יצחק וסרלאוף
וסרלאוף עשה קריירה מלגרש מבקשי מקלט מדרום תל אביב כדי ״לחזק את השכונות״, ואז, ברגע שהתאפשר לו, ביקש מקלט מדיני בעצמו בבבלי. דרום תל אביב יקרה לליבו, אבל פחות כמקום שהוא רוצה להעביר בו את הלילה.
כשאתה גר בלב המעוז החילוני, שולח משטרה לעצור שכנים ומצביע נגד עסקאות חטופים החוסן הלאומי היחיד שאתה מחזק הוא של חברות התרופות שמוכרות כדורים נגד בחילה לכל מי שרואה את החדשות.
הוא משתתף קבוע באזכרות לכהנא, אבל ברדיו 103 הוא נעלב כשקראו לו תומך כהנא. זה כמו אדם שהולך כל שבוע למשחקים של הפועל, לובש אדום, שר את השירים, אבל מתעקש שהוא בכלל אוהד שרוף של קבוצת כדור-מים מנתניה.
אין לו תואר אקדמי, אבל יש לו ״תואר"״ בישיבה. הוא למד משפטים מהרב כהנא ודמוקרטיה מהרב דב ליאור שזה זה כמו ללמוד רפואה מצפייה ב״האנטומיה של גריי״ ואז לדרוש לנתח לב פתוח. הבעיה היא שהפציינט הוא אנחנו.
בסוף, יצחק וסרלאוף הוא רק ילד שחיפש דמות אב ומצא אותה אצל מאיר כהנא ואיתמר בן גביר. זה סיפור עצוב על נוער בסיכון שהפך לסיכון למדינה שלמה.
יצחק וסרלאוף הוא הצעיר שבין חברי הכנסת והממשלה. בסך הכול בן 34. ובכל זאת הוא נטוע עמוק באידיאולוגיה הקיצונית בואך גזענית.
הוא מעיד על עצמו שלמד מהרב מאיר כהנא, מייסד תנועת כ״ך, מה זה להיות יהודי. למרות שנולד שנתיים אחרי שכהנא נרצח בניו יורק.
הוא משתתף קבוע באזכרות השנתיות לכהנא. כדאי להזכיר, שמאיר כהנא הפיץ אידיאולוגיה גזענית נגד ערבים, ניסה לקדם גירוש האזרחים הערבים מישראל ומהשטחים תחת הגדרה מכובסת של ״טרנספר מרצון״. הוא היה ח״כ לקדנציה אחת בכנסת. ואחר כך נפסלה רשימתו ולא התאפשר לו להיבחר לכנסת. בימים ההם, עוד נחשבה תורתו לכזו ששוללת את אופיה הדמוקרטי של המדינה.
וסרלאוף הוא גידול מהבית הרעיוני של כהנא ומשמש שר בממשלת ישראל, שבה חברים גם איתמר בן-גביר, שבסלון ביתו הייתה תלויה תמונתו של הרוצח ברוך גולדשטיין, ושגם הוא צמח בערוגות של מאיר כהנא. וזו, אולי, העדות המשמעותית לכך שהרעיונות הפסולים מבית מדרשו של כהנא ממשיכים להדהד ולחדור ללבבות ואף לפרוח לא רק בשוליים הקיצוניים בחברה, אלא בליבה הפועם של הדמוקרטיה - בכנסת ובממשלה.
יחד עם שאר חברי עוצמה יהודית התנגד לאורך כל הדרך לעיסקות חטופים. והגדיל לעשות כאשר רגע אחרי שהתפטר מהממשלה בגלל עסקה, פנה בבכי אל משפחות החטופים והבטיח לפעול לשחרורם.
בשיאו של המאבק נגד ההפיכה המשפטית-משטרית עבר לצפון תל אביב, למעוז הליברליות, והפך מטרה למחאות אינטנסיביות של השכנים, שוחרי הדמוקרטיה הליברלית. והוא מצידו, הירבה להתלונן עליהם וגרם למעצרי שווא.
הוא כמובן תומך ב״עונש מוות למחבלים״.
כל השכלתו מישיבות. אין לו תואר אקדמי ממוסד אקדמי.
- וסרלאוף התגלגל לעוצמה יהודית ״בזכות״ המאבק שלו לגירוש מבקשי המקלט מדרום תל אביב, ופעילות לחיזוק השכונה באמצעות גרעינים תורניים
- השר לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי, משקיף בקבינט המדיני-ביטחוני, הצעיר מבין חברי הכנסת
- תומך כהנא? השתתתף באזכרה השנתית למאיר כהנא ב-2019 והינחה את האזכרה ב-2021. אמר על כהנא: ״הרב ידע בגאונותו הענקית לשרטט את ההבדלים בין טוב לרע, בין מר למתוק.״
- לימים ניסה לטעון שאינו תומך כהנא, למרות שהוא משתתף באזכרות השנתיות, אלא ש״הרב לימד אותי מה זה להיות יהודי״.
- יחד עם שאר חברי עוצמה יהודית, התפטר מהממשלה בינואר 2025 משום שהתנגדו לעיסקה עם חמאס, שהיה בה גם מרכיב של שחרור חטופים. ואז פנה בדמעות אל משפחות החטופים ונשבע להחזיר את יקיריהם.
- הצביע גם נגד העיסקה האחרונה שבמסגרתה שוחררו כל החטופים - חיים וחללים
- השכלתו היא רק מישיבות. אין לו תואר אקדמי ממוסד אקדמי כלשהו
ביוגרפיה
יצחק שמעון וסרלאוף נולד ב־14 באוגוסט 1992 בעיר העתיקה בירושלים. הוא בנו של הרב יששכר וסרלאוף, רב ואיש חינוך, ראש הישיבה התיכונית ״אהבת חיים״ בכוכב השחר.
וסרלאוף למד בישיבה התיכונית ״נתיב מאיר״, ובמקביל שימש מדריך ובהמשך קומונר בסניף בני עקיבא בעיר העתיקה.
לאחר מכן למד בישיבת ההסדר במעלות, והתגייס במרץ 2012 לחטיבת גולני. הוא שירת כלוחם בפלוגה ב׳ של גדוד 12. עם סיום שירותו הצבאי המשיך את לימודיו בישיבת ההסדר בבית שאן.
בשנת 2014 החל ללמוד בכולל בישיבת ״אורות אביב״ בשכונת שפירא בדרום תל אביב, בראשות הרב אחיעד אטינגר. לאחר סגירת הכולל בשנת 2018 עבר ללמוד בישיבה הגבוהה ״עוז ואמונה״ בדרום תל אביב, אותה הקים יחד עם הרב אטינגר. לאחר רצח הרב אטינגר בפיגוע ליד אריאל, הקים וסרלאוף את עמותת ״אחיעד״.
וסרלאוף הוא סטודנט למשפטים בקמפוס אור יהודה של הקריה האקדמית אונו.
נשוי למוריה, משפטנית באגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים תחת המשנה ליועמ"ש שרון אפק. (אבישי גרינצייג)
לזוג שלושה ילדים. מאז יולי 2023 מתגוררת המשפחה בצפון תל אביב.
וסרלאוף הוא הצעיר בחברי הכנסת העשרים וחמש ואחד משרי הממשלה הצעירים בתולדות ישראל.
פעילות ציבורית ואידיאולוגית
לאחר הקמת עמותת ״אחיעד״, פעל וסרלאוף לקידום הקניית צביון דתי לשכונות נווה שאנן ופלורנטין באמצעות גרעין תורני, ולמען שינוי סדרי עדיפויות לאומיים כך שמשאבים רבים יותר יופנו לשכונות דרום תל אביב.
