מאי גולן

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• פרטים אישיים ורקע משפחתי: פלורה מאי בדרה־גולן נולדה ב־3 במאי 1986 בתל אביב-יפו; לפי ערוץ הכנסת היא “בת יחידה לאם חד־הורית” ובעלת בגרות מלאה ערוץ הכנסת, קורות חיים, מאי גולן. ב־ynet נכתב כי גדלה בקרבת התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, “כילדה מחוץ לנישואין לאם מבית חרדי” ynet, תגית מאי גולן. בגרסת קורות חיים מורחבת של ערוץ הכנסת צוין כי בגיל 9 הועברה מבית הספר ביאליק באזור גן לוינסקי לבית הספר א.ד. גורדון בצפון תל אביב, ובהמשך “נפלטת מהתיכון” ומשלימה לימודים תוך עבודה לפרנסת אמה ערוץ הכנסת QA, קורות חיים.
• ילדות, סיוע חיצוני והשכלה: סיפור הילדות שלה הופיע בדיעבד גם דרך גילה אלמגור: באפריל 2026 סיפרה אלמגור כי פגשה את גולן כילדה בתוכנית “המעגל עם דן שילון”, סייעה לה בחוגים ובשילובה בבתי ספר, ותיארה אותה כילדה עם “פוטנציאל יוצא מן הכלל” ישראל היום, 24.4.2026. לפי דיווח נוסף מאפריל 2026, אלמגור אמרה כי גולן אמרה עליה בעבר “הייתי חיית המחמד הקטנה שאפשר ללטף”, ואלמגור השיבה: “אני חושבת שזו גסות רוח וזו יריקה בפרצוף” ice, 25.4.2026.
• שירות צבאי: גולן לא שירתה בצה״ל. ב־ynet נכתב כי לא שירתה לאחר שהצהירה שהיא דתייה, וכי בנובמבר 2012 אמרה בראיון שאינה דתייה ynet, תגית מאי גולן. באפריל 2023, בעקבות ביקורת סביב טקס יום הזיכרון, כתבה גולן כי “כנערה בסיכון ובת יחידה לאם חד הורית... נאלצתי לעזוב את בית הספר כבר מגיל 15 ולצאת ולעבוד בכמה עבודות במקביל”, והוסיפה: “הייתי מוכנה להחליף... בשירות צבאי ארוך” סרוגים, 21.4.2023. בראיון לחדשות 12 באפריל 2023 אמרה בהקשר לפטור הדתי: “אין דבר כזה שללכת עם גופיה... הוא מגדר לאמונה” N12, 30.4.2023.
• קריירה מוקדמת בתקשורת: לפני האקטיביזם הפוליטי עבדה וכתבה בתקשורת. גלובס תיאר בינואר 2014 כי “מגיל צעיר ידעה שתעסוק בתקשורת, כתבה בשלל אתרי אינטרנט ובגופי תקשורת”, עד שנשאבה לפעילות הציבורית גלובס, 17.1.2014. ב־2012 פרצה לתודעה בראיונות בתוכנית הלילה של ז’וז’ו אבוטבול ברשת ב’, ובהמשך כתבה את הבלוג “החיים על פי מאי” על החיים באזור התחנה המרכזית ynet, תגית מאי גולן. היא עצמה כתבה בטור ב־nrg ב־2015 כי פרצה “עם קול זעקה קשה” ב“שיחות לילה עם ז’וז’ו אבוטבול” nrg/מקור ראשון, 2015.
• התגבשות אידיאולוגית וקירבה לימין: כבר ב־2012 הצטיירה כפעילת ימין סביב סוגיית מבקשי המקלט/המסתננים בדרום תל אביב. ב־nrg, 29.11.2012, צוטטה: “אני לא דתייה... בית כנסת הוא לא סממן דתי, אלא לאומי”, ודווח כי התקרבה למיכאל בן־ארי, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר במסגרת “עוצמה לישראל” nrg/מקור ראשון, 29.11.2012. בכתבה דוקומנטרית על התחנה המרכזית צוטטה: “נמאס לי שאתם מצפים ממני להיות פוליטיקלי קורקט... אני מסתכלת על המציאות שבה אני חיה” ישראל היום, 2014. בראיון גלובס אמרה בינואר 2014: “הכרתי את מיכאל, את איתמר, את ברוך - הם ימסרו את נפשם למען עם ישראל” גלובס, 17.1.2014.
• מעבר לחיים ציבוריים ומפלגתיים: באוגוסט 2013 הכריזה על ריצה למועצת העיר תל אביב-יפו ברשימה “העיר העברית”; ערוץ 7 דיווח שההשקה נערכה בגן לוינסקי, בהשתתפות מיכאל בן־ארי, וגולן אמרה: “אני רוצה שיכירו את השנים שעיצבו את חיי... למען זכותה של דרום תל אביב להיות שוות ערך” ערוץ 7, 2.8.2013. לפי כלכליסט, עמותת “העיר העברית” הוקמה במרץ 2014 על ידי גולן; בהמשך, עניין זה נעשה רלוונטי גם לפרשת המשטרה המאוחרת, בין היתר משום שאמה רימונדה בדרה גולן הופיעה כחברת ועד ומורשית חתימה בעמותה כלכליסט, 13.5.2026. ב־2015 כבר תקפה מימין את ממשלת הימין: “שבע שנים הימין בשלטון - רק הבטחות שווא” ערוץ 7, 28.5.2015; ב־2016 הדריכה סיור של נוער הליכוד בדרום תל אביב ערוץ 7, 27.9.2016; וב־2019 תוארה כמי שהפכה ל“כוכבת עולה בליכוד” ומונתה ליו״ר מטה הצעירים ישראל היום, 2019.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

• חברת כנסת מטעם הליכוד - מאי 2019–הווה; בסיס פוליטי ימני. גולן נבחרה לכנסת לראשונה ב־2019 מטעם הליכוד, ועל פי פרופיל ערוץ הכנסת היא מכהנת כיום כשרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה וכח"כית ליכוד ערוץ הכנסת. הרקע הפוליטי המזוהה עמה לפני כניסתה לכנסת היה מאבק דרום תל־אביב נגד מבקשי מקלט/“מסתננים”, כולל עמותת “העיר העברית” זמן כנסת. בתפקיד ח"כ לא החזיקה בסמכות ביצועית משרדית, אך ב־2022–2023 עברה למסלול מינויים ממשלתי: ב־16 בינואר 2023 אישרה הכנסת את מינויה לשרה בלי תיק במשרד ראש הממשלה News1, לאחר אישור במליאה ברוב 56 ח"כים Ynet.
