אילה חסון

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפרסום)

● איילה חסון־נשר נולדה ב־28 בספטמבר 1961; במקורות ביוגרפיים היא מתוארת כעיתונאית ישראלית שעיקר הקריירה שלה נעשה ברשות השידור בשנים 1993–2015 המכלול. חסון גדלה בשכונת תלפיות בירושלים; בגלובס, 15 בינואר 2014, נכתב כי הייתה "הרביעית מבין חמישה אחים" וכי אמה הייתה אחות בהכשרתה https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000909213. בפרופיל פרס ירושלים לתקשורת, 22 בפברואר 2024, מסרה: "גדלתי בשכונת תלפיות בירושלים. הוריי היקרים שלמה ז"ל ורינה... האכילו אותי בילדותי בכפית אהבה עצומה למדינה" https://www.inn.co.il/news/629751?ssr=1

● השכלה: במקורות גלויים נכתב כי למדה בגימנסיה רחביה בירושלים, וכי בהמשך למדה עיצוב פנים, תקשורת בבית הספר לעיתונאות "כותרת", ובעלת תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת תל אביב המכלול. אתר אוניברסיטת תל אביב מציג אותה כבוגרת/דמות בוגרים של הפקולטה למדעי החברה אוניברסיטת תל אביב, וברשימת בוגרות משפיעות צוין: "העיתונאית אילה חסון, בוגרת הפקולטה למדעי החברה" ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב. כתבה ב־ynet מ־6 באפריל 2006 על סגירת "כותרת" מנתה אותה בין בוגרי בית הספר ynet, וכתבת nrg/מקור ראשון מ־2009 על גימנסיה רחביה מנתה אותה בין בוגרי המוסד בתחום התקשורת https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART1/910/840.html

● שירות צבאי: המקורות הביוגרפיים שמצאתי מציינים "לאחר שירותה בצה"ל" אך אינם מפרטים תפקיד, יחידה, דרגה או הערכות שירות; לא נמצאו בדוחות רשמיים פתוחים אזכורים לשירות צבאי שלה או לכשלים/הצלחות במסגרת הצבאית המכלול. חסון קישרה בדיעבד בין פגיעה שעברה בילדות לבין דפוס פעולה עיתונאי לוחמני: בריאיון בכאן רשת ב, שצוטט בערוץ 7 ב־10 בנובמבר 2022, אמרה: "אני נולדתי בגיל שפגעו בי, משם הפכתי לוחמת" ערוץ 7; בראיון מאוחר יותר לאסנהיים ברשת 13, שפורסם ב־11 ביוני 2026 בישראל היום, תיארה פגיעה בגיל 11 ישראל היום.

● הקריירה העיתונאית המוקדמת החלה בערוץ הראשון: לפי פרופיל רשת 13, היא "שימשה בתחילת דרכה ככתבת לענייני משטרה ומשפט בערוץ הראשון", אחר כך כתבת פוליטית, ובהמשך כתבת ופרשנית מדינית רשת 13.

חזר על מסלול זה ב־17 בנובמבר 2015 עם מעבר חסון לערוץ 10 https://www.ynet.co.il/articles/0%2C7340%2CL-5123232%2C00.htmlynet

. בראשית הקריירה ככתבת פלילים סיקרה ב־1994 את פרשת עוזי משולם ונכנסה לביתו; אזכור לכך מופיע בביוגרפיה מסכמת ובמקורות על הסדרה "חידת משולם" המכלול, ישראל היום.

● המעבר לדמות ציבורית מוכרת התרחש בינואר 1997 עם חשיפת פרשת בר־און–חברון בערוץ הראשון. לפי ynet, ב־22 בינואר 1997 חסון דיווחה כי נרקמה עסקה: ש"ס תתמוך בהסכם חברון ובתמורה יתמנה רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה ויקדם עסקת טיעון לאריה דרעי ynet. News1 מתאר כי הפרסום הוביל לחקירת משטרה ולהמלצה להעמיד לדין את נתניהו, הנגבי, ליברמן ודרעי https://www.news1.co.il/Archive/0018-D-119452-00.html

. "העין השביעית" כתבה כי החקירה והפרקליטות אישרו מרכיבים מרכזיים בידיעה אך גם ביקרה כשלים אתיים: אי־התייעצות משפטית ואי־קבלת תגובות מלאות לפני השידור https://www.the7eye.org.il/20387

● חסון תיארה בדיעבד את יום הפרסום כך: "זה לא לטלפון... אני מגיעה לירושלים"; לדבריה, חששה שעורך החדשות רפיק חלבי, שהיה מקורב לדרעי, "ירצה למסמס את הסיפור", אך לבסוף החליט לפרסם https://b.walla.co.il/item/3150743

לאחר הפרשה הגיעו גם הליכים משפטיים: ב־2004 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעת הדיבה של דוד אפל נגד חסון ורשות השידור, וקבע כי דיווחה על דרעי והסכם חברון "מבוססים על אדני אמת"; עם זאת העיר על אי־קבלת תגובת אפל לפני הפרסום גלובס. מבחינת קשר לפוליטיקאים, המקורות מצביעים לא על פעילות מפלגתית שלה אלא על עבודה עיתונאית מול פוליטיקאים בכירים - דרעי, נתניהו, הנגבי, ליברמן ואפל - שהפכה אותה לדמות מוכרת בציבור היסטוריה – מט"ח.

2. ציוני דרך בולטים בקריירה, במעשים משמעותיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

א. רשות השידור / הערוץ הראשון / קול ישראל - כתבת פלילים, משפט, פוליטיקה ומדינית; מגישת “יומן” ו“הכל דיבורים”; ובהמשך מנהלת בפועל של חטיבת החדשות

כהונה רלוונטית לתיחום: ינואר 1997–נובמבר 2015. לפי ערך הביוגרפיה המעודכן, חסון עבדה ברשות השידור בשנים 1993–2015, ובתוך התקופה הנבדקת מילאה תפקידי כתבת ופרשנית, הגישה בקול ישראל ובערוץ הראשון, וב־2014 מונתה לאישה הראשונה שניהלה בפועל את חטיבת החדשות של ערוץ 1; באוגוסט 2014 דווח כי חסון, אז כתבת ופרשנית מדינית ומגישת “יומן”, מונתה על ידי יונה ויזנטל והכנ"ר למנהלת בפועל של חטיבת החדשות, מינוי שנכנס לתוקף מיידית ביוגרפיה - המכלול, מינוי למנהלת בפועל - mako, אוגוסט 2014, מינוי בערוץ 1 - כלכליסט, אוגוסט 2014. (hamichlol.org.il)

• החלטה/מעשה 1 - חשיפת פרשת בר־און–חברון, ינואר 1997, ערוץ 1 / “מבט”: חסון דיווחה כי מינוי רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה היה חלק מעסקה פוליטית: תמיכת ש"ס בהסכם חברון בתמורה למינוי יועמ"ש שיסייע לאריה דרעי. לפי Ynet, “איילה חסון... הודיעה על המידע שהגיע אליה: נרקמה עסקה”; לפי מט"ח, הממשלה אישרה את מינוי בר־און ב־10 בינואר 1997, בר־און התפטר בעקבות ביקורת, וכשבועיים לאחר מכן חסון חשפה את הטענה לעסקה Ynet - “12.1.1997 | פרשת בר־און חברון”, מט"ח - “1997: פרשת בר־און”, News1 - “פרשת בר־און–חברון”. (ynet.co.il)
• תוצאה ציבורית/משפטית בפרשת בר־און–חברון: באפריל 1997 פרסמו היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל החלטה שלא להעמיד לדין את נתניהו, ליברמן והנגבי בשל היעדר ראיות מספיקות, אך נקבע שיש מקום לכתב אישום נגד דרעי; בהמשך, בדצמבר 2001, רובינשטיין סגר גם את תיק דרעי “משיקולי הגינות” לאחר שהליך אחר נגדו הסתיים. האירוע הפך לאבן דרך בדיון על מינוי היועץ המשפטי לממשלה, ודו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה קושר את הפרשה לבחינת גבולות אחריות פלילית של נבחרי ציבור וואלה - סגירת תיק דרעי, דצמבר 2001, המכון הישראלי לדמוקרטיה - נייר עמדה PDF, Ynet - סגירת תיק דרעי. (news.walla.co.il)
• ביקורת והליכים בעקבות חשיפת בר־און–חברון: באפריל 2018 כתבה חסון בוואלה ברנז'ה כי לאחר החשיפה זומנה לשיחה עם מנכ"ל הרשות אורי פורת, שסיפר לה שהוא מעריך אותה אך “הודיע שאני לא יכולה להיות כתבת בחדשות”; באותו טקסט היא תיארה זאת כ“הודחתי”. מנגד, בפברואר 2000 דחה בית המשפט המחוזי בת"א על הסף תביעת לשון הרע בסך 5 מיליון שקל שהגיש דוד אפל נגד חסון, רשות השידור ובכירים נוספים סביב פרסום בר־און–חברון וואלה ברנז'ה - חסון על בר־און, אפריל 2018, גלובס - מחיקת תביעת אפל, פברואר 2000. (b.walla.co.il)
• החלטה/מעשה 2 - תחקיר שלמה בניזרי, פברואר 2000, חדשות ערוץ 1: לפי הכרעת הדין בת"פ מדינת ישראל נ' שלמה בניזרי, עדנה סלע, שהייתה מנהלת לשכת השר בקיץ 1999 ועבודתה הופסקה בינואר 2000, פנתה לחסון ומסרה לה פרטים על קשרי משה סלע–בניזרי; פסק הדין מציין שחסון פרסמה שתי כתבות חדשותיות שעסקו בדירה ששכרו בניזרי ורעייתו ממשפחת סלע ובשיפוצה הכרעת הדין - בניזרי PDF. (shofar.tv)
• תוצאה ציבורית/משפטית בפרשת בניזרי: באפריל 2008 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את בניזרי בקבלת שוחד, הפרת אמונים, קשירת קשר ושיבוש מהלכי משפט; לפי גלובס, השוחד כלל בין היתר מימון הוצאות משפטיות, רכישת ריהוט, מימון מערכת מיזוג אוויר והחזרי חוב, בסך כולל של כ־90 אלף שקל, וכן הרשעה של הרב ראובן אלבז בתיווך לשוחד בשני צ'קים בסך 200 אלף שקל ו־30 אלף דולר גלובס - הרשעת בניזרי, אפריל 2008, ערעור בעליון - בניזרי PDF. (globes.co.il)
• ביקורת/התפתחות נגדית בפרשת בניזרי: במאי 2018, לאחר שעד המדינה משה סלע חזר בו בפומבי מחלק מטענותיו, חסון ראיינה אותו ב־103FM ושאלה מדוע בניזרי אינו מבקש משפט חוזר; ערוץ 7 דיווח כי סלע “סירב להתייחס לטענתה כי לא שיקר כאשר הפליל את בניזרי”, והפרסום מציג את המחלוקת המאוחרת סביב תוקף העדות המרכזית בפרשה ערוץ 7 - ראיון סלע אצל חסון, מאי 2018. (inn.co.il)
• החלטה/מעשה 3 - “קלטות פריצקי”, יולי 2004, ערוץ 1 / “מבט”: חסון חשפה הקלטות שבהן נשמע שר התשתיות יוסף פריצקי משוחח עם חוקר פרטי על ניסיון לאתר חומר נגד אברהם פורז, חברו למפלגת שינוי; Ynet דיווח ב־8 ביולי 2004 כי “אמש חשפה הכתבת איילה חסון-נשר בתוכנית ‘מבט’” את הדברים, ותוך יממה טומי לפיד פנה לראש הממשלה אריאל שרון בדרישה לפטר את פריצקי Ynetnews בעברית - פריצקי יפוטר, יולי 2004, גלובס - שרון פיטר את פריצקי, יולי 2004. (ynetnews.com)
• תוצאה ניהולית/פוליטית בפרשת פריצקי: ב־11 ביולי 2004 הודיע שרון בממשלה כי פיטר את פריצקי לאחר שסירב להתפטר, ולפי גלובס הוא קשר את השתלשלות האירועים לחשיפת חסון ב־7 ביולי; גלובס דיווח גם כי בפרשה נחקרו יוסי מימן, שבתי שביט והחוקר הפרטי מאיר פלבסקי, על רקע החשד להשגת הקלטת וניסיון סחיטה, אך בהמשך דווח שהתיק הסתיים בלא המלצות להעמדה לדין גלובס - פיטורי פריצקי, גלובס - חקירת מימן ושביט, וואלה - חקירות בפרשת פריצקי. (globes.co.il)
• ביקורת על תחקיר פריצקי: איתמר לוין כתב בגלובס ב־8 ביולי 2004 כי “השאלה המסקרנת ביותר כרגע היא, מי היה המקור של איילה חסון”, והציג חשש ציבורי שהקלטת יכולה הייתה להיות קשורה לסחיטה או למאבקי גז/חשמל; זו ביקורת עניינית על מקור החומר והאינטרסים סביב הדלפתו, לא על עצם השידור גלובס - “יוסף בעל החלומות”, יולי 2004. (globes.co.il)
• החלטה/מעשה 4 - פרשת יעקב בורובסקי, אוקטובר 2006, ערוץ 1: חסון שידרה עדות של סלומון קרובי, חבר מרכז ליכוד לשעבר, שלפיה ניצב בדימוס יעקב בורובסקי ניסה בשנת 2004 לקדם את מינויו למפכ"ל באמצעות מסר לעמרי שרון, תוך רמיזה לטיפול בתיקי משפחת שרון; וואלה וגלובס ייחסו את הפרסום לערוץ 1 ולחסון, ובורובסקי הכחיש את הדברים וואלה - עדות נגד בורובסקי, אוקטובר 2006, גלובס - בורובסקי נחקר באזהרה, ינואר 2007. (news.walla.co.il)
• תוצאה וביקורת בפרשת בורובסקי: בינואר 2007 נחקר בורובסקי באזהרה; בפברואר 2007 הודיעה הפרקליטות על סגירת תיק השוחד מחוסר אשמה והחשד להפרת אמונים מחוסר ראיות מספיקות. במקביל, אריה אבנרי מעמותת אומ"ץ האשים את חסון, בטור שצוטט בוואלה, כי נשלחה לבצע “סיכול ממוקד” בבורובסקי, ואומ"ץ פנתה למנכ"ל רשות השידור בטענה לפגיעה באתיקה; אלה היו ביקורות ספציפיות על התחקיר ועל תזמון/מניעי הפרסום גלובס - סגירת תיקי בורובסקי, Ynet - תגובת שנדר וקרובי לסגירת התיק, וואלה כסף - ביקורת אבנרי על חסון, עמותת אומ״ץ - פעילויות 2006. (globes.co.il)
• החלטה/מעשה 5 - פרשת הרפז–אשכנזי, 2011–2014, ערוץ 1 / רשת ב': בעת מינויה ב־2014 לראשות חטיבת החדשות, כלכליסט ו־mako ציינו כי חסון חשפה “גילויים משמעותיים” בפרשת בועז הרפז–גבי אשכנזי, שלדבריהם דחפו לפתיחת חקירה משטרתית; מאוחר יותר, בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה בינואר 2016 בפרשת הרפז, נכתב שחסון מסרה גרסה/תזה שנבחנה בחקירה, וש“טענתה של איילה חסון, לו אוששה ראייתית, הייתה חמורה עד מאוד”, אך חלקים גדולים ממנה נשענו על גרסאות הרפז ולא אוששו במידה הנדרשת כלכליסט - מינוי חסון והישגי הרפז, החלטת היועמ״ש בפרשת הרפז PDF. (calcalist.co.il)
• תפקיד ניהולי - חטיבת החדשות בערוץ 1, אוגוסט 2014–נובמבר 2015: עם מינויה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות, חסון לא הייתה רק כתבת אלא בעלת סמכות מערכתית; באוקטובר 2014 פורסם באייס “סבב המינויים של אילה חסון”, שכלל החלפת כתבים ושינוי תפקידים - דודי נסים מונה לכתב משטרה במקום איציק זוארץ, ויאיר ויינרב הוזז לתפקיד הכתב המדיני במקומה של חסון, משום שלא יכלה להמשיך בו לאחר מינויה אייס - סבב המינויים בערוץ 1, mako - מינוי מנהלת חטיבת החדשות. (ice.co.il)
• ביקורת על תקופת הניהול בערוץ 1: בראיון בגלובס בינואר 2017 תוארה תקופת הניהול של חסון בערוץ 1 כ“טראומה” עבורה; הכתבה תיארה כיצד עזבה אחרי יותר מעשרים שנה ברשות השידור, כאשר באותה עת כיהנה גם כמנהלת מחלקת החדשות, והציגה את המעבר לערוץ 10 כתגובה מקצועית ואישית לסביבת העבודה ברשות גלובס - ראיון חסון, ינואר 2017. (globes.co.il)
• נושא אלחנן טננבוים בתוך הקריירה - ממצא זהיר: במסגרת המקורות שנבדקו נמצא קישור אנציקלופדי כללי בין “אילה חסון” ל“אלחנן טננבוים”, אך לא נמצא מקור חדשותי חזק המייחס לחסון חשיפה מקורית של פרשת טננבוים; לכן אין לייחס לה כאן “חשיפה” של הפרשה. לצורך ההקשר בלבד: טננבוים נחטף באוקטובר 2000, שוחרר בינואר 2004 בעסקת שבויים, ובאוקטובר 2024 דווח על מותו בגיל 78 Unionpedia - אילה חסון ואלחנן טננבוים, N12 - מותו של טננבוים, אוקטובר 2024. (he.unionpedia.org)

