ניר ברקת

גיליון ציונים

אין הרבה דברים מביכים יותר מפוליטיקאי שחוגג תפקיד שעוד לא קיבל. ניר ברקת כשר אוצר זה כמו הפרופילים מנפאל שעוקבים אחריו: משהו שקיים רק בעולם הווירטואלי שלו.

אם היינו לוקחים את כל הכסף שברקת משקיע ביחסי ציבור, בוטים, קמפיינים לסל המדינה ותביעות דיבה, אולי היינו יכולים באמת להוריד פה את יוקר המחיה.

אומרים שברקת עדיין שומר את החליפה שהוא גיהץ להשבעה כשר אוצר. לפעמים בלילה, כשאף אחד לא רואה, הוא לובש אותה מול המראה, עושה פרצוף של נגיד בנק ישראל ולוחש לעצמו באפלה: ״אני אחליט כמה עולה קוטג׳״.

ביום שבו גילה שביבי עקץ אותו ולא מינה אותו לשר אוצר, ברקת בטח רצה לבכות. אבל מיליארדרים לא בוכים, הם פשוט מקימים חברת החזקות שמייצרת דמעות מלאכותיות, רושמים אותה בטאבו ומוכרים באקזיט.

״הסל של המדינה״ של ניר ברקת התחיל כבשורה ענקית ונגמר כרשימת קניות של ילד בן 12 שנשאר לבד בבית.

ברקת, ילד ירושלמי, צנחנים, אקזיט משוגע בהייטק. על הנייר הוא הדמות המושלמת. בפועל, הוא סך החלקים המשעממים שלו. כמו בינה מלאכותית שניסתה לייצר מנהיג ישראלי ויצא לה רובוט נטול כריזמה עם קופת גמל תפוחה.

ברקת ניסה לקנות אותנו עם רשתות בוטים מהמזרח הרחוק, להאכיל אותנו בחטיפים רוויי שומן של קרפור, ולהשתיק אותנו עם תביעות דיבה ענקיות. ובסוף? הוא עדיין נשאר רק כינור חמישי ומזייף בתזמורת על סיפון הטיטניק של ביבי.

ניר ברקת הוא סיפור טרגי על אדם שהיה לו את כל הכסף בעולם כדי לחיות כמו מלך ולהשפיע, אבל העדיף לבזבז את כולו על רכישת פוזיציה עלובה במפלגה שלא סופרת אותו, תחת ראש ממשלה שרואה בו אך ורק כספומט פוליטי.

הארכיון לא שוכח

מפזר הבטחות באוויר↙

אחרי 7 באוקטובר אמר לפעילי ליכוד: "אני לא אתמוך שוב בנתניהו - צריך שינוי."

כאן, 04.12.2023

משתחווה לנתניהו↙

בהמשך, כשנשאל על אחריות נתניהו, כבר קרא לו: "המנהיג העליון של מדינת ישראל."

חרדים 10, 01.03.2025

קונה מלחמה בתקשורת↙

אחרי תחקיר חדשות 12 נגדו, הכריז על תביעת ענק בסך 12 מיליון שקל ועל קרן פרטית של שני מיליון שקל למימון מאבק משפטי בערוץ: "ערוץ 12 מנסה לסתום לנו את הפה."

אמס, ינואר 2026

נבהל ממפגינים↙

אחרי עימות עם מפגינים בבוסטון, טען ברקת כי המחאה מסכנת נבחרי ציבור: "רצח פוליטי הוא עניין של זמן במדינת ישראל. בחסות המחאה יש מי שהתיר את דמם של נבחרי ציבור."

כאן, 08.06.2023

הדברים החשובים על ניר ברקת

הוא היה שר אוצר בהבטחה של נתניהו שנמשכה כמה ימים, ואז גילה שנתניהו, שהבטיח לו את התפקיד בכנס בחירות 2020, מינה את ישראל כץ לשר האוצר.
ברקת תבע את חדשות 12 בתביעת דיבה בסכום דמיוני של 12 מיליון שקלים, בגלל תחקיר עיתונאי.
בנוסף ברקת העמיד קרן בסך 2 מיליון ש״ח לכל מי שרוצה לתבוע את חדשות 12, או שנתבע על ידם. ככה זה כשיש כסף בלתי מוגבל.
ברקת הוא איש עשיר מאוד, אולי הפוליטיקאי העשיר ביותר בארץ. הוא מנסה למנף את העושר שלו למטרות פוליטיות. וב-2021 רכש עוקבים-בוטים בכמויות כדי להרחיב את נפח הנוכחות שלו ברשתות החברתיות. אבל הוא נחשף והבוטים נמחקו, וכך גם הנוכחות שלו.
ברקת היה בין השרים שרצו להצטלם עם נתניהו בפתח משפטו במחוזי בירושלים במאי 2020, שבו נשא נאום תוקפני נגד מערכת אכיפת החוק. אבל ברקת נדחק לשולי התמונה ואפילו במעמד הזה לא הצליח להתבלט.
ברקת הוא בסך הכול איש אפור, שמאמין שהוא יכול להיראות מלוטש ונוצץ יותר בזכות הכסף שלו.
הוא אחד משיאני הנסיעות לחו״ל ולפי חישובים שונים נסע לפחות 14 פעם לחו״ל מאז נכנס לתפקידו כשר הכלכלה.
ניסה ״להבריק״ עם מכרז לסל המוצרים הזול ביותר של מאה מוצרים בין רשתות המזון - אבל התרסק על הפנים, כשאף אחת מהרשתות הגדולות לא ניגשה למכרז. הרשת שניגשה וזכתה - קרפור - קשורה לאחיו שכנראה הרוויח (עפ״י תחקיר של חדשות 12) והייתה ביקורת על כך שחלק מהמוצרים מאוד לא בריאים.
ברקת רואה עצמו מחליף את נתניהו בבוא היום. לא בטוח שהראייה הזאת ריאלית.

ניר ברקת היה מה שנקרא: ילד כל-ישראלי (ככל שיש הגדרה כזאת). יליד ירושלים, בן לאבא פרופסור לפיסיקה באוניברסיטה העברית, התנדב לצנחנים, נפצע בלבנון, קצין מוערך, תואר ראשון במדעי המחשב. עלה על מסלול ההייטק בשלב מוקדם מאוד והצליח ואז חלה תפנית בעלילה. במקום להמשיך במסלול ההייטק ולהתפתח, הוא בחר לפרוש עם הכסף וללכת לפוליטיקה. הוא התאמץ, וניסה וניסה עד שהצליח להיבחר לראשות עיריית ירושלים.

אז גם התחיל להתחכך בפוליטיקה הארצית. ירושלים, שלא כמו כל עיר אחרת בישראל, היא, כידוע, סלע קיומנו, עיר הנצח, שלמה לעולמים ועוד. זו עיר שלעיתים יש בממשלה שר שהתיק (המומצא) שלו הוא שר לענייני ירושלים.

וכך, אחרי עשור בראשות עיריית ירושלים, הוא מינף את המוכרות שלו כדי להגיע לכנסת. בפריימריז של הליכוד ב-2019 הוא נבחר במקום התשיעי. נתניהו הבטיח לו, ואפילו הכריז בכנס בחירות, שימנה אותו לשר אוצר. לא היה מאושר מברקת. שר אוצר מבטיח לו תפקיד בשורה הראשונה, וגם מקום של כבוד בקבינט המדיני ביטחוני. תפקיד שר אוצר מגיע עם מעטפת תקשורתית ובולטות. אבל לא חלפו ימים רבים, ולברקת נודע, כנראה באמצעות התקשורת, שנתניהו החליט בסופו של דבר למנות את ישראל כ״ץ לתפקיד שר האוצר. ברקת נשאר עם הכלכלה.

וכשר כלכלה הוא בעיקר לא מצליח להתמודד עם יוקר המחייה. ואכן, בשלהיי 2025, הוציא מכרז לרשתות מזון של סל 100 המוצרים החשובים. מי שיזכה במכרז יקבל מהמדינה סכום של 50 מיליון ש״ח לקמפיין פרסום. תגובת הנגד הייתה כואבת: התברר שחלק מהמוצרים מאוד לא בריאים. אף אחת מהרשתות הגדולות לא ניגשה למרכז. החברה היחידה שניגשה וזכתה הייתה קרפור. ואז נחשף בתחקיר בחדשות 12 שאחיו של ברקת, אלי ברקת, מרוויח מהמהלך.

ברקת מתאמץ, מאוד מתאמץ, לבלוט בליכוד, אבל הוא לא באמת מצליח. חסר לו killing instinct כמו שיש לאחרים שטוענים לאותו כתר. הוא מאמין שהעושר שלו יוכל לסייע לו בקרב הבוחרים.

ביוגרפיה

נולד: 19.10.1959. גדל בירושלים.
שירות צבאי: צנחנים (כולל פיקוד ותפקידי לחימה; נפצע בלבנון).
השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב (האוניברסיטה העברית); החל MBA ולא השלים.
קריירה עסקית: ממייסדי קבוצת ההיי־טק BRM; השקעות מוקדמות (למשל בצ’ק פוינט) שהניבו את עיקר הונו לפי פרסומים.
קריירה ציבורית: חבר מועצת עיר (2003-2008), ראש עיריית ירושלים (2008-2018), ח״כ (מ־2019), שר הכלכלה והתעשייה (מ־12/2022).

ההון של ברקת - מאיפה מגיע הכסף ומה גודל האימפריה

לפי פרסומי Forbes Israel, ברקת (יחד עם אחיו אלי) מופיע בדירוג עשירי ישראל; ב־2021 הוערך סביב מיליארד+ ש״ח, ובדירוג עשירי ישראל 2021 מופיעים “ניר ואלי ברקת”.
תחקירים הצביעו על פורטפוליו רחב של חברות והשקעות, כולל דרך BRM והחזקות פיננסיות.
תרשים האחזקות של ניר ברקת נכון ליולי 2023 (כלכליסט)
- ניר ברקת בע"מ (אלי ברקת 99%| בוורלי ברקת 1%)
- (99%) ב.נ אחזקות וסטודיו (לשעבר ניר ברקת אחזקות) בוורלי ברקת (1%)
- (5%) ברצלונה הולדינגס
- (14%) אקסיד טאלנט
- (33%) BRM פיננסיים
- (28.2%) מיטב בית השקעות
- 33% קבוצת ברמ
- eTORO
- Meta Network
- V-Wave
- Degania Medical
- Engageli
- Giga Spaces
- Flytrex
- Livecare
- PASSAVE
- Rapid Medical
- Sweet Inn
- אורקם טכנולוגיות
- מדיה פאת' (100%)
- בנון אחזקות(100%)
- BRM Group Inc - חברה זרה (100%)
- ב.ר.מ קפיטל יועצים (100%)
- המאור הגדול מערכות סולריות (20%)
- טראפקס (20%)
- BRM CAPITAL FUND LITIMTED PARTNERSHIP (74%)
- דואט מדיה (22%)
- אקווהפס בע"מ (25%)
- פלייפורם (38%)
- Ivvobertic (30%)
- The Garage (30%)
- 8% דריל ל.ס נוירומרקטינג ישראל
- 18% איקו בריאות