• שרה בלי תיק במשרד ראש הממשלה - ינואר 2023–מאי 2023. שלושת הצעדים המרכזיים בתקופה הקצרה היו בעיקר מבניים: מינוי לשרה ללא תיק; שיבוץ בהרכב ועדת השרים לקידום מעמד האישה בהחלטת ממשלה מס' 311 מ־12 במרץ 2023 מפתח התקציב; והכנת העברת תחום קידום מעמד האישה מהמשרד לשוויון חברתי למשרד חדש בראשותה N12. ביקורת מקצועית־ניהולית על שלב זה התמקדה בכך שמדובר במשרד חדש עם נפח תקציבי וכוח אדם מצומצם יחסית, ולא בהקמת מערך ביצוע רחב; ב־Ynet דווח באפריל 2023 כי השר משה ארבל הסתייג מהקמת המשרד בשל היקף תקציב, עובדים והצדקה משרדית Ynet.
• השרה לקידום מעמד האישה - מאי 2023–ינואר 2024. ב־1 במאי 2023 אישרה הכנסת את הקמת המשרד ואת מינויה של גולן לשרה לקידום מעמד האישה Ynet. החלטת הממשלה מס' 433 קבעה העברת סמכויות, תקני כוח אדם, תקציבים ונלוות של הרשות לקידום מעמד האישה, וכן צוות שיגיש בתוך 45 יום המלצות להעברת שטח הפעולה מפתח התקציב. החלטה ניהולית נוספת הייתה ניסיון לעגן רשות חדשה הכפופה יותר לשרה: ביולי 2023 אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק לביטול הרשות כגוף עצמאי ולהקמת גוף חלופי כפוף לשרה, ברוב 56 מול 48 וואלה. ביקורת: המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב ביוני 2023 כי הקמת המשרד “מבורכת” אך כוללת “פוליטיזציה חמורה” של הרשות המכון הישראלי לדמוקרטיה. מבחינת ביצוע תקציבי, נתוני מפתח התקציב מציגים כי ביצוע הרשות ב־2024 עמד על 4,931,495 ש"ח, ותקציבה ל־2026 הוא 3,406,000 ש"ח לפני העברות מפתח התקציב. ביקורת נוספת על מבנה המשרד הגיעה בדוח מבקר המדינה מ־2026: העברת הרשות בין משרדים שימשה “מקרה בוחן” לפגיעה במאגרי מידע ובתפקוד רציף מבקר המדינה.
• השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה - ינואר 2024–הווה. בהחלטת ממשלה מס' 1316 מ־21 בינואר 2024 בוטל המשרד העצמאי לקידום מעמד האישה, גולן מונתה לשרה לשוויון חברתי במקום עמיחי שיקלי, ושם המשרד שונה ל“המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה” מפתח התקציב; הכנסת אישרה את ביטול המשרד ושינוי השם בינואר 2024 Ynet. החלטות ביצועיות מרכזיות: הרחבת תוכנית “מחוברות” - ב־2025 דווח על פיילוט ב־42 רשויות בתקציב כולל של יותר מ־10 מיליון ש"ח וואלה, ובמרץ 2026 דווח על הרחבה ל־90 רשויות: 38 בשלב ראשון ועוד 52 ישראל היום. החלטה תקציבית מרכזית נוספת הייתה החלטת ממשלה מ־2025 להקצות 31.95 מיליון ש"ח למשרד ועוד 34 מיליון ש"ח בכפוף לאישור ועדת הכספים, תוך הפחתה מתוכנית 550 לחברה הערבית מפתח התקציב; וואלה דיווח במרץ 2025 על תוספת כוללת של כ־66 מיליון ש"ח בעקבות איום גולן להצביע נגד התקציב וואלה כסף.
• ביקורת מקצועית ומינהלית בתקופת המשרד הממוזג. בפברואר 2024 דווח בכלכליסט כי גולן פיטרה את מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי מאיר בינג, ובמשרד נימקו זאת ברצון למנות אישה למנכ"לית; באותה כתבה הופיעה גם מחלוקת סביב כספי החברה הערבית וטענות גולן על חשש לזליגת כספים כלכליסט. באוקטובר 2024 דיווח כלכליסט כי גולן לא כינסה את הוועדה המנהלת את תוכנית 550 מאז כניסתה לתפקיד, וכי היא פועלת לקיצוץ התוכנית; בתגובתה טענה שאין מעקב ובקרה מספקים במערכת “מרכבה” כלכליסט. במאי 2025 נמתחה ביקורת נוספת על כוונתה למנות גבר, עמי כהן, למ"מ מנכ"ל במשרד האחראי גם על קידום נשים כלכליסט. בינואר 2026 דווח כי אנשי מקצוע בוועדה לקידום מעמד האישה התריעו כי הניתוח המגדרי של תקציב 2026 נכשל, ורק 13 נציגים מ־52 משרדים הגיעו לדיון ישראל היום.
• פרשת החקירה הפלילית והאם - 2025–2026, כשל ניהולי נטען סביב לשכה/עמותה. בספטמבר 2025 דווח כי אמה של גולן, רימונה גולן, נחקרה בחשד לקבלת דבר במרמה בשל מעורבות בעמותת “העיר העברית”, וכי גולן הוציאה אותה מתחנת המשטרה ללא אישור במהלך החקירה; לפי N12, במשטרה בדקו אם ניתן לעצור את השרה חרף חסינותה N12. ב־יולי 2026 דווח כי המשטרה סיימה את חקירת תיק מאי גולן והעבירה את התיק לפרקליטות, בחשדות הכוללים שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, זיוף, שיבוש והכשלת שוטר; נכון למועד הדיווח מדובר בהמלצה/סיום חקירה ולא בכתב אישום סרוגים.