ב. חדשות 10 / חדשות 13 / רשת 13 - מגישת “שישי עם אילה חסון”, “המטה המרכזי”, פרשנית בכירה; במקביל תוכנית שבועית ב־103FM

כהונה: נובמבר/דצמבר 2015–פברואר 2023. בנובמבר 2015 פורסם כי חסון עוזבת את ערוץ 1 ועוברת לחדשות 10, כדי להגיש את מגזין “שישי” ולהחליף את טלי מורנו ואלון בן־דוד; בפברואר 2017 דווח כי הצטרפה גם ל־103FM לתוכנית שבועית בימי חמישי ב־09:00, לאחר שבעבר הגישה את “הכל דיבורים” ברשת ב' גלובס - מעבר לערוץ 10, נובמבר 2015, וואלה ברנז'ה - מעבר לחדשות 10, וואלה ברנז'ה - הצטרפות ל־103FM, פברואר 2017. (globes.co.il)

• החלטה/מעשה 1 - בניית “שישי עם אילה חסון” כמותג סוף־שבוע, דצמבר 2015 ואילך: ישראל היום כתב ב־20 בדצמבר 2015 על הופעת הבכורה שלה בערוץ 10 וציטט את פתיחת התוכנית: “שמחה להיות כאן, בבית החדש בערוץ 10”; בוואלה ברנז'ה דווח שהחליפה את בן־דוד ומורנו, ובגלובס תואר כי מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי ומנכ"ל חברת החדשות גולן יוכפז הציעו לה את הרצועה בביתם כבר בנובמבר 2015 ישראל היום - ביקורת שידור ראשון, דצמבר 2015, גלובס - מאחורי המעבר לערוץ 10. (israelhayom.co.il)
• החלטה/מעשה 2 - פרשת גל בק, יולי–אוקטובר 2015, רשות השידור/תחילת תקופת חדשות 10: וואלה ברנז'ה ציינה כי ביולי 2015 חסון חשפה ברשת ב' את פרשת גל בק, שבמרכזה סימני שאלה על תאונת הדרכים שבה נהרג הנער ב־2005, וכי התחקיר הוביל לפתיחה מחודשת של תיק החקירה; בגלובס בינואר 2016 דווח שחסון הגישה תלונה נגד פרקליט המדינה שי ניצן לנציבות הביקורת על הפרקליטות, לאחר שניצן פרסם דוח פומבי שכלל עדות של הנהגת בפרשה, ובו חסון טענה כי העדות הכפישה אותה ואת בעלה וואלה ברנז'ה - מעבר חדשות 10 וגל בק, גלובס - תלונת חסון נגד שי ניצן, ינואר 2016. (b.walla.co.il)
• ביקורת/תגובה מקצועית בפרשת גל בק–שי ניצן: בדצמבר 2019, עם סיום כהונת שי ניצן כפרקליט המדינה, חסון אמרה ב־103FM, לפי ערוץ 7: “שי ניצן נקמן ומניפולטור ברמה הגבוהה ביותר”; הביקורת שלה נקשרה בין היתר לפרשת גל בק ולתפיסתה כי נעשתה “מניפולציה” בחקירה. מנגד, עצם תלונתה ופרסומיה עוררו התייחסות תקשורתית לשאלה אם “העיתונאי המפרסם הוא הניצוד” ערוץ 7 - חסון על שי ניצן, דצמבר 2019, גלובס - תלונת חסון לנציבות. (inn.co.il)
• החלטה/מעשה 3 - תחקיר שיפוץ בית נפתלי בנט ברעננה, 2021–2022, “שישי” / חדשות 13: לפי אייס, חסון פרסמה תחקיר על שיפוץ ביתו הפרטי של ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה והצגתו כמעון רשמי, וטענה לסכום של “למעלה מ־50 מיליון ש"ח”; הפרסום הפך לסוגיית ביקורת מרכזית עליה מצד תומכי בנט ומתנגדיה, ובספטמבר 2023 דווח כי לאחר שבנט ניצח בתביעת לשון הרע נגד גורמים אחרים, ברשתות עלו קריאות לתבוע גם את חסון או לפטרה מכאן 11 אייס - “חמישה דברים שלא ידעתם על איילה חסון”, אייס - קריאות לתבוע/לפטר, ספטמבר 2023. (ice.co.il)
• החלטה/מעשה 4 - תחקיר מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית, דצמבר 2021, חדשות 13: חסון פרסמה תחקיר על אופן מינויו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית, וטענה להליך תמוה/לא מסודר; סרוגים ציטטו אותה ב־26 בדצמבר 2021: “זו הצעת עבודה הזויה; יש הרבה סימני שאלה”, ואייס דיווח כי התחקיר עורר מתקפה חריפה ברשת נגד ניצן. הספרייה הלאומית מסרה בתגובה כי ועדת האיתור סברה שניסיונו הניהולי, השכלתו ויכולותיו מכשירים אותו לתפקיד סרוגים - חסון על מינוי שי ניצן, דצמבר 2021, אייס - מתקפה בעקבות התחקיר, ישראל היום - שאלות חסון על שי ניצן. (srugim.co.il)
• החלטה/מעשה 5 - עיסוק בפרשת פאינה קירשנבאום וישראל ביתנו, 2021, רדיו/טלוויזיה: לאחר הרשעת קירשנבאום ועם כניסתה למאסר, חסון התראיינה בגלי ישראל ובקול ברמה וטענה כי יש קושי בכך שאביגדור ליברמן לא זומן לעדות; גלי ישראל ציטטו אותה: “לא יכול להיות שאביגדור ליברמן... לא זימנה אותו למסור איזושהי עדות”, וקול ברמה פרסם ראיון שבו אמרה כי העונש של קירשנבאום “חמור מאוד” גלי ישראל - חסון על פאינה קירשנבאום, קול ברמה - חסון על הרשעת קירשנבאום. (gly.co.il)
• הקשר משפטי לפרשת קירשנבאום: במרץ 2021 הורשעה קירשנבאום בעבירות שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס; גלובס כתב כי היא הורשעה בפרשות הכוללות הקצאת מיליוני שקלים מכספים קואליציוניים, ו־Ynet ציטט את בית המשפט שקבע כי לקחה שוחד “באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם” משמונה גורמים. ביולי 2021 נגזרו עליה 10 שנות מאסר וקנס של 900 אלף שקל Ynet - הרשעת קירשנבאום, מרץ 2021, גלובס - הרשעת קירשנבאום, מקור ראשון - גזר דין קירשנבאום, יולי 2021. (ynet.co.il)
• תביעות דיבה והליכים אזרחיים בתקופת חדשות 10/13 - נגדה: ביוני 2017 דווח כי טובה פישמן, רעיית אליעזר פישמן, הגישה תביעת דיבה בסך 800 אלף שקל נגד חסון וערוץ 10 בעקבות כתבת “המהמר” ששודרה ב־9 ביוני 2017; בספטמבר 2023 פורסם פסק דין בת"א 27064-12-20, שבו תואר כי חסון הגישה בחדשות 13 את “שישי עם אילה חסון” ו“המטה המרכזי”, וההליך עסק בפרסום טלוויזיוני שבו היו מעורבים חדשות 10/13 וכתבים נוספים Bizportal - תביעת טובה פישמן, יוני 2017, פסק דין דעבול נ' חדשות 10 ואח' PDF, פסק דין נוסף - The7eye PDF. (bizportal.co.il)
• תביעות דיבה “שלה” - ממצא זהיר: במקורות שנבדקו לסעיף זה אותרו תביעות נגד חסון או פרסומים הקוראים לתבוע אותה, וכן תלונה שהגישה נגד שי ניצן לנציבות הביקורת; לא אותרה כאן תביעת לשון הרע שחסון עצמה הגישה כתובעת בשנים 1997–2026. לכן אין לייחס לה “תביעת דיבה שלה” ללא איתור תיק נוסף; לעומת זאת, היא הייתה נתבעת/משיבה בפרשות אפל, פישמן ודעבול, והתלוננה נגד שי ניצן בהקשר פרשת גל בק גלובס - אפל נגד חסון, Bizportal - פישמן נגד חסון, גלובס - תלונת חסון נגד שי ניצן. (globes.co.il)

ג. תאגיד השידור הישראלי / כאן 11 / כאן ב' - מגישת “שבע עם איילה חסון”, “הבוקר הזה” ו“חדשות השבת”

כהונה: מרץ 2023–יולי 2026, בתוך התיחום המבוקש. בפברואר–מרץ 2023 דווח כי חסון עוזבת את רשת 13 ועוברת לתאגיד השידור הציבורי; אייס פרסם כי תוכניתה “שבע עם אילה חסון” תעלה לראשונה ב־5 במרץ 2023 ותשודר בימי חול ב־19:00 בכאן 11, ובמקורות הביוגרפיים צוין כי היא מגישה גם בכאן ב' ובחדשות השבת אייס - לוח השידורים החדש בכאן, מרץ 2023, המכלול - ביוגרפיה ותפקידיה בכאן, כאן - עמוד “שבע עם איילה חסון”. (ice.co.il)

• החלטה/מעשה 1 - השקת רצועת 19:00 בכאן 11 והעברת פאנל/אורחים, מרץ 2023: עם העלייה לשידור, אייס דיווח כי כמה מחברי הפאנל הקבועים של חסון מ“שישי עם אילה חסון” ברשת 13 - ובהם דוד פורר, אלדד יניב וגל הירש - הופיעו עמה בבית החדש בכאן 11; אותו דיווח ציין כי תוכנית הבכורה השיגה 6.3% רייטינג, 154.9 אלף צופים בטלוויזיה ו־14,479 צפיות בדיגיטל אייס - השקת “שבע עם איילה חסון”, מרץ 2023. (ice.co.il)
• מדדי הצלחה 2023 ברצועת “שבע”: בדצמבר 2023 פרסם אייס, על בסיס סיכום שנתי של כאן, כי רצועת “שבע עם איילה חסון” עלתה מממוצע 2.7% ב־2022 ל־4% ב־2023 - עלייה של 48%; בחישוב מרץ–דצמבר 2023, התקופה שבה חסון עצמה הגישה, הממוצע דווח כ־4.5%, עלייה של 67% מול ממוצע הרצועה ב־2022 אייס - נתוני 2023 בכאן. (ice.co.il)
• ביקורת ומדדי כישלון/שחיקה 2025–2026: לצד נתוני 2023 החיוביים, בינואר 2026 פרסם ישראל היום כי בערב חדשותי מתוח “שבע עם איילה חסון” בכאן 11 הסתפקה ב־2.6% בלבד; במאי 2026 פרסם ישראל היום כי התוכנית רשמה 2.5% בלבד, נמוך ממהדורת החדשות שבאה אחריה, והציג זאת כדשדוש של התוכנית בתחתית הטבלה ישראל היום - 2.6% בינואר 2026, ישראל היום - 2.5% במאי 2026. (israelhayom.co.il)
• החלטה/מעשה 2 - תחקירי מלחמת 7 באוקטובר ונובה, נובמבר 2024, כאן 11: אייס דיווח בנובמבר 2024 כי חסון חשפה במהדורת חדשות התאגיד הקלטות מתחקיר תא"ל עידו מזרחי, שמונה על ידי הרמטכ"ל לבדוק את השעות שלפני טבח 7 באוקטובר, ובייחוד סביב מסיבת נובה; לפי הדיווח, חסון הגדירה את החומר כ“תחקיר קשה מאוד לצה"ל”, ובו נאמר כי הירי הראשון בתוך מתחם נובה אירע בשעה 09:10 אייס - תחקיר נובה/צה״ל, נובמבר 2024. (ice.co.il)
• החלטה/מעשה 3 - תחקיר שב"כ והפעלת סוכנים בהפגנות ימין, 2025, כאן 11: במרץ 2025 דיווח אייס כי חסון חשפה בתוכניתה בכאן 11 טענות שלפיהן שב"כ הפעיל סוכנים נגד הפגנות תמיכה ברפורמה המשפטית שאורגנו בספטמבר 2023 בירושלים; ברל'ה קרומבי צוטט כאומר שחסון חשפה “ששב"כ הפעיל סוכנים נגד ההפגנות שארגנתי” אייס - תחקיר שב״כ/הפגנות, מרץ 2025. (ice.co.il)
• ביקורת על שכר ותיעדוף משאבים בכאן: באוגוסט 2023 דווח באתר TVNetil כי שכרה של חסון בתאגיד קרוב ל־50 אלף שקל ברוטו בחודש, וכי הדבר עורר ביקורת ברשתות החברתיות בנימוק שמדובר בכספי ציבור; יש להתייחס לדיווח בזהירות משום שאינו מקור רשמי של התאגיד, אך הוא שימש כחלק מהביקורת הציבורית על עלות העסקתה TVNetil - דיווח על שכר חסון בכאן. (tvnetil.net)
• נושאי גדעון סער, כמיסה ואלמוג כהן - ממצא זהיר בתוך תפקיד כאן/חדשות 13: במקורות שנצפו בסעיף זה לא אותר מקור חדשותי מספק שמבסס, בצורה נקודתית ומאומתת, החלטה ניהולית או תחקיר מרכזי של חסון ביחס לגדעון סער, יוסי כמיסה או אלמוג כהן; לכן אין לנסח כאן טענה עובדתית ספציפית על חשיפה/תביעה/החלטה בעניינם בלי אימות נוסף. עם זאת, סביב חסון הופיעו בהקשרי לשון הרע וראיונות פוליטיים מקרים שבהם דברי מרואיינים בתוכניתה הובילו להליכים נגד אחרים - לדוגמה דו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה על תביעות השתקה מזכיר תביעת דיבה נגד גדעון לוי בגין דברים שאמר בראיון בתוכניתה של חסון המכון הישראלי לדמוקרטיה - תביעות השתקה PDF. (idi.org.il)
• מסגרת תביעות דיבה והגנת חופש עיתונות: לאורך הקריירה שבתחום 1997–2026, חסון התמודדה עם תביעות דיבה או קריאות לתביעה בעקבות תחקירים בעלי פרופיל ציבורי - דוד אפל סביב בר־און–חברון, טובה פישמן סביב “המהמר”, והליך דעבול סביב פרסום בחדשות 10/13; מנגד, לפחות במקרה אפל, התביעה נמחקה על הסף. מקרים אלה מציבים את חסון בתוך דפוס עיתונאי שבו תחקירי שחיתות, פוליטיקה ומינויים בכירים נבחנים גם בבתי משפט אזרחיים גלובס - אפל נגד חסון, Bizportal - פישמן נגד חסון, פסק דין דעבול PDF. (globes.co.il)

3. קשרים לפוליטיקאים, מינויים ומנגנוני כוח

3.1 משרות ניהוליות והיקף סמכות פורמלית

• מינויים שבוצעו על ידי חסון עצמה: בבדיקה הפומבית לסעיף זה לא אותרו מינויים של “מקורבים” לתפקידי מפתח ציבוריים שבוצעו על ידי איילה חסון; הסמכות הניהולית הפורמלית שאותרה היא בתוך מערכת תקשורתית - רשות השידור/ערוץ 1 - לאחר שבאוגוסט 2014 מונתה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות בערוץ הראשון בידי העורך הראשי יונה ויזנטל וכונס הנכסים הרשמי, לצד המשך הגשת “יומן” mako, אוגוסט 2014 וואלה ברנז’ה, 26.8.2014.
• עם כניסתה לתפקיד הניהולי בערוץ 1, חסון אמרה לעובדי החטיבה - לפי כותרת ודיווח Bizportal מ־27.8.2014 - “תשאירו את המחנאות מאחור, מעכשיו הכל מקצועי”; באותו דיווח תוארה הישיבה הראשונה שלה כמנהלת חטיבת החדשות והוזכרו השגות עובדים על מחסור בכתבים ובמשאבי הפקה Bizportal, 27.8.2014.
• באוגוסט–אוקטובר 2014 ביצעה חסון שינויים מערכתיים בתוך חטיבת החדשות: החזרת יעל קשאני לסבב עורכי “מבט” בספטמבר 2014, כאשר רשות השידור הדגישה שהשינויים נועדו “השבחה ושדרוג”; בדיווח נכתב גם שבגלל הליך הפירוק חסון אינה יכולה לגייס עובדים ואינה יכולה לפטר עובדים Bizportal, 1.9.2014.
• באוקטובר 2014 דווח על “סבב המינויים של אילה חסון”: איתי נסים מונה לכתב לענייני פלילים, יאיר ויינרב עבר לתפקיד כתב מדיני במקום חסון, ונועה ברק הוצבה כממלאת מקום בהגשת מהדורות ומבזקים; אלה מינויים/שיבוצים מערכתיים בתוך ערוץ 1, ולא מינויים בשירות הציבורי הרחב Bizportal, 28.10.2014.
• בנובמבר 2014 דווח כי יעקב אילון מועמד להגיש את “מבט” בערוץ 1, וכי אילון מיוצג בידי האמרגן שי נשר - בעלה של חסון, שהייתה אז מנהלת חטיבת החדשות; הדיווח הציף סוגיית זיקה אישית סביב החלטות ליהוק/הגשה בחטיבה שניהלה חסון mako, נובמבר 2014.
• בנובמבר 2015 חסון עזבה את רשות השידור לאחר יותר מ־20 שנה ועברה לערוץ 10 להגיש את “שישי”; בדיווח נכתב שהעזיבה אירעה במקביל לביקורת של העורך הראשי של רשות השידור שמעון אלקבץ על התנהלות חטיבת החדשות בסיקור מתקפת הטרור בפריז Bizportal, 17.11.2015.
• לאחר עזיבת חסון, בנובמבר 2015 מונה יורם כהן למנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון במקומה; הדיווח ציין כי כהן היה כתב השטחים ועורך “מבט”, וכי הוא מחליף את חסון שעברה לערוץ 10 כלכליסט, 22.11.2015.
• בהודעת חדשות 10 לעיתונאי החברה, שצוטטה ב־mako בנובמבר 2015, כתב גולן יוכפז על חסון כי היא “מבכירי העיתונאים בישראל”, ושימשה בתחילת דרכה כתבת לענייני משטרה ומשפט בערוץ הראשון, לאחר מכן כתבת פוליטית, ובהמשך כתבת ופרשנית מדינית mako, נובמבר 2015.
• בדצמבר 2015, לאחר המעבר לערוץ 10, אמרה חסון בכנס “נשים בחזית” של סלונה כי בתקופתה כמנהלת חטיבת החדשות בערוץ 1 “הלכתי לבדוק מי גונב את הכסף של הציבור” וטענה להתנכלויות מצד קומץ עובדים; מדובר בהתבטאות שלה על מנגנוני כוח פנימיים ברשות השידור, ולא בממצא ביקורת רשמי שמופיע בדיווח mako, דצמבר 2015.

