אלי כהן
אלי כהן, האיש שנבחר במקום הראשון בפריימריז של הליכוד באוגוסט 2026, והוא כלל לא צמח בשורות הליכוד. איש שכיהן במספר גדול של משרדי ממשלה, לעיתים תקופות קצרות, ולמרות זאת הצליח להטביע חותם, לא תמיד לטובת הציבור.
- אלי כהן הגיע למקום הראשון בפריימריז של הליכוד, ועקף את כל החנפנים, הלקקנים וחסרי החוליות שלא הפסיקו להלל ולשבח את נתניהו.
- כהן חשוד בכך שהנפיק דרכונים דיפלומטיים לבנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, ולכמה ראשי רשויות בניגוד לנהלים. הוא טוען לחפותו. המשטרה מאמינה שיש תשתית ראייתית להעמידו לדין.
- כהן כיהן בשורה ארוכה-ארוכה של משרדי ממשלה, אבל כהונתו כשר הייתה לעיתים קצרה מאוד, אך גם בכהונה הקצרה הצליח להשתמש כדי לקדם את עצמו ואת כוחו בליכוד. חלק מהמשרדים היו מומצאים, ובחלקם לא הייתה כלל עבודה או מהלכים ביצועיים.
- אלי כהן הגיע לפוליטיקה הישראלית דרך מפלגתו של משה כחלון, שפרש כזכור מהליכוד והקים מפלגה ״חברתית״ שבסוף חברה לקואליציה של נתניהו. עם פרישתו של כחלון מהחיים הציבוריים נכנס כהן לליכוד והחל לצבור כוח במפלגה.
- כשר חוץ סיכן אלי כהן את שרת החוץ של לוב, כאשר חשף את קשריו איתה, בלא ידיעתה ובלא הסכמתה. קשרים שהיו אמורים להיות סודיים וחשאיים וכהן השתמש בהם כדי להלל את עצמו.
- כהן הוא חייל נאמן לנתניהו, שמקפיד לתמוך בכל מהלך של ראש הממשלה, ולהלל ולשבח אותו בכל הזדמנות. הוא מרבה להתראיין ומשתמש בבמות התקשורתיות כדי להביע תמיכה בלתי מסוייגת בנתניהו.
"חקירה זו לא הייתה אמורה כלל להיפתח", כתב אלי כהן אחרי שנחקר באזהרה. משפט קצר. נקי. כמעט נעלב. כאילו להב 433 התפרצה בטעות לאיזו אי־הבנה משרדית קטנה, לא לפרשה שבה נבדק חשד שהדרכון הדיפלומטי - סמל של מדינה, לא כרטיס מועדון - חולק למי שלא עמדו בתבחינים. כהן הוסיף אז כי בתקופתו כשר חוץ הונפקו "ארבעה דרכונים בלבד!". סימן הקריאה חשוב. הוא תמיד חשוב אצל מי שמעדיף רעש על פני שקט מנהלי.
כהן, שנבחר במקום הראשון בפריימריז של הליכוד באוגוסט 2026, אוהב להציג את עצמו כאיש ביצוע. לא עסקן. לא צעקן. רואה חשבון, רב־סרן בחיל האוויר, בוגר אוניברסיטאות, בן חולון שעלה דרך המערכות ולא נולד לתוכן. באתר הכנסת הביוגרפיה שלו אכן מסודרת להפליא: תארים, שירות, מקצוע, תפקידים אתר הכנסת - פרטים אישיים. זה הנרטיב: מקצוען עם מחשבון בכיס ויד על ההגה. אלא שבפוליטיקה הישראלית, מקצוענות היא לפעמים רק עטיפה. בפנים יש כוח. וכוח אוהב מנגנונים.
המנגנון הזה התחיל להצטבר אצלו מהר. יו"ר ועדת הרפורמות. שר הכלכלה. שר המודיעין. שר החוץ. אחר כך אנרגיה, כלכלה. בכל תחנה עוד סמכות, עוד לשכה, עוד יכולת למנות, להמליץ, לדחוף, לחתום. מינויו לשר הכלכלה ב־2017 עבר במליאה כשבאופוזיציה כבר לעגו למשרד שקיבל, "רסיסים שנשארו" מהמשרד המקורי הכנסת, 23.1.2017. כהן, כהרגלו, לא נבהל. הוא התקדם. מי שמתקדם בפוליטיקה הישראלית לומד מהר: לא מספיק לשלוט במדיניות. צריך לשלוט באנשים שמחזיקים את המדיניות. יש לציין שלעיתים קרובות כיהן במשרה חודשים ספורים בלבד. אבל גם החודשים האלה איפשרו לו להתקדם. אם לא בתפקיד, אז בפופולאריות המפלגתית.
