יצחק מירילשווילי
אבא שלו התעסק בבתי קזינו, ויצחק הבין את הפרינציפ בגיל מוקדם: הבית תמיד מרוויח. במיוחד כשהבית הוא ערוץ 14, והמהמרים הם כל מדינת ישראל.
נדל״ן, אנרגיה, יהלומים. בסוף, ערוץ 14 זה סתם עוד נכס שמניב ליצחק תשואה. רק שבמקום לגבות מאיתנו שכר דירה, הוא פשוט גובה מאיתנו תאי מוח.
״כל מה שיש לנו - מהקב״ה״. אם כך, מסתבר שהקב״ה ממש, אבל ממש אוהב פטורים מהשקעה ביצירה מקומית ואת שר התקשורת שלמה קרעי. נסתרות דרכי האל.
אי אפשר לכעוס על יצחק. הוא זיהה חולשה מערכתית והתיישב עליה כמו זבוב על אבטיח פתוח. הבעיה היא לא הזבוב, הבעיה היא מי שהשאיר את האבטיח בשמש.
מורשת יהודית זה אחלה ביזנס. מתחילים בפרשת השבוע, עוברים לברכת המזון, ומסיימים עם פאנל שמסביר למה כל מי שלא מסכים איתך הוא בוגד. חז״ל היו גאים.
יצחק מירילשווילי, הבעלים של המותג ״ערוץ 14״ אינו מוכר. תמונותיו אינן מתנוססות בשום מקום, פניו אינם מזוהים, מעטים יודעים מה מהות עסקיו. הוא לא מופיע במדורי הרכילות, בקושי בעיתונים הכלכליים. אבל הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בישראל, בוודאי על האקלים התקשורתי כאן, באמצעות ערוץ 14, על מגישיו, תוכניותיו והפטריוטים שאסף ומופיעים בפאנלים השונים.
- יצחק מירילשווילי נולד בלנינגרד (לימים, סנט-פטרסבורג) להורים ממוצא יהודי-גיאורגי, עלה לארץ עם הוריו בגיל 11, למד בבית הספר האמריקאי בכפר שמריהו ועשה תואר ראשון באוניברסיטת טאפט בבוסטון שבארצות הברית.
- מירילשווילי נולד לכסף גדול. אביו הוא איש נדל״ן, יהלומים, אנרגיה מתחדשת, וניו-מדיה.
- יצחק מירילשווילי עשה את הכסף הגדול שלו אחרי שמכר את הרשת החברתית ברוסית שהקים.
- מירילשווילי עושה עסקים בנדל״ן, שמכניסים לו כסף גדול.
- כמו אביו, גם מירילשווילי הבן הוא תורם גדול.
- בספטמבר 2012 היה היחיד שניגש למכרז להפעלת ערוץ מורשת-יהדות. אז ערוץ 20. מהר מאוד הפך הערוץ, בעזרתם האדיבה של חברי קואליצית נתניהו, לערוץ חדשות ואז רכש את אפיק 14 בשלט. מאז הוא נקרא עכשיו 14.
- ערוץ 14 קיבל הקלות מפליגות. הוא אינו מחוייב להחזיק חברת חדשות נפרדת, ושום כללי אתיקה אינם נכפים עליו. וכך הוא יכול לשדר בחופשיות שקרים, פייק-ניוז תיאוריות קונספירציה ולכאורה כל העולה על רוחו.
- ערוץ 14 הפך לשחקן מרכזי במכונת הרעל ולנתיב חשוב להעברת מסרים שקריים, מניפולטיביים וקונספירטיביים לבייס הימני-על-מלא, בעיקר תומכי נתניהו.
במסמכים רשמיים מירילשווילי נשמע תאגידי להפליא. “אני בעלים של מספר חברות בארץ ובחו״ל”, הצהיר. התחומים: “נדל״ן, תשתיות, קמעונאות ותקשורת”. זה לא סלוגן. זו תמצית הכוח. מי שמחזיק קרקעות, תחנות כוח, חנויות ומיקרופונים, לא רק משתתף במשק. הוא עוזר לעצב את מזג האוויר הציבורי.
מירילשווילי עצמו נשאר רוב הזמן מחוץ לאור הזרקורים. זו מיומנות. לתת למסך לדבר. לתת לרגולטור להתכופף. לתת לפוליטיקאים להודות. לתת לציטוטים להישאר מאחור: מצפון, קב״ה, מסורת. הכול נכון, אולי. אבל במדינה שבה בעל הון פרטי מחזיק כלי תקשורת פוליטי, נהנה מהקלות ייחודיות, ומקבל רוח גבית ממי שמרוויח מהשידורים - השאלה כבר איננה מי הוא יצחק מירילשווילי. השאלה היא מי עוד בישראל מוכן להעמיד פנים שזה רק עסק פרטי?
“לא יתפשרו עם המצפון למען רווח.” כך, (בתרגום מרוסית), תיאר יצחק מירילשווילי את האנשים בעלי העקרונות, בראיון ל־Еврейский журнал ב־2018. משפט יפה. כמעט חגיגי. הוא נשמע כמו פתיח לשיעור מוסר, לא כמו כותרת לתיק שמחבר בין הון, נדל״ן, רגולציה, תקשורת ופוליטיקה ישראלית צפופה עד מחנק. באותו ראיון הוא גם אמר: “כל מה שיש לנו - מהקב״ה” מקור הציטוט - Еврейский журнал. אצל מירילשווילי, מתברר, יש הרבה.
הוא נולד ב־1984 בלנינגרד, למשפחה יהודית־גאורגית, עלה לישראל כנער, למד בתיכון האמריקאי בכפר שמריהו, ובהמשך סיים תואר בכלכלה באוניברסיטת Tufts בבוסטון. הביוגרפיה הרשמית מדברת בשפה נקייה: יזם, משקיע, פילנתרופ Wikipedia - Yitzchak Mirilashvili. דיווח רשמי של רוטשטיין נדל״ן לבורסה מוסיף את המסלול הישר: Tufts עד 2006, ואז VKontakte, הרשת החברתית הרוסית שהפכה את מירילשווילי משחקן צעיר לבעל הון בינלאומי דיווח רוטשטיין נדל"ן, 27.9.2023, מאיה/הבורסה.