קשה באמת להתנתק מהכסף

גם שנים אחרי כניסתו לחיים הפוליטיים - ובחלוף כ־שבעה חודשים מכניסתו לתפקיד שר הכלכלה - ברקת עדיין נותר בעל זכויות בפורטפוליו עסקי רחב של חברות והחזקות בארץ ובחו״ל (כולל ארה״ב, לוקסמבורג ואזורים הנחשבים נוחים מבחינת מיסוי וממשל תאגידי). נטען שהוא לא השלים את מסלולי ההסדרה שהכללים לשרים מציבים: מכירה/החכרה של העסק או העברה לנאמנות ציבורית בלתי תלויה, או בקשה להיתר מיוחד. זהו אינו עניין טכני בלבד: ישנם תחומי פעילות שבהם קיימת זיקה ישירה לסמכויות משרד הכלכלה-כמו קמעונאות ורשתות שיווק-לצד החזקות פיננסיות וחברות שקיבלו הלוואות מבנקים, וכן היקף ההחזקות התרחב גם בתקופת כהונתו כח״כ, כולל השקעות בחברות שקמו אחרי 2019.
ציר מרכזי נוסף הוא מנגנון ה“נאמנות”: ברקת אמר שהעביר את עסקיו ל“נאמנות עיוורת” אצל אחיו אלי, אך הכללים לשרים (וגם הנחיות האתיקה בכנסת) דורשים נאמנות באמצעות גוף ציבורי בלתי תלוי ולא מאפשרים נאמנות אצל קרוב משפחה. במקביל, נטען כי כ־שבעה חודשים לאחר מינויו לשר הוא עדיין לא חתם על הסדר ניגוד עניינים מול היועמ״ש-וכשאין הסדר כזה, ממילא לא ניתן גם לפנות לוועדת ההיתרים של מבקר המדינה כדי להסדיר היתר להמשך החזקות. גורמים משפטיים וציבוריים שמדגישים חובה לגילוי מלא ולהסדרה יעילה ומהירה כדי להימנע מניגוד עניינים בתחומי רגולציה ותחרות. תגובת ברקת בתמצית: הוא “ממלא את הנדרש על פי כל דין”, וטוען שהטענות קשורות לכך ללחצים נגדו בשל מאבקו במונופולים וקרטלים. (כלכליסט)
במרץ 2023, ביקש משרד הכלכלה בראשות ניר ברקת מהחשב הכללי באוצר פטור ממכרז לצורך תשלום של כ־1.3 מיליון שקל לקבוצת חוקרים אמריקאית הקשורה לפרופ’ מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד, מנטור ותיק של השר. הכסף מיועד להמשך עבודה על מודל צמיחה אזורי שפותח בידי פורטר והחל להיות מיושם כבר בשנים 2018-2019, ושעל בסיסו מבקש המשרד לגבש תוכנית אסטרטגית ארצית. בבקשה נכתב כי אין בישראל גורם שמכיר ומוסמך ליישם את “מודל פורטר”, ולכן נדרש פטור ממכרז והמשך עבודה עם הצוות האמריקאי, הכולל אנשי מכון התחרותיות בהרווארד ובכירים מחברת הייעוץ J.E. Austin.

הפרסומים הצביעו על קשר אישי ומקצועי ארוך שנים בין ברקת לפורטר, שבמהלכו נותבו לפרופסור עבודות ותקציבים בהיקפים של מיליוני שקלים, בין היתר דרך עיריית ירושלים ופורום קהלת. בעבר אף גויס עבור מחקריו מימון משמעותי, ובשנים 2018-2020 הגיע מימון פעילותו דרך קהלת לכ־3.7 מיליון שקל. עוד עלה כי בניגוד לאמור בבקשת הפטור, היו בישראל גורמים שהכירו את המודל ואף נשכרו בעבר על ידי עיריית ירושלים בתקופת כהונת ברקת. בנוסף, המשרד הודה כי נפלה טעות בבקשה, ושניים מהמומחים שהוגדרו כפרופסורים אינם מחזיקים בתואר פרופסור.

לאחר הפרסום פנתה התנועה לטוהר המידות לאוצר והביעה התנגדות למתן הפטור, בטענה כי בהינתן ההיכרות בין השר לפורטר, ראוי היה להימנע מהתקשרות בפטור ממכרז ולהציג מידע מדויק ומלא לציבור. בלשכת ברקת הדגישו כי מדובר באחד הכלכלנים הבולטים בעולם, שמודליו אומצו במדינות רבות והוכיחו עצמם בירושלים, וכי המהלך נועד לרתום מומחיות בינלאומית לטובת צמיחת הכלכלה הישראלית. (שומרים) (שומרים)
באפריל 2023 נחתם חוזה בין “ב.נ. ברקת אחזקות וסטודיו” לבין פירמת יחסי הציבור האמריקאית Rubinstein Associates לקידום הפרופיל הציבורי של אשתו של ניר ברקת, בברלי, בארה״ב, בעלות של כ־48 אלף דולר לארבעה חודשי פעילות. החוזה הוגש למשרד המשפטים האמריקאי במסגרת דיווחי FARA, ובמסמכים צוין כי בברלי ברקת היא הבעלים והשולטת בארגון. בפועל, לפי רישומי רשם החברות בישראל, היא מחזיקה ב־1% בלבד מהחברה, בעוד 99% רשומים על שם ניר ברקת ומוחזקים בנאמנות בידי אחיו אלי - נתון שלא הוזכר בדיווח האמריקאי.

הגילוי מצביע על כך שחברת ההחזקות ממשיכה לפעול גם בעת כהונתו של ברקת כשר, וכי כספיה שימשו למימון פעילות פרטית של רעייתו, מה שמחדד את הטענה בדבר ערבוב בין הזירה המשפחתית לבין המנגנון העסקי שממנו היה אמור להיות מנותק. בתגובתו עדכן ברקת ניסוח ביחס להסדר הקיים והדגיש כי העביר לאחיו את “כל זכויות החתימה”, כי הוא מצוי בתהליך מתקדם להסדרת ניגוד העניינים מול משרד המשפטים ומבקר המדינה, וכי אינו מעורב בעסקים מאז כניסתו לחיים הציבוריים.
(שומרים)

מקדם את עצמו באצמעות בוטים

בנובמבר 2021, במסגרת זיהוי רשתות פיקטיביות בפייסבוק, אותרה רשת של מאות פרופילים מזויפים-חלקם במקור מנפאל-שהומרו לפרופילים “ישראליים” באמצעות שמות ותמונות מזויפים, ופעלו בתוך קבוצות ועמודים כדי ליצור מראית עין של תמיכה ציבורית: תגובות נלהבות, שיתופים, מחמאות ותעבורה מלאכותית. בתוך הרשימה הרחבה של לקוחות וקמפיינים שקודמו כך, זוהתה גם פעילות ממוקדת סביב ניר ברקת: אותרו כ־320 פרופילים מזויפים שפעלו לקידום התכנים שלו, באותו דפוס פעולה של “התנחלות” בקבוצות רלוונטיות, פעילות מקדימה כדי להיראות אמיתיים, ואז הדהוד ושיתוף מאסיבי.

לפי הנתונים שפורסמו, לאחר הופעת הרשת סביבו ממוצע השיתופים בפוסטים של ברקת זינק באופן חד (בין יולי לאוגוסט 2021 דווח על מעבר מממוצע של כ־111 שיתופים לכ־כ־650). ברקת מסר בתגובה שהוא וצוותו לא קשורים להפעלה או לידיעה על רשת כזו, ושלעמוד שלו יש ממילא קהל גדול ושיתופים רבים; פייסבוק מסרה שהסירה את רוב החשבונות המזויפים. בפרסום המשך נטען שלאחר החשיפה והסרת חלק מהפרופילים, נרשמה ירידה דרמטית במדדי השיתוף בעמוד של ברקת (מדווח על ירידה מממוצע של כ־897 לכ־כ־88 שיתופים לפוסט), לצד דיווח על מאות פרופילים שהוסרו ומאות נוספים שעוד נותרו פעילים. (וואלה) (מעריב)

קטאר - מותר לעשות עסקים עם אויב?

לאחר ה-7 באוקטובר תקף ברקת בחריפות את קטאר, כינה אותה “אויב גדול של מדינת ישראל” ו“ג’יהאדיסטים, זאב בעור של כבש”, ואף הצהיר כי הוא מקדם חקיקה שתגדיר אותה מדינה תומכת טרור ותאסור קשרים כלכליים עמה. במקביל, משרד הכלכלה שבראשו הוא עומד קידם בדצמבר 2025 חידוש צו ותיק המאפשר לייבא סחורות ממדינות שאין לישראל יחסים דיפלומטיים עמן - ובהן קטאר, לצד כווית, עומאן וערב הסעודית - לתקופה של שלוש שנים נוספות. מדובר בהוראת שעה המתחדשת מעת לעת מאז לפני למעלה משני עשורים, ולדברי ברקת אין זו יוזמה חדשה שלו אלא חידוש טכני הנובע גם מחויבויות ישראל במסגרת ה-WTO; עם זאת, הוא מדגיש כי בכוונתו לקדם חקיקה שתמנע בעתיד כל קשר כלכלי עם קטאר (אמין). (מאקו)

“הסל של ישראל” - הקיץ של אביה, גרסת הכלכלה

בתחילת ינואר 2026 ברקת השיק במסיבת עיתונאים את מיזם “הסל של ישראל/המדינה”: מכרז שבו רשת קמעונאית אחת תתחייב למכור סל של כ־100 מוצרים במחיר הנמוך ביותר (ובהמשך הוגדל/עודכן הסל), ובתמורה תקבל קמפיין פרסומי במימון המדינה בהיקף של עד 50 מיליון ש״ח (25 מיליון לחצי שנה, אופציה להכפלה לשנה). מהרגע הראשון עלתה ביקורת חריפה: זה נראה כמו מהלך יח״צ שמעניק מתנה תקציבית לחברה פרטית במקום טיפול שורש ביוקר המחיה; יש חשש מובנה שהרשת תוזיל “מוצרים בפוקוס” ותעלה מחירים באלפי מוצרים אחרים; ובעיקר-שהסל המקורי עצמו הורכב בצורה בעייתית עם מוצרים לא בריאים (חלק גדול חטיפים/מתוקים ומוצרי פרימיום, מזון עם סימון אדום) ולכן גם מקדם בפועל את הספקים והמונופולים הגדולים שממילא שולטים במדפים. בעקבות הביקורת הציבורית משרד הכלכלה עדכן את הסל: הוציא עשרות פריטים “אדומים” (כולל אלכוהול וחטיפים מסוימים), הוסיף מוצרי בסיס ובריאות יותר (קטניות, דגנים מלאים, ירקות קפואים ועוד), ואפשר לרשת להציע גם מותג פרטי/חלופות זולות יותר במקום להינעל על “המותג הנמכר ביותר” של היצרנים הגדולים. במקביל הוגמשו תנאי הסף להשתתפות כדי להרחיב את מספר הרשתות היכולות לגשת.

בפברואר 2026 נחשפה נקודת הכשל המרכזית: רוב הרשתות הגדולות-רמי לוי, שופרסל, ויקטורי, אושר עד, יוחננוף, נטו חיסכון, מחסני השוק ועוד-לא הגישו הצעה, והמהלך הפך בפועל למכרז “עם משתתף אחד”. קרפור ניגשה לבדה וזכתה לאחר שהציעה מחיר נמוך משמעותית מהשוק (כ־30% פחות מממוצע הסל), וברקת הכריז על “רעידת אדמה” והאשים בניסיונות תיאום/עידוד הדדי לא לגשת ואף רמז שיפנה לרשות התחרות. הרשתות מצדן נימקו את ההימנעות באותה טענה חוזרת: “תחרות אמיתית” נמדדת לאורך זמן ועל כלל סל הקנייה, לא על סל מצומצם ותיאורטי; קיבוע/הקפאת מחיר על סל מוגדר עלול לצמצם מבצעים ולפגוע בדינמיקה התחרותית, ואף ליצור תמריץ לעליית מחירים במוצרים שלא כלולים בסל. הביקורת המסכמת על “הכישלון” הייתה כפולה: במקום ליצור תחרות רחבה, המדינה מממנת קמפיין ענק לרשת אחת; ובמקום להחליש את הריכוזיות, המיזם עלול לחזק את היצרנים הגדולים שמוצריהם נכנסים ל“סל הרשמי”, בזמן שהצרכן מסתכן בכך שההוזלה הנקודתית תוחזר דרך התייקרויות שקטות במקומות אחרים.

