עמיחי שיקלי

ההיגיון של שיקלי מבריק: היהודים הליברלים באמריקה הם סכנה, אבל הניאו-נאצים באירופה הם בני ברית אסטרטגיים. למה? כי הם שונאים מוסלמים. האויב של האויב שלי הוא חבר שלי, גם אם סבא שלו שלח את סבא שלי לרכבת.

שיקלי הוא המצאה של בינה מלאכותית שקיבלה הוראה: ״צור פוליטיקאי שנראה אמין אבל משקר כמו סוחר רכב משומש״.

עמיחי שיקלי נכנס לכנסת ברשימה אחת, הצביע נגדה 754 פעמים, ואז טען שהוא היחיד שנשאר נאמן לדרך. זה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול עצמי, רץ לחגוג עם הקהל של היריבה, ומסביר שהוא פשוט נאמן לרוח הספורט המקורית.

עמיחי שיקלי מתגאה בזה שהוא ״לא פוליטיקאי רגיל״. נכון, פוליטיקאים רגילים לפעמים אומרים אמת בטעות.

לעמיחי שיקלי יש תואר שני בדיפלומטיה. שזה כמו שלפינוקיו יהיה תואר שני באמירת אמת.

קשה למצוא את עמוד השדרה של שיקלי בצילום רנטגן. הרופאים אומרים שזה בגלל שהוא עשוי מחומר מיוחד שמתכופף אוטומטית בכל פעם שנתניהו נכנס לחדר.

שיקלי מסתובב בכנסת עם פוזה של מישהו שכרגע חזר ממבצע באנטבה, כשלמעשה המבצע הכי נועז שלו בחודש האחרון היה להזמין הפוך חלש עם חלב סויה במזנון.

עם המבט המצועף בעיניים והבלורית המתנפנפת שיקלי נראה כמו שחקן בטלנובלה טורקית שמגלם לוחם חופש, אבל התסריטאי שלו הוא יאיר נתניהו.

בסופו של יום, שיקלי ייזכר בהיסטוריה לא כמנהיג, לא כשר מוצלח, ולא כאיש חזון. הוא ייזכר כהערת שוליים צינית בפרק על דעיכתה של הממלכתיות הישראלית. האיש שכיבה את האור, ואז האשים את החושך שהוא שמאלני.