אבי דיכטר

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• שנות חיים, משפחה והשכלה: אבי/אברהם משה דיכטר נולד ב־14 בדצמבר 1952 באשקלון; לפי ערוץ הכנסת, הוא “נולד וגדל באשקלון”, נשוי לאילנה ואב לשלושה, בעל תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת בר־אילן מ־1986 ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל־אביב מ־1999, ודובר עברית, אנגלית וערבית ערוץ הכנסת. בריאיון לכלכליסט, 3 באפריל 2014, דיכטר תיאר את הרקע המשפחתי: “נולדתי באשקלון להורים ניצולי שואה שעלו לארץ מפולין”; הוא ציין כי אמו מלכה הייתה עקרת בית ואביו יהושע עבד בסולל בונה כלכליסט. מקור מקומי באשקלון דיווח בדצמבר 2012 על פטירת אמו מלכה ועל בית המשפחה באשקלון אשקלון ניוז. בפרופיל “זמן כנסת” מצוינים שמות ההורים, יהושע ומלכה, וכן אחותו יעל זמן כנסת. (knesset.tv)
• שירות צבאי וכניסה לשב״כ: דיכטר התגייס לצה״ל ב־1971, שירת בסיירת מטכ״ל כלוחם בסדיר ובמילואים, ולאחר השחרור החל את דרכו בשב״כ; אתר השב״כ מפרט כי ב־1974 עבד כמאבטח מטוסים באל על, ב־1975 עבר אולפן ערבית וקורס רכזים, וב־1976 הוצב כרכז בצפון רצועת עזה אתר השב״כ. News1 מוסיף כי לאחר השירות עבר הכשרת רכזי מודיעין, כולל לימודי ערבית, ועסק בעיקר בטרור הפלסטיני News1. לפי Jewish Virtual Library, ב־1974 הצטרף לשב״כ לאחר שירותו הצבאי Jewish Virtual Library. (shabak.gov.il)
• תפקידי שטח, פיקוד והישגים: בשב״כ התקדם דיכטר מרכז נפה ב־1980, לרכז נפת צידון בלבנון ב־1983, לראש חטיבה במרחב דרום ב־1986, ולראש מרחב דרום ב־1992 אתר השב״כ. ב־1987 קיבל צל״ש אלוף פיקוד דרום בעקבות מרדף וחיסול מחבל בצומת נצרים אתר השב״כ. “זמן כנסת” מייחס לו הובלת מבצע 1995 לחיסול יחיא עיאש (“המהנדס”) זמן כנסת. ב־1996, בעקבות רצח רבין, מונה לראש אגף האבטחה; ב־1999 מונה לסגן ראש השב״כ אתר השב״כ. (shabak.gov.il)
• ראש השב״כ: מינוי, הצלחות וכשלים: ב־7–8 במאי 2000 אישרה הממשלה את מינויו לראש השב״כ במקום עמי איילון; גלובס ציטט את אהוד ברק שאמר כי דיכטר “צמח מיסודות השב״כ ומכיר את כל תחומי פעילותו” גלובס, וגם וואלה דיווחה על האישור וואלה; וואלה דיווחה עוד במרץ 2000 על הבחירה בו מול ישראל חסון וואלה. בתקופתו פרצה אינתיפאדת אל־אקצא; לפי אתר השב״כ הוא כיהן “בתקופה הסוערת” שלה אתר השב״כ. לצד זאת, רצח השר רחבעם זאבי באוקטובר 2001 נחשב כשל אבטחתי מרכזי: דיכטר מינה ועדת בדיקה פנימית וואלה, 17.10.2001, וב־ynet דווח ב־4 בנובמבר 2001 כי הוועדה קבעה שלא יוסקו מסקנות אישיות, אך ציינה מחסור במשאבים וסירוב של זאבי לקבל אבטחה ynet. (globes.co.il)
• מחלוקות משפטיות וציבוריות בתקופת השב״כ: פעולה מרכזית מתקופתו הייתה סיכול סלאח שחאדה בעזה ב־22 ביולי 2002; בפסק דין Matar v. Dichter של בית המשפט הפדרלי לערעורים בארה״ב, 16 באפריל 2009, תוארה התביעה נגד דיכטר כראש השב״כ לשעבר ונקבעה חסינותו Justia. ועדת שטרסברג־כהן, לפי דיווח וואלה מ־27 בפברואר 2011, קבעה שלא נמצא חשד לעבירה פלילית, אך ציינה “כשל מודיעיני” ותוצאה בלתי מידתית של פגיעה באזרחים וואלה. גלובס דיווח ביוני 2009 כי חקירה בספרד נגד בכירים ישראלים, ובהם דיכטר, נסגרה גלובס. (law.justia.com)
• יציאה מהשב״כ והמעבר לפוליטיקה: דיכטר פרש מהשב״כ ב־2005 אתר השב״כ. בספטמבר 2005 הופיע כ־Visiting Fellow במרכז סבן בברוקינגס באירוע “How To Win the War Against Terrorism” Brookings, וב־8 בדצמבר 2005 דיבר שם על “Fighting Islamist Terrorists” Brookings. ב־21 בדצמבר 2005 הודיע רשמית על הצטרפותו לקדימה; בגלובס צוטט: “הבטחתי לתקשורת שעד סוף 2005 אקבל החלטה אם ללכת לעסקים או לפוליטיקה” גלובס. באותה הצהרה נימק את הבחירה בשרון: “מגלם... את היכולת הנדרשת... להוציא את העגלה מהבוץ” גלובס. ערוץ 7 דיווח באותו יום כי אמר שיהיה מוכן “לבצע כל תפקיד שאתבקש” ערוץ 7. הרקע המפלגתי היה הקמת קדימה בנובמבר 2005 סביב אריאל שרון ותוכנית ההתנתקות ועדת הבחירות המרכזית, והבחירות לכנסת ה־17 במרץ 2006 המכון הישראלי לדמוקרטיה.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

ראש השב"כ - מאי 2000–ספטמבר 2005

דיכטר מונה לראש השב"כ ב־14 במאי 2000 וכיהן בתקופת האינתיפאדה השנייה; אתר השב"כ מציין את כהונתו כראש השירות בשנים 2000–2005 ואת פרישתו ב־2005 (שב"כ, “אבי דיכטר”). שלוש החלטות/מדיניות מרכזיות בתקופתו: הרחבת הסיכולים הממוקדים נגד פעילי טרור, שילוב הדוק יותר בין מודיעין שב"כ ופעילות צה"ל לאחר “חומת מגן”, ותמיכה בקידום גדר ההפרדה; ביוני 2002 דיווח דיכטר לממשלה כי “בשבועות האחרונים נמנעו 40 פיגועים” (גלובס, 2.6.2002). במאי 2005 אמר דיכטר: “רק ההתנקשויות הביאו את הרגיעה”, והוסיף ביקורת על עיכובים בבניית הגדר (וואלה, 26.5.2005). הביקורת המקצועית והמשפטית התמקדה בלגיטימיות הסיכולים: בעתירת בג"ץ 769/02 נטען כי חיסול אדם שאינו מהווה סכנה מיידית הוא “הוצאה להורג ללא משפט” (המוקד להגנת הפרט, בג"ץ 769/02); ב־2005 הוגשה בארה"ב תביעה אזרחית נגד דיכטר על תקיפת סלאח שחאדה ב־2002, שנדחתה בהמשך מטעמי חסינות/מדיניות חוץ (Ynetnews, 2.5.2007). (shabak.gov.il)