אביו, מיכאל, הוא איש עסקים שמתמחה בנדל״ן, יהלומים, אנרגיה מתחדשת וניו-מדיה, כך, לפחות על פי ויקיפדיה. הוא עשה את הונו ברשת של בתי קזינו. קשריו עם רוסיה לא נפסקו עם עלייתו לישראל, ובשנת 2023 אף הוכנס לרשימת הסנקציות של ממשלת אוקראינה, בטענה שתמך ברוסיה. מירילשווילי האב גם נחשב תורם גדול.
כאן מתחיל הסיפור האמיתי. לא הילד מלנינגרד. לא היזם המבריק בלבד. אלא המעבר מהון טכנולוגי רוסי לכוח ישראלי. ב־2013 דווח כי מירילשווילי מכר את החזקתו ב־VK לקרן United Capital Partners. המספרים לא ננקבו רשמית, אבל ברור היה שמדובר באקזיט ענק גלובס, 18.4.2013 - מכירת ההחזקה ב־VK. כסף כזה לא מחפש רק תשואה. הוא מחפש עמדות. נדל״ן. תשתיות. תקשורת. השפעה.
ב־2014 הוא רכש שליטה ברוטשטיין נדל״ן בכ־67 מיליון שקל גלובס, 16.4.2014 - רכישת השליטה ברוטשטיין. משם התרחבה המפה: נדל״ן, אנרגיה, יהלומים, משחקי רשת, קמעונאות. ב־2017 כבר קשר כלכליסט בין פעילות האב והבן לבין תרומות של לפחות 1.75 מיליון שקל לעמותות הקשורות ליפה דרעי, על רקע חקירת אריה דרעי כלכליסט, מאי 2017. צריך לומר בזהירות: חקירה איננה הרשעה. אבל גם צריך לומר בלי להתפתל: כשכסף גדול, פוליטיקה ועמותות נפגשים שוב ושוב.
ואז הגיע ערוץ 20. בתחילה זה נשמע תמים. ערוץ מורשת. יהודי־ישראלי. בספטמבר 2012 דווח כי קבוצת מירילשווילי הייתה היחידה שניגשה למכרז גלובס, 10.9.2012 - הקבוצה היחידה במכרז. בינואר 2014 אושר הערוץ לשידור באפיק 20, ובהודעתו דיבר על פנייה ל“קהלים רחבים” כלכליסט, 23.1.2014 - אישור אפיק 20. מורשת, קהלים רחבים, יהדות. מילים רכות. אלא שהמציאות הייתה פחות רכה.
כבר ב־2015 קבעה מועצת הכבלים והלוויין שיש לבחון את עמידת הערוץ במחויבויות הרישיון, לרבות הגבלת תכנים שאינם מורשת משרד התקשורת, אוקטובר 2015.
ב־2016 דובר על חדשות “מדויקים, מהימנים ומאוזנים” גלובס, ינואר 2016. המשפט הזה נשאר על הנייר. המסך הלך למקום אחר.
המערכת הפוליטית לא עמדה מנגד. היא דחפה. ב־2017–2018, לאחר איום סגירה ומכתבי פיטורים, קודמה חקיקה שהקלה על ערוצים ייעודיים. בדיון בכנסת אמר נציג בעלי הערוץ: “באנו להקל ויצא מקלקל”. ח״כ איתן כבל השיב לו באחד המשפטים המדויקים של התקופה: “נשאר לנו רק לחבר לכם את האנטנות” כנסת, ינואר 2018.
ב־2021 ערוץ 20 זכה באפיק 14 לאחר שהציע 5 מיליון שקל, פי כמה מהמתחרות. גלובס כתב אז שהערוץ “אינו מתיימר להסתיר” את נטייתו הימנית ואת תמיכתו בנתניהו גלובס, ינואר 2021. נתניהו עצמו כבר אמר ב־2019 כי “נלחם כמו אריה כדי להציל את ערוץ 20” ynet, ספטמבר 2019. שלמה פילבר העיד ב־2022 שהמהלך נועד “לתת גיוון לעמדות של הימין, של נתניהו? נכון” ynet, יוני 2022. גיוון, מילה יפה. בישראל היא משמשת לפעמים כשם מכובס למפעל פוליטי.
ניר חפץ סיפק את הגרסה הפחות מכובסת: “אני זוכר פגישה אחת בבלפור... שעסקה בצורך לתת רוח גבית לערוץ 20”. לפי הפרסום, דובר שם על סיוע לערוץ של מירילשווילי בהכשרת חדשות ובהפחתת מגבלות מורשת העין השביעית, דצמבר 2024.
זה סיפור על ציר. בעל הון, כלי תקשורת, ראש ממשלה, רגולטורים, חקיקה.
כלכליסט תיאר ב־2024 את ערוץ 14 כמי שנהנה מהטבות של מיליוני שקלים בשנה בזכות מעמד “ערוץ זעיר”, עם פטורים שמבדילים אותו מערוצים 12 ו־13: בלי מגבלת בעלות מלאה, בלי חברת חדשות נפרדת, בלי אותן חובות השקעה כלכליסט, פברואר 2024. ביולי אותה שנה אושרו הטבות עידן פלוס לערוצים זעירים, למרות חוב נטען של 6.5 מיליון שקל של ערוץ 14 לרשות השנייה. עידן פלוס הוא אותו מנגנון שמאפשר לציבור לצפות במספר מוגבל של ערוצים חינמיים, ללא צורך במנוי לכבלים או ללווין. בחבילה נמצאים כאן 11, קשת 12, רשת 13, ערוץ כנסת וערוץ 14. נציגת משרד המשפטים עו״ד עדי ליברוס אמרה: “יש כאן פריצת סכר בשימוש שנעשה בתקציב התאגיד” כלכליסט, יולי 2024.
ב־2026 דווח כי נוסח חוק השידורים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי עשוי להעניק לערוץ 14 הטבות בשווי עשרות מיליוני שקלים. בערוץ הכחישו וטענו: “מדובר בפייק ניוז מוחלט” N12, 24.05.2026. חודשיים אחר כך קנסה הרשות השנייה את הערוץ ב־75 אלף שקל לאחר שסירב למסור דוחות הכנסות לשנת 2025, הדרושים לבדיקת מעמדו כערוץ זעיר N12, יולי 2026.
