גלעד ארדן

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• שלד ביוגרפי: גלעד מנשה ארדן נולד ב־30 בספטמבר 1970 באשקלון; לפי פרופילים ביוגרפיים, גדל במשפחה דתית, הבכור מבין ארבעה, לאב אבינועם - מורה להיסטוריה ואזרחות ובהמשך עורך דין - ולאם יהודית/אמו, פסיכולוגית בשירות הפסיכולוגי באשקלון פרופיל הכנסת באנגלית, ערוץ 7, “עניין אישי”, 28.06.2012, אשקלון ניוז, 2011. בראיון מקומי אמר: “אני היחיד שהייתי נורא איכפתניק ומתעצבן בבית, אמא שלי די מתונה ואבא שלי בזמנו היה מפד״ל” - ציטוט שפורסם ב־2011 ב”אשקלון ניוז” אשקלון ניוז.
• השכלה וזהות נעורים: ארדן למד בבית הספר הממ״ד “סיני” באשקלון ולאחר מכן בישיבה התיכונית “נתיב מאיר” בירושלים; ב־15.12.2011 תיאר mako את הרקע כ”הילדות בבית דתי”, וציין כי “כנער למד בישיבת בני עקיבא ‘נתיב מאיר’ בירושלים” mako, “הילדות הסודית של גלעד ארדן”. בהמשך למד משפטים באוניברסיטת בר־אילן, הוסמך כעורך דין ב־1996, ובמקורות מאוחרים יותר צוין גם תואר שני במדעי המדינה/מנהיגות פוליטית ציבורית מאוניברסיטת תל אביב ynet ביוגרפיה, גלובס, פרופיל גלעד ארדן, 2009, Jewish Virtual Library.
• שירות צבאי ועבודה מוקדמת: לפי פרופילים עיתונאיים, ארדן החל את שירותו בקורס חובלים, עבר לאחר פציעה לחיל השלישות, שירת כקצין והשתחרר בדרגת סרן ערוץ 7, 28.06.2012, mako, 15.12.2011. לא אותר בדיווחים הפומביים שנבדקו דו״ח רשמי - מבקר המדינה, צה״ל או ועדת חקירה - שמייחס לו כשל מקצועי בשירותו הצבאי. לאחר השירות והלימודים עבד כמלצר, התמחה כעורך דין במשרד המזוהה עם דב ויסגלס/ברגמן־וכסלר, עבד תקופה קצרה כעורך דין, ובהמשך שימש מנכ״ל החברה הכלכלית של התאחדות הקבלנים בישראל ישראל היום, “משיב אש”, 2016, גלובס תגית גלעד ארדן, מכון משגב - ביוגרפיית מחבר.
• כניסה לחיים הציבוריים ולליכוד: בשנות התשעים, בעת לימודיו בבר־אילן, בלט בפעילות פוליטית נגד הסכמי אוסלו; nrg/מקור ראשון תיאר ב־30.01.2009 כי “בלט לראשונה פוליטית כשהוביל מחאה נגד הסכם אוסלו” nrg/מקור ראשון, 30.01.2009.
• לפי ישראל היום, פגישה עם אריאל שרון כסטודנט הפכה לקשר פוליטי קבוע, וב־1995 מונה לעוזרו הפרלמנטרי של שרון; לאחר בחירת בנימין נתניהו לראשות הממשלה ב־1996 שימש יועץ לנתניהו ומנהל האגף לפניות הציבור במשרד ראש הממשלה ישראל היום, 2016, ynet ביוגרפיה, וואלה כסף, 2007.
• צעירי הליכוד והתבטאויות ראשונות: לפני בחירתו לכנסת ב־2003 כיהן ארדן כיו״ר צעירי הליכוד; בתפקיד זה פנה ב־2.01.2000 למשטרה בדרישה לחקור את פרשת הכספים לעזר ויצמן וואלה חדשות, 2.01.2000, וב־3.01.2003 הגיש תלונה נגד יו״ר העבודה עמרם מצנע בחשד לשוחד והפרת אמונים בתקופת כהונתו כראש עיריית חיפה ערוץ 7, 3.01.2003. קו זה משקף כניסה מוקדמת לפוליטיקה מפלגתית־משפטית ולא רק לפעילות סטודנטיאלית;
• ב־2003 נבחר לראשונה לכנסת מטעם הליכוד, לאחר ששובץ ברשימת המפלגה במסגרת משבצת צעירי הליכוד המכלול - גלעד ארדן, Open Knesset.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

• שר להגנת הסביבה - מרץ 2009–מרץ 2013. לפי ריכוז התפקידים הביוגרפי, ארדן כיהן כשר להגנת הסביבה בממשלת נתניהו השנייה, לפני המעבר לתיקי התקשורת והעורף פרופיל תפקידים, ויקיפדיה. ציוני דרך: בנובמבר 2010 הממשלה אישרה תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף 2.117 מיליארד שקל לשנים 2011–2020, עם יעד הפחתה של 20% לעומת תרחיש “עסקים כרגיל”; ארדן אמר אז ב־ynet, 28.11.2010, כי מדובר ב“קפיצת מדרגה משמעותית” ynet, 28.11.2010. בתחום הפסולת, הוא קידם תיקון לחוק הפיקדון: הקטנת יעדי איסוף בקבוקים קטנים, ויתור זמני על פיקדון לבקבוקים גדולים, והטלת אחריות אישית וקנסות על חברות המשקאות; הביקורת מצד ארגוני סביבה הייתה שהשר “התקפל” מול יצרני המשקאות Bizportal, 11.10.2009. במפרץ חיפה, בינואר 2010 הוציא הוראות אישיות מחמירות לבז”ן, אך בהמשך מבקר המדינה קבע כי כבר ב־2011 הייתה הסכמה מקצועית להכריז על חיפה, תל אביב וירושלים כאזורים מוכי זיהום - וההכרזה התעכבה כלכליסט, 25.3.2015.
• שר התקשורת - מרץ 2013–נובמבר 2014. ארדן נכנס לתיק התקשורת ב־2013 והפך אותו לזירה המרכזית שלו לפני מינויו לשר הפנים פרופיל תפקידים, ויקיפדיה.