השר לביטחון הפנים - מאי 2006–מרץ 2009

כשר לביטחון הפנים בממשלת אולמרט, דיכטר נכנס לתפקיד על רקע משבר אמון במשטרה לאחר ועדת זיילר; שלוש פעולות מרכזיות: הקמת להב 433 בינואר 2008 כיחידת חקירות ארצית, רפורמה במינוי וקידום קצינים בכירים, והעברת טיפול בבתי מעצר מהמשטרה לשב"ס. על להב 433 דווח בינואר 2008 כי דיכטר והמפכ"ל דודי כהן השתתפו בהשקת היחידה, ש”עבודתה החלה הבוקר” (ynet, 1.1.2008); על הרפורמה במינויים קבע מבקר המדינה כי בסוף 2006 הנחה דיכטר לגבש מתכונת חדשה, וביוני 2008 אושרה מתכונת שנתנה יותר כלי מיון אובייקטיביים ושקיפות (מבקר המדינה, “מינוי וקידום של קצינים בכירים במשטרה”); וב־2007 החליט השר שעיקר הטיפול בעצורים יעבור לשב"ס, מהלך שנועד לשחרר שוטרים ממשימות ליווי ושמירה (מבקר המדינה, “העברת הטיפול בבתי המעצר”). הביקורת: מבקר המדינה מצא כי אף שהרפורמה במינויים שיפרה את ההליך, השר אישר המלצות בעייתיות “מבלי שנימק” מדוע דחה הערות מקצועיות; פרשת מועמדות יעקב גנות למפכ"ל הסתיימה בהסרת מועמדות לאחר רוב מסתמן נגד המינוי בוועדת טירקל וביקורת על עברו הפלילי אף שזוכה (ynet, 28.3.2007); ובינואר 2009 הוציא בג"ץ צו ביניים נגד פיטורי ניצב אורי בר־לב ודרש מדיכטר לנמק את החלטתו (מקור ראשון/nrg, 14.1.2009). (ynet.co.il)

השר להגנת העורף - אוגוסט 2012–מרץ 2013

דיכטר מונה לשר להגנת העורף באוגוסט 2012 לאחר שהתפטר מקדימה ומהכנסת; מליאת הכנסת אישרה את מינויו ב־16 באוגוסט 2012 (ynet, 16.8.2012). שלוש פעולות/דגשים: תרגול ראשון של קליטת סיוע בינלאומי ברעידת אדמה בתרחיש 6.4 בסולם ריכטר בספטמבר 2012 (ישראל היום, 24.9.2012); קידום דיון ממשלתי־רגולטורי על עמידות רשתות הסלולר בחירום, כולל אפשרות לחייב מבני ציבור בהתקנת אנטנות - דיכטר אמר בפברואר 2013: “אם האזרח לא מצליח להשיג את מוקד 100, הוא לא ידווח” (גלובס, 26.2.2013); והדגשת פערי מיגון העורף מול איומי טילים ואיראן. הביקורת: כבר באוגוסט 2012 פורסם ב־ynet כי לדיכטר “מצפה עבודה רבה”, כולל פערי מיגון בבתי חולים - לדוגמה “90 בני אדם מתוך 150 אלף יזכו למיטה ממוגנת בצפת” (ynet, 14.8.2012); ומבקר המדינה קבע ביולי 2012, סמוך לכניסתו, כי למרות החרפת איום הרקטות לא נעשתה עבודת מטה מקיפה לקביעת רמת שירות נדרשת לתשתיות חיוניות בחירום (כלכליסט, 17.7.2013). (ynet.co.il)

יו"ר ועדת החוץ והביטחון / ח"כ בכיר בליכוד - 2015–2019; עמדות בחוק הלאום וברפורמה המשפטית

דיכטר שימש יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה־20, והיה מזוהה במיוחד עם חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. חוק הלאום, ביוזמת דיכטר וקבוצת ח"כים, עבר בקריאה ראשונה באפריל 2018; הכתבה ציינה את הורדת מעמד הערבית ממעמד רשמי ל”מעמד מיוחד” (ynet, 30.4.2018). דיכטר עצמו כתב באוגוסט 2019: “יזמתי את חוק הלאום - ואני גאה” (ישראל היום, 9.8.2019). הביקורת המקצועית: המכון הישראלי לדמוקרטיה קרא לשרים לדחות את הצעת דיכטר וטען כי היא עלולה לתת עליונות לזהות היהודית ולפגוע בזכויות המיעוט הערבי (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2017); האגודה לזכויות האזרח הדגישה כי ההצעות הונחו על ידי דיכטר ב־2011, 2015 ו־2017, וביקרה את הפגיעה הסמלית והמעשית במעמד הערבית (ACRI, “חוק הלאום”). בנושא המהפכה המשטרית/הרפורמה המשפטית, דיכטר הודיע במרץ 2023 כי יצביע בעד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואמר כי “הרפורמה במערכת המשפט הכרחית” (הידברות, 26.3.2023); ביולי 2023 עברה ביטול עילת הסבירות ברוב 64–0, כחלק מחבילת החקיקה שבה תמך הקואליציונית (ynet, 24.7.2023). (ynet.co.il)