3.2 כניסה לתאגיד השידור, יחסי הנהלה–פוליטיקה, ורצועות שידור

• בפברואר–מרץ 2023 עברה חסון מרשת 13 לתאגיד השידור הציבורי “כאן”, וב־כאן 11 שובצה תוכניתה “שבע עם אילה חסון”; בדיווח על לוח השידורים צוין כי “מהצד השני עם גיא זהר” שובצה לפני התוכנית שלה, וכי ברשת 13 חיפשו מחליפים לתוכניות שעזבה Ice, מרץ 2023.
• המעבר של חסון ל־כאן 11 התרחש ברקע עימות פוליטי־מוסדי בין שר התקשורת שלמה קרעי לבין תאגיד השידור; במרץ 2023 תקפו מנכ”ל התאגיד גולן יוכפז ויו”ר המועצה גיל עומר את קרעי וטענו כי מדובר ב”ניסיון של גורם פוליטי לשמש צנזור על גוף תקשורת מקצועי והגון” ynet, מרץ 2023.
• באותו עימות ציבורי, במרץ 2023, יו”ר מועצת התאגיד גיל עומר והמנכ”ל גולן יוכפז טענו כי מכתבו של קרעי הוא “הכנת הקרקע לקראת ניסיון של השר לפזר את המועצה ולהשתלט על התאגיד”; קרעי מצדו טען שהתאגיד מפר את חובתו לשידור הוגן, שוויוני ומאוזן ערוץ 7, מרץ 2023.
• ביקורת תקשורתית על הצטרפות חסון לכאן 11 תיארה אותה, במרץ 2023, כ”נשק יום הדין במאבק הקיומי שמנהל הערוץ מול שר התקשורת”; באותה ביקורת הוזכרו בין האורחים בתוכניתה גם אריה דרעי, אלדד יניב ודוד פורר, כלומר התוכנית שימשה זירה לעימותים פוליטיים ישירים ישראל היום, 5.3.2023.
• באוגוסט 2023 דווח על ביקורת כלפי גולן יוכפז כמי שהביא את חסון לתאגיד; יוכפז השיב, לפי הדיווח: “איילה היא ההוכחה שכולם עובדים אצלנו, מכל הכיוונים ומכל הצדדים וכל אחד עושה את העבודה כמיטב הבנתו” Ice, אוגוסט 2023.
• בספטמבר 2023 דווח כי חסון היא שיאנית השכר בתאגיד, עם קרוב ל־50 אלף ש”ח ברוטו לחודש, מעל שכרם של מגישים בכירים נוספים ומעל מנכ”ל התאגיד גולן יוכפז לפי אותו דיווח; הסוגיה קשורה למעמדה כטאלנטית בכירה בגוף שידור ציבורי Ice, ספטמבר 2023.
• במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על מספר הראיונות עם חברי קואליציה ואופוזיציה ברשת ב’ ובכאן 11 נכללה התוכנית “שבע – איילה חסון” בין המשדרים שנבדקו; זהו מקור פרלמנטרי הממקם את תוכניתה בתוך מנגנון מדידת נוכחות פוליטיקאים בשידור הציבורי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2025.

3.3 פרשת בר־און–חברון: קשרים עם ראש ממשלה, ש”ס, יועמ”ש, משטרה ובתי משפט

• ב־22 בינואר 1997 שידרה חסון ב”מבט” בערוץ הראשון את הדיווח שהפך לפרשת בר־און–חברון: לפי הדיווח, מינוי רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה נקשר לתמיכת ש”ס בהסכם חברון ולעניינו הפלילי של אריה דרעי; הדמויות המרכזיות במנגנון הכוח היו בנימין נתניהו, אריה דרעי, רוני בר־און, דוד אפל, צחי הנגבי ואביגדור ליברמן ynet, 21.2.2018 על אירוע 22.1.1997.
• “העין השביעית” תיאר באפריל 1997 את הדיווח הראשוני של חסון כעוסק ב”ניסיון ההשתלטות של גורמים פליליים על משרת היועץ המשפטי לממשלה” ובקשר להחלטת הממשלה בעניין חברון; באותו פרסום צוינה הופעת נתניהו לאחר מסקנות היועמ”ש אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל העין השביעית, אפריל 1997.
• לפי Associated Press ב־Washington Post מ־26.1.1997, פרקליטת המדינה עדנה ארבל הורתה למשטרה לפתוח בחקירה ודרשה מן הטלוויזיה הישראלית - ששידרה את הדיווח - למסור למשטרה את חומריה; זהו מקרה שבו פרסום עיתונאי של חסון הפעיל מנגנון חקירה משטרתי־פרקליטותי Washington Post/AP, 26.1.1997.
• באפריל 1997 העריך מכון Washington Institute כי המשטרה המליצה להעמיד לדין ארבעה, אך בסופו של דבר דרעי היה היחיד שהיה צפוי לכתב אישום; עוד נכתב כי לגבי נתניהו והנגבי נמצאו חשדות אך לא ראיה מספקת לכתב אישום Washington Institute, 25.4.1997.
• News1 תיאר את הפרשה כך: חסון פרסמה בינואר 1997 כי מאחורי מינוי בר־און עמדה “עסקה סיבובית” בין נתניהו וש”ס; באפריל 1997 רובינשטיין וארבל החליטו שלא להעמיד לדין את נתניהו, ליברמן והנגבי בשל היעדר ראיות מספיקות News1, ינואר 2017 על אירועי 1997.
• באוגוסט 1998, במסגרת תביעת הדיבה של דוד אפל נגד חסון, רפיק חלבי, מוטי קירשנבאום ורשות השידור, חייב בית המשפט את חסון להצהיר שהמקור שלה בפרשת בר־און אינו מעוניין להיחשף; הדיון נגע לחיסיון עיתונאי מול תביעת לשון הרע גלובס, 24.8.1998.
• בנובמבר 2002 דווח כי אריה דרעי יעיד מטעם חסון ורשות השידור בתביעת הדיבה של אפל; לפי הדיווח, דרעי נדרש להעיד על המהלכים שקדמו למינוי רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה, וחסון נחקרה על פרטי הפרסום גלובס, 20.11.2002.
• במאי 2004 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעת הדיבה של אפל נגד חסון ורשות השידור; לפי הדיווח, השופט נסים ישעיה קבע כי הנתבעים הוכיחו “אמת בפרסום” לגבי פתיח הכתבה ששידרה חסון ב”מבט” ynet, 27.5.2004.
• בפסקדין, מאי 2004, דווח כי בית המשפט המחוזי דחה את תביעת לשון הרע של אפל נגד חסון ורשות השידור; בדיווח נכתב כי בית המשפט הסתמך בין היתר על עדות עו”ד דן אבי־יצחק בנוגע למעורבות דרעי ואפל בקידום המינוי פסקדין, מאי 2004.

3.4 שלמה בניזרי: חשיפה עיתונאית, ש”ס, עד מדינה ומנגנון אכיפה

• בראיון לוואלה ברנז’ה מאפריל 2018 ייחסה חסון לעצמה את “התחקיר על השר שלמה בניזרי מש”ס שקיבל שוחד מחברו קבלן ירושלמי” וטענה כי התחקיר הסתיים במאסרו של בניזרי; הדמויות במנגנון היו השר לשעבר שלמה בניזרי, ש”ס, הקבלן משה סלע והרב ראובן אלבז וואלה ברנז’ה, 18.4.2018.
• בהליך הפלילי נגד בניזרי, עד המדינה משה סלע העיד כי בניזרי, בתקופות שבהן כיהן בתפקידי ממשלה, קיבל ממנו טובות הנאה בתמורה למידע פנימי בתחום העובדים הזרים; בדצמבר 2006 דווח כי בניזרי הואשם יחד עם פטרונו הרב ראובן אלבז וואלה חדשות, 20.12.2006.
• ביוני 2009 החמיר בית המשפט העליון את עונשו של בניזרי לארבע שנות מאסר בפועל; בדיווח N12 נכתב כי הורשע בעבירות שוחד, הפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט N12, יוני 2009.
• בערעור הפלילי של בניזרי בעליון מופיעים אזכורים לעיתוי החקירה ולשמה של חסון בהקשר של דברי נחקרים - למשל “אם יחקרו אותנו אחרי איילה חסון”; זהו מקור משפטי ראשוני הממקם את שמה של חסון בתוך מסכת החקירה והעדויות בפרשה פסק דין בערעור בניזרי, PDF.

3.5 יוסף פריצקי, אברהם פורז ושינוי: קלטות, הדחה ואיום בתביעת דיבה

• ביולי 2004 חשפה חסון בערוץ 1 קלטות שבהן נשמע השר יוסף פריצקי משוחח עם חוקר פרטי על ניסיון לפגוע פוליטית באברהם פורז, חברו למפלגת שינוי; בדיווח וואלה נכתב כי הקלטות הגיעו לידי חסון וואלה חדשות, 8.7.2004.
• ב־NRG, 8.7.2004, תוארה חשיפת חסון כחשיפה של “הקלטת שבה נשמע פריצקי מבקש לתפור את פורז”; האירוע יצר משבר פוליטי בשינוי מול יו”ר המפלגה יוסף לפיד ומול השר אברהם פורז NRG/מקור ראשון, 8.7.2004.
• ביולי 2004 נפתחה חקירה סביב הקלטות; וואלה דיווח כי החוקר הפרטי יעקב אשל, שנשמע בקלטת שפורסמה בערוץ 1, נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה, וכי נבדקו גם שאלות של סחיטה או ניסיון סחיטה וואלה חדשות, 16.7.2004.
• ב־יוני 2005 איים אברהם פורז בתביעת דיבה נגד חסון בעקבות פרסום אחר על הבטחה לכאורה למימון נסיעה לחו”ל לפעילי שינוי; חסון אמרה אז בגלי צה”ל: “אני מזמינה אותו לתבוע דיבה, על חשבון משלם המיסים” וואלה חדשות, 19.6.2005.
• בדיווח ynet על מותו של יוסף פריצקי, ינואר 2024, צוין כי הוא פוטר מהממשלה ביולי 2004 בעקבות הקלטת שבה שוחח עם חוקר פרטי על המאבק הפוליטי בינו לבין פורז, וכי הקלטות הובילו גם להוצאתו מסיעת שינוי ynet, ינואר 2024.

3.6 יעקב בורובסקי: מינוי מפכ”ל, אומ”ץ, משטרה ומבקר המדינה

• בנובמבר 2006 דיווחה וואלה כי ניצב בדימוס יעקב בורובסקי ניסה, לפי עדות סלומון קרובי, להשפיע על עמרי שרון כדי לקדם את מינויו למפכ”ל המשטרה בשנת 2004; הדיווח ייחס את חשיפת העדות לערוץ 1 וואלה חדשות, 2.11.2006.
• בדצמבר 2006 גלובס דיווח כי בורובסקי נחקר באזהרה במשטרה בחשד שהציע עסקה להקלה בחקירות פרשות שרון אם ימונה למפכ”ל; הדיווח ציין שהפרשה נחשפה בערוץ 1, שם הופיע קרובי וסיפר על ניסיון לגייס תמיכה במינוי בורובסקי למפכ”ל גלובס, 27.12.2006.
• בדצמבר 2006 עמותת אומ”ץ דרשה מרשות השידור להשעות את חסון בטענה למעורבותה בקשירת קשר לכאורה נגד בורובסקי; אומ”ץ טענה שחסון הייתה מנועה מלעסוק בנושא משום שבעלה שי נשר ייצג בעבר את עליזה אולמרט, רעיית ראש הממשלה אהוד אולמרט, במכירת ציוריה גלובס, 28.12.2006.
• בנובמבר 2006 בורובסקי השעה עצמו מתפקידו כיועץ הבכיר למבקר המדינה לענייני שחיתות בעקבות החקירה הפלילית שנפתחה נגדו; בדיווח נכתב שגורמים בכירים במשרד מבקר המדינה סברו שגם אם אין אמת בחשדות, טוב למוסד אם יעזוב זמנית וואלה כסף, 9.11.2006.
• באוגוסט 2020 דווח ב־N12 כי נתניהו הציע את יעקב בורובסקי כמועמד למפכ”ל המשטרה במסגרת מו”מ פוליטי עם כחול לבן, וכי בורובסקי ייצג בעבר את משפחת נתניהו בפרשת המעונות; הדיווח הזכיר גם את החשדות הישנים מ־2004 ואת סגירת התיק N12, 18.8.2020.
• בספטמבר 2011 וואלה ברנז’ה העלה שאלה אחרת הנוגעת לבורובסקי ולרשות השידור: האם בורובסקי, כחבר הוועד המנהל של רשות השידור, רשאי להתארח כפרשן ב”יומן” בנושא תחקיר של חסון על הודעות SMS של רונית אשכנזי לבועז הרפז; הדיווח ציטט את חוק רשות השידור ואת תגובת הרשות שלפיה אין ניגוד עניינים עסקי או מקצועי וואלה ברנז’ה, 15.9.2011.

3.7 אלחנן טננבוים: ציר ביטחוני־פוליטי ללא מינוי של חסון

• לגבי אלחנן טננבוים, המקורות שאותרו מתארים את חטיפתו באוקטובר 2000, שחרורו בינואר 2004 בעסקת שבויים, והודאתו בדצמבר 2006 כי יצא לחו”ל לצורך עסקת סמים; לא אותר מקור פומבי ברור הקושר את חסון למינוי, שיבוץ או פעולה מוסדית סביב טננבוים בסעיף זה _(נדרש אימות נוסף)_ גלובס, 18.12.2006 N12, אוקטובר 2024.

3.8 פאינה קירשנבאום וישראל ביתנו: ביקורת על המשטרה ועל אביגדור ליברמן

• בדצמבר 2014 הוסרה לפרסום פרשת השחיתות ב”ישראל ביתנו”, שבה פאינה קירשנבאום הייתה חשודה מרכזית; המשטרה תיארה, לפי N12, “שיטת פעולה מאורגנת” של העברת כספים ציבוריים לגופים מתוקצבים ורשויות בתמורה לטובות הנאה, בין היתר באמצעות מינויים ותשלומים N12, 24.12.2014.
• במרץ 2018 גלובס תיאר את מנגנון הפרשה כ”מנגנון משומן ומסועף” של העברת כספים קואליציוניים לגופים שונים בתמורה להקצאה חוזרת של חלק מהכספים לקירשנבאום, דאוד גודובסקי ומקורביהם; בין הגופים הוזכרו תנועת עזרא העולמית ועמותת איילים גלובס, 21.3.2018.
• בינואר 2020 הורשעה קירשנבאום בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס; ynet תיאר את הכרעת הדין כ”חשיפת השחיתות במלוא כיעורה”, וציין את פרשיות דניאל אלינסון ועמותת עזרא העולמית ynet, 25.3.2020.
• ביולי 2021 בקירוב, בראיון לגלי ישראל עם שי גולדן וכנרת בראשי, אמרה חסון על פרשת קירשנבאום כי “לא יכול להיות שאביגדור ליברמן, יו”ר ישראל ביתנו, שיודע כל מה שנעשה במפלגה שלו - זה סופר מוזר ומעלה חשד שהמשטרה לא זימנה אותו למסור איזושהי עדות”; זו התבטאות ישירה שלה נגד התנהלות המשטרה ביחס לליברמן גלי ישראל, 2021.