כשהגיע למשרד החוץ, התחילה תמונת מינויים שמריחה פחות כמו דיפלומטיה ויותר כמו פוליטיקה עם דרכון. בינואר 2023 מינה כהן את רונן לוי, "מעוז", למנכ"ל משרד החוץ במקום אלון אושפיז, דיפלומט ותיק שפרש אחרי כ־30 שנה בשירות החוץ; לפי הדיווח, לוי כבר "קיים ממשקים רבים עם כהן" כשכהן היה שר המודיעין Ynet, 15.1.2023. שבוע אחר כך דווח כי כהן ימנה את יוסי דיין, פעיל ליכוד, למשנה למנכ"ל משרד החוץ - מינוי פוליטי ראשון למשרה הזו, ולא דיפלומט שצמח בשירות וואלה, 22.1.2023. אפשר לקרוא לזה רענון. אפשר גם לקרוא לזה סימון טריטוריה.
מבט רחב יותר מגלה את הבעיה: שירות החוץ אמור להיות מערכת מקצועית. לא סניף. לא ועדה מסדרת. לא תחנת מעבר למקורבים. בדיוק לכן הפרשות שהתפוצצו סביב כהן לא נפלו על קרקע ריקה. הן נחתו על משרד שכבר נראו בו תנועות חדות של פוליטיזציה. ואז באו גם התקלות המדיניות. משרד החוץ תחת כהן הודיע בספטמבר 2023 על הפטור מוויזה לארה"ב עוד לפני ההודעה האמריקנית, וב־N12 דווח כי בשגרירות ראו בכך "ניסיון לגרוף קרדיט מפוקפק" N12, 26.9.2023.
חודש קודם נחשפה הפגישה עם שרת החוץ הלובית נג'לא אל־מנקוש; למעשה, כהן התרברב וחשף ערוץ חשאי מול שרת החוץ של לוב, בלי ידיעתה והסכמתה, ובכך חשף וסיכן אותה. גורם במשרד החוץ צוטט בחדשות 13: "אף גורם בינלאומי דיסקרטי רציני לא ירצה להיפגש" עם שר חוץ שמדליף פגישה רגישה חדשות 13, 28.8.2023. דיפלומטיה, מתברר, לא אוהבת יחסי ציבור עם פטיש חמישה קילו.
ואז הגיע הדרכון.
בדצמבר 2023 פורסם ב"הארץ" כי כהן הורה להנפיק דרכונים דיפלומטיים לחברי ליכוד בעלי השפעה וליאיר נתניהו, בניגוד לעמדת גורמי מקצוע במשרד החוץ הארץ, 7.12.2023. בהמשך דווח כי מנכ"ל משרד החוץ רונן לוי אישר את ההנפקות תוך ציון שמדובר בהנחיית השר N12, דצמבר 2023. כאן כבר לא מדובר בשאלה אסתטית. דרכון דיפלומטי הוא לא מחווה. הוא סטטוס. הוא מסלול. הוא סמל לכך שהמדינה עומדת מאחוריך.
כהן הגיב כמו כהן. לא התנצל. תקף. לפי ynet, הוא כתב כי "בשיא המלחמה החליטו גורמים אינטרסנטיים להציף החלטות ישנות על הנפקת דרכונים"; לגבי יאיר נתניהו טען שהאישור ניתן "בחודש ינואר! משיקולי אבטחה" ynet, 10.12.2023. באותו הקשר דווח גם על הטענה שלפיה ילדי ראש ממשלה זכאים לדרכון דיפלומטי עד גיל 18. יאיר נתניהו כבר מזמן לא ילד. אבל בישראל הרשמית, מתברר, יש גיל ביולוגי ויש גיל פוליטי.
המערכת האזרחית לא קנתה את זה בשקט. התנועה לחופש המידע דרשה ממשרד החוץ לפרסם את רשימת בעלי הדרכונים הדיפלומטיים, את סיבת ההנפקה, מועדי ההנפקה והפקיעה, והאם ההנפקה אושרה בוועדת חריגים או בידי מנכ"ל התנועהלחופשהמידע, 10.12.2023.
התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועצת המשפטית לממשלה ולמשרד החוץ וטענה כי ועדת החריגים לא מצאה טעם מדיני או ביטחוני למתן הדרכונים מכתב התנועה לאיכות השלטון, 7.12.2023. במרץ 2024 כבר הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל ולאסוף דרכונים דיפלומטיים שהונפקו למקורבים פוליטיים התנועה לאיכות השלטון, 6.3.2024.
בשלב הזה כהן נשאר צמוד לגרסה. באוגוסט 2024, אחרי שחוקרי יאח"ה בלהב 433 פשטו על מטה משרד החוץ ותפסו חומרים בחשד להנפקת דרכונים למי שלא עמדו בתבחינים ynet, אוגוסט 2024, הוא הסביר שהדרכון של יאיר נתניהו חודש "משיקולי אבטחה בלבד". למה? כי מאבטחיו מחזיקים בדרכונים דיפלומטיים, והוא לא אמור להיפרד מהם בנמלי תעופה. "אי־אפשר לצפות שנפעל אחרת", אמר. לגבי ראשי הרשויות טען: "המנכ"ל אישר רק לשלושה". ולמקורביו אמר: "שום דבר לא נעשה שלא כחוק" כתבת N12 על גרסת כהן, 08.08.2024. זו תמיד אותה מוזיקה: חוק, נוהל, סמכות. רק שהשאלה היא לא אם יש עט. השאלה היא למה דווקא היד הזו חתמה.