שר החקלאות וביטחון המזון - דצמבר 2022–יולי 2026

דיכטר מכהן כשר החקלאות מאז הקמת הממשלה ה־37 בדצמבר 2022; ביוני 2024 אישרה הממשלה לשנות את שם המשרד ל”משרד החקלאות וביטחון המזון”, ודיכטר נימק: “לא מדובר בשינוי שם אלא בשינוי אסטרטגיה” (כלכליסט, 30.6.2024; ynet, 30.6.2024). שלוש פעולות/החלטות מרכזיות: תוכנית ביטחון מזון ל־25 שנה שמציבה יעד להגדיל את התוצרת הצמחית בשליש בעשור, לאחר יותר מ־20 שנה סביב כ־2 מיליון טון תוצרת בשנה בעוד האוכלוסייה גדלה בכ־50% (ארגון מגדלי הפירות, 2024); הגדלת מכסת העובדים הזרים בחקלאות - ועדת המנכ"לים אישרה ביוני 2024 עד 65,000 עובדים, עם אפשרות ל־70,000 אם ימומשו 85% מהמכסה (משרד ראש הממשלה, החלטת ועדת עובדים זרים, 26.11.2024); ומאבק ברפורמת החלב של האוצר, כולל טיוטת צו ל־2026 להשארת היקף ייצור החלב ללא שינוי מול הצעת האוצר להפחית ייצור מקומי מ־1.5 מיליארד ליטר למיליארד ליטר (כלכליסט, 30.12.2025). הביקורת: בנק ישראל כתב במרץ 2024 שהבאת עובדים זרים לענפי החקלאות והבנייה הצליחה “עד כה בהצלחה חלקית” והמליץ לבחון תמהיל פלסטינים/זרים (בנק ישראל, 17.3.2024); נתוני רשות האוכלוסין ל־2024 הראו שהעובדים הזרים בחקלאות עלו מ־17.2 אלף בסוף 2023 ל־33.1 אלף בסוף 2024 - גידול של 92%, אך עדיין רחוק מהמכסה המוצהרת (רשות האוכלוסין, “נתוני זרים בישראל 2024”); סביב רפורמת החלב, האוצר טען בדיוני הכנסת כי מוצרי החלב בישראל יקרים בכ־50% ממדינות מפותחות, בעוד דיכטר האשים את האוצר במהלך חד־צדדי ואמר כי “אנשי האוצר לא אמרו אמת בלשון המעטה” (כלכליסט, 11.12.2025). בנושא החטופים, בינואר 2025 אישרה הממשלה עסקת חטופים והפסקת אש ברוב 24 שרים מול 8 מתנגדים, כאשר דיכטר נמנה על הממשלה שאישרה את המתווה; הדיון כלל את ראש המוסד, ראש השב"כ, הרמטכ"ל ומתאם השבויים והנעדרים (כלכליסט, 18.1.2025). (calcalist.co.il)

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

• מסגרת הכוח הפורמלית: אבי דיכטר כיהן בעבר כשר לביטחון פנים וכיום מכהן כשר החקלאות וביטחון המזון; דף חבר הכנסת של ערוץ הכנסת מציין את כהונתו כשר החקלאות וביטחון המזון ואת עברו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון וראש השב"כ, ובינואר 2024 הממשלה אישרה את שינוי שם משרדו ל"משרד החקלאות וביטחון המזון" - שינוי שהרחיב את מסגור תחום המשרד סביב ביטחון לאומי ומזון (ערוץ הכנסת - אבי דיכטר; כלכליסט, ינואר 2024).
• מינוי מקורב מרכזי - אורן לביא: ב-5 בפברואר 2023 אושר מינוי אורן לביא למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר אישור ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה ואישור הממשלה; לביא החליף את המנכ"לית היוצאת נעמה קאופמן-פס (News1, 05.02.2023; צומת השרון, 06.02.2023). דיכטר צוטט באותו פרסום: "אורן לביא... מלווה אותי במספר תפקידי מפתח קרוב ל-17 שנים" - ציטוט שמבסס זיקה אישית־פוליטית ארוכת שנים בין השר למנכ"ל שמינה (מבזק לייב, 05.02.2023; החקלאות בישראל, 05.02.2023).
• תיעוד הזיקה של לביא לדיכטר: בפרסומים על טקס חילופי המנכ"לים, 9 בפברואר 2023, נכתב שלביא שימש לפני המינוי כראש המטה של דיכטר ועבד לצדו ב-17 השנים האחרונות - כח"כ, כסגן שר הביטחון, כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, כשר להגנת העורף וכשר לביטחון פנים (אגרונט, 09.02.2023). במאי 2024, כלכליסט מנה את לביא בין מנכ"לים בעלי "רקע פוליטי ברור" או זיקה לשר, וציין כי מנכ"ל משרד החקלאות "שימש במשך שנים ארוכות כיועצו של אבי דיכטר" (כלכליסט, מאי 2024).
• עזיבת דרג מקצועי/ניהולי עם כניסת דיכטר: נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית משרד החקלאות בתקופת השר עודד פורר, הודיעה בינואר 2023 על סיום תפקידה כשלושה שבועות לאחר כניסת דיכטר למשרד; וואלה פרסם את מכתב הפרידה שלה בהקשר הרפורמות בחקלאות, וארגון מגדלי העופות דיווח כי הודיעה לדיכטר שפניה למגזר הפרטי (וואלה כסף, ינואר 2023; ארגון מגדלי עופות, ינואר 2023). אין בפרסומים אלה קביעה שהיא הודחה; העובדה המתועדת היא עזיבה סמוכה לכניסת השר ומינוי מחליף מקורב.
• עזיבה מקצועית נוספת בתקופת דיכטר - השירותים הווטרינריים: ביוני 2026 דווח כי ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינריים, התפטר לאחר כשמונה שנות כהונה; וואלה ייחס את ההתפטרות לטענות על התעמרות, מחלוקות מקצועיות ופגיעה בעצמאות השירותים הווטרינריים, ומשרד החקלאות מסר כי "לא מוכרת כל טענה בדבר התעמרות" וכי נציבות שירות המדינה תקדם הליך איתור ומינוי מנהל קבוע (וואלה כסף, 21.06.2026). ביולי 2026 Ynet דיווח כי יו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים כתב לדיכטר ולמנכ"ל לביא שההתפטרות "מציבה באור חד את עומק המשבר שנוצר במערכת בעקבות שלילת עצמאותה" (Ynet, יולי 2026).
• תקדים ביטחון־פנים - החלפת צמרת המשטרה ב-2007: לאחר דוח ועדת זיילר והתפטרות המפכ"ל משה קראדי, דיכטר הודיע על מינוי יעקב גנות למפכ"ל; Ynet ציטט את השופט ורדי זיילר: "התגלתה אי-תקינות בכל הנוגע למינויים במשטרה", ובאותו דיווח נכתב שהיועמ"ש מני מזוז קבע שאין מניעה חוקית אך הזהיר מבעיות במינוי גנות (Ynet, 20.02.2007). דיכטר אמר אז: "נצלח את כל הביקורות והעתירות בשלום" (Ynet, 19.02.2007).
• ביקורת ובלימת מינוי גנות: בפברואר–מרץ 2007 הוגשו עתירות לבג"ץ נגד מינוי גנות, ויו"ר ועדת המינויים הבכירים יעקב טירקל הודיע שהוועדה תמתין להכרעת בג"ץ (גלובס, 20.02.2007). במרץ 2007 גנות הסיר את מועמדותו למפכ"לות, לאחר שהוועדה בחנה את המינוי ושמעה בין היתר את דיכטר, קראדי וגנות (Ynet, 26.03.2007).
• מינויי המשך במשטרה ובשב"ס: לאחר כישלון מינוי גנות, דיכטר קידם את מינוי דודי כהן למפכ"ל; ועדת טירקל אישרה את המינוי ב-13 באפריל 2007 (Ynet, 13.04.2007). במקביל אושר מינוי בני קניאק לנציב שירות בתי הסוהר, במקום גנות, ודיכטר הודיע שיביא את המינוי לאישור הממשלה (Ynet, 27.03.2007). באוגוסט 2007 דיכטר אישר סבב של 25 מינויים בכירים בשב"ס בהמלצת קניאק (Ynet, 30.08.2007).
• ביקורת מבקר המדינה על מינויים בתקופת דיכטר: דוח מבקר המדינה על "מינוי וקידום של קצינים בכירים במשטרה" קבע כי גורמי המשרד לביטחון פנים התריעו שחלק מהמלצות המינוי בעייתיות ואינן תואמות נהלים; הדוח גם ציין כי ביוזמת דיכטר והמפכ"ל דודי כהן שונתה ביוני 2008 מתכונת המינוי והקידום של הקצונה הבכירה (מבקר המדינה, דוח 60ב). ישראל היום דיווח במאי 2012 כי המבקר מתח ביקורת גם על דיכטר, שאישר המלצות קידום אף כשגורמים מקצועיים הצביעו על ליקויים (ישראל היום, מאי 2012).
• הקשר רחב למהפכה המשטרית ומנגנוני מינויים: אף שהדבר אינו מינוי אישי של דיכטר, ב-2026 קודמו בכנסת הצעות חוק לשינוי מנגנוני מינוי בכירים בשירות המדינה; וואלה דיווח ביוני 2026 על הצעה שלפיה הממשלה תמנה בכירים ללא ועדה מייעצת (וואלה, 10.06.2026), וישראל היום דיווח כי היועמ"שית התנגדה להצעת חוק מינויים נוספת בטענה ש"פוליטיזציה של מערכות החוק היא סממן של שיטות משטר שאינן דמוקרטיות" (ישראל היום, 10.05.2026). ביולי 2023, במסגרת אותה מערכת פוליטית, עברה בכנסת גם חקיקת ביטול עילת הסבירות ברוב 64–0, לאחר חרם האופוזיציה (Ynet, 24.07.2023).