במקביל, היה פעיל במאבק לגירוש מבקשי המקלט מדרום תל אביב, והפך לדמות מוכרת בזירה האידיאולוגית של הימין הדתי־לאומי בדרום העיר. פעילות זו חיברה אותו ישירות למעגלים המזוהים עם תנועת עוצמה יהודית ועם מורשתו של הרב מאיר כהנא.
הכניסה לפוליטיקה
בגיל 17 מונה וסרלאוף לסגן יו״ר צעירי מפלגת האיחוד הלאומי. החל מהבחירות לכנסת העשרים ואחת שובץ ברשימות מפלגת עוצמה יהודית, והתמודד לכנסת כחלק מהרשימות השונות שבהן השתתפה המפלגה.
בבחירות לכנסת העשרים וחמש שובץ במקום החמישי ברשימת ״הציונות הדתית - עוצמה יהודית״, שזכתה ב־14 מנדטים.
תפקידים פוליטיים
- נבחר לכנסת העשרים וחמש והושבע ב־15 בנובמבר 2022
- מונה לשר לפיתוח הנגב והגליל בממשלת ישראל השלושים ושבע שהפך מאוחר יותר למשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי
- בנובמבר 2024 צורף כמשקיף לקבינט המדיני־ביטחוני
כהניסט או לא כהניסט?
השתתף באזכרה השנתית למאיר כהנא מ-2019 (כיפה)
בשנת 2021 אף הנחה את האזכרה השנתית לזכר כהנא ודיבר בשבחו (יאללה תקווה)
מבחר מציטוטיו על מאיר כהנא:
- ״אני רוצה לספר לכם על החלל הקיים בתוכי 31 שנה אחרי הרצח הנורא הזה.״
- ״גם אני, כמו רבים מהיושבים כאן, גמעתי את ספריו של הרב, צפיתי בנאומים וקראתי את הביוגרפיה על הרב״
- ״הרב היה גלולה מצילת חיים למחלת הגלות המרה״
- ״הרב ידע בגאונותו הענקית לשרטט את ההבדלים בין טוב לרע, בין מר למתוק.״
באזכרה דיבר גם על "מורי ורבי, הגאון הרב דב ליאור" - האיש שאמר כי ברוך גולדשטיין "קדוש יותר מכל קדושי השואה" (הארץ)
ביולי 2023, בראיון ברדיו 103, טען שהוא לא כהניסט למרות שהוא משתתף באזכרות וטוען שכהנא לימד אותו מה זה להיות יהודי (רדיו 103).
ב-26.11.25 - באזכרה לדוד בן גוריון, ביקר את העובדה שמי שהגיע כנציג הממשלה הוא וסרלאוף. "לא לכבודו של סבא שלי שנציג הממשלה הוא נציג מפלגה כהניסטית", אמר. "זה אצבע בעין לכל אוהבי בן גוריון". (ynet)
לא ספר את חמאס או רצה להכריע את חמאס?
ב-17.10.23, בראיון בערוץ 14, אמר שהוא לא רוצה עכשיו לומר ״אמרתי לכם״ בנושא של להכריע את חמאס. (יובל גנור)
ב-3.1.23 בראיון בערוץ 14: ״אנחנו לא מתרגשים מהחמאס ולא סופרים אותם. הם מבינים שיש פה ממשלת ימין חזקה שתפעל ביד נחושה מול הטרור״. (יובל גנור)
וסרלאוף והחטופים - אחד באצבע, אחד בפה ואחד באצבע - ציר הזמן.
- ב־19 בינואר 2025 התפטר מהממשלה יחד עם יתר שרי עוצמה יהודית, יום לאחר אישור ההסכם בין ישראל לחמאס, שמפלגתו התנגדה לתנאיו.
- ב-12.8.25, בכנסת, פנה למשפחות החטופים בקול סדוק ובוכה: ״אני חי עם מצפון שדוקר אותי השכם והערב, אני חי עם תחושה מאוד קשה והלב שלי כל הזמן איתכם. שלוש פעם ביום נושא את שמותיהם של החטופים, מזכיר אותם על ליבי בתפילות שלי, בנרתיק שהולך איתי. יש לי אחריות וזה להחזיר אותם, להחזיר את כל 150 החטופים הביתה. כשאני מגיע לקבינט, האחריות הזאת רובצת עליי בחדר.״ (ערוץהכנסת)
- ב-10.10.25, הצביע נגד עסקת החטופים האחרונה (כאן).
וסרלאוף והשכנים בת״א - מוריד פליירים, גורם למעצר שווא
ביולי 2023, בעיצומה של המחאה נגד הרפורמה שהוא חלק מהובלתה, עובר וסרלאוף למעוז הליברליות בו הוא נלחם - צפון תל אביב. המעבר, כצפוי, גורר מחאה מצד השכנים.
לווסרלאוף, מצידו, קשה לקבל את המחאה:
- אחרי ששכנים מניחים פליירים על מכוניות לרגל 600 ימים לחטופים בעזה, וסרלאוף מצידו שולח את המאבטח שלו להוריד אותם, בעודו טוען כי מי שעושה את זה הוא אדם מן השורה ״שלא תומך במחאה״ (מאקו) (יאללה תקווה)
- גרם למעצר של פעיל מחאה (יואב אנדרמן) על שתלה שלטי מחאה בשכונה בטענה (המופרכת) להשחתת פני מקרקעין. (כאן)
כמעט הלך מכות עם מיקי זוהר (ציוץ)
וכמובן שהוא בעד להתיישב בעזה (חדשות לפני שנה)
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- שנות חיים, משפחה והשכלה: יצחק שמעון וסרלאוף נולד ב־14 באוגוסט 1992, ט"ו באב תשנ"ב; לפי פרופיל ערוץ הכנסת הוא מתגורר בתל אביב, למד ב"נתיב מאיר", בישיבת ההסדר במעלות, בישיבת ההסדר בבית שאן ובישיבת "עוז ואמונה" בדרום תל אביב, ובהמשך למד משפטים בקריה האקדמית אונו, קמפוס ירושלים ערוץ הכנסת. בריאיון לוואלה מ־24 בדצמבר 2022 תואר כבן הזקונים במשפחה שגרה ברובע היהודי בירושלים, ובכתבה נכתב שאביו, הרב יששכר וסרלאוף, עמד בראש הישיבה התיכונית "אהבת חיים"; וסרלאוף סיפר שם על הילדות ברובע ועל משחקים בסמטאות העיר העתיקה וואלה. בריאיון מקור ראשון מ־2022 תואר הבית כ"בית תורני ברובע היהודי"; וסרלאוף צוטט: "התגוררנו סמוך לקו התפר מול הרובע המוסלמי. מהגג רואים את כל הר הבית והעיר העתיקה" מקור ראשון.
- תנועות נוער, ישיבה ושירות צבאי: לפי סרוגים, 19 במרץ 2019, וסרלאוף למד ב"נתיב מאיר", שימש מדריך וקומונר בבני עקיבא, היה יו"ר ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי, למד בישיבת מעלות, התגייס לגולני ולאחר השירות למד בישיבת ההסדר בבית שאן סרוגים. רשימת מועמדי עוצמה יהודית שפרסם mako/N12 ב־21 באוגוסט 2019 ציינה את תאריך לידתו, מגוריו אז בדרום תל אביב, שירותו כלוחם קרבי בגולני, וכן תפקיד מוקדם כמורה בישיבת "עוז ואמונה" ופעיל במאבק לגירוש המהגרים האפריקאים mako/N12. מקור משני נוסף מפרט כי התגייס במרץ 2012 ושירת בפלוגה ב' של גדוד 12 בגולני המכלול.
