אביעד בקשי

אביעד בקשי - חדירה של כלי טיס עוין
יריב לוין בשלט-רחוק

אומרים על בקשי שהוא עקבי. עקבי מאוד. כל כך עקבי ברצונו לרסק את כוחם של השופטים, שאם ימונה לעליון, פסק הדין הראשון שלו יהיה לפסול את עצמו בטענה שאין לו סמכות.

כשהיה קטן, בקשי לא חלם להיות שופט. הוא חלם להיות זה שמחליט מי יהיה שופט. עכשיו, כשהמינויים מוקפאים והוועדה משותקת, הוא גם השופט בתיאוריה, גם הפוליטיקאי בפועל, וגם הילד שצועק שהמלך עירום תוך כדי שהוא לובש את הגלימה שלו.

בקשי קרא לבית המשפט ״מצב של שליט כל יכול״. מילים קשות. ואז יריב לוין הקפיא את הוועדה לבחירת שופטים, ושיתק את המערכת רק בשביל להכניס את בקשי. שליט כל יכול זה רע, רבותיי, אלא אם כן השליט הזה עובד אצלך.

אם בקשי יהיה שופט, פטיש העץ הקטן יהפוך למיותר. במקום לדפוק ״שקט בבית המשפט!״, הוא פשוט ילחץ על כפתור שיעביר את הסמכות לדון בתיק ישירות לקבוצת הוואטסאפ של סיעת הליכוד.

בקשי יושב בראיון קבלה לעליון. ״מה התכונה הכי גרועה שלך?״ שואלים אותו. ״אני פרפקציוניסט״, הוא עונה, ״כשאני מחליט להחריב מוסד, אני לא נח עד שאני מקבל בו לשכה עם נוף״.

לעבור לשיטה פוליטית מלאה במינוי שופטים זה כמו לבקש מוועד הבית למנות את המהנדס שבודק את סדקי הבניין ואם המהנדס מוצא סדק, פשוט מחליפים מהנדס.

דמיינו את פסק הדין הראשון של השופט העליון אביעד בקשי. ״לאחר שבחנתי את העתירה לעומקה״, הוא יכתוב, ״הגעתי למסקנה שמי אני בכלל שאגיד לממשלה מה לעשות. העתירה נדחית על הסף, ואני קונס את עצמי בהוצאות משפט על החוצפה שבדנתי בה״.

הארכיון לא שוכח
עושה פוליטיזציה↙
בטור שפרסם, כתב: "ישראל צריכה לשנות את שיטת בחירת השופטים לשיטה פוליטית מלאה."
ערוץ 7, 30.11.2017
מערער על בג"ץ↙
בדיון בוועדת החוקה, אמר: "גם ברגע זה אין סמכות לבית המשפט לדון בחוקי היסוד."
ועדת החוקה, 22.01.2023
פוגע ביסודות↙
במאמר שפרסם, כתב: "אל תיתנו לשופטים את מגילת העצמאות."
ישראל היום, 13.12.2020
אביעד בקשי: הכירו את מועמד השר לוין לשופט בבית המשפט העליון
  • אביעד בקשי התחנך בישיבת הר ברכה, מוסד של הציונות הדתית-חרד״לית, אצל ראש ישיבה שתומך בסרבנות במקרה שיש סתירה בין פסק הלכה לפקודה צבאית.
  • בקשי קיבל הארה בתקופת המהפיכה החוקתית שהוביל אהרן ברק. אז החליט שלבית המשפט יש יותר מדי כוח
  • הוא כתב את יסודות המהפיכה המשפטית, שנים לפני שיריב לוין הציג אותה בנאומו המפורסם ב-4 בינואר 2023
  • כבר ב-2017 כתב נייר עמדה לפיו יש לשנות את שיטת מינוי השופטים, ולעבור לשיטה פוליטית מלאה.
  • עוד ב-2017 קבע שיש לחוקק פיסקת התגברות, שתאפשר לכנסת לבטל פסיקה של בג״ץ ברוב רגיל. (לימים ריכך קצת את העמדה הזאת)
  • ב-2014 כבר כתב נייר עמדה שקרא להפוך את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לייעוץ שאינו מחייב, לאפשר ייצוג פרטי לממשלה ולשרים, ולשנות את כפיפות היועצים המשפטיים במשרדים
  • בקשי הוא מועמדו של יריב לוין לשופט בבית המשפט העליון, ולוין מנסה בכל דרך למנות אותו. מציע עסקאות חליפין (שופט תמורת בקשי) ואף מקפיא את עבודת הוועדה, ומסרב למנות שופטים לעליון.