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

• מסגרת הכוח הפורמלית: מאי גולן מכהנת כחברת כנסת מטעם הליכוד וכשרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה; תפקידה כולל אחריות על הרשות לקידום מעמד האישה ועל תחומי חברה אזרחית, חברה ערבית, אזרחים ותיקים ולהט"ב, לאחר שינוי שם המשרד בהחלטת ממשלה מס' 1316 מ־21.1.2024. מקורות רשמיים מציינים את מעמדה כח"כית ושרה ואת שיבוצה בוועדות ממשלתיות רלוונטיות: ערוץ כנסת - פרופיל מאי גולן, ועדת שרים לקידום מעמד האישה - gov.il, ועדת שרים לענייני החברה הערבית - gov.il, ועדת השרים לעניין מערך המילואים - gov.il.
• מירב שטרן: ב־18.6.2023 אישרה הממשלה, לפי הצעת גולן כשרה לקידום מעמד האישה, את מינוי מירב שטרן למנכ"לית המשרד לקידום מעמד האישה; בהמשך, בפברואר 2024, דווח כי גולן פיטרה את מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי מאיר בינג והתכוונה להציב את שטרן במקומו. המינוי והמשך קידומה תוארו כמינוי מקורבת: בכלכליסט, 7.5.2025, נכתב כי למירב שטרן הייתה “היכרות רבת שנים” עם גולן, וכי המשרד נותר בלי מנכ"ל קבוע לאחר שתוקף מינויה פקע בתחילת 2025. מקורות: מפתח התקציב - החלטה 653, 18.6.2023, CECI/EzGov - החלטה 653, ערוץ 7, 13.2.2024, כלכליסט, 13.2.2024, כלכליסט, 7.5.2025.
• עמי כהן וסופי כהן: במאי 2025 דווח כי גולן מקדמת את מינוי עמי כהן, סגן מזכיר הממשלה ולשעבר יועץ נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, למ"מ מנכ"ל המשרד; במקביל תחקיר שומרים מ־2025 טען כי סופי כהן, שהחלה כתקציבאית הרשות לקידום מעמד האישה, ריכזה בפועל שלוש עמדות ניהוליות: ראש מטה מנכ"ל, מ"מ תקציבן ומ"מ מנהלת אגף אסטרטגיה. במסמכי חופש מידע שפורסמו ב־2026 מופיעים אישורי היוועצות ביחס להטלת תפקיד על מירב שטרן, ובהם שמות נציגי נציבות שירות המדינה. מקורות: שומרים - “ואקום ניהולי”, 2025, כלכליסט, 7.5.2025, מסמך היוועצות - נציבות שירות המדינה, odata, מסמך היוועצות נוסף - odata.
• עזיבת דרגי מקצוע ווואקום ניהולי: עם כניסת גולן למשרד לשוויון חברתי בינואר–פברואר 2024, בינג פוטר; לפי שומרים, מאז ינואר 2024 לא אויש מנכ"ל קבוע, עובדים בכירים עזבו, דובר המשרד סיים תפקיד, והיועץ המשפטי עמד לסיים ללא מחליף קבוע. ציטוט משומרים, 2025: “עובדים עוזבים בקצב מטריד ואחרים לא תופסים את מקומם.” המשרד השיב כי מדובר ב“עובדים מתוסכלים לשעבר” וכי מינויי מ"מ נועדו להבטיח רציפות. מקור: שומרים - “סותמים חורים”, 2025.
• ביקורת נציבות/יועמ"ש/בג"ץ: ב־2026 פרסם N12 כי במשטרה נבדק חשד סביב הארכת מינויה של שטרן בידי נציב שירות המדינה לשעבר דניאל הרשקוביץ, “בניגוד לחוות דעת של המשנה ליועמ"שית”, בזמן שנכדו הראל הרשקוביץ העניק ייעוץ לגולן; הרשקוביץ הכחיש קשר פסול. במקביל, בג"ץ והכנסת עסקו בייצוג החסר של נשים במנכ"לי משרדי הממשלה, והביקורת הופנתה גם למינוי עמי כהן בידי שרה שהמשרד שלה מופקד על קידום נשים. מקורות: N12, פברואר 2026, הודעת הכנסת, 8.7.2024, כלכליסט, 7.5.2025.
• מנגנון מדיניות פוליטי - חברה ערבית ולהט"ב: בנובמבר 2024 דיווח כלכליסט כי גולן לא כינסה מאז כניסתה לתפקיד את הוועדה המתמדת של תוכנית 550 לחברה הערבית, והשרה השיבה: “לא אכנס את הוועדה המתמדת עד לקבלת נתוני הביצוע.” ב־2025 דיווח שומרים על תוכנית של גולן ואיתמר בן גביר להסיט תקציבים מתוכנית החומש; מרכז מוסאוא טען ביוני 2026 לחשש מ“תפירת מכרז” ברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. במקביל דווחו עימותים סביב תקציבי להט"ב והיעדרות נציגי המשרד מדיון בכנסת. מקורות: כלכליסט, 21.11.2024, שומרים - גולן ובן גביר, 2025, מרכז מוסאוא, 2026, ynet, 28.5.2025.
• חקירת משטרה והיבט “מקורבים”: בספטמבר 2025 דווח ב־Ynetnews כי להב 433 פשטה על משרדי גולן בחשד לשימוש בכספי ציבור, העסקות פיקטיביות והסתרת מקורות מימון; ב־19.9.2025 דיווח חדשות 13 כי אמה של גולן נחקרה, וכי גורמי אכיפה טענו שגולן הוציאה אותה מחקירה - טענה שהוצגה כחשד לשיבוש. ביוני 2026 הודיעה המשטרה, לפי N12, על סיום החקירה והעברת התיק לפרקליטות בחשדות שוחד, מרמה והפרת אמונים. מקורות: Ynetnews, 15.9.2025, חדשות 13, 19.9.2025, N12, 10.6.2026.