- דרום תל אביב ופעילות ציבורית מוקדמת: סביב 2014–2019 עבר מרכז הכובד שלו לדרום תל אביב: לפי ערוץ 7, 2020, הוא היה אברך בישיבת "עוז ואמונה" של הרב אחיעד אטינגר, ולאחר רצח אטינגר בפיגוע בשומרון הקים את עמותת "אחיעד" ערוץ 7. חוות דעת רשמית של משרד המשפטים מ־12 בדצמבר 2023 קובעת כי עד 14 בנובמבר 2022 כיהן כמנכ"ל עמותת אחיעד, המפעילה "גרעין משפחות תורני-חברתי באזור דרום תל-אביב" משרד המשפטים. באתר העמותה מוגדרת המטרה כ"התיישבות יהודית מחודשת בדרום תל אביב" בנווה שאנן ופלורנטין אחיעד ובדף הבית מופיע הסלוגן "באנו לכאן להחזיר עטרה ליושנה" אחיעד. בערוץ 7, 27 במאי 2020, בעת חלוקת סלי מזון, וסרלאוף אמר: "ממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו והפקירו את תושבי דרום תל אביב" ערוץ 7; אביו סיפר בסרוגים, יולי 2020, שבנו אמר לו: "אני לא מרגיש בנוח לשבת בנוח בירושלים כשהם סובלים שם" סרוגים.
- המעבר לפוליטיקה והחיבור לכהניזם: וסרלאוף החל את דרכו במעגלי האיחוד הלאומי, אך ב־19 במרץ 2019 אמר לסרוגים כי במסגרת תפקידו שם נחשף למיכאל בן־ארי, ובהמשך הכיר את איתמר בן גביר, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין; באותה כתבה נכתב שלמד גם בישיבת הרעיון היהודי שבה לימד בן־ארי סרוגים. ברקע זה חשוב לציין כי N12 תיאר בפברואר 2019 את עוצמה יהודית כמפלגה שראשיה "רואים את עצמם תלמידיו של הרב כהנא" N12, וכי פרופיל News1 על בן־ארי מציין שהיה פעיל בתנועת כך, חבר לכהנא בהקמת ישיבת הרעיון היהודי ונמנה עם תלמידיה הראשונים News1. באזכרת כהנא ב־14 בנובמבר 2019 אמר וסרלאוף: "ביום זה אני מציע להקשיב לאנשים שליוו את הרב בדרכו" ערוץ 7. מנגד, בריאיון מקור ראשון מ־2022, כשנשאל "מה הקשר שלך לרב כהנא?", השיב: "נולדתי אחרי שהרב כהנא נרצח, מעולם לא פגשתי אותו, וממילא אינני מתלמידיו" מקור ראשון.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
- חבר כנסת ושר מטעם עוצמה יהודית - נובמבר 2022 ואילך; שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - דצמבר 2022–ינואר 2025, ושוב ממרץ/אפריל 2025 ואילך. וסרלאוף נבחר לכנסת ה-25 ברשימת הציונות הדתית–עוצמה יהודית, והושבע בנובמבר 2022; בדצמבר 2022 נכלל בהרכב הממשלה ה-37 כשר לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי ערוץ כנסת - פרופיל וסרלאוף N12, דצמבר 2022 - הרכב הממשלה ה-37. בינואר 2025 התפטרו שרי עוצמה יהודית מהממשלה במחאה על עסקת החטופים/הפסקת האש, ובמרץ 2025 אושרה חזרתם; וסרלאוף חזר למשרד הנגב והגליל JDN, ינואר 2025 - כניסת ההתפטרות לתוקף Ynet, מרץ 2025 - חזרת בן גביר, אליהו ווסרלאוף לממשלה ילקוט הפרסומים, אפריל 2025 - צירוף שרים לממשלה.
- תפקיד מפלגתי בכיר - מנכ"ל עוצמה יהודית, לפחות 2019–2022. לפני מינויו לשר תואר וסרלאוף כמנכ"ל עוצמה יהודית וכאיש הארגון של איתמר בן גביר; בראיון בערוץ 14 בינואר 2022 הוצג כ“מנכ"ל עוצמה יהודית – האיש שעומד מאחורי איתמר בן גביר”, ובמקור ראשון באוגוסט 2022 נכתב כי מונה למנכ"ל המפלגה כשנה קודם לכן וניהל את עבודת המטה שלה ערוץ 14, ינואר 2022 - ריאיון עם מנכ"ל עוצמה יהודית מקור ראשון, אוגוסט 2022 - "עוצמה יהודית היא גורם מאחד". בהקשר למיקוד המשתמש: המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את שורשי עוצמה יהודית ב"חזית יהודית לאומית" של ברוך מרזל, ומונה יוזמות כגון עונש מוות למחבלים, רשות הגירה והחמרת הוראות פתיחה באש; N12 תיאר ב-2019 את הרשימה כ"תלמידיו של כהנא" המכון הישראלי לדמוקרטיה - עוצמה יהודית N12, 2019 - רשימת עוצמה יהודית לכנסת ה-22.
- רפורמת מבנה המשרד והעברת סמכויות - החלטת ממשלה 109, פברואר 2023. בראשית כהונתו שונה שם המשרד מ"משרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל" ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי"; הועברו אליו תחומי פעולה ובהם רשות הצעירים ורשות התכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, וכן עוגנו תחומים הנוגעים לנגב, לגליל, לערים מעורבות וליישובים עם שיעור גבוה של מסתננים מפתח התקציב - החלטה 109, 5.2.2023 מפתח התקציב - פנייה תקציבית 04-011, 2024. הביקורת המקצועית בדוח מבקר המדינה ממאי 2026 הייתה חריפה: אף שבפברואר 2023 היו ברשות לתכנון החקלאות 14 עובדים, "איש מהם לא עבר" למשרד הנגב והגליל; התקציב לאיוש משרות התקבל רק ביולי 2024; ובפברואר 2025 הוחלט להחזיר את רוב התחום למשרד החקלאות, למעט אגף ההתיישבות הצעירה מבקר המדינה, מאי 2026 - מבנה הממשלה בישראל CECI - העברת שטחי פעולה חזרה למשרד החקלאות, 2025.
- ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - הוקמה במרץ 2023. החלטת ממשלה 274 מ-5 במרץ 2023 הקימה ועדת שרים לפיתוח הנגב והגליל; סמכויותיה כללו גיבוש תוכניות אסטרטגיות, קידום פרויקטים מחוללי שינוי, עידוד הגירה חיובית וחיזוק חוסן חברתי, והמנכ"ל של משרד וסרלאוף נקבע כאחראי לביצוע, תיאום ומעקב משרד ראש הממשלה - ועדת שרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. בדוח מיוחד מאפריל 2026 כתב מבקר המדינה כי "ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים האחרונות"; באותו דוח צוין כי בנגב יש כ-7,000 גברים הנשואים ליותר מאישה אחת, יותר מ-16,000 נשים במשפחות פוליגמיות, ורק שלושה כתבי אישום בגין פוליגמיה - נתוני כשל בשטח בתחום שהוועדה אמורה הייתה לתאם בו מדיניות ממשלתית מבקר המדינה, אפריל 2026 - היעדר המשילות בנגב.
