גילה גמליאל

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• שנות חיים ורקע משפחתי: גילה גמליאל-דמרי נולדה ב־24 בפברואר 1974 בגדרה; ערוץ הכנסת מציין כי נולדה בגדרה ומתגוררת בתל אביב-יפו ערוץ הכנסת. בראיון ל“כלכליסט” מ־25 באוגוסט 2016 אמרה: “נולדתי בגדרה לעליזה, יוצאת לוב, וליוסף, יוצא תימן”, ותיארה ילדות בצריף בגדרה, סמוך לשכונה של לקויי ראייה כלכליסט. אמה עליזה נפטרה ב־31 במאי 2018; בדיווח נכתב כי המשפחה ישבה שבעה בבית הכנסת “סיני” בגדרה ערוץ 7. מקור ביוגרפי על יהודי ספרד והמזרח מציין את עליזה גמליאל כילידת לוב ששרדה את מחנה ג’אדו, ואת יוסף גמליאל כיליד תימן שעלה לארץ בגיל 10 Sefarad-USM.
• השכלה ושירות צבאי: לפי מאגר “זמן כנסת”, המבוסס על נתוני הכנסת, גמליאל שירתה בצה"ל כסמלת ו“ראש צוות חוקרות עבודה בחיל-האוויר”, ודוברת עברית, אנגלית וערבית זמן כנסת. השכלתה כוללת תואר ראשון במשפטים מהמכללה האקדמית קריית-אונו, תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון, תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ערוץ הכנסת. Jewish Virtual Library מציין כי לפני הכנסת כיהנה שלוש קדנציות כיו”ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון Jewish Virtual Library.
• אגודת הסטודנטים והמאבק בשכר הלימוד: באוקטובר 1998, כסטודנטית בת 24 לתואר שני בפילוסופיה ויו"ר אגודת הסטודנטים בבן-גוריון, הייתה ממנהיגי שביתת הסטודנטים שנמשכה 40 יום; בכתבת ynet מ־22 באוקטובר 2018 צוטטה: “הלכתי לבדואים ברהט, הבאתי מהם כמה גמלים והצבנו אותם באמצע הצומת המרכזי של באר־שבע” ynet. לצד זאת, דו"ח מבקר המדינה על הקשרים בין אוניברסיטאות לאגודות סטודנטים, שפורסם ב־1999, מצא בעיות פיקוח וגביית דמי חבר באוניברסיטת בן-גוריון ובמוסדות נוספים; הדו"ח אינו מייחס ממצא אישי לגמליאל, אך הוא מתאר את סביבת הפעילות המוסדית שבה פעלה מבקר המדינה, PDF הדו"ח.
• מעבר לפוליטיקה הארצית דרך התאחדות הסטודנטים: ב־23 באוגוסט 2002 נבחרה גמליאל ליו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית; ב־ynet צוטטה אז: “אני שמחה שבסופו של דבר נבחרתי על סמך הכישורים והניסיון שלי”, והוסיפה כי היותה חברת ליכוד היא יתרון משום שיש לה “דלת פתוחה בממשלה” ynet. בנובמבר 2002 פורסם בוואלה, בעקבות תחקיר גלי צה"ל, כי אוניברסיטת בן-גוריון בדקה טענות בדבר מעמדה כסטודנטית לתואר מתקדם וואלה; ב־27 בנובמבר 2002 דיווח “הארץ” כי יו"ר אגודת הסטודנטים בתל אביב, אסף זלכה, קרא לה להשעות את עצמה עד בירור העניין הארץ/Archive. בדצמבר 2002 דיווחה וואלה על טענות נוספות מתחקיר גלי צה"ל בדבר הצעת חברות בדירקטוריון בתמורה לתמיכה; גמליאל הגיבה כי מדובר ב“עלילה חסרת כל בסיס” וואלה.