גם האיש עצמו אינו זר לשפה חדה. על קואליציית בנט־לפיד אמר שתפקיד האופוזיציה הוא "לחשוף את ערוותה של אותה קואליציה שהיא מסוכנת" רדיו דרום, 20.06.2021.
על הממשלה ההיא אמר: "השנאה שלהם למחנה שלנו ולנתניהו גוברת על אהבת המדינה" רדיו דרום, 03.11.2021.
על מפגינים בחו"ל קבע: "מי שקורא להפגנות בחו״ל פוגע במדינה" רדיו דרום, 27.06.2023.
בספטמבר 2025 הוא נחקר באזהרה בחשד למרמה והפרת אמונים. לפי הדיווח, לאחר החקירה כתב: "הנפקת הדרכונים הייתה מוצדקת, החוק היה ויהיה נר לרגליי" דיווח ynet על חקירת כהן באזהרה, 10.09.2025. אחר כך הגיעו עוד נתונים. התנועה לחופש המידע פרסמה כי משרד החוץ מסר שבשנים 2023–2025 אישרה ועדת החריגים 52 דרכונים, אך חשף רק חלק מהשמות התנועה לחופש המידע, 14.11.2025. באפריל 2026 פורסם כי ברשימת החריגים מופיע יאיר נתניהו עם דרכון דיפלומטי בתוקף עד ינואר 2028 התנועה לחופש המידע, 24.4.2026.
ביוני 2026 דווח כי המשטרה סיימה את החקירה והעבירה את החומרים לפרקליטות N12, 15.6.2026. לפי ynet, במשטרה סבורים שקיימת תשתית ראייתית נגד כהן, רונן לוי ועוזרת השר לשעבר טלי אלבז; מסביבת כהן נמסר: "הכול נעשה בהתאם לנהלים", והוא בטוח כי הפרקליטות תקבע ש"אין מקום להגשת כתב אישום" דיווח ynet על עמדת המשטרה, 17.06.2026. נכון למועד שנבדק, אין כתב אישום. אין גם סגירה סופית.
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- זיהוי ורקע בסיסי: אלי/אליהו כהן נולד ב־3 באוקטובר 1972 בחולון; באתר הכנסת מצוינים גם מקצועו כרואה חשבון, שירותו הצבאי כרב־סרן בחיל האוויר ותאריך שחרורו ב־2002 אתר הכנסת - פרטים אישיים. לפי פרופיל מקומי ב־mynet חולון, 2017, הוא גדל בשכונת תל גיבורים בחולון, בן יחיד; אביו החזיק חנות בגדים ואמו הייתה מנהלת חשבונות mynet חולון, 2017. בראיון לישראל היום, 25 בינואר 2016, נכתב שאביו נפטר ממחלה בגיל 43 בעת שכהן היה בקורס קצינים ישראל היום, 25.01.2016.
- השכלה ושירות צבאי: כהן למד תואר ראשון בחשבונאות באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון נוסף בניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, ותואר שני M.Sc במינהל עסקים בהתמחות מימון וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב אתר הכנסת. אותו רצף השכלה ותעודת CPA מופיעים גם בפרופיל "זמן כנסת" זמן כנסת. שירותו הצבאי היה בחיל האוויר, עד דרגת רס"ן; בראיון לערוץ 7, 24 במאי 2016, תואר כי לאחר שנת קבע ביקש להשתחרר, אך הצבא הציע לו לימודים בתמורה להמשך שירות ערוץ 7, 24.05.2016. בכתבה ב"השקמה חולון", אוגוסט 2018, אמר על ילדותו: "השכונה בה גדלתי לא היתה קלה" השקמה חולון, 2018.
- קריירה עסקית לפני הכנסת: לאחר שחרורו החל לעבוד בשנת 2000 כרואה חשבון ב־BDO זיו האפט, כראש התחום הכלכלי במחלקה המקצועית; בשנת 2003 עבר ל־S&P מעלות ובהמשך היה ראש תחום תאגידים; בשנת 2007 מונה למשנה למנכ"ל חברת הכשרת הישוב אתר השר אלי כהן - אודות. דיווח בורסאי של כלל פיננסים, שפורסם במאיה ב־2009, מציין כי מ־יולי 2007 כיהן כסמנכ"ל השקעות ופיתוח עסקי בהכשרת הישוב, וכי מפברואר 2000 עד אוקטובר 2003 עבד ב־BDO דיווח מאיה/הבורסה, 2009. ראיון ב־Funder, אפריל 2016, חזר על תפקידיו ב־BDO, S&P מעלות והכשרת הישוב, וציין כי נכנס לכנסת "לאחר לא מעט לבטים" Funder, 2016.