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

1. ציטוט: "באריתריאה מותר לאנוס, זו התרבות שלהם" - תאריך: ינואר 2014; פלטפורמה: ראיון במגזין G של גלובס, מאת דרור פויר, 18 בינואר 2014; הקשר: ראיון על מאבקה של גולן נגד מבקשי מקלט ומהגרים אפריקאים בדרום תל אביב. מקורות: גלובס - ראיון מגזין G, 18.01.2014; עותק PDF של כתבת הארץ על מאי גולן והסודנים, 17.01.2014. (globes.co.il)
2. ציטוט: "המדינה נוצרה בשביל יהודים" - תאריך: ינואר 2014; פלטפורמה: גלובס, מגזין G, 18 בינואר 2014; הקשר: באותו ראיון, במסגרת הסבריה על ההבחנה שהיא עושה בין מהגרים, פליטים וזהותה היהודית של המדינה. מקורות: גלובס - ראיון מגזין G; ערך May Golan בוויקיפדיה האנגלית, הכולל הפניה לכתבת גלובס. (globes.co.il)
3. ציטוט: "אין פליטים אריתראים נקודה" - תאריך: מאי 2019; פלטפורמה: ראיון במגזין mako, 2 במאי 2019; הקשר: גולן נשאלה על החזרת אריתראים לאריתריאה ועל עמדות נציבות הפליטים ומשרד החוץ האמריקאי ביחס למצב במדינה. מקורות: mako - ראיון, 02.05.2019; גלובס - רקע קודם על עמדותיה בנושא אריתריאה. (mako.co.il)
4. ציטוט: "שכונות דרום תל אביב נכבשו" - תאריך: 7 בפברואר 2017; פלטפורמה: פרוטוקול הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, הכנסת ה-20; הקשר: גולן הופיעה כמנכ"לית עמותת העיר העברית בדיון על מצב תושבי שכונות דרום תל אביב, וטענה כי הבעיה התרחבה גם לערים אחרות. מקורות:כנסת פתוחה - פרוטוקול 07.02.2017; כנסת פתוחה - אותו פרוטוקול, שורת הדיון על תושבי שכונות דרום תל אביב. (oknesset.org)
5. ציטוט: "משמשות פה מפעל ילודה" - תאריך: 7 בפברואר 2017; פלטפורמה: פרוטוקול ועדת הכנסת, הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי; הקשר: דבריה נאמרו בדיון על ילדי מהגרים ומבקשי מקלט בדרום תל אביב, ביחס לנשים אריתראיות בישראל. מקורות: כנסת פתוחה - פרוטוקול 07.02.2017; מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על ילדי מסתננים, מקור רקע לנושא. (oknesset.org)
6. ציטוט: "יש פה שופטים שלא נותנים לחוקק שום דבר במדינת ישראל" - תאריך: 7 בפברואר 2017; פלטפורמה: פרוטוקול ועדת הכנסת, הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי; הקשר: אמירה נגד בגץ ומערכת המשפט בהמשך הדיון על חוק המסתננים ופסיקות בית המשפט העליון. מקורות: כנסת פתוחה - פרוטוקול הוועדה; הקול היהודי - כתבה על תגובת גולן להחלטת בית משפט בעניין ילדי מסתננים. (oknesset.org)
7. ציטוט: "גיס חמישי, את לא חלק מאיתנו" - תאריך: 7 בפברואר 2017; פלטפורמה: פרוטוקול ועדת הכנסת, הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי; הקשר: נאמר כקריאת ביניים כלפי פעילה בדיון על דרום תל אביב ומבקשי מקלט. מקורות: כנסת פתוחה - פרוטוקול 07.02.2017; כנסת פתוחה - עמוד הוועדה והפרוטוקול המלא. (oknesset.org)
8. ציטוט: "אתה גנב, רמאי, נוכל" - תאריך: יוני 2021; פלטפורמה: מליאת הכנסת, פרוטוקול דברי הכנסת שפורסם ב-Scribd; הקשר: קריאת ביניים של גולן בעת הדיונים סביב הקמת ממשלת בנט-לפיד, שבה היא הוצאה מאולם המליאה לאחר קריאות לעבר נפתלי בנט. מקורות: Scribd - פרוטוקול דברי הכנסת 24 PTM 601944; ערוץ הכנסת - ארכיון דיוני מליאה. (scribd.com)
9. ציטוט: "The war is not against Hamas but against the state of Gaza" - תאריך: 7 באוקטובר 2023; פלטפורמה: תיעוד ציטוט מתוך פרסום שיוחס לגולן ברשתות החברתיות ותועד במאגר Zionism Observer, עם הפניה ל-ReliefWeb; הקשר: שעות לאחר מתקפת 7 באוקטובר, במסגרת התבטאויות על הרס תשתיות עזה. מקורות: Zionism Observer - May Golan quotes; ReliefWeb - המקור שאליו מפנה המאגר. (zionism.observer)
10. ציטוט: "לא אכפת לי מעזה. מילולית לא אכפת לי" - תאריך: 13 באוקטובר 2023; פלטפורמה: ראיון טלוויזיוני לאחר מתקפת 7 באוקטובר, כפי שצוטט בוואלה תרבות ובמאגר Zionism Observer; הקשר: התבטאות על המלחמה בעזה, שהוצגה מחדש בריאיון עם פירס מורגן ביולי 2025. מקורות: וואלה תרבות - כתבה על הריאיון אצל פירס מורגן; Zionism Observer - תיעוד הציטוט. (e.walla.co.il)
11. ציטוט: "אני גאה בהריסות של עזה!" - תאריך: 19 בפברואר 2024; פלטפורמה: מליאת הכנסת ופרסום בחשבון X של גולן, כפי שתועד בצילומי מסך ובכתבות חוץ; הקשר: נאום סביב הדיון בהדחת חכ עופר כסיף מחברותו בכנסת בעקבות תמיכתו בעתירה נגד ישראל בהאג. מקורות: The Nordic Times - תיעוד הציוץ והנאום; Roya News HE - כתבה בעברית על הנאום. (nordictimes.com)