• כניסה לליכוד ולכנסת: ערב בחירות 2003 הוצבה גמליאל במקום ה־11 ברשימת הליכוד; בפרופיל ynet מינואר 2003 הוגדרה “יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל” וציינה כי תתמקד בקידום נשים, סטודנטים, אקדמאים, זוגות צעירים וחיילים משוחררים ynet. באפריל 2003, לאחר שכבר נבחרה לכנסת, טענו 11 אגודות סטודנטים ל“מחטף” סביב בחירת מחליפה בהתאחדות גלובס, ובוואלה דווח על מהומה בבחירת שגיב אסולין כמחליפה וואלה. ב־7 בדצמבר 2008 כתבה גמליאל ב־N12: “משחר נעוריי אני חיה ונושמת את הליכוד. תמיד הייתי נאמנה לליכוד. הליכוד הוא ביתי” N12.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

• סגנית שר החקלאות ופיתוח הכפר - מרץ 2005–ינואר 2006. גמליאל מונתה בסוף מרץ 2005 וכיהנה עד ינואר 2006; התפקיד היה קצר ומוגבל, ולא אותרו בו שלוש רפורמות ביצועיות מדידות שניתן לייחס לה ישירות. כן אותרו שני אירועי ניהול/כוח-אדם: במרץ 2005 דווח כי מנכ"ל משרד החקלאות פנה לנציב שירות המדינה לבדוק את העסקת אחיה חיים גמליאל כעוזר מנכ"ל עם מינויה לסגנית שר; ביוני 2005 היועמ"ש מני מזוז נזף בה לאחר שביקשה דוח מצבת עובדים ותקפה את היועצת המשפטית של המשרד. מזוז כתב, לפי גלובס, כי היא “אינה מבינה את המתחייב מתפקידה וממעמדה כסגנית שר” - גלובס, יוני 2005. מקורות: פרופיל גלובס, 30.03.2009, בדיקת העסקת האח, גלובס, 29.03.2005, נזיפת מזוז, גלובס, 13.06.2005.
• סגנית שר במשרד ראש הממשלה לענייני צעירים, סטודנטים ונשים - אפריל 2009–מרץ 2013. בשלבי התפקיד הללו קודמה הטבת שנת לימודים ראשונה חינם לחיילים משוחררים ולבוגרי שירות לאומי שילמדו במוסדות באזורי עדיפות לאומית; בדצמבר 2010 ועדת העבודה והרווחה אישרה תקנות למלגת שכר לימוד מלאה לשנה אקדמית ראשונה, והחוק יוחס ליוזמת גמליאל. בתקופה זו פעל גם פורום ממשלתי למדיניות צעירים, ומסמך מרכז המחקר של הכנסת מ-2012 הזכיר תוכניות כגון “לגור ביחד” - מגורי סטודנטים אצל אזרחים ותיקים בתמורה לשעות פעילות. בתחום נשים, דוח נציבות שירות המדינה לשנת 2010 מציין פעילות מערך ממונות למעמד האישה והדרכות בנושא מניעת הטרדה מינית. הביקורת שאותרה היא בעיקר מערכתית: מסמכי הכנסת מצביעים על פיזור אחריות בין גופים ועל היעדר מסגרת מדיניות צעירים מגובשת ומדידה; לא אותר דוח מבקר ייעודי המייחס כשל אישי לגמליאל בתפקיד זה. מקורות: כלכליסט, 27.12.2010, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2012, דוח נציבות שירות המדינה 2010.
• השרה לשוויון חברתי - מאי 2015–מאי 2020. גמליאל קיבלה את המשרד לאזרחים ותיקים והובילה את שינויו למשרד לשוויון חברתי; בשנים 2015–2016 הוצגו תחתיה תחומי “ישראל דיגיטלית”, אזרחים ותיקים, שוויון מגדרי וחברה ערבית. בהחלטות/מהלכים מרכזיים: השקעה מצטברת של 1.5 מיליארד ש"ח בפרויקטים של “ישראל דיגיטלית” עד מאי 2019; קול קורא לרשויות מקומיות ל“ערים חכמות” עד 300 אלף ש"ח לרשות; ומיזם אוריינות בנקאית דיגיטלית לאזרחים ותיקים. לצד זאת, מבקר המדינה קבע ב-2020 כי בשנים 2016–2019 מיזם ישראל דיגיטלית מימש רק “כמחצית מהמשימות”, וכי על המשרד להסיר חסמים ולוודא שוועדת ההיגוי הבין-משרדית ממלאת את תפקידה. בתחום הרשות לקידום מעמד האישה: לאחר יותר משנה ללא מנהלת קבועה, התנועה לאיכות השלטון עתרה ביוני 2017 וטענה כי גמליאל ניסתה לקדם מקורבת וכי הדבר גרם לשיתוק הרשות; באוקטובר 2017 אושרה אווה מדז'יבוז' לראשות הרשות. מקורות: סיכום פעילות המשרד 2015–2016, אנשים ומחשבים, 26.05.2019, מבקר המדינה - ישראל דיגיטלית, עתירת התנועה לאיכות השלטון, 26.06.2017, וואלה, 30.07.2017.
