עמיחי אליהו

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• שנות חיים ורקע משפחתי: עמיחי בן־אליהו, המוכר כעמיחי אליהו, נולד לפי פרופיל ערוץ הכנסת ב־24 באפריל 1979, מתגורר ברימונים שבבנימין, נשוי לשרה ואב לילדים; בפרופיל כיפה מופיע תאריך שונה - 29 באפריל 1979 - ולכן התאריך הרשמי לצורך התיק הוא תאריך ערוץ הכנסת. הוא בנו הבכור של הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, ונכדו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו; גדל בשלומי ובצפת, ובראיון “סל תרבות” במקור ראשון, 1 בינואר 2020, תיאר זיכרון ילדות משלומי: “אבא היה רב היישוב שם” ערוץ הכנסת כיפה מקור ראשון.
• השכלה תורנית ושירות צבאי: לפי ערוץ הכנסת וכיפה, אליהו התחנך בישיבת נתיבות יוסף במצפה יריחו, בישיבת ההסדר בצפת ובישיבת הר המור; בצה”ל שירת כלוחם, ובכיפה מצוין גם כמפקד בצנחנים. בכתבת ערוץ 7, 22 באוגוסט 2022, נכתב כי לאחר לימודי ההסדר שירת ביחידת הצנחנים ולחם במלחמת לבנון השנייה; בכתבה אישית בערוץ 7, 6 במאי 2021, תיאר קרב בלבנון ואמר: “מצאתי את עצמי שוכב במרפסת של בית בלבנון” וכן מתח ביקורת על תפקוד חלק מהמפקדים: “רובם הגדול לא תפקד כמו שצריך” ערוץ 7 ערוץ 7.
• קריירה רבנית־ציבורית מוקדמת: לאחר שחרורו, לפי ערוץ 7, מונה לר”מ בישיבה תיכונית בחיספין ובהמשך הקים גרעין תורני במגדל העמק; ב־2014 הקים את “איגוד רבני קהילות”. אתר האיגוד מציין כי בשנת תשע”ד/2014 הוקם הארגון עם כ־35 רבנים, וב־2017 התרחב לכ־180 רבני קהילות. במקור ראשון, 2019, אליהו הסביר שהאיגוד משקיע ב”חלק החמישי של השולחן ערוך” - הכשרת רבנים בגישור, הובלת תהליכים ורטוריקה ערוץ 7 איגוד רבני קהילות מקור ראשון.
• עמותות ותחומי פעילות לפני הכנסת: חוות דעת ניגוד עניינים של משרד המשפטים, 23 בספטמבר 2024, מתעדת בדיעבד כי אליהו כיהן כיו”ר עמותת “איגוד רבני קהילות בישראל” עד 1 באוקטובר 2022, וכי הוא חבר ועד ומייסד של “בית הדין הרבני למוגנות”, העוסק בטיפול בנפגעי תקיפה מינית וכתות. במקביל היה מזוהה עם “צו אחד”; בכתבת ערוץ 7, 25 בנובמבר 2016, תואר כמייסד ויו”ר העמותה שטיפלה בתלונות חיילים דתיים על זקנים, כשרות, מזוזות ופרטיות חיילות חוות דעת משרד המשפטים ערוץ 7.
• עמדות מוקדמות ושינויים אידיאולוגיים: לפני כניסתו לכנסת ניכרו שני צירים: קו שמרני־לאומי בענייני דת ומדינה, לצד ניסיון להרחיב קשר עם יהדות התפוצות. במקור ראשון, 22 במרץ 2020, אמר על יחסו הקודם ליהדות התפוצות: “בציבור שלי יש בוז כלפי יהודים שלא עולים לארץ”, והוסיף: “התחלתי להבין שיש לנו בעיה שאנחנו לא מכירים אותם”; בערוץ 7, 13 בפברואר 2020, לאחר מסע בארה”ב עם “גשר”, אמר כי “לא ניתן ליצור זהות בלי מחויבות” מקור ראשון ערוץ 7.
• פולמוסים ציבוריים לפני הפוליטיקה: ב־Ynet, 27 ביוני 2019, פרסם מאמר נגד רבנים ליברליים וכינה את התופעה “ה־BDS היהודי”; בכיפה, 29 באפריל 2021, תקף את הרב בני לאו סביב השאלה מי נכלל במחנה הציוני וכתב: “מדובר על מחלוקת שורשית בהרבה: על הזהות והשייכות שלנו” Ynet כיפה.
• המעבר לפוליטיקה: בבחירות ספטמבר 2019 הוצב במקום ה־18 ברשימת “ימינה” מטעם האיחוד הלאומי; באוגוסט 2022 עבר לעוצמה יהודית, הוצב במקום הרביעי ברשימת המפלגה, ובהודעתו כתב: “אני שמח בזכות שניתנה לי להיות שליח נאמן לעם ישראל”; ברשימה המאוחדת לכנסת ה־25 שובץ במקום ה־9 מטעם “הציונות הדתית ועוצמה יהודית”, כפי שמופיע בילקוט הפרסומים של ועדת הבחירות, 30 באוקטובר 2022 רשימת מועמדים לכנסת ה־22 ערוץ 7 רשימת מועמדים לכנסת ה־25.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