• שלוש החלטות בולטות: חיוב HOT ו־yes להציע “חבילה צרה” של כ־20 ערוצים במחיר 119.90–120 שקל לחודש, החל מפברואר 2014 ynet, 23.2.2014;
• קידום חוק השידור הציבורי, שסגר את רשות השידור והקים תאגיד בתקציב שנתי של 665 מיליון שקל ב־2015–2016 ו־650 מיליון שקל מ־2017 ספר החוקים, 11.8.2014;
• והרחבת עידן פלוס כפלטפורמה שתתחרה בכבלים ובלוויין כלכליסט, 9.5.2013.
• ביקורת מקצועית נרשמה מצד המכון הישראלי לדמוקרטיה, שב־17.6.2014 תמך בצורך ברפורמה אך הסתייג מחלקים בהצעת החוק, בעיקר בהגדרת תפקידי השידור הציבורי ובעיגון עצמאותו המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17.6.2014.
• מבחינה ניהולית, עצם סגירת המשרד הייתה ההחלטה הביצועית המרכזית: היא ביטלה מבנה משרדי עצמאי שנועד לטפל במוכנות העורף, והחזירה אחריות מרכזית למשרד הביטחון. הביקורת החריפה ביותר באה מאלוף פיקוד העורף אייל אייזנברג, שלפי הדיווח כתב שהמשרד “מייבש” את הפיקוד ולא מעביר תקציבים; מנגד, ארדן טען שהבעיה היא התנגדות משרד הביטחון להסדרת סמכויות ynet, 23.4.2014.
• שר הפנים - נובמבר 2014–מאי 2015. ארדן מונה במקום גדעון סער, ובכניסתו לתפקיד חדל לכהן כשר התקשורת סרוגים, 5.11.2014. החלטות/מהלכים: באפריל 2015 הודיע על מעבר לחובת תיעוד ביומטרי, מהלך שספג ביקורת על אנשים ומחשבים, 14.4.2015;
• בינואר 2015 הורה לקדם שינויי תמ”א 38, כולל הרחבת אפשרות ממ”דים למבנים מ־1980–1992 ועידוד דיור להשכרה בשטחים ציבוריים ביזנעס, 27.1.2015;
• ובסיום הקדנציה מתח ביקורת על העברת מינהל התכנון לאוצר ואמר בוואלה, 17.5.2015, שזו עלולה לגרום ל“אסון תכנוני” וואלה, 17.5.2015. נקודה פוליטית: במאי 2015 הוא נשאר תחילה מחוץ לממשלה בשל אי־קבלת תיק בכיר כרצונו, ורק לאחר מכן חזר לתפקידים הביטחוניים וואלה, 17.5.2015.
• השר לביטחון הפנים - מאי 2015–יולי 2020; השר לנושאים אסטרטגיים והסברה - מאי 2015–יולי 2020. בביטחון הפנים, ההחלטה התקציבית הבולטת הייתה תוכנית החומש לחברה הערבית: באפריל 2016 הממשלה אישרה תוכנית של 2 מיליארד שקל, תוספת 2,600 שוטרים ו־10 תחנות משטרה ביישובים ערביים Jerusalem Post, 10.4.2016. פרויקט מצלמות הגוף החל בפריסה מבצעית בינואר 2019: הוכשרו 7,825 שוטרים, והפיילוט הצביע על ירידה של כ־35% בתלונות הציבור בתחנות שבהן הופעל סיכום פעילות המשרד לביטחון הפנים, 2019. ביקורת מרכזית: פרשת אום אל־חיראן - ארדן הגדיר תחילה את יעקוב אבו אלקיעאן “מחבל”, ובהמשך מח״ש לא מצאה ראיות לפיגוע; בראיון N12, 2020, אמר כי המפכ”ל אמר לו שזה “האימא של הפיגועים” ynet, 27.2.2017. ביקורת תוצאתית נוספת נגעה לכך שתוכניות 2016 לא עצרו את התרחבות הפשיעה בחברה הערבית, כפי שתואר ב־ynet ב־2023 ynet, 4.6.2023.
• ביטחון פנים - מוקד סכסוך עם ישראל כץ. ביולי 2015, כשר לביטחון הפנים, ביקש ארדן לקיים דיון על היערכות
• לעבודות הרכבת הקלה בגוש דן; שר התחבורה ישראל כץ השיב במכתב כי “האחריות היא שלי” וביקש לבטל את השתתפותו, בטענה שלארדן אין סמכות לנהל דיון כזה N12, 23.7.2015. המקרה משקף חיכוך משרדי בין אחריות ביטחון־סדר ציבורי לבין אחריות תחבורתית־ביצועית, והצטרף למתיחות פנים־ליכודית מוקדמת יותר סביב מוסדות המפלגה.
• נושאים אסטרטגיים והסברה - BDS, קמפיינים וחשאיות. ארדן הוביל קמפיין מדינתי נגד BDS: ביוני 2018 כנס GC4I של המשרד כינס יותר מ־150 ראשי ארגונים פרו־ישראליים, וארדן הציג מחקר שלפיו כרבע מרשת החרם מקיימת קשרים עם ארגוני טרור ynet, 19.6.2018. בפברואר 2019 הציג דוח “מחבלים בחליפות” עם יותר מ־100 קשרים נטענים בין חמאס/החזית העממית לארגוני BDS ynet, 3.2.2019. הביקורת המרכזית הייתה על “קלע שלמה”: התנועה לחופש המידע חשפה שהמיזם תוכנן לתקציב של 250 מיליון שקל, מחציתו מהמשרד ומחציתו מתורמים, אך פעל תחת מעטה חשאיות שהוביל לעתירות ולביקורת על שקיפות התנועה לחופש המידע, 2019.
• שגריר ישראל באו״ם - יולי 2020–2024; שגריר ישראל בארה״ב - ינואר–נובמבר 2021. החלטת הממשלה קבעה ב־5.7.2020 את מינוי ארדן לראש המשלחת לאו״ם בניו יורק לשלוש שנים, עם אפשרות הארכה לארבע, וכן לשגריר בוושינגטון מ־21.1.2021 עד 30.11.2021 מפתח התקציב - החלטת ממשלה, 2020. בריאיון N12, אוקטובר 2020, תואר כי ארדן היה מועמד לתפקיד השגריר ארבע פעמים וסירב, אך לאחר השינויים הפוליטיים “החליט שהגיע הזמן לקחת פסק זמן בארה״ב” N12, 24.10.2020. באו״ם בלטו מחוות מחאה: באוקטובר 2023 ענד טלאי צהוב בדיון מועצת הביטחון; יו״ר יד ושם דני דיין מתח ביקורת ואמר שהמעשה “מבזה הן את קורבנות השואה והן את מדינת ישראל” ynet, 31.10.2023.