- המעבר לפוליטיקה ב־2015: בינואר 2015 הוצג כהן ברשימת "כולנו" של משה כחלון; לפי "כיכר השבת", 29 בינואר 2015, הוא שובץ במקום השמיני ברשימה כיכר השבת, 29.01.2015. ynet דיווח באותו יום על הגשת רשימת "כולנו" לכנסת ה־20 לוועדת הבחירות המרכזית ynet, 29.01.2015. בבחירות 17 במרץ 2015 קיבלה "כולנו" 10 מנדטים המכון הישראלי לדמוקרטיה - בחירות 2015, וכהן נכנס לכנסת ה־20 מטעם הסיעה Open Knesset.
- התבטאויות ראשונות ומיצוב אידיאולוגי: ב־26 באוגוסט 2015, בגלובס, כבר כיו"ר ועדת הרפורמות, תקף כהן את מדיניות בנק ישראל ואמר: "ב"י לא יכול לטמון ראשו בחול ולברוח מאחריות" גלובס, 26.08.2015. לפי חוברת הכנסת על המושב הראשון של הכנסת ה־20, הוא כיהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מיולי 2015 הכנסת - סיכום מושב ראשון, 2015. במאי 2017, ב־NRG/מקור ראשון, הגדיר את "כולנו" ואת כחלון כ"ימניים" ואמר בהקשר המדיני: "בשלב ראשון אני בעד אוטונומיה" מקור ראשון/NRG, 2017. בפברואר 2017 הודיעה הכנסת כי רחל עזריה החליפה אותו בראשות ועדת הרפורמות לאחר שמונה לשר הכלכלה הכנסת, 08.02.2017.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
- יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת - יולי 2015 עד ינואר 2017. כהן כיהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לקידום רפורמות, ובמסגרת זו קידם את חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: ביולי 2016 הוצג החוק ככזה שנועד להוסיף "מאות אלפי יח"ד" באזורי ביקוש; ב-2015 נבנו לפי הכתבה 4,500 דירות במסלול התחדשות עירונית ynet, 28.7.2016.
- החלטה מרכזית נוספת הייתה קידום חוק אגודות אשראי/“בנקים חברתיים”: בדצמבר 2016 אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית הפחתת הון עצמי ראשוני להקמת אגודת אשראי מ-75 מיליון ש"ח ל-3 מיליון ש"ח, והעברת פיקוח לבנק ישראל מעל 1.5 מיליארד ש"ח כנסת, 5.12.2016.
- ברפורמת מכון התקנים, שהבשילה בתקופת כהונתו בוועדה ובממשלה, נקבעה פתיחת בדיקות התאמה לתקן למעבדות פרטיות; מנגד, מכון התקנים הזהיר כי בהליך מזורז עלולות להישאר פרצות שיסכנו את הציבור כלכליסט, 14.11.2016.
- שר הכלכלה והתעשייה - ינואר 2017 עד מאי 2020. מינויו אושר במליאת הכנסת בינואר 2017; כבר בדיון נטען באופוזיציה כי הוא מקבל משרד לאחר פיצול סמכויות, וח"כ מנואל טרכטנברג אמר כי מדובר ב"רסיסים שנשארו" מהמשרד המקורי כנסת, 23.1.2017.
- בתפקידו קידם תקינה ויבוא: בפברואר 2018 אושרה רפורמה בחוק התקנים לאימוץ תקינה בינלאומית ללא התאמות ישראליות ייחודיות, ולפי אתר השר בתקופתו נחתמו/קודמו הסכמי סחר עם קנדה, אוקראינה, פנמה ומדינות EFTA; היצוא עבר ב-2017 את רף 100 מיליארד הדולר וב-2018 את רף 110 מיליארד הדולר אתר אלי כהן, אודות.
- בינואר 2018 הודיע על הקצאת 100 מיליון ש"ח לסיוע ליצואנים, גידול של יותר מ-10% לעומת השנה הקודמת; נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש מתח באותו אירוע ביקורת על הממשלה בעניין התעשייה והיצוא ynet/כלכליסט, 25.1.2018.
- במאי 2020 חתם כהן על צו יצוא חופשי לקנאביס רפואי, שנכנס לתוקף כעבור 30 יום, עם מעל 10 חברות מוכנות ליצוא; הביקורת המעשית הייתה שהיצוא עדיין הותנה באישורי משרד הבריאות לכל משלוח ובחשש למחסור בשוק המקומי גלובס, 13.5.2020. דוח מבקר המדינה שעסק בתקינה מצא כי במאי 2017–מאי 2019 עדיין נדרשו צעדים להגדלת חלקן של מעבדות מוכרות ולאפקטיביות הרפורמה ביבוא מבקר המדינה, 2021.
