יצחק גולדקנופף

יצחק יששכר גולדקנופף, יליד 30.10.1950, כיהן כשר הבינוי והשיכון, עומד בראש סיעת יהדות התורה מטעם הסיעה המרכזית באגודת ישראל ומכהן כחבר הכנסת מטעמה. במקביל הוא משמש כמזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת, ובעבר שימש כחבר מועצת עיריית ירושלים.

מאבקי השבת כמדיניות כפייה

כמזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת - גוף שהוקם ב־1999, הפך גולדקנופף לאחד האנשים החזקים במנגנון החרמות החרדי (מקור ראשון 5.3.2010). הוא הוביל מאבקים נגד אל על, שפע שוק, רשת ביג ומפעל פניציה (2019) (אקטואליק), חרם שהסתיים בוויתור מדינתי על חוב של 15 מיליון שקלים מכספי ציבור (סרוגים, 14.5.19). המאבקים הללו התקיימו על עיקרון שמירת השבת.

רשת בית יעקב: חינוך, משפחה וכסף ציבורי

גולדקנופף ניהל עד 2022 את רשת החינוך החרדית בית יעקב, שהקים אביו ב־1949, הכוללת מעל 230 כיתות גן. כיום הרשת מנוהלת בידי בנו, ישראל גולדקנופף (כלכליסט, 9.4.24). בפועל, לפחות 16 מבני משפחתו מועסקים ברשת ובעמותת הבת שלה, בזמן שהתקציבים גדלים ובני המשפחה נהנים מעלויות שכר של מיליונים, ניגוד עניינים בוטה (כלכליסט, 17.11.24).

דו"ח מבקר המדינה (2008) הצביע על מינהל לא תקין, בזבוז כספי ציבור ושלילת זכויות שכר מעובדים (N12 מקור ראשון). לאחר תביעה ייצוגית, ב־2024 הושגה פשרה שבמסגרתה תפצה הרשת בכ־7.5 מיליון שקל יותר מ־2,000 גננות וסייעות (כלכליסט, 9.4.24). ב־2023 קיבלה הרשת כ־480 מיליון שקל מתקציב המדינה (כלכליסט, 17.11.24).

על פי תחקיר הארץ, דירה בירושלים הרשומה על שמו של יצחק גולדקנופף פוצלה לחמש יחידות דיור בניגוד לחוק. לפי רישומי הטאבו גולדקנופף הוא בעל הנכס, ואשתו משלמת עליו ארנונה באופן שוטף. גולדקנופף טען בתגובה כי עזב את הדירה כבר במרץ 2021 והעביר את זכויותיו בנכס, וכי בתקופה שבה החזיק בדירה לא בוצע פיצול, ולכן האחריות לכך, אם אכן התרחש, אינה חלה עליו (הארץ 21.12.22).

כניסה לפוליטיקה - ניתוק ואטימות

בראיון טרם הבחירות אמר גולדקנופף שהוא היה רוצה להיות שר האוצר: ״אני רוצה לדאוג שלכל אחד, בכל בית ישראל יהיה: לחם, חלב, גבינה וקצת בשר ויין וקידוש לשבת״ (רשת 13 7.9.22), דרישה פשוטה וצנועה שבאה בסתירה לנכסים וההון שיש לגולדקנופף עצמו, עמית סגל אמר עליו: ״הוא הפוליטיקאי השני הכי עשיר אחרי ניר ברקת, משהו מטורף״ גולדקנופף עצמו ניסה להכחיש את הדברים (מאקו 26.11.22).

יצחק גולדקנופף נכנס לפוליטיקה הארצית בגיל 72. לקראת הבחירות העניק שורה של ראיונות פומביים, שבהם התבטאויותיו עוררו גל נרחב של ביקורת ציבורית ותקשורתית, והציבו אותו במהירות בלב השיח הציבורי. בין היתר אמר: ״70 שנה אתם מקשקשים ולא עשיתם כלום. תנו לחרדים לנהל את המדינה - ותראו מה יהיה״ (דה מרקר 16.9.22).

בריאיון עם ליאור קינן וספי עובדיה ברשת 13 המשיך באותו קו, כשהשווה בין לימוד תורה לשירות קרבי וטען: ״זה שלומד תורה יותר קשה לו מאשר זה שהולך לחזית״ (9.10.22, זמן ישראל). ״לא ראיתי שהמתמטיקה והאנגלית קידמו כל כך את המדינה״ (ynet, 4.11.22), אמירה שהעמיקה את הביקורת כלפיו, נוכח הדיון הציבורי סביב חינוך, תעסוקה ופריון במשק.