• מצב בתוך הליכוד והמסלול אחרי ניו יורק. לפני היציאה לאו״ם היה ארדן בצמרת הליכוד: בפריימריז 2019 דווח כי לאחר ספירת רוב הקולות דורג בין ארבעת־חמשת הראשונים לצד ישראל כץ, יולי אדלשטיין וגדעון סער כיכר השבת, 6.2.2019. אחרי שובו לישראל, ב־2026 דווח כי הוא שוקל מסגרת פוליטית חדשה; בכותרת וואלה, מאי 2026, יוחסה לו האמירה: “ממקום 5 בליכוד אקבל תיק זוטר, עם חמישה מנדטים אדרוש תיק בכיר” - אינדיקציה לכך שהוא מעריך שמעמדו הפורמלי בליכוד לבדו אינו מבטיח תיק בכיר וואלה, 26.5.2026.

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

• מינויי אמון במשרדים אזרחיים: במאי 2009, עם כניסת ארדן למשרד להגנת הסביבה, מונתה עו"ד אלונה שפר-קארו לראש מטה השר; וואלה תיאר זאת כחלק מ"חילופי תפקידים" במשרד לאחר כניסתו לתפקיד וואלה, מאי 2009. בינואר 2011, פחות מעשרה ימים אחרי הודעת פרישת המנכ"ל ד"ר יוסי ענבר, החליט ארדן למנות את שפר-קארו - שכבר הייתה ראש מטהו - למנכ"לית המשרד ynet, ינואר 2011. וואלה הגדיר אותה אז "יד ימינו של השר גלעד ארדן" וואלה כסף, ינואר 2011.
• משרד התקשורת והדרג המקצועי: בנובמבר 2013 החליט ארדן למנות את אבי ברגר למנכ"ל משרד התקשורת, בכפוף לאישור ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה ולאישור הממשלה; ברגר החליף את עדן בר טל, המנכ"ל הפורש כלכליסט, נובמבר 2013.
• בר טל סיים אז קדנציה של כארבע שנים, וארדן פרסם הודעת תודה על תרומתו אנשים ומחשבים, יוני 2013. במאי 2015, לאחר שנתניהו נכנס לתפקיד השר הממונה, ברגר פוטר טלפונית; הדיווחים קשרו את הפיטורים גם למתח בין נתניהו לארדן, שמינה אותו ynet, מאי 2015, N12, מאי 2015.
• המנגנון נגד BDS במשרד לנושאים אסטרטגיים: בדצמבר 2015 אישרה הממשלה את החלטת ארדן למנות את תא"ל במיל' סימה וואקנין-גיל למנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים; ארדן נימק את המינוי בצורך לנהל את המאבק בחרם ובדה-לגיטימציה סרוגים, דצמבר 2015. במאי 2016 מונה צחי גבריאלי ל"מנהל המערכה נגד הדה-לגיטימציה"; הדיווח ציין תקציב ייעודי של 128 מיליון שקל וגיוס כוח אדם למשימה ynet, מאי 2016. מסמכי המשרד מ-2016 מציגים את וואקנין-גיל כמנכ"לית ואת גבריאלי כמנהל המערכה העין השביעית / דוח משרד, 2016.
• משטרה: ניסיונות מינוי וסמכות השר: באוגוסט-ספטמבר 2015 קידם ארדן מינוי חיצוני של תא"ל במיל' גל הירש למפכ"ל; ועדת טירקל דנה במינוי על רקע התנגדויות, והיועמ"ש יהודה וינשטיין הודיע שהבדיקה תימשך שבועות גלובס, ספטמבר 2015, ישראל היום, ספטמבר 2015. באותו הקשר דווח כי מ"מ המפכ"ל בנצי סאו החליט לפרוש בעקבות המהלך N12, ספטמבר 2015. לאחר מכן מינה ארדן את רוני אלשיך למפכ"ל, אך בספטמבר 2018 הודיע שלא יאריך את כהונתו והציג שלושה מועמדים: יורם הלוי, דוד ביתן ומשה "צ'יקו" אדרי ישראל היום, ספטמבר 2018.
• צ'יקו אדרי - ממנכ"ל למועמד למפכ"ל: במרץ 2018 החליט ארדן למנות את ניצב בדימוס משה "צ'יקו" אדרי למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ynet, מרץ 2018. בהמשך אותה שנה הציב אותו כמועמד המועדף למפכ"ל, אך ועדת גולדברג פסלה את המינוי בנובמבר 2018; ארדן דחה את עמדת הוועדה והודיע שימשיך לקדם את המינוי וואלה, נובמבר 2018. לאחר שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט רמז כי יתקשה להגן על המינוי בבג"ץ, אדרי הסיר את מועמדותו ynet, דצמבר 2018.
• ביקורת מוסדית על מנגנון המינויים במשטרה: דוח מבקר המדינה על הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל התייחס לתקופת ארדן כשר לביטחון הפנים ואלשיך כמפכ"ל, וקבע כי משנת 2016 הופעלה שיטת מינויים חדשה לקצינים בכירים מבקר המדינה, דוח הליכי מינוי קצינים. הדיווחים על הדוח הדגישו מחלוקת בין השר למפכ"ל בשאלת סמכות השר לאשר מינויים, ובפרט סביב סירוב ארדן למינוי נוסף של רוני ריטמן ישראל היום, מאי 2018, N12, מאי 2018.
• הזירה הדיפלומטית כמינוי פוליטי: במאי 2020 נענה ארדן להצעת נתניהו לכהן כשגריר ישראל באו"ם ובהמשך גם כשגריר בארה"ב, ולא לכהן כשר בממשלה החדשה חדשות 13, מאי 2020. החלטת הממשלה קצבה את כהונתו באו"ם לשלוש שנים "מטעמים מדיניים" מפתח התקציב / החלטת ממשלה, יולי 2020. ב-2022 הודיע שלא יתמודד בפריימריז בליכוד ויישאר באו"ם; ynet כתב כי חזרה ארצה הייתה עלולה להסתיים בתפקיד "זניח" יחסית לתפקידיו הקודמים ynet, יולי 2022. במרץ 2024 דווח על חיכוך תפעולי-פוליטי כששר החוץ ישראל כ"ץ הודיע על החזרת ארדן להתייעצויות בלי שנתניהו עודכן מראש ישראל היום, מרץ 2024.

