שלמה קרעי

הבאבא קרעי
מתחת לאפס

שלמה קרעי טען ש״עבד כי ימלוך״ זה 206 ולכן זה אביחי מנדלבליט. ובכלל, הוא מרבה לבסס מדיניות על משחק חשבון של כיתה ד׳. אם היה מחשב גימטריה על עצמו, היה מגלה ששלמה קרעי בגימטריה יוצא ״פדיחה״.

שלמה קרעי אמר לטייסים: ״נסתדר בלעדיכם, לכו לעזאזל״. האירוניה היא שאחד מאנשי צוות המטוס שמוביל את המדינה יושב גם קרעי והמדינה היא זאת שהולכת לעזאזל.

ההישג הכי גדול של קרעי כשר תקשורת הוא מתן הקלות לערוץ 14. שזה כמו ששר חינוך יחלק תעודות הצטיינות לילדים שלו.

שלמה קרעי רצה לסגור את התאגיד, להפריט את הרדיו הציבורי, להדיח את יו״ר הדואר, לבטל את בג״ץ, לשלוט ברייטינג, להשפיל טייסים ולהילחם ביועמ״שית. כשבודקים מה קרעי כן הצליח לעשות, התשובה היא לגרום לאנשים להתגעגע לשרים גרועים אחרים.

במקום לבטל את התאגיד ואת בג״צ יהיה יותר קל לכולנו אם נבטל את שלמה קרעי.

מבחינת שלמה קרעי כל מי שמתנגד למדיניות הממשלה הוא אויב או בוגד. הוא גם מסוגל להגיד שאפשר לבטל גם אזעקות במקומות שבהם אחוזי הצבעה נמוכים לליכוד, רק כי הוא יכול כנבחר ציבור.

הארכיון לא שוכח
אוויל
במהלך המחאה נגד המהפיכה המשפטית אמר למוחים "סרבנים, לכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם"
ynet
דביל
בשנת 2019 התבטא נגד מצעדי הגאווה ואמר "מצעדי גאווה הם דבר פסול לגמרי. זה נגד הטבע".
ynet
כסיל
בשנת 2024 טען "מי שתורתו אומנותו שומר עלינו יותר מאשר אנחנו עליו" בניסיון להכשיר השתמטות של חרדים מהצבא.
N12
מגעיל
בהקלטה שפורסמה במהלך 2024 טען קרעי שחברי הממשלה "יכולים גם לשנות את שיטת המשטר אם נרצה".
כאן
שלמה קרעי - הארכיטקטורה של הכאוס המאורגן

עם מינויו לשר התקשורת, הכריז שלמה קרעי שהוא מתכוון לעשות ״רפורמה״ בעולם התקשורת. ומאותו רגע פעל באופן אינטנסיבי כדי לפגוע, להחליש, להשתלט על מערכות חדשות ותקשורת שלא מצאו חן בעיניו, ולתגמל ערוצי חדשות של בעלי הון מקורבים לימין, ואנשי תקשורת שהפיצו את המסרים של הימין.

קרעי ידוע בהתבטאויות בוטות ומשתלחות במערכת המשפט ובמנגנוני אכיפת החוק, בעיקר ביועצת המשפטית לממשלה ובנשיא בית המשפט העליון.

  • שלמה קרעי גדל במושב זמרת, למשפחה של 17 ילדים ושני ילדי אמנה, לאב שהיה רב היישוב.
  • קרעי למד בישיבה החרדית ״כסא רחמים״ שבראשה עמד הרב מאזוז, אחד המשפיעים והקיצוניים באגף הפוליטי הימני.
  • קרעי התפקד לליכוד ב-2010 כדי לשנות ״את נתיב הספינה הכבדה״ ולא להיות במפלגת נישה.
  • קרעי מתנגד למצעדי הגאווה, והתנגד לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול בנושא אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה.
  • בתחילת דרכו בפוליטיקה הירבה להשתמש בגימטריה ככלי ניגוח פוליטי.
  • כשר תקשורת ניסה לפטר את מנכ״ל משרד הדואר, שהיה איש מקצוע טוב, אך נכשל במבחן בג״ץ.
  • גולת הכותרת של פעילותו של קרעי במשרד התקשורת הייתה ״חוק השידורים״ - חוק שקידם כאוס בעולם השידורים בישראל, וריסק את העיתונות המשודרת. בג״ץ הקפיא את כניסת החוק לתוקף.
  • קרעי משתלח בשפה בוטה ביועמ״שית, בג״ץ, מנגנוני אכיפת החוק, אנשי אופוזיציה, מתנגדי ההפיכה המשפטית, ״אחים לנשק״.