בהמשך להכרזה על זכיית קרפור במכרז “הסל של המדינה” (אחרי שהייתה היחידה שניגשה), עלתה טענה נוספת שמחברת את המיזם גם לשאלות של ניגוד עניינים: בתחקיר חדשות 12 נטען שאחיו של ברקת, אלי ברקת, היה מעורב מאחורי הקלעים בקידום המהלך ואף מרוויח ממנו. ברקת השיב בריאיון ל“צבע הכסף” שהוא “לא מכיר ולא מעניין” אותו מה אחיו עושה בהשקעות, הדגיש שאינו מעורב בעסקי אחיו וטען שאין פסול בכך שהוא שומע רעיונות מכל אדם-including בני משפחה-כל עוד מדובר במהלך של המדינה להורדת יוקר המחיה; במקביל הכחיש שלאלי ברקת יש אינטרסים עסקיים במיזם (“אפס”). בנוסף חזר על קו התקיפה שלו כלפי הרשתות שלא ניגשו למכרז וטען שרובן תיאמו עמדות באופן לא חוקי, ושמדובר בנושא שייבדק.

(דה מרקר) (כאן) (וואלה)

הוא מנסה לאתגר את נתניהו אבל בסוף הוא סמרטוט

ברקת משקיע זה שנים מאמצים בזירה הפוליטית של המפלגה עם שאיפה להוביל אותה ולהחליף את בנימין נתניהו כיו״ר. כבר בשנים האחרונות הוא הצהיר שהוא מעריך שנתניהו ייצא מהזירה לפני שירוץ לראשות הליכוד, וכי אם נתניהו “היה זז הצידה”, הוא עצמו היה מרכיב ממשלה מטעם המפלגה לאחר הבחירות - דבר שמציג רצון ברור לעלות לראשות המפלגה ולעמדת כוח משמעותית יותר בתוך הליכוד. ברקת אף שידר במספר הזדמנויות ביקורת נגד נתניהו על כך שלא קידם פריימריז בתוך המפלגה ו“טעה בהערכותיו” לגבי חיזוק מחנה הימין, והצהיר שירוץ לראשות הליכוד לאחר שנטיית נתניהו מההנהגה תהיה מוגמרת.

ניסיונותיו להיבחר כראש המפלגה נתקלו בהתנגדות בתוך הליכוד, כולל הצעות חקיקה מצד חברי כנסת שמטרתן להגביל את הוצאות הקמפיין בפולס - מה שנתפס כתגובה לפופולריות של ברקת בקרב מתפקדי המפלגה. בסקרים שונים נתפס ברקת כאחד המועמדים הבולטים להחליף את נתניהו בעתיד, אף על פי שנתניהו ממשיך לשמור על עמדת ההנהגה הנוכחית בתוך המפלגה.

(ג׳רוזלם פוסט) (זמן ישראל)

בדצמבר 2023, אחרי ה-7 באוקטובר, הוקלט בשיחה עם פעילי ליכוד: ״אני לא אתמוך בנתניהו. אחרי המלחמה צריך לפנות לעם ולקבל אמון מחדש. הליכוד צריך שינוי. אני פועל לפי סדר יום והוא מתקרב לסופו.״ (כאן)

פברואר 2025: בסוף, עדיין יש לו מנטליות צפון קוריאנית… קרא לנתניהו ״המנהיג העליון של ישראל״ (אופירה ולוינסון)

עכו - תמיכה פוליטית במועמד עבריין

לקראת הבחירות לעיריית עכו בפברואר 2024, ובניגוד לכל חברי סיעתו שתמכו אוהד שגב, תמך ברקת דווקא בעמיחי בן שלוש לראשות העירייה. לאחר שסייע לו להיבחר כנגד כל הסיכויים, התברר שבן שלוש קנה קולות ולא דיווח על מימון הקמפיין שלו באמצעות איש עסקים מקומי, שטען כי גייס מאות אלפי שקלים במזומן בתמורה להבטחות לתפקידים בעירייה. הפרשה מציבה סימני שאלה סביב מערכת התמיכה הפוליטית שהובילה לניצחון, ובמרכזה הקשר בין בן שלוש לברקת, שהיה הגורם הפוליטי היחיד שתמך בו בתוך הליכוד. במרץ 2025 נעצר על ידי משטרת ישראל, בחשד למתן שוחד בחירות. בספטמבר 2025 ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה את תוצאות הבחירות, והורה על עריכת בחירות חדשות. (מעריב) (הארץ) (מאקו)

כשיש לך המון כסף, קנסות לא מפחידים אותך

בדו"ח מבקר המדינה על הבחירות המקומיות באוקטובר 2013 הוטל על ניר ברקת, שהתמודד אז לראשות עיריית ירושלים ונבחר, קנס של כ־407 אלף שקל - מהגבוהים בדו"ח - בשל גירעון עמוק שבו סיים את מערכת הבחירות וליקויים בניהול החשבונות. הדו"ח מצא במקרים רבים חריגות מתקרת ההוצאות, ניהול כספים שלא בהתאם להנחיות, הוצאות בלתי מבוקרות והתקשרויות בעייתיות, לרבות תשלומים לגורמים בעלי קרבה אישית. באופן כללי ציין המבקר כי סיעות רבות סיימו בגירעונות ללא הסבר מספק למקורות הכיסוי, חרגו ממגבלות תרומות והוצאות או דיווחו על הוצאות שאינן סבירות למערכת בחירות מקומית. במקרה של ברקת, הקנס שיקף את חומרת הגירעון וההתנהלות הכספית הלקויה שנמצאה בביקורת, והציב אותו בין הבולטים שננקטו נגדם סנקציות כספיות באותו דו"ח.

(כלכליסט)

מצטרף לעליהום על מערכת המשפט

בינואר 2025 טען שהשופט יצחק עמית מינה את עצמו לנשיא בית המשפט העליון, מה שהוא כמובן, שקר. וגם בראיון בערוץ 14 אמר: ״בכל מקום בעולם שופטים נבחרים על ידי פרלמנטים.״ - שקר. (מהצד השני)

ברקת וערוץ 14 נגד חדשות 12

בינואר 2026 הודיע ברקת על הקמת "קרן למאבק בבריונות", שתספק סיוע משפטי לאנשים שנתבעו על ידי חדשות 12 או מבקשים לתבוע את הערוץ, והצהיר כי יקצה לה שני מיליון שקל מהונו הפרטי. בתחילה הכריז כי בראש הקרן יעמוד פרופ' משה כהן־אליה, פאנליסט בולט בערוץ 14, אך בהמשך חזר בו מהכוונה לשלם לו ולעמידו בראש המיזם - מבלי לסגת מעצם הקמת הקרן. המהלך עורר ביקורת משפטית וציבורית: נטען כי לשרים אסור לנהל פעילות כלכלית פרטית שאינה בתחום משרדיהם, וכי מימון תביעות מכספו האישי של שר עשוי להיחשב כהטבה אסורה ואף לעורר שאלות של ניגוד עניינים או הפרת אמונים. הקרן הוכרזה על רקע מאבקו של ברקת בתחקיר שפורסם נגדו בחדשות 12, שבעקבותיו הגיש תביעת דיבה בסך 12 מיליון שקל. למרות הטענות כי המהלך נשען על חוות דעת משפטית מפורטת, ברקת מסרב לפרסמה.

(דה מרקר) (העין השביעית)

החברים לקואליציה מפרגנים

ישראל כ״ץ ב-2020: ״הוא היה ראש העיר הכושל בתולדות ירושלים. הוריד את עיר הבירה שלנו מדירוג סוציואקונומי 4 ל-2, העיר הענייה ביותר היום, הכי מלוכלכת והכי ננטשת״ (ynet)

ולסיום, ברכת יום הולדת של ברקת לבריון האלים של הליכוד איציק זרקא (ציוץ)

ניר ברקת: התחקיר המלא

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

לידה, משפחה והשכלה: ניר ברקת נולד בירושלים ב־19 באוקטובר 1959; לפי ערוץ הכנסת הוא “נולד ומתגורר בירושלים”, נשוי לבברלי ואב לשלוש בנות, ובעל תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים ערוץ הכנסת. לפי פרופיל גלובס מ־2013, אמו שולה הייתה מדריכת ריקודי עם ואביו זלמן פרופסור לפיזיקה באוניברסיטה העברית; אותו פרופיל מציין גם שלמד לתואר שני במינהל עסקים אך לא השלים אותו גלובס, “ניר ובברלי ברקת”. מקור ביוגרפי נוסף מציין כי ברקת הוא בנם של שולמית וזלמן ברקת, וכי אחיו אלי היה שותפו העסקי המרכזי המכלול.
שירות צבאי: ברקת התגייס ב־1977 לצה״ל, שירת בצנחנים, השתחרר כמפקד פלוגה בדרגת רב־סרן במילואים ונפצע בדרום לבנון ערוץ הכנסת. בראיון ל־Ynet שפורסם ב־19 בספטמבר 2019 תיאר את הפציעה ב“מבצע מוביל”: “מוקי חטף צרור. נשכבתי ויריתי במחבל”; באותו ראיון נאמר כי סיים קורס מ״כים כמצטיין פלוגתי וחזר לגדוד 890 כמפקד כיתה Ynet, “מוקי חטף צרור”. בנאום זיכרון שפורסם באתר גלעד רמת גן תיאר ברקת את האירוע בתאריך 19 באוגוסט 1980: “מוקי המ״פ שלי נהרג ואני נפצעתי לידו” גלעד רמת גן.
היי־טק ועסקים: לאחר השירות והלימודים הקים ברקת ב־1988, יחד עם אחיו אלי, יובל רכבי ועמרי מן, את BRM, שעסקה בתחילה בתוכנת אנטי־וירוס המכלול, BRM. לפי Ynet, בדצמבר 2002 ברקת הוצג כ“משקיע מרכזי ומנכ״ל משותף בקרן הון הסיכון הירושלמית BRM” Ynet, 4.12.2002. ההצלחה הבולטת הייתה ההשקעה בצ׳ק פוינט: לפי כלכליסט, ב־1993 רכשה BRM כ־50% מצ׳ק פוינט תמורת 400 אלף דולר כלכליסט, וגלובס כתב ב־2001 כי ברקת “ייזכר כיו״ר הראשון של צ׳קפוינט” גלובס, 2001. במקביל היו גם כשלי השקעה: גלובס ציין כי בקווב, אחת מחברות הפורטפוליו, ירדה לשווי של כ־30 מיליון דולר, לאחר ציפיות גבוהות גלובס, 2001, ובפרופיל מ־2013 נכתב כי בקווב “לא התרוממה כמצופה” גלובס, 2013.
פילנתרופיה ומיזמים ציבוריים לפני הפוליטיקה: ב־1999 הוקמה סנונית כעמותה עצמאית “מיסודם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומשפחת ניר ובברלי ברקת” סנונית - אודות. ב־2001 הוקמה IVN בידי יזמי ומשקיעי היי־טק ישראלים ואמריקאים, כמסגרת לצמצום פערים חברתיים־כלכליים IVN - אודות. לפי וואלה, “רוח חדשה” הוקמה ב־2003, וברקת, לפני בחירתו לראשות העיר, שימש יו״ר העמותה, ליווה אותה ומימן אותה וואלה כסף.
המעבר לפוליטיקה: ב־4 בדצמבר 2002 הודיע ברקת על התמודדות לראשות עיריית ירושלים; בציטוט ל־Ynet אמר: “לאור מעורבותי רבת השנים בעשייה החברתית בירושלים, אני רואה בהתמודדות שליחות ציבורית” Ynet. בינואר 2003 פרש מעסקיו ורץ בראש “ירושלים תצליח” גלובס. בבחירות 2003 הפסיד לאורי לופוליאנסקי, אך קיבל כ־43% מהקולות גלובס; מקור נוסף מציין כ־42.7% לברקת מול כ־51% ללופוליאנסקי המכלול - בחירות 2003. לאחר מכן כיהן כחבר מועצה ויו״ר האופוזיציה העירונית וואלה, “מאזרח אלמוני לראש העיר”. מבקר המדינה פרסם ב־2004 דו״ח רשמי על מימון הבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2003; הדו״ח עוסק בכלל הסיעות והרשימות, אך במקור הפתוח שנבדק כאן לא אותר אזכור שמי לברקת או ל“ירושלים תצליח” מבקר המדינה. ב־2006 היה ברקת ראש מטה קדימה במחוז ירושלים המכלול, אך ב־2008, לפי וואלה, “התחמק מהמותג ‘קדימה’” במהלך המרוץ העירוני וואלה.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

