 שישראל חריגה: רמת המחירים שלה מהגבוהות ב־OECD אף שהתוצר לנפש נמוך מממוצע OECD, ובמיוחד במזון ובדיור. OECD, “Economic Surveys: Israel 2025 – Addressing the high cost of living”, אפריל 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (oecd.org)
- טענה נגדית: [מקור-יחיד] שוק קטן, שפה, כשרות, עלויות ביטחון ומיקום גיאוגרפי יכולים להעלות עלויות יבוא, מלאי והפצה גם בלי כשל ממשלתי ישיר; OECD מציין שפתיחת סחר של ישראל נמוכה מחציון OECD. OECD, “Economic Surveys: Israel 2025 – Addressing the high cost of living”, אפריל 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (oecd.org)
הפרכה/הקשר: [מאומת] מבקר המדינה קבע בנובמבר 2024 כי חלק מהבעיה הוא מבני ותחת שליטת המדינה: ריכוזיות, חסמי מכס, חסמים פיטוסניטריים ורגולציית בריאות; עוד נמצא כי בשל 20 מתוך 38 קטגוריות מזון שלושה ספקים שולטים ביותר מ־85% מהמכירות. מבקר המדינה, “Annual Audit Report – November 2024”, נובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (library.mevaker.gov.il)
- טענה נגדית: [מאומת] הממשלה כן פעלה: רפורמות יבוא ותקינה, כולל “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, אושרו ביולי 2024 ונכנסו לתוקף בינואר 2025, במטרה להפחית חסמי יבוא ולהגדיל תחרות. הכנסת, “רפורמת הייבוא מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, יולי 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
הפרכה/הקשר: [מאומת] מבקר המדינה כתב בינואר 2024 ונובמבר 2024 שהרפורמות הקודמות סבלו מכשלים: “רפורמת הקורנפלקס” מ־2016 האריכה תהליכים ב־60–90 יום ועלתה ליבואנים בממוצע עוד 55 אלף ש״ח לשנה; לכן עצם ההכרזה על רפורמה אינה הוכחה לירידת יוקר המחיה. הכנסת, “State Control Committee discusses food price increases”, מאי 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). (m.knesset.gov.il)
- טענה נגדית: [מאומת] תחום הבריאות מחליש את התזה הכללית: ישראל מספקת כיסוי אוניברסלי, שביעות רצון מהזמינות דומה לממוצע OECD, וההוצאה לבריאות נמוכה יחסית; לכן לא כל סל השירותים הציבוריים בישראל “יקר יותר ופחות טוב”. OECD, “Health at a Glance 2023: Israel”, נובמבר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). (oecd.org)
הפרכה/הקשר: [מאומת] ההקשר החברתי שונה: OECD כתב ב־2023 ששיעור המימון הציבורי לבריאות בישראל נמוך מממוצע OECD ושיותר מ־80% מהאוכלוסייה מחזיקים ביטוחים משלימים/פרטיים; טאוב כתב בינואר 2025 שההוצאה לנפש ב־PPP ב־2023 הייתה 3,803 דולר בלבד ושהחלק הציבורי מהנמוכים ב־OECD. מרכז טאוב, “Healthcare System in Israel, 2024”, ינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (taubcenter.org.il)
- טענה נגדית: [מאומת] בתחבורה, לא המחיר הישיר של נסיעה הוא בהכרח הבעיה המרכזית; הממשלה השקיעה בשנים האחרונות יותר בתחבורה ציבורית, ו־OECD ציין שבתקציב 2021–2022 הוגדלו השקעות התחבורה הציבורית מ־1% ל־1.6% תוצר. OECD, “Economic Surveys: Israel 2023 – Labour market challenges”, אפריל 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). (oecd.org)
הפרכה/הקשר: [מאומת] הפער המצטבר גדול: OECD כתב באפריל 2023 שישראל מפגרת במיוחד בתשתיות תחבורה ציבורית, שהגודש גורם תלות ברכב פרטי, ועלות הגודש נאמדת בכ־3% תוצר. OECD, “Economic Surveys: Israel 2023”, אפריל 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). (oecd.org)
