איך גונבים בחירות

אם הבחירות הקרובות יתקיימו במועדן נלך לקלפי בעוד כשנה, וליתר דיוק ב-27 באוקטובר 2026. מחד, יש סיכוי רב שהבחירות יוקדמו, מפני שהסדקים בקואליציה הנוכחית גדולים והסוגיות שעל הפרק - מגיוס חרדים ועד הפתרון לרצועת עזה - סבוכות. על-פי הסקרים, הממשלה הנוכחית גם איבדה את האמון הציבורי.

מאידך, יש חשש אמיתי שנתניהו והקואליציה שלו יעשו כל מאמץ לחבל בבחירות, בטוהרן, או במועדן, או בתוצאותיהן. שלא יהיה ספק: המהלכים שנועדו לחבל בבחירות כבר החלו, והם ילכו ויתעצמו.

יש דרכים רבות לחבל בבחירות, לפניכם 27 "תרגילים" שכדאי לכם לדעת, מפני שכל אחד מאיתנו חייב להפנים את השיטות לפגיעה בטוהר המידות, וכל אחד מאיתנו מחויב לשמור על הדמוקרטיה שלנו. זכרו שגם ברוסיה יש בחירות – אבל התוצאות לא משקפות את רצון הציבור, אלא את משאלות הלב של המנהיג. מי שהחל בהפיכה משטרית – עלול לסיים בפגיעה בטוהר המידות.

לכן בחודשים הקרובים צריך לשים לב לשטף כביר של הצעות לשינוי כללי המשחק או לפגיעה בטוהר ההליך. טוהר הבחירות הוא עקרון חשוב שנועד להבטיח כי הליך הבחירות יתבצע באופן חופשי, הוגן, שוויוני, שקוף ונקי מהשפעות פסולות. לממשלה בעלת סממנים אוטוקרטיים מובהקים יש יתרון מובנה הטמון ביכולתה לערער את הסדר הציבורי ערב בחירות כה גורליות.

חברי הממשלה המושחתת, שחילקו ג'ובים למכביר ונפתחו נגדם או נגד צמרת משרדיהם חקירות פליליות, והעומד בראשם נאשם בהליך פלילי – לא יהפכו לצדיקים דווקא בתקופת הבחירות.

יש 4 שלבים שבהם ניתן לחבל בבחירות: ממש בימים אלו, כלומר מה שקורה עכשיו; 3-4 חודשים לפני הבחירות; יום הבחירות והיום שאחריהן. בכל שלב יש דרכים שונות להשפיע על הבחירות. בשלב הנוכחי הן מתבטאות בעיקר בחקיקה אנטי דמוקרטית ובניסיונות לפגוע ביריבים פוליטיים ובשומרי הסף.

שלב 1: מה שקורה ממש עכשיו

1.

בימים אלה מונחות על שולחן הכנסת יוזמות חקיקה שיכולות לשנות את המפה הפוליטית. אחת המהותיות בהן היא הצעת חוק של יו"ר הקואליציה אופיר כץ מהליכוד, שנמצאת בהכנה לקריאה ראשונה. ההצעה נועדה להקל פסילת מועמדים ערבים בהרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות.

לפי ההצעה, ועדת הבחירות (שהיא ועדה פוליטית), תוכל לפסול מועמד ללא אישור של בית המשפט העליון, הנדרש כיום. בנוסף, לפי ההצעה, פסילה בשל תמיכה בטרור תתאפשר גם בשל תמיכה במפגע בודד או "התבטאויות בודדות", ולא רק בגין "מסה קריטית" של התבטאויות כנהוג היום.

2.

פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וקמפיין להחלשת מעמדה של היועצת בהרב מיארה, לה תפקיד מרכזי בשמירה על טוהר ותקינות הבחירות, נועד להקל על השיבוש.

