חוק הגיוס

כדי להקים את המדינה על בסיס קונצנזוס פוליטי רחב, הסכים דוד בן גוריון להעניק ל-400 בני ישיבה חרדים פטור מגיוס לצבא. וכך הצטרפו גם המפלגות החרדיות ותמכו בהקמת המדינה.

לימים, הלך הפטור והתרחב, וכיום עשרות אלפי בני ישיבות בגיל גיוס אינם מתגייסים לצבא, אינם לוקחים חלק בהגנה על המדינה.

לא רק זאת, הכול נעשה בהסכמה, וכמו להוסיף חטא על פשע, לא די שהם לא מתגייסים בהמוניהם, המדינה אף מעודדת ומתמרצת אותם, וכל בן ישיבה שהולך לכולל, מקבל מאיתנו, משלמי המיסים, קצבת מחייה. קצבת המחייה הזאת גם מזכה אותו בכל מיני הטבות נלוות, כמו, למשל, סובסידיות במעונות לגיל הרך, הנחה בארנונה ועוד.

שנים של מאבקים בבג״ץ לא נשאו פרי. פעם אחר פעם בג״ץ קבע, החליט, ביקש, התחנן שהכנסת תחוקק חוק שיסדיר את מעמדם של בני הישיבות, הסדר שיהיה מקובל גם על צרכי הביטחון והצבא של ישראל.

כך במשך עשרות שנים, וחוק לא נחקק.

שום מפלגה בישראל לא הייתה מוכנה לאלץ ולכפות על הצעירים החרדים את חובת הגיוס, שמא יבולע להם.

חלקנו בוודאי זוכר כיצד יאיר לפיד, אתיאיסט מושבע וקפדן, ניסה בקדנציה הראשונה שלו בכנסת, להיכנס ראש-בראש בחרדים ולאלץ אותם בגיוס. לכפות עליהם, לאכוף עליהם את החוק, גם במחיר מעצרים, ושלילת קצבאות.

מה שקרה בעקבות הניסיון ההוא, שהוכתר בשם ״שוויון בנטל״, לא רק שהחרדים לא התגייסו, אלא שהרבנים והפוליטיקאים החרדים הטילו חרם על יאיר לפיד וסירבו מאז לשתף איתו פעולה. עד כדי כך שהוא כמעט ירד על ברכיו, ונאלץ להתנצל ולהתפייס איתם לפי התנאים שלהם.

וכך, שנה אחרי שנה, ממשלה אחרי ממשלה, קואליציה אחרי קואליציה - כמו בסיפור של סבתא בישלה דייסה - אף אחד לא הצליח לגרום לחרדים להתגייס.

וכך, הגענו עד הלום. 7 באוקטובר זרק את כולנו למציאות חדשה ומדממת. כבר לא ניתן היה להתעלם לא מצרכי הצבא ובוודאי לא מהנטל הקשה מנשוא שהוטל על כתפי המשרתים, שנאלצו לעשרות עשרות ומאות ימי מילואים, במחירים מאוד גבוהים, גם בחיי אדם, גם בגוף ובנפש וגם בחיים האישיים והמקצועיים.

במקביל, קבע בג״ץ שזהו: לא ניתן עוד לדחות, ועל הכנסת לחוקק חוק גיוס חדש, ולא, בג״ץ קבע שלא ניתן עוד לפטור את החרדים ויש לגייסם כמו כולם, ושלא ניתן עוד להעניק להם קצבאות לימוד תורה, וכשאלה בוטלו, נפסקו גם כל ההטבות והסובסידיות הנגזרות מהקבצאות, כמו הנחה במעונות יום לפעוטות.

אז הנה, כמה נקודות חשובות, שיש לדעת על חוק ההשתמטות.