מי שעד אז היה כמעט אנונימי לציבור החילוני הפך בתוך זמן קצר למנפק כותרות סדרתי, שהתבטאויותיו נתפסו בעיני מבקריו כעדות לזחיחות, אטימות חברתית, סגירות ובוז כלפי מי שאינו חלק מהציבור החרדי. עד כדי כך, שדמותו אף זכתה לעיבוד סאטירי בתוכנית ארץ נהדרת, עם דמות שנבנתה במיוחד עבורו בכיכובו של שרון טייכר כולל הגינונים, האטימות המופגנת, וכמובן הצעיף היוקרתי של לואי ויטון שהוא מקפיד לעטות על צווארו (מעריב 21.7.25).

גם בהתבטאויותיו הפוליטיות המאוחרות ממשיך גולדקנופף להפגין ניתוק מההקשר הכלכלי־אזרחי הרחב, תוך התעלמות עקבית מדיון בשאלת השתתפותה ותרומתה של החברה החרדית לכלכלה ולשוק העבודה. כך, האשים את התוכנית לפיתוח החברה הערבית בבעיות הכלכליות של הציבור החרדי (JDN, 11.7.22).

שליחו של האדמו״ר מגור

כנציג חסידות גור, החסידות הגדולה בישראל, יצחק גולדקנופף פועל כשליחו וכמבצע מדיניותו של האדמו״ר מגור, רבי יעקב אריה אלתר, מהדמויות החזקות והמשפיעות בעולם החרדי ואף מהעשירים בישראל. הונו הפרטי של האדמו״ר מוערך בכ־300–500 מיליון שקל, ועיקר פעילותו הכלכלית מתמקדת בתחום הנדל״ן (גלובס, 2019). בהנחייתו, הפך משרד הבריאות בעבר לזירה של השפעה מוסדית רחבה עבור חסידות גור, והשפעתו ניכרה לאורך השנים גם בשורת משברים פוליטיים מרכזיים, בהם סיכול מתווה הכותל בשנת 2017, שורת עימותים סביב סוגיות דת ומדינה כגון גיור, עבודות בשבת וחוק המרכולים באותה שנה, משבר חוק הגיוס ב־2018 שהוביל להקדמת הבחירות, וכן ניהול משא ומתן קואליציוני נוקשה ב־2019 שהסתיים בפשרה מינימלית אשר רוקנה את חוק הגיוס מתוכנו (גלובס, 2019).

עם כניסתו לתפקיד קידם גולדקנופף קבורת שדה - מהלך המסייע ישירות לעמותת חברה קדישא ״חסידים״, שאותה ניהל עד היבחרו, בניגוד למחסור בקרקעות (הארץ, 21.8.23). בהמשך קידם שיווק דירות לציבור החרדי בלבד - תופעה שכונתה בעיתונות הכלכלית ״שיטת גולדקנופף״ (כלכליסט).

כשר השיכון המשיך יצחק גולדקנופף להעדיף את בני מגזרו: כ־50% מהדירות בהגרלה של מחיר למשתכן יועדו לציבור החרדי, אף שהוא מהווה כ־7% בלבד מבתי האב בישראל. פער חד שממחיש העדפה מגזרית חריגה במדיניות הדיור (כאן 24.12.24).

אחרי 7 באוקטובר: זחיחות, ניתוק ובוז

יצחק גולדקנופף המשיך לעורר סערות גם במהלך המלחמה ולאחריה, בשורה של התבטאויות שגררו ביקורת ציבורית חריפה. כשנשאל על אחריות הממשלה לטבח, השיב: ״יום שאחרי המלחמה הממשלה צריכה ליפול? מה שייך הממשלה למלחמה?״ (כיכר השבת, 7.2.24).

בהתייחסות לחלוקת תקציבים בזמן מלחמה אמר: ״יש קערה גדולה, מהקערה הזו כל אחד ייקח מה שהוא צריך. ׳ניתן לכם, לא ניתן לכם, ניתן לכם לא ניתן לכם׳ אל תתנו לנו! אנחנו גם לא צריכים לתת לכם״. (מעריב, 21.10.24).