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

1. 7 באוקטובר 2019 - ראיון ב־רדיו ירושלים; דווח ב־ידיעות אחרונות, 8 באוקטובר 2019. בהקשר גל האלימות והפשיעה בחברה הערבית, ארדן ייחס את היקף האלימות גם לנורמות תרבותיות בתוך החברה הערבית. הציטוט המדויק: "החברה הערבית, אני אומר זאת בצער, היא חברה מאוד־מאוד, ואלף פעמים מאוד, אלימה". מקור ישיר לדיווח ולציטוט: ידיעות אחרונות - ארדן: התרבות הערבית אלימה; מקור הקשר נוסף על סערת הדברים: מקור ראשון - האלימות במגזר הערבי: חייבים להבין שגורלנו בידינו. (yediot.co.il)
2. 7 באוקטובר 2019 - ראיון ב־רדיו ירושלים; דווח ב־ידיעות אחרונות, 8 באוקטובר 2019. באותו ראיון, במסגרת ההסבר שנתן לפשיעה בחברה הערבית, ארדן הרחיב את הטענה על קודים תרבותיים ועל רצח נשים. הציטוט המדויק: "זה קשור לזה שאמא יכולה לתת אישור לבן לרצוח את האחות כי היא יוצאת עם גבר שלא נראה למשפחה". מקור לדיווח ולציטוט: ידיעות אחרונות - ארדן: התרבות הערבית אלימה; מקור משלים על התגובות והקשר ציבורי: מקור ראשון - צריך להקים יחידות משטרתיות מיוחדות למגזר הערבי. (yediot.co.il)
3. 14 במאי 2020 - מקור ראשון, ראיון ערב היציאה לשליחות באו״ם ובוושינגטון. בהקשר מעברו מהפוליטיקה המקומית לשליחות בניו יורק ובוושינגטון, ארדן הציג את שיטת הפעולה שאמר כי תלווה אותו גם בזירה הדיפלומטית. הציטוט המדויק: "תמיד להיות במתקפה, לא במגננה". מקור לציטוט ולהקשר: מקור ראשון - החלום שלי היה להילחם באלה שמסיתים נגד ישראל; מקור נוסף שבו הופיע אותו קו פעולה לקראת התפקיד: ישראל היום - כשגריר באו״ם אעדיף את עמדת ההתקפה. (makorrishon.co.il)
4. 14 במאי 2020 - מקור ראשון, ראיון על סיום כהונתו כשר לביטחון פנים. בהקשר ניסיונותיו למנות מפכ״ל והטענות שלו על חסמים משפטיים ומינהליים, ארדן תקף את תהליכי הבקרה והמשפטיזציה של מינויים ציבוריים. הציטוט המדויק: "הכול חוזר למשפטיזציה של התהליכים הציבוריים בישראל". מקור לציטוט: מקור ראשון - החלום שלי היה להילחם באלה שמסיתים נגד ישראל; מקור רקע נוסף על עמדותיו ביחס לוועדה לבחירת שופטים: NRG/מקור ראשון - לשמור על כבודו של בית המשפט. (makorrishon.co.il)
5. 14 במאי 2020 - מקור ראשון, ראיון על המשטרה, המפכ״ל והשר לביטחון פנים. בהקשר המתח בין השר לביטחון פנים לבין המפכ״ל והמשטרה, ארדן הציג עמדה של הרחבת סמכויות השר מול המשטרה. הציטוט המדויק: "העצמאות של המשטרה מוגזמת". מקור לציטוט: מקור ראשון - החלום שלי היה להילחם באלה שמסיתים נגד ישראל; מקור נוסף על אותה תפיסה ביחס לסמכויות השר והמפכ״ל: ישראל היום - ארדן: לגיטימי וברור שיש לי שאיפות להגיע לטופ. (makorrishon.co.il)
6. 14 במאי 2020 - מקור ראשון, ראיון על דרום תל אביב, מסתננים ובג״ץ. בהקשר טענות תושבים בדרום תל אביב על אכיפה כלפי מסתננים, ארדן הטיל חלק מהאחריות על החלטות מערכת המשפט. הציטוט המדויק: "בגלל הרבה מאוד החלטות של מערכת המשפט זה לא קורה". מקור לציטוט: מקור ראשון - החלום שלי היה להילחם באלה שמסיתים נגד ישראל; מקור רקע נוסף על סוגיית מערכת המשפט בתקופת הקורונה: גלובס - הסחבת הייתה שם קודם: גם מערכת המשפט צריכה אסטרטגיית יציאה. (makorrishon.co.il)
7. 14 במאי 2020 - מקור ראשון, ראיון על מינויו לשגריר באו״ם ובארה״ב. בהקשר הביקורת האפשרית בתוך הליכוד על יציאתו מהזירה המקומית ועל החשש מירידה בכוחו הפוליטי, ארדן הציג את השליחות הבינלאומית כהמשך מאבק פוליטי־לאומי. הציטוט המדויק: "ההגנה על ישראל בעולם היא לא ירידה מהגלגל". מקור לציטוט: מקור ראשון - החלום שלי היה להילחם באלה שמסיתים נגד ישראל; מקור נוסף על מינויו הכפול בניו יורק ובוושינגטון: ישראל היום - כשגריר באו״ם אעדיף את עמדת ההתקפה. (makorrishon.co.il)
8. 12 באוגוסט 2020 - ישראל היום, כתבת טרום־ראיון לקראת הכניסה לתפקיד השגריר באו״ם. בהקשר שני ניסיונותיו למנות מפכ״ל שנבלמו בידי הוועדה המייעצת למינוי בכירים, ארדן תקף את מנגנוני בדיקת המינויים. הציטוט המדויק: "אין כיום מפכ״ל קבוע למשטרת ישראל בגלל הסטנדרטים ההזויים שמפעילות ועדות לבדיקת מינויים". מקור לציטוט: ישראל היום - כשגריר באו״ם אעדיף את עמדת ההתקפה; מקור משלים על הראיון המלא וסיום כהונתו: ישראל היום - ארדן: לגיטימי וברור שיש לי שאיפות להגיע לטופ. (israelhayom.co.il)
9. 13 באוגוסט 2020; עודכן 14 באוגוסט 2020 - ישראל היום, ראיון שישבת. בהקשר מעמדו בליכוד, הירידה הזמנית מהפוליטיקה המקומית והפרידה מפעילי הליכוד לפני היציאה לניו יורק, ארדן הדגיש כי בכוונתו לשוב. הציטוט המדויק: "I'll be back". מקור לציטוט: ישראל היום - ארדן: לגיטימי וברור שיש לי שאיפות להגיע לטופ; מקור נוסף על מינויו והמעבר לאו״ם: מקור ראשון - החלום שלי היה להילחם באלה שמסיתים נגד ישראל. (israelhayom.co.il)
