יעקב ברדוגו

הדון יעקב ברדוגו
אפס בסולם יעקב

ברדוגו הוא לא פרשן. פרשן זה אחד שמסתכל על המשחק מהיציע ורושם לעצמו הערות. ברדוגו יורד לדשא, עושה פאול, שורק לפנדל, ואז עולה לשידור להסביר למדינה איך השופט תפר פה תיק.

בהגרלות של מפעל הפיס יש לך סיכוי של אחד למיליון לזכות. בהגרלה של ברדוגו, המספרים תמיד מסתדרים: הוא גם המנכ״ל, גם הזוכה הראשי, וגם זה ששואל בסוף בשידור מאיפה הכסף.

ברדוגו נוהג להשוות את נתניהו לצ׳רצ׳יל. כשאמרו לו שצ'רצ'יל ניצח את הנאצים, הוא חשב רגע וקבע: "כן, אבל ביבי עשה את זה בלי לשלם על סיגרים״.

ברדוגו בלי תעודת עיתונאי, שלא חקר כלום מעולם, מחזיק מדינה שלמה בביצים. זה כמו שאני אנתח אותך עם לב פתוח ואגיד שזה בסדר כי ראיתי אתמול פרק של ״האנטומיה של גריי״.

הוא קורא להם "כנופיית סלאח א-דין", כי ברדוגו גילה טריק גאוני: ברגע שאתה מצמיד שם של רחוב ממזרח ירושלים לאנשים עם עניבות ממרכז תל אביב, הקהל בבית כבר מביא את הלפידים לבד.

נתניהו לא דיבר בעברית עם עיתונאים ישראלים מאז 2021, אבל לברדוגו הוא מעניק ״ראיון״ נדיר. זה בעצם ראיון שבו המראיין מוחא כפיים בקצב, והמרואיין מנהל שיחת מוטיבציה מרתקת עם מראה.

״לא יסתמו לו את הפה", הבטיחו הפרומואים בערוץ 14. כאילו מישהו פעם הצליח. האיש מדבר בערב יותר ממכונת ירייה, ונהנה פחות או יותר מאותו אחוז פגיעה מדויק בעובדות.

אם ראש השב"כ מעצבן אותו, הוא פשוט "יוסיף לו עוד כמה דברים". כי במדינת ברדוגו, שירות הביטחון הכללי הוא בסך הכל עוד חברת שמירה מקומית שצריכה ליישר קו עם הבוס.

בסוף, כשכל הרעש הזה ייגמר איכשהו, ברדוגו בטוח לא יישב לכתוב ספר זכרונות שקט מול הים. הוא פשוט ישב מול מיקרופון שכבר נותק מהחשמל, וימשיך להסביר לקירות מסביבו למה הם שמאלנים מדי

הארכיון לא שוכח
פוגע בכוחות הביטחון
בפרשת המסמכים הסודיים בלשכת נתניהו, אמר: "השב"כ וצה"ל מנסים להפוך את השלטון בישראל."
ynet, 03.11.2024
מסכן את היחסים עם ארה"ב
בתגובה לקריאתו של דונלד טראמפ לבטל את משפט נתניהו, כתב: "ג׳ו ביידן גויס באופן מלא על ידי הדיפ סטייט."
ice, 27.06.2025
מפיץ קונספירציות
בתחילת המאבק סביב הרפורמה המשפטית, אמר: "היועצת המשפטית הורתה ללהב 433 להתחיל לתפור תיקים לחברי הקואליציה."
גלי ישראל / סרוגים, 11.01.2023
יעקב ברדוגו: האיש שבין הפיס, נתניהו והמיקרופון
  • ברדוגו נולד וגדל בלוד, עם סיום לימודי משפטים ומדע המדינה החל לעבוד עם מקסים לוי, לימים ראש העיריה מטעם הליכוד.
  • את הקפיצה מהעיסוק המקומי לארצי ביצע כשהחל לעבוד עם דוד לוי, בכיר בליכוד, ומי שזוהה יותר מכל עם הנושא המזרחי בליכוד.
  • הוא היה מנכ״ל מפעל הפיס, והחברה למשק וכלכלה. ובכל התפקידים המשיך לשאת את האידיאולוגיה הימנית של הליכוד.
  • הוא פרץ לתודעה הציבורית בגדול, כאשר זכה בגביע הקדוש: כשירון דקל (אז מפקד גלי צה״ל) מינה אותו לפרשן פוליטי בכיר, וברדוגו קיבל פינה יומית ביומן הערב של התחנה.
  • הוא מעולם לא עבד כעיתונאי, לא נדרש לחתור לאמת או לעובדות, לא לשמור על חסיון מקורות ולא להצליב מקורות - אבל דבריו כפרשן פוליטי הדהדו בכל מקום.
  • בתצהיר של ניר חפץ בתיקי האלפים, טען שברדוגו מונה לתפקיד הפרשן הפוליטי של התחנה הצבאית בלחץ של נתניהו.
  • זאב אלקין טען בראיון, שברדוגו מקבל הוראות מנתניהו.
  • כשפוטר מגלי צה״ל עבר מייד לערוץ 14, שם קיבל תוכנית יומית, שבה המשיך להפיץ את הפרשנות הפוליטית-ימנית-נתניהו שלו.
  • ברדוגו זכה ל״ראיון״ עם נתניהו, שלא התראיין ראיון עיתונאי בעברית מאז מרץ 2021.
  • הוא כינה את נתניהו ״דמות היסטורית צ׳רצ׳יליאנית״.
  • הוא טבע את הביטוי ״כנופית סלאח א-דין״ לאנשי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, משום ש״תפרו״ תיקים לראש הממשלה ולחברי הקואליציה. למנדלבליט קרא ״המן. דלבליט״