ראש עיריית ירושלים - נובמבר 2008 עד דצמבר 2018

כניסה לתפקיד ובחירות: ברקת נבחר לראש עיריית ירושלים בנובמבר 2008 לאחר שגבר על מאיר פרוש; בוואלה דווח ב־12.11.2008 כי קיבל כ־52% מול כ־43% לפרוש וואלה, 12.11.2008. באוקטובר 2013 נבחר לקדנציה שנייה; לפי ירושלים נט, קיבל 51.11% מול 45.32% למשה ליאון, ושיעור ההצבעה עמד על 35.9% ירושלים נט, 23.10.2013. במרץ 2018 הודיע שלא יתמודד לקדנציה שלישית ויעבור לליכוד כיכר השבת, 25.3.2018.
תקציב, תרבות ותיירות: בתקציב 2009 - התקציב הראשון תחת ברקת - תקציב העירייה גדל ב־5.7% ל־3.35 מיליארד שקל; תקציב מוסדות התרבות הוכפל מ־10 ל־20 מיליון שקל, תקציב תנועות הנוער גדל מ־900 אלף ל־1.5 מיליון שקל, והתמיכות באגודות הספורט גדלו מ־2.2 ל־2.9 מיליון שקל כלכליסט, 28.12.2008. בתחום התיירות, ברקת הציג ב־2010 הגדלה של תקציב התיירות העירוני פי עשרה - מ־3 מיליון ל־30 מיליון שקל NRG/מקור ראשון, 28.2.2010. ביקורת מקצועית/תקציבית הופיעה כבר בתחילת הכהונה: NRG דיווח בינואר 2009 כי הבטחות כמו מפעל טיהור שפכים במזרח העיר וקרן חינוך חדשה לא הופיעו בתקציב, לצד ירידות בסעיפי קידום נוער, מניעת נשירה וסמים NRG/מקור ראשון, 9.1.2009.
חינוך וניהול עירוני: ברקת קידם פתיחת אזורי רישום לבתי ספר ומערכת מדידה עירונית בשם “עץ המדדים”; ישראל היום תיאר זאת ב־2012 כאחד משני מהלכים בולטים שלו בחינוך ישראל היום, 2012. מנגד, באותה כתבה דווח כי לפי נתוני משרד החינוך בשנים 2008–2011 חלה ירידה של 10% במספר הניגשים לבגרויות וירידה של 7% במספר הזכאים. ביקורת נוספת נגעה למזרח ירושלים: דוח האגודה לזכויות האזרח מ־2017 הצביע על מחסור בכיתות, אי־ודאות לגבי מספר הילדים שאינם לומדים, והקצאת תקציב למניעת נשירה במזרח העיר האגודה לזכויות האזרח, מאי 2017.
ניהול שירותים עירוניים וביקורת מבקר המדינה: דוח מבקר המדינה על ניקיון ירושלים, שבדק את החודשים פברואר–נובמבר 2018, קבע כי נמצא פער בין מדיניות העירייה לבין רמת הניקיון בפועל, וכי העירייה לא הצליחה לגבות חלק גדול מקנסות ניקיון; המבקר המליץ להגביר פיקוח, אכיפה ובקרה חיצונית על רמת הניקיון מבקר המדינה, דוח ניקיון העיר ירושלים. דוח מעקב של המבקר ציין כי “במקומות רבים” בעיר, לרבות מרכז העיר ואזורי תיירות, נמצאו מפגעי ניקיון ותברואה מבקר המדינה, דוח מעקב ניקיון העיר. בנוסף, בזמן מאבקי תקציב מול האוצר, כלכליסט דיווח בדצמבר 2015 כי תמיכת המדינה בעירייה גדלה מ־כמיליארד שקל ב־2008 ל־1.6 מיליארד שקל ב־2014, אך באוצר טענו שמספר משרות הבכירים בעירייה גדל פי שלושה ושעלות השכר של בכירי העירייה זינקה כלכליסט, 31.12.2015.

חבר כנסת בליכוד ו“שר האוצר המיועד” שלא מונה - אפריל 2019 עד דצמבר 2022

מעבר לפוליטיקה הארצית: ברקת הודיע במרץ 2018 שלא יתמודד שוב לראשות ירושלים ויתמודד בליכוד; לאחר בחירות 2019 נכנס לכנסת מטעם הליכוד, ובהמשך הוצג על ידי נתניהו כמועמד כלכלי בכיר כיכר השבת, 25.3.2018. ערוץ הכנסת מציין את כהונתו כחבר כנסת מטעם הליכוד וכמי שכיהן קודם כראש עיריית ירושלים וכחבר מועצה ויו"ר האופוזיציה העירונית בשנים 2003–2008 ערוץ הכנסת, דף ניר ברקת.
הבטחת תיק האוצר והנסיגה ממנה: בפברואר 2020 נתניהו הציג תוכנית כלכלית ובה נאמר כי ניר ברקת יוביל אותה כ“שר אוצר”; הציטוט שפורסם היה: “שניר ברקת יוביל כשר אוצר – בבריאות, במזון, בכל הבעיות שעל הפרק” אמס, 18.2.2020. בפועל, במאי 2020 מונה ישראל כ"ץ לשר האוצר ולא ברקת; לאחר מכן התפתח עימות פוליטי וכלכלי בין כ"ץ לברקת, כאשר N12 תיאר את ברקת כמי ש“נתניהו ייעד אותו להיות שר אוצר אך חזר בו” N12, 6.9.2020. כלכלית, ברקת הציג ביולי 2020 לנתניהו תוכנית שמטרתה המוצהרת הייתה החזרת חצי מיליון מובטלים למעגל העבודה והצלת 60 אלף עסקים, אך התוכנית לא הייתה תוכנית ממשלתית של משרד האוצר ולא יושמה כמדיניות שלו גלובס, 6.7.2020.
ביקורת על התקופה הזו: הביקורת המרכזית לא הייתה על ביצועי משרד, שכן ברקת לא החזיק אז בתיק ביצועי, אלא על שימוש פוליטי במעמד “שר האוצר המיועד” ללא מינוי בפועל. אייס דיווח ביולי 2020 כי ברקת, שלא קיבל את המינוי, המשיך להציג תוכנית כלכלית לבקשת נתניהו ולמתוח ביקורת על שר האוצר המכהן כ"ץ אייס, 7.7.2020. ישראל היום דיווח בספטמבר 2020 על חילופי האשמות: כ"ץ תקף את ברקת על ניהול ירושלים, וברקת השיב כי “התפקיד גדול עליו בכמה מידות” - ציטוט מ־6.9.2020, ישראל היום ישראל היום, 6.9.2020.

שר הכלכלה והתעשייה - דצמבר 2022/ינואר 2023 עד יולי 2026

כניסה לתפקיד וסדר יום מוצהר: ברקת מונה לשר הכלכלה והתעשייה בממשלת ישראל ה־37 שהושבעה ב־29.12.2022; N12 דיווח כי נתניהו הודיע ערב ההשבעה שברקת ימונה לשר הכלכלה N12, 29.12.2022. משרד הכלכלה מציג את לשכת השר ברקת כמי שמקדמת הפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות משרד הכלכלה, לשכת השר.
רפורמת היבוא “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”: הרפורמה כללה את שלב “לא עוצרים בנמל” מיולי 2024 ואת אימוץ האסדרה האירופית מינואר 2025; לפי משרד הכלכלה, פרק התקינה נכנס לתוקף בהדרגה מ־1.1.2025 משרד הכלכלה, תקנים רשמיים. ועדת הכלכלה אישרה ביולי 2024 את הרפורמה; לפי כלכליסט, משרד הכלכלה טען שהיא כוללת כ־90% ממוצרי הצריכה ותביא לחיסכון של כ־6,000 שקל בשנה למשק בית ממוצע כלכליסט, 3.7.2024. ביקורת מבקר המדינה ב־2025 הייתה מעורבת: מצד אחד, לפי נתוני משרד הכלכלה נמצאה עלייה של כ־44% ביבוא מוצרי צריכה בקטגוריות שונות וירידות מחיר של מעל 30% בדוגמת אופניים; מצד שני, המבקר קבע כי יבואנים אינם מצויים בתהליכי היבוא, משרד הבריאות ומשרד הכלכלה לא פרסמו את הדרוש לביצוע הרפורמה, ויישום רפורמות היבוא “לא השיג את מלוא פוטנציאל החיסכון” מבקר המדינה, 21.10.2025. כלכליסט הוסיף ביוני 2026 כי משרד הכלכלה לא ידע לקבוע אם ירידות המחירים במדגם נבעו מהרפורמה או משינויי מטבע, וכי באוצר אמרו שעדיין לא רואים שינוי מספיק בהורדת המחיר כלכליסט, יוני 2026.
מאבק בהעלאות מחירים ו“מדבקה שחורה”: במרץ 2024 ברקת הציג בוועדת הכלכלה רשימת חברות שהעלו מחירים בתקופת המלחמה, ובהן שטראוס, אסם, שסטוביץ, ויסוצקי, יכין, זוגלובק, בית השיטה ואחוה; הוא אמר כי נשקל לחייב מי שהעלה מחיר “ללא הצדקה” לשים מדבקה שחורה על המוצר - ציטוט מ־12.3.2024, ערוץ הכנסת ערוץ הכנסת, 12.3.2024. הביקורת המקצועית על מהלכים מסוג זה הייתה שהם אינם מטפלים במבנה השוק ובריכוזיות אלא יוצרים כלי הרתעתי/תקשורתי; בהמשך, סביב “הסל של ישראל”, גם כלכליסט וגם גורמים בענף טענו שמדיניות של קיבוע מחירים עלולה לצמצם מבצעים ולפגוע בתחרות הדינמית כלכליסט, 2026.
“הסל של ישראל”: ב־2026 משרד הכלכלה הפעיל מיזם של יותר מ־100 מוצרים נבחרים במחירים מוזלים; האתר הרשמי מציג חיסכון ממוצע של כ־30% ורשת קרפור כמפעילת הסל משרד הכלכלה, מיזם הסל של ישראל. בהוראת המנכ"ל נקבע כי המשרד יוביל קמפיין פרסום ארצי תחת המותג “הסל של ישראל”, ובמסמכים הופיע סכום של 50 מיליון שקל משרד הכלכלה, הוראת מנכ"ל 5.2, ינואר 2026. בפועל, וואלה דיווחה בפברואר 2026 כי קרפור הייתה הרשת היחידה שניגשה למכרז, התחייבה לסל ב־1,098 שקל - כ־30% מתחת למחיר הממוצע - ותקבל קמפיין בעלות 50 מיליון שקל לשנה וואלה, 25.2.2026. הביקורת הייתה על זמינות מוגבלת ועלות ציבורית: כלכליסט דיווח במאי 2026 שההוזלה תקפה רק ב־50 מסניפי קרפור, לא במרכזי ערים, והרכישה הוגבלה לשתי יחידות מכל מוצר מוזל כלכליסט, מאי 2026. Ynet/N12 דיווחו בפברואר 2026 כי אלי ברקת, אחיו של השר, לקח חלק בגיבוש “הסל” למרות הסכם ניגוד העניינים של השר, האוסר הפרדה לא מספקת בין עסקיו וענייני המשרד Ynet, 10.2.2026, וכן N12 פרסם כי מדובר לכאורה בהפרת הסדר ניגוד העניינים N12, 10.2.2026.
ניגודי עניינים, נאמנות ועסקים פרטיים: משרד המשפטים פרסם בדצמבר 2023 חוות דעת למניעת ניגוד עניינים לכהונת ברקת כשר הכלכלה, המתייחסת בין היתר לזיקות עסקיות, משפחתיות ומקצועיות משרד המשפטים, 7.12.2023. כלכליסט דיווח ב־2023 כי ברקת טען שהעביר את אחזקותיו לנאמנות של אחיו אלי, אך נטען כי הדבר אינו שקול לנאמנות ציבורית ובלתי תלויה כפי שנדרש מכללי 2003 לשרים כלכליסט, 2023. N12 פרסם בדצמבר 2025 תחקיר על “החברים העשירים” של ברקת וטען כי הסדר ניגוד העניינים שלו “עצום” ונמתח על עמודים רבים, וכי בחלק מהמקרים אנשים המופיעים בהסדר זכו לסיוע מלשכת השר N12, 27.12.2025.
נסיעות לחו"ל ותביעות מול חדשות 12: ביולי 2025 פרסמה מעיין פרתי בחדשות 12 נתונים שלפיהם הוצאות משלחות ברקת לחו"ל בשנים 2023–2025 הגיעו ל־3,762,166 שקל; לפי אייס, כרטיסי הטיסה האישיים של ברקת מומנו מכיסו, אך לינה, רכבים, VIP והוצאות פמליה מומנו מכספי ציבור אייס, 2025. בעקבות פרסומים אלה ואחרים, ברקת הגיש תביעות דיבה נגד חדשות 12; ביולי 2026 בית המשפט המחוזי בירושלים מחק תביעה בסך 2.8 מיליון שקל שהגיש נגד חדשות 12 והכתבת מעיין פרתי בשל אי־דיווח על דיון מקדמי ביזפורטל/תקדין, 1.7.2026. בהמשך דווח כי ברקת הגיש תביעה נוספת בסך 2.8 מיליון שקל נגד חדשות 12 בגין סדרת כתבות “השר המעופף” News1, 8.7.2026. מנגד, חדשות 12 הגישה תביעת לשון הרע בסך מיליון שקל נגד ברקת בטענה שכינוי הערוץ “דיבה 12” הוא לשון הרע עולם קטן, יוני 2026.
היטלי היצף - קנאביס ואלומיניום: באפריל 2025 ברקת אימץ המלצה להטיל היטל היצף של עד 165% על קנאביס רפואי מיובא מקנדה למשך ארבע שנים, בטענה להגנה על תעשייה מקומית מפני יבוא במחירי היצף כלכליסט, 10.4.2025. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התנגד והציג ביקורת כלכלית שלפיה ההיטל יוביל לעליית מחירים לחולים, יגדיל הוצאה ממשלתית על נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, ויפגע בתחרות ערוץ 7, 25.4.2025. בהמשך קידם משרד הכלכלה גם היטל של כ־90% על יבוא פרופילי אלומיניום מסין; כלכליסט דיווח כי יבואנים הזהירו מהתייקרות בענף האלומיניום והבנייה, ובכתבה נוספת צוין כי דוח החקירה עמד על 111 עמודים כלכליסט, 2025.