10. 20 במאי 2021 - עצרת האו״ם, נאום בזמן מבצע שומר החומות. בהקשר דיון באו״ם על הלחימה בעזה, ארדן תקף את יחס המדינות החברות לישראל והציג את ישראל כמי שנאלצת להגן על אזרחיה מול חמאס. הציטוט המדויק: "We will never apologize for defending our citizens, even if some of the countries here might be happy to see a greater number of dead Jews". מקור לציטוט: World Israel News - UN gives Hamas a free pass; מקור נוסף לנאום באותו מועד: Israel National News - Erdan: Is this what the UN was established for?. (worldisraelnews.com)
11. 30 באוקטובר 2023 - מועצת הביטחון של האו״ם, נאום על מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. בהקשר דרישתו ממועצת הביטחון לגנות את חמאס והמחאה שבה ענד טלאי צהוב עם הכיתוב Never Again, ארדן השווה את חמאס לשאיפת השמדה נאצית. הציטוט המדויק: "The only solution Hamas is interested in is the Final Solution – the annihilation of the Jewish people". מקור לציטוט: The Jerusalem Post - Erdan blasts Hamas final solution wearing yellow star at UNSC; מקור רשמי להקשר הדיון באותו יום: UN Digital Library - Security Council, 9462nd meeting, 30 October 2023. (jpost.com)
12. 30 באוקטובר 2023 - מועצת הביטחון של האו״ם, נאום הטלאי הצהוב. בהקשר ביקורתו על שתיקת מועצת הביטחון, ארדן הצהיר שהמשלחת הישראלית תמשיך לענוד את הטלאי עד גינוי חמאס. הציטוט המדויק: "We will wear this star until you wake up and condemn the atrocities of Hamas". מקור לציטוט: Ynetnews - Erdan at UN, wearing a yellow Star of David; מקור נוסף על הביקורת והמחווה באותו דיון: Israel Hayom English - Erdan wears yellow Star of David until UN condemns Hamas atrocities. (ynetnews.com)
13. 16 בדצמבר 2023 - נאום וידאו של שגריר ישראל באו״ם נגד החלטת עצרת האו״ם על הפסקת אש. בהקשר הקריאות להפסקת אש הומניטרית בעזה, ארדן טען כי המונח מסתיר הגנה על חמאס. הציטוט המדויק: "A humanitarian ceasefire means a terrorist-saving ceasefire". מקור ארכיוני לציטוט ולווידאו: Zionism Observer - Gilad Erdan Quotes; מקור וידאו שנקשר בדף הארכיון: YouTube - We will defend ourselves and we will defend our future. (zionism.observer)
14. 25 באפריל 2024 - חשבון X/Twitter הרשמי של גלעד ארדן. בהקשר ביקורתו על האו״ם, אונר״א והיחס הבינלאומי לישראל במלחמת חרבות ברזל, ארדן כתב כי יש לשנות את כללי הפעולה מול מוסדות האו״ם. הציטוט המדויק: "the UN has become a collaborator of Hamas!" מקור רשמי לחשבון: X/Twitter - Gilad Erdan, 25 April 2024; מקור ארכיוני שמעתיק את נוסח הפוסט ומקשר אליו: Zionism Observer - Gilad Erdan Quotes. (twitter.com)
15. 9 במאי 2026 - כאן 11; דווח ב־כל רגע. בהקשר הסכסוך עם שר הביטחון ישראל כץ סביב סיכול מינויו ליו״ר התעשייה האווירית, ובצל דיווחים על בחינת מסגרת פוליטית חדשה מחוץ למסלול הליכוד הרגיל, ארדן תקף את כץ בזמן מלחמה. הציטוט המדויק: "אם שר הביטחון של ישראל מתעסק בפוליטיקה קטנה בזמן מלחמה, במקום למצוא פתרון לאיום הכטב״מים - זה סימפטום מצער". מקור לדיווח ולציטוט: כל רגע - ארדן במתקפה על כ״ץ: מתעסק בפוליטיקה קטנה; מקור רקע על שלב קודם בסכסוך ועל הסרת מועמדותו: כיכר השבת - ארדן תוקף את ישראל כ״ץ; מקור נוסף על מאבקי הכוח סביב התעשייה האווירית: ICE - הטלטלה בתעשייה האווירית נמשכת: גלעד ארדן בחוץ. (kore.co.il)

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• מינויו לשגריר בניו־יורק והמשך כהונתו: במאי 2020 דווח ב־ynet כי נתניהו הציע לארדן לעזוב את הזירה המקומית ולהתמנות לשגריר ישראל באו"ם ובהמשך גם בוושינגטון; הדיווח ציין שארדן, שנבחר גבוה בפריימריז הליכוד, דחה בעבר את ההצעה ונשאר בקמפיין הליכוד. ביוני 2024 דווח ב־N12 כי ארדן יסיים בקיץ 2024 את כהונתו באו"ם, וכי לשכת רה"מ מסרה שהוצע לו לשוב לוושינגטון אך הוא בחר לסיים את התפקיד. בהקשר זה פורסם ב"כלכליסט", אוגוסט 2020, תחקיר על דירת השרד במנהטן הרשומה על שם בנימין נתניהו, שלפי הפרסום עיכבה את כניסת משפחת ארדן לדירה; ב־JNS, מאי 2025, דווח כי הדירה הועברה לבעלות רשמית של משלחת ישראל לאו"ם לאחר הליך חופש מידע. ynet, מאי 2020; N12, יוני 2024; כלכליסט, אוגוסט 2020; JNS, מאי 2025.