ברדוגו (61) גדל בלוד, אם תרצו, לא רחוק מאולפני ערוץ 14, שטרם באו לעולם. הוא בן למשפחה דתית-מרוקאית, בוגר מדרשית נעם, שם כבר הפגין דעות ימניות, שירת במודיעין. את הקריירה הציבורית שלו התחיל אולי קרוב לבית, בלוד, אבל עם שאיפות רחוקות. עם סיום לימודי מדע המדינה ומשפטים, שבמהלכם היה פעיל במסגרות סטודנטים של הליכוד, החל לעבוד עם מקסים לוי, לימים ראש עיריית לוד מטעם הליכוד. הוא היה אחראי על שיקום השכונות, אחד מפרויקטי הדגל של ממשלת הליכוד שאחרי המהפך. פרויקט שזוהה עם הליכוד ורשום במידה רבה על שמו של מנחם בגין.

מלוד צמח למנגנון השילטון המקומי, ואז עשה את הקפיצה לליגה הארצית, לאומית אם תרצו. ברדוגו חבר לאח הגדול, דוד לוי, שגם היה בכיר בליכוד ובממשלה, וגם היה אחד מנושאי הדגל המזרחי במפלגה. לימים נשא את ״נאום הקופים״ המפורסם, אחרי שהפסיד במירוץ לראשות הליכוד. הוא היה יועץ, יד ימינו ואיש סודו של לוי. (פרופיל News1).

בתקופה שבה עבד עם דוד לוי, הצליח ברדוגו בכשרונו ללמוד את רזי העסקנות הפוליטית, את סודות המנגנונים המפלגתיים, את הסודות שמאחורי הקלעים ובקידמת הבמה.

גם כשעזב את הפוליטיקה, והלך למנכ״ל את החברה למשק וכלכלה, ואחר כך את מפעל הפיס, לא שכח את בית הגידול הפוליטי שלו. גלובס תיאר את בחירתו למפעל הפיס, ממאבקי כוח בין נתניהו, ליברמן ודוד לוי; מבקר המדינה קבע אחר כך כי תהליך הבחירה “לקה באופן מהותי” וכי עלה חשש ששיקולים פוליטיים השפיעו על המינוי (גלובס | דוח מבקר המדינה 2000).

אבל ניהול הגרלות לא ענה על הרעב הפוליטי של ברדוגו, והוא מונה כיועץ אישי של דוד לוי, בתפקידו כשר חוץ ולנציגו במגעים מדיניים. מכיוון שברדוגו לא היה עובד מדינה, הזהיר שמואל הולנדר, נציב שירות המדינה אז כי קיימת “בעיה משפטית וממלכתית” בכך שאדם שאינו עובד משרד החוץ מייצג את המדינה במו"מ בינלאומי (גלובס). מבקר המדינה הוסיף כי פעילותו הפוליטית והמדינית פגעה בתפקודו בפיס ובתדמית הארגון. זו הייתה, במידה רבה, תבנית מוקדמת: תפקיד רשמי אחד, השפעה לא רשמית בהרבה זירות אחרות. מצד שני, מדהים לגלות שהיו ימים שבהם הקפידו על נורמות ציבוריות נקיות יותר, גם תחת ממשלות ליכוד.

ואז הגיע הגביע הקדוש. ירון דקל, אז מפקד גלי צה״ל, מינה אותו לפרשן הפוליטי של התחנה. ולצד תוכנית שבועית שולית, קיבל גם פינה יומית קבועה ביומן הערב, תוכנית בזמן האזנת שיא, שבה כולם בפקקים בדרך הביתה מהעבודה.