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

ציר אמנון מרחב - עיריית ירושלים ולאחר מכן משרד הכלכלה. בינואר 2011 מונה עו"ד אמנון מרחב ליועץ המשפטי לעיריית ירושלים, במקום יוסי חביליו, שיחסיו עם ראש העיר ברקת תוארו אז כ"עכורים במיוחד" בפלטפורמת nrg/מקור ראשון, ינואר 2011 ירושלים: עו"ד אמנון מרחב מונה. נגד המינוי הוגשה עתירה מנהלית, שביקשה לבטל את מינוי מרחב ליועמ"ש העירייה; ההחלטה בתיק עת"מ 55037-01-11, פסקדין, פברואר 2011, מתעדת את הטענות סביב דו"ח ביקורת קודם במודיעין החלטה בתיק עת"מ 55037-01-11. ב-2013 קודם מרחב למנכ"ל העירייה, ובאוקטובר 2018 פורסם כי יסיים את תפקידו עם סיום כהונת ברקת; "כל העיר" ציין כי נחשב מקורב מאוד לברקת ראיון כל העיר, אוקטובר 2018 ודיווח הפרישה, אוקטובר 2018. בינואר 2023 הודיע ברקת, עם כניסתו למשרד הכלכלה, על מינוי מרחב למנכ"ל המשרד כלכליסט, 2.1.2023, והממשלה אישרה את המינוי ב-15.1.2023 News1, 15.1.2023.
מוטי גמיש - ראש מטה, משנה למנכ"ל, מנכ"ל. באפריל 2023 אושרה בנציבות שירות המדינה בקשת מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב למנות את מוטי גמיש, ראש המטה של ברקת, למשנה למנכ"ל; עד אז כיהן בתפקיד ינון אלרועי, איש מקצוע לשעבר במערך הנספחים הכלכליים כלכליסט, 25.4.2023. תחקיר "שומרים", אוקטובר 2023, הציג את המינוי כחלק מדפוס של הפיכת תפקידי משנה למנכ"ל למשרות אמון פוליטיות, ובמשרד הכלכלה צוין כי הממשלה ביטלה חריגה קודמת שאפשרה מינוי מקצועי במכרז שומרים, 2023. באוגוסט 2024 הביא ברקת לממשלה את מינוי גמיש למנכ"ל; ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה קבעה כי חרף זיקתו לברקת אין בכך לפסול את המינוי, משום שמדובר בתפקיד אמון כלכליסט, 15.8.2024. החלטת הממשלה 2135 קבעה כי מינוי גמיש תקף מ-1.9.2024 מפתח התקציב/החלטת ממשלה 2135; בהמשך פורסם גם הסדר ניגוד עניינים אישי לגמיש gov.il, הסדר ניגוד עניינים. ביולי 2026 דווח כי גמיש עוזב, ובהערכות נקשר הדבר לסיוע לברקת בפריימריז בליכוד; באותו דיווח צוין כי גמיש היה "הרוח החיה" מאחורי "הסל של ישראל" כלכליסט, יולי 2026.
מכון התקנים ומכון היצוא - מינויים בגופים משיקים למשרד. ביולי 2023 פורסם כי ברקת מקדם את מקורבו אמיר שני ליו"ר מכון התקנים, אף שעל פי הדיווח החוק הקשה על המינוי בשל ניגודי עניינים הנובעים מתפקידיו בלשכות המסחר ומבעלות בעמילות מכס כלכליסט, 20.7.2023. רקע מוקדם לבעיית ניגוד העניינים של שני הופיע כבר בגלובס, ינואר 2018, סביב דרישת משרדי המשפטים והכלכלה להסדר ניגוד עניינים גלובס, 24.1.2018. בנובמבר 2023 הודיעה איילת נחמיאס-ורבין על סיום תפקידה כיו"ר מכון היצוא, וברקת בירך את היו"ר היוצאת וואלה, 22.11.2023. בדצמבר 2025 טען תחקיר N12 כי לשכת ברקת לחצה למנות את אבי בלשניקוב ליו"ר מכון היצוא, וכי בלשניקוב הופיע בהסדר ניגוד העניינים של ברקת כ"חבר קרוב"; בלשניקוב צוטט: "אמר במפורש מוטי גמיש... שאני מקורב לשר הכלכלה ניר ברקת" N12, 27.12.2025.
התנגשות עם דרג עצמאי: הממונה על התחרות מיכל כהן. ב-2024 פעל ברקת לפתיחת הליך הדחה נגד הממונה על התחרות מיכל כהן; כלכליסט דיווח ביולי 2024 כי ברקת הגיש טפסים לכינוס ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה, לאחר שסירבה לדרישתו לפעול מול חברת מזון שלא הפרה חוק לפי הדיווח כלכליסט, 21.7.2024. בפברואר 2025 הוציא בג"ץ צו על תנאי לנציב שירות המדינה לנמק מדוע אינו מכנס את ועדת המינויים כלכליסט, 10.2.2025. ביולי 2025 פסק בג"ץ ברוב כי יש לכנס את הוועדה; פסק הדין בבג"ץ 6075/24 תועד באפיק משפטי, כולל הקביעה כי לנציב אין סמכות לסנן מראש את פניית השר אפיק משפטי, בג"ץ 6075/24. בינואר 2026 קיבל נשיא העליון יצחק עמית את בקשת היועמ"שית ונציב שירות המדינה לדיון נוסף, בנימוק שההליך נושא "השלכות רחבות" על הפסקת כהונת בכירים בשירות הציבורי גלובס, 23.1.2026.