- שר המודיעין - מאי 2020 עד יוני 2021. כהן נכנס למשרד קטן יחסית ובעל אופי מטה; ביקורת ציבורית מוקדמת טענה כי לתפקיד "נחוץ יום בשבוע" וכי השר מקבל תנאי שר מלאים, כולל שכר של 49 אלף ש"ח, לשכה ורכב שרד שקוף, 24.5.2020.
- ביוני 2020 פרסם משרד המודיעין חוברת אסטרטגית "ישראל 100", שבה הוגדר יעד לצמצום כפילויות, סריקת אופק ותיאום מודיעין לאומי-אזרחי משרד המודיעין, יוני 2020. בינואר 2021 הוביל כהן משלחת רשמית לחרטום - ביקור גלוי ראשון של שר ישראלי בסודאן - עם בכירי משרד המודיעין והמל"ל, לפגישות עם עבד אל-פתאח אל-בורהאן וגורמי ביטחון; הנושאים כללו התפלה, אנרגיה מתחדשת, חקלאות ומשלחות עסקיות ישראל היום, 25.1.2021.
- ביוני 2021 הודיע על חממות טכנולוגיות בעכו בשיתוף השב"כ וסטארט-אפים; הביקורת הרחבה על התחום הייתה שפער ניכר נותר בין מזכרי הבנות במסגרת הסכמי אברהם לבין עסקאות בפועל אנשים ומחשבים, 2.6.2021 INSS, אוקטובר 2021.
- שר החוץ - דצמבר 2022 עד דצמבר 2023. כהן מונה לשר החוץ בממשלת נתניהו ה-37, והוחלף ברוטציה בידי ישראל כ"ץ ב-31 בדצמבר 2023 N12, 31.12.2023.
- ביוני 2023 דיווח לוועדת החוץ והביטחון על קידום פורום הנגב, פתיחת המרחב האווירי של עומאן, הסכם סחר חופשי עם איחוד האמירויות והתקדמות בתהליך הפטור מוויזה לארה"ב כנסת, 26.6.2023. בספטמבר 2023 עוררה הודעת משרד החוץ על הפטור מוויזה לפני ההודעה האמריקנית ביקורת אמריקנית; לפי N12, השגרירות ראתה בכך "ניסיון לגרוף קרדיט מפוקפק" N12, 26.9.2023. באוגוסט 2023 חשף משרד החוץ פגישה של כהן עם שרת החוץ הלובית נג'לא אל-מנקוש ברומא; גורמים במשרד החוץ ובמל"ל מתחו ביקורת חריפה, וחדשות 13 ציטטו גורם שאמר כי "אף גורם בינלאומי דיסקרטי רציני לא ירצה להיפגש" עם שר חוץ שמדליף פגישה רגישה חדשות 13, 28.8.2023.
- שר האנרגיה והתשתיות - ינואר 2024 עד 2026. כהן נכנס לתפקיד בינואר 2024, ובפברואר 2026 אמר בכנסת כי רפורמת החשמל מאפשרת לכל אזרח לעבור לספק פרטי ולהוזיל מיידית את המחיר ב-5.5%, וכי כ-1.5 מיליון אזרחים עברו לחברות פרטיות כנסת, 4.2.2026. במרץ 2024 הורה להסיר חסם שאפשר מעבר לספק פרטי גם ללא מונה חכם; לפי מנכ"ל נגה שאול גולדשטיין, הנחה של 5% לכלל הצרכנים תחסוך כ-750 מיליון ש"ח בשנה N12, 11.3.2024. בינואר 2024 הודיע כי ייצור החשמל ברידינג לא יחזור ובמקום זאת יוקמו מתקני אגירה; החיסכון המשקי הוערך בכ-1.3 מיליארד ש"ח בעלויות ישירות ועוד 2.7 מיליארד ש"ח בעלויות זיהום וגזי חממה, אך אנשי מקצוע בממשלה הופתעו כי המהלך סוטה מרפורמת החשמל של 2018 כלכליסט, 10.1.2024. ביולי 2024 קודמה חקיקת יבוא מוצרי חשמל לפי מודל "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אולם מסמך הכנה בכנסת הצביע על בעיות אכיפה, הגדרת "מוצר חשמלי" וחוסר בהירות רגולטורי כנסת, 5.6.2024.