לקראת כל מועד בחירות לכנסת, היועצת המשפטית לממשלה מפרסמת קובץ שמרכז את ההנחיות העדכניות, וכולל את הוראות החוק ופסיקת בתי המשפט, וגם "מנגנוני בטיחות" שהיועצת קבעה כדי למנוע את הפרתן. בין היתר היועצת אוסרת:

• הפצת תעמולת בחירות ועריכת אירועים פוליטיים על ידי משרדי הממשלה או במימון מוסדות ציבוריים;
• ביצוע פעילות מפלגתית על ידי עובדי המשרדים;
• להבטיח משרות במסגרת הסכמים פוליטיים או התחייבויות לחלוקת הטבות והקצאת תקציבים.
• קידום מינויים פוליטיים וביצוע פעילות מפלגתית בלשכות השרים וסגני השרים.

היועצת המשפטית גם פועלת מול אגף החקירות לפעולה מהירה של בדיקת חשדות לפעילות בלתי חוקית כאמור והיא גם זו שתתנגד לפסילות שרירותיות של מועמדי האופוזיציה לכנסת. נתניהו יטען במהלך הקמפיין שלו, כי היועצת מנסה לשבש את הבחירות ומצויה בניגוד עניינים שכן היא רוצה למנוע הקמת ממשלה שתאשר את... פיצול תפקידה. אל תקנו את זה.

3.

מחטפים במינויים. ככלל, כאשר מוכרזות בחירות חדשות, אין לקדם מינויים בשירות המדינה. אלא שממשלה זו מצפצפת על הכללים, וכבר כעת היא מנסה להרבות במינויים בעלי אופי פוליטי לתפקידי מפתח ממלכתיים. חוק הג'ובים של השר אמסלם אמור להכשיר את השרץ. החוק אושר בממשלה.

4.

עוד חקיקה שתפקידה לפגוע באופוזיציה היא של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, המבקש לתקן את חוק מימון מפלגות כך, שכספים שתגייס מפלגה חדשה ישמשו תחילה להחזר חובות של מפלגה אחרת שבראשה עמד אותו יו"ר. ההצעה, המכונה "חוק בנט", הוגשה מפני שסקרים מנבאים הצלחה למפלגה בראשות נפתלי בנט. זו הצעה פרסונלית, שמטרתה לפגוע ביריבי הקואליציה ולא להסדיר באופן רציני את אחריות המפלגות לחובות. אם ההצעה תקודם, היא צפויה לפגוע גם ביאיר גולן, שנבחר לראשות העבודה במאי 2024 וכעבור חודש הכריז על איחוד עם מרצ והקמת מפלגת הדמוקרטים.

5.

יש עוד הצעות חוק ברוטליות שלכאורה קידומן בכנסת נעצר, אבל בעת מצוקה הן יכולות לחזור למליאה, במיוחד במקביל להחלטה על פיזור הכנסת. אז קיימת סכנה שיחוקקו גם הצעות חוק מטורללות. בקנה: תיקון לחוק יסוד: הממשלה, של ח"כ רביבו, הקובע שאם תוצאות הבחירות לא הובילו להכרעה, ייערכו בחירות ישירות לראשות הממשלה ותינתן תוספת של 10% מהמושבים בכנסת למפלגות הקואליציה כדי "להגביר את כוחה של הרשות המבצעת".

6.

רביבו מהליכוד גם חתום על הצעה לתיקון חוק הבחירות לכנסת, שיאפשר הצבת מינוי פוליטי בראשות ועדת הבחירות (כיום כיו"ר הוועדה מכהן שופט העליון נועם סולברג). לפי התיקון, יו"ר הוועדה ייבחר בוועדה שתורכב לפי הייצוג היחסי של הסיעות בכנסת. את רשימת המועמדים יכין יו"ר הכנסת, והיא לא תכלול שופטי עליון מכהנים או בדימוס, כפי שמחייב החוק הקיים.

7.

דה-לגיטימציה לוועדת הבחירות המרכזית, בראשות השופט סולברג, כדי לפגוע באמון הציבור בהחלטותיה, בדומה למה שעושה הקואליציה הנוכחית לבג"ץ.

8.

הצעות מטופשות כמו זו של יו"ר הקואליציה יאיר לפיד, להתנות את זכות ההצבעה בשירות בצה"ל.

9.

שינוי חוק מימון מפלגות לטובת מפלגות הקואליציה.

10.