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

21.03.2019 - ישראל היום, מדור תופס טרמפ; יעד: בני גנץ וכחול לבן. בהקשר של בחירות 2019 והצבת ברקת כמי שמוזכר לתיק האוצר, ברקת תקף את גנץ על רקע כישלון הממד החמישי: "אם בן אדם הצליח לבזבז 50 מיליון דולר ולא התנהג עם הכסף כמו שצריך, איך הוא בדיוק מתכוון לנהל מיליארדים של שקלים שהם כסף ציבורי, שהם כסף של המדינה? האם היית נותן לבן אדם כזה לנהל מיליארדים מהכספים של הציבור כולו?" מקור הציטוט: ישראל היום, 21.03.2019. רקע נוסף על הצבת ברקת כמועמד נתניהו לאוצר בבחירות 2020: N12, 16.02.2020.
17.02.2020 - אולפן ynet; יעד: בני גנץ, אבי ניסנקורן ומחנה השמאל. ביום שלאחר הצגת התוכנית הכלכלית של נתניהו וברקת, ברקת כרך את גנץ וניסנקורן בביקורת אידיאולוגית־כלכלית: "תפישת העולם הסוציאליסטית של מחנה השמאל היא שונה משוק פתוח. בנוסף, בני גנץ, הדבר הראשון שהוא עשה כשסיים את שירותו בצבא היה לפשוט רגל. לא השתנה שום דבר מאז ביכולת ובהבנה של בני גנץ. אבי ניסנקורן שבא מתפישה הסתדרותית לא יכול להיות שר אוצר". מקור הציטוט: ynet, 17.02.2020. רקע משלים על קמפיין תיק האוצר ועל ההבטחה הציבורית של נתניהו לברקת: N12, 16.02.2020.
08.08.2020 - קשת 12, אופירה וברקוביץ; יעד: שר האוצר ישראל כץ ומשרד האוצר. בתקופת משבר הקורונה, לאחר שנתניהו לא מינה אותו לשר האוצר, ברקת תקף את תפקוד האוצר: "אנחנו רואים את שהאוצר נכשל פעם אחר פעם. השיטות הישנות לא עובדות בקורונה ושם בדיוק נמצא הקיבעון החשיבתי של משרד האוצר. הפקידות באוצר שהיא מאוד דומיננטית לא מבינה את גודל האירוע ולכן אני מכין תוכניות חלופיות". מקור הציטוט: mako, אופירה וברקוביץ, 08.08.2020. רקע על הצגת תוכנית כלכלית חלופית של ברקת באותה תקופה: כלכליסט, 12.07.2020.
08.08.2020 - קשת 12, אופירה וברקוביץ; יעד: ישראל כץ. באותו ראיון ברקת החריף את הטון האישי כלפי כץ: "כנראה שלא, כנראה שהאגו שלו קצת גדול מדי ומפריע לו להקשיב, להבין ולשמוע חברים אחרים עם דעות אחרות. אני חושב שאם הוא היה קשוב יותר היינו מצליחים יחד יותר". מקור הציטוט: mako, אופירה וברקוביץ, 08.08.2020. רקע על העימות בין ברקת לכץ סביב מדיניות הקורונה והאוצר: כלכליסט, 12.07.2020.
08.08.2020 - קשת 12, אופירה וברקוביץ; יעד: ישראל כץ, וברקע נתניהו שלא מינה את ברקת לאוצר. כשנשאל על התייעצות נתניהו עם משה כחלון ועל כישלון האוצר, ברקת אמר: "שראש הממשלה יתייעץ עם כולם. זה שהוא מחפש פתרון רק מראה שגם הוא מבין שיש בעיה. אני חושב שהוא מבין שהוא טעה". מקור הציטוט: mako, אופירה וברקוביץ, 08.08.2020. רקע על כך שנתניהו הפר בפועל את ההבטחה למנותו לשר האוצר בממשלה ה־35: ישראל היום, 21.05.2020.
21.03.2023 - ועידת המפרץ לאזוריות בחיפה; יעד: מערכת המשפט ובג״ץ. במהלך שיא העימות על הרפורמה המשפטית, ברקת תמך בשינוי מערכת המשפט אך שלל פסילה שיפוטית של חקיקת הכנסת: "אני תומך מלא בתיקונים הנדרשים במערכת המשפט ואין מקום להתערבות של בג״ץ או לפסילת חקיקה של הכנסת בנושא הזה". מקור הציטוט: ynet, 21.03.2023. מקור נוסף על אותו נאום והעימות מול יריב לוין: N12, 21.03.2023.
21.03.2023 - ועידת המפרץ לאזוריות בחיפה; יעד: יריב לוין, בג״ץ ומשבר חוקתי. באותו אירוע ברקת נבדל מהקו שהציג לוין ואמר שיכבד פסיקה של בג״ץ נגד הרפורמה: "אני לא תומך בשום דרך ואופן בהליכה עיוורת למשבר חוקתי בישראל. האינטרס של מדינת ישראל אצלי הוא מעל לכל. כך חונכתי. כחייל, כקצין וכאזרח. במקרה בו בג״ץ יפסול לצערי את התיקונים במסגרת הרפורמה - אכבד את החלטת בית המשפט כלשונה. לא אתן קולי ואת ידי לכאוס בו אזרחי ישראל יאבדו את האמון במערכות השלטון והמשפט בו זמנית". מקור הציטוט: ynet, 21.03.2023. רקע משפטי־פוליטי על שאלת פסילת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: זמן ישראל, 22.03.2023.
07.01.2024 - ישיבת ממשלה ביום ה־93 למלחמת חרבות ברזל; יעד: משרד האוצר והממשלה. במהלך דיון ממשלה על עובדים זרים, כלכלה ומלחמה, ברקת תקף את אי־יישום החלטות הקבינט הכלכלי: "לא יכול להיות שהכלכלה הישראלית תהיה תלויה בידיים העובדות של הפועלים הפלסטינים. לא יכול להיות שאחרי שהקבינט הכלכלי החליט לאסור כניסת פועלים פלסטינים ולייבא פועלים ממדינות אחרות - משרד האוצר מחליט לנהוג אחרת. למה צריך בכלל קבינט? הרי זה קבינט שלא מקשיבים לו. מחליטים החלטות ובפועל דבר לא קורה. מה אנחנו, ממשלת בובות?" מקור הציטוט: ynet, 07.01.2024. רקע מאוחר יותר על העימות המתמשך בין ברקת לסמוטריץ׳ סביב עבודת הממשלה והקבינט הכלכלי: וואלה, 26.03.2026.
07.01.2024 - ישיבת ממשלה ביום ה־93 למלחמת חרבות ברזל; יעד: מערכת הביטחון ותפיסת האיום ביהודה ושומרון. בדיון ביטחוני־כלכלי בממשלה, ברקת קרא לשינוי תפיסת הביטחון אחרי 7 באוקטובר והזהיר מתרחיש דומה ביו״ש: "אני מסכים. אנחנו חייבים להיערך לתרחיש ייחוס של התקפה גדולה וכיבוש של יישוב ישראלי ביו״ש או בערים הסמוכים ולא לפיגוע בודד. במקביל להיערך עם האמצעים שלא היו בשבעה באוקטובר כמו מסוקי קרב. אסור שהשבת השחורה תקרה לנו ביו״ש". מקור הציטוט: ynet, 07.01.2024. רקע היסטורי על תפיסות ברקת בנוגע לרוב היהודי בירושלים ולממד האסטרטגי של המרחב: ynet, 12.01.2010.
05.08.2024 - קשת 12, חדשות הבוקר; יעד: איראן, חמאס, חיזבאללה והחות׳ים. ערב חשש מתקיפה איראנית, ברקת הציג תפיסת מלחמה אזורית נגד איראן: "תמיד טענתי שהמלחמה הזאת היא בעצם מלחמת איראן הראשונה. האיראנים רוצים להשמיד את מדינת ישראל. הם השתמשו בשליחים, כמו חמאס, חיזבאללה והחות׳ים, כדי להתקיף את ישראל. אנחנו צריכים להגן על עצמנו כמו שצריך ולגבות מחיר כבד מהאיראנים בתהליך הזה. אני מניח שזה יקרה במעלה הדרך. סומך על כוחות הביטחון והממשלה שיקבלו את ההחלטות הנכונות. הכל על השולחן". מקור הציטוט: mako, חדשות הבוקר, 05.08.2024. רקע על קו דומה של ברקת בראיון ynet סביב איראן וחיזבאללה: ynet, אוגוסט 2024.
05.08.2024 - קשת 12, חדשות הבוקר; יעד: חמאס ועסקת חטופים. באותו ראיון, לצד אמירה שיצביע בעד עסקה אם תובא לממשלה, ברקת הציב תנאי מלחמתי נוקשה: "כולנו רוצים ומחויבים להחזיר את החטופים הביתה. כשיביא ראש הממשלה עסקה, היא תאושר. אני אצביע בעדה בממשלה. ההחלטה תעבור. עם זאת, אנחנו לא מוכנים שחמאס יישאר בעזה, לא מוכנים שתהיה לו אספקה דרך ציר פילדלפי". מקור הציטוט: mako, חדשות הבוקר, 05.08.2024. רקע על ניסוח חריף נוסף של ברקת שלפיו חמאס לא אמור לשרוד צבאית או אזרחית: ערוץ 7, 04.08.2024.
04.01.2026 - מסיבת עיתונאים של משרד הכלכלה; נושא: מיזם הסל של ישראל והביקורת עליו. בהצגת המיזם שנועד להוזיל סל של 100 מוצרי יסוד, ברקת מסגר את התוכנית כחדשנות ממשלתית: "לא נולדתי אתמול. זה סטארט-אפ, חשיבה מחוץ לקופסא. האתגר להוריד את יוקר המחיה מחייב להוביל תהליכים ושותפויות של ממשלת ישראל". מקור הציטוט: ice, 04.01.2026. רקע על פרטי המיזם והקמפיין הממשלתי לרשת הזוכה: JDN, 04.01.2026. ביקורת צרכנית ומשפטית מאוחרת יותר סביב קרפור והסל: כלכליסט, 06.05.2026, וכן פרסום על פניות דובר ברקת למשפיענים שביקרו את הסל: ynet, 20.04.2026.
28.12.2025 - חשבון X של ברקת, כפי שצוטט ב־ice; יעד: חדשות 12, תחקיר PUSH וניגודי עניינים. למחרת תחקיר חדשות 12 על קשריו הנטענים עם אתר PUSH והסדר ניגוד העניינים שלו, ברקת איים בתביעת דיבה חריגה: "ערוץ התבהלה 12 מנסה להפחיד אותי בקמפיין שקרים מתוזמר. ביום שלישי יחטפו ממני את תביעת הדיבה הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. כשהערוץ הדועך שאיבד את הרייטינג מנסה לפגוע בי ובימין אני לא אשתוק. הם ימשיכו לשקר ולרמות ואני אמשיך לשרת את עם ישראל בשקל לשנה כפי שאני עושה 24 שנה. האמת תנצח". מקור הציטוט: ice, 05.01.2026. רקע על התחקיר המקורי של חדשות 12 בנושא החברים, PUSH וניגודי העניינים: N12, דצמבר 2025. רקע על הגשת תביעת 12 מיליון השקלים: וואלה ברנז׳ה, 13.01.2026.
06.01.2026 - סרטון ברשתות החברתיות, סוקר בערוץ 14; יעד: חדשות 12, הטענות על דיבה, נסיעות לחו״ל והונו האישי. בסרטון תגובה לתחקירי חדשות 12 ולפרשת כוח 100, ברקת שילב הגנה על הונו ומימון פעילותו הציבורית עם מתקפה על הערוץ: "תודה לאל הצלחתי בחיים. וכן, אני אדם עשיר, אבל לא נולדתי כזה. עבדתי קשה מאוד כל חיי והרווחתי את הוני בעמל בלי קיצורי דרך". מקור הציטוט: ערוץ 14, 06.01.2026. מקור נוסף לאותו סרטון, כולל ההקשר שבו הוזכרו עבודתו ללא משכורת ומימון טיסותיו העסקיות לחו״ל: ערוץ 14, 12.01.2026. בדיקת רקע על טענתו שהוא מממן את טיסותיו ועל העלויות שמומנו בידי המדינה למלווים ולמשלחות: גלובס, דצמבר 2025, וכן פירוט עלויות משלחותיו ב־2025: ynet, 12.02.2026.
25.05.2026 - רדיו גלי ישראל, יעקב ברדוגו וסילבן שלום; יעד: חדשות 12, פרשת שדה תימן וכוח 100. לאחר שתביעת הנגד של חדשות 12 נגד ברקת הוגשה סביב כינויי הערוץ והאשמותיו, ברקת תקף את הערוץ בהקשר לוחמי כוח 100: "אתמול פגשתי את לוחמי כוח 100 במהלך אירוע לכבודם. אתם יודעים מה כאב לי באותו אירוע? שלא ראיתי אף אחד מהמחנה השני מתייצב עבורם. אנחנו מדברים על לוחמי צה״ל - ולא היה שם אף אחד מהמחנה השני. לא תבואו להתייצב לצד הלוחמים? לצד המחיר שהם שילמו, המשפחות שלהם והמחיר האישי? לצד המחיר שהמדינה שילמה? זו עלילת דם מה שהם עברו. ובמקום שערוץ 12 יתנצל על הנזק שנגרם - הם תובעים אנשים, כולל אותי. הם לא מתביישים?" מקור הציטוט: גלי ישראל, 25.05.2026. רקע על תביעת הנגד של חדשות 12 נגד ברקת בגין לשון הרע: וואלה ברנז׳ה, 24.05.2026. תגובת ברקת לתביעה, כולל הטענה שערוץ 12 מנסה לסתום פיות: ערוץ 14, 24.05.2026.

