דניאלה וייס

דניאלה וייס - האמא של מיליון סמוטריצ'ים
גיליון ציונים

המערכת הישראלית תמיד מופתעת. "איך היא נכנסה לעזה?" שואלים בצה"ל בפליאה מדומה. איך? עם חיוך, סנדלים, ותרומה עמותתית של שישה מיליון שקל. היא לא צריכה אישור מהש"ג, היא קנתה את הש"ג.

כשהצבא אומר ש"הכניסה לא אושרה בצירים המקובלים", דניאלה בוודאי צוחקת. היא מעולם לא נסעה בצירים המקובלים. היא זו שסוללת אותם, עוקף עוקף עוקף, עד שהצבא מוצא את עצמו מאבטח לה את האספרסו בנצרים.

״אמא של נוער הגבעות" לא מכינה להם סנדוויצ'ים לבית הספר. היא מכינה להם מאחזים על אדמות פלסטיניות. אמהות אחרות דואגות שהילד ישים סוודר. דניאלה דואגת שהוא ישים אוהל.

היא לא פוליטיקאית, היא קבלן ביצוע של ריבונו של עולם. וכמו כל קבלן טוב בישראל, היא עובדת בלי היתרים, מצפצפת על הפקחים, ובסוף המדינה עוד משלמת לה פיצויים על העיכובים בבנייה.

בגיל שבו אנשים עושים מנוי מוזל לקאמרי והולכים לסדנאות פילאטיס, דניאלה מתכננת שישה גרעיני נח״ל לעזה. זה כמו קורס העשרה לגיל השלישי, רק עם סנקציות בינלאומיות ופוטנציאל למלחמת עולם.

היא הציבה קראוון. הצבא פינה. היא הציבה שניים. המשטרה באה. היא הציבה שישה גרעיני התיישבות בציר נצרים. למדינה פשוט נגמר המקום בטופס של הדו"ח, אז היא ויתרה והלכה הביתה.

מפעל התנחלות בלתי חוקי של אישה אחת. בלי להיות שרה בממשלה, בלי חוקרים, בלי גבולות בינלאומיים. בסוף היום, כשהיא יושבת במרפסת בקדומים ומעשנת, אפשר כמעט לשמוע את המדינה כולה משתעלת מהעשן שלה.

הארכיון לא שוכח
מסרבת לגנות אלימות יהודית↙
אחרי שמתנחלים הציתו בתים ורכבים בחווארה, וייס סירבה לגנות אותם: "להפסיק מה? אנחנו מגינים על חיי יהודים".
Ynet
מתעלמת מהחוק↙
וייס תיארה את השיטה בגלוי: נכנסים לשטח, מציבים משפחות ומבנים - ואז מקשים על המדינה לפנות. כעת היא מקדמת באותה דרך גרעיני התיישבות בתוך רצועת עזה.
כיפה
גורמת נזק בינלאומי↙
האיחוד האירופי הטיל סנקציות על וייס ועל תנועת נחלה, שהיא ממייסדיה ועומדת בראשה, בטענה לתמיכה בפעילות שתורמת לאלימות, לעקירה כפויה ולהפקעת רכוש של פלסטינים.
מאקו
האמא של נוער הגבעות

דניאלה וייס היא מפעל של אישה אחת כבר יותר מ-50 שנה. מפעל של התנחלויות, מאחזים וכיבוש חבלי מולדת. היא לא מחויבת למשמעת סיעתית, קואליציונית או שום דבר דומה, שום גבול בינלאומי או חוק לא עומדים בדרכה. קנדה, בריטניה והאיחוד האירופי הטילו עליה ועל תנועת נחלה שורה של סנקציות.

  • דניאלה וייס נחשבת לאמא של ״נוער הגבעות״.
  • כיהנה כמזכ״לית תנועת גוש אמונים 1984-1988, כראש מועצת קדומים 1996-2007.
  • דניאלה וייס הקימה את "תנועת נחלה" ביחד עם הרב משה לוינגר ("מחדש ההתיישבות היהודית בחברון") אחרי ההתנתקות כדי לחזק את מפעל ההתנחלויות.
  • סירבה לגנות את הפורעים היהודים בחווארה אחרי רצח האחים יגל, ואמרה שהם בסך הכול מגינים על חיי יהודים.
  • עומדת בראש תנועה לחידוש ההתנחלויות ברצועת עזה, ואף ערכה סיור ברצועה כדי לאתר נקודות להקמת התנחלויות.
  • דניאלה וייס היא אישה אמידה, וביחד עם בעלה, הם בעלים של בתים במקומות נחשבים בעיר תל אביב, בין השאר ברחוב ביאליק, ובכיכר המדינה.
  • דניאלה וייס היא מפעל התנחלות של אישה אחת כבר יותר מ-50 שנה. בלי להיות חברת כנסת, שרה בממשלה, או מנכ״לית משרד ממשלתי.