החוק לקידום ההשתמטות - קווים לדמותו - היסטוריה קצרה ומה צריך לדעת

1. למדינת ישראל יש חוק גיוס - או בשמו הרשמי: חוק שירות ביטחון, שחוקק כבר עם קום המדינה ב-1949
2. על פי החוק, כל בן/בת 18 מחוייבים בגיוס לצה״ל, אלא אם קיבלו פטור.
3. ולכן, לקרוא למה שמנסים לחוקק עכשיו חוק גיוס, זו הונאה, מכבסת מילים. זה אינו חוק גיוס, זה חוק פטור מגיוס.
4. כמחווה של רצון טוב, וכדי שגם החרדים יהיו חלק מהמהלך ההיסטורי של הקמת מדינת ישראל, הסכים בן גוריון לפטור 400 בני ישיבות מגיוס לצה״ל. ארבע מאות!!! זהו. ארבע מאות זה משהו שהמדינה יכלה לספוג. והחרדים היו מרוצים, כי בן גוריון נתן משקל וכבוד ללימוד התורה.
5. כמעט 80 שנה קדימה - 40,000 חרדים מסרבים להתגייס. והמספרים רק עולים
6. לאורך השנים הוגשו אין ספור בג״צים בדרישה לשוויון בנטל, שוויון בפני החוק, פשוט שוויון.
7. כל ממשלות ישראל, כל הקואליציות, ניסו לרבע את המעגל: גם לקדם שוויון - בנטל ובגיוס - וגם לאפשר לחרדים לא להתגייס. איכשהו זה לא עבד. מבולבלים?
8. התשובה נמצאת בשיקולים פוליטיים-קואליציוניים. כדי להקים ממשלות, חשבו כל הפוליטיקאים, ימין ושמאל, שהם חייבים את החרדים בפנים. למעשה, המפלגות החרדיות הן היחידות שמשתתפות כמעט בכל הקואליציות מאז קום המדינה. האתנן: פטור מגיוס. עצימת עין. התעלמות מאי-השוויון, העדפת המהלך הפוליטי - הקמת קואליציה - על פני קידום השוויון. עשרות שנים נשא הרוב החילוני והמיעוט הציוני-דתי בעול הגיוס. גברים ונשים. חרקו שיניים והתגייסו. כעסו ותרמו למדינה. התקוממו, ולא העזו לשבור את הכלים. כי כאלה אנחנו. מצייתים לחוק. נקראים לדגל. מבינים שהגנת המדינה היא בידיים שלנו. לא מתחכמים. משרתים.
9. ואז קרה טבח ה-7 באוקטובר וישראל נגררה למלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה. אלפי צעירים נקראו לשירות מילואים של חודשים. שוב ושוב ושוב. ברצועת עזה. בלבנון ואפילו בסוריה. מילואים ועוד מילואים. משפחות התפרקו, אנשים פשטו רגל, איבדו מקומות עבודה, הפסידו שנת לימודים או יותר, שילמו מחירים אישיים, מחירים כספיים, מחירים משפחתיים, מחירים נפשיים. שלא לדבר על אלפים רבים של פצועים, ועל יותר מאלף הרוגים. שילמו והמשיכו לציית לכל צו 8 ולבוא למילואים. והחרדים בשלהם. פטור!!!
10. השטח בער, בג״ץ לא רק שלא הסכים לאורכה נוספת, הוא אף קבע שלא ניתן עוד לתת לבני הישיבות קצבאות. ומשבוטלו הקצבאות האלה, בוטלו גם כל ההטבות שהיו צמודות אליהן, כמו סובסידיות למעונות.
11. החרדים, כמובן, לא בחלו בשום תרגיל, מלוכלך ככל שיהיה, והאשימו את היועצת המשפטית לממשלה בכך שהיא מרעיבה את הילדים החרדים.
12. ח״כ פרוש הגדיל לעשות והאשים: “יועמ״שית שפויה לא הייתה מרעיבה ילדים חרדים כתחביב.” חרדים10+1
13. גפני איים בפירוק הממשלה. רב בולט של ש״ס זעק שהחוק יטיל כלייה על הציבור החרדי (כאן)
14. שרים אחרים הצהירו בישיבת ממשלה: “תורידו את הידיים מהילדים החרדים!” Kore
15. משה גפני: “בלי לומדי התורה אין לנו עתיד.” ynet