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

1. 26 במרץ 2023 - חדשות 13 / הודעת דיכטר סביב חקיקת “הרפורמה המשפטית” לאחר קריאת יואב גלנט לעצור את החקיקה: דיכטר הודיע כי יצביע בעד חוקי המהפכה/הרפורמה המשפטית, בניגוד לרושם שנוצר קודם לכן כי הוא תומך בעצירה זמנית. הציטוט המרכזי: "הרפורמה במערכת המשפט הכרחית, והיא תבוצע." ההקשר: באותו דיווח נכתב כי דיכטר מסר שיצביע עם חבריו בליכוד, וכי הוא מתואם בנושא עם בנימין נתניהו ויריב לוין. מקור ישיר: חדשות 13, “דיכטר מגיב לאולטימטום: הרפורמה במערכת המשפט הכרחית – ותבוצע”, 26.03.2023. מקור הקשר נוסף לאותה דרמה פוליטית: חדשות 13, “דרמה פוליטית: נתניהו פיטר את שר הביטחון גלנט”, 26.03.2023.
2. 26 במרץ 2023 - חדשות 13 / הודעת דיכטר סביב הצבעתו בעד חוקי המהפכה המשפטית: באותה הודעה, לאחר שדווח כי הוצע לו תפקיד שר הביטחון בתמורה לתמיכה בחקיקה, דיכטר קשר בין תמיכתו בחקיקה לבין נאמנות לשלטון הליכוד. הציטוט: "חבריי בליכוד יודעים היטב, לא אתן ידי להחלפת שלטון הליכוד." ההקשר: הדברים פורסמו ביום שבו החריף המשבר סביב פיטורי גלנט והמחאה נגד החקיקה המשפטית. מקור ישיר: חדשות 13, “דיכטר מגיב לאולטימטום”, 26.03.2023. מקור הקשר מקביל: חדשות 13, “דרמה פוליטית: נתניהו פיטר את שר הביטחון גלנט”, 26.03.2023.
3. 8 באוגוסט 2023 - גלי צה"ל, מצוטט באתר “כל רגע” / בג״ץ ופסילת חוקי יסוד: דיכטר התייחס לשאלה אם הממשלה תכבד פסיקה של בית המשפט העליון, ברקע המהפכה/הרפורמה המשפטית. הציטוט: "בצורה הכי חדה, ברורה ונקייה - אני לא מכיר מציאות בישראל שבה ביהמ"ש העליון ובג"ץ פסקו משהו והכנסת והממשלה לא יקבלו את זה. לא היה מצב כזה, אין מצב כזה, לא יהיה מצב כזה." ההקשר: באותו ראיון הוא התייחס גם למחאת המילואימניקים ולמתקפות מצד חברי קואליציה על ראשי מערכת הביטחון. מקור: כל רגע, “השר מהליכוד: לא מכיר מציאות שבה בג״ץ יפסוק והממשלה לא תקבל”, 08.08.2023. מקור רקע על הצעת חוק הלאום והמתח סביב סמכויות בג״ץ, שבו דיכטר היה אחד מיוזמי החוק: האגודה לזכויות האזרח, “מעקב האגודה: חקיקה אנטי-דמוקרטית”, 23.01.2012.
4. 8 באוגוסט 2023 - גלי צה"ל, מצוטט באתר “כל רגע” / הוועדה לבחירת שופטים ושיטת הסניוריטי: דיכטר תקף את שיטת בחירת נשיא בית המשפט העליון לפי ותק. הציטוט: "הסניוריטי זו פשרה מפ"איניקית, לא ייתכן שאין שום שיקול של איכות." ההקשר: הדברים נאמרו כחלק מהתייחסותו לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולדרך מינוי נשיא העליון. מקור: כל רגע, “השר מהליכוד: לא מכיר מציאות שבה בג״ץ יפסוק והממשלה לא תקבל”, 08.08.2023. מקור רקע על עיסוקו של דיכטר בסוגיות חוקתיות במסגרת חוק הלאום: כנסת פתוחה, ישיבת ועדה על חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, 30.10.2017.
5. 29 ביוני 2025 - דיווח “זירת החדשות” בטלגרם, פורסם גם ברוטר / משפט נתניהו בזמן מלחמה: דיכטר תקף את עצם זימון ראש הממשלה לדיונים בבית המשפט בזמן מלחמה. הציטוט: "אני קובע את זה באופן חד וברור: מי שמזמן ראש ממשלה בישראל לדיונים בבית משפט, בשעה שמדינת ישראל מנהלת מלחמה - פוגע בביטחון המדינה." ההקשר: הדברים הופצו כתגובה פוליטית-משפטית בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, והוצגו כטענה שלפיה ניהול משפט פלילי לראש ממשלה מכהן בשעת מלחמה פוגע בביטחון. מקור ישיר: רוטר, “השר דיכטר: אני קובע את זה באופן חד וברור...”, 29.06.2025. מקור ההפצה בטלגרם שנצפה בתוצאות החיפוש: זירת החדשות – Telegram.
6. 11 בנובמבר 2023 - “פגוש את העיתונות”, חדשות 12; מצוטט ב-ynet / עזה בזמן המלחמה: דיכטר חידד את השימוש במונח “נכבה” וקשר אותו לשנת 2023. הציטוט: "זו נכבת עזה 2023." ההקשר: ב-ynet נכתב כי דיכטר הדגיש שזו “האסון שאליו מוביל חמאס”; במקביל, עצם השימוש במונח עורר ביקורת בשל הקונוטציה הפלסטינית ההיסטורית של “נכבה”. מקור: ynet, “דיכטר: זו נכבת עזה 2023”, 11.11.2023. מקור תיעוד ביקורתי נוסף: זוכרות, “אנחנו עכשיו מגלגלים את נכבת עזה...”, 2023.
7. 16 בדצמבר 2007 - טקס חנוכת סניף קדימה בשפרעם; פורסם ב-ynet ב-17 בדצמבר 2007 / יחס לציון הנכבה בציבור הערבי: דיכטר אמר כי עצם העיסוק החוזר בנכבה עלול להזיק לערביי ישראל. הציטוט: "מי שיישב שנה אחר שנה ויבכה על הנכבה, שלא יתפלא שבסוף באמת תהיה לו נכבה." ההקשר: הדברים נאמרו לאחר החלטת גורמים בציבור הערבי להחרים את חגיגות יום העצמאות ה-60 של ישראל. מקור ישיר: ynet, “דיכטר: מי שבוכה על הנכבה - תהיה לו נכבה”, 17.12.2007. מקור משני שבו הציטוט הופיע בהקשר של דיון על אידיאולוגיית טרנספר: מרכז אופק, “נרמול אידיאולוגיית הטרנספר בקרב הימין הישראלי”, PDF.