• האי־מינוי בארץ והסכסוך עם ישראל כ"ץ - תע"א: באוקטובר 2024 פורסם ב־ynet כי ועדת המינויים בראשות השופטת בדימוס שלומית דותן אישרה את מינוי ארדן ליו"ר התעשייה האווירית; לאחר מכן דיווח "ישראל היום", פברואר 2025, כי שר הביטחון ישראל כ"ץ מעכב את המינוי בעוד דוד אמסלם תומך בארדן. ב־N12, נובמבר 2025, פורסם כי ארדן הסיר את מועמדותו והאשים את כ"ץ בשיקולים פוליטיים; הציטוט המרכזי שיוחס לו: "לעצור את הנזק שנגרם לחברה ולמדינה". בהמשך דווח ב־ynet, אוקטובר 2025, כי רשות ניירות ערך הטילה על תע"א קנס של 825 אלף ש"ח בשל אי־מינוי יו"ר. ynet, אוקטובר 2024; ישראל היום, פברואר 2025; N12, נובמבר 2025; ynet, אוקטובר 2025.
• עתירות והליכים סביב תע"א: בספטמבר 2025 דווח ב"ישראל היום" כי התעשייה האווירית עתרה לבג"ץ נגד כ"ץ ואמסלם בטענה שהיעדר דירקטורים חיצוניים ויו"ר עלול לפגוע בממשל התאגידי ובתפקוד החברה. בפברואר 2026 הודיעה התנועה לאיכות השלטון כי בג"ץ הוציא צו על תנאי למדינה להסביר מדוע לא מונה יו"ר לתע"א; בהחלטה צוין חלוף הזמן מאז סיום כהונת היו"ר בנובמבר 2024. ישראל היום, ספטמבר 2025; התנועה לאיכות השלטון, פברואר 2026.
• המשרד לנושאים אסטרטגיים, שקיפות ו"קלע שלמה": בשנים 2017-2020 פורסמו תחקירים ב"העין השביעית" ובתנועה לחופש המידע על פעילות המשרד בראשות ארדן נגד BDS: ניסיון להחריג את המשרד מחוק חופש המידע, התקשרויות עם "קלע שלמה", ומודל מימון חצי־ממשלתי חצי־פרטי. באפריל 2018 דווח על עתירה לבג"ץ של עו"ד שחר בן־מאיר נגד המשרד ו"קלע שלמה", בטענה להאצלת סמכויות לגוף פרטי; באוקטובר 2020 סוכם כי מסמכים שנחשפו הראו שפרויקט "קלע שלמה" התקשה בגיוס כספים ובפעילות. העין השביעית, יולי 2017; העין השביעית, אוקטובר 2018; העין השביעית, אפריל 2018; התנועה לחופש המידע, אוקטובר 2020; העין השביעית, אוקטובר 2020.
• הליכים מנהליים סביב BDS: באוקטובר 2018 פסק בית המשפט העליון בעניין לארה אל־קאסם כי היא לא תגורש ותוכל להיכנס ללימודים באוניברסיטה העברית; ארדן הגיב אז ב־N12: "לצערי העליון העניק ניצחון גדול ל-BDS ורוקן מתוכן את החוק למניעת כניסת פעילי חרם לישראל". N12, אוקטובר 2018.
• חקירות ותחקירים סביב אום אל־חיראן: ב־2017-2018 פורסמו תחקירים ודיווחים על הירי ביעקוב אבו אלקיעאן והאופן שבו ארדן והמשטרה הציגו תחילה את האירוע כפיגוע. וואלה, מרץ 2017, דיווח כי ארדן אמר שלמח"ש אין סמכות לקבוע אם מדובר בפיגוע; N12, פברואר 2017, דיווח על פגישת ארדן עם ראשי מח"ש; ynet, מאי 2018, דיווח כי פרקליטות המדינה סגרה את תיק החקירה נגד השוטרים, וארדן דרש לחדש את חקירת השב"כ והמשטרה בנסיבות האירוע. וואלה, מרץ 2017; N12, פברואר 2017; ynet, מאי 2018.
• "מסמך הח"כים" והיעדר הליך פלילי אישי: ביוני 2016 פורסם ב־N12 וב־ynet כי שמו של ארדן הופיע במסמך מודיעיני משטרתי פנימי מ־2014 שכלל מידע על חברי כנסת; הדיווחים לא הצביעו על כתב אישום או חקירה פלילית שנפתחה נגד ארדן בעקבות המסמך. N12, יוני 2016; ynet, יוני 2016.
• דו"חות מבקר המדינה: בדו"ח מבקר המדינה על מינוי קצינים במשטרה נקבע כי בתקופת הביקורת ארדן כיהן כשר לביטחון הפנים והסמכות למינויים בכירים הייתה בידי השר; בדו"ח על אמצעי לחימה בלתי חוקיים בחברה הערבית צוין כי ארדן קידם פעולות מניעה ואכיפה, אך המבקר הצביע על צורך בהחלטות מערכתיות נוספות; בדו"ח על רשות הכבאות וההצלה הוזכרה תשובת ארדן בנוגע לעיכוב במינוי נציב כבאות. לא אותר דו"ח נציב תלונות הציבור עם ממצא אישי נגד ארדן. מבקר המדינה - מינויים במשטרה; מבקר המדינה - אמל"ח בחברה הערבית; מבקר המדינה - כבאות והצלה.

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

• סתירה 1 - השגרירות בניו־יורק: “נשאר בארץ” → “יוצא לניו־יורק”. לפני: ב־14.08.2019, Ynet, ארדן דחה את הצעת נתניהו לשגרירות באו״ם והודיע: “החלטתי שעליי להמשיך בתפקידי כשר לביטחון הפנים ולנושאים אסטרטגיים, ולהישאר בארץ בתקופה חשובה זו בכדי לעשות כל שביכולתי למען נצחון הליכוד בראשות נתניהו” (Ynet). אחרי: ב־11.05.2020, Ynet, הוא קיבל את אותה הצעה כמעט: “גאה ונרגש על הזכות להיאבק על צדקתנו בזירה הבינלאומית”; נתניהו הציג זאת כהצעה לכהן כשגריר באו״ם ובהמשך גם כשגריר בוושינגטון (Ynet). ב־12.08.2020 הוא כבר הוצג רשמית כנציג ישראל באו״ם (UN).