- טענה נגדית: [שנוי-במחלוקת] מדד הביג־מק הוא אינדיקטור מוגבל: הוא מודד מוצר אחד ורגיש לשער חליפין, מיסוי מקומי, מיצוב רשתות ומחירי נדל״ן, ולכן אינו יכול לבדו להוכיח שיוקר המחיה בישראל כללי. Wikipedia, “Big Mac Index”, נצפה באוגוסט 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). (en.wikipedia.org)
הפרכה/הקשר: [מאומת] גם המדד הצר וגם מדדי PPP רחבים מצביעים לאותו כיוון: גלובס דיווח באוגוסט 2026, לפי The Economist, שישראל קפצה למקום השני במחיר ביג־מק, 7.67 דולר לעומת 6.22 בארה״ב; OECD וטאוב מצביעים בנפרד על רמות מחיר גבוהות בסל רחב. Globes, “Israel leaps to second in The Economist Big Mac Index”, אוגוסט 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). (en.globes.co.il)
סיכום מאזן-הראיות
מאזן הראיות מסייג את התזה אך אינו הופך אותה. הטיעון הנגדי החזק ביותר הוא שיוקר המחיה בישראל אינו מוסבר רק בהחלטות ממשלה נקודתיות: פריון נמוך, גידול אוכלוסייה, שוק קטן, שער חליפין, זעזועי מלחמה ואינפלציה עולמית מסבירים חלק מהפערים. עם זאת, ברוב הצירים המרכזיים - מזון, דיור, יבוא, תחבורה, ריכוזיות ורגולציה - המקורות הרשמיים מייחסים משקל ממשי למדיניות ציבורית, לתכנון, לחסמי יבוא, להשקעה בתשתיות ולאכיפה תחרותית. לכן הניסוח המדויק הוא לא “הממשלה לבדה יצרה את יוקר המחיה”, אלא: הממשלה אינה הגורם היחיד, אך היא אחד הגורמים המבניים המרכזיים לכך שמדינה עם הכנסה גבוהה יחסית, מסי עבודה נמוכים יחסית ונתוני מאקרו טובים נשארה יקרה חריג ביחס ל־OECD.
7. צירי מיקוד מיוחדים
7.1 - מדד שיוויון כוח קנייה
- [מאומת] מדד שוויון כוח קנייה / PPP הוא כלי מרכזי להבנת יוקר המחיה בישראל משום שהוא מנטרל חלק מהעיוותים של שער חליפין נומינלי: ה-OECD מגדיר “Price level indices” כמדד המשווה את רמת המחירים בין מדינות ביחס ל-OECD כבסיס, כלומר כמה יעלה סל מוצרים ושירותים דומה במדינה נתונה. בפרסום OECD, פלטפורמה: OECD Data, נצפה אוגוסט 2026, המדד מוצג כאינדיקטור רשמי להשוואת רמות מחירים בין מדינות, ולא כמדד ישיר של רווחת משקי בית או חלוקת הכנסות OECD - Price level indices (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] לפי OECD Economic Surveys: Israel 2025, פלטפורמה: OECD, אפריל 2025, ישראל נמצאת בין המדינות בעלות רמת המחירים ההשוואתית הגבוהה ביותר ב-OECD, אף שהתוצר לנפש שלה נמוך מהממוצע בארגון; כלומר הפער אינו רק “מדינה עשירה משלמת ביוקר”, אלא שילוב של מחירים גבוהים יחסית להכנסות. ה-OECD קושר זאת לחסמי סחר, רגולציה מחמירה, תחרות חלשה, חסמי תכנון ובנייה, וכלכלה דואלית שבה מגזר ההייטק פרודוקטיבי יותר משאר המשק OECD - Addressing the high cost of living, Israel 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] ממצא רלוונטי לשאלת “עובדים כמו אירופים, מרוויחים פחות”: בדוח OECD 2025, פלטפורמה: OECD, אפריל 2025, נכתב כי שכר חציוני לאדם או לשעה, לאחר התאמה לרמת המחירים לצריכה פרטית, נמוך מהממוצע ב-OECD, ושיעור העובדים במשרה מלאה המשתכרים פחות משני שלישים מהשכר החציוני הוא מהגבוהים בארגון. המשמעות התחקירית: גם כאשר שיעורי התעסוקה טובים, כוח הקנייה של שכר העבודה נפגע מרמת מחירים גבוהה ומפערי פריון OECD Economic Surveys: Israel 2025 - PDF (נצפה: אוגוסט 2026).