שר המשפטים יריב לוין, מעוניין למנות את אביעד בקשי לשופט בבית המשפט העליון, ואף מקפיא את עבודת הוועדה לבחירת שופטים, כדי לקדם אותו. בקשי למד במוסדות חרד״ליים, מחזיק בעמדות ראקציונריות כלפי בית המשפט העליון, תומך במינוי פוליטי של שופטים, ובחקיקת פיסקת התגברות על החלטות בג״ץ ברוב רגיל.

האיש ששר המשפטים יריב לוין רוצה למנות כשופט בבית המשפט העליון, ד״ר למשפטים אביעד בקשי, התחנך בשנים המעצבות שלו בישיבות חרד״ליות. בעיקר אצל הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה, אחד מבכירי רבני יש״ע. אדם שמטיף לסרבנות במקרה שפסקי ההלכה מתנגשים עם פקודות הצבא. ואת שנות בגרותו הוא עושה בפורום קוהלת, אחד ממכוני המחקר השמרניים ביותר, הליברטאנים ביותר, ואחד המשפיעים ביותר על כל שלבי המהפיכה המשפטית-משטרית שפרצה ב-4 בינואר 2023, בנאום המפורסם של לוין.

בקשי, יליד 1972, למד משפטים באוניברסיטת בר אילן, התמחה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ונושא הדוקטורט שלו הוא משמעותה החוקתית של ישראל כמדינת לאום יהודית.

לימים הפך לראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת (פורום קהלת).

כמי שתפיסת עולמו התעצבה בעיקר בישיבת הר ברכה (התנחלות שהוקמה בשנות ה-80 וצופה על העיר שכם), הוא מחזיק בעמדות שאינן מתיישבות באופן מוחלט עם שלטון החוק. או נכון יותר עמדות ששואפות לשנות את החוק, כך ששלטונו יהיה מתאים יותר לתפיסת עולם חרד״לית, שבה מקור הסמכות והכוח היא ההלכה היהודית.

בראיון ל"מקור ראשון" תיאר את הרגע שבו התעורר, או קיבל הארה, בתקופה שבה היה אהרן ברק נשיא בית המשפט העליון והוביל את מה שנהוג לכנות המהפיכה החוקתית, אחרי חקיקת שני חוקי היסוד, חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק בשנת 1992: “ראיתי שיש במערכת המשפט מוקד השפעה דרמטי על זהותה של המדינה”. מטרתו, אמר שם, היא “להפוך את המשפט להרבה פחות דומיננטי בניווט זהותה וערכיה של המדינה” (מקור ראשון).

המשפט הזה הוא כמעט המפתח לכל הקריירה הציבורית שלו. בקשי אינו אויב של משפט במובן הפשטני. הוא משפטן. הוא כותב, מופיע בוועדות, מגיש עתירות, מצטט משפט משווה. אבל הוא מבקש משפט אחר: פחות בג"צי, פחות יועמ"שי, פחות ברקי, ובעיקר פחות עצמאי מול הממשלה והכנסת. או בניסוחו החריף יותר: “אין הצדקה לדחות את רצון העם בפני רצון השופטים” (ישראל היום).