במקביל, גם בצד העסקי אין שקט סטרילי. ב־2024 ניסה מירילשווילי להעביר לרוטשטיין עסקת קרקעות בהרצליה בכ־489–500 מיליון שקל. ועדה בלתי תלויה דחתה את ההצעה. מנכ״ל רוטשטיין אבישי בן חיים אמר בפשטות: “העסקה לא טובה לנו” ביזפורטל, יוני 2024. ב־2025 דווח כי רשות ניירות ערך תממן חלק מתביעה נגזרת נגד מירילשווילי, לאחר שהוועדה קבעה כי המחיר “עולה על מחיר השוק באופן משמעותי” כלכליסט, יוני 2025.
והאימפריה התקשורתית לא נעצרת בערוץ 14. מירילשווילי נקשר גם ל־0404, לרדיו קול חי ולערוץ הכלכלה 10. ב־2024 תבעו שותפים חרדים בקול חי 5 מיליון שקל וטענו כי התחנה רותמה לצרכיו הפוליטיים; אנשיו דחו את הטענות העין השביעית, פברואר 2024.
ב־2026 דווח על מינוי ערן טיפנברון למנכ״ל ועורך ראשי של ערוץ הכלכלה 10, תחת בעלי ערוץ 14 וואלה ברנז׳ה, מאי 2026.
העין השביעית כינתה את ערוץ 14 “איום מסוג חדש על הדמוקרטיה הישראלית” בדו״ח ביקורתי העין השביעית, 17.09.2024.
הגרדיאן תיאר אותו כערוץ ימין לאומני שהפך לאחד ממקורות החדשות הנצפים בישראל The Guardian, 03.11.2024. ערוץ שהתחיל כמורשת הפך למנוע פוליטי מרכזי.
חלק מהטבות הרגולטוריות שקיבל ערוץ 14, מתבטא בכך שהערוץ לא מחוייב להקים חברת חדשות נפרדת. וכך יכול הבעלים להשפיע באופן ישיר על התוכן המערכתי.
בנוסף, הרשות השנייה אינה אוכפת על ערוץ 14 לעמוד בכללי האתיקה העיתונאית, כפי שמחויבים ערוצים 12 ו-13. וכך, יכול הערוץ לשדר באין מפריע שקרים, פייק ניוז, תיאוריות קונספירציה ושאר פרסומים, שבינם לבין האמת והעובדות אין שום קשר. ועדיין לדרוש ליהנות מהגנה שזכאים לה עיתונאים שכן עובדים על פי כללים אתיים, ומשרתים את זכות הציבור לדעת ואת האינטרס הציבורי.
מכיוון שכך, ערוץ 14 אינו יכול להיחשב ערוץ עיתונאי, הגם שהוא ערוץ תקשורת. ולכן אנשיו אינם זכאים להגנה שאותה מקבלים עיתונאים שעושים עבודה עיתונאית וכפופים לאתיקה עיתונאית.
וכך הפך ערוץ 14 על שלל הטאלנטים שלו, לכלי משמעותי במכונת הרעל, ולכלי שדרכו עוברות תיאוריות קונספירציה, פייק-ניוז, שקרים, דברי הסתה ובלע.
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפרסום)
- שנות חיים, שם ורקע משפחתי: יצחק/ויאצ'סלב (“סלאבה”) מירילשווילי נולד ב־1984 בלנינגרד, ברית המועצות, למשפחה יהודית־גאורגית; אביו הוא ד"ר מיכאל מירילשווילי, איש עסקים ופילנתרופ יליד קולאשי שבגאורגיה. לפי פרופילים ביוגרפיים, המשפחה עלתה/עברה לישראל ב־1995, כשהיה כבן 11, והוא מתגורר בהמשך בהרצליה פיתוח. מקורות: Wikipedia - Yitzchak Mirilashvili, המכלול - יצחק מירילשוילי, מקור ראשון, 2021 - פרופיל על מירילשווילי וערוץ 20.
- השכלה: לפי דיווח רשמי של רוטשטיין נדל"ן לבורסה מ־27 בספטמבר 2023, מירילשווילי למד באוניברסיטת Tufts בבוסטון וסיים B.A. בכלכלה ב־2006; אותו מסמך מתאר אותו כ"משקיע, יזם ופילנתרופ" ומציין כי לאחר הלימודים הקים את VK. פרופילים בעברית מציינים כי בשנים 1998–2002 למד בתיכון האמריקאי בכפר שמריהו. מקורות: דיווח רוטשטיין נדל"ן, 27.9.2023, מאיה/הבורסה, המכלול - ביוגרפיה והשכלה.
- שירות צבאי: בחיפושים פתוחים לא אותר מקור רשמי המפרט שירות צבאי של יצחק מירילשווילי; גם בפרופיל העסקי הרשמי שצורף לדיווח רוטשטיין ב־2023 אין אזכור לשירות צבאי, אלא רצף ביוגרפי של לימודים ב־Tufts עד 2006 ולאחריהם הקמת VK. לכן אין לכלול טענה פוזיטיבית על שירותו ללא אימות נוסף. מקור: רוטשטיין נדל"ן - נספח ניסיון עסקי, 27.9.2023.
- הון משפחתי והקשר הרוסי: הרקע העסקי המוקדם של מירילשווילי נטוע בעסקי האב מיכאל, שעבר מגאורגיה ללנינגרד, הוסמך כרופא ילדים, ובהמשך פנה לעסקי נדל"ן, קמעונאות, אנרגיה ופילנתרופיה; בפרופיל כלכליסט מ־19 בדצמבר 2019 נכתב כי הבן יצחק הקים ב־2006 את VKontakte עם לב לבייב ופאבל דורוב. בהקשר המשפחתי יש לציין גם את פרשת האב ברוסיה: ב־11 בדצמבר 2008 פסק בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניין Mirilashvili v. Russia, לאחר הרשעת מיכאל מירילשווילי ברוסיה. מקורות: כלכליסט, 19.12.2019 - ראיון עם מיכאל מירילשווילי, ECHR, 11.12.2008 - Mirilashvili v. Russia.
- קריירה מוקדמת - VK: ב־2006, מיד לאחר סיום התואר, מירילשווילי היה ממייסדי VKontakte, עם לב לבייב ופאבל דורוב; הוא שימש בעל מניות מרכזי/יו"ר לפי פרופילים עסקיים. באפריל 2013 דיווח גלובס כי מירילשווילי מכר את החזקתו ב־VK לקרן United Capital Partners; הדיווח הדגיש כי UCP אישרה את העסקה אך לא נקבה במספרים. מקורות: גלובס, 18.4.2013 - מכירת ההחזקה ב־VK, רוטשטיין נדל"ן/מאיה, 27.9.2023, Observer, אוקטובר 2011 - Vaizra ו־VK.