שר המורשת - דצמבר 2022–ינואר 2025; מרץ 2025–יולי 2026

• מינוי ותקופת כהונה: עמיחי אליהו נבחר לכנסת ה־25 מטעם עוצמה יהודית בנובמבר 2022, מונה לשר המורשת עם השבעת הממשלה ה־37 ב־29 בדצמבר 2022, והתפטר מהכנסת ב־30 בדצמבר 2022 במסגרת החוק הנורווגי; בינואר 2025 פרשה עוצמה יהודית מהממשלה על רקע עסקת החטופים, ובמרץ 2025 אישרה הכנסת מחדש את מינויו לשר המורשת. מקורות: ערוץ כנסת - פרופיל עמיחי אליהו, זמן ישראל, 29.12.2022 - הרכב הממשלה החדשה, כל רגע, 30.12.2022 - התפטרות מהכנסת לפי החוק הנורווגי, ישראל היום, מרץ 2025 - חזרת עוצמה יהודית לממשלה.
• ארגון מחדש של תחומי המשרד: בינואר 2023 אישרה הממשלה העברת תחומי פעילות למשרד המורשת: קמ״ט ארכיאולוגיה, רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרים ותחום מורשת עדות ישראל; המשרד הציג זאת ככלי לריכוז פרויקטי מורשת בהיקף של מאות מיליוני שקלים, כולל יעד של תוכנית רב־שנתית להצלה ושימור עתיקות ביהודה ושומרון בתוך 60 יום. מקור ממשלתי עדכני מציג את המשרד כבעל שני אגפים מרכזיים: אגף תשתיות מורשת ואגף תקציב והנחלת מורשת. מקורות: בחדרי חרדים, 29.01.2023 - העברת תחומי אחריות למשרד, gov.il - משרד המורשת.
• החלטה/רפורמה 1 - תוכנית אתרי מורשת ועתיקות ביהודה ושומרון: החלטת ממשלה 786 מיולי 2023 הקצתה 109 מיליון ש״ח לתוכנית להצלה, שימור, פיתוח ומניעת שוד והרס עתיקות באזור יהודה ושומרון ובקעת הירדן; מתוך הסכום, 89 מיליון ש״ח יועדו לטיפול כללי באתרי מורשת וארכיאולוגיה, ו־20 מיליון ש״ח לאתר ארמונות החשמונאים ביריחו. באוקטובר 2025 אישרה הממשלה תוספת של 40 מיליון ש״ח לשנים 2025–2026, לאתרים כמו סבסטיה, ארמונות החשמונאים, סרטבה, הורקניה ותל חברון. מקורות: מפתח התקציב - החלטת ממשלה 786, ערוץ 7, 26.10.2025 - תוספת 40 מיליון ש״ח.
• ביקורת מקצועית על רפורמת יהודה ושומרון: גורמי מקצוע ומשפט העלו שתי ביקורות מרכזיות: במשרד המשפטים, אריה בלבן ממחלקת ייעוץ וחקיקה אמר בדיון בכנסת ביולי 2025 כי הרחבת סמכויות רשות העתיקות לשטחי הגדה “סותרת את המדיניות רבת השנים של ישראל ביחס ליהודה ושומרון ומעוררת רגישות בינלאומית”; במקביל, פורסם ביוני 2026 כי הממשלה אישרה הסטת 45 מיליון ש״ח מתקציב שיועד ל“האצת המשק, הבינה המלאכותית, צמיחת המו״פ ותעשיית ההייטק” לטובת שימור עתיקות ביו״ש, ועוד 19 מיליון ש״ח ממשרדים אחרים ו־5 מיליון ש״ח מחוות טיפוליות - כאשר משרד האוצר מסר שההפחתה היא מתוך סכום שיועד לתוכניות עתידיות. מקורות: המקום הכי חם, 2025 - עמדת משרד המשפטים, N12, יוני 2026 - הסטת תקציבי הייטק לעתיקות בשטחים.
• החלטה/רפורמה 2 - מורשת והנצחת 7 באוקטובר: החלטת ממשלה 2172 מ־8 בספטמבר 2024 קבעה מסגרת של 190 מיליון ש״ח לתיעוד, הנצחה ומורשת אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל; מתוכה 160 מיליון ש״ח למשרד המורשת לשנים 2024–2028, בפריסה של 32 מיליון ב־2024, 56 מיליון ב־2025, 36 מיליון ב־2026, 25 מיליון ב־2027 ו־11 מיליון ב־2028. לפי דוח מעקב של המרכז להעצמת האזרח מפברואר 2026, יישום ההחלטה היה חלקי: רק 25% מהרכיבים האופרטיביים בוצעו במלואם; מנגד, משרד המורשת דיווח על תוכנית “מרחב תקומה” שכללה כ־2,400 עדויות, 10,000 חפצים ומיפוי 120 זירות. מקורות: מפתח התקציב - החלטת ממשלה 2172, המרכז להעצמת האזרח - מעקב החלטה 2172.
• ביקורת מקצועית/ניהולית על הנצחת 7 באוקטובר: דוח המרכז להעצמת האזרח קבע בפברואר 2026 כי תאגיד ההנצחה הלאומי ואתר ההנצחה הלאומי טרם הוקמו, ולכן נוצר “ואקום משפטי וניהולי” בתחום ההנצחה; גלובס דיווח במרץ 2026 כי גם לפי תשובת מנהלת תקומה, התקציב לתאגיד הועבר, ובדצמבר 2024 התקבלה החלטת ועדת מכרזים במשרד רה״מ להתקשר עם ההסתדרות הציונית העולמית - אך סעיף הליבה עדיין לא מומש בפועל. מקורות: המרכז להעצמת האזרח - דוח מעקב מלא, גלובס, מרץ 2026 - משימות הנצחה שלא הושלמו.
• החלטה/רפורמה 3 - רשות העתיקות ותקציבי מלחמה: באוקטובר 2023, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, אישרה הממשלה תקציב של כ־400 מיליון ש״ח לרשות העתיקות ועוד 76 מיליון ש״ח לפיתוח; משרד המורשת נימק כי רשות העתיקות הוגדרה “מפעל חיוני ללחימה” וכי ארכיאולוגים סייעו באיתור נעדרים וחללים בבתי העוטף השרופים ובטיפול בתשתיות שנפגעו. הביקורת התקציבית שהתפרסמה באותה עת שאלה מדוע נדרש אישור ממשלה נפרד לאחר שתקציב 2023 כבר אושר בכנסת, ומדוע לא הוסטו תקציבים לצורכי לחימה ושיקום. מקור: כלכליסט, 29.10.2023 - תקציב רשות העתיקות בזמן מלחמה.
• החלטה/כישלון ניהולי - “שבת ישראלית”: במרץ 2023 דווח כי השר אליהו סירב להתחייב להמשך מימון מיזם “שבת ישראלית”, שאפשר כניסה חינם לאתרי מורשת בשבת; אליהו טען שהמימון נפסק כי טרם אושר תקציב, בעוד שמפעל הפיס העביר מיליון ש״ח כפתרון ביניים. הביקורת הגיעה מיוזם המיזם, ח״כ חילי טרופר, שטען כי ראש הממשלה התחייב שהמיזם ימשיך וכי אנשי השר סיכמו עמו על המשך המיזם מול תקציב ייעודי שהושג. מקור: כלכליסט, 2023 - הפסקת מימון “שבת ישראלית”.
• ביקורת רוחבית מצד האוצר/תקציב: בדצמבר 2024 דווח כי הדרג המקצועי במשרד האוצר המליץ לאחר פרוץ המלחמה לסגור עשרה משרדי ממשלה שכונו “המשרדים המיותרים”, ובהם משרד המורשת; למרות זאת, משרד המורשת המשיך לפעול ובתקציב שהוגש לכנסת הופיע לו תקציב של 71.7 מיליון ש״ח. ביולי 2024 פורסם כי הממשלה עמדה לאשר העברת כספים קואליציוניים בהיקף 72 מיליון ש״ח למשרד המורשת, מהם 21.8 מיליון ש״ח לתוכנית מניעת שוד והרס עתיקות ביו״ש ובבקעת הירדן. מקורות: N12, דצמבר 2024 - משרדי הממשלה שהאוצר הציע לסגור, כלכליסט, יולי 2024 - 72 מיליון ש״ח כספים קואליציוניים למשרד המורשת.
• התבטאויות מדיניות בתפקיד שר - נשק גרעיני, עזה וחטופים: ב־5 בנובמבר 2023, בראיון לרדיו קול ברמה, נשאל אליהו על האפשרות להטיל פצצת אטום על עזה והשיב: “זאת דרך אחת”; כשנשאל על החטופים אמר: “מתפלל ומקווה לשובם אבל יש גם מחירים במלחמה”. בעקבות הדברים הודיע ראש הממשלה נתניהו על השעייתו מישיבות הממשלה, אך באותו יום דווח כי אליהו השתתף בהצבעה ממשלתית טלפונית וזומן לשיחת נזיפה. מקור: ישראל היום, 05.11.2023 - התבטאות פצצת האטום והשעיה.
• התבטאויות מדיניות בתפקיד שר - “מחיקת עזה”: ביולי 2025, לאחר חזרתו לתפקיד שר המורשת, אמר אליהו בראיון לרדיו קול ברמה: “הממשלה דוהרת לזה שעזה נמחקת, תודה להשם שאנחנו מוחקים את הרוע הזה”, וכן אמר כי “כל עזה תהיה יהודית”; הדברים הוצגו כחלק מקו של קריאות להתיישבות יהודית מחודשת ברצועה, אך לא דווחו כהחלטת ממשלה או תוכנית ביצועית של משרד המורשת. מקור: וואלה, יולי 2025 - “כל עזה תהיה יהודית”.
• התבטאויות בתפקיד ציבורי - חברה ערבית: במאי 2023, כשנשאל על האלימות בחברה הערבית ועל הבטחת עוצמה יהודית לטפל בנושא, אמר אליהו בחדשות הבוקר של קשת 12: “זו חברה שכל המהות שלה זה לשדר: ‘אנחנו לא מקבלים את החוק של מדינת ישראל’”; באותו פרסום הובאה ביקורת מקצועית של יעקב בן סימון, קצין מודיעין לשעבר במשטרה ופעיל בתחום האלימות בחברה הערבית, שאמר כי מדובר ב“תעודת עניות ופשיטת רגל מוחלטת של הממשלה בכלל ושל המשרד לביטחון לאומי בפרט”. מקור: mako, מאי 2023 - התבטאות על החברה הערבית וביקורת קצין מודיעין לשעבר.