12. ציטוט: "לא יונה ולא עלה של זית, רק חרב - לערוף לסינוואר את הראש!" - תאריך: 19 בפברואר 2024; פלטפורמה: מליאת הכנסת ופרסום X של גולן; הקשר: המשך אותו נאום בכנסת נגד עופר כסיף ותוך אזכור מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר. מקורות: The Nordic Times - תיעוד הציטוט; 9tv - כתבה המציגה את נוסח הציוץ בעברית. (nordictimes.com)
13. ציטוט: "מיד עם פרסום החלטת בית הדין בהאג - הוריתי לצוות משרדי לחמם את המגרסות" - תאריך: 24 במאי 2024; פלטפורמה: X של גולן וכתבת חדשות 13; הקשר: תגובתה להחלטת בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בעניין הלחימה ברפיח. מקורות: חדשות 13 - תגובות להחלטת בית הדין בהאג; X - חשבון מאי גולן, סטטוס 1793998936207929474. (13tv.co.il)
14. ציטוט: "צריך לעשות עוד נכבה!" - תאריך: 22 באוקטובר 2024; פלטפורמה: אירוע בעד חידוש התיישבות יהודית בעזה, כפי שצוטט בוואלה תרבות ובמאגר Zionism Observer; הקשר: התבטאות במסגרת כנס או עצרת של גורמי ימין שעסקו בהתיישבות בעזה לאחר 7 באוקטובר. מקורות: וואלה תרבות - פירוט הציטוטים שהוצגו לפירס מורגן; Zionism Observer - תיעוד הציטוט מ-22.10.2024. (e.walla.co.il)
15. ציטוט: "If I’m racist in order to preserve my life, then I’m proud to be racist" - תאריך: 20 באפריל 2023; פלטפורמה: The Forward, כתבה שפורסמה מחדש מהארץ על הצעת נתניהו למנות את גולן לקונסולית בניו יורק; הקשר: הכתבה ייחסה לגולן אמירה מהפגנותיה נגד מבקשי מקלט אפריקאים בתל אביב ב-2017, והציגה אותה כרקע למחלוקת סביב המינוי. מקורות: The Forward - כתבה על מינוי הקונסולית בניו יורק, 20.04.2023; Zionism Observer - תיעוד הציטוט והקשרו. (forward.com)

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• תחקיר חדשות 12, “המבקר”, 5 בינואר 2025: התחקיר של יוסי מזרחי ודסק התחקירים הציג טענות ל“ג’ובים פיקטיביים למקורבים”, ניצול עוזרים פרלמנטריים, שימוש בכספים ציבוריים למטרות לא ברורות, תרומות לעמותת “העיר העברית”, וסתירה בין מאבקה הציבורי נגד מסתננים לבין השכרת דירה בדרום ת”א לעובדים זרים; בפרסומים נלווים צוין גם קשר בין העמותה לבין תרומה של 20 אלף דולר משגרירות טייוואן. מקורות: N12, 5.1.2025, N12, 6.1.2025, כלכליסט, 13.2.2025.
• התפתחות פלילית בעקבות התחקיר: ב-12 בפברואר 2025 דיווחו יוסי מזרחי ודפנה ליאל בחדשות 12 כי הייעוץ המשפטי לממשלה הנחה את המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד גולן בחשד לשוחד, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב לבית המשפט; התנועה לאיכות השלטון פנתה לפתיחת חקירה בטענה לחשש לשימוש בסמכויות ציבוריות לצרכים פוליטיים ואישיים. מקורות: N12, 12.2.2025, ynet, 7.1.2025.
• פשיטת המשטרה וחקירת “חגיגת הכספים”: ב-15 בספטמבר 2025 פשטה יאח"ה בלהב 433 על משרדי המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ועל בתים ומשרדים של מקורבים, בחשד לקבלת דבר במרמה, שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים, העסקה פיקטיבית והסתרת מקורות מימון באמצעות עמותות ומערכות ממשלתיות. דווח כי עו"ד מקורב נעצר, וכי גולן הציבה תנאים להתייצבות לחקירה. מקורות: כלכליסט, 15.9.2025, ynet, 15.9.2025, חדשות 13, 15.9.2025.
• פרשת האם בתחנת המשטרה: בספטמבר 2025 דווח כי רימונה/רימונדה גולן, אמה של השרה ומורשית חתימה/בעלת תפקיד בעמותה, נחקרה במסגרת הפרשה; לפי הדיווחים, במהלך החקירה יצאה לשירותים וגולן הוציאה אותה מתחנת המשטרה לפני תום החקירה. מטעמה של גולן נטען כי האם חשה ברע, מד"א בדק אותה, והיא סבלה מסטרס/התקף חרדה. למחרת דווח שהאם התייצבה לחקירה בלהב 433. מקורות: ישראל היום, 18.9.2025, ynet, 18.9.2025, ישראל היום, 19.9.2025.
• סטטוס התיק הפלילי נכון ליוני–יולי 2026: ב-10 ביוני 2026 דווח כי המשטרה סיימה את החקירה והעבירה את התיק לפרקליטות, כשהיא סבורה שיש להגיש כתב אישום נגד גולן ומעורבים נוספים; החשדות שפורטו בדיווח כוללים שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר, שיבוש מהלכי משפט והכשלת שוטר. ההחלטה הסופית מצויה בידי הפרקליטות, בכפוף לשימוע ולהליכי חסינות ככל שיידרשו. מקור: ביזפורטל/תקדין, 10.6.2026.