- כניסה מוקדמת לעסקים בישראל: כבר לפני חשיפתו כבעלי ערוץ תקשורת, מירילשווילי החל להופיע בדיווחים עסקיים בישראל: באפריל 2014 דווח כי רכש שליטה ברוטשטיין נדל"ן בכ־67 מיליון שקל; בפרופיל חב"ד/מקור כלכלי מ־2017 הוזכרו השקעותיו בבנייני משרדים בלוד וברוטשטיין. מקורות: גלובס, 16.4.2014 - רכישת השליטה ברוטשטיין, COL, 2017 - "מתי שאני רק יכול, אני לומד תורה".
- המעבר לחיים ציבוריים - ערוץ מורשת/20: בספטמבר 2012 דווח בגלובס כי קבוצת מירילשווילי הייתה היחידה שניגשה למכרז ערוץ המורשת; באוקטובר 2012 גלובס כינה אותו בכותרת "מארק צוקרברג הרוסי" על רקע VK וההתמודדות על הערוץ. בינואר 2014 אישרה מועצת הכבלים והלוויין לערוץ היהודי־ישראלי לשדר באפיק 20; בהודעת הערוץ צוטט: "אנו מודים למועצת הכבלים והלוויין שהכירה במטרתנו וחובתנו לשמש ערוץ הפונה לקהלים רחבים..." - כלכליסט, ינואר 2014. מקורות: גלובס, 10.9.2012 - הקבוצה היחידה במכרז, גלובס, 1.10.2012 - "מארק צוקרברג הרוסי", כלכליסט, 23.1.2014 - אישור אפיק 20.
- קשרים פוליטיים מוקדמים וזיהוי ימני: עד שלב ערוץ 20 לא נמצאו התבטאויות אידיאולוגיות מוקדמות ישירות ומפורטות של יצחק מירילשווילי עצמו; הזיהוי הציבורי נבנה בעיקר דרך הבעלות בערוץ 20, שתואר ב־2015 ב־N12 כ"ערוץ אקטואליה... מזוהה עם הימין". ברקע המשפחתי־פוליטי, בדצמבר 2014 דיווח כלכליסט כי מיכאל מירילשווילי היה מתורמי זאב אלקין בפריימריז בליכוד; N12 הזכיר את משפחת מירילשווילי במסגרת "המיליונרים שעומדים מאחורי חברי הכנסת". מקורות: N12, 2015 - המיליונרים שעומדים מאחורי חברי הכנסת, כלכליסט, 12.12.2014 - תומכי אלקין, העין השביעית, 2016 - בעל השליטה בערוץ 20.
2. ציוני דרך בולטים במעשים משמעותיים וביצועיים
מייסד-שותף ומשקיע ב־VKontakte/VK, רוסיה - 2006–אפריל 2013: מירילשווילי נמנה עם מייסדי VKontakte, לצד פאבל דורוב ולב לבייב; באפריל 2013 דווח כי הוא ולבייב מכרו את אחזקותיהם ל־United Capital Partners, בעסקה שבה UCP רכשה 48% מ־VK Globes English, אפריל 2013 Interfax, אפריל 2013.
- לפי גלובס בעברית, מכירת החזקתו של מירילשווילי בוצעה בשווי חברה גבוה מהערכת Renaissance Capital של 1.5 מיליארד דולר לעסקאות קודמות גלובס, אפריל 2013.
- המשמעות הביצועית: אקזיט בינלאומי שהפך אותו לשחקן הון מרכזי בישראל; הביקורת סביב העסקה לא הופנתה אליו בישראל בעיקרה, אך ברוסיה לוותה העסקה במאבקי שליטה ב־VK ובשאלות על עתיד עצמאות החברה מול בעלי הון וגופים מקורבים לשלטון The Moscow Times, אפריל 2013.
- משקיע בתשתיות, אנרגיה, נדל״ן והייטק בישראל - מ־2014 ואילך: בדצמבר 2014 דווח כי גופים מוסדיים, בהם אלטשולר שחם, הפניקס ועמיתים, העמידו לקרן יסודות של מירילשווילי הלוואה פרטית של 80 מיליון שקל; באותה כתבה פורטו החזקות בישראל, ובהן כיתאים, פלאריום גלובל ויהלומי חושן ארגמן כלכליסט, דצמבר 2014.
- במאי 2017 תיאר כלכליסט את פעילות האב והבן בתחומי נדל״ן, יהלומים, אנרגיה ומשחקי רשת, וציין בין היתר החזקה של 35% בפלאריום גלובל, שהעסיקה כ־180 עובדים כלכליסט, מאי 2017. ביקורת ציבורית נקשרה באותו דיווח לתרומות של לפחות 1.75 מיליון שקל לעמותות הקשורות ליפה דרעי, על רקע חקירת אריה דרעי כלכליסט, מאי 2017.
- בעל שליטה ברוטשטיין נדל״ן - מ־2014 ואילך: מירילשווילי נכנס לשליטה ברוטשטיין ב־2014; בינואר 2022 דווח כי מכירת קרקע בלוד לחברה הציבורית תמורת 275 מיליון שקל יצרה לו רווח משמעותי על הנייר, וכי השקעתו במניות רוטשטיין הניבה לו תשואה של עד פי 5 גלובס, ינואר 2022. ביוני 2024 פורסם כי ניסה להעביר לרוטשטיין עסקת קרקעות בהרצליה בכ־489–500 מיליון שקל, אך ועדה בלתי תלויה דחתה את ההצעה. ביוני 2025 דווח כי רשות ניירות ערך תממן חלק מתביעה נגזרת נגד מירילשווילי, לאחר שהוועדה קבעה כי המחיר “עולה על מחיר השוק באופן משמעותי” כלכליסט, יוני 2025.
- בעלים ומממן של ערוץ 20 / עכשיו 14 - אוגוסט 2013–יולי 2026: באוגוסט 2013 קיבלה קבוצת “ערוץ יהודי ישראלי” רישיון לערוץ מורשת; מירילשווילי הוגדר המשקיע העיקרי, והערוץ התחייב להשקעות תוכן מקומיות מ־5.7 מיליון שקל בשנה הראשונה ועד 9 מיליון שקל בשנה הרביעית גלובס, אוגוסט 2013 כלכליסט, אוגוסט 2013.