קרעי (1982) גדל במושב זמרת סמוך לנתיבות, למשפחה של 17 ילדים ושני ילדי אומנה. אביו היה רב היישוב. קרעי עדיין מתגורר בזמרת. הוא נשוי ואב לשבעה. בצעירותו למד בישיבה החרדית ״כסא רחמים״, שבראשה עמד הרב מאזוז, שאיתו פיתח קרעי קשר מיוחד והדוק (ערוץ 7).

כשקרעי הצעיר החליט להתפקד לליכוד ב-2010, אמר: ״אחד כמוני בליכוד יכול לשנות את נתיב הספינה הכבדה יותר מאשר מפלגה דתית שלמה. זה קל יותר כשזה לא בא ממפלגת נישה שנתפסת כסחטנית.״ (סרוגים).

הרב מאזוז נחשב בחייו לאחת הדמויות הרבניות המשפיעות ביותר בימין. עבור קרעי הוא היה לא רק מורה הלכה ומנהיג רוחני (רשת X), אלא גם בסיס פוליטי ואלקטורלי חזק. (Emess Radio). וב-2015 פקד אלף מתלמידי הרב לליכוד (וואלה).

בדומה לרב מאזוז, גם קרעי מתנגד למצעדי גאווה (Ynet), וכמוהו הוא דבק בתפיסות שמרניות, דוגמת ״התא המשפחתי הטבעי״. הוא גם התנגד לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול בעניין אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה (ערוץ 7).

בראשית דרכו בלט קרעי בעיקר בשימוש אינטנסיבי בגימטריה, ככלי ניגוח פוליטי. זה נשמע כמו קוריוז, ואכן זכה לתועפות של גיחוך ברשתות החברתיות (סרוגים, 23.9.2021).

על אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, אמר: "עבד כי ימלוך, בכתיב חסר, כי באמת חסר לו רק התואר של ראש הממשלה, זה בגימטרייה 206 שזה בדיוק אביחי מנדלבליט" (ערוץ כנסת פייסבוק). הוא המשיך וקבע כי המילה "ימלוך" שוות ערך בגימטריה לביטוי "יועץ משפטי לממשלה פסולה".

בשיאה של המחאה נגד נתניהו, כשהיה חשש שמנדלבליט יוציא את נתניהו לנבצרות, הצהיר קרעי: "אם מנדלבליט יעז לקבוע דבר לא חוקי ושערורייתי שכזה... לא נשאיר זכר ממפלגת צלאח א-דין [משרד המשפטים]. נפרק ונרכיב מחדש. אני הנהג של ה-D9" (סרוגים).

ואז הוא מונה לשר התקשורת, משרד קטן ולא חשוב במיוחד, שקרעי הפך לכלי עבודה.

שם ניהל מאבק עיקש להדחתו של יו"ר הדירקטוריון, מישאל וקנין, שנחשב איש מקצוע טוב (ynet, 6.3.2024), אבל נכשל במבחן בג״ץ (זמן ישראל, 6.3.2024).

פסק הדין דיבר על אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של החברות הממשלתיות בישראל, על ״לחץ לא חוקי״ שהופעל על מנהלת רשות החברות כדי שתשנה את עמדתה המקצועית ותתמוך בהדחה (EBN, 7.3.2024).

כתגובה פתח קרעי במתקפה פרועה על הלגיטימיות של בית המשפט: "פסק הדין... הוא הפרה יסודית היורדת לשורש המשטר הדמוקרטי... כשתהיה קטסטרופה בשירותי הדואר... בג"ץ יבקש את תגובת שר התקשורת ויאשים את ביבי" (ynet, 7.3.2024 | גלובס, 10.3.2024).

כאשר היועצת המשפטית לממשלה התנגדה באוקטובר 2024, למהלכיו בנושא הרייטינג, קבע: "עמדתה חשובה כקליפת השום" (וואלה!, 27.10.2024).

לאחר הצבעת הממשלה על הדחתה, אמר קרעי: "מה עורכת הדין מיארה נמצאת פה? הדחנו אותה. היא לא יועצת משפטית שלנו". ההתבטאות "אני לא מנהל איתה שיח. היא לא קיימת מבחינתי". (ynet, 30.8.2025). ואחרי שבג״ץ הקפיא את החלטת ההדחה, הוציא קרעי מכתב (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 4.8.2025) לכל עובדי משרדו עם הנחיה להפר את פסיקת בג"ץ ולהתעלם מהנחיות היועמ"שית (ynet, 4.8.2025). ״כל עובד ציבור נדרש להכריע אם הוא מתייצב לצד החוק, הממשלה הנבחרת ובשירות הדמוקרטיה, או ממשיך לשרת גילדה נטולת סמכויות המנסה להפקיע את השלטון מהציבור" (דבר, 4.8.2025).