- תקציבי פיתוח וקואליציוניים לנגב, לגליל ולהתיישבות הצעירה - 2023–2024. במסגרת החלטות התקציב וההסכמים הקואליציוניים הוקצו 225 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024, בתוכנית 046303, לטובת תקציבי פיתוח במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עבור רשויות הנגב והגליל ועבור ההתיישבות הצעירה מפתח התקציב - יישום הסכמים קואליציוניים 2023–2024. בפנייה תקציבית לשנת 2024 נרשם שימוש של 51.23 מיליון ש"ח מהרזרבה הכללית למימון תקנים ושינויים פנימיים במשרד לצורך יישום הסכמים קואליציוניים והחלטות ממשלה מפתח התקציב - פנייה תקציבית 04-011, 2024. הביקורת: כלכליסט דיווח ביוני 2024 כי הממשלה "מרוקנת את הרזרבה" בכרבע מיליארד שקל לטובת תקציבים נוספים, ובהם למשרד וסרלאוף; ובספטמבר 2025 גורמים בכירים באוצר טענו כי לא קוצץ שקל ממשרדו וכי הטענות נועדו "לסחוט כספים קואליציוניים נוספים" כלכליסט, יוני 2024 - תקציבים מהרזרבה ערוץ 7, ספטמבר 2025 - תגובת גורמי אוצר.
- חירום, חוסן ויישובי העוטף/תקומה - 2023–2024. במעקב מרכז המחקר והמידע של הכנסת אחר החלטה 462 נמצא כי במשרד הנגב והגליל יושמו 3.5 מיליון ש"ח לתוכניות חוסן קהילתי; מיליון ש"ח למרכזי צעירים היו "ביישום"; 5 מיליון ש"ח למבני ציבור היו "ביישום"; אך סעיפים אחרים, ובהם מוקד רפואי בשדרות ומכונים להתפתחות הילד, דווחו כ"לא מיושם" בשל אי-העברת תקציב ממשרד האוצר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2024 - יישום החלטה 462. בפברואר 2024 פרסמו משרד הנגב והגליל ומנהלת תקומה תוכנית תמיכה של 8 מיליון ש"ח לצעירי חבל התקומה; באפריל 2024 החלטת ממשלה 1699 ייעדה 115 מיליון ש"ח לשנים 2024–2028 למלווי קהילות, רכזים ומנהלי קהילה וחיזוק מערך ההתנדבות מנהלת תקומה, פברואר 2024 - 8 מיליון ש"ח לצעירים משרד הנגב והגליל - פרוטוקול תמיכות לפי החלטה 1699. הביקורת הרוחבית של מבקר המדינה בפברואר 2026 קבעה כי בפינוי וקליטת תושבי הצפון והדרום "הממשלה וצה"ל כשלו"; כ-210 אלף תושבים פונו או התפנו בשלושת חודשי המלחמה הראשונים, ויעדי קליטה לא נקבעו באופן מוסדר מבקר המדינה, פברואר 2026 - פינוי וקליטת מפונים.
- תוכניות צעירים, מלגות וחדשנות אזורית - 2023–2024. המשרד בראשות וסרלאוף פרסם כי לקראת שנת הלימודים תשפ"ד תקצב כ-3,000 מלגות לסטודנטים, בשווי כולל של כ-16 מיליון ש"ח, כולל 4 מיליון ש"ח לסטודנטים מהנגב והגליל על בסיס קריטריונים חברתיים-כלכליים טלגרם משרד הנגב והגליל, 2023 - מלגות סטודנטים. בדצמבר 2023 הודיעו משרד הכלכלה, משרד הנגב והגליל, רשות החדשנות ומשרדים נוספים על הקמת 9 מרכזי חדשנות אזוריים בהשקעה של יותר מ-100 מיליון ש"ח מדן ועד אילת; וסרלאוף צוטט שם כי המרכזים נבחרו בהליך תחרותי ויועדו להרחבת יזמות ותעסוקת הייטק בפריפריה משרד הכלכלה, דצמבר 2023 - 9 מרכזי חדשנות. ביקורת מקצועית עקיפה על תחום הצעירים הופיעה בטיוטת ההתייעלות של האוצר לינואר 2024, שבה נטען כי כפילות בין יחידות ממשלתיות "מעמיסה בירוקרטיה" ויוצרת הקצאת משאבים לא יעילה; היועץ המשפטי של משרד וסרלאוף השיב כי הטענה "שגויה" וכי היחידות אוחדו לקול קורא יחיד ומרוכז משרד הנגב והגליל, ינואר 2024 - תגובת המשרד לטיוטת האוצר.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- כניסה לתפקיד והרחבת המשרד: ב-2 בינואר 2023 נכנס יצחק וסרלאוף לתפקיד שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בטקס חילופי שרים שבו השתתפו גם בכירי עוצמה יהודית, בהם איתמר בן גביר, עמיחי אליהו, אלמוג כהן ולימור סון הר־מלך; בן גביר אמר בטקס כי לוסרלאוף יש "עם רגש, עם לב, עם אהבת ישראל גדולה" - מקור: חדש בגליל, 2.1.2023, טקס חילופי השרים. בפברואר 2023 החלטת ממשלה 109 שינתה את שם המשרד והעבירה אליו שטחי פעולה וסמכויות, כולל רשות הצעירים ואגף בכיר אזרחים ותיקים, ובכך הרחיבה את מנגנוני התקצוב והשליטה של השר: החלטה 109 – מפתח התקציב, וכן פרוטוקול ועדת הכלכלה מ-28.6.2023 שבו וסרלאוף פירט כי למשרד נוספו "רשות הצעירים, אגף בכיר אזרחים ותיקים, יישובי חוסן... הסדרת ההתיישבות הצעירה": כנסת פתוחה.
- חילופי מנכ"לים ומינויים מרכזיים: ב-3 בינואר 2023, יום לאחר כניסת וסרלאוף, הודיע אילן שוחט, מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, על סיום תפקידו לאחר כשנה וחצי; וסרלאוף הודה לו ואישר חפיפה מסודרת - ערוץ 7, 3.1.2023, סיום תפקיד שוחט, וכן דיווח מקביל ב"ניוזים", 4.1.2023, שוחט מסיים תפקיד. ב-19 בינואר 2023 פורסם כי וסרלאוף יביא לאישור הממשלה את מינוי ד"ר אלעזר בן הרא"ש למנכ"ל המשרד, לאחר אישור ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה פה אחד - סרוגים, 19.1.2023, אישור ועדת המינויים, ערוץ 7, 19.1.2023, בן הרא"ש ימונה. הממשלה אישרה את המינוי ב-29 בינואר 2023; וסרלאוף אמר כי בן הרא"ש הוא "מנהל מוכשר, מומחה לרגולציה ולמנהל ציבורי" - ערוץ 7, 29.1.2023, מינוי בן הרא"ש.
- קשרי עוצמה יהודית והמאבק סביב בן הרא"ש: בן הרא"ש הפך לצומת כוח בין משרד וסרלאוף לבין משרד בן גביר: באוקטובר 2023 עבר לשמש ממלא מקום מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, ובכלכליסט נטען בדצמבר 2023 כי בן גביר ביקש "לכפות" את חזרתו למשרד הנגב והגליל אף שוסרלאוף לא רצה בכך - כלכליסט, 31.12.2023, מאבק בן גביר–וסרלאוף. בעתירה נגד מינויו למשרד לביטחון לאומי נטען כי לבן הרא"ש זיקה פוליטית לעוצמה יהודית וכי היה חבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של המפלגה; התנועה לאיכות השלטון טענה כי קיים חשש למינוי "משיקולים זרים, פוליטיים ולא ענייניים" - כלכליסט, 12.11.2023, עתירה נגד המינוי, ועתירת התנועה עצמה, נובמבר 2023, PDF העתירה.
- התערבות נציבות ועזיבות: נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ התנגד למינוי בן הרא"ש במשרד לביטחון לאומי בטענה שאין לו ניסיון מתאים בתחומי הביטחון והחירום; בעקבות העתירה וההתנגדות הודיע בן הרא"ש ב-29 בנובמבר 2023 כי יסיים את תפקידו - ynet, 29.11.2023, עזיבה לפני דיון בבג"ץ, כלכליסט, 29.11.2023, ביקורת ופרישה. ב-29 בינואר 2024 הודיע בן הרא"ש גם על פרישה ממשרד הנגב והגליל; בערוץ 7 פורסם מכתב הפרידה שלו לעובדים, ובכלכליסט נטען כי ההתפטרות באה על רקע יחסים בעייתיים עם וסרלאוף ולאחר שמונה בידי בן גביר בניגוד לרצון השר - ערוץ 7, כלכליסט.