- ביוני 2014 הערוץ עלה לאוויר כערוץ מורשת; ב־2015 קבעה מועצת הכבלים כי יש לבחון את עמידתו במחויבויות הרישיון, כולל הגבלת תכנים שאינם מורשת משרד התקשורת, אוקטובר 2015.
- בינואר 2021 זכה ערוץ 20 באפיק 14 לאחר שהציע 5 מיליון שקל, פי 5 מערוץ 24, ובנובמבר 2021 הושק מחדש כ“עכשיו 14” גלובס, ינואר 2021 ערוץ 14, נובמבר 2021.
- קבוצת תקשורת ימנית וחרדית - ערוץ 14, 0404, רדיו קול חי וערוץ הכלכלה 10 - מ־2020 ואילך: בספטמבר 2020 דווח כי מירילשווילי החזיק גם בערוץ 20 וגם באתר 0404, וכי הרשות השנייה נתנה רוח גבית למיזוג קבוצות שהתמודדו על רדיו קול חי גלובס, ספטמבר 2020.
- בפברואר 2024 תבעו שותפים חרדים ברדיו קול חי 5 מיליון שקל וטענו כי מירילשווילי גרף הכנסות ורתם את התחנה לצרכיו הפוליטיים; אנשיו דחו את הטענות העין השביעית, פברואר 2024.
- במאי 2025 דווח כי רכש את יתרת 20% המניות בקול חי בכ־4 מיליון שקל וישלוט בתחנה באופן מלא ערוץ 7, מאי 2025.
- במאי 2026 דווח כי ערן טיפנברון מונה למנכ״ל ועורך ראשי של ערוץ הכלכלה 10, הפועל תחת בעלי ערוץ 14, וכי מירילשווילי מחזיק גם בקול חי, 0404 ו־Mignews וואלה ברנז׳ה, מאי 2026.
- העין השביעית דיווח בדצמבר 2024 כי רכישת זמן האוויר הממשלתי בערוץ 14 זינקה לאחר חזרת נתניהו לשלטון, וציטט את ניר חפץ שאמר בחקירתו: “אני זוכר פגישה אחת בבלפור... שעסקה בצורך לתת רוח גבית לערוץ 20” העין השביעית, דצמבר 2024.
3. קשרים לפוליטיקאים, מינויים ומנגנוני כוח
- מוקד הכוח המרכזי של מירילשווילי הוא בעלות תקשורתית, לא תפקיד ציבורי. ערוץ 14/20 הוקם ב־2014 בידי יצחק מירילשווילי, ובהמשך תואר כערוץ בעל קו שמרני־ימני; לפי כלכליסט, לצד ערוץ 14 הוא מחזיק גם ב־0404 וברדיו קול חי, וקשרי משפחת מירילשווילי כוללים פוליטיקאים מימין כגון יולי אדלשטיין, אביגדור ליברמן ואריה דרעי; עוד דווח כי האב והבן נחקרו בעבר בלהב 433 במסגרת חקירה שנוהלה נגד דרעי בחשד לקבלת טובות הנאה מקור ראשון, ינואר 2022, כלכליסט, יולי 2024. (makorrishon.co.il)
- הציר נתניהו–ערוץ 20/14: ב־ינואר 2022 פרסם “העין השביעית” כי חומרי תיקי נתניהו כוללים עדויות על סיוע רגולטורי לערוץ 20; ניר חפץ תיאר פגישה בבלפור שבה שלמה פילבר ונתניהו “חילקו ביניהם גזרות, מי מסייע לערוץ 20 באיזה עניין” העין השביעית, ינואר 2022.
- ב־2017–2018 הוביל ח”כ יואב קיש הליך חקיקה מזורז שנתן הקלות לערוצים ייעודיים ובהם ערוץ 20 גלובס, אוגוסט 2018, ובאתר הכנסת תועד כי הוועדה בראשות קיש הכינה את תיקון חוק התקשורת לקריאה שנייה ושלישית כנסת, ינואר 2018. (the7eye.org.il)
- חקיקה והטבות רגולטוריות: ביולי 2024 דווח כי משרד התקשורת בראשות שלמה קרעי קידם הארכת רישיון “ערוץ זעיר”, המאפשרת למירילשווילי להמשיך להחזיק בערוץ בבעלות מלאה ולקבל פטורים מחברת חדשות נפרדת, הפקות מקור ודמי רישיון כלכליסט, 07.07.2024.
- התערבות רגולטורית ואכיפה: ביולי 2026 קנסה הרשות השנייה את ערוץ 14 ב־75 אלף שקל לאחר שסירב למסור דוחות הכנסות לשנת 2025; ורד עזרא מהרשות כתבה כי עיכוב הנתונים עלול לאפשר לגוף שידור ליהנות מפטורים שלא כדין N12, יולי 2026. באותו חודש דווח כי ח”כ שלי טל־מירון פנתה ליועמ”שית נגד תקנות דמי רישיון של קרעי וטענה ל“רגולציה פרסונלית” לטובת הערוץ כלכליסט, 02.07.2026. (mako.co.il)
- קול חי והשותפים החרדים: ב־2024 תבעו השותפים החרדים ברדיו קול חי - אלי פלאי, יוסי אליטוב, עידו מור ואחרים - את מירילשווילי ב־5 מיליון שקל, וטענו כי חברה משותפת בראשות השרה לשעבר דליה איציק שימשה בפועל חזית שלו בלבד; אנשיו דחו את הטענות העין השביעית, מאי 2024. במאי 2025 רכש מירילשווילי את יתרת 20% ממניות קול חי מקבוצת המיעוט בעסקה שאושרה בידי הרשות השנייה, ובכך עבר לשליטה מלאה בתחנה ערוץ 7, 20.05.2025. (the7eye.org.il)
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 1. “Приверженность традиции своего народа” - תרגום: “נאמנות למסורת של העם שלך”. תאריך: 1 באוגוסט 2018. פלטפורמה:Еврейский журнал, כתבה/שולחן עגול: “Бизнесмены уповают на Всевышнего”. הקשר: מירילשוילי נשאל כיצד שותפים עסקיים מתייחסים לאורח חיים יהודי־דתי; זו אמירה ישירה שלו על דת, עסקים וזהות יהודית. מקור הציטוט - Еврейский журнал ; רקע על מירילשוילי וערוץ 14 - המכלול