ואם עד אז שמו היה ידוע בעיקר במעגלים המפלגתיים, ובעיקר בערוגות הימין, האכסנייה המכובדת בתחנת רדיו ציבורית ארצית העניקה לו במה ומיקרופון שיהדהדו את דעותיו הימניות. ברדוגו, שמעולם לא עבד כעיתונאי, לא נדרש לחתור לאמת או לעובדות, לא התאמן בשמירה על חסיון מקורות ומידע, לא היה צריך להצליב מקורות, קפץ היישר לעמדת הפרשן. ולא נדרש אפילו למינימום של גילוי נאות, מתוקף היותו איש עסקים, יועץ לבעלי הון, או מקורב לאנשי שררה. בעמדת הפרשן לא עמד ברדוגו למבחן אמינות, עובדות, ניגודי עניינים, או כל נורמה עיתונאית אחרת הנדרשת בתחנת רדיו ציבורית. ובתחנה הצבאית הפך לאחד הקולות המזוהים ביותר עם נתניהו. יש אומרים, שנתניהו היה מי שקידם את ברדוגו לתפקידו בגלי צה״ל. כך, לפחות נטען בתצהיר של ניר חפץ ( 24.1.22) בתיק האלפים: ברדוגו הפך מגיש קבוע בגלי צה״ל בעקבות “התערבות ישירה” של נתניהו אצל מפקד התחנה ירון דקל; לפי התצהיר, בשנים 2015–2017 ברדוגו נהג להיפגש עם נתניהו ולשוחח עמו בטלפון באופן תכוף וואלה ברנז׳ה, 24.1.2022. תחקיר זמן ישראל תיאר את עליית כוחו בתחנה כטשטוש בין שידור ציבורי לכלי פוליטי (זמן ישראל).

גם זאב אלקין, לשעבר מקורב לנתניהו, אמר בראיון (16.3.21) כי היה עד להשפעת נתניהו על ברדוגו; כשנשאל אם שמע את נתניהו “מעביר הוראות לברדוגו”, השיב: “הרבה מעבר לזה” (וואלה, 16.3.2021).

אבל עם פרישתו של ירון דקל מהתחנה, ירדה גם פינת הפרשנות של ברדוגו מיומן הערב.

המעבר לערוץ 14 היה טבעי, אולי אפילו מתריס לשינוי מעמדו בתחנה הצבאית. סמוך לאחר הדחתו מגלי צה"ל הודיע הערוץ כי ברדוגו יגיש תוכנית יומית תחת הכותרת “לא יסתמו לו את הפה” (ערוץ 14). מאז הפך לאחד מקולות הדגל של הערוץ - חריף, ממושמע אידיאולוגית, ולעתים חסר בלמים.

המעבר לטלוויזיה שיחרר את ברדוגו אפילו מכבלי מראית העין של הנייטרליות הפרשנית. ב־2025 אמר ברדוגו כי העצימות שלו נועדה “כדי לשמר את שלטון הימין ואת שלטון נתניהו” (ישראל היום). הוא כינה את נתניהו “דמות היסטורית צ'רצ'יליאנית”, ובהמשך אף אמר כי נתניהו “משתווה ואף עולה על צ'רצ'יל” (ice). זו כבר אינה פרשנות מהיציע. זו תזמורת עידוד עם מיקרופון, גם אם המנצח מתעקש שהוא רק מנתח את המנגינה. לא אחת דווח שברדוגו לא רק מתאר ומפרשן את הפוליטיקה, אלא משפיע עליה. הוא נצפה לעיתים קרובות בקרבה יתרה לנתניהו, ומקבל מקום של כבוד במטוסו של ראש הממשלה במסעותיו לארה״ב, ואף זכה לקבל ״ראיון״ נדיר עם ראש הממשלה בעברית (נתניהו לא העניק ראיון עיתונאי בעברית מאז מרץ 2021).

על מנדלבליט דווח שכינה אותו “המן.דלבליט” (ice).

על היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה אמר כי “הורתה ללהב 433 להתחיל לתפור תיקים לחברי הקואליציה” (סרוגים).

הירבה לכנות את אנשי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה ״כנופיית סלאח-א-דין״ על שם הרחוב שבו שכן משרד המשפטים בירושלים המזרחית.

על בג"ץ כתב שאם יבטל את בחירת העם, “מיליון איש צריכים לצור עליו” (ערוץ 14).

אחרי פרשת המסמכים בלשכת נתניהו אמר כי נעשה שימוש ב“כוח החקירה” כדי “להפוך את השלטון בישראל”, ואף השווה את הערב ההוא ל־7 באוקטובר - השוואה שאפילו במונחי שיח ישראלי עכור נשמעה כמו צלצול אזעקה מיותר (Ynet).