• סתירה 2 - מו״מ על תפקיד בארץ: “לא אצטרף לממשלה” → כניסה לאותם תיקים. לפני: ב־15.05.2015, N12, אחרי שלא קיבל תיק בכיר יותר, ארדן הסביר את סירובו להצטרף לממשלה: “לא אצטרף לממשלה. הסיבה – מהות” (N12). אחרי: ב־25.05.2015, כלכליסט, אחרי פגישות עם נתניהו, הממשלה אישרה את מינויו “לאותם תפקידים בדיוק, בתוספת תיק ההסברה” - ביטחון פנים, עניינים אסטרטגיים והסברה (כלכליסט); Ynet ניסח זאת פוליטית כ“ארדן התקפל” (Ynet).
• סתירה 3 - קנאביס: התנגדות לאי־הפללה → אימוץ מודל אי־הפללה. לפני: ב־09.06.2016, וואלה, נכתב כי ארדן הוא “מהמתנגדים העיקריים ליוזמת אי ההפללה” וכי ההצעה נדחתה בין היתר בשל התנגדות המשרד לביטחון פנים (וואלה). אחרי: ב־26.01.2017, Ynet, ארדן הציג מדיניות חדשה תחת הכותרת “עוברים לאי־הפללה באחריות” והמסר: “קנס – ללא רישום פלילי” בשתי העבירות הראשונות (Ynet); באותו יום דווח על “מדיניות קנסות במקום הפללה” (חדשות 13).
• סתירה 4 - המשטרה ואלשיך: גיבוי מוסדי → התרחקות מהמפכ״ל. לפני: ב־14.11.2017, Ynet, על רקע “חוק ההמלצות”, ארדן אמר: “לא אאפשר קידום חקיקה שעלולה לפגוע בעבודת המשטרה” (Ynet); ב־20.12.2017, כיכר השבת, מול מתקפת נתניהו על המשטרה אמר: “אני מגבה את משטרת ישראל מיום כניסתי לתפקיד” אך גם “לא שלם עם כל האמירות” של נתניהו (כיכר השבת). אחרי: ב־22.04.2018, כיכר השבת, דווח שארדן אינו צפוי להאריך את כהונת אלשיך; הוא צוטט: “יש לנו הרבה פעמים חילוקי דעות, ולא כל דבר אנחנו רואים עין בעין” (כיכר השבת); ב־2018 Ynet תיאר את כהונתו כניסיון “להגן על המשטרה וגם לצדד בנתניהו” (Ynet).
• נאמנות לנתניהו ולמשפחתו. כבר ב־22.02.2006, ערוץ 7 תיאר את ארדן כראש צוות התגובות בליכוד וכמי שהביע “תמיכה בלתי מסויגת” ביוזמת נתניהו במרכז הליכוד (ערוץ 7). ב־20.02.2008, גלובס דיווח כי ארדן התערב במליאת הכנסת לטובת נתניהו ושרה נתניהו ואמר לשר האוצר רוני בר־און: “ההערה שלך על אשת יו״ר האופוזיציה לא רלוונטית” (גלובס). ב־25.12.2019, ערב פריימריז נתניהו־סער, ארדן הודיע: “Prime Minister Netanyahu is best suited to continue leading the country” (Israel National News).
• יריבות פנימית עם ישראל כץ. ב־30.06.2013, ערוץ 7 דיווח שארדן תקף את כץ וטען שמזכירות הליכוד הופעלה “ללא שקיפות ועל פי אינטרסים אישיים של השר כץ בלבד” (ערוץ 7). ב־30.12.2014, Ynet דיווח על “רשימות חיסול” בפריימריז: לפי פעילי ליכוד, מקורבי כץ ביקשו שלא להצביע עבור ארדן, יריב לוין ויולי אדלשטיין (Ynet). אחרי שנים של עימות, ב־13.01.2019 ישראל היום דיווח על “חיבור” בין ארדן לכץ ועל “שיתוף פעולה” לקראת הפריימריז, שהוסבר תחילה כלוגיסטי אך לא נשללו לו משמעויות פוליטיות (ישראל היום).
• מצבו בליכוד והאי־בחירה לתפקיד בארץ. ארדן נחשב שנים לבכיר ליכוד עם כוח פריימריז, אך יציאתו לניו־יורק הרחיקה אותו מהזירה המקומית: ב־07.07.2022 הוא הודיע שלא יתמודד בפריימריז בליכוד ויישאר באו״ם (N12); ב־31.05.2024 הוכרז שיסיים את כהונתו בקיץ, ולשכת רה״מ מסרה שהוצע לו לשוב לשגרירות בארה״ב אך הוא בחר לסיים (N12). ביוני 2024 נתניהו וכץ מינו את דני דנון במקומו באו״ם - Ynet תיאר זאת כמהלך שמפנה את דנון מהזירה המקומית, לא כבחירה בארדן לתפקיד בארץ (Ynet). ב־2025 ארדן אותת על חזרה עתידית רק “אחרי נתניהו”: “אתמודד על ראשות הליכוד אחרי נתניהו” (ישראל היום).

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - הבחירה לשגריר בניו יורק, אי־הבחירה לתפקיד בארץ, הסכסוך עם ישראל כץ ומצבו בליכוד

• מאי–יולי 2020, המעבר משר בליכוד לשגריר בניו יורק ובוושינגטון: ב־11 במאי 2020 דווח ב־ynet כי גלעד ארדן, אז השר לביטחון הפנים, קיבל את הצעת בנימין נתניהו להתמנות לשגריר ישראל באו"ם בניו יורק, ובהמשך גם לשגריר ישראל בארה"ב; נתניהו צוטט: "הצעתי לשר גלעד ארדן לצאת לניו יורק ולשמש כשגרירנו באומות המאוחדות", וארדן צוטט: "זה רגע מרגש מאוד עבורי... ההחלטה עבורי היתה מאוד מאוד קשה" ynet, 11.05.2020. ב־5 ביולי 2020 הממשלה אישרה פה אחד את מינויו לשגריר באו"ם ובארה"ב, ובאותה ישיבה אמר ארדן: "זה רגע מאוד מרגש עבורי. אני נפרד מכם היום אבל באופן זמני" ynet, 05.07.2020. במקביל פורסם כי המינוי פינה את תפקיד השר לביטחון הפנים והיה חלק מסידור התפקידים בממשלת האחדות גלובס, 11.05.2020, וכי משרד החוץ הודיע על מינויו לשגריר באו"ם ועל כהונה מקבילה בוושינגטון החל מינואר 2021 גלובס, 07.07.2020. לפי אתר משלחת ישראל לאו"ם, ארדן כיהן כשגריר ישראל באו"ם בשנים 2020–2024 משרד החוץ/משלחת ישראל לאו"ם.