8. 25 במרץ 2017 - פוסט/תגובה של דיכטר לדברי אבו מאזן; פורסם ב-JDN / ויכוח על 1948, הנכבה וקווי 1967: דיכטר כתב ניסוח ישיר על אחריות הפלסטינים לנכבה. הציטוט: "הפלסטינים הרוויחו את הנכבה ביושר." ההקשר: דיכטר, אז יו״ר ועדת החוץ והביטחון, הגיב לדבריו של אבו מאזן בברלין על שאיפת הפלסטינים לקבל “רק” 22% משטחי הארץ, וכתב כי ההיסטוריה המודרנית לא החלה ב-1967. מקור: JDN, “ח״כ דיכטר: הפלסטינים הרוויחו את הנכבה ביושר”, 25.03.2017. מקור ארכיוני נוסף שבו הופיע תיעוד של אותו ציטוט והקשרו: OnePlace, Arabs in Israel, “זהות. לאומיות. זיכרון”.
9. 30 באוקטובר 2017 - הכנסת, הוועדה המשותפת לחוק הלאום / עימות עם ציפי לבני והמחנה הציוני: בדיון על חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, דיכטר תקף את המחנה הציוני ולבני על יחסם להצעת החוק ולרשימה הערבית. הציטוט: "השֶלתם מעליכם הכול, קיבלתם בום מהמגזר הערבי, מהרשימה הערבית, שאפילו מה שנתתם להם, עד החוטיני האחרון, נשארתם וחטפתם אגרוף בפרצוף." ההקשר: הדברים נאמרו לאחר שלבני אמרה כי היא ציונית כדי להילחם על ישראל כמדינת העם היהודי עם שוויון לכולם; דיכטר השיב בהתקפה פוליטית ישירה. מקור: כנסת פתוחה, פרוטוקול הוועדה המשותפת לחוק הלאום, 30.10.2017. מקור רקע משפטי-ציבורי על הצעת חוק הלאום של דיכטר: משרד המשפטים / חוות דעת מכון, PDF.
10. 9 ביולי 2024 - N12, “מהדורת היום” / בן גביר, איומי פרישה ועסקת החטופים: דיכטר תיאר את איומי בן גביר לפרוש מהממשלה כאיום חסר תוחלת. הציטוט: "לעזוב את הממשלה? זה נשק בלי תחמושת." ההקשר: דיכטר אמר כי איומי בן גביר נמשכים “שנה וחצי” ואינם מתממשים, וקישר זאת לכוח פוליטי מוגבל של בן גביר בקואליציה. מקור: N12, “דיכטר נגד בן גביר: לעזוב את הממשלה? זה נשק בלי תחמושת”, 09.07.2024. מקור נוסף שבו דיכטר התייחס להעדפת “עסקה אחת” להשבת החטופים: גלי ישראל, “לקראת עסקה? הרמיזה הדרמטית של חבר הקבינט”, 11.12.2024.
11. 9 ביולי 2024 - N12, “מהדורת היום” / תמיכה בעסקת חטופים חרף המחיר: דיכטר הסביר את עמדתו בעד עסקת חטופים, אף שאמר שאין עסקה “קלה”. הציטוט: "אין עסקה נוחה. אין עסקה קלה. כל עסקה כואבת, אבל אין דבר יותר כואב מלהשאיר את החטופים שם." ההקשר: הדברים נאמרו כשהמגעים לעסקה עוררו התנגדות מצד בן גביר וסמוטריץ׳, ודיכטר טען כי אין דרך אחרת להביא חטופים במספרים גדולים. מקור: N12, “דיכטר נגד בן גביר: לעזוב את הממשלה? זה נשק בלי תחמושת”, 09.07.2024. מקור נוסף שבו דיכטר אמר כי אפשר יהיה להמשיך בלחימה גם לאחר הפסקת אש לשחרור חטופים: ynet, “השר דיכטר: נוכל להמשיך בלחימה גם אחרי הפסקת אש ארוכה להחזרת החטופים”, 28.01.2024.
12. 24 בינואר 2024 - mako, “חדשות הבוקר” / הכנסת תרופות לעזה, סיוע הומניטרי ולחץ צבאי על חמאס: דיכטר הציג את חמאס כגוף שמבין רק כוח, והצדיק המשך לחץ צבאי כאמצעי לקידום עסקה. הציטוט: "חמאס גוף טרור, מבין את שפת הכוח. לא מבין שפה אחרת." ההקשר: באותו ראיון דיכטר אמר כי השימוש של חמאס בבני ערובה הוא “ציני ואכזרי”, וכי ישראל אינה יכולה “לגמגם, למצמץ או להסס”. מקור: mako, “השר דיכטר: הימור, אבל אם יש סיכוי שתרופות יגיעו לחטופים אני בעד”, 24.01.2024. מקור נוסף על עמדותיו ביחס למטרות המלחמה והחטופים: כיכר השבת, “השר דיכטר בריאיון: גוטליב סיכנה את חייו של לוחם שב״כ”, 07.02.2024.
13. 7 בפברואר 2024 - כיכר השבת / הדלפות מהקבינט, מו״מ חטופים וסינוואר: דיכטר תקף בחריפות מדליפים מתוך הקבינט, בטענה שהדלפות על משא ומתן החטופים מסייעות לאויב. הציטוט: "אני בז למי שמדליף משם. ההדלפות האלו פוגעות בביטחון המדינה, נקודה." ההקשר: בראיון לישי כהן הוא אמר כי מידע מדויק על מו״מ החטופים, אם מגיע לסינוואר, הופך לרווח מודיעיני עבור אויב שמנהל משא ומתן מול ישראל. מקור: כיכר השבת, “השר דיכטר בריאיון: גוטליב סיכנה את חייו של לוחם שב״כ”, 07.02.2024. מקור נוסף שבו דיכטר דיבר על כך שהניצחון בעזה אינו שלם בלי השבת החטופים והשמדת תשתיות הטרור: ערוץ 7, “השר אבי דיכטר: עזה היא סוגיה קיומית – אין פשרה על החזרת החטופים”, 25.02.2025.