באפריל 2025 פנה לראש השב"כ רונן בר ואמר: “אם תעצבן אותנו - גם נוסיף לך עוד כמה דברים אחרים”, ובהמשך: “אנחנו לא מפחדים. אתם לא יכולים לעצור אותנו” (מאקו).

גם בתוך הימין הוא לא תמיד שחקן קבוצתי, ומעדיף מהלכים אישיים. במאי 2025 האשים אותו יריב לוין כי “דרש ממני דברים אישיים ואיים עליי”. מיקי זוהר דיבר על “תופעת האיומים”, ושלמה קרעי כינה אותו “עסקן כוחני” (Ynet).

המשטרה פתחה בבדיקה כשהחשד הוא סחיטה באיומים, אך בהמשך דווח שהתיק נסגר לאחר שהשרים לא מסרו תלונות פליליות או לא שיתפו פעולה (סרוגים).

בבתי המשפט ספג ברדוגו מכות משלו: ב־2025 חויב בפיצוי לניר חפץ בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע (News1: קישור), ובתיק אחר חויב בפיצויים לרביב דרוקר בגין פרסום לשון הרע (העין השביעית).

אלה אינם פרטים שוליים. הם מלמדים שהרטוריקה הלוחמנית, כשהיא יוצאת מהאולפן אל עולם העובדות, פוגשת לפעמים קיר.

בסוף, ברדוגו אינו רק אדם. הוא מודל פעולה: צמיחה ממנגנון ציבורי, קשרים פוליטיים, תיווך לא רשמי, כסף שמגיע מאזורי דמדומים של ייעוץ וקשרים, ולבסוף אולפן טלוויזיה שמעניק לכל זה לגיטימציה יומיומית. השאלה איננה אם מותר לו להחזיק בדעות חריפות. מותר. השאלה היא מתי פרשן פוליטי מפסיק לפרש את המציאות - ומתחיל לנהל אותה מאחורי הקלעים, בעודו מסביר לצופים שכולם חוץ ממנו הם בעלי אינטרסים.

מקור ההון הפומבי של ברדוגו אינו מופיע בדוח הון רשמי פתוח לציבור; לפי מקורות עיתונאיים, מסלול הכסף המוכר שלו כולל תפקידים בכירים בשלטון המקומי ובחברה למשק וכלכלה, כהונה כמנכ״ל מפעל הפיס, ייעוץ עסקי לאחר הפרישה, פעילות נדל״ן, קשרים לעולם ההימורים והקזינו, ותשלומי ייעוץ שנבדקו בדוחות מבקר המדינה זמן ישראל, 2.9.2020 ; mako, 15.5.2025.

בתחום ההימורים והקזינו, גלובס דיווח ב־14 בפברואר 2005 כי ברדוגו פעל במשך תקופה ארוכה בשם מרטין שלאף וחברת קזינו אוסטריה לקידום אוניית ההימורים “קנקון” באילת; NRG דיווח כבר ב־2004 כי ברדוגו אישר שהוא מטפל ב“היבטים שונים” של הכשרת האונייה גלובס, 14.2.2005 ; NRG/מקור ראשון, 2004.

דו״ח מבקר המדינה על האגודה למען החייל, שפורסם ב־2009, הוא מקור מרכזי לשאלת “מאיפה הכסף”: במאי 2006 התקשרה האגודה עם ברדוגו בהסכם “ייעוץ וסיוע בקבלת תמיכה והגרלות”, ולאחר חתימת הסכם חדש בין מפעל הפיס לאגודה שילמה לחברה שבבעלותו 1.2 מיליון שקל; המבקר קבע כי ההתקשרות לא הובאה לוועד המנהל וכי לא נמצאה אסמכתה לשירותים שניתנו בקשר להסכם עם הפיס מבקר המדינה, 2009.

בחקירה הפלילית בפרשת מפעל הפיס, נחקר ברדוגו ב־2008 בחשד שקיבל כספים ממשווקים; ב־4 באוגוסט 2009 דיווח ynet כי פרקליטות מחוז מרכז סגרה את תיק החקירה נגדו מחוסר ראיות, וברדוגו אמר: “אני שמח. אלו חדשות טובות” ynet, 4.8.2009.

כלכליסט דיווח באותו יום כי הפרקליטות אימצה את המלצת המשטרה שלא להעמיד לדין את ברדוגו ואת יתר המעורבים בפרשה, וסגרה את התיקים בנימוק של חוסר אשמה; לכן הממצא המשפטי הסופי בפרשת הפיס הפלילית הוא סגירת תיק, לצד ממצאים מנהליים־ביקורתיים נפרדים של מבקר המדינה בנושא האגודה למען החייל כלכליסט, 4.8.2009.