כלכלת בחירות שמתרקמת בין שר האוצר לראש הממשלה במטרה ליפות את הקשיים אליו נקלע המשק הישראלי בשנתיים קשות של מלחמה וקשיים כלכליים אליהם נקלעו מילואימניקים רבים. בין היתר נשקלים ביטול גזירות מתקציב השנה הקודמת והטבות מס למגזרים שונים.

11.

שינויים בסידורי הבחירות, למשל סידורי ההצבעה ופריסת הקלפיות. פחות קלפיות ביישובים שמצביעים מסורתית למרכז-שמאל, יחזק את השלטון הנוכחי באופן בלתי דמוקרטי.

12.

צמצום ההצבעה בקלפיות נגישות, המשמשות מאות אלפי אזרחים שגרים הרחק מכתובתם הרשומה, בהם סטודנטים רבים, יכולה להשפיע על דפוסי ההצבעה באופן שישרת את הקואליציה.

13.

שינויים בדרכי המינוי של ועדת הבחירות המרכזית או שלוחותיה. למשל, קיימת וועדה ציבורית למימון מפלגות, הקובעת את גובה המימון ומאשרת הלוואות למפלגות לקראת יום הבחירות. בוועדה מכהנים שופט בדימוס, שממנה נשיא העליון, ושני חברים נוספים שממנה יו"ר הכנסת – נציג אקדמיה ונציג ציבור. לאורך השנים המינויים היו ראויים, והוועדה שימשה מעין שומר סף: האקדמאי הגיע מתחום הקשור לעבודתה והיה כמעט תמיד לא מזוהה פוליטית, ונציג הציבור היה לרוב ח"כ לשעבר שהקריירה הפוליטית שלו הסתיימה. בוועדה הקודמת, למשל, ישבו לצד שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה גם פרופ' אסף מידני, מומחה למדע המדינה, וח"כ לשעבר אהוד רצבי משינוי, רואה חשבון – דבר שגם הוא רלוונטי לעבודת הוועדה. לעומת זאת בוועדה שמונתה לאחרונה מכהנים, לצד השופטת דבורה ברלינר, שני פעילי ליכוד. האחד הוא ד"ר אוון־גרי כהן, בלשן, והשני הוא אלעד מלכא, מועמדו של השר שלמה קרעי למנכ"ל משרד התקשורת, שנפסל בשל היעדר ניסיון ניהולי והפך למשנה למנכ"ל. בכהונתו בתפקיד היה מלכא אחראי לגיבוש ניסיון ההפיכה התקשורתית של קרעי.

14.

שינויים של אחוז החסימה בבחירות שישפיעו לטובה על מפלגות הקואליציה הנוכחית. הורדת הסף עשויה לסייע לסמוטריץ' שמתקשה לעבור אותו ולפצל את יהדות התורה לשתי מפלגות.

15.

הדרך הפשוטה והשקופה ביותר לעכב בחירות היא לדחות אותן בתירוצים מתירוצים שונים: המצב הביטחוני, הכרזת מלחמה על אוייב אמיתי או מדומיין, מצב חירום בשל מגיפה וכד'. לא מבטלים, דוחים, ושוב דוחים ו... הבנתם כבר. דחיית הבחירות נעשית בהכרח בסמוך למועד שנקבע לקיומן. 

שלב שני: שלושה חודשים לבחירות - תקופת הקמפיין

ניסיונות השפעה לפגוע בטוהר הבחירות מתגברים במהלך מערכת הבחירות, שמתחילה בדרך-כלל שלושה חודשים לפני מועדן. אלה מתרחשים בכמה זירות:

16.

הראשונה שבהן היא פסילת רשימות. בכל מערכת בחירות ועדת הבחירות המרכזית, שהיא כאמור פוליטית, פוסלת רשימה או שתיים שלרוב בג"ץ מבטל, אבל הסכנה היא שיהיו ניסיונות פסילה "סיטונאיים", בעיקר של מועמדים ערבים. בג"ץ יוכל להחזיר את המתמודדים, אבל זה יתרום לערעור הלגיטימציה שלו ולהחרפת הלחץ המופעל עליו.

17.