- מינוי יוחנן מאלי וצוותי אמון: ב-30 ביוני 2024 אישרה הממשלה פה אחד את מינוי יוחנן מאלי למנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; וסרלאוף אמר: "אני מאמין שיוחנן הוא האדם הנכון, במקום הנכון, ובזמן הנכון" - וואלה כסף, 30.6.2024, מינוי מאלי, והמחדש, 30.6.2024, הכירו את המנכ"ל החדש. נכון לפרסום הממשלתי באתר Gov.il, יוחנן מאלי מופיע כמנכ"ל המשרד - לשכת המנכ"ל. לצד המנכ"ל, פרוטוקולי הכנסת מזהים את יצחק אלקסלסי כראש מטה השר ב-4 ביוני 2025, ואת אופיר כהני כראש מטה מנכ"ל בדיון תקציבי ב-26 בדצמבר 2024 - ועדת הכלכלה, ועדת הכספים. לא אותר במסגרת החיפוש דוח מבקר מדינה ייעודי על מינויי וסרלאוף; הביקורת הממוסדת המרכזית שאותרה היא של נציבות שירות המדינה וההליך בבג"ץ סביב בן הרא"ש.
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 21.09.2022 - ערוץ 14 / פאנל בחירות בבית הספר התיכון בכפר הנוער אשל הנשיא - הקשר לכהניזם, ענישה ביטחונית וגירוש תומכי טרור: וסרלאוף, אז מועמד ברשימת הציונות הדתית־עוצמה יהודית, הציג בפני תלמידי תיכון את דרישות מפלגתו למדיניות הרתעה. ציטוט: "נדרוש עונש מוות למחבלים, ונדרוש גירוש תומכי טרור." מקור ראשי: ערוץ 14, 21.09.2022; הקשר מחקרי משלים על נרמול טרנספר בימין הישראלי והציטוט של וסרלאוף: מרכז אופק, PDF. (c14.co.il)
- 15.09.2022 - סרוגים / תגובה לעימות מול ח"כ משה קינלי טור־פז ויש עתיד - התקפה על יריבים פוליטיים סביב בן גביר ותומכי טרור: וסרלאוף הגיב לביקורת של ח"כ טור־פז, שאמר בפאנל בחירות כי בן גביר הוא מורשע הטרור היחיד המכהן בכנסת. ציטוט: "אין גבול לצביעות." מקור ראשי: סרוגים, 15.09.2022; הקשר נוסף על הקו הביטחוני שהציג באותה תקופת בחירות: ערוץ 14, 21.09.2022. (srugim.co.il)
- 20.10.2022 - רדיו קול חי / מהדורת סוף השבוע, אתר אמס - הקשר ישיר לסיסמה המזוהה עם כהניזם ועם גבולות ההסתייגות של עוצמה יהודית: בריאיון לקראת הבחירות, וסרלאוף נשאל על בן גביר ועל המורשת הציבורית סביבו, והבחין בין הסיסמה הגזענית נגד ערבים לבין יעד של מחבלים. ציטוט: "אנחנו נגד האמירה מוות לערבים, אנחנו בעד מוות למחבלים." מקור ראשי: אמס / קול חי, 20.10.2022; הקשר משלים על תקרית פוליטית סביב קריאות מוות לערבים בסיור עוצמה יהודית: JDN, 2022. (emess.co.il)
- 24.12.2022 - וואלה / ריאיון עומק עם שרי מקובר־בליקוב - יחס לבן גביר לאחר הרשעתו בעבר בהסתה ותמיכה בארגון טרור: בריאיון שנערך לפני הקמת הממשלה ה־37, וסרלאוף נשאל אם אדם שהורשע בהסתה לטרור יכול לכהן כשר, והציג את בן גביר כמודל אישי. ציטוט: "עבורי הוא מצפן מוסרי." מקור ראשי: וואלה, 24.12.2022; הקשר מוסדי על עוצמה יהודית, שורשיה ואנשיה בממשלה: המכון הישראלי לדמוקרטיה; הקשר נוסף לביקורת הבינלאומית והפנימית סביב כניסת עוצמה יהודית לממשלה: ערוץ 7, 03.11.2022. (news.walla.co.il)
- 24.12.2022 - וואלה / ריאיון עומק - הכחשת המשכיות כהנא ביחס לבן גביר: באותו ריאיון, בתשובה לשאלה על הרב מאיר כהנא ועל כך שחברי כנסת נהגו לצאת מהמליאה בעת נאומיו, וסרלאוף דחה את הזיהוי הישיר של בן גביר עם דרכו של כהנא. ציטוט: "בן גביר כבר אמר אין ספור פעמים שהוא לא ממשיך דרכו של הרב כהנא." מקור ראשי: וואלה, 24.12.2022; הקשר משלים על יחסו לבן גביר, מרזל וכהנא בכתבת פרופיל נוספת: מקור ראשון; הקשר מפלגתי־היסטורי: המכון הישראלי לדמוקרטיה. (news.walla.co.il)
- 03.11.2022 - ערוץ 7 / ריאיון אולפן לאחר הבחירות - יחס לברוך מרזל, דמות המזוהה עם הקו הכהניסטי הוותיק: לאחר שנשאל על דברי מרזל שלפיהם בן גביר צריך לחזור בתשובה, וסרלאוף בחר לשבח את מרזל במקום להסתייג ממנו. ציטוט: "אין לי מילה אחת רעה להגיד על ברוך מרזל." מקור ראשי: ערוץ 7, 03.11.2022; הקשר היסטורי למקומו של מרזל בעוצמה יהודית וברשימותיה: ערוץ 7, 2019. (inn.co.il)
- 06.04.2025 - ערוץ 14 / דיווח על פוסט X של וסרלאוף - תקיפה של המחלקה היהודית בשב"כ על רקע קשריו עם בן גביר ומרזל: וסרלאוף פרסם פוסט ארוך ברשת X ובו סיפר כי כחייל הוזהר מקשר עם איתמר בן גביר וברוך מרזל; בסיום הפוסט תקף את המחלקה היהודית בשב"כ. ציטוט: "המחלקה היהודית בשב״כ לא מבדילה בין אויב לאוהב." מקור ראשי: ערוץ 14, 06.04.2025; הקשר נוסף לחשבון טלגרם פוליטי שבו פורסמו/הועברו תכנים של וסרלאוף: טלגרם בן גביר; הקשר מפלגתי על בן גביר, מרזל ועוצמה יהודית: המכון הישראלי לדמוקרטיה. (c14.co.il)
- 05.12.2022 - גלי צה"ל, דיווח באתר חב"ד אינפו / חוק השבות וסעיף הנכד - זהות יהודית, הלכה והגבלת עלייה של לא־יהודים: וסרלאוף, אז ח"כ ושר מיועד מטעם עוצמה יהודית, התייחס לביטול סעיף הנכד בחוק השבות ולשאלה מיהו יהודי. ציטוט: "יהדות זו לא קבוצת כדורגל." מקור ראשי: חב"ד אינפו, 05.12.2022; אינדיקציה נוספת לאותו דיווח ותאריך בארכיון חב"ד און ליין: COL, 05.12.2022. (chabad.info)