• עמותת “העיר העברית” והזיקה לימין: במאי 2026 דיווח כלכליסט כי רשמת העמותות פועלת לפירוק “העיר העברית”, שהוקמה במרץ 2014 בידי גולן, בשל אי־הגשת דיווחים מאז 2021 ואי־שיתוף פעולה עם דרישות פיקוח; באותו דיווח צוין כי בין התורמים בעבר הייתה “קרן נחלת עצמאות ישראל”, המקושרת לתומך בתנועת הימין “אם תרצו”. ברקע, כבר ב-2013 דווח בערוץ 7 שגולן התמודדה בת"א במסגרת “העיר העברית” באירוע בהשתתפות מיכאל בן ארי ופעלה במסגרת “עוצמה לישראל”. מקורות: כלכליסט, 13.5.2026, ערוץ 7, 2013.
• תאונת הדרכים מ-2020: בינואר 2025 נחקרה גולן באזהרה במשטרת תל אביב בחשד למעורבות בתאונת דרכים מאוגוסט 2020, שבה לפי החשד חצתה באור אדום ופגעה ברוכב אופנוע שנפצע קל; דווח כי התיק נסגר בעבר, נפתח מחדש בעקבות ערר של רוכב האופנוע, וגולן שוחררה ללא תנאים מגבילים לאחר שמסרה גרסה. מקורות: ynet, 14.1.2025, חדשות 13, 14.1.2025.
• הליכים ציבוריים-משפטיים נוספים: ב-5 באפריל 2026 דחה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, על הסף עתירה נגד גולן, הליכוד והמשרד לשוויון חברתי בעניין פרסומים על לילות סדר קהילתיים, בשל היעדר פנייה מוקדמת, בלי להביע עמדה לגוף הטענות. בנוסף, בהחלטת ועדת האתיקה של הכנסת 36/25 נדונה קובלנה של גולן נגד ח"כ מרב בן ארי על ביטויים שנאמרו במליאה. מקורות: ועדת הבחירות המרכזית, תב"כ 18/26, 5.4.2026, ועדת האתיקה של הכנסת, החלטה 36/25.
• מבקר המדינה - חדר המצב לחברה הערבית: במאי 2024 החליטה גולן שלא להאריך את ההתקשרות להפעלת חדר מצב ייעודי לחברה הערבית בתקופת מלחמת חרבות ברזל. בדיווחי ינואר 2026 על דו"ח מבקר המדינה בנושא מוכנות העורף נכתב כי המבקר קבע שלא היה הכרח בהמשך פעילותו, אך ראוי היה שהמשרד יפנה קודם לגופים הרלוונטיים ויברר את עמדתם. הפרשה סוקרה קודם לכן כתחקיר עצמאי של “המקום הכי חם בגיהנום” במאי 2024, וביוני 2025 נזכרה בסקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה. מקורות: ynet, ינואר 2026, המקום הכי חם בגיהנום, 16.5.2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025, פרוטוקול/מסמך ועדת הכנסת בעניין דו"ח המבקר.

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

• סתירה 1 - פטור מצה״ל: “לא דתייה” מול “חזרה בתשובה”. לפני: ב־29 בנובמבר 2012, בראיון ב־NRG/מקור ראשון, גולן אמרה: “אני לא דתייה” NRG/מקור ראשון. אחרי: ב־21 באפריל 2023, לאחר מחאה על שיבוצה לטקס יום הזיכרון, הסבירה ב־ynet כי נעדרה משירות משום ש“עברתי תהליך של חזרה בתשובה” וכן משום שטיפלה באמה ynet. ב־30 באפריל 2023, ב־N12, ריככה את ההסבר: “הליך החזרה בתשובה שלי היה קיים, הולך וחוזר” N12.
• סתירה 2 - תדמית ימין קיצוני מול “מיינסטרים נתניהו”. לפני: לפי ה־Guardian, ב־2013, בהפגנה נגד מבקשי מקלט, אמרה גולן: “If I am racist… then I’m a proud racist”, ובאותה תקופה הייתה מזוהה עם עוצמה לישראל/הזרם הכהניסטי The Guardian. אחרי: ב־20 באפריל 2023, סביב מועמדותה לקונסולית בניו יורק, כתבה באנגלית כי אם תמונה “אייצג 100% מעמדות המיינסטרים של ראש הממשלה נתניהו ושל מפלגת הליכוד” כל רגע.
• סתירה 3 - קונסולית ניו יורק: קבלה פומבית מול נסיגה. לפני: ב־20 באפריל 2023 גולן כתבה כי אם תמונה תפעל “עם כלל מנהיגי הארגונים היהודים” ותהיה “מחויבת לחלוטין לאחדות העם היהודי” כל רגע. אחרי: ב־30 באפריל 2023 אמרה ל־N12: “בשום שלב עד לרגע זה לא אמרתי כן” ו“האמת היא שעד לרגע זה לא התקבלה תשובה”, לאחר שהמינוי ירד מהפרק N12; במקביל דווח כי “מאי גולן לא תהיה הקונסולית בניו־יורק” ynet.
• סתירה 4 - קידום נשים מול הצבעות ופעולות. לפני: ב־30 באפריל 2023, עם הקמת המשרד לקידום מעמד האישה, כתבה גולן: “אני באה להשמיע את קולן של כלל הנשים המוחלשות” ynet, וב־1 במאי 2023 התחייבה במליאה “לפעול למען כלל הנשים” וואלה. אחרי: ב־יולי 2024 דווח ב־N12 כי כשרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה הצביעה נגד הצעת חוק להגדלת ייצוג נשים בדירקטוריונים N12; ברקע, ynet ציין באפריל 2023 כי עוד לפני מינויה הצביעה נגד חוק האיזוק האלקטרוני ונגד שמירת דגימות מנפגעות עבירות מין ynet.
• סתירה 5 - “אענה לחוקרים” מול אי־שיתוף פעולה. לפני: ב־15 בספטמבר 2025 אמרה גולן בבית המשפט, לפי ישראל היום: “אני לא פוחדת, שישחררו את העצורים - אגיע ואענה על מה שירצו” ישראל היום. אחרי: באותו יום דווח ב־N12 כי מקורביה אמרו שלא תתייצב לחקירה, וגולן הצהירה: “לא אשתף פעולה עם הליך מזוהם” N12.