- 2. “Все, что у нас есть, – от Всевышнего” - תרגום: “כל מה שיש לנו - מהקב״ה”. תאריך: 1 באוגוסט 2018. פלטפורמה:Еврейский журнал, “Бизнесмены уповают на Всевышнего”. הקשר: מירילשוילי נשאל על כיבוד הורים; התשובה מציבה תפיסה דתית־אמונית כבסיס לזהות ולפעולה ציבורית־פילנתרופית. מקור הציטוט - Еврейский журнал ; רקע על פילנתרופיה, עסקים ותקשורת - מקור ראשון
- 3. “wildest expectations” - תרגום: “הציפיות הפרועות ביותר”. תאריך: 14 באפריל 2005. פלטפורמה: The Tufts Daily, “Tufts Poker Society holds successful first annual tournament”. הקשר: לפי הכתבה, מירילשוילי אמר שהצלחת האירוע עלתה על הציפיות; הציטוט אינו פוליטי, אך משקף הופעה פומבית מוקדמת שלו בהקשר ארגוני־ניהולי. מקור הציטוט - The Tufts Daily ; רקע על הקמת VK - ויקיפדיה אנגלית
- 4. “אני בעלים של מספר חברות בארץ ובחו״ל” - תאריך: 2 בדצמבר 2024; הדיווח פורסם במסגרת מסמכי אסיפה שנתית. פלטפורמה: מאיה/הבורסה לניירות ערך, “רוטשטיין נדל״ן - הצהרות דירקטורים לאסיפה השנתית”. הקשר: הצהרה חתומה של מירילשוילי כדירקטור בחברה ציבורית; הציטוט חשוב לארכיון משום שהוא קושר במישרין בין הדמות לבין פעילות עסקית בישראל ובעולם. מקור הציטוט - מאיה, PDF ; רקע על רוטשטיין ועסקת קרקעות - גלובס
- 5. “אני מודע לכל הוראות החוק” - תאריך: 2 בדצמבר 2024. פלטפורמה: מאיה/הבורסה, “רוטשטיין נדל״ן - הצהרות דירקטורים לאסיפה השנתית”. הקשר: הצהרה משפטית־תאגידית של מירילשוילי ביחס לכהונתו כדירקטור; רלוונטית לבדיקת ממשל תאגידי והפרדה בין פעילות ציבורית, עסקית ותקשורתית. מקור הציטוט - מאיה, PDF ; רקע על עסקים וקשרים פוליטיים - כלכליסט, “מי אתם האחים מירילשוילי”
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- תחקירי תקשורת על ערוץ 14 והקשר לנתניהו: ב־17.09.2024 פרסם חן אגרי ב"העין השביעית" דו"ח/תחקיר תחת הכותרת "ערוץ 14 הוא איום מסוג חדש על הדמוקרטיה הישראלית", ובו נטען כי הערוץ שבשליטת יצחק מירילשוילי פועל כ"כלי תעמולה פוליטי" המשרת את נתניהו וממשלותיו; הדו"ח מתעד שידורי כזב, הסתה ותיאוריות קשר לפי המחברים העין השביעית, 17.09.2024.
- באפריל 2024 פרסם "כלכליסט" את "כולם תוקעים בשופר", שתיאר את ערוץ 14 כפרויקט שנהנה מהקלות רגולטוריות ומליווי פוליטי מצד חברי כנסת בימין, וציין כי הערוץ הוקם ב־2014 על ידי מירילשוילי כלכליסט, אפריל 2024. .
- תחקירי כסף ציבורי, פרסום ממשלתי ומודל עסקי: ב־09.11.2024 פרסם איתמר ב"ז ב"שקוף" חשיפה שלפיה היקף הפרסום הממשלתי בערוץ 14 זינק אחרי חזרת נתניהו לשלטון, לצד טענה שהדבר מצטרף לחקיקה והטבות רגולטוריות בשווי עשרות מיליונים שקוף, 09.11.2024.
- ב־27.10.2025 פרסם ב"ז תחקיר המשך שלפיו שרי ליכוד הקפיצו את תקציבי הפרסום בערוץ 14 ביותר מ־500%, ובו גם פורטו אחזקות מירילשוילי בערוץ כלכלה, רדיו קול חי ו־0404 שקוף, 27.10.2025.
- הליכים משפטיים סביב ערוץ 14 והרגולציה: ב־15.08.2024 דיווחה "העין השביעית" כי הרשות השנייה תבעה את ערוץ 14 בגין חוב דמי הפצה בעידן פלוס, וכי הערוץ הגיש תביעה שכנגד בסך 5 מיליון שקל; לפי הדיווח, הרשות טענה ל"הפרת חוק שיטתית ועקבית", והערוץ טען שנגרמו לו נזקים מהתנהלות הרשות העין השביעית, 15.08.2024.
- ביולי 2026 דווח ב־N12 כי הרשות השנייה קנסה את ערוץ 14 ב־75 אלף שקל לאחר שסירב למסור דוחות הכנסות לשנת 2025, הדרושים לבדיקת מעמדו כ"ערוץ זעיר" N12, יולי 2026. במאי 2024 דווח על תביעה בסך 5 מיליון שקל של שותפים חרדים בתחנת רדיו קול חי נגד חברה של מירילשוילי, בטענות לגריפת הכנסות ורתימת התחנה לצרכים פוליטיים; מנגד, אנשיו דחו את הטענות העין השביעית, 27.05.2024.
- חקירות ועתירות בג"ץ הקשורות למירילשוילי או לערוץ: ב־31.05.2017 דיווח "גלובס" כי יצחק ומיכאל מירילשוילי נחקרו בפרשת דרעי בחשד להעברות כספים לעמותת "מפעלות שמחה" של יפה דרעי גלובס, 31.05.2017. ביולי 2017 דיווח N12 כי לפי תשובת המדינה לבג"ץ, יצחק מירילשוילי, אז בעל השליטה בערוץ 20, נחשד במתן שוחד והלבנת הון במסגרת אותה פרשה N12, יולי 2017. באותה שנה עתרה חדשות 2 לבג"ץ נגד זכיית ערוץ 20 במכרז להפעלת ערוץ הכנסת, בין היתר בשל חקירת מירילשוילי כלכליסט, יוני 2017; בג"ץ הוציא צו ביניים שמנע זמנית את המעבר לערוץ 20 ynet, 19.07.2017, ובהליך המאוחר על מכרז ערוץ הכנסת נדונו עתירות בעניין הרישיון והזוכה במכרז פסקדין, 19.07.2018.