- 12.07.2023 - רדיו גלי ישראל / יומן צהריים עם מתי טוכפלד - ביקורת על בג"ץ בסוגיית מסתננים ודרום תל אביב: בעקבות פסילת חוק שנועד להמריץ מסתננים לעזוב, וסרלאוף הציג את הכרעת בג"ץ כפגיעה בתושבי דרום תל אביב. ציטוט: "זה פשוט הזוי." מקור ראשי: גלי ישראל, 12.07.2023; הקשר נוסף על עמדותיו בנושא מסתננים ודרום תל אביב: ice, 01.12.2022. (gly.co.il)
- 03.08.2023 - ynet / עתירת וסרלאוף נגד היועמ"שית - מתקפה על מערכת האכיפה במחאות נגד הרפורמה המשפטית: לאחר שהגיש עתירה לבג"ץ נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, טען וסרלאוף לאכיפה בררנית מול מפגיני המחאה נגד הרפורמה. ציטוט: "שימי סוף לאכיפה הבררנית." מקור ראשי: ynet, 03.08.2023; מסמך העתירה כפי שאותר ברשת: PDF עתירת וסרלאוף נגד היועמ"שית; הקשר נוסף לדיון על פסילת העתירה: News1, 30.05.2024. (ynet.co.il)
- 30.05.2024 - X של וסרלאוף, מצוטט ב־ice - תגובה לפסק הדין שדחה את עתירתו בנושא אכיפה במחאות: לאחר שבג"ץ דחה את עתירתו נגד היועמ"שית, וסרלאוף פרסם בחשבון X שלו תגובה חריפה נגד בית המשפט העליון. ציטוט: "פסק הדין מדהים בעליבותו." מקור ראשי: ice, 30.05.2024; פסק הדין המלא בתיק בג"ץ 5936/23: PDF פסק דין באתר טולדנו; עמוד משפטי נוסף על ההליך: טולדנו - בג"ץ 5936/23. (ice.co.il)
- 30.05.2024 - ערוץ 7 / תגובת וסרלאוף לדחיית העתירה - האשמת מערכת המשפט ביצירת מעמדות אזרחיים: בתגובה להחלטת בג"ץ לדחות את עתירתו, וסרלאוף טען כי מערכת האכיפה מבחינה בין מחנות פוליטיים. ציטוט: "יש אזרחים סוג א'." מקור ראשי: ערוץ 7, 30.05.2024; סיקור משפטי נוסף של הדחייה והנימוקים: News1, 30.05.2024. (inn.co.il)
- 04.02.2026 - קול חי / המהדורה המרכזית, אתר אמס - משבר חוקתי אפשרי סביב בג"ץ ובן גביר: בריאיון לקול חי, וסרלאוף תקף את האפשרות שבג"ץ יתערב בכהונת בן גביר כשר, והציג זאת כחריגה מסמכות וכאיום על הדמוקרטיה. ציטוט: "פקידים שמפטרים נבחרי ציבור זה סופה של הדמוקרטיה." מקור ראשי: אמס / קול חי, 04.02.2026; הקשר משפטי רחב יותר לפסיקות שהסתמכו על עניין וסרלאוף והפגנות: bagats.org.il - בג"ץ 179/23; הקשר נוסף לביקורת שלו על היועמ"שית והפרקליטות: המחדש. (emess.co.il)
- 27.11.2022 - 103FM, סיקור בערוץ 7 / עימות חיילים ופעילי שמאל בחברון - התבטאות נגד מפגיני שמאל ופעילים בשטחי יהודה ושומרון: לאחר שתועדו עימותים בין חיילים לפעילי שמאל באזור חברון, וסרלאוף תיאר את המפגינים כמי שמטרידים את החיילים ומנסים להכשיל אותם תודעתית. ציטוט: "כל מיני אנרכיסטים." מקור ראשי: ערוץ 7, 27.11.2022; הקשר נוסף על טענות שרים כלפי הפגנות והיועמ"שית בהמשך כהונת הממשלה: N12, 14.07.2024. (inn.co.il)
- 26.02.2024 - כנס ירושלים של בשבע וערוץ 7 / עסקת החטופים ומלחמת עזה - עמדת התנגדות לעסקה והגברת לחץ צבאי: בכנס ירושלים, וסרלאוף הסביר את התנגדות מפלגתו לעסקת החטופים הקודמת גם בטיעון טקטי של לחץ על חמאס. ציטוט: "לחכות קצת ולהכות יותר חזק." מקור ראשי: ערוץ 7, 26.02.2024; הקשר פוליטי־פרשני סביב הלחץ על נתניהו בסוגיית המלחמה והחטופים: מקור ראשון, 2024; הקשר נוסף על מחאות, חסימות כבישים והטיעון של וסרלאוף כי מישהו עלול למות: ynet, 11.07.2023. (inn.co.il)
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- פרופילים ותחקירי עומק על הרקע הפוליטי־אידיאולוגי: בכתבת פרופיל של עטרה גרמן במקור ראשון, יולי 2022, "יצחק וסרלאוף: 'עוצמה יהודית היא גורם מאחד'", תואר וסרלאוף כמי שהפך לפעיל עוצמה יהודית לאחר פעילות בצעירי האיחוד הלאומי, וכמספר 2 של איתמר בן־גביר; הוא נשאל שם על הקשר לרב כהנא והשיב: "נולדתי אחרי שהרב כהנא נרצח, מעולם לא פגשתי אותו, וממילא אינני מתלמידיו" מקור ראשון. בראיון־פרופיל של שרי מקובר־בליקוב בוואלה, 24.12.2022, "בן גביר הוא מצפן מוסרי", הוצג וסרלאוף כמנכ"ל עוצמה יהודית לשעבר וכאחד הפעילים הבולטים בדרום תל אביב; לשאלה על כהנא אמר: "אני מבין ללבו של מרזל, שרוצה נציג שימשיך את דרכו של הרב כהנא, אבל זה לא אנחנו" וואלה.
- תחקיר מפלגתי סביב עוצמה יהודית ומקורבי בן־גביר: ב־16.4.2024 פרסם ינון שלום יתח בוואלה את "חשיפה: כך השתלט איתמר בן גביר על מפלגת עוצמה יהודית"; התחקיר קבע כי ב־31.8.2022 שונו בדיעבד מסמכי המפלגה ברשם המפלגות, וכי השר יצחק וסרלאוף היה חבר המפלגה החתום על הדיווחים, בעוד עו"ד חנמאל דורפמן, לימים ראש מטה בן־גביר, אימת את החתימות וואלה. באותו תחקיר צוטט ברוך מרזל: "הוא מייצג את עצמו, סגר את כל מוסדות המפלגה"; בן־גביר השיב כי "המפלגה איננה ממשיכה את דרכה של תנועת כך" וואלה.
- הליכים אלקטורליים הקשורים לכהניזם ולעוצמה יהודית: ב־24.3.2019 דיווחו יקי אדמקר ודניאל דולב בוואלה כי לאחר פסילת מיכאל בן־ארי בידי בג"ץ, ועדת הבחירות דחתה בקשה לקדם את בן־גביר למקום החמישי ואת וסרלאוף למקום השמיני ברשימת איחוד מפלגות הימין וואלה בחירות. החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ה"ש 15/21 מפרטת כי בן־ארי, בן־גביר ווסרלאוף שובצו כנציגי חזית יהודית לאומית/עוצמה יהודית, וכי הבקשה לשנות את סדר הרשימה נדונה לאחר פסילת בן־ארי ועדת הבחירות המרכזית.