• חנופה ונאמנות לנתניהו. ב־5 ביוני 2019, בערוץ 7 באנגלית, אמרה גולן על נתניהו: “What the Prime Minister did, and I am proud of him for it, is not to surrender to blackmail” Israel National News. ב־30 באפריל 2023 אמרה ל־N12 כי היא “הגנה בכל נימי נשמתה על ראש הממשלה, הממשלה והמחנה” N12. בראיון לישראל היום במאי 2019 תוארה גם האם רימונה גולן כמי שב־2017 “נישקה” את ידו של נתניהו, וגולן הגנה על האם מול לעג ברשתות mako.
• יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה. ביוני 2021 תקפה גולן חברי ליכוד שנמנעו מהפגנות מול בתי חברי ימינה; מיקי זוהר וגילה גמליאל השיבו שהם מתנגדים להפגנות מול בתים פרטיים ערוץ 7. באוקטובר 2024 הורדה מדוכן הכנסת בידי ח״כ חנוך מילביצקי מהליכוד, לאחר שכינתה את ח״כ ולדימיר בליאק “כלומניק” ערוץ 7. עוד קודם, באוקטובר 2020 דווח על עימות חריג בין גולן, אוסנת מארק וטלי פלוסקוב, שבו יוחס הביטוי “בלונדינית מפגרת” ערוץ 7.
• עימות עם שיקלי ופרשת האם במשטרה. ב־30 באפריל 2023 התעמתה גולן בישיבת הממשלה עם השר עמיחי שיקלי על הקמת המשרד לקידום מעמד האישה ואמרה לו: “תתבייש”; שיקלי השיב: “ממש שני לחציית התעלה” ynet. בספטמבר 2025, בפרשת החקירה במשרדה, דווח כי האם רימונה גולן יצאה לשירותים במהלך חקירה בתחנת תל אביב דרום, וגולן לקחה אותה מהתחנה לפני סיום החקירה; למחרת האם התייצבה בלהב 433 ישראל היום. ב־10 ביוני 2026 הודיעה יאח״ה כי הושלמה החקירה וגובשה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום בחשדות שוחד, מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט ישראל היום.

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - פרשת המשטרה עם אמא שלה

• רקע החקירה: הפרשה סביב אמה של מאי גולן, רימונה גולן, אינה תיק נפרד אלא הסתעפות של חקירת “פרשת הכספים” במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. ב־05.01.2025 שודר בחדשות 12 תחקיר “המבקר” של יוסי מזרחי ודפנה ליאל, שבו נטענו חשדות לג’ובים פיקטיביים, שימוש בכספים למטרות לא ברורות, עמותת “העיר העברית” ותרומות שלא תאמו לכאורה את מטרות העמותה - תחקיר שהפך לבסיס מרכזי לפתיחת החקירה הפלילית: N12, “המבקר” - 05.01.2025.
• פתיחת החקירה הגלויה והפשיטה: ב־15.09.2025 פורסם בכלכליסט כי שוטרי יאח"ה בלהב 433 פשטו על משרדה של גולן, ביצעו חיפושים ועיכבו/עצרו חשודים, במסגרת חשדות לקבלת דבר במרמה, שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים והעסקה פיקטיבית במשרד; באותו יום דווח גם כי גולן הציבה תנאים להתייצבותה לחקירה, ובהם שחרור מקורביה: כלכליסט - 15.09.2025. באותו הקשר דיווח N12 כי היועצת המשפטית לממשלה הורתה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית בחשד לשוחד, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב: N12 - ינואר 2025.
• האירוע עם האם בתחנת המשטרה: ב־18.09.2025 דווח ב־ynet כי לאחר ימים שבהם ניסו החוקרים להביא את רימונה גולן לחקירה, היא הגיעה לתחנת משטרה בדרום תל אביב; לאחר כשעה יצאה לשירותים, ואז מאי גולן הגיעה ולקחה אותה מהתחנה לפני תום החקירה, תוך שהחוקרים צופים מהצד. לפי ynet, האירוע הועבר לבחינת הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה: ynet - 18.09.2025. מטעם גולן נמסר אז כי האם “אישה מבוגרת כבת 80 וחולה”, וכי החוקרים סירבו לאפשר לשרה ולעורכת הדין לוודא שהחקירה לא תגרום לה לנזק בריאותי: ynet - תגובת גולן, 18.09.2025.
• החזרה ללהב 433: ב־19.09.2025 דיווח ישראל היום כי רימונה גולן התייצבה לחקירה בלהב 433 לבקשת עו"ד עמית חדד, המייצג את השרה. באותה כתבה צוטט גורם במשטרה: “אמא של מאי לא יכולה להיחקר וללכת כשבא לה. השרה משתמשת בחסינות שלה כדי להוציא אותה מחדר החקירות”: ישראל היום - 19.09.2025. באותו יום דיווח ערוץ 14 כי החקירה השנייה נמשכה כחמש שעות, וכי בניגוד ליום הקודם - אז האם שתקה ועזבה לאחר כשעה - הפעם היא שיתפה פעולה: ערוץ 14 - 19.09.2025.
• חשדות לשיבוש והגרסה של גולן: ב־ספטמבר 2025 דווח כי במשטרה ראו את אירוע הוצאת האם מן התחנה כאירוע חמור, ונשקלה בדיקה נפרדת בחשד לשיבוש הליכי חקירה, הכשלת שוטר והפרת אמונים. גולן טענה מנגד בפוסט כי לא שיבשה דבר, אלא פעלה בשל מצב אמה: “היא רעדה, בכתה וביקשה שאקח אותה לרופא. עשיתי זאת לעיני השוטרים, בלי שאיש עצר אותי”: בחדרי חרדים - ספטמבר 2025. ב־17.09.2025 דווח ישראל היום כי מקורב של גולן, עו"ד ששימש בעבר יועץ פרלמנטרי וחבר ועד בעמותת “העיר העברית”, היה במגעים להסכם עד מדינה, וכי החשדות כללו מינויים פיקטיביים תמורת תרומות ושימוש לא תקין בכספי ציבור: ישראל היום - 17.09.2025.