3.9 שי ניצן: התנגדות למינוי, הספרייה הלאומית ובית הדין לעבודה

• בדצמבר 2019, עם סיום כהונתו של שי ניצן כפרקליט המדינה, אמרה חסון ב־103fm כי ניצן הוא “נקמן ומניפולטור ברמה הגבוהה ביותר”; באותו פרסום נטען מפיה גם: “הוא פעל בטירוף נגד המינוי של מנדלבליט” - אמירה הנוגעת ישירות למנגנוני מינוי בצמרת מערכת המשפט ערוץ 7, 16.12.2019.
• בינואר 2022 ישראל היום פרסם טור ביקורת על תחקירי חסון בעניין מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית; הטור תיאר את השאלה המרכזית כך: כיצד משרה יוקרתית יכולה להיתפר למידותיו של מועמד יחיד, והתייחס לכך שלתפקיד לא פורסם מכרז אלא מודעת דרושים ישראל היום, ינואר 2022.
• בספטמבר 2022 נדחתה תביעה נגד מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית; לפי PDF של כתבת הארץ, התביעה התייחסה לכתבה של חסון על כך שלתפקיד לא פורסם מכרז, ובית הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדת הספרייה כי המינוי נעשה בידי הדירקטוריון הארץ/מסמך PDF, 1.9.2022.

3.10 נפתלי בנט: הוצאות המעון ברעננה, עתירות ומבקר המדינה

• במרץ–אפריל 2022 פרסמה חסון בכאן/חדשות 13 דיווחים על הוצאות בית משפחת בנט ברעננה בזמן כהונת נפתלי בנט כראש ממשלה; לפי דיווח “כל רגע”, חסון הציגה מסמכים על עלויות הפיכת הבית למעון רשמי ועל הוצאות מזון, ובנט הגיב כי מדובר במחזור ספין ישן כל רגע, 2023.
• לשכת בנט הגיבה באפריל 2022 לדיווח חסון וטענה כי הוצאות הבית ברעננה נמוכות משמעותית מהוצאות בלפור בתקופת נתניהו; התגובה כללה השוואות להוצאות ניקיון, פרחים, חשמל, גינון ומים במעונות ראש הממשלה ערוץ 7, 24.4.2022.
• באפריל 2022 “מידה” דיווח כי התנועה למשילות ודמוקרטיה פנתה ליועמ”שית גלי בהרב־מיארה בדרישה לתשובות לגבי הגדרת בית בנט ברעננה כמעון רשמי והוצאותיו; הדיווח ציטט גם את פרסום חסון על “כ־50,000 ש”ח” בחודש על take away והוצאות מידה, 24.4.2022.
• בעתירה לבג”ץ של התנועה לאיכות השלטון בעניין מעבר ראש הממשלה למעון בירושלים הוזכרו כתבות חסון על שכני בנט ועל “ממוצע של 50 אלף שקלים בחודש”; העתירה קישרה בין הפרסומים לסוגיית השימוש בבית הפרטי ברעננה כמעון ראש הממשלה עתירת התנועה לאיכות השלטון, PDF, 2022.
• במאי 2023 פורסם מסמך של משרד ראש הממשלה, בעקבות בקשת חופש מידע, על הוצאות מעונות ראש הממשלה בשנת 2022; המסמך כולל הבחנה בין בנט, לפיד והוצאות אבטחה/מעון, והוא שימש בהמשך לשיח הציבורי על טענות חסון והתגובות אליהן משרד ראש הממשלה/חופש מידע, PDF, 2023.

3.11 גדעון סער: תחקירי חסון, “תקציב לבוחר”, הארץ ועמוס שוקן

• בדצמבר 2021 דווח כי חסון פרסמה תחקיר שלפיו גדעון סער, לפני שמונה לשר המשפטים, השתמש ב”תקציב לבוחר” לרכישת טלפונים בכ־9,000 ש”ח, מחשבים בכ־10,000 ש”ח והשקעה ברשתות החברתיות; זהו דיווח משני קצר, ולכן נדרש אימות נוסף מול השידור המקורי _(נדרש אימות נוסף)_ המחדש, 2021.
• במאי 2023 Ice דיווח כי חסון שידרה תחקיר על קשר בין מו”ל הארץ עמוס שוקן וגדעון סער ועל תחקיר שנגנז לכאורה; לפי הדיווח, שוקן השיב שאינו מעורב בעבודת המערכת למעט מאמר המערכת, וכי לפני פרסום כתבת חסון הייתה אמורה להתפרסם עליה כתבת תחקיר בהארץ Ice, מאי 2023.

3.12 יוסי כמיסה, אביגדור ליברמן וקובלנה פלילית

• בספטמבר 2022 יוסי כמיסה, לשעבר פעיל/עוזר בסביבת אביגדור ליברמן לפי הדיווחים, התראיין אצל חסון וטען כי ליברמן הציע לו 100 אלף דולר כדי לרצוח את ניצב סנדו מזור; לפני הראיון ליברמן פרסם מסר לחסון והציע לה לשאול את כמיסה שאלות מסוימות Ice, 1.9.2022.
• בפסק הדין בקובלנה הפלילית ק”פ 6947-09-22, בית משפט השלום בפתח תקווה ציין כי “ביום 02.09.2022 פורסם ריאיון של הנאשם בערוץ 13, בתוכנית ‘שישי’ עם הגב’ אילה חסון”; זהו תיעוד משפטי ישיר של שידור חסון כנקודת מוצא להליך לשון הרע הפלילי של ליברמן נגד כמיסה פסק דין כמיסה, Verdicts, 2025.
• במאי 2025 הורשע כמיסה בקובלנה הפלילית שהגיש נגדו ליברמן; לפי וואלה, בית המשפט קבע שכמיסה שיקר בטענה שליברמן הציע לו לרצוח ניצב במשטרה, ועו”ד ירון קוסטליץ מטעם ליברמן מסר כי מדובר ב”הרשעה מהדהדת” וואלה חדשות, מאי 2025.
• ביוני 2025 גזר בית המשפט על כמיסה שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 200 אלף ש”ח לליברמן; ynet דיווח כי כמיסה הורשע ששיקר בטענתו על הצעת הרצח, ואילו בא כוחו של כמיסה טען לאכיפה בררנית ולכך שהתלונה נגד ליברמן לא נבדקה ynet, יוני 2025.

3.13 אלמוג כהן ופרשת “הקצין המתחזה”: תוכנית חסון, ביקורת עיתונאית והכרעה משפטית

• בינואר 2026 פרסם N12 בדיקת עובדות על פרשת “הקצין המתחזה” אסף שמואלביץ’; בדיווח נכתב שסגן השר אלמוג כהן היה אחד ממי שהדהדו את הטענה ששמואלביץ’ הופעל בידי “אחים לנשק”, וכי אחד מפרסומי חסון העלה טענה כאילו הנאשם עבר רק אבחון פסיכיאטרי בזום N12, ינואר 2026.
• בפברואר 2026 וואלה תרבות דיווח על ביקורת של אמנון לוי ורביב דרוקר נגד חסון ואלמוג כהן בפרשה; לפי הדיווח, כהן התראיין אצל חסון “בהרחבה” על הפרשה, ולוי כתב כי חסון היא “כתם על השידור הציבורי” וואלה תרבות, פברואר 2026.
• במרץ 2026 JDN דיווח כי לפי חשיפת חסון בכאן חדשות הושג הסדר טיעון בפרשת “הקצין המתחזה”, שבו שמואלביץ’ הודה בעובדות כתב האישום אך נקבע שעניינו יתברר במסגרת אשפוז ולא כליאה, עקב טענת אי־שפיות בזמן המעשים JDN, מרץ 2026.
• במרץ 2026 דווח כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה את שמואלביץ’ מחמת אי־שפיות; לפי הדיווח, בית המשפט קבע שהנאשם ביצע מעשים חמורים אך לא היה אחראי להם בשל מצב נפשי פסיכוטי, והפרקליטות ביקשה לקבוע תקופת אשפוז מרבית של 15 שנים חרדים10, 11.3.2026.

3.14 תביעות דיבה נגדה ושלה: כלי משפטי מול פרסומים עיתונאיים

• תביעת הדיבה המרכזית נגד חסון בשנים הנדונות הייתה תביעת דוד אפל בפרשת בר־און–חברון: בשנת 1998 נדון חיסיון המקור שלה, ובשנת 2004 נדחתה התביעה לאחר שבית המשפט קיבל את הגנת אמת הפרסום ביחס לפרסום ב”מבט” גלובס, 24.8.1998 ynet, 27.5.2004.
• ביוני 2017 טובה פישמן, אשתו של אליעזר פישמן, הגישה תביעת דיבה בסך 800 אלף ש”ח נגד חסון, חדשות 10 וגולן יוכפז בעקבות כתבה ששודרה ב־9.6.2017 על אליעזר פישמן תחת הכותרת “המהמר”; הדיווח ציין כי חדשות 10 דחתה את הטענות וטענה שתמשיך בעבודתה העיתונאית Ice, יוני 2017.
• במרץ 2024 עו”ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, הגיש תביעת דיבה בסך כ־9 מיליון ש”ח נגד חדשות 13 וחסון בעקבות תחקיר ינואר 2023 שבו נטען כי חימי ביצע מעשה מגונה לכאורה במהלך שיחת וידאו עם עורכת דין שהיה עמה בקשר והמליץ עליה לתפקיד שופטת Ice, מרץ 2024.
• באוגוסט 2024 דווח כי חסון הגישה כתב הגנה בתביעת חימי וטענה כי כאשר אמרה “הכל נכון, מה זה לא נכון”, היא התכוונה שחלק מהעובדות אינן במחלוקת ולא שאישרה את כלל הטענות; זהו שלב בהליך משפטי שבו פרסום תחקירי על מנגנון מינוי שופטים נטען הפך לתביעת לשון הרע Ice, אוגוסט 2024.
• בספטמבר 2023 נדחתה תביעת לשון הרע בסך 300 אלף ש”ח נגד חסון וחדשות 13 בפרשת “האזרח צ’” ציון לרדו; בית המשפט קבע, לפי הדיווח, כי מטרת הכתבה הייתה להציג נושא בעל חשיבות ציבורית, ודחה את התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות 10,000 ש”ח Ice, ספטמבר 2023.
• במאי 2023 דווח כי תביעה נגד חסון ורשת 13 בעקבות תחקיר שבחן קשר בין רע”מ לחמאס נמחקה ללא פיצוי וללא התנצלות; בדיווח צוין כי רשת 13 וחסון הבהירו שלא נטען שכספי מדינה עברו באמצעות העמותה לחמאס בעזה Ice, מאי 2023.
• בדצמבר 2025, בתוכניתה “שבע”, אמרה חסון כי היא מצטערת שלא תבעה דיבה בעבר את מי שלדבריה הכפישו אותה; לפי ישראל היום, היא אמרה זאת בשיחה עם עו”ד עופר ברטל על מערכת המשפט בישראל, והביעה ביקורת על שיקולים פוליטיים בפסקי דין ישראל היום, דצמבר 2025.