• הבחירה בניו יורק גם כמסלול עקיפת צפיפות פוליטית בארץ: ב־11 במאי 2020 צוין כי זו לא הייתה ההצעה הראשונה שקיבל ארדן לתפקיד שגריר: באוגוסט 2019 דחה הצעה לכהן כשגריר באו"ם והעדיף להישאר בארץ לקמפיין הליכוד; עוד דווח כי נתניהו הציע לו בעבר גם את תפקיד שגריר ישראל בארה"ב, אך ארדן העדיף אז להישאר שר וחבר קבינט ynet, 11.05.2020. בהקשר הפוליטי הפנים־ליכודי, המינוי הוציא מן הכנסת ומהממשלה דמות שהייתה בצמרת הפריימריז: ב־2015 דווח כי ארדן הגיע בצמרת רשימת הליכוד לצד יולי אדלשטיין וישראל כץ מקור ראשון/nrg, 01.01.2015, וב־2019 התוצאות הסופיות הציבו את ישראל כץ שני ואת ארדן שלישי ישראל היום, 06.02.2019. ביולי 2020, עם כניסתו לתפקיד, נדרש ארדן להסדר ניגוד עניינים שבו צוין כי עם אישור המינוי יתפטר מתפקידיו הפוליטיים הרלוונטיים gov.il, 01.07.2020.
• אי־בחירה/אי־חזרה לתפקיד בארץ - תקדימי 2015 ו־2022: ב־15 במאי 2015, לאחר השבעת ממשלת נתניהו הרביעית, ארדן נותר מחוץ לממשלה אף שהגיע למקום הראשון בפריימריז בליכוד; הוא נימק בפייסבוק כי דחה את הצעת נתניהו לביטחון הפנים משום ש"ההצעה לא העניקה לי את הכלים הדרושים" וואלה, 15.05.2015. כעבור עשרה ימים, ב־25 במאי 2015, נכנס לממשלה כשר לביטחון פנים, השר לעניינים אסטרטגיים ושר ההסברה, לאחר משא ומתן נוסף עם נתניהו כלכליסט, 25.05.2015. ב־2022 חזר הדפוס של אי־חזרה מיידית לתפקיד בארץ: לשכתו הודיעה כי לא יתמודד בפריימריז של הליכוד לכנסת ה־25 ויישאר כשגריר באו"ם, אף ששקל להתפטר כדי להתמודד; ynet העריך אז כי אם יתפטר ויסתכן בחזרה לפוליטיקה "לא בטוח אם יוכל לקבל תפקיד בכיר יותר" ynet, 21.07.2022, וגם N12 דיווח כי ימשיך לכהן באו"ם ולא יתמודד בליכוד N12, 21.07.2022.
• העימות עם ישראל כץ סביב התעשייה האווירית: באוקטובר 2024 אישרה הוועדה לבחינת מינויים בחברות הממשלתיות את מינוי ארדן ליו"ר התעשייה האווירית, בתפקיד שהוצע על ידי שר הביטחון יואב גלנט והיה מוסכם לפי הפרסום על נתניהו ודודי אמסלם ynet/כלכליסט, 30.10.2024. בינואר 2025 דיווחה שירית אביטן כהן ב"ישראל היום" כי אמסלם דרש משר הביטחון ישראל כץ לאשר את מינוי ארדן, וכתב לו כי "מדובר בפגיעה קשה בביטחון המדינה" ישראל היום, 15.01.2025. במרץ 2025 הודיע ארדן על הקפאת מועמדותו, ודירקטוריון החברה בחר במועמדו של כץ, פרופ' גבי סרוסי חדשות 13, 12.03.2025. באוקטובר 2025 ארדן הסיר את מועמדותו לגמרי וטען כי כץ פעל "לטרפד את הבחירה ללא שום סיבה עניינית וללא שיח מולי" N12, 23.10.2025.
• מהות הסכסוך לפי הדיווחים: מאבק כוח ליכודי ולא רק מינוי מקצועי: ב־26 באוקטובר 2025, בריאיון ל"המהדורה המוקדמת" של N12, ארדן תקף את כץ ואמר: "משיקוליו הפוליטיים הוא העדיף שהתעשייה האווירית, החברה הביטחונית הכי גדולה והכי חשובה למדינת ישראל, תכהן בעצם בהרכב חסר ללא יושב ראש" N12, 26.10.2025. כלכליסט הציג את הפרשה כצומת בין מינוי יו"ר תע"א לבין פריימריז בליכוד, וכתב ב־23 באוקטובר 2025 כי כץ התנגד למינוי בנימוק שארדן "אינו מתאים", אך לפי הניתוח הדבר שיקף חשש שארדן יצבור כוח פוליטי בקרב הירושה בליכוד אחרי נתניהו כלכליסט, 23.10.2025. במקביל, בספטמבר 2025 עתרה התעשייה האווירית לבג"ץ נגד כץ ואמסלם בשל אי־מינוי דירקטורים חיצוניים, וציינה השלכות על פעילות עסקית וביטחון המדינה ישראל היום, 09.09.2025.
• מצבו בליכוד ובימין עד 2026: לאחר סיום כהונתו באו"ם ב־2024, ארדן מונה לנשיא מד"א העולמי ישראל היום, 04.09.2024, אך שמר על אופציה פוליטית: ב־2025 הצהיר כי הוא מתכוון לחזור לפוליטיקה ולהתמודד N12, 26.10.2025. בדצמבר 2025 אמר בכנס "ישראל היום" בניו יורק כי ייתכן שיוביל את הליכוד ויתמודד על ראשות הממשלה Israel Hayom, 02.12.2025. בינואר 2026 סקר פריימריז בליכוד הציב אותו בעשירייה השנייה לצד ניר ברקת ויואב קיש, כלומר עדיין מוכר בקרב מתפקדי הליכוד אך לא בצמרת המיידית של הסקר ערוץ 7, 06.01.2026. במאי 2026 דווח כי ארדן "בוחן הקמת מפלגת ימין מאחדת" מחוץ למסגרת הליכוד הקיימת וואלה, 06.05.2026, וכי הוא פועל להקמת מפלגת ימין חדשה שעשויה להתחרות בליכוד בבחירות הקרובות Jerusalem Post, 26.05.2026.