16. משה גפני: “אף אחד ממי שנמצאים פה לא יפסיק את לימודו.” ynet
17. הרב משה מאיה: “גיוס לצבא זה העברה על דת, ההלכה היא שאסור לבן ישיבה להתגייס לצבא.” mako
18. הרב דב לנדו: “למדינה שמגייסת את בני הישיבות אין זכות קיום”. ynet+1
19. הרב יצחק יוסף: “אם יעצרו תלמידי ישיבות – לא נישאר בארץ”. Ynet
20. יתד נאמן (ביטאונה של מפלגת דגל התורה) פרסם: “שום בן ישיבה ושום אברך לא ילך לצבא” בהתייחס לשליחת צווי גיוס לחרדים. calcalist.co.il
21. רבנים פרסמו מכתב ובו נטען: “אין להתגייס בשום אופן לצבא… גם אם יקימו פלוגות חרדיות למהדרין” בהקשר של צווי גיוס לחרדים. ערוץ 7
22. מכתב של רבני ש״ס קרא לפטור גורף מגיוס גם למי שלא לומד תורה: “מקום עקירת התורה”. Ynet
23. השטח הלך והקצין. וכך גם האמירות: ״אפילו לערבים בעזה לא מתנהגים כך״. בכו צעירים חרדים בהפגנות ענק, שטופי הוראות רבנים מכל המגזרים (כאן)
24. אפילו אנשי הציונות הדתית התקוממו גם הם ויצאו במתקפה נגד החרדים. (כאן)
25. והחרדים בשלהם. לא מתגייסים. רבנים בולטים בקהילות החרדיות קראו קריאות שבר והורו לתלמידיהם לא לציית לצווי הגיוס. הפגנות סוערות שוטפות את הארץ. עסקי החרדים, וחברי הכנסת שלהם יצאו בקריאה לסירוב, לעבור על החוק. זעקו מרה. ניסו לטעון שלימוד תורה חשוב ומגן על ישראל בדיוק, אבל בדיוק, כמו לחימה בסימטאות עזה, ובכפרי לבנון. והבעירו את השטח. והשטח בוער.
26. עד כדי כך שכל השרים החרדים התפטרו מתפקידיהם. אבל לא מיהרו לעזוב את הקואליציה ולשבור את הכלים. בינתיים, יושבים על הגדר: לא בממשלה, לא משתתפים בהצבעות, אבל לא מפרקים את הממשלה. בכל זאת, קשה לעזוב את סיר הבשר. אולי משהו בכל זאת יסתדר ומישהו - כוח עליון או כוח הרוב הקואליציוני - יצליח לרבע את המעגל ולאפשר לחרדים לא להתגייס באמצעות חוק. אולי.
27. ונתניהו, מצידו, מנסה לפייס את החרדים, להבטיח את הקואליציה בכל מחיר. גם במחיר רמיסת כל נורמה ציבורית. וכך, אחרי חודשים של מאמצים, הודח יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון, ובמקומו הוצנח לראשות הוועדה החשובה והנחשקת ביותר אחד בועז ביסמוט, בעברו עיתונאי לא מאוד חשוב וכיום ח״כ שמתחרה בעיקר על לקקנות לראש הממשלה. ביסמוט הבטיח להביא חוק גיוס בתוך זמן קצר.
28. הבטיח וקיים. והציג לכנסת חוק (פטור) מגיוס. אבל החרדים, כשמם, נחרדו. והם דבקים באמונתם: לא מתגייסים. אפילו החוק, עתיר החורים, שנשען על מילים מכובסות והגדרות רופפות, ולא יפגע בלומדי התורה, מקבלי הקצבאות ושאר משתמטים, אפילו החוק הזה לא ריצה אותם. והם, בתגובה, הוציאו לרחובות ירושלים מאות אלפי גברים חרדים שהצטרפו לזעקה, לנהי ולבכי של הרבנים והעסקנים.
29. לחוק ההשתמטות יש פוטנציאל לפרק את הממשלה. כרגע נראה שלאף אחד ממרכיבי הקואליציה ימין-על-מלא אין אינטרס לפרק את הממשלה הזאת. ולכן, הנסיונות לרבע את המעגל יימשכו.
30. מה שברור: הממשלה מעדיפה את צרכי הקואליציה ושלמותה על פני צרכי הצבא.