- אנרגיה וגז טבעי - החלטות וביקורת מקצועית, 2024–2026. במאי 2024 הציג כהן בוועדת הכנסת מדיניות של "מיצוי מאגרי הגז" והנחה את רשות הגז לבדוק החזרת פריסת רשת החלוקה לידי המדינה עקב אי-התקדמות בפריסה כנסת, 29.5.2024. ב-2025–2026 נתן אור ירוק לעסקת יצוא גז למצרים בהיקף 35 מיליארד דולר, 130 BCM, ובהם 20 BCM במהלך 2026; הביקורת הייתה שהרחבת יצוא עלולה לפגוע בביטחון האנרגטי ולהעלות את מחיר החשמל, התלוי בכ-70% בגז טבעי וואלה, 2025 ynet, 2025. בתחום הדלקים, באוגוסט 2026 הזהיר אגף התקציבים באוצר כי אי-קידום רפורמת דמי תשתית עלול להביא לעליית תעריפי פריקה וטעינה ביותר מ-40%; כהן השיב כי "לא הוצגה עבודה מקצועית של האוצר" כלכליסט, 2026.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- מסגרת הכהונה הרלוונטית: אלי כהן מונה לשר הכלכלה והתעשייה בינואר 2017, מונה לשר החוץ בממשלה ה־37 בסוף דצמבר 2022, וב־31 בדצמבר 2023 אושר מעברו למשרד האנרגיה והתשתיות - רצף תפקידים שממנו נגזר כוח המינוי והשליטה במנגנונים שנדונו בפרשת הדרכונים הודעת הכנסת, 23.1.2017; הדו"ח הדיפלומטי, דצמבר 2022; גלובס, 31.12.2023.
- רונן לוי “מעוז”: ב־15 בינואר 2023 כהן מינה את לוי למנכ"ל משרד החוץ במקום אלון אושפיז. לפי Ynet, לוי “קיים ממשקים רבים עם כהן” בתקופה שבה כהן היה שר המודיעין; לפי וואלה, לוי שימש בשנים 2018–2020 שליח חשאי של נתניהו וראש המל"ל לעולם הערבי ולאפריקה Ynet, 15.1.2023; וואלה, 15.1.2023. אושפיז, מנכ"ל מקצועי ודיפלומט ותיק, הודיע באותו מועד על פרישה לאחר כשנתיים וחצי בתפקיד ו־30 שנה בשירות החוץ Ynet, 15.1.2023.
- יוסי דיין: ב־22 בינואר 2023 דווח כי כהן ימנה את דיין, פעיל ליכוד, למשנה למנכ"ל משרד החוץ - מינוי פוליטי ראשון למשרה זו במשרד החוץ ולא דיפלומט שצמח בשירות וואלה, 22.1.2023. תחקיר “שומרים” תיאר את דיין כיזם נדל"ן, לשעבר מנכ"ל החברה הכלכלית אשקלון ופעיל ליכוד, וטען שהמינוי סימן תקדים של החלפת תפקיד מקצועי בכיר במינוי פוליטי שומרים, 2023. מכון מיתווים כתב בפברואר 2023 כי מינוי משנה פוליטי, לצד מנכ"ל שאינו דיפלומט מקצועי, פוגע ביכולת הניהול המקצועית של מערך החוץ מיתווים, פברואר 2023.
- מעבר דיין עם כהן לאנרגיה וביקורת נציבותית: בינואר 2024, לאחר מעבר כהן למשרד האנרגיה, פנה כהן לנציבות בבקשה למנות את דיין למנכ"ל משרד האנרגיה; חברי ועדת המינויים מיכל הלפרין ואמיר לוי התנגדו תחילה ודרשו נוהל המחייב מינוי מנכ"ליות ומנכ"לים לסירוגין, ובעקבות זאת כהן משך זמנית את המינוי כל רגע, 29.1.2024. לבסוף הממשלה מינתה את דיין למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות ב־4 בפברואר 2024, על פי הצעת שר האנרגיה והתשתיות כהן ילקוט הפרסומים, 14.2.2024.
- מינויים מקצועיים במקביל: ב־2 באפריל 2023 הממשלה אישרה, לפי הצעת כהן ובהתאם להחלטות ועדת המינויים העליונה בראשות לוי, 12 ראשי נציגויות מקרב אנשי משרד החוץ, ובהם דוד רוט, דנה ארליך, עינת וייס, עדו מועד, רסלאן אבו רוקן ורמי חתן News1, 2.4.2023; סרוגים, 2.4.2023.