בפורום קהלת הפך רעיון חיזוק המערכת הפוליטית מול המערכת המשפטית לתוכנית עבודה. כבר ב־2014 פרסם בקשי נייר מדיניות שקרא להפוך את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לייעוץ שאינו מחייב, לאפשר ייצוג פרטי לממשלה ולשרים, ולשנות את כפיפות היועצים המשפטיים במשרדים (נייר המדיניות).

שנים אחר כך, ערב הרפורמה המשפטית, הוא כבר אמר על היועץ המשפטי כי “המצב בישראל הוא המצאה נדירה במוזרותה”, וכי היועץ “אינו שופט שאמור לשמש גורם מפקח על השר” (N12).

גם ביחס לבית המשפט העליון לא חסרו לו ניסוחים חדים. ב־2017 כתב כי “ישראל צריכה לשנות את שיטת בחירת השופטים לשיטה פוליטית מלאה” (ערוץ 7).

ב־2020 אמר כי “בית המשפט מייחס לעצמו עוד ועוד סמכויות” ואף “מעמיד את עצמו במצב של שליט כל יכול” (ערוץ 7).

בוועדת החוקה, בעיצומה של סערת המהפיכה המשפטית ב- 2023, הזהיר כי אם הציבור אינו יכול להשפיע על זהות השופטים, “בית המשפט הופך להיות סוג של מועדון” (פרוטוקול הכנסת).

כאן נכנס יריב לוין. בקשי הקפיד לומר כי לוין הוא בעל הקרדיט המרכזי לרפורמה, אך גם הודה: “שמח ששר המשפטים התייעץ איתנו” (מקור ראשון). לפי “שומרים”, ביומנו של לוין הופיעו שבע פגישות אישיות עם בקשי במחצית הראשונה של 2023, ובקשי אף שימש אחד מנציגי הליכוד בשיחות בבית הנשיא (שומרים).

לא צריך להאמין בתיאוריות קונספירציה כדי להבין שהיה כאן ציר עבודה הדוק. לעיתים המציאות פשוט יעילה יותר מהקונספירציה.

את זרעי תוכנית המהפיכה המשפטית אפשר לזהות בניירות עמדה של פורום קוהלת בכלל ובקשי בפרט. כבר ב־2017 הוא תמך בפסקת התגברות, וקבע שהכנסת יכולה ברוב רגיל או קרוב לכך, להפוך פסק דין של בג״ץ: “הכנסת מוכיחה אחריות ואיפוק רב ואפילו מופרז כלפי הרשות השופטת” (גלובס). מאוחר יותר הסתייג מהאמירה הזאת. ב־2023 אף דווח כי בקשי וקהלת מסתייגים מקידומה כחלק מהרפורמה — מה שהוציא ממשה גפני את המשפט הבלתי נשכח: “הם מזמן כבר לא ימין, הם שמאל” (בחדרי חרדים).

האירוניה הגדולה הגיעה כששמו של בקשי החל להופיע כמועמד לבית המשפט העליון. אותו אדם שבמשך שנים ביקש לצמצם את כוחו של המוסד, הפך למועמד מועדף של שר המשפטים להיכנס בשעריו. ב־2026 אמר לוין כי לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים לעליון “כל עוד לא יוסר הווטו מהמינויים של ד"ר בקשי וד"ר ביטון” (ynet). תומכיו רואים בכך תיקון הכרחי לגיוון רעיוני בעליון. מבקריו רואים בכך ניסיון להכניס אל פסגת הרשות השופטת את אחד מאדריכלי המתקפה עליה.

בקשי איננו קריקטורה. הוא אינטליגנטי, עקבי ברוב עמדותיו, ומכיר היטב את החומר. דווקא משום כך, השאלה עליו רצינית יותר: האם מי שבנה קריירה על החלשת מוקדי הבקרה המשפטיים יכול להפוך לשופט של מגבלות הכוח? זו איננה שאלה אישית בלבד. זו שאלת העומק של ישראל 2026: האם בשם הדמוקרטיה של הרוב אנחנו מפרקים את המנגנונים שנועדו להגן עליה גם מפניו.