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

תחקיר ניגודי העניינים של חדשות 12 - 27.12.2025, “חדשות סוף השבוע” / N12: עמרי מניב פרסם תחקיר שלפיו חרף הסדר ניגוד העניינים הרחב של ברקת, משרד הכלכלה סייע לכאורה למקורבים המופיעים בו; התחקיר עסק גם ברכישת חלק מעמוד PUSH בידי גורמים ממשפחת ברקת, בפרסום של חברות הכפופות לרגולציית משרד הכלכלה בעמוד, ובקשרים לרשתות מזון ולמאמצי ברקת נגד הממונה על התחרות מיכל כהן. בתחקיר צוטט עו"ד אלעד מן: "אין ספק שקשה היה להגריל תפקיד יותר בעייתי מהתפקיד שבו הוצב ניר ברקת" - 27.12.2025, N12. תחקיר N12 ברקע הרשמי: חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים של משרד המשפטים מ־7.12.2023 מפרטת החזקות דרך חברות אחזקה, נאמנות אצל אחיו אלי ברקת, וזיקות פיננסיות; ועדת ההיתרים אישרה ב־26.12.2023, ובהחלטה נוספת מ־26.3.2024, את המשך החזקתו בחברה פרטית בתנאים. חוות דעת משרד המשפטים החלטת ועדת ההיתרים 26.12.2023 החלטת ועדת ההיתרים 26.3.2024
נסיעות לחו"ל ו-PUSH - ינואר 2026 / N12; מאי 2025 / התנועה לחופש המידע; ינואר 2026 / ynet: ב־19.1.2026 N12 פרסם כי איציק פרזאן, מייסד ועורך PUSH ושותפו העסקי של אחי ברקת, התלווה לנסיעות רבות של השר במימון ציבורי, ובחלק מהן היה “העיתונאי היחיד”; ברקת סירב להגיב לכתבה, ומכון היצוא מסר כי הזמנת עיתונאים נעשית כחלק מחשיפת הפעילות הכלכלית הבין־לאומית של ישראל. N12 על PUSH והנסיעות התנועה לחופש המידע פרסמה ב־13.5.2025 נתונים על 14 נסיעות ב־2023 ובמחצית 2024, וקבעה כי אף שברקת מממן את כרטיסי הטיסה שלו, עלויות הפמליה אינן נמוכות והדגש בחלק מהלו"ז נראה “פחות על ענייני משרדו”. התנועה לחופש המידע ב־30.1.2026 ynet פרסם שעלויות טיסות ומשלחות ברקת ב־2025 הגיעו לכ־1.6 מיליון שקל, ומשרד הכלכלה השיב כי ברקת פועל כ"שר החוץ הכלכלי" ונושא אישית בעלות כרטיסי הטיסה שלו. ynet על עלויות 2025
“הסל של ישראל/המדינה” - ינואר–אפריל 2026: ב־10.2.2026 N12 פרסם כי מאחורי גיבוש “הסל של המדינה” עמד אלי ברקת, אחיו של השר, שערך פגישות עם בכירי תעשייה לפני שהתוכנית הוצגה לאנשי משרד הכלכלה; לפי הפרסום, הדבר העלה חשש להפרת הסדר ניגוד העניינים. N12 על אלי ברקת והסל ב־5.2.2026 N12 פרסם התנגדות של מנכ"לי רשתות לשיטת המכרז וציטט את רמי לוי: "זה לא רעיון טוב"; תגובת ברקת הייתה שהציטוטים “מעוותים את התמונה מהיסוד”. N12 על התנגדות הקמעונאים כלכליסט פרסם בינואר 2026 ביקורת בריאותית שלפיה 39 מתוך 93 מוצרי המזון והמשקאות בסל נשאו מדבקות אדומות, ו־ynet דיווח ב־14.1.2026 שהסל שונה וכלל מוצרים כמו טופו, אורז מלא וטחינה במקום חלק מהבירות והחטיפים. כלכליסט על הרכב הסל ynet על שינוי הסל ב־19.4.2026 N12 פרסם מדריך שלפיו רק קרפור זכתה, הרשת התחייבה לסל ב־1,098 שקל לחצי שנה, והקמפיין הממשלתי נאמד בעד 50 מיליון שקל. N12 מדריך הסל
תביעות ברקת נגד חדשות 12 ותביעות הנגד - 2026: ב־13.1.2026 ברקת הגיש תביעת לשון הרע בסך 12 מיליון שקל נגד חדשות 12, קשת, עמרי מניב ובכירים נוספים בעקבות תחקיר דצמבר 2025; ברקת טען ל"שקרים, רשלנות וזדון", וחדשות 12 מסרה כי בבית המשפט יידרש להשיב על ממצאי התחקיר. וואלה ברנז'ה על תביעת 12 מיליון ב־24.5.2026 חדשות 12 הגישה תביעה שכנגד בסך מיליון שקל נגד ברקת, בטענה לפרסומים פוגעניים ברשת X ובערוץ 14, ובהם הכינוי “דיבה 12” והאשמות בפרשת שדה תימן. וואלה ברנז'ה על תביעת הנגד ב־2.7.2026 דווח ב־News1 על תביעה נוספת של ברקת, בסך מיליון שקל, נגד עמרי מניב, חברת החדשות, קשת ובכירים, סביב תחקיר “פינת הקומבינה” על קשרים נטענים לקרפור; הסטטוס לפי הדיווח: הליך אזרחי תלוי ועומד, ת"א 5965-07-26, ובמסגרתו גם תביעה שכנגד. News1 על התביעה החדשה ב־5.7.2026 פורסם כי תביעה קודמת של ברקת בסך 2.8 מיליון שקל נמחקה מטעמים פרוצדורליים, וברקת פתח בהליך חדש. ice על מחיקת התביעה וההליך החדש
הליכים ציבוריים נוספים ודו"חות ביקורת: ב־30.6.2026 גלובס דיווח שבג"ץ דן בהרכב מורחב בעתירה/דיון נוסף סביב דרישת ברקת לכנס ועדת מינויים בנציבות שירות המדינה כדי לדון בהדחת הממונה על התחרות מיכל כהן; הסטטוס באותו דיווח: הדיון הסתיים וההחלטה תינתן בהמשך. גלובס על בג"ץ מיכל כהן בדו"ח מבקר המדינה המיוחד על ירושלים, ביקורת שנערכה בפברואר–נובמבר 2018 בתקופת כהונת ברקת כראש העיר, נבדקו ניקיון העיר, אגף התברואה, אכיפה והסברה; הדו"ח פורסם ב־2019 ומצא ליקויים בתחזוקת המרחב הציבורי ובמערכי הניקיון. מבקר המדינה - ניקיון העיר ירושלים בהקשר הפוליטי שאינו הליך משפטי: נתניהו הודיע בפברואר 2020 כי ברקת יהיה שר האוצר בממשלת הליכוד הבאה, אך במאי 2020 ynet דיווח כי ברקת נותר ללא תפקיד שר לאחר חלוקת התיקים. N12 על הבטחת נתניהו ynet על האכזבה במאי 2020

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

סתירה 1 - תיק האוצר: “שר האוצר המיועד” מול קבלת תיק הכלכלה. לפני: בפברואר 2020 נתניהו הצהיר בכנס בחירות באור יהודה כי ביקש מברקת “לשמש שר האוצר המיועד של ממשלת הליכוד הבאה” - N12, 16.2.2020. אחרי: במאי 2020 ברקת נשאר בלי תיק ואמר “מברך על הקמת הממשלה החדשה ושמח שתרמתי את חלקי למען המטרה, גם אם לא אכהן כשר” - ynet, 15.5.2020. בהמשך, בדצמבר 2022 נתניהו מינה אותו לשר הכלכלה, לא לאוצר - ynet, 28.12.2022.
סתירה 2 - “לא רוצה תיק זוטר” מול כניסה למשרד הכלכלה. לפני: במאי 2020, אחרי שלא קיבל את האוצר, ברקת אמר בחדשות 12: “היה לי ברור שתפקיד זוטר אני לא רוצה לקחת” - ערוץ 7, 17.5.2020. אחרי: בינואר 2023, בדברי כניסה לתפקיד שר הכלכלה, הציג את התפקיד כמרכזי ואמר: “יש לנו מטרה אחת, לשמור על כלכלה עוצמתית וישראל חזקה” - משרד הכלכלה, ינואר 2023.
סתירה 3 - שוק חופשי מול סבסוד ממשלתי לרשת פרטית. לפני: במכתב/נספחים שפורסמו במסגרת בקשת חופש מידע, ברקת כתב: “כאיש ליברל בתפיסת עולמי, אני מאמין גדול בכלכלת שוק חופשי ובתחרות” - התנועה לחופש המידע, נספחים, מאי 2025. אחרי: בינואר–מרץ 2026 קידם את “הסל של ישראל”, שבו “הרשת הזוכה תקבל מימון ממשלתי של 50 מיליון שקל עבור קמפיין ממשלתי משולב עם הרשת”; בפועל קרפור הייתה היחידה שניגשה - ynet, 2026, ובהמשך ישראל היום דיווח כי קרפור זכתה לאחר שהייתה “היחידה שניגשה למכרז” - ישראל היום, 2026.
סתירה 4 - דה־רגולציה מול היטלים והגנות יבוא. לפני: בינואר 2023 ברקת אמר עם כניסתו למשרד כי “הרגולציה היא סרטן בגופו של המשק, לא פחות” - משרד הכלכלה, ינואר 2023. אחרי: באפריל 2025 כתב לסמוטריץ’ בעניין היטל קנאביס: “במידה ולא יתקבל ממך סירוב מנומק, בכוונתי להמשיך בהליך הטלת ההיטל” - כלכליסט, 29.4.2025; בדיווחים נוספים דובר על היטל יבוא מקנדה בשיעור 165% - אייס, 2025.
סתירה 5 - הפרדה מעסקים מול מעורבות האח. לפני: ב־2021 דווח כי ברקת הצהיר לאורך השנים שהעביר את נכסיו לנאמנות עיוורת ואינו מעורב בפעילות העסקית - כלכליסט, 30.10.2021. אחרי: בדצמבר 2023 חוות דעת ניגוד העניינים קבעה כי “ניירות הערך שלך מנוהלים על ידי אלי ברקת, שלא עומד בכללי נאמנות עיוורת” - משרד המשפטים/משרד הכלכלה, 7.12.2023; בפברואר 2026 נחשף כי אלי ברקת השתתף בגיבוש “הסל של ישראל” למרות הסדר ניגוד העניינים - ynet, 10.2.2026.
חנופה ונאמנות לנתניהו. אחרי שנתניהו לא מינה אותו לשר האוצר, ברקת נמנע מעימות פומבי; שרה נתניהו אמרה אז לעיתונאים: “דווקא ברקת מאוד מקורב אלינו” - ynet, מאי 2020. במאי 2020, עם פתיחת משפט נתניהו, ברקת איחל לו “הצלחה מכל הלב… בהוכחת חפותו המוחלטת” - N12, 24.5.2020. בדצמבר 2019, על רקע כתבי האישום, אמר כי הוא “מזדהה עם תחושת העוול” של נתניהו וכינה את קריאת גדעון סער להתפטרותו “אמירה אומללה, טעות קשה מאוד” - ערוץ 7, 27.11.2019. בפברואר 2026 הגיע לבית המשפט לתמוך בנתניהו במהלך עדותו - ynet, 2026.
עימות מול חדשות 12 ותביעות הדדיות. בדצמבר 2025 פרסם עמרי מניב בחדשות 12 תחקיר על “החברים העשירים” של ברקת וניגודי העניינים סביב משרד הכלכלה - N12, 27.12.2025. בינואר 2026 ברקת הגיש תביעת דיבה בסך 12 מיליון שקל נגד חדשות 12, קשת, עמרי מניב ובכירים נוספים - וואלה ברנז’ה, 2026. ביוני 2026 חדשות 12 הגישה תביעה שכנגד בסך מיליון שקל וטענה כי תביעת ברקת היא ניסיון “להלך אימים ולבלום ביקורת עיתונאית לגיטימית” - וואלה ברנז’ה, 2026. במקביל דווח על תביעות נוספות של ברקת נגד ערוץ 12 סביב נסיעותיו לחו״ל - News1, יולי 2026.
יריבויות פנימיות: סמוטריץ’, האוצר והקואליציה. ברקת ניהל עימות מתמשך עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: בדצמבר 2023 אמר בישיבת ממשלה “הכלכלה לקראת התרסקות, אנחנו ממשלת בובות?” - וואלה, 31.12.2023; בפברואר 2024 אמר שלא יתמוך בתקציב בלי 250 מיליון שקל לעסקים בצפון ובדרום - כלכליסט, 14.2.2024; בינואר 2025 תקף את סמוטריץ’ סביב קו תעופה לארגנטינה ואמר “בכל הדיונים על ריסון מחירים נעלמתם” - ynet, 2025. במרץ 2026 סמוטריץ’ השיב על אמירת ברקת ש”רק חברות נכות מנפיקות בישראל” וכינה אותה “אמירה מטומטמת” - N12, 2026.