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- ציטוט - 10 בספטמבר 2025, פוסט X של כהן שצוטט ב-ynet, פרשת הדרכונים הדיפלומטיים: לאחר שנחקר באזהרה, כהן כתב: "חקירה זו לא הייתה אמורה כלל להיפתח". ההקשר: המשטרה חקרה חשד להנפקת דרכונים דיפלומטיים למי שלא עמדו בתבחינים; ראו דיווח ynet על חקירת כהן באזהרה, 10.09.2025 וכן דיווח News1 על החקירה, 10.09.2025. (ynet.co.il)
- כהן כתב על תקופת כהונתו כשר החוץ כי הונפקו "ארבעה דרכונים בלבד!". ההקשר: הפוסט פורסם לאחר חקירתו באזהרה, והוא טען שההנפקות נעשו בידי מנכ״ל משרד החוץ ובסמכותו; ראו דיווח ynet על חקירת כהן באזהרה, 10.09.2025 וכן עמוד הנושא של ynet על פרשת הדרכונים הדיפלומטיים. (ynet.co.il)
- ציטוט - 20 ביוני 2021, רדיו דרום / בוקר טוב דרום, נגד קואליציית בנט-לפיד: כהן אמר על תפקיד האופוזיציה מול הממשלה: "לחשוף את ערוותה של אותה קואליציה שהיא מסוכנת". ההקשר: הראיון עסק בחוק איסור איחוד משפחות ובהצעת חוק יסוד ההגירה לישראל של האופוזיציה; ראו רדיו דרום, 20.06.2021 וכן עמוד תוצאות החיפוש של רדיו דרום לאלי כהן. (radiodarom.co.il)
- ציטוט - 3 בנובמבר 2021, רדיו דרום / בוקר טוב דרום, נגד ממשלת בנט-לפיד: בכותרת הראיון הובאה התקפת כהן על הממשלה והתקציב: "השנאה שלהם למחנה שלנו ולנתניהו גוברת על אהבת המדינה". ההקשר: הראיון נערך בזמן דיוני מליאת הכנסת על תקציב המדינה ובמקביל לפרסום תחקיר של איילה חסון; ראו רדיו דרום, 03.11.2021 וכן דיווח שקוף על הצעת חוק של כהן נגד כספים קואליציוניים, 12.04.2022. (radiodarom.co.il)
- ציטוט - 27 ביוני 2023, רדיו דרום / פתחי וזמרי בעם, המחאה נגד המהפכה המשפטית בחו״ל: על הפגנות ישראלים מחוץ למדינה אמר שר החוץ כהן: "מי שקורא להפגנות בחו״ל פוגע במדינה". ההקשר: המראיינים שאלו על דברי אהרן ברק שלפיהם ההפגנות בחו״ל משיגות את מטרתן; ראו רדיו דרום, 27.06.2023 וכן דיווח הכנסת על סקירת שר החוץ בוועדת החוץ והביטחון, 26.06.2023. (radiodarom.co.il)
- ציטוט - 24 באוקטובר 2023, X של כהן שצוטט בישראל היום ובסרוגים, מלחמת חרבות ברזל ומזכ״ל האו״ם: לאחר דברי אנטוניו גוטרש שלפיהם מתקפת חמאס לא התרחשה בוואקום, כהן כתב: "את החמאס יש למחוק מהעולם!". ההקשר: כהן הודיע שלא ייפגש עם מזכ״ל האו״ם, לאחר דיון מועצת הביטחון שבו הציג את חטיפת הילדים ואת טבח 7 באוקטובר; ראו ישראל היום, 24.10.2023 וכן סרוגים, 24.10.2023. (israelhayom.co.il)
- חנופה ונאמנות לנתניהו: באופוזיציה, כהן קשר את הישגי הימין לנתניהו: ב־5 בדצמבר 2019 אמר שנתניהו הביא “הישגים חסרי תקדים” וש“כל אבירי החוק” צריכים לכבד את החוק שמאפשר לו לכהן - סרוגים.
- ב־13 באוקטובר 2021, בגלי צה”ל, אמר על יולי אדלשטיין: “אנחנו מפלגה דמוקרטית, ומי שרוצה יכול לרוץ”, אך הוסיף כי לאדלשטיין “אין לו סיכוי לנצח את נתניהו” - גלי צה”ל;
- בריאיון אחר באוקטובר 2021 אמר: “אמרתי לנתניהו שאתמוך בו” - Ynet.
- יריבויות פנימיות: מול ישראל כ”ץ, העימות התנהל סביב תיק החוץ והרוטציה: בדצמבר 2023 הממשלה אישרה שכ”ץ יחליף את כהן - Ynet, וב־31 בדצמבר 2023 אושרה ההחלפה בפועל - N12. מול יולי אדלשטיין, כהן שמר על נאמנות לנתניהו והקטין את סיכוייו של אדלשטיין בפריימריז - סרוגים.