7.2 - השוואה ל-OECD
- [מאומת] בהשוואה ל-OECD, ישראל מציגה תמונה כפולה: צמיחה, תעסוקה וחוסן מאקרו-כלכלי לצד רמת מחירים גבוהה. דוח OECD 2025, פלטפורמה: OECD, אפריל 2025, קובע כי מאז 2000 רמת החיים בישראל השתפרה והתוצר יותר מהוכפל, אך רמת המחירים נותרה מהגבוהות בארגון, במיוחד במזון ובדיור. זהו ממצא נגד לטענה פשטנית ש”הכול כשל”: המאקרו השתפר, אך משקי הבית חווים שחיקה בגלל מחירי יסוד OECD - Addressing the high cost of living (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] ביוני 2023, פלטפורמה: OECD Economic Outlook, ה-OECD ציין כי האינפלציה בישראל עלתה מעל יעד בנק ישראל, אך הייתה נמוכה יחסית למדינות OECD רבות; במקביל, הוא המליץ להמשיך ברפורמות להפחתת חסמי יבוא ותחרות כדי להוריד את יוקר המחיה. ממצא זה חשוב כראיה נגדית: הזינוק במחירים בישראל בשנים 2021–2023 אינו מוסבר רק באינפלציה גלובלית, משום שרמת המחירים בישראל הייתה גבוהה עוד קודם OECD Economic Outlook - Israel, 2023 (נצפה: אוגוסט 2026).
7.3 - מחיר סל מזון בסיסי
- [מאומת] מבקר המדינה, בדוח ינואר 2024 על הפיקוח על המחירים בענף המזון, פלטפורמה: משרד מבקר המדינה, קבע כי רמת המחירים בישראל במונחי כוח קנייה גבוהה ב-27% מממוצע OECD, והפער בענף המזון גבוה יותר: 37% לעומת OECD ו-51% לעומת האיחוד האירופי. זהו אחד הממצאים המרכזיים לקישור בין סל מזון בסיסי, ריכוזיות ואחריות ממשלתית: המבקר ציין גם שלא נוספו מוצרי מזון חדשים לפיקוח בשנים 2018–2022 מבקר המדינה - הפיקוח על המחירים בענף המזון (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] מאגר data.gov.il, פלטפורמה: מאגרי המידע הממשלתיים, כולל מחירים מירביים של מוצרי צריכה בפיקוח משרד הכלכלה ומשרד החקלאות; ברשומות 2026 מופיעים, בין היתר, מחירים מפוקחים למוצרי חלב. זהו מקור שימושי לבדיקת סל בסיסי בפועל מול מחירים מפוקחים, אך הוא אינו מכסה את רוב סל המזון של משקי הבית, ולכן אינו מספיק לבדו למדידת יוקר המזון data.gov.il - מחירים מירביים של מוצרי צריכה בפיקוח (נצפה: אוגוסט 2026).