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - ביבי עבד עליו בעניין שר אוצר

האירוע המרכזי: ב־13 בפברואר 2020, במהלך קמפיין הליכוד לפני הבחירות לכנסת ה־23, נתניהו הכריז באור יהודה כי ביקש מברקת “לשמש שר האוצר המיועד של ממשלת הליכוד הבאה”; חדשות 12 דיווחו שנתניהו אף כתב ברשתות: “אני מודיע שניר ברקת יהיה שר האוצר הבא של הממשלה בראשותי” - חדשות 12, 13.02.2020. (mako.co.il)
באותו ערב פרסם ynet ניסוח דומה: נתניהו אמר “ביקשתי מניר ברקת להיות שר האוצר של ממשלת הליכוד הבאה”, וברקת הגיב: “אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו על האמון הגדול בבקשתו שאהיה שר האוצר בממשלה הבאה” - ynet, 13.02.2020. (ynet.co.il)
ההבטחה לא מומשה: ב־15 במאי 2020 הודיע נתניהו רשמית כי ימנה את ישראל כץ לשר האוצר בממשלת נתניהו–גנץ; בכך נותר ברקת מחוץ לתיק האוצר, לאחר שהוצג בקמפיין כמועמד הליכוד לתפקיד - ynet, 15.05.2020. (ynet.co.il)
בדצמבר 2020, בראיון ל־N12, נוסחה הפרשה כך: ברקת “כיכב בקמפיין הבחירות של הליכוד כמועמד המפלגה לתפקיד שר האוצר, אבל ברגע האמת נאלץ לפנות את הדרך לטובת יריבו הפוליטי ישראל כ״ץ”; הכתבה ציינה שנתניהו “הפר את ההבטחה למנותו לשר האוצר” - N12, 17.12.2020. (mako.co.il)
לאחר בחירות 2022 ברקת עדיין כיוון לאוצר: ב־ynet דווח כי הוא “קיבל הבטחה פומבית מנתניהו להתמנות לשר האוצר לקראת הבחירות לכנסת ה־23 ב־2020, אך לבסוף ראה את ח״כ ישראל כץ מתמנה במקומו”; ברקת עצמו אמר באולפן ynet: “נתניהו ואני רואים עין בעין... ולא פעם הוא ראה בי את הבן האדם המתאים ביותר” - ynet, נובמבר 2022. (ynet.co.il)

7.2 - תביעות שלו נגד ערוץ 12 ותביעת הנגד של 12

שורש העימות: ב־27 בדצמבר 2025 פרסם עמרי מניב בחדשות סוף השבוע תחקיר על “החברים העשירים של שר הכלכלה ניר ברקת - וניגודי העניינים”, ובו נטען כי למרות הסדר ניגוד העניינים של ברקת, משרד הכלכלה סייע למקורביו, וכי רכישת חלק מ־PUSH בידי גורמים הקשורים למשפחת ברקת מעלה שאלות ציבוריות - N12, 27.12.2025. (mako.co.il)
תביעת 12 מיליון ש״ח: ב־13 בינואר 2026 דיווחה וואלה ברנז׳ה כי ברקת הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז־לוד תביעת דיבה בסך 12 מיליון ש״ח נגד עמרי מניב, קשת, חדשות 12, מנכ״ל החברה אבי וייס וסמנכ״ל התוכן גיא סודרי; ברקת טען: “כתב התביעה חושף מסכת של שקרים, רשלנות חמורה וזדון מכוון” - וואלה ברנז׳ה, 13.01.2026. (b.walla.co.il)
תביעת הנגד של חדשות 12: ב־24 במאי 2026 דיווחה וואלה כי חדשות 12 הגישה תביעה שכנגד בסך מיליון ש״ח נגד ברקת, בטענה לפרסומים “שקריים ופוגעניים” ברשת X ובראיון בערוץ 14; לפי הדיווח, בכתב ההגנה טענה חדשות 12 שתביעת ברקת היא ניסיון “להלך אימים ולבלום ביקורת עיתונאית לגיטימית” - וואלה ברנז׳ה, 24.05.2026. (b.walla.co.il)
תביעת נסיעות לחו״ל: בנובמבר 2025 ברקת הודיע בראיון ב“פגוש את העיתונות” כי תבע את חדשות 12 ב־2.8 מיליון ש״ח בעקבות פרסומים על נסיעותיו לחו״ל; לפי הדיווח, הוא אמר: “כן, תבעתי אתכם, תביעה של 2.8 מיליון ש״ח”, וטען שאת טיסות העבודה הוא מממן מכיסו - כל רגע, 23.11.2025. (kore.co.il)
מצב הליכים ביולי 2026: ב־1 ביולי 2026 דווח בביזפורטל כי בית המשפט המחוזי בירושלים מחק את תביעת ה־2.8 מיליון ש״ח של ברקת נגד חדשות 12 והכתבת מעיין פרתי, מסיבה פרוצדורלית: הצדדים לא דיווחו לבית המשפט על תוצאות הדיון המקדמי; לפי הדיווח, ברקת יוכל להגיש את התביעה שוב - Bizportal, 01.07.2026. (bizportal.co.il)

7.3 - ניגודי עניינים

המסגרת הרשמית: ב־7 בדצמבר 2023 פורסמה חוות דעת למניעת ניגוד עניינים בכהונת ברקת כשר הכלכלה והתעשייה, ובה פורטו זיקות משפחתיות, עסקיות ואישיות, לרבות בני משפחה וגורמים עסקיים; המסמך קובע את מגבלות הטיפול של השר בעניינים הנוגעים לזיקות אלה - משרד המשפטים/ממשלה, 07.12.2023, PDF. (gov.il)
היתר מבקר המדינה: ב־26 במרץ 2024 פרסמה הוועדה למתן היתרים לפי כללי מניעת ניגוד עניינים החלטה בעניין בקשת ברקת; ההחלטה התייחסה להסדר ולניהול נכסים/עסקים באמצעות אחיו אלי ברקת, וקבעה כי מדובר ב“הסדר מאוזן וראוי” בכפוף לתנאים - מבקר המדינה, החלטה מס׳ 2/2024, 26.03.2024. (media.mevaker.gov.il)
מחלוקת PUSH ומקורבים: בתחקיר N12 מדצמבר 2025 נטען כי הסדר ניגוד העניינים של ברקת “עצום” ולקח כשנה לגבשו, אך בתחקיר הוצגו מקרים שבהם גורמים המופיעים בהסדר או קרובים לברקת לכאורה נהנו מממשקים עם משרד הכלכלה; ברקת הכחיש את הטענות בתביעתו ובתגובותיו - N12, 27.12.2025. (mako.co.il)
“הסל של המדינה” ואחיו של ברקת: ב־10 בפברואר 2026 דיווח N12 כי אלי ברקת קיים פגישות עם בכירים בתעשייה לגיבוש תוכנית “הסל של המדינה/ישראל”, וכי התוכנית הוצגה למשרד הכלכלה רק לאחר גיבושה; לפי הדיווח, הדבר הוצג כהפרה לכאורה של הסדר ניגוד העניינים, משום שאלי ברקת הוא איש עסקים פרטי עם אינטרסים במשק - N12, 10.02.2026. (mako.co.il)
מינוי במכון התקנים: כבר ביולי 2023 דיווח כלכליסט כי ברקת קידם את אמיר שני לתפקיד יו״ר מכון התקנים, אף ששני הוא סגן נשיא איגוד לשכות המסחר - זיקה שהעלתה שאלת ניגוד עניינים סביב תפקיד רגולטורי; שני טען כי חתם בעבר על הסדר ניגוד עניינים - כלכליסט, יולי 2023. (calcalist.co.il)

7.4 - נסיעות לחו״ל

הוצאות נסיעות: ביולי 2025 פרסמה מעיין פרתי ב־N12 כי לפי נתוני חופש מידע של עמותת הצלחה שהגיעו לחדשות 12, ברקת הוציא כ־3.7 מיליון ש״ח על טיסות ומשלחות לחו״ל מאז 2023, כולל חמש נסיעות לארה״ב, ארוחה עסקית בצרפת בעלות 30 אלף ש״ח ושירותי VIP בשדות תעופה ב־19 אלף ש״ח; תגובת ברקת הייתה שהנסיעות נבחנות מול “התוצאות והתועלות שלהן לכלכלת ישראל” - N12, יולי 2025. (mako.co.il)
ריבוי נסיעות: באוגוסט 2025 דיווח N12 כי ברקת היה בחו״ל בכל אחד מחודשי השנה עד אז, וכי יעדיו כללו שווייץ, הודו, בלגיה, הולנד, איחוד האמירויות, ארה״ב, צרפת והפיליפינים; לפי הדיווח, ניתוח התנועה לחופש המידע הצביע על דגש בנסיעות גם על פגישות עם קהילות יהודיות, דיפלומטיה וראיונות לתקשורת - N12, אוגוסט 2025. (mako.co.il)
PUSH והנסיעות: ב־19 בינואר 2026 פרסם N12 כי איציק פרזאן, מייסד ועורך PUSH ושותפו של אחיו של ברקת, התלווה לנסיעות רבות של ברקת לחו״ל במימון ציבורי של מכון היצוא, ובחלק מהן היה “העיתונאי” היחיד; פרזאן טען: “היה סיקור, הוא נעלם בסטורי” - N12, 19.01.2026. (mako.co.il)
תביעה נוספת סביב “השר המעופף”: ביולי 2026 דיווח News1 כי ברקת הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעת לשון הרע בסך 2.8 מיליון ש״ח נגד חדשות 12 בגין סדרת פרסומים שכונתה “השר המעופף”, שלטענתו ייחסה לו ניצול נסיעות עבודה לחו״ל לחופשות פרטיות במימון המדינה; לפי הדיווח, ברקת טוען כי המימון הוא מכיסו הפרטי - News1, יולי 2026. (news1.co.il)

7.5 - הסל של ישראל והביקורת

השקת המיזם והביקורת הפוליטית: בינואר 2026 קידם ברקת את “הסל של ישראל” - מכרז בין רשתות מזון על סל של 100 מוצרים בתמורה לקמפיין ממשלתי; ב־5 בינואר 2026 תקף שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ את המיזם בישיבת סיעת הציונות הדתית וכינה אותו “רעיון אווילי כל כך” ו“גימיק”, בטענה שהוא מחזק מותגים גדולים ורשתות גדולות ולא מחוללי תחרות - TheMarker, 05.01.2026. (archive.ph)
התנגדות הרשתות: בינואר 2026 פרסם N12 ציטוטים מישיבה עם מנכ״לי רשתות מזון שהתנגדו למהלך; רמי לוי אמר: “אני לא חושב שזה ייטיב עם הצרכנים”, מנכ״ל קרפור אמר “אתם תביישו את עצמכם”, ומנכ״ל ויקטורי אמר כי השתתפות במכרז היא “להתאבד כדי להיות מספר 1” - N12, ינואר 2026. (mako.co.il)
זכייה יחידה של קרפור וביקורת על הרכב הסל: במרץ 2026 דווח בערוץ 7 כי קרפור הייתה הרשת היחידה שניגשה וזכתה במכרז; לצד זאת פורסמה ביקורת מצד רמי לוי על כך שסל מוגבל אינו מייצג “את הסל האמיתי”, ומצד פרופ׳ אילן דלאל, יו״ר האיגוד לרפואת ילדים, על הכללת חטיפים, ופלים ומשקאות ממותקים בסל בסיסי - ערוץ 7, מרץ 2026. (inn.co.il)
עתירה לבג״ץ וקמפיין ממשלתי: ב־15 ביוני 2026 דיווח גלובס כי בעתירה נגד המיזם טענו “אמון הציבור” ו“הצלחה” לחשש להטעיית צרכנים בקמפיין הממשלתי שקידם את קרפור כמציעה את “הסל הזול בישראל”; הביקורת עסקה בין היתר בפריסת הסניפים, מגבלות רכישה ובחירת רשימת 100 המוצרים - גלובס, 15.06.2026. (globes.co.il)
נתונים ומחקר: ב־28 ביוני 2026 פרסם גלובס כי נתוני סטורנקסט ו־CHP ומחקר של אוניברסיטת תל אביב הצביעו על כך שהמתחרים של קרפור לא הוזילו באופן מובהק את מוצרי הסל, ובמוצרים שאינם בסל נרשמו בקרפור העלאות מחירים; משרד הכלכלה דחה את הדברים - גלובס, 28.06.2026. (globes.co.il)
מחקר אקדמי ודיווח N12: ביוני 2026 דיווח N12 על מחקר שלפיו “הסל של ישראל” אמנם הוריד את מחירי מוצרי הסל בקרפור, אך ההשפעה הכוללת על יוקר המחיה מצומצמת, ובקרפור נרשמו עליות במוצרים אחרים; תגובת משרד הכלכלה טענה כי מדובר בניתוח קצר מדי ביחס לתקופת ההתקשרות - N12, יוני 2026. (mako.co.il)