“אנחנו המתנחלים, יש לנו שיטות”. המשפט הזה, שתועד בתחקיר “זמן אמת” על מנגנון החזרה לעזה, איננו פליטת פה. הוא תקציר חיים. דניאלה וייס אמרה אותו כמו שאומרים עובדה מנהלתית. לא חזון. לא חלום. שיטה. נכנסים כשאפשר. בונים כשניתן. דוחפים את המדינה עד שהיא רצה אחריך עם טפסים, חיילים, פשרות ויועצים משפטיים. כך לפחות תואר המנגנון בתחקיר: “ברגע שאפשר להיכנס - נכנסים” כיפה, 25.11.2024.

וייס נולדה כדניאלה מינץ ב־1945. בת למשפחה עם שורשים בלח"י, תלמידה בבני־ברק, סטודנטית בבר־אילן, ובהמשך אחת הדמויות הוותיקות, הנוקשות, הנחושות והאופרטיביות ביותר במפעל ההתנחלויות המכלול - דניאלה וייס. בשנת 1974, כשהיא בת 29, עזבה את רמת־גן והצטרפה לגרעין אלון מורה של גוש אמונים ynet, 14.02.2007. משם הגיעו סבסטיה, קדום וקדומים. הייתה אחת ממייסדי התנחלות קדומים, וכיהנה שנים כראש מזכירות ההתנחלות. אתר קדומים - סיפור ההתיישבות.

אבל הביוגרפיה האישית היא רק הקליפה. הסיפור האמיתי הוא המנגנון. גוש אמונים הפך את ההתיישבות לכלי לחץ. וייס הפכה את כלי הלחץ לאורח חיים. וייס כיהנה כמזכ"לית גוש אמונים בשנים 1984–1988 אתר נחלה - Our Team. אלה לא היו שנים של סמינרים רגועים על ציונות. אלה היו שנים של חיכוך ישיר עם צה"ל, משטרה, ממשלה ובית משפט. תמיד באותו כיוון. עוד גבעה. עוד נקודה. עוד בדיקה של גבול האכיפה.

ב־1987 הגיע “ליל הבקבוקים” בקלקיליה. אחרי פיגוע בקבוק תבערה, דיווח JTA כי עשרות מתנחלים נכנסו לקלקיליה בהובלת פעילי גוש אמונים, וכי וייס נחקרה במשטרה וסירבה לשתף פעולה JTA, 08.05.1987. ב־Los Angeles Times יוחסה לה הקריאה “Make a mess, noise” Los Angeles Times, 9.5.1987. המשפט הזה חשוב. לא בגלל האנגלית. בגלל התמצית. לעשות בלגן. לעשות רעש. אחר כך יבואו ההסברים.

כראש מועצת קדומים, בין 1996 ל־2007, וייס כבר לא הייתה רק פעילת שטח. היא הייתה שלטון מקומי. אבל גם שם הקו לא התרכך. ב־2005 דווח כי בית משפט הגביל את תנועתה אחרי כתב אישום על תקיפת שוטרות בעת פינוי בני נוער ממאחז ליד קדומים, אך התיר לה להמשיך לנהל את המועצה ערוץ 7, 1.11.2005.

גם בתוך מפעל ההתנחלות היו מי שהבינו שהשיטה הזו עולה ביוקר. דני דיין, אז יו"ר מועצת יש"ע, אמר ב־2008 כי “דניאלה וייס ושכמותה הפכו לסכנה אסטרטגית לאחיזתנו ביהודה ושומרון” ynet, דצמבר 2008.

וייס לא נבהלה. להפך. היא אימצה את הדימוי. “אני מאוד גאה בנוער המאחזים”, אמרה לערוץ 7 ב־2010, שם כונתה “אם נוער הגבעות” ערוץ 7, 31.5.2010. שנתיים אחר כך, סביב הריסת מבני המאחז עוז ציון, היא ניסחה את סדר העדיפויות שלה בלי נימוס מיותר: “תג מחיר” פחות מפחיד את הממשלה, אמרה; “בנייה מסיבית כן מפחידה אותם” ynet, חוזר חלילה: מבני המאחז עוז ציון נהרסו. הנה שוב השיטה. לא ויכוח. עובדות בשטח. ואם אפשר, הרבה מהן.

נחלה, שהוקמה ב־2005 בידי הרב משה לוינגר ווייס, היא גוש אמונים בלי הנוסטלגיה. באביתר היא הייתה חלק ממגעים סביב מתווה פינוי־הסדרה מקור ראשון, 14.7.2021. ביולי 2022, במהלך מבצע להקמת נקודות התנחלות חדשות, דווח על הקמה ופינוי מהיר של כמה מאחזים; וייס אמרה: “We have only just begun” Jerusalem Post, 21.7.2022. שוב אין כאן סאבטקסט. זו הצהרת פעולה.

ואז באה חווארה. בפברואר 2023, אחרי רצח האחים הלל מנחם ויגל יעקב יניב, נכנסו מתנחלים לעיירה הפלסטינית והציתו בתים ורכבים. וייס נשאלה אם תגנה. היא לא הסתבכה. היא פשוט סירבה. “אין לי מילה ואין לי רבע מילה”, אמרה. “אני אקרא לאנשים להפסיק? להפסיק מה? אנחנו מגינים על חיי יהודים” ynet, דניאלה וייס על הפרעות בחווארה.