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

• 1. 18 באפריל 2018 - וואלה ברנז'ה, טור אישי של חסון על חשיפת בר־און–חברון מ־1997: חסון חזרה לחשיפת פרשת בר־און–חברון וכתבה על השלכותיה עליה בתוך רשות השידור: "אחרי פרסום הפרשה למעשה הודחתי מהחדשות. זה היה נורא". הקשר: הטור עוסק בחשיפה בינואר 1997 בערוץ 1, שלפיה מינוי רוני בר־און ליועמ"ש נקשר בדיל פוליטי סביב חברון ואריה דרעי; מקור ישיר: וואלה ברנז'ה; רקע היסטורי על הפרשה והחשיפה: Ynet.
• 2. 25 ביולי 2021 - חדשות 13 / דיווח ערוץ 7, סביב הצעת החוק למניעת הטלת הרכבת ממשלה על נאשם בפלילים: חסון תקפה את היוזמה שיוחסה לגדעון סער ונועדה לחסום את נתניהו, ובדיווח הובא הציטוט: "כשהחוקרים והיועמ\"ש רוצים הם מפעילים עדי מדינה". הקשר: חסון הזהירה מפני העברת סמכות מעשית למערכת המשפט לקבוע מי יוכל להיות ראש ממשלה; מקור ישיר: ערוץ 7; הקשר פוליטי־משפטי רחב יותר על גדעון סער, נתניהו והאישומים: חדשות 13.
• 3. 27 במרץ 2022 - 103FM / חרדים10, תחקירי מעון בנט ברעננה: חסון דיברה על הטענה שלפיה שיקולי שב"כ חייבו את נפתלי בנט להישאר בביתו ברעננה ואמרה: "השב\"כ לא הורה לבנט לגור ברעננה, נקודה. מי שאומר אחרת מטעה את הציבור". הקשר: הראיון עסק בעלויות האבטחה והשיפוצים סביב בית ראש הממשלה ברעננה ובשאלה מדוע מעון בלפור לא שופץ במקביל; מקור ישיר: חרדים10; מקור נוסף על פרטי התחקיר והעלויות שפרסמה חסון: ערוץ 7.
• 4. 5 בדצמבר 2022 - רדיו גלי ישראל / ערוץ 7, תגובת חסון לתביעות ההתראה של נפתלי בנט נגד צייצנים: חסון הגנה על פרסומיה בעניין בית בנט ברעננה ואמרה: "הסיפור שלי הוא מאה אחוז נכון. אם יש עיתונאים שטוענים שהעלות של הסיפור היתה 15 מיליון הם מרמים במצח נחושה, או מתוך בורות או מתוך נוכלות". הקשר: הדברים נאמרו לאחר שבנט שלח מכתבי התראה לצייצנים שטענו כי שיפץ את ביתו הפרטי על חשבון המדינה; מקור ישיר: ערוץ 7; הקשר מערכתי לתחקירי חסון על בנט ולביקורת שספגה סביבם: Forbes Israel.
• 5. 11 בספטמבר 2022 - רדיו גלי ישראל, ראיון עם שרון גל על שי ניצן, כמיסה והפרקליטות: חסון תקפה את שי ניצן ואמרה: "שי ניצן הוא המניפולטור מהגדולים שיש כאן, תוך גלגול עיניים. מרגישים בספריה הלאומית אי נוחות מהנוכחות שלו. לא יכול להיות שתהיה כזו פוזיציה, בטח לא אצל רשויות האכיפה. שיבדקו את דבריו של כמיסה, או שישלחו אותו למנזר בצפון או שיגלו שיש בדבריו, אבל שיבדקו. משהו פה לא תקין ברמה עמוקה, אבל עושים כנס וטוענים ׳אנחנו נרדפים… רודפים אותנו… אמסלם…׳. יש פה ריקבון מזעזע". הקשר: הדברים נאמרו על רקע פרסומים וביקורת של חסון נגד ניצן ועל רקע טענות דוד כמיסה; מקור ישיר: גלי ישראל; מקור נוסף על קו הביקורת של חסון נגד ניצן: ערוץ 7.
• 6. 2 באפריל 2023 - רדיו גלי ישראל / ice, ראיון על שי ניצן, זדורוב ופרשת תאיר ראדה: חסון אמרה על שי ניצן: "אין מקום ששי ניצן נגע בו והוא לא סיבב את הכול על האצבע הקטנה שלו, והאיש הזה מאותרג". הקשר: הדברים נאמרו בראיון שבו קשרה חסון בין ביקורתה על ניצן לבין פרשות גל בק, זדורוב ותאיר ראדה; מקור ישיר: ice; מקור נוסף שבו חסון כינתה את ניצן במילים חריפות נוספות: גלי ישראל.
• 7. 7 באפריל 2023 - חשבון X/Twitter של חסון, על ירי הרקטות מלבנון והסכם הגז עם לבנון: חסון צייצה נגד ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד והסכם הגז עם לבנון: "אחרי עשרות טילים מלבנון לצפון . נזכרתי בהסכם הגז עם לבנון שנייה לפני הבחירות, (שלפיד לא הביא אפילו להצבעה בכנסת) הטעון ראשי מערכת הביטחון: זה יביא שקט מלבנון. Win win אמר מי שאמר. כבר אז זה הריח יותר אינטרס כלכלי מאשר ביטחוני". הקשר: הציוץ פורסם לאחר מטח רקטות מלבנון באפריל 2023; מקור ישיר: ice; הקשר נוסף על שימוש חסון בטוויטר וביקורת ציבורית על פרסומיה: mako.
• 8. 18 באפריל 2023 - רדיו גלי ישראל / המחדש, נגד היועמ"שית גלי בהרב־מיארה: חסון אמרה על היועצת המשפטית לממשלה: "היא סומכת על אלה שמאתרגים אותה מלמעלה – מהתקשורת, מבתי המשפט, מהפרקליטות, ומהפוליטיקה. היא סומכת על הקומץ החשוב הזה ובעל ההשפעה – ואת הציבור היא לא סופרת. היא חושבת שזה ציבור שהוא עדר טיפשי ונטול כוח". הקשר: הראיון עסק בהתנהלות היועמ"שית, במינויים במשטרה וביחס למפגינים; מקור ישיר: המחדש; הקשר מוסדי על מנגנוני מינוי ופיטורי יועמ"ש בעקבות בר־און–חברון: ice.
• 9. 21 בספטמבר 2024 - כאן 11, תוכנית של חסון; פורסם ב־22 בספטמבר 2024 בערוץ 7: חסון התעמתה עם יריב אופנהיימר סביב ניכוס פוליטי של סוגיית החטופים ואמרה: "יש גבול לציניות, תשאירו את הפוליטיקה המזוהמת הזאת מחוץ לחטופים. אל תנכסו את החטופים למחנה אחד, יש גבול לציניות, תשאירו את הפוליטיקה המזוהמת מחוץ לחטופים". הקשר: הדיון עסק בטענה כי חלקים בציבור אינם מעוניינים בשחרור החטופים או בעסקה; מקור ישיר: ערוץ 7; מקור נוסף עם תיעוד אותו ציטוט והווידאו מהרשתות: חרדים10.
• 10. 21 בנובמבר 2024 - חשבון X/Twitter של חסון, פרשת הדלפת המסמך ל־Bild וישראל היום: חסון כתבה על פרשת המסמך שנגעה ללשכת נתניהו ולאלי פלדשטיין: "פרשת הדלפת המסמך שפורסם בבילד הגרמני, ״ובישראל היום״ באישור הצנזורה ודובר צה״ל, נופחה למימדים מבעיתים, כפי שמציינים 26 קצינים ונגדים מאמ״ן שמכירים היטב את החומר שהודלף. למי ולמה היה אינטרס כזה? הכל שקוף הכל ברור, מאוד מסוכן". הקשר: הדברים נאמרו בתקופת המלחמה, סביב מעצר פלדשטיין וחקירת הדלפת מסמכים מסווגים; מקור ישיר: ice; מקור נוסף העוקב אחרי פרסומי חסון והטענות סביבם: True.
• 11. 8 ביוני 2025 - רדיו קול חי, מהדורה מרכזית עם אבי מימרן, על מנדלבליט, בבצ'יק והפרקליטות: חסון אמרה: "יש פה אכיפה בררנית. שלטון החוק פועל בצורה מסודרת ומאורגנת, אבל זה מאפיין משטרים מטונפים. פקידות שאמורה לשרת את האזרחים יושבת על הברז, כמו מלכים שמחליטים מה אזרחים יעשו". הקשר: הדברים נאמרו בדיון על תיקי מנדלבליט ובבצ'יק, טענות לאכיפה בררנית וניגודי עניינים; מקור ישיר: אמס / קול חי; מקור נוסף מארכיון התגיות שבו מופיע אותו ציטוט בהקשר הפרשה: אמס.
• 12. 19 ביולי 2025 - כאן 11, תוכנית של חסון; פורסם ב־20 ביולי 2025, לאחר תקיפת ח"כ איימן עודה בנס ציונה: חסון אמרה: "נזכיר שאנחנו לא נצדיק אלימות בשום פנים ובשום דרך, מצד שני חייב להזכיר גם את ההתבטאויות של איימן עודה ושל כסיף על חיילי צה\"ל ועל עזה וכו', בואו לא נשכח את הדברים, דברים שאנשים נפגעו מהם מאוד קשה ופורקים את זעמם". הקשר: לאחר הדברים פרסם התאגיד גינוי והבהיר שהאמירה אינה ראויה ומקובלת; מקור ישיר: העין השביעית; מקור נוסף עם ציטוט נוסח דומה ותגובת כאן חדשות: ערוץ 14.
• 13. 13 באוגוסט 2025 - כאן 11, שבע עם איילה חסון; פורסם ב־14 באוגוסט 2025 ב־ice: חסון תקפה את ההתנהלות סביב היועמ"שית והחלפת מנעולים במשרד המשפטים ואמרה: "יש מדינה פה! נמאס כבר! יש לנו מלחמה מול אויבים - הגנרלים מטנפים על המדינה. במקום שיתעסקו בנוח'בות, במקום שיתעסקו בהגנה על חיילי צה\"ל בשדה תימן הם כל היום בקטטות. 'איך נוריד? איך נעשה? איך נשפיל?' והתקשורת היא שחקן מרכזי בכל הקטטה הזאת. די! מספיק כבר! נמאס כבר!". הקשר: הדיון עסק בעימות בין שר המשפטים יריב לוין לבין היועמ"שית גלי בהרב־מיארה; מקור ישיר: ice; הקשר נוסף על התבטאויות חסון כלפי היועמ"שית: ערוץ 7.
• 14. 1 בפברואר 2026 - כאן 11, דיון בתוכנית של חסון על דוד זיני והיועמ"שית: חסון אמרה: "אם יזיזו את זיני אנחנו נזיז את מי שקרובי משפחה שלהם גנבו אפוד". הקשר: לפי הדיווח, הדברים הובנו כמסר מאיים כלפי היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, ברקע פרשה שפורסמה בעבר על בנה ועל אפוד קרמי; מקור ישיר: ערוץ 7; הקשר נוסף על פרסומי חסון סביב היועמ"שית, מינויים בכירים וחומר מסווג: News1.
• 15. 30 ביוני 2026 - רדיו גלי ישראל, פתחי וזמרי בעם; צוטט בזמן ישראל: חסון אמרה על תיקי נתניהו והפרקליטות: "יש פה דבר דרמטי שחייב להיבדק: מי גרר את מדינת ישראל לבזבוז של מיליארדים ולמלחמת אחים על עבירה מומצאת שלא הייתה כדוגמתה, סיקור אוהד […] וכאן המקום לומר מילה טובה לאולפן הפתוח של כנרת בראשי, ואמרתי: ריבונו של עולם". הקשר: הדברים נאמרו לאחר דיווחים כי שופטי משפט נתניהו המליצו לתביעה לשקול את סעיף השוחד; מקור ישיר: זמן ישראל; הקשר נוסף על תיק 4000, סיקור אוהד וקשרי פוליטיקה־תקשורת: גלובס.

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

5.1 תחקירים ופרסומים עיתונאיים מרכזיים שנקשרו באיילה חסון, 1997–2026

• ינואר 1997, ערוץ 1 / “מבט” - פרשת בר־און–חברון. איילה חסון פרסמה את החשד לעסקה פוליטית סביב מינוי רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה, תמיכת ש״ס בהסכם חברון, וענייניו הפליליים של אריה דרעי; ב־Ynet תוארה החשיפה כך: חסון “הודיעה על המידע שהגיע אליה” שלפיו “נרקמה עסקה” בין דרעי לבר־און, וב־N12 תוארה הפרשה כחשיפה של “חשד לקנוניה פוליטית חמורה”. מקורות: Ynet, 12.1.1997 | פרשת בר־און חברון, N12, פרשת בר־און חברון: הווידאופדיה, וואלה ברנז׳ה, אפריל 2018, ראיון עם חסון על חשיפת בר־און–חברון.
• אפריל 1997, העין השביעית - בדיקת האימות העיתונאי לאחר בר־און–חברון. ברוך קרא כתב ב־1.4.1997 כי חלפו “שלושה חודשים פחות יומיים” בין חשיפת חסון לבין פרסום מסקנות צוות הפרקליטות, וכי המשטרה והפרקליטות אישרו חלק מממצאי החשיפה אך נמצאו גם “מעידות” בניסוח ובזכות התגובה. מקור: העין השביעית, ברוך קרא, “אילה חסון הגיעה להישג מקצועי מרשים”, 1.4.1997.
• אפריל 1997 ואילך, המכון הישראלי לדמוקרטיה - השלכות מוסדיות של בר־און–חברון. מסמך המכון הישראלי לדמוקרטיה על מינוי היועץ המשפטי לממשלה קושר את פרשת בר־און–חברון לכתבתה של חסון ומציין את החלטת היועץ המשפטי לממשלה מ־20.4.1997; המסמך מתייחס גם להמשך ההליכים המשפטיים בפרשת אפל נגד חסון. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, נייר מדיניות 71, PDF.
• תחילת שנות ה־2000, ערוץ 1 - פרשת שלמה בניזרי. בראיון וואלה ברנז׳ה באפריל 2018 חסון מנתה בין תחקיריה המרכזיים את “התחקיר על השר שלמה בניזרי מש״ס שקיבל שוחד מחברו קבלן ירושלמי”, וציינה כי התחקיר הסתיים במאסרו של בניזרי; קישור זה הוא מקור משני מפי חסון ולא פסק הדין הפלילי עצמו. מקור: וואלה ברנז׳ה, אפריל 2018, “אילה חסון על פרשת בר־און חברון”.
• יולי 2004, ערוץ 1 / NRG / העין השביעית - “קלטות פריצקי”. חסון פרסמה את ההקלטות שבהן נשמע השר יוסף פריצקי מדבר על פגיעה פוליטית באברהם פורז; NRG פרסם ב־7.7.2004 את “ההקלטות המלאות”, ובעין השביעית נכתב ב־1.9.2004 כי “האדם השלישי” בחר בחסון והעביר לה את הקלטות והסיפור. מקורות: NRG / מקור ראשון, “שערוריית פריצקי–פורז - ההקלטות המלאות”, 7.7.2004, NRG / מקור ראשון, “פריצקי: אתפור גם את חסון”, 8.7.2004, העין השביעית, “האדם השלישי”, 1.9.2004.
• 2006–2007, ערוץ 1 / פרשת יעקב בורובסקי. לפי וואלה כסף, חסון חשפה כי ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, אז יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות, העביר לכאורה מסר לעמרי שרון שלפיו אם ימונה למפכ״ל יפעל לסגירת תיקי החקירה נגד שרון; בעקבות החשיפה, אומ״ץ פנתה למבקר המדינה בדרישה לחקירה, ובגלובס פורסם בינואר 2007 שאומ״ץ דרשה להשעות את חסון עצמה בטענה למעורבותה בקשירת קשר לכאורה נגד בורובסקי. מקורות: וואלה כסף, דצמבר 2006, אריה אבנרי על פרשת בורובסקי, גלובס, ינואר 2007, “אומ״ץ לרשות השידור: להשעות את איילה חסון”.
• 2011–2012, רשות השידור / פרשת הרפז - איומים ותיעוד מוסדי. בדיון ציבורי שפורסם ב־Ice צוטטה חסון כמי שסיפרה כי בעקבות עיסוקה בפרשה נאמר לה שהמשטרה ביקשה לדאוג לה לאבטחה אישית; בפרוטוקולים של רשות השידור מ־2012 הוזכרה חסון כ”כתבת דגל” בהקשר ניהולי פנימי. מקורות: Ice, “אמרו לי - אנחנו יודעים דברים על מבקר המדינה”, 2014 בקירוב, העין השביעית / פרוטוקול הוועד המנהל של רשות השידור, 25.3.2012, PDF.
• 2014–2021, פרשת פאינה קירשנבאום / ישראל ביתנו. חסון עסקה ציבורית בפרשת קירשנבאום ובשאלות סביב היקף החקירה; בראיון בקול ברמה לאחר ההרשעה והעונש צוטטה כאומרת כי “העונש של פאינה קירשנבאום הוא חמור מאוד”. מקורות רקע משפטי: N12, דצמבר 2014, “פאינה קירשנבאום: לא יודעת למה זימנו אותי לחקירה”, Ynet, אוגוסט 2017, “שיטת פאינה קירשנבאום”, Ynet, נובמבר 2017, “גרסת קירשנבאום”, קול ברמה, מרץ 2021, ראיון חסון על קירשנבאום, פסק דין בערעור בפרשת קירשנבאום, PDF באתר הארץ.
• אוקטובר–נובמבר 2021, חדשות 13 - רע״מ, “סיוע 48” וחמאס. חסון פרסמה תחקיר על קשרים לכאורה בין בכירי רע״מ/עמותת “סיוע 48” לבין גורמים בחמאס בעזה; בעקבותיו פורסמו מכתב התראה מטעם התנועה האסלאמית והעמותה, תביעה שנמחקה בהמשך, בדיקת רשם העמותות, וכן פרסומים מאוחרים על חסימת חשבון בנק לאומי לעמותה בשל “פעילות חריגה”. מקורות: כל רגע, נובמבר 2021, “בעקבות התחקיר: התנועה האסלאמית מאיימת לתבוע”, Ice, מאי 2023, “אילה חסון ורשת 13 מחייכים: תביעת הענק נמחקה”, ערוץ 14, “רשם העמותות יבדוק את הטענות נגד עמותת סיוע 48”, כלכליסט, ינואר 2024, “בנק לאומי חסם חשבון עמותה של בכיר ברע״ם”, גלי ישראל, נובמבר 2023, חסון על “סיוע 48”.
• מרץ–מאי 2022, חדשות 13 - מעון ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה והוצאות המשפחה. חסון פרסמה סדרת ידיעות על עבודות אבטחה ושיפוצים סביב בית בנט ברעננה ועל הוצאות מזון ומשלוחים; לשכת בנט הגיבה ב־24.4.2022 ואישרה נתונים מסוימים תוך טענה לחיסכון ביחס לתקופת נתניהו. מקורות: חדשות 13, אפריל 2022, “לשכת בנט מאשרת את תחקיר חדשות 13”, Ynet, אפריל 2022, “לשכת בנט על תחקיר המשלוחים”, מקור ראשון, אפריל 2022, “סערת הבית ברעננה”, פורבס ישראל, 2022, פרופיל חסון ברשימת הנשים המשפיעות.
• מאי 2022, בג״ץ - עתירות סביב בית בנט ברעננה. בג״ץ קיבל חלקית עתירות של עיריית רעננה ושכנים בעניין ההפגנות וההתנהלות סביב הבית; חדשות 13 דיווח כי השופט סולברג כתב שעבודות הבנייה נעשו בלי הליך תכנוני כנדרש וכי מדובר ב“מצב לא ראוי ולא תקין”, והעתירה של התנועה לאיכות השלטון ציטטה במפורש את כתבות חסון מ־18.3.2022 ומ־23.4.2022. מקורות: חדשות 13, 18.5.2022, “בג״ץ בביקורת חריפה על העבודות בבית בנט”, התנועה לאיכות השלטון, מאי 2022, עתירה בעניין מעבר רה״מ למעון בירושלים, PDF, פסק הדין בבג״ץ רעננה, PDF דרך mako.
• דצמבר 2021–ספטמבר 2022, חדשות 13 / בית הדין לעבודה - מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית. חסון פרסמה תחקיר על הליך בחירת שי ניצן לתפקיד רקטור הספרייה הלאומית; בישראל היום נכתב בינואר 2022 כי השאלות שהעלתה חסון “צריכות להטריד את כולנו”, ובספטמבר 2022 נדחתה תביעת ארגון לביא נגד המינוי, לאחר שהתביעה הסתמכה בין היתר על דיווח חסון שלפיו לא פורסם מכרז אלא מודעת דרושים. מקורות: Ice, דצמבר 2021, “חסון חושפת: האם נתפר מכרז לשי ניצן בספרייה הלאומית?”, ישראל היום, דצמבר 2021, “חוקרים בספרייה הלאומית מוחים על מינוי שי ניצן לרקטור”, ישראל היום, ינואר 2022, “השאלות של אילה חסון צריכות להטריד את כולנו”, ערוץ 7, ספטמבר 2022, “נדחתה תביעת ארגון לביא נגד מינויו של שי ניצן”, PDF כתבת הארץ על דחיית התביעה, 1.9.2022.
• 2021–2023, גדעון סער, “הארץ” ופרסומי חסון. חסון טענה במרץ 2022 שגדעון סער ניסה להחרים את תוכניותיה לאחר פרסומה על פרשת כסרא־סמיע; במאי 2023 פורסם כי חסון העלתה באולפן כאן 11 טענות על “הסרטון המיני, המו״ל והשר לשעבר”, ובהמשך עמוס שוקן הגיב כי כתבת פרופיל על חסון הייתה בתכנון לפני פרסום חסון על גדעון סער. מקורות: Ice, מרץ 2022, “אילה חסון מטילה פצצה: גדעון סער ניסה להשתיק אותי”, Ice, מאי 2023, “איילה חסון תחטוף מהארץ?”, Ice, מאי 2023, “איילה חסון בווידוי כואב”.
• 2021, גדעון סער - “תקציב לבוחר”. מקור חדשותי משני דיווח על תחקיר חסון שלפיו סער השתמש ב“תקציב לבוחר” לרכישת טלפונים, מחשבים והשקעה ברשתות חברתיות לפני שמונה לשר המשפטים; לא אותר במקורות שנבדקו קישור מקורי לכתבת חדשות 13 עצמה. מקור: המחדש, נובמבר 2021, ידיעת פלאש על תחקיר חסון וגדעון סער.
• 2024–2025, כאן 11 - חשיפות על שב״כ והפגנות ימין. חסון פרסמה בכאן 11 טענות על הפעלת סוכנים של שב״כ נגד הפגנות תומכי הרפורמה המשפטית; ב־Ice צוטטה ב־2025 באומרה “אני השליחה של עם ישראל” בהקשר תחקיר שב״כ, ומסמך שאלות לוועדת החוקה מאפריל 2025 הזכיר כי בתוכניתה נשמע ראש חטיבה בשב״כ אומר שהשב״כ “לא מדליף אלא מתדרך”. מקורות: Ice, מרץ 2025, “איילה חסון מצהירה: אני השליחה של עם ישראל”, מסמך שאלות לוועדת החוקה, אפריל 2025, PDF דרך mako.
• 2026, אלמוג כהן ופרשת “המרגל מהדרום”. בוואלה תרבות פורסם בפברואר 2026 כי אמנון לוי תקף את חסון ברקע “פרשת המרגל מהדרום”, שלדבריו “התברר כסיפור מנופח וחסר כל בסיס”, וכי סגן השר אלמוג כהן התראיין על כך בהרחבה אצל חסון. מקור: וואלה תרבות, פברואר 2026, “אמנון לוי במתקפה על איילה חסון”.
• אלחנן טננבוים - סטטוס אימות. בפרסומים שנבדקו נמצאו מקורות על פרשת טננבוים עצמה - חטיפתו באוקטובר 2000, שחרורו בינואר 2004, והדיון הציבורי סביב נסיבות נסיעתו - אך לא אותר מקור אמין בתוצאות החיפוש שמייחס לחסון חשיפה עיתונאית מסוימת בפרשת טננבוים; לכן קישור ישיר בין חסון לבין “חשיפת טננבוים” מסומן כאן כעובדה שעדיין דורשת אימות נוסף. מקורות רקע: N12, נובמבר 2024, “הלך לעולמו אלחנן טננבוים”, Ynet, מאי 2004, “בעקבות הראיון: המשטרה שוקלת חקירה נגד טננבוים”, וואלה חדשות, ינואר 2004, “באתי ללבנון לאסוף מידע על רון ארד”.
• כמיסה - סטטוס אימות. בבדיקת המקורות שנמצאו לסעיף זה לא אותר מקור יציב ובר־אימות שמפרט תחקיר של חסון על אדם בשם כמיסה בהקשר סער או בהקשר אחר; המקורות שכן אותרו על ציר חסון–סער עוסקים בכסרא־סמיע, תקציב לבוחר, “הארץ” והסרטון/עמוס שוקן, ולכן כל ייחוס ספציפי של פרסום חסון ל“כמיסה” דורש אימות נוסף. מקורות מסגרת: Ice, מרץ 2022, חסון על גדעון סער, Ice, מאי 2023, עמוס שוקן וגדעון סער.