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• תחקירים ופרופילים עיתונאיים בעשור האחרון: בינואר 2025 פרסם N12/מגזין כתבה פרופילאית-תחקירית על דיכטר בפוליטיקה, תחת הכותרת "כוכב שדעך", ובה נסקר המעבר מראש שב"כ לפוליטיקאי בליכוד, יחסו לחקירות ראשי ממשלה, חוק הלאום, חוק הגיוס והחזרה לעיסוק במהפכה המשטרית; בכתבה צוטט שלום ירושלמי: "אבי דיכטר היה כוכב ענק בשב"כ שנכנס לפוליטיקה והלך ודעך" - ינואר 2025, N12, "כוכב שדעך": מה קרה לאבי דיכטר. בספטמבר 2023 פרסם שומרים תחקיר על מינויים פוליטיים של משנים למנכ"לי משרדים; לגבי משרד החקלאות צוין כי המשנה למנכ"ל הכיר ככל הנראה את השר דיכטר מארגונים אזרחיים שבהם שימש מנכ"ל - ספטמבר 2023, שומרים, תחקיר שומרים: 15 מ-18 המשנים החדשים למנכ"לי משרדי הממשלה - מינויים פוליטיים. (mako.co.il)
• בדיקות עובדתיות/תחקירי מדיניות על משרד החקלאות בתקופת דיכטר: בדצמבר 2023 בדק "המשרוקית" בגלובס פרסומי משרד החקלאות שלפיהם מחירי פירות וירקות לא השפיעו על המדד, וקבע שהמשקל הנמוך של פירות וירקות במדד מסביר את הפער, ולא בהכרח היעדר התייקרות - דצמבר 2023, גלובס, הפער בין המדד הכללי לבין מדד מחירי הפירות והירקות הוא זניח?. בדצמבר 2025 פרסם "המשרוקית" בדיקה נוספת לאחר שדיכטר אמר בערוץ 14 שמחירי הירקות "התייצבו" ואף ירדו; הבדיקה מצאה ירידה שנתית אך גם התייקרות דו-ספרתית מאז יולי - דצמבר 2025, גלובס, דיכטר דיבר על הוזלת הירקות. הרגשתם אותה?. בנובמבר 2024 דיווח כלכליסט, על בסיס דו"ח מבקר המדינה, כי לאחר ביטול רפורמת החקלאות לבקשת דיכטר לא נערך דיון מספק בהשלכות על מגוון וכמות התוצרת ומחיריה - נובמבר 2024, כלכליסט, המדינה נכשלה בהתמודדות עם הריכוזיות והמונופולים בענף המזון. (globes.co.il)
• החטופים ומחאת משפחות החטופים: במרץ 2024 דווח כי בהפגנת משפחות חטופים ליד הקריה ניסו מפגינים לחסום את רכבו של דיכטר, ושוטרים הדפו מפגינה המקורבת למשפחת צנגאוקר; המשטרה טענה כי אחת המפגינות תקפה שוטר - מרץ 2024, N12, תיעוד: השוטר דחף את חברת החטוף שהפגינה. באותו אירוע אמרה עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, כי דיכטר "סירב לדבר איתי"; מטעם דיכטר נמסר כי "השר הנחה את לשכתו ליזום פגישה עם אם החטוף" - מרץ 2024, ynet, אימו של חטוף: "שוטרים הדפו אותי, דיכטר סירב לדבר איתי". בדצמבר 2024 אמר דיכטר ב"פגוש את העיתונות" כי "האירוע של 7 באוקטובר מחייב ועדת חקירה ממלכתית" - דצמבר 2024, N12, השר דיכטר: האירוע של 7 באוקטובר מחייב ועדת חקירה ממלכתית. (mako.co.il)
• המהפכה המשטרית והליכים נלווים: בפברואר 2023 פרסמו כלכליסט ו-ynet כי כ-460 יוצאות ויוצאי שב"כ, בהם כרמי גילון, עמי איילון ויובל דיסקין, פנו לדיכטר וקראו לו לא לתת יד לחקיקה; במכתב צוטטו הדברים: "החקיקה היא הפיכה נגד סדרי המשטר הדמוקרטי" - פברואר 2023, כלכליסט, מאות יוצאי שב"כ לדיכטר, וכן ynet, 460 יוצאי שב"כ פנו לראש הארגון בעבר. ביולי 2023 הוגש כתב אישום נגד שני מפגינים שנטען כי תקפו את דיכטר ומאבטחיו במחאה נגד המהפכה המשפטית באיירפורט סיטי; לפי כתב האישום, אחת הנאשמות פגעה בראשו בדגל, ונאשם נוסף פגע ברכב ונשך מאבטח - יולי 2023, ynet, דגל על ראשו של דיכטר: אישום ראשון נגד מפגינים על תקיפת פוליטיקאי. בינואר 2024 פסל בג"ץ את התיקון לביטול עילת הסבירות, אחד מרכיבי המהפכה המשטרית, ברוב של 8 מול 7; ההליך אינו אישי נגד דיכטר, אך נוגע לחקיקה שהקואליציה שבה כיהן קידמה - ינואר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין ביטול עילת הסבירות. (calcalist.co.il)
• עתירות מרכזיות הקשורות לחקיקה שדיכטר מזוהה איתה: חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קודם ביוזמת דיכטר ואחרים; מאגר החקיקה של הכנסת מציג את דיכטר בין יוזמי ההצעה - יולי 2018/מאגר הכנסת, הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. ביולי 2021 דחה בג"ץ 15 עתירות נגד חוק הלאום ברוב 10 מול 1 וקבע שאין מקום להתערב בהוראותיו; פסק הדין פורסם גם במאגר פסקדין - יולי 2021, פסקדין, בג"ץ 5555/18, ובדיווח חדשותי - יולי 2021, N12, בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק הלאום. (main.knesset.gov.il)
• הליכים בינלאומיים ישנים אך משמעותיים: בדצמבר 2005 הוגשה בארה"ב תובענה ייצוגית אזרחית נגד דיכטר בפרשת חיסול סלאח שחאדה בעזה ב-2002; באפריל 2009 אישר בית המשפט לערעורים של המעגל השני את דחיית התביעה, בנימוק חסינות לפי המשפט המקובל ובהתחשבות בעמדת הממשל האמריקאי - דצמבר 2005–אפריל 2009, Center for Constitutional Rights, Matar et al v. Dichter, ופסק הדין - אפריל 2009, Justia, Matar v. Dichter, No. 07-2579. בדצמבר 2007 דווח שדיכטר ביטל ביקור בבריטניה מחשש לצו מעצר על רקע אותה פרשה - דצמבר 2007, ynetnews, Dichter cancels UK visit for fear of being arrested. (ccrjustice.org)
• דו"חות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: בדוחות מימון פריימריז שנמצאו במאגר מבקר המדינה לא עלו ממצאים מהותיים של הפרת חוק מצד דיכטר; בדו"ח קדימה 2012 נכתב כי הכנסותיו והוצאותיו היו בגבולות החוק והוא ניהל חשבונות לפי הוראות החוק - מרץ 2012, מבקר המדינה, דוח פריימריז קדימה 2012. בדו"ח בחירות מקדימות לכנסת ה-20 נמצא לגבי "דיכטר אברהם משה" כי ניהל חשבונות לפי הוראות החוק והנחיות המבקר - 2015, מבקר המדינה, דוח בחירות מקדימות לכנסת ה-20. בדוחות מלחמת חרבות ברזל וביטחון המזון נמצאו ליקויים משרדיים בתקופת כהונת דיכטר כשר החקלאות: היערכות חסרה של משרד החקלאות למחסור בעובדים בענף בזמן מלחמה - ספטמבר 2025, N12, מבקר המדינה: "הממשלה לא נתנה מענה ראוי בזמן אמת", וליקויים במלאי החירום ובתכנון ביטחון המזון - אוקטובר 2025, N12, "חרקים, פסולת יונים ועובש": מה מצא המבקר במחסני החירום. לא אותר דו"ח נציב תלונות הציבור אישי נגד דיכטר במאגר הפרסומים הכללי - מסגרות פרסום | דוחות מבקר המדינה. (library.mevaker.gov.il)