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

• מסגרת הכוח של השר: ב־29 בינואר 2023, החלטת הממשלה מס’ 90 שינתה את שם משרד ירושלים ומורשת ל"משרד המורשת", העבירה אליו את תחום העתיקות, והעבירה לשר המורשת סמכויות לפי חוק העתיקות וחוק רשות העתיקות; באותה החלטה נקבעו גם החלפת נציגי משרד התרבות במועצת רשות העתיקות והעברת שני תקני קמ"ט ארכיאולוגיה למשרד המורשת. מקורות: החלטת ממשלה 90 - מפתח התקציב, דף משרד המורשת - gov.il.
• מנכ"ל המשרד: בפברואר 2023 דווח כי אליהו החליט להשאיר בתפקיד את נתנאל איזק, לשעבר מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת; הדיווח תיאר את איזק כאיש "תקווה חדשה" ומקורב לגדעון סער, כלומר לא כמינוי של מקורב אישי לאליהו אלא כהמשכיות ניהולית לאחר פיצול המשרד. במאי 2024 הממשלה אישרה, לפי הצעת שר המורשת, את איתי גרנק למנכ"ל משרד המורשת; נמסר כי ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה אישרה את המינוי וקבעה שלגרנק "כישורים העולים כדי כישורים מיוחדים". מקורות: כל רגע / בחדרי חרדים, 6.2.2023, החלטת ממשלה 1732, 5.5.2024, News08, 5.5.2024.
• כוורת לשכה ותפקידי מטה: בדף הרשמי שעודכן ב־15 באפריל 2026 מופיעים בלשכת השר יסכה רגב כראש מטה, רונן לוי, יוסי גולדברגר והלל טננבוים כיועצים, ישראל דיסקינד כדובר, יהודה אברשי בדיגיטל ותמר ברנע כיועצת; בדף לשכת המנכ"ל המעודכן ל־17 בפברואר 2025 מופיעים אריאל יפרח כראש מטה מנכ"ל, עדי לוי כיועצת מנכ"ל וחזקי פלדמן כיועץ מנכ"ל. מקורות: לשכת שר המורשת - gov.il, לשכת מנכ"ל משרד המורשת - gov.il.
• רשות העתיקות - מוקד העימות המרכזי: ב־12 במאי 2026 הודיע אליהו כי בחר באסתי שרייבר למנכ"לית רשות העתיקות; ישראל היום דיווח כי ועדת האיתור בראשות מנכ"ל המשרד איתי גרנק בחנה מועמדים, וכי אליהו כתב ששרייבר היא "האדם הנכון להוביל את החזון הזה". ב־28 במאי 2026 דווח בביזפורטל כי 66 ארכיאולוגים עתרו לבג"ץ וטענו שהדרישות הותאמו לשרייבר, שהיא דורגה שלישית בוועדה, ושאליהו בחר בה על פני ד"ר שחר בץ ואילן רום. מקורות: ישראל היום, 12.5.2026, Bizportal/תקדין, 28.5.2026.
• ביקורת מקצועית ומשפטית על המינוי: ב־יוני 2026 פרופ’ אהרן מאיר אמר ל־ynet כי קיימת "תחושה שהיא נבחרה משום שהיא מתאימה יותר לאג’נדה של שר המורשת"; ב־1 ביוני 2026 השופט יחיאל כשר תיעד הודעת וואטסאפ מאליהו בעניין העתירה וכתב כי "פנייה באופן המתואר לעיל אינה הדרך הנאותה להגשת עמדה לבית המשפט". מקורות: ynet, יוני 2026, החלטת בג"ץ, 1.6.2026 - PDF באתר זמן ישראל.
• פסילת שרייבר ומינוי חלופי: בסוף יוני 2026 ועדת דותן לבדיקת מינויים פסלה את מינוי שרייבר; לפי וואלה נקבע שתנאי הסף במכרז היו נמוכים ולכן ההליך בוטל. ב־6 ביולי 2026 הודיע אליהו על כוונתו למנות את אילן רום, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל מועצת בנימין, למנכ"ל רשות העתיקות. מקורות: וואלה תיירות, יוני 2026, ערוץ 7, 6.7.2026, i24NEWS, יוני 2026.
• מינויים נוספים בגופים כפופים: באפריל 2026 הודיע אליהו על מינוי רו"ח נעם דרייפוס למנכ"ל "המרכז למורשת מלחמת ששת הימים - גבעת התחמושת"; במאי 2026 הודיע משרד המורשת על מינוי רועי צדוק לראש אגף בכיר תשתיות מורשת, תפקיד מרכזי בפיתוח ושימור תשתיות מורשת. מקורות: סרוגים, 13.4.2026, ערוץ 7, 5.5.2026.
• עזיבות דרג מקצועי ושומרי סף: לא אותר פרסום מהימן שקושר ישירות עזיבת דרג מקצועי במשרד לכניסת אליהו לתפקיד; כן אותרה החלפת מנכ"ל בפועל/מנכ"ל בין נתנאל איזק לאיתי גרנק, ללא תיעוד פומבי שמציג זאת כהתפטרות מחאה. בתחום שומרי הסף, חוות דעת ניגוד עניינים של המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, 2023, חייבה את אליהו להימנע מעיסוק בעניינים הנוגעים לעמותות איגוד רבני קהילות ובית הדין הרבני למוגנות, לפעילות אביו הרב שמואל אליהו, לרבנות הראשית, להנצחת הרב מרדכי אליהו וליישוב רימונים. מקורות: חוות דעת ניגוד עניינים - gov.il PDF, דף לשכה משפטית משרד המורשת - gov.il.