באותו ראיון אמרה גם: “אנחנו לא צריכים כאן את הצבא... אנחנו יכולים לדאוג לעצמנו”. מדינה? צבא? חוק? רק כשהם משרתים את הכיוון הנכון.

המבט הרחב מטריד יותר מהדמות. כי וייס כבר מזמן אינה שוליים שמדברים לעצמם. היא ציר. סביבו נעים ״נערי גבעות״, ״גרעיני התיישבות״, רבנים, שרים, ח"כים, תורמים וכנסים. אחרי 7 באוקטובר היא הרחיבה את המפה לעזה. בכנס “חוזרים לעזה” בינואר 2024 השתתפו יותר מאלף בני אדם וגם שרים ynet, 28.1.2024. ביוני 2024 הציגה וייס שישה ״גרעיני התיישבות״ לעזה, כ־600 משפחות וכ־2,500 נפש ערוץ 7, יוני 2024. בדצמבר 2023 כבר אמרה באולפן ערוץ 7 כי 7 באוקטובר הוא “ציון דרך בסיום הנוכחות הערבית בחבל עזה”, והוסיפה: “ערבים לא יהיו יותר בעזה” ערוץ 7, לחזור להתיישב בעזה.

בראיון ל־The New Yorker היא הייתה חדה אף יותר. גבולות המולדת היהודית, אמרה, הם “the Euphrates in the east and the Nile in the southwest”.

על פלסטינים ביהודה ושומרון אמרה: “They will never get this right” ביחס להשתתפות בבחירות לכנסת.

על מטרת המאחזים אמרה: “We want to close the option for a Palestinian state”. ולאן ילכו פלסטינים מעזה? “To Sinai, to Egypt, to Turkey” The New Yorker, The Extreme Ambitions of West Bank Settlers. אין כאן בלבול. יש מפה. יש אוכלוסייה. ויש תוכנית.

המערכת הישראלית מעמידה פנים שהיא מופתעת בכל פעם מחדש. ואז מגיע דיווח על כניסה אפשרית שלה לעזה. וייס אמרה ב־N12 שנכנסה לרצועה; דובר צה"ל מסר כי “כניסתה של דניאלה וייס לרצועת עזה לא מוכרת ולא אושרה בצירים המקובלים” N12, דצמבר 2024. שאילתה בכנסת טענה כי נכנסה ב־13 בנובמבר 2024 כדי לבחון שישה מיקומים בציר נצרים כנסת, שאילתה 2456. במקביל, תחקיר “שומרים” חשף תרומה ייעודית של כ־6.68 מיליון שקל לעמותה שבאמצעותה פועלת נחלה לקידום התיישבות יהודית בעזה שומרים, 16.1.2025.

בחוץ כבר הפסיקו להתפעל מהשיטה והתחילו לחתום על צווים. קנדה הטילה סנקציות על וייס וגופים נוספים ביוני 2024 ממשלת קנדה, 27.6.2024. בריטניה הטילה עליה ועל נחלה סנקציות במאי 2025 GOV.UK, 20.5.2025. ב־28 במאי 2026 הוסיף האיחוד האירופי את דניאלה וייס ואת תנועת נחלה לרשימת הסנקציות שלו EUR-Lex, 28.5.2026.

דניאלה וייס אמנם הקימה את בית משפחתה בהתנחלות קדומים בשטחים, אבל היא ובעלה הם בעלים של נדל״ן מניב במקומות נחשבים בתל אביב - בכיכר המדינה גלובס, גלובס וברחוב ביאליק גלובס. יש מי שיראה כאן פער, ואולי אפילו סתירה; כיצד יכולה וייס להקדיש את חייה להובלת האידיאולוגיה שהיא מאמינה בה, בלי לדאוג לפרנסתה? אחרים יראו בכך דווקא מודל מוצלח: את הממון שהיא גובה בתל אביב החילונית־ליברלית, היא משקיעה בתנועה אידיאולוגית ימנית, מתנחלית וסיפוחיסטית.

לדניאלה וייס היה, אמנם, רומן קצר עם הפוליטיקה הפרלמנטרית, כשניסתה לרוץ לכנסת במפלגה שלא עברה את אחוז החסימה. אבל אין ספק שהמשקל הסגולי שלה מחוץ לכנסת גדול פי כמה. במשך יותר מחמישה עשורים היא מובילה, בונה, מנהיגה, את חוד החנית של תנועת ההתנחלויות. פורצת גבולות, חוקים, איסורים, צווים, נורמות, קונבנציות ותפיסות עולם. בלי צורך להתיישר לפי שום תקנון, צו ציבורי, משמעת סיעתית או קואליציונית, צו תנועתי כזה או אחר. דניאלה וייס היא מפעל התנחלות של אישה אחת, נחושה, מאמינה, אידיאולוגית, וחסרת גבולות.