קרעי גם הירבה להתגולל על פעילי המחאה נגד ההפיכה המשפטית, וגם על אנשי ״אחים לנשק״ שבלטו בהפגנות האלה. הוא קרא להם "שונאי יהדות" ו"סרבנים מחוצפים״ (ynet, 6.3.2023 | העין השביעית 17.7.2023). לטייסי המילואים קרא "לכו לעזאזל" (ynet, 5.3.2023) ולבסוף סירב להתנצל על מחדל ה-7 באוקטובר ("על מה להתנצל?") (ynet, 17.10.23). גלילה בחשבונות של קרעי ברשתות החברתיות חושפת שפה בוטה, משתלחת, שטופת שינאה ובוז כלפי היועצת המשפטית לממשלה, רשויות אכיפת החוק, בג״ץ (רשת X), נשיא העליון, עיתונות (רשת X), חברי האופוזיציה (רשת X).

בתפקידו כשר תקשורת, ניסה להציג מדיניות של רפורמות ופתיחת השוק, אך למעשה, מדובר היה בהטבות לתומכים, ופגיעה ביתר. הממשלה וקרעי במיוחד העניקו הטבות רגולטוריות מפליגות לערוץ 14, בשווי מיליוני שקלים (שקוף, 4.8.2024 | העין השביעית, 25.2.2025). כולל קידום שידורי הערוץ ללא תמורה במערכת החינמית, עידן פלוס, ואף שינה את החוק לשם כך (שקוף, 6.8.2024). ההסבר של קרעי: הגברת התחרות, מתן סיוע לערוצים קטנים לצמוח, וכמובן הצורך הביטחוני.

הוא ניסה להשתלט על מדידת הרייטינג, בטענה שהשיטה "מיושנת" ו"מעוותת" ומקפחת את ערוץ 14 (שקוף, 1.12.2025), כדי להעלות את נתח הפרסום הממשלתי בערוץ 14, אך נכשל. הוא לא הכחיש. בדיון בכנסת המליץ: "תצפו קצת בפטריוטים, ערוץ 14, תקבלו קצת מציאות אמיתית... לא שליטה אני מחפש, אלא להיפך" (טיקטוק ערוץ כנסת 30.10.2024).

הוא ניסה להיטיב עם בעלי תחנות רדיו אזוריות, הנחשבים מקורבים לליכוד (כלכליסט). קרעי מכחיש וטוען לעלילה.

אבל גולת הכותרת של פעילותו של שר התקשורת, שבה השקיע הכי הרבה מזמנו, זמן צמרת המשרד הוא "חוק השידורים" (התשפ"ה-2025), רפורמת ענק שנועדה לשנות את שוק השידורים בישראל. במעטפת רטורית של "גיוון" ו"תחרות", הסתתר מנגנון שליטה ריכוזי חסר תקדים בדמוקרטיות מערביות (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 4.12.2025), שבראשו רשות תקשורת שאת חבריה ממנה - באופן ישיר או עקיף - שר התקשורת (נוסח החוק). החוק פוגע פגיעה אנושה בעצמאות חברות חדשות, בכך שהוא מבטל את ההפרדה המבנית, המגינה על הגוף העיתונאי מהשפעה הבעלים של הערוץ והאינטרסים המסחריים שלו. כדי לקדם במהירות את החוק, הוקמה ועדה מיוחדת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של הכנסת (דבר, 28.12.2025). מהלך החקיקה היה רצוף פגמים, בסופו של דבר אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית בשבוע האחרון של מליאת הכנסת, אך כניסתו לתוקף הוקפאה על ידי בג״ץ (דה מרקר).

קרעי היה שותף לרצון ולהחלטה על סגירת גלי צה"ל (ynet, 29.3.2025 | כלכליסט, 29.3.2025). בג״ץ פסל את החלטת הממשלה על הסגירה, בעיקר משום שהשרים, בהם גם קרעי, הביעו את דעתם עוד לפני הדיון בנושא (כלכליסט).

בסופו של דבר, יתכן וכל מאמציו לשווא, ומיקומו ברשימת הליכוד, עפ״י הסקרים, לא יהיה ריאלי (דה מרקר).