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

1. 05.11.2023 - רדיו קול ברמה; סיקור באתר סרוגים ובוואלה. במהלך ראיון ליקי אדמקר וישראל כהן, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל וכשבעזה הוחזקו יותר מ-240 חטופים ישראלים, נשאל שר המורשת עמיחי אליהו אם צריך להטיל פצצת אטום על רצועת עזה; תשובתו המצוטטת הייתה: "זאת אחת האפשרויות". ההתבטאות דווחה באותו יום והובילה לגינוי של ראש הממשלה ולהשעייתו מישיבות הממשלה. מקור: סרוגים, 05.11.2023; אימות נוסף: וואלה, 05.11.2023.
2. 05.11.2023 - רדיו קול ברמה; סיקור באתר וואלה ובסרוגים. באותו ראיון שבו דיבר על אפשרות גרעינית בעזה, אליהו התנגד להכנסת סיוע הומניטרי לרצועה וטען ביחס לאוכלוסייה בעזה: "אין דבר כזה בלתי מעורבים בעזה". ההקשר היה ויכוח על סיוע אזרחי ועל שאלת ההבחנה בין לוחמי חמאס לבין תושבים בעזה. מקור: וואלה, 05.11.2023; אימות נוסף: סרוגים, 05.11.2023.
3. 05.11.2023 - רדיו קול ברמה; סיקור באתר וואלה ובסרוגים. לאחר שנשאל על מאות החטופים הישראלים שהיו מוחזקים אז ברצועה, על רקע דבריו על פצצת אטום, אליהו אמר: "יש גם מחירים במלחמה". ההקשר הישיר היה הסיכון לחטופים במקרה של פעולה צבאית רחבה או בלתי-מידתית ברצועה. מקור: וואלה, 05.11.2023; אימות נוסף: סרוגים, 05.11.2023.
4. 24.07.2025 - רדיו קול ברמה; סיקור בישראל היום ובוואלה. בראיון לנתן משי ואבי גדלוביץ', על רקע הדיון בהתיישבות עתידית בעזה ובאפשרות עסקה, אליהו אמר: "הממשלה דוהרת לזה שעזה נמחקת, תודה להשם שאנחנו מוחקים את הרוע הזה. כל עזה תהיה יהודית". הדברים פורסמו באותו יום ועוררו תגובות של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, ח"כ אפרת רייטן וארגון אחים לנשק. מקור: ישראל היום, 24.07.2025; אימות נוסף: וואלה, 24.07.2025.
5. 24.07.2025 - רדיו קול ברמה; סיקור בכל רגע וב-mako. באותו ראיון, כשנשאל על כיוון המדיניות בעזה, אליהו תיאר את פעולת הממשלה ברצועה במונחים של מחיקה ודחיקה של אוכלוסייה, ואמר: "אנחנו מוחקים את הרוע הזה ואת האוכלוסייה שהתחנכה על ספרו של היטלר". ההקשר היה שאלת עתיד הרצועה, התיישבות יהודית בעזה והיחס לאוכלוסייה הפלסטינית לאחר המלחמה. מקור: כל רגע, 24.07.2025; אימות נוסף: mako/N12, 30.07.2025.
6. 30.07.2025 - רדיו קול חי; סיקור ב-mako ובוואלה. בראיון לבצלאל קאהן ודוד חכם, לאחר 663 ימים שבהם עדיין הוחזקו חטופים בעזה, אליהו הציע לשנות את ההגדרה הציבורית שלהם, ואמר: "צריך להגדיר את החטופים כשבויים. בשבויים מתעסקים רק בסיום הניצחון". מטה משפחות החטופים הגיב כי עצם ההשוואה מסוכנת ומשחקת לידי הנרטיב של חמאס. מקור: mako/N12, 30.07.2025; אימות נוסף: וואלה, 30.07.2025.
7. 30.07.2025 - רדיו קול חי; סיקור ב-mako וב-ynet. באותו ראיון, במסגרת הוויכוח על סדרי העדיפויות של המלחמה מול עסקה להשבת החטופים, אליהו אמר: "רבים שמים את החטופים מעל הניצחון – זו טעות". ההקשר היה קריאתו להכריע קודם את חמאס, ורק אחר כך לעסוק בשחרור החטופים. מקור: mako/N12, 30.07.2025; אימות נוסף: ynet, 30.07.2025.
8. 30.07.2025 - רדיו קול חי; סיקור ב-mako ובוואלה. באותו ראיון, כשהתייחס לכיבוש הרצועה, החלת ריבונות והתיישבות יהודית, אליהו אמר: "עזה צריכה להיות יהודית ואז גם לערבים יהיה טוב יותר". ההקשר היה עמדתו כי יש לכבוש את עזה, להקים בה עיר יהודית גדולה ולראות בכך פתרון ביטחוני. מקור: mako/N12, 30.07.2025; אימות נוסף: וואלה, 30.07.2025.
9. 18.08.2025 - אולפן ynet; סיקור ב-ynet ובוואלה. לאחר יום המחאות להשבת החטופים, אליהו אמר באולפן ynet כי אף שיש רצון ציבורי לראות את החטופים בבית, המחאה עצמה מזיקה למטרת המלחמה, וצוטט: "טקטית הדבר הזה לא נכון. זה יוצר לחמאס מוטיבציה". באותו ראיון חזר על קריאה לכיבוש עזה וטען שזה מה שיחזיר את החטופים. מקור: ynet, 18.08.2025; אימות נוסף: וואלה, 30.07.2025.
10. 06.06.2023 - חדשות הבוקר, mako; סיקור ב-mako ובזמן ישראל. על רקע גל הרציחות בחברה הערבית והביקורת על עוצמה יהודית שלא הצליחה לממש את הבטחת הבחירות לטפל בפשיעה, אליהו אמר ביחס לחברה הערבית: "זו חברה שכל המהות שלה זה לשדר: 'אנחנו לא מקבלים את החוק של מדינת ישראל'". ההקשר היה דיון באכיפה, משילות, חינוך ואלימות בחברה הערבית. מקור: mako, 06.06.2023; אימות נוסף: זמן ישראל, 2026.
11. 05.05.2025 - ראיון לערוץ 7; סיקור בוואלה ובערוץ 7. בראיון על הסיוע ההומניטרי לרצועה, לאחר חידוש הלחימה והוויכוח הציבורי על הכנסת מזון ודלק, אליהו אמר: "האזרחים בעזה צריכים לרעוב, הם תמכו בחמאס ב-7 באוקטובר". לפי הסיקור, הוא הוסיף שאין בעיה להפציץ מאגרי דלק ומזון של חמאס והפנה אזרחים חוששים לתוכנית הגירה. מקור: וואלה, 05.05.2025; אימות נוסף: ערוץ 7, 22.07.2024.
12. 22.07.2024 - רדיו קול חי; סיקור בערוץ 7 וב-mako. בראיון שבו תקף את השמאל בעקבות הוויכוח על הפסקת לחימה ועסקת חטופים, אליהו אמר: "הם קוראים לנו משיחיים, הם משיחי שקר, הזויים ומטורפים". באותו הקשר ייחס את הטבח ואת דם הנרצחים למי שביצע את הסכמי אוסלו וטען שהשמאל אינו מציב אלטרנטיבה רעיונית לחמאס. מקור: ערוץ 7, 22.07.2024; אימות נוסף: mako/N12, 30.07.2025.
13. 13.09.2023 - ראיון לערוץ 7; סיקור בערוץ 7 וב-ynet. לאחר הדיון בבג"ץ על צמצום עילת הסבירות, אליהו תקף את בית המשפט העליון ואת השמאל ואמר: "מה שעושים משפטני בג״ץ והשמאל? מחזירים אותנו לימי הצאר הרוסי". ההקשר היה טענתו שהדיון בבג"ץ בחוק יסוד הוא בלתי לגיטימי וחורג מכללי הדמוקרטיה. מקור: ערוץ 7, 13.09.2023; אימות נוסף: ynet, 2024.
14. 25.12.2024 - גל״צ; סיקור ב-ynet ובוואלה ב-26.12.2024. בראיון בגל״צ נשאל אליהו כיצד הוא יכול להציב את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה בראש סדר היום כאשר בעזה מוחזקים 100 חטופים ואיראן מתקרבת לגרעין; תשובתו הייתה: "אובייקטיבית אתה טועה. הבעיה המשפטית פוגעת בביטחון ישראל". ההקשר היה קידום הדחת היועמ״שית גלי בהרב-מיארה מול משברים ביטחוניים ומדיניים. מקור: ynet, 26.12.2024; אימות נוסף: וואלה, 26.12.2024.
15. 16.07.2024 - חשבון X של עמיחי אליהו; סיקור בוואלה וב-ynet. לאחר פרסום שגוי על לוחם שנעצר בחשד לרצח מחבל נוחבה, אליהו פרסם ציוץ שנמחק בהמשך ובו תקף את מערכת התביעה, בנוסח: "פרקליטות הרודפת את חיילינו הגיבורים איננה פרקליטות המדינה כי אם פרקליטות האויב". לפי הסיקור, לאחר שהתברר שהפרסום על התאבדות הלוחם אינו נכון, אליהו מחק את הציוץ אך הכינוי לפרקליטות נותר מצוטט בדיווחים. מקור: וואלה, 16.07.2024; אימות נוסף: ynet, 2024.