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

• סתירה 1 - חקירות ראש ממשלה: לפני: ב־02.10.2007, גלובס דיווח כי דיכטר, אז השר לביטחון פנים, אמר שיש “להקפיא את החקירות המתנהלות נגד ראש ממשלה עד לסיום כהונתו”, כדי שלא תיפגע יכולתו לנהל את המדינה (גלובס). אחרי: ב־04.03.2017, באירוע “שבתרבות” שדווח ב־ynet, אמר על חקירות נתניהו: “כל מי שיגיד שראש ממשלה יכול להמשיך לתפקד כרגיל ללא הפרעות בזמן שמתנהלת נגדו חקירה – לא אומר אמת” (ynet).
• סתירה 2 - המהפכה/הרפורמה המשפטית: לפני: במרץ 2023 דווח כי דיכטר קרא לדחות/לעצור את החקיקה; בחדשות 13 צוטטו דבריו בשיחות סגורות: “דחו את החקיקה עד לאחר יום העצמאות והימים הלאומיים” (חדשות 13). אחרי: כבר ב־26.03.2023 פרסם הבהרה: “הרפורמה במערכת המשפט הכרחית, והיא תבוצע!”, והוסיף: “לא אתן ידי להחלפת שלטון הליכוד” (כיכר השבת). באותו יום דווח גם כי “יצביע עם הקואליציה למרות שקרא לעצור את החקיקה” (ישראל היום).
• סתירה 3 - החטופים: עסקה אחת מול פעימות: לפני: ב־11.12.2024 אמר דיכטר בגלי ישראל: “יש עדיפות ברורה ללכת על עסקה אחת שתכלול את כולם” (גלי ישראל). אחרי: בינואר 2025 תמך פוליטית באישור העסקה המתגבשת מול התנגדות בן גביר וסמוטריץ’, ואמר: “נבטיח בהצבעתנו... כולם עד האחרון שבהם, יחזרו לחיק משפחותיהם” (ynet); בפועל, החלטת הממשלה שאושרה ב־18.01.2025 הייתה מתווה “בשלושה שלבים ובמספר פעימות”, עם 33 חטופים בשלב א’ (מפתח התקציב, כלכליסט).
• סתירה 4 - קדימה מול ליכוד: לפני: ב־24.02.2012, בראיון ל־mako כשהתמודד על ראשות קדימה, אמר: “אני לא אמרתי שאצטרף לליכוד” (mako). אחרי: ב־14.10.2012 הודיע רשמית על הצטרפותו לליכוד: “נעניתי לקריאתו של רה״מ... אצטרף לתנועת הליכוד” (ישראל היום).
• חנופה ונאמנות לנתניהו: בדיווח ישראל היום מ־14.10.2012 דיכטר קשר את מעברו לליכוד לנתניהו אישית: “רה״מ ואני ידידים עוד כלוחמים בסיירת מטכ״ל... אני מעריך את פועלו מאז ועד היום למען המדינה” (ישראל היום). מנגד, ב־25.06.2020 אמר באולפן ynet כי “מרכיב הנאמנות” אינו הקריטריון למינוי, והצהיר: “היעד שלי הוא ראשות הליכוד” (ynet). ב־2025 N12 תיאר את דיכטר כמי שנעשה “ת״פ ראש הממשלה נתניהו” וכמי שנזהר שלא להכעיס את בן גביר בגלל חשיבותו לנתניהו (N12).
• יריבויות פנימיות: מול בן גביר, ב־09.07.2024 אמר דיכטר ב־N12 כי איום פרישה הוא “נשק בלי תחמושת” (N12). מול סמוטריץ’, בדצמבר 2025 תקף בישיבת ממשלה את רפורמת החלב: “אתם פוגעים ברפתנים בצורה אנושה” (N12); ובקבינט ביטחוני במאי 2026 הטיח בו: “אני יותר מ־50 שנים במערכת, לא מתנהלים ככה במלחמה” (ynet). מול לוין/רוטמן/בן גביר, ביולי 2023 פרסם נגד “בריונים שמסכנים את המדינה בחקיקה קיצונית”, ואז הבהיר שה“בריונים” אינם לוין ורוטמן (ynet, ישראל היום).