5.2 תחקירים, כתבות ביקורת ופוסטים/התבטאויות של עיתונאים על איילה חסון בעשור האחרון

• אוגוסט 2022, “הארץ” / Ice - כתבת פרופיל ביקורתית על חסון. Ice דיווח כי ב“הארץ” פורסמה כתבה של עידו דוד כהן ואיתי שטרן שכותרתה “אילה חסון הפכה את הביביזם למכרה רייטינג. כך זה קרה”; לפי Ice, הכתבה טענה כי הסקופרית שחשפה את בר־און–חברון החלה להצטייר כתיבת תהודה של מסרי נתניהו, וחסון הגיבה כי “הניסיון לשייך את פרסומי לצד מסוים של המפה הפוליטית חסר בסיס”. מקורות: Ice, 18.8.2022, תגובת חסון לכתבת הארץ, Ice, 19.8.2022, “אילה חסון זוכה להגנה מפתיעה”.
• אוגוסט 2022, Mako - מכתב התראה של חסון ל“הארץ” לפני פרסום כתבה עליה. Mako דיווח כי עורך דינה של חסון שלח ל“הארץ” מכתב התראה שבו נטען שהעיתון מכין כתבה “מגמתית ורכילותית” עליה, וכי אם תפורסם תוגש תביעה בגין לשון הרע. מקור: Mako, אוגוסט 2022, “אילה חסון מאיימת לתבוע את עיתון הארץ”.
• אוגוסט 2022, פוסט אלדד יניב שצוטט ב־Ice. אלדד יניב כתב בטוויטר, לפי הציטוט ב־Ice מ־19.8.2022, כי “הניסיון של הארץ לפרמט אותה כביביסטית הוא כל כך מטומטם וחלול”; זהו פוסט פומבי של פעיל פוליטי ועורך דין לשעבר, לא תחקיר עיתונאי עצמאי, אך הוא חלק מהדיון הציבורי על כתבת “הארץ”. מקור: Ice, 19.8.2022, ציטוט פוסט אלדד יניב.
• מאי 2023, פוסט/עמדת עמוס שוקן שצוטטה ב־Ice. עמוס שוקן, מו״ל “הארץ”, כתב לפי Ice כי לפני פרסום הכתבה של חסון על גדעון סער הייתה אמורה להתפרסם עליה כתבת תחקיר/פרופיל ב“הארץ”, וטען כי נודע לו על כך ממכתב עורך דינה של חסון; שוקן גם התייחס לטענה שחסון “סגרה חשבונות עם הארץ ועם גדעון סער”. מקור: Ice, מאי 2023, “איילה חסון תחטוף מהארץ?”.
• אפריל 2022, וואלה תרבות - ביקורת על סרט/תחקיר גל הירש של חסון. נדב מנוחין כתב בוואלה כי התחקיר של חסון על גל הירש היה “מעניין אך נטול כל הוכחות”, וכי חסון הציגה כתב אישום ציבורי נגד מי שלדעתה פעלו לפגוע בהירש, אך לא סיפקה די ראיות עצמאיות. מקור: וואלה תרבות, אפריל 2022, “אילה חסון על גל הירש: תחקיר מעניין אך נטול כל הוכחות”.
• פברואר 2026, וואלה תרבות - אמנון לוי נגד חסון. אמנון לוי כינה, לפי וואלה, את ההתנהלות סביב פרשת “המרגל מהדרום” “כתם על השידור הציבורי”; הפרסום מייחס לחסון הדהוד של תיאוריה שהתבררה, לפי הכותב, כ“מנופחת וחסרת בסיס”. מקור: וואלה תרבות, פברואר 2026, “אמנון לוי במתקפה על איילה חסון”.
• אוגוסט 2024, Ice - טעות בשידור חי. Ice דיווח כי חסון ראיינה לוחם נח״ל פצוע ושאלה “איבדת רגל, כן?”, והוא השיב “לא”; מדובר בביקורת תקשורתית על רמת ההכנה/דיוק בשידור, לא בהליך משפטי. מקור: Ice, 26.8.2024, “איילה חסון בפדיחה מביכה בשידור חי”.

5.3 הליכים משפטיים, איומי תביעה, תביעות לשון הרע ועתירות הקשורים לחסון

• 1997–2005, דוד אפל נגד איילה חסון ורשות השידור - בר־און–חברון. בינואר 2000 מחק בית המשפט המחוזי בתל אביב על הסף את תביעת הדיבה של דוד אפל נגד חסון, רשות השידור ובכירים ברשות; בינואר 2002 בית המשפט העליון קיבל את הערעור במובן שהקטע על אפל עשוי להיות לשון הרע והחזיר את התיק לבירור ההגנות; ביוני 2004 דחה המחוזי את התביעה לגופה וקבע הגנת אמת בפרסום, וב־2005 נדחה ערעור נוסף בהסכמת הצדדים. מקורות: גלובס, 27.1.2000, “נמחקה על הסף תביעת הדיבה של אפל”, פסק דין ע״א 1104/00 אפל נ׳ חסון, 10.1.2002, פסקדין, 1.6.2004, “נדחתה תביעת לשון הרע שהגיש דוד אפל”, News1, אוגוסט 2010, סקירת “הלכת אפל נ׳ חסון”.
• אוקטובר 2011, ראש מועצת מבואות חרמון נגד חסון ורשות השידור. וואלה ברנז׳ה דיווח כי בני בן־מובחר הגיש תביעת דיבה בסך רבע מיליון שקל נגד חסון, רשות השידור ועורכי “יומן”, בעקבות אזכור שמו בכתבה על מסרונים של רונית אשכנזי לבועז הרפז; לא אותר כאן פסק דין סופי בתיק. מקור: וואלה ברנז׳ה, 2011, “ראש מועצת מבואות חרמון תובע דיבה את איילה חסון”.
• ספטמבר 2019–ינואר 2021, חסון נגד חיים שאול אידלשטיין - גידוף בטוויטר. גלובס דיווח בספטמבר 2019 כי חסון תבעה אדם שגידף אותה בטוויטר; העין השביעית דיווח בינואר 2021 כי התיק הסתיים בפשרה: הנתבע ישלח מכתב התנצלות. מקורות: גלובס, ספטמבר 2019, “מילים בוטות, נלוזות וסקסיסטיות”, העין השביעית, ינואר 2021, “אילה חסון תבעה דיבה… תקבל מכתב התנצלות”.
• 2019–2022, יוסף רחמים נגד חסון ורשת 13 - ניצולת השואה רותי שפיץ. חסון פרסמה תחקירים על טענה להשתלטות על רכושה של ניצולת השואה רותי שפיץ; יוסף רחמים תבע את חסון ורשת 13 בסך 1.64 מיליון שקל, ובית משפט השלום בהרצליה דחה את התביעה במלואה, תוך קביעה כי הכתבה עסקה בעניין ציבורי של ניצול קשישים. מקורות: Ice, ספטמבר 2022, “איילה חסון נתבעה במיליוני שקלים”, Ice, אוגוסט 2022, “איילה חסון מנצחת בתביעת דיבה נגדה”.
• נובמבר 2021–מאי 2023, רע״מ ו“סיוע 48” נגד חסון ורשת 13. בעקבות תחקיר חסון על קשרים לכאורה בין עמותת “סיוע 48” לבין חמאס נשלח מכתב התראה נגד חסון וחדשות 13; בהמשך הוגשה תביעת לשון הרע על סך 300 אלף שקל, ו־Ice דיווח במאי 2023 כי התביעה נמחקה ללא פיצוי וללא התנצלות. מקורות: כל רגע, נובמבר 2021, מכתב ההתראה, Ice, מאי 2023, מחיקת התביעה.
• אוגוסט 2022, חסון נגד “הארץ” - התראה לפני תביעה. לפני פרסום כתבת “הארץ” עליה, חסון שלחה באמצעות עורך דינה מכתב התראה שבו נטען לחיפוש “בכל דרך דבר מה מכפיש” עליה; לפי Mako, האיום היה שאם תפורסם כתבה מגמתית תוגש תביעת לשון הרע. מקור: Mako, אוגוסט 2022, “אילה חסון מאיימת לתבוע את עיתון הארץ”.
• מאי 2023, חסון ושי נשר נגד מיקי רוזנטל - התראה לפני תביעה. Mako דיווח כי חסון ובן זוגה שי נשר שלחו מכתב התראה לח״כ לשעבר מיקי רוזנטל, לאחר שטען כי נשר “גנב מקופה משותפת 200 אלף” וכינה את חסון גנבת; במכתב נדרשו הסרה, תיקון, הכחשה ופיצוי. מקור: Mako, מאי 2023, “אילה חסון הגישה מכתב התראה לפני תביעה למיקי רוזנטל”.
• מאי 2022, עתירות בג״ץ על בית בנט ברעננה - חסון כגורם עיתונאי שממצאיו צוטטו בהליך. בעתירת התנועה לאיכות השלטון נטען כי כתבות חסון מ־18.3.2022 ומ־23.4.2022 על שיפוצים והוצאות בבית בנט היו חלק מהתשתית לפניות למבקר המדינה ולבקשות חופש מידע; פסק הדין בבג״ץ רעננה מתח ביקורת על התנהלות המדינה אך לא עסק בחסון כצד להליך. מקורות: עתירת התנועה לאיכות השלטון, מאי 2022, PDF, פסק הדין בבג״ץ רעננה, 18.5.2022, PDF.
• ספטמבר 2022, תביעת ארגון לביא נגד מינוי שי ניצן - חסון כמקור עובדתי בטענות התביעה. התביעה נגד הספרייה הלאומית נדחתה על הסף; לפי ערוץ 7, התביעה הזכירה דיווח של חסון בחדשות 13 שלפיו לתפקיד לא פורסם מכרז אלא מודעת דרושים לתפקיד “מנהל תוכן”. מקור: ערוץ 7, ספטמבר 2022, “נדחתה תביעת ארגון לביא נגד מינויו של שי ניצן”.
• אוקטובר 2025, תלונה למשטרה בעקבות איומים על חסון. ישראל היום דיווח כי חסון סיפרה בשידור כי קיבלה איומים מצד גולש ברשת והחליטה להגיש תלונה במשטרה; לפי הדיווח, היא ציטטה את האיום “מגיע לפוצץ לך את הצורה”. מקור: ישראל היום, אוקטובר 2025, “מגיע לפוצץ לך את הצורה: איילה חסון הותקפה”.

5.4 דו״חות מבקר המדינה / נציב תלונות הציבור והקשר לחסון

• לא אותר בדו״חות מבקר המדינה דו״ח ישיר על חסון עצמה. בחיפוש במקורות הפתוחים שנמצאו לא אותר דו״ח מבקר המדינה או החלטת נציב תלונות הציבור שהנושא הישיר שלה הוא איילה חסון; המקור הרשמי הרלוונטי לאיתור דו״חות הוא ספריית הפרסומים של מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור. מקור: ספריית הפרסומים - מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור.
• קשר עקיף ראשון - פרשת בורובסקי ומשרד מבקר המדינה. בורובסקי היה לפי הפרסומים יועץ המבקר לענייני מאבק בשחיתות; חשיפת חסון הולידה דרישות של אומ״ץ לחקירה מצד מבקר המדינה וכן דרישה מרשות השידור להשעות את חסון, אך לא אותר דו״ח מבקר מדינה פומבי שמכריע את הפרשה סביב חסון עצמה. מקורות: וואלה כסף, דצמבר 2006, פרשת בורובסקי, גלובס, ינואר 2007, דרישת אומ״ץ להשעות את חסון.
• קשר עקיף שני - בית בנט ברעננה ופנייה למבקר המדינה. בעתירת התנועה לאיכות השלטון צוין כי ב־20.3.2022 פנתה התנועה למבקר המדינה בעקבות כתבת חסון מ־18.3.2022 על שיפוצים בבית בנט, בבקשה לביקורת על הליכי קבלת ההחלטות והוצאות ציבוריות; לא אותר כאן דו״ח סופי של המבקר בנושא שנוגע לחסון עצמה. מקור: עתירת התנועה לאיכות השלטון, מאי 2022, PDF.
• קשר עקיף שלישי - רשות השידור כמוסד מבוקר וניהול חדשות. בפרוטוקולים של רשות השידור שפורסמו בידי העין השביעית נזכרה חסון במסגרת דיונים פנימיים על מעמדה ופעילותה, אך אלה אינם דו״ח מבקר מדינה או נציב תלונות הציבור אלא מסמכי ניהול של גוף ציבורי־שידורי שפעל בתקופת רשות השידור. מקורות: פרוטוקול הוועד המנהל של רשות השידור, 25.3.2012, PDF, פרוטוקול ועדת תוכן של רשות השידור, 13.1.2013, PDF.

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

● סתירה 1 - מנתניהו כיעד תחקירי לנתניהו כיעד “עינוי דין”: לפני: בינואר 1997, בערוץ 1, חסון חשפה את פרשת בר־און–חברון; לפי וואלה, היא דיווחה שנתניהו ודרעי היו מעורבים ב“קנוניה בממדים פליליים” סביב מינוי רוני בר־און, ולפי News1 המשטרה אף קבעה כי התנהגות נתניהו “מגיעה עד כדי מרמה” אך התיק נסגר מחוסר ראיות מספיקות (וואלה ברנז’ה, אפריל 2018; News1, מאי 2017). https://b.walla.co.il/item/3150743https://www.news1.co.il/Archive/0018-D-119452-00.html

אחרי: בינואר 2023, בערוץ 13, אמרה על התביעה במשפט נתניהו: “התביעה עושה פה דברים קשים ביותר” ו“מה זה מאפיה?”; ביוני 2026 בגלי ישראל הוסיפה: “אפשר להסתכל על זה כעינוי דין למדינה שלמה” (ערוץ 7, ינואר 2023; ice, יוני 2026). https://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=9780

● סתירה 2 - “לא ימין ולא שמאל” מול הזדהות בפועל עם נרטיבים של מחנה נתניהו: לפני: בראיון לגלובס על 2017 אמרה חסון: “עיתונאים לא צריכים להיות לא זה ולא זה” אלא להביא “אינפורמציה טובה” (גלובס, 2017). https://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=9780

אחרי: בראיון לישראל היום בספטמבר 2024 דחתה את הגדרתה כ“ימין” אך תיארה את התקשורת סביב ציר “כן ביבי, לא ביבי”, וטענה: “ברגע שעיתונאי הוא טוב - אז מגדירים אותו עיתונאי ימין” (ישראל היום, ספטמבר 2024) https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/16394520?amp=1

; במקביל, העין השביעית קבעה על סמך יומן נתניהו כי ב־2015 הייתה “שיאנית הפגישות” עם נתניהו מקרב העיתונאים וכי “נראה כי חלה התקרבות בין השניים” (העין השביעית, פברואר 2021). https://www.the7eye.org.il/409454

● סתירה 3 - כסף ציבורי: בנט מול נתניהו: לפני: במרץ 2022, סביב בית בנט ברעננה, אמרה חסון ב־103FM: “השב״כ לא הורה לבנט לגור ברעננה, נקודה”, וטענה כי גם שיפוץ בלפור ב־100 מיליון ש״ח “היה בסדר בעיניי ולא הייתי אומרת בזבוז כספי ציבור” (חרדים10, מרץ 2022). https://ch10.co.il/news/733602/

אחרי: באוגוסט 2023, בכאן 11, על מעבר נתניהו לוולדורף אסטוריה אמרה: “כמי שחרדה לכסף של הציבור, לשקל ול־50 מיליון באותה מידה… אפשר היה לבחור מלון יותר צנוע” (ice, אוגוסט 2023). https://www.ice.co.il/media/news/article/977733

הפער הוא בין הצדקת הוצאה גדולה כשמדובר במעון רשמי לבין ביקורת נקודתית על הוצאה קטנה יותר של נתניהו.