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• נובמבר 2023, Ynet / סרוגים / מקור ראשון - התבטאות “פצצת האטום” והחטופים: ב־5.11.2023 פורסם כי אליהו נשאל ברדיו “קול ברמה” על הטלת “פצצת אטום” על עזה והשיב “זו דרך אחת”; באותו ראיון, לפי הדיווחים, נאמר גם שאין “בלתי מעורבים” בעזה, ובהקשר החטופים אמר כי הוא “מתפלל ומקווה לשובם, אבל יש גם מחירים במלחמה”. בעקבות זאת נתניהו השעה אותו מישיבות הממשלה, והפרסום הפך לאירוע משפטי־מדיני בהמשך. מקורות: Ynet, 5.11.2023, סרוגים, 5.11.2023, מקור ראשון, 5.11.2023, Ynet, תגובת לפיד ומשפחות חטופים, 5.11.2023.
• ינואר 2024–2025, ההליך בהאג והשלכות משפטיות־מדיניות: ההתבטאות על נשק גרעיני שולבה בדיווחים על כתב התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבין־לאומי לצדק; Ynet ציין בינואר 2024 כי דברי אליהו הובאו כחלק מפרק הראיות לכוונה ג’נוסיידית, ובינואר 2024 פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה סקירות על ההליך. בינואר 2024 אמר אליהו ל־Ynet Live כי הוא “מככב בכתב התביעה” בהאג, ובהקשר עקירת אוכלוסייה אמר: “אנחנו לא מדברים על טרנספר, אנחנו מדברים על שיפור דיור לעזתים”. מקורות: Ynet, 9.1.2024, Ynet, 3.1.2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2024, דף התיק בבית הדין הבין־לאומי לצדק, Ynet Live, ינואר 2024.
• דצמבר 2025–פברואר 2026, תביעת לשון הרע של אליהו סביב “סערת האטום”: בדצמבר 2025 דווח כי אליהו הגיש תביעת לשון הרע בבית משפט השלום בבית שמש נגד יקי אדמקר, נפתלי בנט ויאיר לפיד, בטענה שסילפו את דבריו על “פצצת אטום”; סכום התביעה הכולל דווח כ־750 אלף ש”ח. בפברואר 2026 דווח כי בית המשפט דחה על הסף את התביעה נגד לפיד וחייב את אליהו בהוצאות של 3,000 ש”ח; הסטטוס לגבי יתר הנתבעים לא הובהר במקורות שנמצאו. מקורות: מקור ראשון, 2.12.2025, ישראל היום, פברואר 2026, ICE, פברואר 2026, כל רגע, פברואר 2026.
• יוני 2023–דצמבר 2025, ניגודי עניינים וסמכויות משפטיות שהועברו לאליהו: ביוני 2023 פורסמה החלטת ממשלה 618 שהעבירה לאליהו סמכויות של שר המשפטים למינוי נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט במקרים שבהם יריב לוין מנוע; במאי 2023 דווח כי המהלך נועד לטיפול בקידום השופטת נאוה ברוורמן, בשל ניגוד עניינים של לוין. בדצמבר 2025 דווח כי אליהו צפוי להחליף את לוין גם בגיבוש חוות דעת ממשלתית בבקשת החנינה של נתניהו, ובמרץ 2026 דווח כי מחלקת החנינות קבעה שהבקשה אינה עומדת בתנאי הסף. מקורות: מפתח התקציב/החלטה 618, 8.6.2023, כל רגע, 2023, ישראל היום, 5.12.2025, כלכליסט, מרץ 2026, חוות דעת ניגוד עניינים רשמית, gov.il.
• 2024–2026, תחקירים ופרסומים תקציביים על משרד המורשת: כלכליסט פרסם ביולי 2024 כי הממשלה תאשר העברת 72 מיליון ש”ח כספים קואליציוניים למשרד המורשת של אליהו; במרץ 2026 פרסם כלכליסט כי בין ההקצבות השנויות במחלוקת בלטה העברה של 112 מיליון ש”ח למשרדו, וכי משפטנים העריכו שניתן יהיה לעתור לבג”ץ נגד הכספים הקואליציוניים. N12 פרסם בנובמבר 2024 כי משרד המורשת נכלל בין “המשרדים המיותרים” שהאוצר שקל לסגור, אך המשיך לקבל תקציב. מקורות: כלכליסט, 29.7.2024, כלכליסט, 12.3.2026, N12, נובמבר 2024, ספר תקציב 2023–2024, gov.il.
• 2024–2026, ארכיאולוגיה, רשות העתיקות ומינוי אסתי שרייבר: האגודה הארכיאולוגית הישראלית פרסמה ניתוח על העברת סמכויות ארכיאולוגיה ומורשת למשרד אליהו; דוח “שוברים שתיקה” מיולי 2024 טען כי משרד המורשת משמש רכיב בשינוי מנגנוני השליטה בגדה. במאי 2026 דווח על עתירת 66 ארכיאולוגים לבג”ץ נגד מינוי אסתי שרייבר למנכ”לית רשות העתיקות; ביוני 2026 נחשפה החלטת השופט יחיאל כשר שבה ציין כי אליהו שלח לו הודעת וואטסאפ ישירה על העתירה, והבהיר כי “פנייה כזו אינה הדרך הנאותה” וכי יתעלם ממנה. בהמשך יוני 2026 דווח כי ועדת דותן פסלה את המינוי בשל אי־עמידה בתנאי סף. מקורות: האגודה הארכיאולוגית הישראלית, שוברים שתיקה, יולי 2024, ביזפורטל/תקדין, 28.5.2026, החלטת בג”ץ 80178-05-26, יוני 2026, i24NEWS, יוני 2026, וואלה, 25.6.2026.
• ינואר–יולי 2025, חטופים, “מחיקת עזה” והמשך הסערות התקשורתיות: בינואר 2025 סרוגים דיווח כי אליהו אמר בכאן רשת ב’ שצריך “לפתוח שערי גיהינום” על חמאס, ולאחר שנאמר לו שלחטופים אין זמן השיב תחילה “יש להם זמן”, ובהמשך הבהיר: “את החטופים האלו צריך להחזיר מהר”. ביולי 2025 דווח ב־Ynet, וואלה וישראל היום כי אמר ברדיו “קול ברמה”: “הממשלה דוהרת לזה שעזה נמחקת… כל עזה תהיה יהודית”; בהמשך דווח בישראל היום כי שגריר ישראל בארה”ב יחיאל לייטר נזף בו בעקבות הלחץ המדיני שנוצר. מקורות: סרוגים, 15.1.2025, Ynet, 24.7.2025, וואלה, 24.7.2025, ישראל היום, 28.7.2025, Mako/N12, אוגוסט 2025.
• חברה ערבית - פרסומים, אך לא הליך משפטי ישיר שאותר: בדוח INSS ממאי 2023 על הזינוק ברצח בחברה הערבית הוזכר אליהו בהקשר “המשמר הלאומי” והטענה כי גוף זה לא יפעל נגד יהודים אלא נגד אזרחי המדינה; ביולי 2026 פרסם אתר “זו הדרך” כי בדיון בכנסת על ועדת חקירה לפשיעה בחברה הערבית אמר אליהו: “תרבותכם ברברית, מחנכים לרצח ונקמה”. לא אותר בסריקה זו הליך פלילי או עתירת בג”ץ ייעודית נגד אליהו בגין אמירות אלה. מקורות: INSS, מאי 2023, זו הדרך, 2026, Ynet על עימותי בורקה, אוגוסט 2023.
• דו”חות מבקר המדינה / נציב תלונות הציבור: לא אותר בדפי מבקר המדינה ובספריית הפרסומים דו”ח ביקורת ייעודי על עמיחי אליהו עצמו או על לשכתו כשר המורשת. המסמך הרשמי המרכזי בעל אופי ביקורתי־מינהלי שאותר הוא חוות דעת ניגוד העניינים של משרד המשפטים, שנשלחה גם למבקר המדינה, ובה נקבעו מגבלות על עיסוקו בעניינים הנוגעים לרבנות צפת, אביו הרב שמואל אליהו, עמותות וענייני הנצחת הרב מרדכי אליהו. מקורות: אתר מבקר המדינה, ספריית הפרסומים של המבקר, חוות דעת ניגוד העניינים, gov.il.