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - החטופים

• עמדה בקבינט לגבי עסקה והפסקת אש: בראיון ל-ynet Live, ינואר 2024, דיכטר אמר כי גם אם תהיה הפסקת אש לצורך שחרור חטופים, המלחמה תימשך עד השגת יעדי הקבינט מ-7 באוקטובר: השמדת התשתיות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. באותו ראיון אמר: "מטרת העל היא להחזיר את החטופים הביתה", והוסיף כי אם הפסקת אש תידרש "כדי להחזיר את כל החטופים" - הדבר יידון בקבינט. ynet, ינואר 2024
• תפיסה של עסקה “כוללת” ולא חלקית: ב-13 בפברואר 2024, בראיון לערוץ 7/103FM לאחר חילוץ פרננדו מרמן ולואיס הר מרפיח, דיכטר אמר כי "המלחמה הזו לא תסתיים בלי שכל החטופים יוחזרו ארצה - אלה שבחיים ואלה שאינם", וכי "העסקה הבאה תהיה על כל החטופים, גם אם יהיו בה פעימות". ערוץ 7, 13.02.2024
• עצירת לחימה לצורך עסקה: ב-7 בפברואר 2024, בראיון ל"כיכר השבת", דיכטר אמר כי לצה"ל יש יכולת לחדש לחימה לאחר עצירה לצורך עסקת חטופים, וכי אין לסכן את החטופים במרדף אחר בכירי חמאס ללא מודיעין ותנאים מבצעיים מתאימים. הציטוט המרכזי: "את יחיא סינוואר אתה יכול לחסל מחר, את החטופים אתה לא יכול להחזיר אם חלילה פגעת בהם". כיכר השבת, 07.02.2024
• תרופות לחטופים: ב-24 בינואר 2024, בראיון ל"חדשות הבוקר" של קשת 12, דיכטר התייחס להסכם הכנסת התרופות לעזה ואמר: "הימור, אבל אם יש סיכוי שתרופות יגיעו לחטופים אני בעד". באותו ראיון טען כי מצרים היא גורם קריטי בכל עסקה הקשורה לרצועת עזה. mako / חדשות הבוקר, 24.01.2024
• עימות עם משפחות חטופים: ב-8 במרץ 2024, במהלך הפגנה ליד הקריה, עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, אמרה ל-ynet כי דיכטר סירב לשוחח איתה. בדיווח נמסרה גם תגובת דיכטר: הוא לא דרש מהשוטרים לפנותה, ו"לשכתו תיזום פגישה עם אם החטוף". ynet, 08.03.2024
• התנגדות לבן גביר סביב עסקה: ב-9 ביולי 2024, בראיון ל"מהדורת היום" ב-N12, דיכטר ביקר את איומי איתמר בן גביר ואמר כי עזיבת הממשלה היא "נשק בלי תחמושת". לגבי עסקת חטופים אמר כי יתמוך גם בעסקה שאינה "נוחה", משום ש"לצערי אנחנו לא מצליחים להביא חטופים במספרים גדולים בדרכים אחרות". N12 / mako, 09.07.2024
• 7 באוקטובר כמחדל והקשר לחטופים: ב-31 ביולי 2024, בכנס "ביטחון המזון" של כלכליסט ותנובה, דיכטר אמר כי "ה-7 באוקטובר היה מחדל וכישלון" וכי תוקם ועדת חקירה ממלכתית. באותו אירוע, כשנשאל על 115 החטופים שהיו אז בשבי, אמר: "אנחנו שואלים את עצמנו איך מביאים 115 חטופים הביתה", ודחה את הטענה שנתניהו "טרפד" עסקה. כלכליסט, 31.07.2024
• תמיכה בעסקת ינואר 2025 מול התנגדות סמוטריץ' ובן גביר: ב-14 בינואר 2025 דיכטר פרסם עמדה פומבית בעד עסקה, מול התנגדות סמוטריץ' ובן גביר: "בן גביר וסמוטריץ׳ יודעים היטב שאצבעותיהם לא יכריעו באשר להחזרת הבנות והבנים מעזה". הוא הוסיף: "אנחנו, חברי הקבינט, נבטיח בהצבעתנו... כולם עד האחרון שבהם, יחזרו לחיק משפחותיהם". סרוגים, 14.01.2025
• מחאות מול ביתו: ב-24 באוגוסט 2025, ביום ה-688 למלחמה, משפחות חטופים הפגינו מול בתי שרי קבינט, ובהם ביתו של דיכטר. לפי ynet, מטה המשפחות מסר: "על טרפוד חוזר ונשנה לא תהיה כפרה", ודרש לסיים את המלחמה ולהשיב את כולם. ynet, 24.08.2025 באותו יום דווח בישראל היום כי מיכל לביא, גיסתו של עמרי מירן, הפגינה ליד בית דיכטר ושאלה: "מה עם הערכים של לא משאירים אף אחד מאחור בחייו ובמותו והצלת חיים?" ישראל היום, 24.08.2025

7.2 - מהפיכה משטרית

• היעדר דיון בליכוד לפי דיווח עיתונאי: ב-16 בפברואר 2023, בטור בוואלה, בן כספית כתב כי דיכטר אמר בראיון לשרון גל שבליכוד "לא התקיים שום דיון רציני" על מה שהממשלה כינתה "הרפורמה המשפטית". הטור הציג את האמירה כראיה לכך שהמהלך התקדם ללא דיון סיעתי מסודר. וואלה, 16.02.2023
• פנייה של יוצאי שב"כ ודמויות ביטחוניות לדיכטר: ב-9 במרץ 2023 פרסם כלכליסט כתבה על מחאה של יוצאי שב"כ וסיירת מטכ"ל מול בית דיכטר באשקלון, במחאה נגד החקיקה. לפי הכתבה, 460 יוצאי שב"כ חתמו על מכתב שקרא לדיכטר "להתעשת אל מול החקיקה הנמרצת בכנסת, שמהווה הפיכה נגד סדרי המשטר הדמוקרטי". כלכליסט, 09.03.2023
• תמיכה פומבית אחרי קריאה לעצירת החקיקה: ב-26 במרץ 2023, לאחר שדווח כי דיכטר תמך בעיכוב החקיקה, חדשות 13 פרסמו כי הוא הבהיר שיצביע בעד חוקי המהפכה המשפטית. הציטוט המרכזי: "הרפורמה במערכת המשפט הכרחית, והיא תבוצע"; עוד אמר כי הצביע בישיבת הסיעה בעד החוק וכך יצביע בכנסת. חדשות 13, 26.03.2023
• אישור עילת הסבירות בכנסת: ב-24 ביולי 2023 הצעת חוק עילת הסבירות עברה בקריאה שנייה ושלישית. ערוץ הכנסת דיווח על התוצאה: 64 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים, לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה; דיכטר, כחבר ממשלת הליכוד, היה חלק מהקואליציה שתמכה במהלך. ערוץ הכנסת, 24.07.2023 החוק פורסם לאחר מכן ברשומות ונכנס לתוקף. ynet, יולי 2023
• הצבעתו של דיכטר ב-2025: לפי "זמן כנסת", ב-27 במרץ 2025 בשעה 07:57 התקיימה הצבעה אלקטרונית על הצעת חוק בתי המשפט תיקון מס' 105, בקריאה שנייה; ההצעה התקבלה ברוב 64 מול 50, ודיכטר מסומן כמי שהצביע בעד. זמן כנסת, 27.03.2025
• ביקורת אזרחית ומשפטית על מתווה לוין-סער: האגודה לזכויות האזרח פרסמה כי תיקון 2025 משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ופוגע בעצמאות השפיטה; המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב כי ב-9 בינואר 2025 הציגו לוין וסער את ההצעה, וכי לא התקיימה לגביה הסכמה ציבורית רחבה לפי סקר מרכז ויטרבי. האגודה לזכויות האזרח, 2025 המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025