- עתירות והליכים על הסתה ופייק ניוז בערוץ: בדצמבר 2023–2024 נוהלה עתירת מכון זולת וליאורה ניר נגד הרשות השנייה וערוץ 14, בטענה להפרות סדרתיות של הדין והרישיון; במועד הדיון בבג"ץ העתירה נמשכה וצפויה הייתה להימחק, וערוץ 14 טען שמדובר במהלך לסגירתו ynet, דצמבר 2023/2024. בפברואר 2025 פורסמה עתירה לבג"ץ שדרשה פתיחת חקירה פלילית נגד ערוץ 14 בחשד להסתה לרצח עם, אלימות וגזענות; העתירה ביקשה לבדוק גם אחריות בעלים, עורכים והנהלה, והוזכר בה כי מירילשוילי הוא בעל הערוץ העין השביעית, 2025, נוסח העתירה, פברואר 2025. בפברואר 2025 דווח גם על פנייה לפתיחה בחקירה פלילית נגד ערוץ 14 בחשד להסתה והמרדה נגד מערכת המשפט העין השביעית, 12.02.2025.
- .
- בספטמבר 2023 שידר רביב דרוקר ב"אזור בחירה" ברשת 13 תחקיר על מירילשוילי, ובו טען ש"מעט מאוד ידוע על הבעלים של ערוץ 14"; התחקיר ספג ביקורת ב"ישראל היום" וב־ice, כולל ציטוט של אריאלה שטרנבך: "זה לא תחקיר, זה קצת עלוב" ישראל היום, 05.09.2023, ice, ספטמבר 2023.
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - מערוץ מורשת לערוץ חדשות: לפני: בינואר 2016, ב"גלובס", דווח כי ברישיון המקורי דובר על "תוכניות אקטואליה בראי מורשת ישראל", וכי ערוץ 20 ביקש למחוק את המילים "בנושא מורשת ישראל"; באותו מסמך הוצע כי "בעל הרישיון יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים" גלובס, ינואר 2016. אחרי: בנובמבר 2021, עם המיתוג ל"עכשיו 14", דווח כי הערוץ "יהפוך לערוץ שישדר חדשות ואקטואליה לאורך שעות היום" הידברות, נובמבר 2021; נכון ליולי 2026 הוא מציג עצמו כ"ערוץ החדשות של ישראל" C14, יולי 2026.
- סתירה 2 - “גיוון תקשורתי” מול כלי אוהד לנתניהו: לפני: ב-3 בספטמבר 2019 נתניהו אמר כי "נלחם כמו אריה כדי להציל את ערוץ 20" ynet, ספטמבר 2019. אחרי: ביוני 2022 העיד שלמה פילבר במשפט נתניהו כי מטרת המהלך הייתה "לתת גיוון לעמדות של הימין, של נתניהו? נכון" ynet, יוני 2022; בוואלה צוטט פילבר: "היה חשוב לו שיהיו גופי תקשורת שאוהדים אותו" וואלה, יוני 2022.
- חנופה ונאמנות לנתניהו ומשפחתו: כבר ביולי 2017 נתניהו בחר לשבור שתיקה תקשורתית בערוץ 20, ובוואלה דווח כי אמר שהוא מתראיין שם כי "רוצה לענות על שאלות עד הסוף" וואלה, יולי 2017.
- במרץ 2017 שרה נתניהו התראיינה בערוץ 20 ואמרה: "מסקרים אותי באופן שוביניסטי מפלה" ערוץ 7, מרץ 2017. במאי 2018 פרסם ערוץ 20 מאמר דעה בכותרת "שי ניצן - שקרים, מניפולציות ותפירת תיקים" סביב תיקי נתניהו C14, מאי 2018.
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - ערוץ 14
- בעלות והקמה: לפי כלכליסט, ב־25.07.2024, ערוץ 14 הוקם ב־2014 על ידי יצחק מירילשווילי, תחילה כ“ערוץ המורשת” באפיק 20; לפי אותה כתבה, הערוץ הוגדר בהמשך כ“ערוץ זעיר”, מעמד שאיפשר לו בעלות מלאה של מירילשווילי ורגולציה מקלה ביחס לערוצים 12 ו־13, שבהם קיימות מגבלות בעלות וחובות מבניות על חברות החדשות כלכליסט, 25.07.2024.
- הכשרת החדשות והחקיקה: בינואר 2018 קודמה בכנסת אסדרה שאיפשרה לערוץ 20 לשדר חדשות; ב־31.01.2018 דיווח N12 כי החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית, ומערוץ 20 נמסר: “אנו מברכים את שר התקשורת... על תחילתה של מהפכה חשובה והכרחית לחיזוק חופש הביטוי והורדת רגולציה” N12, 31.01.2018.
- מעבר לאפיק 14: ב־13.01.2021 דיווח גלובס כי ערוץ 20, שבשליטת מירילשווילי, זכה במכרז הרשות השנייה לאפיק 14, לאחר שהציע לפי הפרסום 5 מיליון שקל - פי כמה מהמתחרות; הכתבה ציינה כי הערוץ “אינו מתיימר להסתיר את הנטייה הימנית הברורה שלו והתמיכה הבלתי מסויגת בראש הממשלה בנימין נתניהו” גלובס, 13.01.2021.
- עתירות וביקורת רגולטורית: ב־26.03.2024 פרסמה “העין השביעית” כי בעתירה של ניר ומכון זולת נגד הרשות השנייה וחברת “ערוץ יהודי ישראלי בע”מ” נטען שהערוץ מפר באופן שיטתי את הוראות הדין ותנאי הרישיון; הערוץ והרשות השנייה דחו את הטענות והגדירו את המהלך “מסע ציד מאורגן ויזום” העין השביעית, 26.03.2024.
- הטבות ורגולציה 2026: ב־24.05.2026 דיווח N12 כי שר התקשורת שלמה קרעי קידם שינוי בחוק השידורים שלפי הפרסום מעניק לערוץ 14 ולבעליו, מירילשווילי, הטבות רגולטוריות בשווי שעשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים; בערוץ 14 הכחישו וטענו: “מדובר בפייק ניוז מוחלט” N12, 24.05.2026.
- שקיפות ודוחות הכנסה: ב־05.07.2026 דיווח “כיכר השבת” כי הרשות השנייה הטילה קנס של 75 אלף שקל על ערוץ 14, לאחר שלפי הדיווח הערוץ לא העביר נתוני הכנסות מלאים לשנת 2025; הרקע היה בדיקת השאלה אם הערוץ עדיין עומד בהגדרת “ערוץ זעיר” הנהנה מהקלות כיכר השבת, 05.07.2026.