7.4 - עלויות בריאות
- [מאומת] דוח OECD על ישראל לשנת 2023, פלטפורמה: OECD, אפריל 2023, מציין כי גם לאחר התאמה לגיל האוכלוסייה, ההוצאה לבריאות לנפש בישראל נמוכה בכ-15%–20% מממוצע OECD, אך המחירים של שירותי בריאות פרטיים גבוהים, ויש מתח בין המערכת הציבורית לפרטית. ה-OECD המליץ לשקול פיקוח מחירים על שירותים פרטיים הניתנים גם במערכת הציבורית, וכן מנגנון שיפוי של המגזר הציבורי על שירותים שהוא מספק בעקיפין למגזר הפרטי OECD Economic Surveys: Israel 2023 - Key policy insights (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] ב-2023, במסגרת חוק ההסדרים, ועדת הבריאות של הכנסת אישרה צעדים לצמצום תשלום כפול בביטוחי בריאות: מעבר מבוטחים מפוליסות “שקל ראשון” לכיסוי משלים שב”ן בעת חידוש הפוליסה, והקמת ממשק להצלבות מידע בין קופות החולים לחברות הביטוח. פלטפורמה: הכנסת, תאריך פרסום: 2023. זהו ניסיון ממשלתי לטפל בכפל ביטוח - רכיב ישיר ביוקר המחיה הבריאותי של משקי בית הכנסת - צעדים למניעת תשלום כפול על ביטוחי בריאות (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מקור-יחיד] אתר “האוצר שלי”, פלטפורמה: משרד האוצר, מסביר את שלושת רבדי ביטוח הבריאות בישראל: ביטוח ממלכתי, שב”ן וביטוחים פרטיים. למטרות תחקיר, זהו מקור רקע רשמי להבנת מנגנון שבו אזרחים משלמים מס בריאות, פרמיית שב”ן ולעיתים גם ביטוח פרטי - מבנה שעלול ליצור כפילות, במיוחד כאשר הכיסויים חופפים משרד האוצר - ביטוח בריאות (נצפה: אוגוסט 2026).
7.5 - דיור
- [מאומת] משבר הדיור הוא אחד הגורמים הגדולים ליוקר המחיה בישראל. בדוח ביקורת מיוחד על משבר הדיור, פלטפורמה: מבקר המדינה, פברואר 2015, המבקר קבע כי אף שכבר ב-2008 הסתמנה עלייה חדה במחירי הדיור, הממשלה לא זיהתה בזמן את המגמה כסיכון המחייב טיפול אסטרטגי, ורק ביולי 2010 קבעה מדיניות שמטרתה בלימת מחירים. זהו ממצא מרכזי לאחריותיות שלטונית וכשלי תכנון מבקר המדינה - דוח ביקורת על משבר הדיור (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] בדוח מבקר המדינה על מיסוי מקרקעין ותשתית מידע בנדל”ן, פלטפורמה: מבקר המדינה, 2025, נכתב כי מדד מחירי הדירות עלה מינואר 2014 עד דצמבר 2024 ב-77.5%, לעומת עלייה של 15.3% במדד המחירים לצרכן. הדוח מדגיש את תפקיד הממשלה בכלים כמו מיסוי עסקאות, שקיפות מידע והגדלת היצע; כלומר הדיור אינו רק “שוק חופשי”, אלא תחום שבו המדינה מחזיקה מנופים מרכזיים מבקר המדינה - מיסוי מקרקעין ותשתית המידע על נדל״ן בישראל (נצפה: אוגוסט 2026).
7.6 - ריכוזיות
- [מאומת] חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות התקבל בכנסת בדצמבר 2013, פלטפורמה: מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת, ונועד להתמודד עם שלושה מוקדים: שיקולי ריכוזיות בהקצאת זכויות מדינה, הגבלת פירמידות שליטה והפרדה בין גופים ריאליים ופיננסיים משמעותיים. זהו ציר חשוב לבדיקת השאלה אם הממשלה טיפלה במבנה הכוח הכלכלי או רק במחירים נקודתיים הכנסת - חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד-2013 (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] בדוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 על ריכוזיות ומונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה, פלטפורמה: מבקר המדינה, נכתב כי בבדיקה מאוגוסט 2023 עד מרץ 2024 נבחנו פעולות הממשלה מאז דוח 2021 לטיפול בריכוזיות, חסמי יבוא ורפורמות. המבקר קשר בין ריכוזיות, חסמי סחר, רגולציה ויוקר המחיה, וציין כי חוק המזון אינו נותן מענה מספק לריכוזיות גיאוגרפית של קמעונאים גדולים מבקר המדינה - התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון (נצפה: אוגוסט 2026).