לאור האפשרות שהמפלגות הערביות ירוצו ברשימה משותפת, קיימת סכנה שכל הרשימה תיפסל. אי-אפשר לפסול בנפרד מפלגה שרצה ברשימה משותפת, אבל אם חד"ש תרוץ למשל עם רע"מ ותיפסל, הפסילה תחול על שתיהן.

18.

מאחר והמשטרה נפלה בידי שר עבריין, יש חשש כבד שקציני משטרה ימנעו מהציבור לממש את זכות ההפגנה בתקופת מערכת הבחירות. בנוסף, צפוי גם להיעשות שימוש נרחב במערכת אכיפת החוק ככלי לניגוח מועמדי האופוזיציה, ובפרט מי שמייצגים את המיעוט הערבי, באמצעות הגשת תלונות סרק ועל בסיס תיאוריות קונספירציה שתהדהד "מכונת הרעל".

19.

שינוי נוסף בבחירות הקרובות נוגע לסמכותה של ועדת הבחירות לאשר מועמדים, למשל אם לא עברו תקופת צינון מספקת. בעבר ההחלטה בנושא הייתה של השופט המכהן כיו"ר הוועדה. אך לאחר הפסיקה בעניין עמיחי שיקלי, שפרש מימינה של בנט ורץ עם הליכוד – התקבע נוהל שלפיו יו"ר הוועדה מספק חוות דעת בלבד, אבל ההחלטה שמורה למליאת ועדת הבחירות, גוף פוליטי כאמור, המורכב מנציגי הסיעות.

20.

דרך השפעה נוספת קשורה לקמפיינים הפוליטיים, שאמורים להיות שקופים, אבל במבחן התוצאה, אין שליטה על תעמולה שקרית ברשתות החברתיות שיכולה להיות מושפעת מגורמים זרים, מפרופילים מזויפים ועוד. מבצעי השפעה ברשת יכולים להיות מאוד אפקטיביים ולשנות את תוצאות הבחירות. פגיעה במועמד באמצעות כזבים (מה מסתתר בטלפון של גנץ?) או במוטיבציה לצאת להצביע ("הערבים נוהרים באוטובוסים") הוכיחו את השפעתן המכרעת בעבר.

21.

הצבת מצלמות בקלפיות, לרבות התקנת מאות מצלמות נסתרות בקלפיות במגזר הערבי. בעבר כבר היה ניסיון למהלך כזה, שעורר ביקורת חריפה בטענה כי מדובר בפגיעה בחשאיות ההצבעה ובניסיון להרתיע מצביעים.

22.

פגיעה בארגוני חברה אזרחית בתקופת הבחירות. חוק V15, מאפשר למפלגות לדרוש מגופים אזרחיים להירשם כגוף פעיל בבחירות אצל מבקר המדינה ולעמוד במגבלות שהחוק מטיל על גופים כאלה. בבחירות האחרונות דחה יו"ר ועדת הבחירות את עתירת "יש עתיד" להכריז כך על ערוץ 14, ומנגד דחה עתירות של הליכוד להכריז כך על "דרכנו" ו"שוברים שתיקה".

יום הבחירות: מה תעשה המשטרה?

ההיערכות ליום הבחירות והיום עצמו הם כר פורה לניסיונות השפעה בלתי הוגנים:

23.

פייק ניוז שמופץ ביום הבחירות קשה להזמה, וזאת מעבר לתעמולה זדונית מפורשת, נוסח "הערבים נעים לקלפיות". בישראל קיימת פגיעות ייחודית לחדשות כזב, במיוחד בזמני בחירות. הפגיעות נובעת משלושה מאפיינים מרכזיים:

• הקואליציה בראשות נתניהו מסרבת – ולא במקרה – לקדם מדיניות מקיפה שתחוקק חוק משמעותי נגד הפצת מידע כוזב. החוק בישראל הוא מיושן ומותיר את הזירה הדיגיטלית כ"מערב פרוע".
• היכולת להשיג הכרעה פוליטית באמצעות מספר מצביעים קטן יחסית, מה שמאפשר השפעה ממוקדת של קמפיינים זדוניים.
• קיומן של מחלוקות רבות בחברה, המהוות כר פורה לשימוש בחדשות כזב כדי לפלג את החברה. הפייק ניוז בישראל, במיוחד הפוליטי, הגיע לממדים נרחבים והוא מאורגן ומחושב מאוד. הפצתו נעשית על ידי גורמים פוליטיים בכירים, הכוללים שרים, חברי כנסת וחברי ממשלה. אותם גורמים לא רק מייצרים את הפייק ניוז, אלא גם מעודדים את קידומו, לעיתים תוך ניצול האלגוריתמים של פלטפורמות חברתיות.