עמדתו בנושא חוק הגיוס באה לידי ביטוי גם במעשים: במרץ 2025 תועד רוקד בחתונה לצלילי השיר ״בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים. נמות ולא נתגייס״ (אייס) ובהמשך, לאחר שפרש מהממשלה בשל אי־קידום חוק ההשתמטות, תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב חריף (N12, 12.6.25). בראיון בקשר לחוק הגיוס הבטיח שהחרדים לא ישנו את אורח חייהם בגלל המלחמה, טען שיש מאה אלף משתמטים בתל אביב והזהיר: ״אם לא תהיה ברירה, תהיה מדינה בלי חרדים״ (מקור ראשון, 24.7.25).

בראיון שבו נשאל על חיילים שנאלצים לעשות הרבה ימי מילואים, ענה: ״זה לא הכאב שלנו. אל תביא לי את הכאב שלך ותעביר אותו אלי״ (בחדרי חרדים, 24.7.25).

אחרי ביטול הילולת מירון, אמר: "את צפת ומטולה לא סגרו, אבל את מירון כן?" (ynet, 2.5.24) בזמן שמטולה עצמה פונתה ועדיין תושביה לא יכלו לחזור לבתיהם.

בהרצאה בספטמבר 2025 אמר ״חוק המשתמטים נמצא בתל אביב״ (מקור ראשון).

למרות שהציבור החרדי, ובפרט חסידות גור, אינו מחזיק באופן מסורתי בתפיסה אידאולוגית של התיישבות לאומית, יצא יצחק גולדקנופף בהצהרה מפתיעה בינואר 2024, כאשר השתתף בכנס לחידוש ההתיישבות היהודית בעזה. בכנס אמר כי ״ויתור על חלקי ארץ ישראל, לא רק שאינו מביא ביטחון, אלא הוא גורם באופן ישיר לשפיכות דמים של יהודים״, והביע תמיכה בחזרה לגוש קטיף ולעזה, ״שהיו מקום יישוב יהודי מקדמת דנא״ (כאן). התבטאות זו חרגה מהעמדה המסורתית של האדמו״ר מגור, שאינו תומך בהתיישבות בשטחים. גם בהקשרים אחרים המשיך גולדקנופף להפגין ניתוק מסדרי עדיפויות לאומיים רחבים: סביב הדיון בעסקת חטופים מצא לנכון להזכיר את ״אברכי המשי שניצודים ע״י גורמי אכיפת החוק״ (ציוץ, 6.10.25), וב־16.12.25 תקף בחריפות את מתווה הפטור מגיוס של ביסמוט, כשהגדיר אותו כ״זוועה״ וטען כי אברכים המבקשים ללמוד תורה נפגעים בלפחות שמונה תחומים - מנסיעות לחו״ל ועד מחיר למשתכן וסבסוד למעונות והוסיף כי ״הוא הופך להיות סוג ג׳, יותר גרוע ממחבלים״ (ציוץ של יואלי ברים).

בראיון לישי כהן ״אנחנו נאמנים לנתניהו כי אנחנו אנשי ימין״ (כיכר השבת, 2022).

כאשר פרש מהממשלה, בעקבות אי קידום חוק ההשתמטות תקף את ראש הממשלה במכתב הפרישה: ״לא האמנתי שיגיע רגע כזה שבו הוא פשוט לא מכיר אותנו… הוא מנסה ליצור פיצול בתוך היהדות החרדית, שזו חרפה שאין לתאר. אנחנו נצטרך לעשות חושבים לקראת הבחירות הבאות בכל הקשור אליו. אוי לאדם שמנסה לפלג אותנו מבפנים.... זו השפלה״ (N12, 12.6.25).

במקביל לשיח על מצוקה, קצבאות ו״לחם וחלב״, נצפה גולדקנופף מבלה באורח חיים ראוותני: עושה קניות בפראג (12.2.23) מתועד לצד מכונית אספנים יוקרתית בעיר, ואף שט על נהר הדנובה בסטייל (14.11.25). הפער בין הדימוי הציבורי שהוא מטפח לבין אורח חייו בפועל ממחיש פעם נוספת את הניתוק בין הרטוריקה החברתית לבין המציאות האישית.

גולדקנופף עורר סערה ציבורית לאחר שהשווה את הסנקציות המוטלות על חרדים שאינם מתגייסים ל״טלאי צהוב״, וטען כי יש לבטלן. האמירה החריגה גררה גל רחב של גינויים במערכת הפוליטית ומחוצה לה, תוך טענות לזילות זכר השואה ולפגיעה בלוחמי צה״ל, והעמיקה את המחלוקת הציבורית סביב סוגיית הגיוס והיחסים בין הציבור החרדי למדינה (ווינט 4.1.26).