● סתירה 4 - תחקירים אישיים: גאווה מקצועית מול ביקורת על “התרת דם”: לפני: חסון תיארה ב־2018 את רצף תחקיריה - בר־און–חברון, בניזרי, פריצקי וגל בק - כעבודת תחקיר שהביאה לתוצאות ציבוריות ומשפטיות (וואלה ברנז’ה, אפריל 2018). https://b.walla.co.il/item/3150743

אחרי: בספטמבר 2024 אמרה לישראל היום: “כל התחקירים היום הם פרסונליים, הכל זה התרת דם… הטלוויזיה לא צריכה להתיר דמו של איש” (ישראל היום, ספטמבר 2024). https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/16394520?amp=1

● חנופה/נאמנות למחנה נתניהו - דפוסי חפיפה נרטיבית: במאי 2020 פרסמה חסון ציטוטים מפרשת הרפז על מנדלבליט; ynet דיווח כי בליכוד “לא פספסו את ההזדמנות” ודרשו לפתוח מחדש את הפרשה, שבועיים לפני פתיחת משפט נתניהו (ynet, מאי 2020). https://www.ynet.co.il/articles/0%2C7340%2CL-5728086%2C00.html

באותו חודש אמרה בערוץ 7: “אני לא אוכלת מכפות הידיים שלהם” על הפרקליטות, וטענה ש“הפרקליטות מאיימת עליי” (ערוץ 7, מאי 2020). https://www.inn.co.il/news/436668

באפריל 2025 פרסמה בכאן 11 הקלטות נגד החטיבה היהודית בשב״כ; גלי ישראל ציטט את חסון: “זריקת אזרחים בלי ראיות לתאים עם עכברים” (גלי ישראל, אפריל 2025); העין השביעית תיאר את הפרסום כחלק מקמפיין נתניהו נגד השב״כ (העין השביעית, אפריל 2025). https://www.the7eye.org.il/548855

במאי 2025, סביב מינוי דוד זיני לראשות השב״כ, העין השביעית תיאר כתבת חסון כ“כתבת תדמית” על זיני, שנתניהו “נחוש להשלים את המינוי” שלו (העין השביעית, מאי 2025). https://www.the7eye.org.il/553147

● יריבויות פנימיות ועיתונאיות: במרץ 2019 התעמתה חסון עם רביב דרוקר בפרשת הצוללות: היא כתבה “מ־2012 והלאה כולם יודעים”, ואחר כך אמרה ש“אין שום דבר בנושא הזה שרלוונטי להתנהלות של נתניהו”; דרוקר השיב: “שני אישורים שונים, שתי תקופות שונות” (ynet, מרץ 2019). https://www.ynet.co.il/articles/mobile/0%2C7340%2CL-5486754%2C00.html

באפריל 2023 חסון אמרה על דרוקר: “לא היה יכול לשאת… מישהי… שמאפילה עליו ברייטינג”; דרוקר ענה: “אני בז ל‘עיתונות’ שהיא עושה” (סרוגים, אפריל 2023). https://www.srugim.co.il/784109-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%94

במאי 2023 בן זוגה שי נשר שלח לדרוקר מכתב התראה לפני תביעה סביב טענות מיקי רוזנטל שהדהד דרוקר (mako, מאי 2023). https://www.mako.co.il/press_and_marketing-news_press/Article-43e0f0b27a76881026.htm

במאי 2026 דרוקר החריף וטען שחסון “מסיתה ארבע פעמים בשבוע” נגד הפרקליטות, היועמ״שית ובית המשפט העליון (ice, מאי 2026). https://www.ice.co.il/media/news/article/1112136

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - פרשיות שחשפה

• ינואר 1997, ערוץ 1 / “מבט” - בר־און–חברון: חסון מזוהה עם חשיפת החשד לעסקה פוליטית סביב מינוי רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה, בהקשר להסכם חברון ולתיק אריה דרעי; שנים לאחר מכן תוארה החשיפה כאחת הפרשות המובהקות שבהן דיווח עיתונאי הוביל לחקירות שלטוניות ולדיון ציבורי על יחסי פוליטיקה–משפט–יועמ"ש. מקורות מאוחרים תיארו את השידור ב־22 בינואר 1997 ואת המהלך שלאחריו: Ynet, 12.1.1997 | פרשת בר־און חברון, N12/Mako, “פרשת בר־און חברון: הווידאופדיה”, העין השביעית, ברוך קרא, 01.04.1997.
• 2004, ערוץ 1 - “קלטות פריצקי”: חסון חשפה קלטות שבהן השר יוסף פריצקי נשמע, לפי הפרסומים, כמי שמחפש דרכים לפגוע בחברו לסיעה אברהם פורז; הפרשה הובילה להדחת פריצקי מהממשלה וממפלגת שינוי, ולחקירה פלילית שנסגרה ללא המלצות להעמדה לדין. תיאור מרוכז של החשיפה מופיע בפרסומים על מעבר חסון לערוץ 10 ועל מינויה בערוץ 1: וואלה ברנז'ה, 17.11.2015, Mako/TheMarker, 26.08.2014, העין השביעית, “האדם השלישי”, 2004.
• 2002–2009, ערוץ 1 / מערכת המשפט - פרשת שלמה בניזרי: חסון מציינת ברשימותיה וראיונותיה את תחקיר בניזרי כאחד מתחקיריה המרכזיים; ההליך הפלילי בעניינו הסתיים בהרשעה ובעונש מאסר. מקורות משפטיים וחדשותיים על כתב האישום, העד המרכזי וההרשעה מתארים את טובות ההנאה, קשרי בניזרי–משה סלע והעובדים הזרים: Ynet, 07.02.2006, וואלה חדשות, 27.12.2006, ערוץ 7, 2009, וואלה ברנז'ה, 12.04.2018.
• 2011–2020, ערוץ 1 / ערוץ 13 - מסמך הרפז, אשכנזי–הרפז–מנדלבליט: חסון פרסמה שורת חשיפות בפרשת הרפז, כולל קשרים בין בועז הרפז לרונית אשכנזי, ובהמשך פרסומים על קלטות ועמדות בפרקליטות בפרשת מנדלבליט. מקורות מאוחרים מציינים את פרסומיה בנושא ואת הוויכוח על משמעותם המשפטית והציבורית: המכלול - אילה חסון, “צבא, פרקליטות ומשטרה”, ערוץ 7, 12.05.2020, זמן ישראל, 01.06.2020.
• 2015–2016, ערוץ 10 / חדשות 10 - תיק גל בק ושי ניצן: חסון עסקה בפרשת תאונת הדרכים שבה נהרג גל בק ובטענות לאי־סדרים בחקירה ובסגירת התיק; בינואר 2016 פורסם כי הגישה תלונה לנציבות הביקורת על הפרקליטות נגד פרקליט המדינה שי ניצן לאחר ששמה ושם בעלה הופיעו בהחלטת סגירת התיק. ראו: גלובס, לי־אור אברבך, 26.01.2016, ערוץ 7, 16.12.2019, וואלה ברנז'ה, 17.11.2015.
• 2021–2022, חדשות 13 - רע"מ, עמותת סיוע 48 וחמאס: חסון פרסמה כתבה על נציג רע"מ שנכח בכנס בעזה עם בכיר חמאס; רע"מ ועמותה קשורה הגישו תביעת דיבה בסך 300 אלף ש"ח נגד רשת 13 וחסון, וחסון הגדירה את התביעה “תביעת השתקה” לפי העין השביעית. ראו: העין השביעית, 21.11.2021, Ice, 21.11.2021.
• 2022–2024, חדשות 13 / כאן 11 - מעון בנט ברעננה: חסון פרסמה תחקירים וראיונות על הוצאות אבטחה, מיגון, תחזוקה ומזון בביתו הפרטי של נפתלי בנט ברעננה בעת כהונתו כראש הממשלה; בהמשך גם מבקר המדינה ועתירות ציבוריות עסקו בהוצאות המעונות ובהבחנה בין בית פרטי, מעון חלופי ומעון רשמי. ראו: חרדים10, 03.04.2022, כל רגע, 2023, עתירת התנועה לאיכות השלטון, PDF, דוח מבקר המדינה, PDF.

7.2 - בראון חברון

• 22 בינואר 1997, ערוץ 1 / “מבט”: חסון פרסמה כי מינויו של רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה קשור לכאורה לעסקה פוליטית: תמיכת ש"ס בהסכם חברון תמורת מינוי שיועיל לאריה דרעי במשפטו. תיאור הפרשה מופיע בפרופילים ובכתבות היסטוריות, ובהם ההקשר המשפטי של ראש ממשלה, יועמ"ש, ש"ס, דרעי ודוד אפל: N12/Mako, פרשת בר־און חברון, תולדוט / CET, “1997: פרשת בר־און”, המכון הישראלי לדמוקרטיה, PDF.
• אפריל 1997, העין השביעית - ביקורת על שיטות העבודה: ברוך קרא כתב כי שלושה חודשים פחות יומיים חלפו בין החשיפה ב"מבט" לבין מסקנות צוות הפרקליטות, וציין גם כשלים ודיונים פנימיים ברשות השידור סביב זכות תגובה, זהירות בניסוחים והתייעצות משפטית. מקור זה חשוב כי הוא מפריד בין הישג עיתונאי לבין ביקורת מקצועית על הליך הפרסום: העין השביעית, 01.04.1997.
• 1999–2002, בתי המשפט - תביעת הדיבה של דוד אפל: דוד אפל הגיש תביעת לשון הרע בסך 5 מיליון ש"ח נגד חסון, אנשי רשות השידור והרשות; בינואר 2000 דווח כי בית המשפט המחוזי מחק את התביעה על הסף, ובהמשך פסק הדין בעליון בעניין אפל נ' חסון הפך לציטוט מרכזי בדיני לשון הרע בישראל. ראו: גלובס, 26.01.2000, המכון הישראלי לדמוקרטיה, “שחיתות פוליטית בישראל”, PDF, Dinrega - אזכור ע"א 1104/00 דוד אפל נ' איילה חסון.
• אפריל 2018, וואלה ברנז'ה - גרסת חסון בדיעבד: במאמר אישי כתבה חסון כי אחרי חשיפת בר־און–חברון זומנה לשיחה ברשות השידור, וטענה כי “הודחה” מתפקיד כתבת חדשות; באותו טקסט מנתה את בר־און–חברון לצד בניזרי, פריצקי, גל בק ותחקירים נוספים. ראו: וואלה ברנז'ה, 12.04.2018.

7.3 - בניזרי

• 2002–2006, ערוץ 1 / משטרה / פרקליטות - ראשית הפרשה והחשדות: לפי פרסומים בזמן אמת, שלמה בניזרי נחקר בחשד שסיפק מידע על מכסות עובדים זרים לידידו הקבלן משה סלע וקיבל טובות הנאה; ב־2006 הוגש כתב אישום שתיאר כספים, רהיטים, עבודות בדירה ושורת טובות הנאה. ראו: Ynet, 13.10.2002, Ynet, 07.02.2006.
• 2006–2009, משפט בניזרי - עד המדינה משה סלע והרשעה: עד המדינה משה סלע תואר כציר המרכזי בתיק; פרסומים מהמשפט ומהערעור עסקו בעדותו, בהרשעה ובעונש המאסר. התיק מזוהה ברשימות על חסון כאחד התחקירים שהסתיימו במאסר בניזרי, אך יש להבחין בין החשיפה העיתונאית לבין ההליך הפלילי שהתנהל בבית המשפט. ראו: וואלה חדשות, 27.12.2006, ערוץ 7, 2009, הכרעת דין בניזרי, PDF.
• 2018, חזרה של משה סלע מדבריו - גל שני של דיון ציבורי: בשנת 2018 פורסם כי משה סלע חזר בו מהאשמות נגד בניזרי וטען ששיקר; חסון שוחחה עמו ברדיו 103FM, ולפי ערוץ 7 עימתה אותו עם עדותו המקורית. ראו: ערוץ 7, 2018, N12/Mako, 2018, ישראל היום, 2018.
• הקשר הרחב - מערכת המשפט, פרקליטות ושלטון: בניזרי שימש אצל חסון ואצל מבקריה כדוגמה לתחקיר עיתונאי שהוביל או השתלב באכיפה פלילית נגד שר; מנגד, חזרת עד המדינה מדבריו שנים לאחר מכן הפכה את התיק לנקודת דיון על עדויות מדינה, אמון בפרקליטות והאפשרות לתיקון הרשעות. ראו: גלובס, 20.07.2004, וואלה כסף, 2008.

7.4 - יעקב בורובסקי

• אוקטובר–דצמבר 2006, ערוץ 1 / פרשת בורובסקי: חסון חשפה טענות שלפיהן ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, אז יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות, העביר לכאורה מסר לעמרי שרון שרמז כי אם ימונה למפכ"ל יפעל לסגירת תיקי החקירה נגד שרון; הפרסום עורר מתקפת נגד מצד עמותת אומ"ץ ואחרים, שטענו לקשר נגד בורובסקי. ראו: וואלה כסף, 2006, גלובס, 28.12.2006.
• דצמבר 2006–פברואר 2007, אומ"ץ ורשות השידור: אומ"ץ דרשה להשעות את חסון בטענה למעורבות בקשירת קשר נגד בורובסקי ובשל טענות לניגודי עניינים; בפברואר 2007 מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר דחה את דרישת אומ"ץ וכתב כי לא נמצא חשש לניגוד עניינים, וכי חסון פועלת באופן ענייני ומקצועי. ראו: גלובס, 28.12.2006, וואלה ברנז'ה, 14.02.2007, פעילות אומ"ץ 2006.
• 2011, רשות השידור - בורובסקי כפרשן אצל חסון: בפרשת הרפז התארח בורובסקי כפרשן ב"יומן" בערוץ 1, למרות היותו חבר בוועד המנהל של רשות השידור, והדבר עורר שאלות על חוק רשות השידור והופעות חברי ועד מנהל. ההקשר מלמד כי היחסים בין חסון לבורובסקי עברו מפרשת עימות ציבורית ב־2006 להופעותיו כפרשן בתוכניתה ב־2011. ראו: וואלה ברנז'ה, 12.09.2011, וואלה תרבות, 2011.

7.5 - אלחנן טננבוים

• 2000–2004, חטיפה ושחרור טננבוים - אין ממצא ברור שחסון חשפה פרשה מרכזית בנושא: אלחנן טננבוים נחטף בשנת 2000 בידי חיזבאללה ושוחרר בינואר 2004 בעסקת שבויים; בחיפושים ממוקדים לא נמצא מקור אמין הקושר את חסון לחשיפה עיתונאית מרכזית בפרשת חטיפתו או שחרורו, להבדיל מסיקור תקשורתי כללי של הפרשה. רקע עובדתי על טננבוים מופיע ב־N12 ובגלובס: N12, 07.10.2024, גלובס, 2003.
• 2008–2011, סיקור מאוחר של טננבוים בכלי תקשורת: פרסומים מאוחרים עסקו במכתבים וחבילות שנשלחו לטננבוים בשבי ובדבריו על עסקת שליט; גם כאן אין מקור שמייחס לחסון תחקיר ספציפי בתחום זה. לכן, מבחינת תיק חסון לשנים 1997–2026, הנושא רלוונטי רק כנקודת בדיקה של “לא נמצא קשר תחקירי מהותי”. ראו: N12, “המכתבים של אלחנן טננבוים”, N12, 2011.