24.

אפשר לשבש בחירות באמצעות זיוף התוצאות בקלפיות. לכן צריך להקפיד על נציגות לכל גוש בקלפיות ועל השגחה הדדית נאותה. ב־2022, למשל, נעשה ניסיון לגייס מזכירי קלפיות שמזוהים פוליטית. לאחר הבחירות כתב השופט יצחק עמית, אז יו"ר ועדת הבחירות, כי מועמדים לתפקיד המזכיר נדרשים להצהיר שלא היו חברי מפלגה ולא השתתפו בפעילות מפלגתית בשלוש השנים הקודמות, אך הודה שלוועדה "אין כלים של ממש לבחון הצהרה זו".

25.

האחראית לפיקוח על הסדר ביום הבחירות היא כמובן המשטרה, אלא שמאז כניסת איתמר בן גביר למשרד לביטחון לאומי, עולה חשש שהיא עלולה לפעול באופן מוטה, במיוחד ביישובים ערביים. החשש הוא כפול. מצד אחד, שיטור יתר לא נחוץ עלול להרתיע אנשים מהצבעה. מאידך, גם נוכחות חסר משטרתית, במקומות שבהם היא נחוצה, עלולה להשאיר אנשים בבית, בהינתן משבר האלימות הלא מטופלת בחברה הערבית. הורדת אחוז ההצבעה בחברה הערבית משרתת את הימין.

היום שאחרי: קונספירציה והטלת ספק

26.

החבלה במערכת הבחירות הדמוקרטית יכולה להתרחש גם אחרי הבחירות, בעזרת הפצת שמועות, תאוריות קונספירציה או סירוב לקבל את התוצאות והטלת ספק במנגנון. אחרי שנים שבהן מפלגת השלטון עוסקת בפירוק שיטתי של מוסדות המדינה ובערעור על סמכות כל מוסד פרט לממשלה, יש חשש שבבחירות הנוכחיות הדרך לטרפוד החלטת הבוחר עלולה להיות קלה מתמיד, אם היא לא תספק את נתניהו.

ניסיונות כאלה כבר החלו להסתמן בישראל. בבחירות 2020, למשל, ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את התוצאות, אבל שניים מחברי נשיאות הוועדה נמנעו מלחתום עליהן, ואחריהם נמנעו שישה מחברי מליאת הוועדה. לא היתה להצבעה השפעה על ההחלטה המשפטית, אבל היא הוסיפה לספקנות הציבורית ולעירעור האמון במוסדות המאשרים את תוצאות הבחירות.

27.

הפקפוק בתוצאות מתחיל עוד לפני יום הבחירות, בערעור על הוגנות המערכת כולה, והוא נמשך עד לרגע האחרון. ביום הבחירות ב־2022 שתל נתניהו את זרע הספק בתוצאות העתידיות, כשצייץ בשעות הבוקר המאוחרות שהוא "מקבל דיווחים על אירועי אלימות קשים נגד פקחים" וניסיונות זיוף בקלפיות הערביות. הפצת השמועות נמשכה לאורך היום. בליכוד הדהדו אותן גם לאחר סגירת הקלפיות, ללא הצגת כל בסיס לטענות. גם ועדת הבחירות המרכזית הבהירה שאין לשמועות שחר, אבל זה לא שינה לנתניהו. "הספירה חייבת להיות אמיתית ולא מזויפת, כפי שמישהו מנסה להטות בעזרת אלימות", אמר לתומכיו. כשפורסמו תוצאות המדגם שהראו על ניצחונו, נתניהו שינה טון, ותוצאות הבחירות הפכו באחת לגיטימיות לגמרי. השאלה היא איך הוא ותומכיו יגיבו הפעם, אם יפסיד.