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

• סתירה 1 - נשק גרעיני: אפשרות מבצעית מול “מטאפורה”. לפני: ב־5.11.2023, בריאיון ל"קול ברמה", אליהו נשאל על הטלת פצצת אטום על עזה והשיב: "זו דרך אחת"; באותו דיווח נכתב שנתניהו השעה אותו מישיבות הממשלה "סערת אטום על עזה", ynet, 5.11.2023. אחרי: באותו יום, לאחר הסערה, דווח כי אליהו "הבהיר" שהאמירה הייתה "מטאפורית"; כלכליסט ציין כי למרות ההשעיה הוא השתתף במשאל טלפוני של הממשלה "השר עמיחי אליהו הושעה - אבל השתתף במשאל", כלכליסט, 5.11.2023. גרסה נוספת של הזיגזג הופיעה כשבן גביר טען בשם אליהו שהדברים היו "מטאפוריים" "נתניהו רצה לפטר את עמיחי אליהו", כיכר השבת, 5.11.2023.
• סתירה 2 - חטופים: “מתפלל ומקווה לשובם” מול דחיית הטיפול בהם לסוף. לפני: ב־5.11.2023, וואלה ציטט את אליהו: "מתפלל ומקווה לשובם, אבל יש גם מחירים במלחמה" "פצצת אטום על עזה - אחת האפשרויות", וואלה, 5.11.2023. אחרי: ב־30.7.2025, בריאיון ל"קול חי", אמר: "צריך להגדיר את החטופים כשבויים. בשבויים מתעסקים רק בסיום הניצחון" וכן "המשימה היא לא קודם כל החטופים" "המשימה היא לא קודם כל החטופים", mako/N12, 30.7.2025. ב־17.4.2025 הגדיר מאמצים לשחרור חטופים כ"גחמות, הרפתקאות מהירה לעכשיו, רומנטית" "גחמה רומנטית", ישראל היום, 17.4.2025.
• סתירה 3 - נתניהו: הגבלת כהונה מול חנינה. לפני: ב־20.4.2021, באולפן ערוץ 7, אליהו קרא לנתניהו להציע לגדעון סער חקיקה "שתוריד את נתניהו בעוד ארבע שנים" כדי למנוע ממשלה בתמיכת רע"ם "נתניהו, תן לסער חבל לרדת מהעץ", ערוץ 7, 20.4.2021. אחרי: ב־2026, כשר המחליף את יריב לוין בנושא בקשת החנינה, המליץ לנשיא יצחק הרצוג לחון את נתניהו ואמר: "ההמלצה שהגשתי לנשיא היא לא לבנימין נתניהו כאיש פרטי - היא למענה של מדינת ישראל" "השר אליהו המליץ להרצוג לחון את נתניהו", ynet, 2026.
• סתירה 4 - החברה הערבית: חיזוק “ערבים שמכירים בעם ישראל” מול הכללה תרבותית. לפני: ב־20.4.2021 אמר על עמדת אביו כי "צריך לפתח כאן מנגנון ערכי שבו אנחנו תומכים בערבים שמכירים בעם ישראל" ו"נחזק את זה" "נתניהו, תן לסער חבל לרדת מהעץ", ערוץ 7, 20.4.2021. אחרי: ב־6.6.2023 אמר ב"חדשות הבוקר": "החברה הערבית צריכה לעשות שינוי עמוק ויסודי בגישה שלה כלפי מדינת ישראל" "מהות החברה הערבית - לא לקבל את החוק", mako, 6.6.2023; וב־5.2.2026 אמר ב־103FM: "חד וחלק! זו תרבות, זו לא גנטיקה, זו לא גזענות" "האשמים בעלייה במקרי הרצח? הברבריות הערבית", וואלה, 5.2.2026.
• חנופה ונאמנות. ביחס לשרה נתניהו, ב־2.3.2023 כתב/אמר אליהו אחרי אירוע המספרה: "הלב שלי היום עם שרה נתניהו, שנושאת את המשא הזה עבור כולנו" "הלב שלי היום עם שרה נתניהו", ערוץ 7, 2.3.2023. ביחס לבן גביר, אליהו הצטרף לעוצמה יהודית ב־2022 ושובץ רביעי; בן גביר הגדיר זאת "רגע היסטורי לציונות הדתית" "עמיחי אליהו מצטרף לבן גביר", וואלה, 21.8.2022. ב־24.8.2022 אליהו אמר: "איתמר בן גביר נתן לנו מתנה גדולה" "הציבור רוצה אחדות", ערוץ 7, 24.8.2022.
• יריבויות ועימותים בקואליציה. אחרי אמירת האטום, נתניהו ביקש לפטר את אליהו אך בן גביר סירב וטען שהפיטורים "מוגזמים" "נתניהו רצה לפטר את עמיחי אליהו", כיכר השבת, 5.11.2023; יואב גלנט גינה: "דבריו חסרי הבסיס והאחריות" "פצצת אטום על עזה", וואלה, 5.11.2023. ב־25.7.2025 נתניהו התנער מאמירת "עזה נמחקת" וכתב באנגלית שאליהו "לא מדבר בשם הממשלה" "נתניהו מתנער מדבריו של השר אליהו", ישראל היום, 25.7.2025.