7.6 - יוסף פריצקי

• 2004, ערוץ 1 - “קלטות פריצקי”: חסון חשפה קלטות משנת 2002 שבהן נשמע השר יוסף פריצקי, ממפלגת שינוי, מדבר על חברו לסיעה אברהם פורז; לפי פרסומי סיכום, הקלטות תוארו כנסיון לכאורה “לתפור תיק” לפורז, והפרשה הסתיימה בהדחת פריצקי מהממשלה ומהמפלגה. ראו: העין השביעית, “האדם השלישי”, וואלה ברנז'ה, 17.11.2015, Mako/TheMarker, 26.08.2014.
• 2004, ביקורת על מקור הקלטות ותיווך “האדם השלישי”: העין השביעית עסק בשאלה מי העביר בפועל את הקלטות לחסון, ותיאר את הדיון סביב החוקר הפרטי מאיר פלבסקי, היחצן שלמה אברמוביץ' ו“האדם השלישי”; פרסום זה חשוב משום שהוא מראה כי לצד ההישג העיתונאי נבחנה גם שרשרת קבלת החומר. ראו: העין השביעית, 2004.
• 2014–2015, אזכורים חוזרים של פריצקי ברשימת חשיפות חסון: עם מינויה למנהלת בפועל של חטיבת החדשות בערוץ 1 ועם מעבר לערוץ 10, “קלטות פריצקי” צוינו כאחת משתי חשיפות הדגל לצד בר־און–חברון; מקורות אלה מתארים גם כי החקירה הפלילית בפריצקי הסתיימה ללא המלצות להעמדה לדין. ראו: Mako/TheMarker, 26.08.2014, וואלה ברנז'ה, 17.11.2015.

7.7 - פאינה קירשנבאום. נגד מינוי שי ניצן

• דצמבר 2014–יולי 2021, פרשת ישראל ביתנו ופאינה קירשנבאום: חסון עסקה בפרשת ישראל ביתנו לאחר הרשעת פאינה קירשנבאום ושאלה מדוע אביגדור ליברמן לא זומן לעדות או חקירה, אף שהפרשה עסקה במפלגתו ובכספים קואליציוניים; בכתבת חדשות 13 מ־16 ביולי 2021 הוצג הנושא כ“7 שנים לפרשת ישראל ביתנו: האם יו"ר המפלגה ליברמן לא ידע?”. ראו: חדשות 13, אילה חסון, 16.07.2021, גלי ישראל, 25.07.2021, קול ברמה, 14.07.2021.
• 2014, תגובת ליברמן לחקירת ישראל ביתנו: בדצמבר 2014 תקף ליברמן את הסיקור התקשורתי של החקירה, הזכיר את חסון בשמה וטען כי ראה אותה “מאושרת ומתלהבת” מהיקף הנחקרים; באותה כתבה נכתב כי ליברמן אמר שהוא מכיר ומעריך את פרקליט המדינה שי ניצן ומצפה ממנו להסבר. ראו: N12/Mako, 2014.
• דצמבר 2019, 103FM / ערוץ 7 - ביקורת חריפה על שי ניצן: עם סיום כהונת שי ניצן כפרקליט המדינה, חסון פתחה דיון ברדיו 103FM ותקפה אותו במילים קשות; בפרסום בערוץ 7 צוטטה כמי שכינתה אותו “נקמן ומניפולטור ברמה הגבוהה ביותר”, ובהמשך קשרה בין ביקורתה עליו לבין גל בק, מנדלבליט, פרשת הרפז וחקירות נתניהו. ראו: ערוץ 7, 16.12.2019.
• דצמבר 2021–ספטמבר 2022, מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית: חסון פרסמה תחקיר על הליך מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית, וטענה כי התפקיד שונה מ“מנהל תוכן” ל“רקטור” וכי הליך הבחירה העלה שאלות; בהמשך פורסם כי תביעה נגד המינוי נדחתה. ראו: סרוגים, 26.12.2021, ישראל היום, 09.01.2022, הארץ PDF, 01.09.2022.
• 2020, הרפז–מנדלבליט–שי ניצן - בג"ץ והפרקליטות: זמן ישראל כתב כי חשיפת חסון בחדשות 13 על התנהלות הפרקליטות בסגירת תיק מנדלבליט העלתה שלושה נתונים חדשים, ובהם עמדת שי ניצן בינואר 2015 שלא לסגור את תיק מנדלבליט מחוסר אשמה; הפרסום קישר את חסון לשאלות על שקיפות מול בג"ץ והיועמ"ש. ראו: זמן ישראל, 01.06.2020, זמן ישראל - דף תגית חסון.

7.8 - בנט

• אפריל 2022, חדשות 13 / 103FM - בית בנט ברעננה: חסון פרסמה כי עלות התאמת בית נפתלי בנט ברעננה למעון ראש הממשלה הגיעה, לדבריה, לכ־45–50 מיליון ש"ח, וטענה בראיונות כי שב"כ לא הורה לבנט לגור ברעננה. ראו: חרדים10, 03.04.2022, הידברות, 2022, בחדרי חרדים, 2022.
• 2023, כאן 11 / גלי ישראל - המשך הפרסומים על הוצאות: בפרסומים מאוחרים נטען שחסון חשפה מסמכים חדשים על הוצאות של יותר מ־46 מיליון ש"ח, כולל אבטחה, תחזוקה, מצלמות ומזון; חסון השיבה למבקרים וטענה כי העניין הוא כספי ציבור. ראו: כל רגע, 2023.
• 2022–2024, מקורות רשמיים וציבוריים - עתירות ודוחות: עתירת התנועה לאיכות השלטון עסקה במעבר ראש הממשלה למעון הרשמי בירושלים והסתמכה בין היתר על פרסומי חסון; דוח מבקר המדינה על מעונות ראשי הממשלה בחן הוצאות והבחנות בין מעונות שונים, כולל המעון החלופי ברעננה. ראו: עתירת התנועה לאיכות השלטון, PDF, מבקר המדינה, PDF.
• ספטמבר 2023, תביעות סביב בנט - קריאות לתבוע את חסון: אחרי שבנט זכה בתביעת לשון הרע נגד גורמים אחרים, פורסמו ברשתות קריאות שיתבע גם את חסון על פרסומי רעננה; המקור מתעד קריאות ציבוריות ולא פסק דין נגד חסון. ראו: Ice, 2023.

7.9 - גדעון סער

• ינואר 2022, חדשות 13 / גלי ישראל - טענת חסון על חרם ראיונות: חסון טענה ברדיו גלי ישראל כי גדעון סער וחברי תקווה חדשה אינם מתראיינים אצלה בעקבות תחקיר שפרסמה על פרשת כסרא־סמיע; לפי הפרסום, היא אמרה שסער “הורה לחברי מפלגתו לא להתראיין”. ראו: בחדרי חרדים, 02.01.2022.
• ינואר 2022, “אסלות מיוחדות” בלשכת סער: חסון פרסמה קבלה וטענה כי סער רכש ללשכתו מושבי אסלה באלפי שקלים בעת כהונתו כשר הפנים; בן כספית הגיב ותקף את הפרסום, וחסון השיבה כי הוא “מדברר את גדעון סער”. ראו: ניוזדסק ישראל, 06.01.2022.
• מאי 2023, כאן 11 - “הסרטון, המו"ל והשר”: חסון פרסמה אייטם על קשר בין עמוס שוקן, גדעון סער ותחקיר של “הארץ” שנגנז; בפרסומים לאחר מכן נטען ששוקן אמר כי חסון “סגרה חשבון עם הארץ ועם גדעון סער”, וחסון טענה מנגד כי “בוודאות היה בעיתון ‘הארץ’ תחקיר על גדעון סער שגנזו”. ראו: Ice, 03.05.2023, Ice, 03.05.2023.
• מאי 2023, ביקורת של מיקי רוזנטל: ח"כ לשעבר והעיתונאי מיקי רוזנטל תקף את חסון וטען כי האייטם רמז שסער השתמש בסרטון כדי לסחוט את שוקן, אף שלטענתו לא הוצגו ראיות מספקות; הפרסום הפך לחלק מהעימות הרחב בין חסון למבקריה על סטנדרט ראייתי, רמיזות וסיקור פוליטיקאים. ראו: Ice, 07.05.2023.
• 2014, הקשר עקיף - סער, גאולה אבן וחסון: רביב דרוקר כתב לאחר פרישת סער ב־2014 כי סער היה משוכנע שהחלטת חסון להשעות את גאולה אבן הייתה “ידו הארוכה של נתניהו”; זהו מקור על תפיסת סער/סביבתו לגבי חסון, לא על ממצא משפטי. ראו: הבלוג של רביב דרוקר, 17.09.2014.

7.10 - כמיסה

• יולי–ספטמבר 2022, חדשות 13 - יוסי כמיסה והטענות נגד ליברמן: חסון פרסמה כי לפי מידע מודיעיני שהגיע למשטרה, גורם פוליטי בכיר פנה למקורב וטען לכאורה כי יהיה מוכן לשלם 100 אלף דולר עבור רצח בכיר במשטרה; ב־1 בספטמבר 2022 פורסם בחדשות 13 כי יוסי כמיסה, לשעבר עוזרו של אביגדור ליברמן, טען שהגורם הוא ליברמן. ראו: חדשות 13, אילה חסון, 01.09.2022, News1, 01.09.2022.
• ספטמבר 2022, תגובת ליברמן וקובלנה פלילית: ליברמן הכחיש את טענות כמיסה, כינה אותו “אדם מתוסכל” והודיע כי “תביעת הדיבה בדרך”; ב־5 בספטמבר 2022 פורסם כי ליברמן וישראל ביתנו הגישו קובלנה פלילית נגד כמיסה, ובה נכתב כי הטענות הן “פרי דמיונו הקודח”. ראו: News1, 01.09.2022, Ice, 05.09.2022.
• ספטמבר–אוקטובר 2022, חסון והיועמ"שית: לאחר הופעת כמיסה בתוכניתה, חסון התייחסה לטענותיו, לפוליגרף שלו ולכך שלדבריה היועצת המשפטית לממשלה לא הורתה למשטרה לחקור אותו או את הקצין שדיווח. ראו: Ice, 26.10.2022, Ice, 04.09.2022.
• 2024–2025, הכרעת הדין והענישה נגד כמיסה: בית משפט השלום בפתח תקווה הרשיע את כמיסה בלשון הרע וקבע, לפי פרסומי ערוץ 7 ווואלה, כי ליברמן לא הציע לכמיסה לרצוח ניצב במשטרה וכי הדברים שקריים; באוקטובר 2025 דווח כי כמיסה חויב בפיצוי של 200 אלף ש"ח ובמאסר על תנאי. ראו: ערוץ 7, 2025, וואלה חדשות, 2025, Ice, 16.10.2025.
• פברואר 2026, ביקורת על חסון בעקבות הכרעת כמיסה: רוני מאנה תקף את חסון וטען כי שימשה פלטפורמה לטענות כמיסה בתקופת בחירות; הפרסום מ־2026 מציג ביקורת ציבורית־תקשורתית על שיקול הדעת העיתונאי שלה לאחר שבית המשפט דחה את גרסת כמיסה. ראו: Ice, 01.02.2026.

7.11 - אלמוג כהן

• 2024–2026, “המרגל מהדרום” / אסף שמואלביץ' / 7 באוקטובר: אלמוג כהן התראיין אצל חסון והציג טענות על פרשת קצין/מתחזה בפיקוד הדרום, על חומר מסווג, על ריגול חמור ועל הסתרה; כתבה מקומית מאשדוד ציטטה שיחה בתוכנית “שבע עם איילה חסון”, שבה חסון שאלה “למה משתיקים?” וכהן השיב כי ניסו לצייר את הפרשה כקונספירציה. ראו: אשדוד היום, 2024, TelecomNews - פרשת המרגל הסודי.
• ינואר 2026, ביקורת על חסון וכהן: וואלה תרבות פרסם כי סביב הנאשם אסף שמואלביץ' הופצו תיאוריות קונספירציה, בין היתר על ידי אלמוג כהן שהתראיין בהרחבה אצל חסון; אמנון לוי ורביב דרוקר תקפו את חסון וכהן וטענו כי מדובר בקמפיין שקרי ורמיזות נגד יאיר גולן ואחים לנשק. ראו: וואלה תרבות, 25.01.2026, וואלה כסף, 25.01.2026.
• נובמבר 2024, תחקיר “הבגידה מבפנים” והוויכוח על אחים לנשק: בפרסום על תגובות ערוץ 14 לתחקיר של בר שם אור נכתב כי חסון הוזכרה בהקשר לניסיון להציג את טענות אלמוג כהן נגד “אחים לנשק” ולבחון את הקשר למחדלי 7 באוקטובר; הנושא נוגע ישירות למלחמה, ועדות חקירה, אחריות צבאית־מדינית וקמפיינים על “בגידה מבפנים”. ראו: Ice, 14.11.2024.
• מרץ 2026, סוכן שב"כ והפגנות הרפורמה: סרוגים ריכז תגיות שבהן הופיעו גם “אלמוג כהן חשף את סוכן השב"כ שהתריע על מתקפת חמאס” וגם “איילה חסון חושפת: השב"כ הפעיל סוכן בהפגנות הימין בעד הרפורמה”; מקור זה מצביע על חפיפה נושאית בין חסון, כהן, שב"כ, 7 באוקטובר והרפורמה המשפטית, אך אינו מהווה כשלעצמו תחקיר משותף מלא. ראו: סרוגים - תגית סוכן שב"כ.

7.12 - תביעות דיבה נגדה ושלה

• 1999–2002, דוד אפל נגד חסון ורשות השידור - בר־און–חברון: דוד אפל הגיש תביעת לשון הרע בסך 5 מיליון ש"ח נגד חסון ורשות השידור על פרסום בר־און–חברון; המחוזי מחק את התביעה על הסף, ובהמשך פסק הדין בעליון בעניין אפל נ' חסון הפך לפסק דין מרכזי בדיני לשון הרע. ראו: גלובס, 26.01.2000, המכון הישראלי לדמוקרטיה, PDF, Dinrega - אזכורי ע"א 1104/00.
• 2017, טובה פישמן נגד חסון וחדשות 10: טובה פישמן, רעיית אליעזר פישמן, הגישה תביעת לשון הרע בסך 800 אלף ש"ח נגד חדשות 10, חסון וגולן יוכפז בעקבות כתבה בתוכנית “שישי עם אילה חסון” על נכסים והסדר החוב של פישמן; חדשות 10 דחו את הטענות ועמדו מאחורי הפרסום. ראו: Bizportal, 2017, Ice, 20.06.2017.
• 2019, חסון כתובעת - תביעה נגד חיים שאול אידלשטיין: חסון הגישה תביעת דיבה נגד צייצן בטוויטר לאחר שפרסם כלפיה גידופים בוטים וסקסיסטיים ערב בחירות; לפי הפרסום, היא תבעה כ־140 אלף ש"ח ודרשה הסרה, תיקון והכחשה. ראו: גלובס, 25.09.2019, Mako/TVBee, 25.09.2019.
• 2018–2022, יוסף רחמים נגד חסון ורשת 13 - ניצולת השואה רותי שפיץ: יוסף רחמים הגיש תביעת לשון הרע בסך 1.64 מיליון ש"ח נגד רשת וחסון בעקבות שתי כתבות תחקיר מ־2018–2019 על מערכת יחסיו עם ניצולת השואה רותי שפיץ והעברת רכושה; בשנת 2022 פורסם כי התביעה נדחתה, וכי בית המשפט קבע שהפרסום אמת. ראו: FBC & Co., ספטמבר 2022, Ice, 08.09.2022, Ice, 2022 - ערעור.
• 2021, רע"מ ועמותת סיוע 48 נגד חסון ורשת 13: מפלגת רע"מ ועמותת סיוע 48 הגישו תביעת דיבה בסך 300 אלף ש"ח נגד חסון ורשת 13 בעקבות כתבה על קשר כביכול לחמאס; חסון וחדשות 13 טענו כי המידע שהוצג בכתבה אמת ונסמך על מסמכים, סרטונים והתבטאויות. ראו: העין השביעית, 21.11.2021, Ice, 21.11.2021.
• 2023, אסף דעבול נגד חדשות 10, אביעד גליקמן וחסון: בית משפט השלום בתל אביב קיבל את תביעת לשון הרע של אסף דעבול נגד חדשות 10, אביעד גליקמן וחסון, בגין פרסום בתוכנית “שישי עם איילה חסון”; לפי BE106 נפסקו פיצויים של כ־100 אלף ש"ח, והעין השביעית פרסם את פסק הדין. ראו: BE106, 2023, פסק דין PDF, העין השביעית.
• 2024, אבי חימי נגד חסון / תביעות המשך בפרשת חימי: בפרסומי News1 על תביעת הילה יחזקאל נגד אבי חימי ורביב דרוקר נכתב כי שלושה חודשים קודם לכן חימי תבע 9 מיליון ש"ח מיחזקאל, חסון וערוץ 13; הפרשה נולדה מתחקיר ששודר בתוכנית חסון על תלונות לעבירות מין לכאורה נגד חימי. ראו: News1, 2024, כיפה, 2024.
• 2023, שי נשר נגד מיקי רוזנטל - תביעה של בן זוגה, עם אזכור חסון: שי נשר, בן זוגה של חסון, תבע את מיקי רוזנטל לאחר שרוזנטל טען כי נשר “גנב מהקופה המשותפת 200 אלף שקל” ואף אמר כי חסון נהנתה מהכסף; התביעה אינה תביעה שהגישה חסון עצמה, אך היא נוגעת אליה ישירות בשל ייחוס ההנאה הכספית. ראו: Mako, 2023.