5. נושאי מיקוד מיוחדים - פרשת הדרכונים
- חשיפת הפרשה: ב־7 בדצמבר 2023 פורסם ב"הארץ" - ובהמשך דווח ב־N12 וב־ice - כי שר החוץ דאז אלי כהן הורה להנפיק דרכונים דיפלומטיים לחברי ליכוד בעלי השפעה וליאיר נתניהו, בניגוד לעמדת אנשי מקצוע במשרד החוץ; לפי הדיווחים, מנכ"ל משרד החוץ רונן לוי אישר את ההנפקות תוך ציון שמדובר בהנחיית השר. N12, דצמבר 2023, ice, 7.12.2023
- יאיר נתניהו והקריטריון לגיל: בדיווחי דצמבר 2023 נטען כי הדרג המקצועי הזהיר מפני הנפקת דרכון דיפלומטי ליאיר נתניהו וכי לפי התקנון ילדי ראש הממשלה זכאים לדרכון כזה עד גיל 18; כהן טען בתגובה כי האישור ניתן “בחודש ינואר! משיקולי אבטחה”. ynet, 10.12.2023, ice, 9.12.2023
- תגובת כהן בדצמבר 2023: כהן כתב ב־X, לפי ציטוט שפורסם ב־ynet ב־10 בדצמבר 2023: “בשיא המלחמה החליטו גורמים אינטרסנטיים להציף החלטות ישנות על הנפקת דרכונים”; הוא הוסיף כי אושרו “שלושה ראשי רשויות בלבד” וכי לגבי יאיר נתניהו “האישור ניתן בחודש ינואר! משיקולי אבטחה”. ynet, 10.12.2023
- עתירה לבג״ץ: ב־6 במרץ 2024 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג״ץ בדרישה לבטל ולאסוף דרכונים דיפלומטיים שהונפקו למקורבים פוליטיים; בעתירה נטען כי ההחלטות התקבלו בניגוד להמלצת ועדת חריגים מקצועית. התנועה לאיכות השלטון, 6.3.2024, נוסח העתירה, בג״ץ 1905/24
- הליך בבג״ץ ותשובות המדינה: במרץ 2024 דווח כי בג״ץ דרש מהמדינה ומיאיר נתניהו להשיב לעתירה בעניין הדרכון הדיפלומטי; הדיווח חזר על טענת העותרים כי הדרכון ניתן למרות שנתניהו הבן אינו עומד בתנאי הזכאות הרגילים. ice, מרץ 2024
- פתיחת החקירה ופשיטה על משרד החוץ: ב־7 באוגוסט 2024 הודיעה התנועה לאיכות השלטון כי המשטרה פתחה בחקירה בעקבות עתירתה; באותו חודש דווח כי חוקרי יאח״ה בלהב 433 פשטו על מטה משרד החוץ בירושלים, ביצעו חיפושים ותפסו חומרים בחשד להנפקת דרכונים למי שלא עמדו בתבחינים. התנועה לאיכות השלטון, 7.8.2024, ynet, אוגוסט 2024, N12, אוגוסט 2024
- נימוק האבטחה ליאיר נתניהו: ב־אוגוסט 2024 פורסם ב"ישראל היום" כי הסיבה שהוצגה להנפקת הדרכון ליאיר נתניהו הייתה הצורך שלא להפרידו ממאבטחי שב״כ במעברי גבול בחו״ל; באותו דיווח צוין כי ההנפקה לנתניהו הבן הגיעה גם לבג״ץ. ישראל היום, אוגוסט 2024
- חקירת כהן באזהרה: ב־10 בספטמבר 2025 נחקר אלי כהן באזהרה בלהב 433; כהן כתב לאחר מכן, לפי ציטוט ב־N12 ובגלובס: “חקירה זו לא הייתה אמורה כלל להיפתח - אבל כאזרח שומר חוק מרגע שנפתחה חקירה אענה על כל השאלות באופן מלא”, וכן: “הנפקת הדרכונים הייתה מוצדקת, החוק היה ויהיה נר לרגליי”. ynet, 10.9.2025, N12, 10.9.2025, גלובס, 10.9.2025
- חשיפת רשימות וחריגים: ב־14 בנובמבר 2025 פרסמה התנועה לחופש המידע כי משרד החוץ מסר שבשנים 2023–2025 אישרה ועדת החריגים 52 דרכונים, אך חשף רק חלק מהשמות; ב־24 באפריל 2026 פרסמה התנועה כי ברשימת החריגים מופיע יאיר נתניהו עם דרכון דיפלומטי בתוקף עד ינואר 2028. התנועה לחופש המידע, 14.11.2025, התנועה לחופש המידע, 24.4.2026
- סיום חקירת המשטרה והעברה לפרקליטות: ב־15–17 ביוני 2026 דווח כי המשטרה סיימה את החקירה והעבירה את החומרים לפרקליטות; לפי הדיווחים, נבדק חשד להפרת אמונים בהנפקת דרכונים דיפלומטיים משיקולים לא ענייניים, וההכרעה אם להגיש כתבי אישום הועברה ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליטות. N12, 15.6.2026, וואלה, 17.6.2026, ynet, יוני 2026
- מעמד התיק נכון לפרסומים האחרונים שנבדקו: ביוני–יולי 2026 דווח כי במשטרה סבורים שקיימת תשתית ראייתית נגד כהן, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר רונן לוי ועוזרת השר לשעבר טלי אלבז; עד 19 באוגוסט 2026 לא אותר בפרסומים שנבדקו כתב אישום או החלטת סגירה סופית. ישראל היום, 17.6.2026, ערוץ 7, 17.6.2026 / עודכן 28.7.2026