7.7 - תחבורה
- [מאומת] דוח OECD 2025, פלטפורמה: OECD, אפריל 2025, קובע כי ישראל מפגרת בתשתיות תחבורה ציבורית, שרוב הנסיעות מתבצעות בכביש, וכי כ-72% מהאוכלוסייה הבוגרת מחזיקה רכב פרטי. ה-OECD קושר בין תחבורה, דיור ויוקר המחיה: תחבורה ציבורית חלשה מאלצת מגורים קרובים למרכזי תעסוקה יקרים או החזקת רכב פרטי, ומקטינה ניידות תעסוקתית של אוכלוסיות חלשות OECD - Investing in better transport infrastructure (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] מחקר בנק ישראל שפורסם במאי 2026, פלטפורמה: בנק ישראל, מצא כי הרחבת כבישים בישראל גורמת לביקוש מושרה בעיקר דרך רכישת רכבים חדשים, ובמיוחד רכב שני במשקי בית צעירים ברמות הכנסה נמוכות-בינוניות; לכן הרחבת כבישים לבדה מוטלת בספק ככלי להפחתת גודש. הבנק חוזר על המלצה אסטרטגית להשקעה בתחבורה ציבורית ובאמצעים משלימים לנגישות למרכזי הערים בנק ישראל - השפעת הרחבת רשת הכבישים על השימוש ברכב פרטי (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] בפרסום מבקר המדינה מינואר 2024 על היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה, פלטפורמה: מבקר המדינה, נאמר כי בשנים 2018–2022 חלה הרעה במדדי שירות בנמלי אשדוד, חיפה והמספנות, באופן שמייקר עלויות הובלה ומגולגל לצרכנים. המבקר ציטט כי “יוקר המחיה בישראל הרקיע שחקים עוד לפני מלחמת חרבות ברזל”, 8 בינואר 2024, משרד מבקר המדינה מבקר המדינה - היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה (נצפה: אוגוסט 2026).
7.8 - מדד ה"ביג-מק"
- [מאומת] מדד הביג-מק של The Economist הוא מדד לא רשמי להשוואת כוח קנייה באמצעות מוצר אחיד יחסית - המבורגר ביג-מק - והוא שימושי כאינדיקציה תקשורתית אך מוגבל מבחינה מחקרית: הוא מושפע ממיסוי מקומי, שכר, שכירות, כשרות, תחרות בענף המזון המהיר ושער חליפין. מאגר הנתונים של The Economist ב-GitHub כולל נתוני ישראל החל מאפריל 2000, וב-2000 מופיע מחיר מקומי של 14.5 ש״ח לביג-מק The Economist - Big Mac source data (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מאומת] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במסמך על התמודדות מדינות מפותחות עם יוקר המחיה, פלטפורמה: הכנסת, 2019, הסביר כי מדד הביג-מק משווה בין שער החליפין הריאלי לשער החליפין הנומינלי. לפי המסמך, ביולי 2019 מחיר ביג-מק בישראל היה 17 ש״ח, שהם 4.77 דולר, יחס מחיר המשקף שער של 2.96 ש״ח לדולר מול שער נומינלי של 3.57 ש״ח לדולר; כלומר לפי המדד השקל היה חזק יחסית למחיר ההמבורגר הכנסת - מדדי יוקר מחיה ומדד הביג-מק (נצפה: אוגוסט 2026).
- [מקור-יחיד] לפי דיווח Times of Israel, פלטפורמה: Times of Israel, אוגוסט 2026, ישראל קפצה למקום השני במדד הביג-מק של The Economist לאחר שמחיר הביג-מק עלה מ-20 ש״ח בינואר 2026 ל-23 ש״ח בפברואר 2026, לצד התחזקות השקל מול הדולר. זהו מדד נקודתי, אך הוא מחזק את דפוס הראיות הרחב: גם מוצר סטנדרטי ובינלאומי בישראל מתומחר גבוה יחסית כאשר בוחנים אותו בשער חליפין שוטף Times of Israel - Israel jumps to No. 2 on The Economist’s Big Mac index (נצפה: אוגוסט 2026).