• סטטוס עדכני של התיק: ב־10.06.2026 הודיעה יאח"ה בלהב 433 על סיום חקירת “פרשת הכספים” והעברת התיק לפרקליטות להחלטה אם להגיש כתב אישום; לפי ynet, גולן חשודה בקבלת שוחד בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב, וסירבה להתייצב לחקירה: ynet - 10.06.2026. באותו יום דיווח כלכליסט כי במשטרה סבורים שהתגבשה תשתית ראייתית להעמדה לדין של גולן ומקורביה, אך ההחלטה הסופית נתונה לפרקליטות: כלכליסט - 10.06.2026.

7.2 - קירבה לימין

• ראשית הזיהוי הפוליטי - מאבק בדרום תל אביב: גולן נבנתה ציבורית כפעילת שכונות בדרום תל אביב סביב מאבק נגד מבקשי מקלט/“מסתננים” מאפריקה. לפי פרופיל ערוץ הכנסת, היא ייסדה את עמותת “העיר העברית”, פעלה בדרום תל אביב ונבחרה לראשונה לכנסת ב־2019 מטעם הליכוד: ערוץ הכנסת - פרופיל מאי גולן. ב־28.05.2015, כיו"ר/מנכ"לית “העיר העברית”, תקפה את החלטת הממשלה להעביר 56 מיליון ש"ח לבניית גנים ומעונות לילדי מסתננים בדרום תל אביב, ואמרה: “יש כאן מאבק על זהותה של מדינת ישראל”: ערוץ 7 - 28.05.2015.
• קשר מוקדם לליכוד המקומי והארצי: כבר ב־אוקטובר 2013, לאחר שרשימת “העיר העברית” לא התמודדה בבחירות לעיריית תל אביב, קראה גולן לתושבי תל אביב להצביע לרשימת הליכוד המקומית בראשות ארנון גלעדי; היא נימקה זאת בפגישה עם שר הפנים גדעון סער ובכוונה לפעול להחזרת המסתננים לארצותיהם: ערוץ 7 - 2013. ב־27.09.2016 הדריכה גולן סיור של נוער הליכוד בדרום תל אביב, שהוצג כפעילות נגד “ההפקרות” בשכונות, והיא סיכמה שהמאבק חשוב “למען מדינת ישראל”: ערוץ 7 - 27.09.2016.
• הקשר לימין רדיקלי לפני הליכוד: גולן הוצבה בעבר ברשימת “עוצמה לישראל” לבחירות 2013. המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את “עוצמה לישראל” כרשימה ימנית רדיקלית שהוקמה ב־2012, קראה לסיפוח יהודה ושומרון, שללה מדינה פלסטינית, דרשה ביטול הסכמי אוסלו והחלת ריבונות יהודית בהר הבית: המכון הישראלי לדמוקרטיה - עוצמה לישראל. ההקשר הזה מסמן את תחילת דרכה הפוליטית בצד הימני של המפה, לפני השתלבותה המלאה בליכוד.
• השתלבות בליכוד ובמחנה נתניהו: ב־2019 נבחרה גולן לכנסת מטעם הליכוד, ובכתבת ישראל היום מ־09.12.2021 צוין כי נבחרה בפריימריז במקום ה־32 ששוריין לצעירים, שימשה יו"ר מטה הצעירים בליכוד, ולאחר שלא נכנסה לכנסת בבחירות מועד ב’ 2019 מינה אותה נתניהו לדוברת הבינלאומית של הליכוד; הכתבה מציינת כי גולן לא הכחישה שהמינוי נועד לשמר אותה במפלגה: ישראל היום - 09.12.2021. ב־ינואר 2023 הודיע נתניהו בסיעת הליכוד כי גולן תמונה לשרה במשרד ראש הממשלה, וב־ynet נכתב כי מקורביה אמרו שגולן “הוכיחה את נאמנותה לראש הממשלה בכל שלב ושלב”: ynet - ינואר 2023.
• תפקידי ממשלה בתוך ממשלת ימין: ב־יולי 2023 אישרה הממשלה את הקמת המשרד לקידום מעמד האישה ומינויה של גולן לשרה; לפי ynet, במהלך הדיון התעמתה עם השר עמיחי שיקלי, אך המהלך אושר פה אחד, וגולן כתבה כי באה להשמיע את קולן של נשים מוחלשות “בדרום ת"א, בשכונות המצוקה, בהתיישבות, בפריפריה ובכפרים”: ynet - יולי 2023. ב־2024–2025, כשרה לשוויון חברתי, נקשרה מדיניותה גם לעימותים סביב תוכנית תקאדום לחברה הערבית; כלכליסט דיווח ב־15.11.2025 כי גולן הובילה עם איתמר בן גביר הצעת החלטה לבטל את יתרת התוכנית ולהסיט 4.5 מיליארד ש"ח למטרות “לוחמה בפשע המאורגן”: כלכליסט - 15.11.2025.
• רטוריקה פרלמנטרית ומסגור ימני: גולן מזוהה גם עם רטוריקה פולמוסית נגד השמאל, מערכת המשפט, התקשורת והאופוזיציה. בראיון ישראל היום מ־09.12.2021 אמרה: “הפקידות המשפטית, ארגוני השמאל והתקשורת הם חונטה מנותקת”, וכן “אני נשארת בדרום ת"א מטעמים אידיאולוגיים, ורואה בזה התיישבות לכל דבר ועניין”: ישראל היום - 09.12.2021. בהחלטת ועדת האתיקה של הכנסת מ־23.06.2025 נקבע כי נאום של גולן במליאה מ־19.02.2024 נגד ח"כ מירב בן ארי כלל גידופים והכפשות, והוועדה שללה ממנה רשות דיבור בארבע ישיבות מליאה ביולי 2025: ועדת האתיקה של הכנסת - 23.06.2025.