- עתירת וסרלאוף נגד היועמ"שית בנושא אכיפה במחאות: ב־3.8.2023 דווח ב־ynet כי וסרלאוף עתר לבג"ץ נגד היועצת המשפטית לממשלה בטענה ל"אכיפה בררנית" במחאות נגד הרפורמה המשפטית; הוא צוטט: "לא אנוח ולא אשקוט לנוכח האכיפה הבררנית שזועקת לשמיים" ynet. באפריל 2024, בדיון בעתירה, צוטט השופט יצחק עמית ב־ynet: "מה אתה רוצה?", והשופט דוד מינץ שאל: "שר בממשלה מגיש עתירה נגד היועמ"שית, מה זה הדבר הזה?" ynet. פסק הדין מ־30.5.2024 בבג"ץ 5936/23 דחה את העתירה על הסף פסק הדין; News1 דיווח כי בג"ץ קבע שווסרלאוף לא עמד בנטל להוכחת אכיפה בררנית News1.
- מחאות וחקירות סביב ביתו: ב־6.7.2023 דיווח ynet כי שני מפגינים נעצרו מול ביתו של וסרלאוף בתל אביב, אחד בחשד להפרת הסדר ואחד בחשד לתקיפת שוטר ynet. ב־18.11.2023 פרסם כלכליסט כי אדריכל יואב אנדרמן עוכב לחקירה לאחר שתלה שלטי מחאה סמוך לביתו של השר, אירוע שהוצג כטענה לאכיפה חריגה סביב מחאה פוליטית כלכליסט.
- בדיקות עיתונאיות על המשרד שבראשו עמד: שומרים פרסם ב־29.12.2023 תחקיר על "שרים מיותרים" בזמן המלחמה, ובו נבדק משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בראשות וסרלאוף, כולל תגובת דוברו כי 121 ראשי רשויות ביקשו שלא לפגוע בתקציב המשרד שומרים. N12/Mako פרסם בדצמבר 2023 רשימת משרדים שלטענתו אפשר לסגור, וכלל את משרד וסרלאוף בשל חפיפה אפשרית עם משרדי ממשלה אחרים N12. זמן ישראל, 28.4.2023, ניתח הצעת החלטה של וסרלאוף לעיגון "ערכי הציונות" וטען כי משמעותה המעשית היא תיעדוף יהודים בתחומי "התיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה" זמן ישראל.
- דו"חות מבקר המדינה: לא אותר דו"ח מבקר מדינה אישי נגד וסרלאוף, אך משרדו נבדק בכמה דו"חות. בדוח מבקר המדינה "מבנה הממשלה בישראל", יוני 2026, נבדקו העברת סמכויות ופיצול תחומי פעולה, לרבות משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מבקר המדינה. בדוח "היבטי משילות בנגב", אפריל 2026, נקבע כי ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בראשות שר הנגב, לא התכנסה במשך שנתיים מאז הקמתה, נכון לפברואר 2025 מבקר המדינה. בדוח על הסיוע הכלכלי לרשויות מפונות וקולטות, הביקורת כללה גם את משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי והדגישה צורך בוודאות תקציבית ובבקרה מבקר המדינה.
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - סמוטריץ’: שותף הכרחי מול יריב פנימי. לפני: ב־20.09.2022, ערוץ 7, וסרלאוף שיווק את החיבור לציונות הדתית בכותרת: “בצלאל סמוטריץ' הוא מנהיג. פוליטיקאי מבריק. שותף” ערוץ 7; וב־21.11.2022, כיכר השבת, אמר: “לא ניכנס לקואליציה ללא סמוטריץ'... בן גביר וסמוטריץ' - חד הם” כיכר השבת. אחרי: ב־18.05.2023, N12, לאחר חרם הצבעות של עוצמה יהודית, אמר על הממשלה: “מחפשים איפה תוקעים אחד את השני”, וסימן את סמוטריץ’: “הכתובת היא סמוטריץ'” N12; ב־11.09.2025, ישראל היום, החריף: “סמוטריץ' מתנהל באופן יהיר, מנותק ומתנשא, ואינו אומר אמת לציבור” ישראל היום.
- סתירה 2 - “אין לכם מה לפחד” מול סילוק פוליטיקאים ערבים. לפני: ב־03.11.2022, ערוץ 7, אמר לשמאל: “אין לכם מה לפחד”, וביחס ללהט"ב: “לא אגע בזכויות שלו ולא אתערב” ערוץ 7. באותו קו, ב־05.11.2022, JDN, אמר: “לא נפגע בכם” ו“שום מדינת הלכה” JDN. אחרי: באותו ראיון JDN, כשנשאל על טיבי, עודה ועבאס, אמר: “צריכים שיילכו לסוריה” ו“אין להם מה לחפש פה” JDN. ב־14.07.2025, בפרוטוקול מליאה שפורסם בסקריבד, קרא לעודה: “אתה מחבל... אתה לא צריך להיות פה” Scribd.
- סתירה 3 - התרחקות מכהנא מול חיבה למחנה הכהניסטי הוותיק. לפני: ב־03.11.2022, ערוץ 7, כשנשאל על ברוך מרזל, השיב: “אין לי מילה אחת רעה להגיד על ברוך מרזל. הוא יהודי צדיק... אברהם אבינו של ימינו” ערוץ 7; ב־05.11.2022, JDN, תיאר את תחילת דרכו: “התחלתי לעזור למיכאל בן ארי, שהיה אז חבר כנסת” JDN. אחרי: ב־22.12.2022, וואלה, מול שאלת כהנא, אמר: “בן גביר... לא תומך במשנתו ובדרכו”, ובהמשך על מרזל: “רוצה נציג שימשיך את דרכו של הרב כהנא, אבל זה לא אנחנו” וואלה.
- סתירה 4 - פרישה מהממשלה מול חזרה אליה. לפני: ב־17.01.2025, ערוץ 7, לקראת עסקת חטופים, כתב וסרלאוף: “אני הולך להתנגד לעסקה שתחזיר את הבת שלו”, והוסיף: “אעשה זאת בלב כבד אך שלם” על התפטרותו ערוץ 7; ב־18.01.2025, מקור ראשון דיווח שעוצמה יהודית, כולל וסרלאוף, תגיש מכתבי התפטרות בשל “ההסכם המופקר” מקור ראשון. אחרי: ב־19.03.2025, ynet דיווח שהכנסת אישרה את חזרת וסרלאוף ושרי עוצמה יהודית לממשלה, אחרי חידוש הלחימה ynet.
- חנופה ונאמנות לבן גביר. ב־22.12.2022, וואלה, הגדיר את בן גביר: “חבר, אח, מורה ומנטור... מצפן מוסרי” וואלה. ב־03.11.2022, ערוץ 7, אמר: “אני סומך עליו במאת האחוזים” ערוץ 7. ב־04.11.2022, סרוגים, הוסיף: “איתמר הוכיח את עצמו... סוג של רוקסטאר” סרוגים.
- נאמנות לנתניהו ומשפחתו במאבקים משפטיים/ציבוריים. ב־05.11.2022 אמר על נתניהו: “אף פעם לא פגשתי את נתניהו... הקשרים בין השניים טובים” JDN; ב־14.08.2024, סביב העלייה להר הבית, אמר: “שלחתי מכתב לרה"מ... הכול היה מתואם” ערוץ 7. ב־01.01.2025, ערוץ 7 דיווח שחקירת שרה נתניהו הוצגה בידי בן גביר כחלק מ“רדיפה” של היועמ"שית כלפי הממשלה ומשפחת רה"מ ערוץ 7.
- יריבויות פנימיות מתועדות. ב־03.08.2022, סרוגים, וסרלאוף התעמת עם מנכ"ל הציונות הדתית יהודה ולד: “תושבי הפריפריה הם בעיניכם אוויר? ההתנשאות שלכם נוראית” סרוגים. מול החרדים, ב־14.08.2024, גפני תקף את עליית בן גביר ווסרלאוף להר הבית ואמר ש“נבדוק... אם אנחנו יכולים להיות שותפים איתו” ערוץ 7.