- מיצוב תקשורתי־פוליטי: ב־25.07.2024 תיאר כלכליסט את ערוץ 14 כערוץ שהפך ל“פרויקט חייהם של הח”כים בימין”, וציין כי בשנים האחרונות הוא נעשה זירה מרכזית להעברת מסרים של ח”כים ושרים מהליכוד; ממצא זה רלוונטי למירילשווילי כבעל השליטה בערוץ כלכליסט, 25.07.2024.
- רפורמה משפטית ומימון עסקי: ב־20.07.2023 פרסם “ספונסר” ביקורת על כך שגופים מוסדיים העמידו מימון לבעלים של ערוץ 14 בזמן שהערוץ מזוהה עם תמיכה ברפורמה המשפטית; הכתבה קשרה בין פעילותו העסקית של מירילשווילי בנדל”ן לבין המסרים הפוליטיים של הערוץ שבבעלותו ספונסר, 20.07.2023.
- דת, חב”ד וחרדים: ב־22.09.2025 כתב כלכליסט כי מירילשווילי מחזיק מלבד ערוץ 14 גם ברדיו קול חי, תחנת רדיו הפונה לציבור החרדי־דתי; הכתבה קישרה בין אחזקות המדיה שלו לבין השפעה על דעת הקהל בישראל כלכליסט, 22.09.2025.
7.2 - לנתניהו
- השקת האפיק עם נתניהו: ב־29.11.2021 דיווח mako כי ערוץ 20 הפך לערוץ 14 ופתח את שידוריו באפיק החדש בראיון עם יו”ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו; לפי הכתבה, נתניהו פרסם לפני השידור פוסטים שתמכו בערוץ וכתב “עכשיו 14” mako/NEXTER, 29.11.2021.
- טענות לסיוע מצד נתניהו: ב־10.11.2024 פרסמה “העין השביעית” כי עד המדינה ניר חפץ אמר בחקירתו: “אני זוכר פגישה אחת בבלפור... שעסקה בצורך לתת רוח גבית לערוץ 20”; לפי הפרסום, חפץ טען שנתניהו ושלמה פילבר דנו בסיוע לערוץ של מירילשווילי בהכשרת שידורי החדשות ובהפחתת מגבלות המורשת העין השביעית, 10.11.2024.
- פרסום ממשלתי אחרי חזרת נתניהו: באותה כתבה מ־10.11.2024 דווח כי לאחר חזרת נתניהו לשלטון נרשמה קפיצה ברכישת זמן פרסום ממשלתי בערוץ 14, וכי הזינוק החל ביולי 2023; הכתבה ציינה כי באוקטובר 2023, אחרי טבח 7 באוקטובר, משרד ראש הממשלה החל לפרסם בערוץ 14 באופן רצוף למשך שלושה חודשים העין השביעית, 10.11.2024.
- משפחת מירילשווילי ונתניהו: ב־19.09.2024 פרסמה “העין השביעית” תצהיר משפטי שבו נטען כי מיכאל מירילשווילי, אביו של יצחק, היה מקורב לנתניהו וכי ערוץ 14 שימש רכיב בניסיון לרכוש השפעה ציבורית; מירילשווילי האב מכחיש קשר לערוץ וטען בראיון קודם: “אני לא משפיע על כלום” העין השביעית, 19.09.2024.
- יריבים פוליטיים ורמטכ”לים לשעבר: ב־10.12.2025 דיווח N12 כי גדי איזנקוט, רמטכ”ל לשעבר ויו”ר מפלגת “ישר”, תבע את ערוץ 14 והפרשן נועם אמיר על סך מיליון שקל בגין פרסומים שלטענתו היו כוזבים; בכתב התביעה צוטט כי הערוץ “לקח על עצמו כמשימה לסכל כל מי שנתפס בעיניו כאיום פוליטי על הממשלה המכהנת ובעיקר על העומד בראשה” N12, 10.12.2025.
7.4 - בעולם
- VK ורוסיה: בפרופיל של “מקור ראשון” מ־06.07.2026 נכתב כי מירילשווילי עשה את האקזיט הגדול שלו במכירת מניותיו ב־Vkontakte.ru, הרשת החברתית הרוסית, וכי מכירת יתרת האחזקות הוערכה ביותר ממיליארד דולר; הפרופיל מציין גם את מעבר המשפחה מרוסיה לישראל באמצע שנות ה־90 מקור ראשון, 06.07.2026.
- מכירת VK ל־UCP: ב־17.04.2013 דיווח Interfax כי קרן United Capital Partners רכשה 48% מ־Vkontakte ממייסדיה, ובהם Vyacheslav/Yitzchak Mirilashvili ולב לבייב; זהו המקור הישיר לעסקה שביססה את הונו הבינלאומי של מירילשווילי Interfax, 17.04.2013.
- Ostrovok ו־Vaizra Capital: ב־18.06.2014 דיווח TechCrunch כי חברת הזמנת המלונות הרוסית Ostrovok גייסה 12 מיליון דולר בסבב שהובילה Vaizra Capital Russia, קרן הנתמכת על ידי מירילשווילי ולב לבייב, ממייסדי VK; לפי הדיווח, ההון נועד להרחבת פעילות החברה מחוץ לרוסיה TechCrunch, 18.06.2014.
- פלאריום ואוסטרליה: ב־10.08.2017 דיווח גלובס כי חברת המשחקים הישראלית פלאריום נמכרה לאריסטוקרט האוסטרלית ב־500 מיליון דולר; מירילשווילי הוזכר כבעל עניין משמעותי בחברה, עם החזקה ישירה של כ־20% ועוד החזקה דרך חברת קו”ף דלת גלובס, 10.08.2017.
- אחזקות בארה”ב ובבריטניה: במסמך בורסאי שעלה למאיה וצוטט בפרופיל עסקי של Viatcheslav Mirilashvili נכתב כי משנת 2009 הוא מייסד ודירקטור בחברות Kitaim Real Estate Investments ו־Noga Real Estate, המחזיקות נדל”ן מסחרי בארה”ב, ישראל ובריטניה; עוד נכתב כי מ־2010 הוא מייסד ודירקטור ב־Vaizra Ventures, המחזיקה חברות היי־טק בארה”ב ובישראל מאיה/הבורסה, מסמך פרופיל עסקי.