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - נשק גרעיני

• 5 בנובמבר 2023, רדיו קול ברמה / סרוגים: השר עמיחי אליהו נשאל בראיון אם יש להטיל “פצצת אטום” על רצועת עזה, והשיב: “זאת אחת האפשרויות”; באותו ראיון אמר גם: “אין שם בלתי מעורבים” ו“לנאצים לא היינו מכניסים סיוע הומניטרי”. הדיווח כלל גם את התייחסותו לחטופים: “מתפלל ומקווה לשובם, אבל יש גם מחירים במלחמה” - סרוגים, 05.11.2023. (srugim.co.il)
• 5 בנובמבר 2023, וואלה: בעקבות הראיון, ראש הממשלה בנימין נתניהו השעה את אליהו מישיבות הממשלה “עד להודעה חדשה” ואמר כי “הדברים של השר עמיחי אליהו מנותקים מהמציאות”; באותו דיווח צוטטו גם שר הביטחון יואב גלנט ובני גנץ בגינויים, כאשר גנץ קישר את הדברים לנזק מדיני ולכאב משפחות החטופים - וואלה, 05.11.2023. (news.walla.co.il)
• 5 בנובמבר 2023, JDN: לאחר הסערה פורסם תמלול חלופי של קטע הראיון, שלפיו המראיין שאל אם “היינו מטילים מה שנקרא איזושהי פצצת אטום על כל עזה”, ואליהו השיב: “זה דרך אחת”, אך מיד הוסיף “דרך שניה היא גם לבדוק מה חשוב להם, מה מפחיד אותם, מה יצור להם את ההרתעה הבאה”; הכתבה טענה שהדברים הוצאו מהקשרם והוצגו כמטאפורה - JDN, 05.11.2023. (jdn.co.il)
• 7 בנובמבר 2023, Reuters דרך NDTV: מחלקת המדינה האמריקאית גינתה את הדברים כ־“wholly unacceptable”; דובר מחלקת המדינה ודנט פאטל אמר כי חשוב שכל הצדדים יימנעו מ־“hateful rhetoric” - NDTV/Reuters, 07.11.2023. (ndtv.com)
• ינואר 2024, ynet / הליך דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק: הדיווחים לקראת הדיון בהאג ציינו כי התבטאות אליהו על אי־שלילת הטלת פצצת אטום נכללה בחומרי הטיעון של דרום אפריקה כראיה לכאורה לרטוריקה מסיתה; ישראל טענה מנגד שהציטוטים הוצאו מהקשרם ושאליהו אינו ממקבלי ההחלטות הביטחוניות - ynet, ינואר 2024. (ynet.co.il)
• 10 בדצמבר 2025, N12 / “מהדורת היום”: אליהו נשאל אם הוא מתנצל על האמירה בעניין פצצת האטום ואמר: “אני לא מתנצל כי לא אמרתי דבר כזה”; באותו ראיון הוסיף: “פצצת אטום היא לא אופציה מעשית... לא אמרתי, לא התכוונתי ולא עלתה על ליבי” - N12/mako, 10.12.2025. (mako.co.il)
• דצמבר 2025–פברואר 2026, תביעות דיבה: אליהו הגיש תביעת לשון הרע נגד יאיר לפיד, נפתלי בנט ויקי אדמקר בטענה שסילפו את דבריו בנושא “פצצת האטום”; לפי הדיווח, סכום התביעה הכולל עמד על 750 אלף ש”ח - כל רגע, 02.12.2025. בהמשך דווח כי בית המשפט דחה על הסף את טענותיו נגד לפיד בנוגע לייחוס האמירה - ישראל היום, פברואר 2026. (kore.co.il)

7.2 - מחיקת עזה

• 2 בנובמבר 2023, מקור ראשון: אליהו פרסם בפייסבוק ציטוט מחייל בעזה: “צפון הרצועה, יפה מתמיד. מפוצצים ומשטחים הכל, פשוט תענוג לעיניים”; הוא הוסיף: “בעיני רוחי אנחנו מחלקים מגרשים לכל אלו שלחמו על עזה לאורך השנים ולמגורשי גוש קטיף” - מקור ראשון, 02.11.2023. (makorrishon.co.il)
• 5 בנובמבר 2023, רדיו קול ברמה / סרוגים: באותו ראיון שבו עלתה שאלת “פצצת האטום”, אליהו אמר גם: “אין מקום לרצועת עזה, לא צריך להיות קיום לצפון הרצועה”, ו“כל המרים דגל של אשף או של חמאס לא צריך להמשיך לחיות על האדמה” - סרוגים, 05.11.2023. (srugim.co.il)
• 8 בינואר 2024, ynet Live: אליהו התייחס לכך שדבריו הופיעו בתביעה הדרום־אפריקנית בהאג ואמר: “אני מככב בכתב התביעה”; באותו ראיון הגדיר את רעיון יציאת עזתים מהרצועה כ“שיפור דיור לעזתים” ו“הגירה מרצון”, והכחיש שמדובר בטרנספר כפוי - ynet, 08.01.2024. (ynet.co.il)
• 24 ביולי 2025, קול ברמה / JDN: אליהו אמר: “הממשלה דוהרת לזה שעזה נמחקת, כל עזה תהיה יהודית”; באותו ראיון אמר גם: “אנחנו לא צריכים להתעסק ברעב ברצועת עזה” ו“הבריטים לא האכילו את הנאצים במלחמת העולם השנייה” - JDN, 24.07.2025. (jdn.co.il)
• 24 ביולי 2025, גלובס / עדכון חדשות: גלובס ציטט את אותו ראיון בקול ברמה בנוסח מורחב: “הממשלה דוהרת לזה שעזה נמחקת, מוחקים את האוכלוסייה, כל עזה תהיה יהודית”; הדיווח הופיע בעדכון חדשות במסגרת סיקור הפגנות למען החטופים והמו”מ מול חמאס - גלובס, 24.07.2025. (globes.co.il)
• 30 ביולי 2025, N12: בסיקור דבריו על החטופים, N12 הזכיר כי שבוע קודם לכן קרא אליהו ל“מחיקת עזה” וציטט אותו: “תודה להשם שאנחנו מוחקים את הרוע הזה ודוחקים את האוכלוסייה שחינכה על המיין קאמפף”; נתניהו התנער ממנו באותה פרשה באמירה שהוא “מייצג רק את עצמו” - N12/mako, 30.07.2025. (mako.co.il)