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - הקשר לכהניזם
- המסגרת הארגונית: יצחק וסרלאוף הוא מבכירי עוצמה יהודית: מנכ"ל המפלגה בעבר, מספר 2 של איתמר בן־גביר בבחירות 2022, וח"כ/שר מטעמה. המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את עוצמה יהודית כ"מפלגת ימין רדיקלית" ששורשיה הארגוניים ב"חזית יהודית לאומית" של ברוך מרזל, ומונה את וסרלאוף כאחד משלושת שרי המפלגה בממשלה ה־37, לצד בן־גביר ועמיחי אליהו - דצמבר 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה, "עוצמה יהודית". ברקע ההיסטורי הרחב יותר, תנועות כ"ך וכהנא חי הוכרזו בישראל כארגוני טרור לאחר טבח ברוך גולדשטיין ב־1994 - 13 במרץ 1994, מכתב ישראל לאו"ם, "Kach and Kahane Chai designated terrorist organizations"; והמכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את כ"ך כמפלגתו של הרב מאיר כהנא שנפסלה מהתמודדות ונאסרה - המכון הישראלי לדמוקרטיה, "Kach Party".
- המסמך המשפטי המרכזי על "עוצמה" והמשך דרכו של כהנא: בהליך פסילת מועמדים לכנסת ה־21 צוטט חומר שלפיו פורסם ב־7 בנובמבר 2018 סרטון תחת הכותרת "מפלגת עוצמה יהודית פועלת וממשיכה בדרכו של הרב מאיר כהנא", ובו תוארו בן־ארי, גופשטיין, מרזל ובן־גביר; זהו מקור משפטי חשוב למסגור המפלגה בהקשר כהניסטי - מרץ 2019, ועדת הבחירות המרכזית, בקשת פסילה פ"מ 5/21. במרץ 2019 קבע בית המשפט העליון כי מיכאל בן־ארי מנוע מהתמודדות לכנסת ה־21 בשל הסתה לגזענות, אך לא פסל את איתמר בן־גביר; ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מדגיש שההבחנה נבעה מ"רף ראייתי" שונה - 12 במאי 2019, המכון הישראלי לדמוקרטיה, "פסילת מועמדים ותפקיד בית המשפט העליון".
- וסרלאוף בהשתלשלות פסילת בן־ארי: במסמך ועדת הבחירות נכתב כי בהסכם הרשימה מ־21 בפברואר 2019 שובצו מיכאל בן־ארי, איתמר בן־גביר ויצחק וסרלאוף במקומות 5, 8 ו־40; לאחר שבית המשפט העליון פסל את בן־ארי ב־17 במרץ 2019, הוגשה בקשה לקדם את בן־גביר למקום 5 ואת וסרלאוף למקום 8 - מרץ 2019, ועדת הבחירות המרכזית, ה"ש 15/21. סרוגים דיווחו ב־19 במרץ 2019 כי וסרלאוף, אז בן 26, "צפוי להחליף את ד"ר מיכאל בן ארי", וכי החיבור שלו לעוצמה יהודית עבר דרך מיכאל בן־ארי, איתמר בן־גביר, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין - 19 במרץ 2019, סרוגים, "בן 26: זה המועמד שצפוי להחליף את מיכאל בן ארי".
- התבטאות ישירה של וסרלאוף על כהנא: בריאיון לעטרה גרמן במקור ראשון, שפורסם בקיץ 2022, נשאל וסרלאוף: "מה הקשר שלך לרב כהנא?" והשיב: "נולדתי אחרי שהרב כהנא נרצח, מעולם לא פגשתי אותו, וממילא אינני מתלמידיו" - קיץ 2022, מקור ראשון, "יצחק וסרלאוף: 'עוצמה יהודית היא גורם מאחד'". באותו ריאיון אמר על מיכאל בן־ארי וברוך מרזל, שנפסלו מהתמודדות: "ללא ספק הם ראויים ממני", והוסיף כי הוא "מתייעץ איתם לעיתים" ולמד מהם "אהבת ישראל אמיתית" - קיץ 2022, מקור ראשון, "יצחק וסרלאוף: 'עוצמה יהודית היא גורם מאחד'".
- אירועי זיכרון לכהנא וקבלת פרס: בערוץ 14 דווח כי באזכרה ה־29 לרב מאיר כהנא, שנערכה בנובמבר 2019 בירושלים, וסרלאוף השתתף כמנכ"ל עוצמה יהודית ואמר: "ביום זה אני מציע להקשיב לאנשים שליוו את הרב בדרכו"; באותו אירוע חולקו "פרסי מנהיגות צעירה על שם הרב כהנא", ווסרלאוף קיבל פרס "על פעילותו בדרום תל אביב" - נובמבר 2019, ערוץ 14, "מאות משתתפים באזכרה לרב כהנא". מקור נוסף תיאר את ראשי עוצמה יהודית, ובהם וסרלאוף, בפגישה עם הרב דב ליאור, שהוגדר שם "רבה של המפלגה" - 17 בדצמבר 2019, כל רגע, "ראשי 'עוצמה יהודית' נפגשו עם מנהיג המפלגה".
- הבחנה בין קשר אישי־ישיר לבין קשר פוליטי־ארגוני: אין במקורות שנבדקו קביעה משפטית שוסרלאוף עצמו הוא חבר כ"ך או תלמיד ישיר של כהנא; להפך, הוא הכחיש קשר תלמיד־רב ישיר לכהנא בריאיון למקור ראשון - קיץ 2022, מקור ראשון, "יצחק וסרלאוף: 'עוצמה יהודית היא גורם מאחד'". עם זאת, הקשר לכהניזם מתועד דרך השתייכותו והנהגתו בעוצמה יהודית, דרך עבודתו הפוליטית עם בן־גביר, בן־ארי, מרזל וגופשטיין, ודרך השתתפותו באירוע זיכרון לכהנא - 21 באוגוסט 2019, N12, "אלו מועמדי רשימת 'עוצמה יהודית'".
- עמדות ציבוריות המשיקות לקו עוצמה יהודית: ynet תיאר את וסרלאוף בנובמבר 2022 כמספר 2 של בן־גביר, מנכ"ל עוצמה יהודית ואיש השטח של המפלגה; באותו ראיון אמר: "אתם לא צריכים לפחד מאיתנו... האג'נדה שלנו ברורה. אנחנו הבטחנו ביטחון אישי" - 10 בנובמבר 2022, ynet, "סחף חרדים, מגדיר את כללי התפילה בהר הבית 'גזעניים'". בערוץ 14 אמר בדצמבר 2021: "עוצמה יהודית היא ביתי הטבעי", ותיאר את תפקידו כמנכ"ל כבניית מערך השטח והרחבת מעגל התומכים - 5 בדצמבר 2021, ערוץ 14, "האיש שעומד מאחורי בן גביר".
- מיקום רשמי ברשימת 2022 והמשך פעילות מפלגתית: ברשימת מועמדי "הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר" לכנסת ה־25 שובץ וסרלאוף במקום החמישי מטעם "ארץ ישראל שלנו" - 14 בספטמבר 2022, ועדת הבחירות המרכזית/IDI, רשימת המועמדים לכנסת ה־25. לאחר הבחירות אישרה ועדת הכנסת את פירוק סיעת הציונות הדתית לשלושה מרכיבים, ובהם שתי מפלגות שמייצגות את עוצמה יהודית: חזית יהודית לאומית בראשות בן־גביר ו"ארץ ישראל שלנו" שיוצגה על ידי וסרלאוף - 20 בנובמבר 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה, "Disbanding of the Religious Zionism Faction".