7.3 - חטופים

• 5 בנובמבר 2023, רדיו קול ברמה / וואלה: כאשר הוזכר בפני אליהו כי יותר מ־240 חטופים ישראלים מוחזקים בעזה, הוא השיב: “מתפלל ומקווה לשובם, אבל יש גם מחירים במלחמה”; בהמשך אמר: “למה החיים של החטופים... יותר חשובים מהחיים של החיילים ושל האנשים שיירצחו אחר כך?” - וואלה, 05.11.2023. (news.walla.co.il)
• 5 בנובמבר 2023, ישראל היום: מטה משפחות החטופים דרש בעקבות אמירת “פצצת האטום” מראש הממשלה לפעול מיידית נגד “כל שר המבקש לפגוע בחטופים ובנעדרים”; הכתבה סקרה גם את תגובות לפיד, נתניהו ובן גביר לדברי אליהו - ישראל היום, 05.11.2023. (israelhayom.co.il)
• 30 ביולי 2025, קול חי / N12: אליהו אמר בריאיון כי “המשימה היא לא קודם כל החטופים” וכי יש “לקרוא להם שבויים”, לעסוק בהם “רק בסוף המלחמה” ולכבוש את עזה; הכותרת של N12 ייחסה לו את האמירה: “חייבים לכבוש את עזה” - N12/mako, 30.07.2025. (mako.co.il)
• 30 ביולי 2025, תגובת מטה המשפחות / N12: מטה המשפחות להחזרת החטופים מסר כי דברי אליהו “חצו אפילו את הרף הנמוך של עצמו”, והדגיש כי “שבויים הם חיילים שנתפסים בידי צבא של מדינה אחרת”; המטה טען כי “50 חטופים וחטופה נחטפו בידי ארגון מרצחים” ולא במסגרת שביית מלחמה קלאסית - N12/mako, 30.07.2025. (mako.co.il)
• 30 ביולי 2025, תגובות פוליטיות / N12: יאיר לפיד אמר: “אחרי שהציע להטיל פצצת אטום על עזה, ולמחוק את עזה, עכשיו עמיחי אליהו מציע לנטוש את החטופים למותם”; בני גנץ אמר כי החטופים “אינם שבויי מלחמה” וכי ההשוואה “מסוכנת לחייהם ומשחקת לידי הנרטיב של חמאס” - N12/mako, 30.07.2025. (mako.co.il)
• 30 ביולי 2025, Israel National News: גרסת ערוץ 7 באנגלית סיכמה את עמדת אליהו כזו שלפיה החטופים הם POWs, כלומר שבויי מלחמה, וכי “Gaza will be Jewish after Hamas defeat”; הדיווח הבליט את טענתו שישראל אינה צריכה לעסוק ברעב בעזה בזמן מלחמה - Israel National News, 30.07.2025. (israelnationalnews.com)
• 10 בדצמבר 2025, N12 / “מהדורת היום”: בשאלות צופים לאליהו על משרד המורשת ועל החטופים, כותרת הכתבה ציטטה אותו: “צריך להגדיל את תקציב המשרד שלי כדי שלא יהיו עוד חטופים”; באותו ראיון חזר גם להכחשת כוונה מעשית לשימוש ב“פצצת אטום” - N12/mako, 10.12.2025. (mako.co.il)

7.4 - חברה ערבית

• 6 ביוני 2023, חדשות הבוקר / mako: על רקע העלייה ברציחות בחברה הערבית, אליהו אמר: “החברה הערבית צריכה לעשות שינוי עמוק ויסודי בגישה שלה כלפי מדינת ישראל”; בהמשך הוסיף: “זו חברה שכל המהות שלה זה לשדר: ‘אנחנו לא מקבלים את החוק של מדינת ישראל’” - mako, 06.06.2023. (mako.co.il)
• 6 ביוני 2023, mako: כאשר נשאל אם מדובר בהכללה, אליהו השיב “לא”, וטען כי הוא “מציע פתרון”; הוא נימק זאת בהשוואה בין “דינא דמלכותא דינא” ביהדות לבין האיסלאם, שלדבריו “לא התפתחה” בו הלכה דומה משום שרוב הזמן היה בשלטון - mako, 06.06.2023. (mako.co.il)
• 23 באוגוסט 2023, כאן רשת ב’ / ערוץ 7: אליהו אמר על הפשיעה בחברה הערבית: “כשילד בן 3 לוקח נשק בחתונה ויורה... אז זו תרבות שמזמינה על עצמה אלימות”; הוא הוסיף כי יש לטפל ב“מחלות התרבותיות האלו” ולנקוט “הרתעה וענישה לא קונבנציונליים או פרופורציונליים” - ערוץ 7, 23.08.2023. (inn.co.il)
• מאי 2023, המכון למחקרי ביטחון לאומי: במסמך על הזינוק ברציחות בחברה הערבית נכתב כי החלטת הממשלה על “משמר לאומי” מטרידה את החברה הערבית; המסמך ציין את הסברו של אליהו שלפיו הגוף “לא יפעל נגד יהודים, אלא נגד אזרחי המדינה שמזדהים עם האויב”, וקבע כי להתבטאויות מסוג זה “השפעה רעילה על היחסים בין ערבים ליהודים” - INSS, מאי 2023. (inss.org.il)
• מאי 2023, INSS: אותו מסמך קשר בין עמדות השרים במשרד לביטחון לאומי לבין ירידה באמון הציבור הערבי: הוא ציין “חוסר האמון מצד ראשי הרשויות” בשר העומד בראש המשרד, על רקע עמדותיו כלפי החברה הערבית, והזהיר כי הפשיעה עלולה לפגוע בביטחון הפנים וביחסי יהודים־ערבים - INSS, מאי 2023. (inss.org.il)
• 2021–2023, INSS / ניתוח מדיניות: מחקר נפרד של INSS על ההתמודדות עם האלימות בחברה הערבית הזהיר כי מסגור המאבק בפשיעה כ“מלחמה נגד אויב מבית” עלול לפגוע ביעדי החלטת הממשלה 549, ובהם הגברת אמון הציבור הערבי במשטרה ושיתוף פעולה עם הנהגת החברה הערבית; הדברים מספקים הקשר ביקורתי ישיר לסוג ההתבטאויות של אליהו ב־2023 - INSS, “ההתמודדות עם האלימות בחברה הערבית”. (inss.org.il)