• השרה להגנת הסביבה - מאי 2020–יוני 2021. שלושה מהלכי מדיניות בולטים: החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים, עם כניסה לתוקף ב-1 בדצמבר 2021; קידום ועדת מנכ"לים לעתיד מפרץ חיפה ולסגירת התעשייה הפטרוכימית; ואסטרטגיית פסולת שכללה ביטול הקמת משרפת “השומרוני הטוב” והקצאת 150 מיליון ש"ח למרכזי מחזור. הביקורת המקצועית והציבורית התמקדה בשלושה מוקדים: מבקר המדינה קבע בביקורת המעקב על מפרץ חיפה כי ליקויים בפיקוח על פליטות, בדיווח על תוכניות לאומיות ובמחקרי תחלואה תוקנו רק חלקית; מרכז המחקר של הכנסת הצביע ב-2022 על קשיי יישום וחוסרים בתשתיות לאחר הרחבת חוק הפיקדון; ובאסון הזפת בפברואר 2021 נטען כי המשרד לא איתר בזמן את מקור הזיהום, בעוד גמליאל אמרה ב-ynet כי “לא ניתן היה למנוע בגלל הסערה”. מקורות: גלובס, 01.12.2020, מרכז המחקר והמידע של הכנסת - חוק הפיקדון, מקור ראשון, 13.06.2021, מבקר המדינה - מפרץ חיפה, ביקורת מעקב, ynet, 21.02.2021.
• שרת המודיעין - ינואר 2023–מרץ 2024. המשרד לא פיקח על אמ"ן, שב"כ או מוסד אלא עסק, לפי תוכנית העבודה ל-2023, ב“סריקת אופק”, “משבשים עולמיים”, אקדמיזציה של מקצועות המודיעין ושימוש בביג דאטה ובינה מלאכותית. באוקטובר 2023 פורסם מסמך משרד המודיעין שהציג שלוש חלופות אזרחיות לעזה לאחר המלחמה, ובהן העברת אוכלוסיית עזה לסיני כחלופה שהמסמך דירג כמניבה תוצאות אסטרטגיות ארוכות טווח לישראל; המסמך עורר ביקורת בינלאומית וציבורית בשל משמעות הטרנספר. אחרי 7 באוקטובר גברה הביקורת על עצם נחיצות המשרד: N12 תיאר אותו בדצמבר 2023 כ“משרד ממשלתי עתיר תקציב שלא ברור מה הייעוד שלו”, ושומרים דיווח בינואר 2024 כי תקציבו השנתי היה 22 מיליון ש"ח לאחר קיצוץ, עם 31 תקנים, אך מאז 7 באוקטובר לא פרסם הודעה לעיתונות ולא ביצע התקשרויות במכרז או פטור ממכרז. מקורות: תוכנית העבודה הממשלתית 2023, שיחה מקומית, 28.10.2023, N12, 11.12.2023, שומרים, 14.01.2024.
• שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה - מרץ 2024–מכהנת. המינוי בא לאחר סגירת משרד המודיעין; כלכליסט דיווח במרץ 2024 כי תקציב משרד המדע המעודכן ל-2024 עמד על 368 מיליון ש"ח. שלושה מהלכי ביצוע מרכזיים: החלטת ועדת השרים לחדשנות להעביר כ-90 מיליון ש"ח למאבק בחרם האקדמי ולחיזוק שיתופי פעולה מדעיים; הקצאת 45 מיליון ש"ח לפרויקטי בינה מלאכותית ב-9 משרדי ממשלה; וקידום חלל אזרחי - מינוי ד"ר שמרית תירוש ממן ליו"ר סוכנות החלל ביולי 2025 וחתימת הסכם ISA–NASA לעשר שנים, 2025–2035, בדצמבר 2025. הביקורת המקצועית המרכזית היא של מבקר המדינה על ההיערכות הלאומית לבינה מלאכותית: אף שישראל זיהתה את התחום כבר ב-2018, הממשלה לא אישרה תוכנית לאומית כוללת וארוכת טווח, והסיכום שלפיו משרד החדשנות יתכלל את התחום לא יושם במלואו. לגבי הטענה על “מינויים פסולים בסוכנות החלל” - בתוצאות שאותרו כאן נמצאו מקורות רשמיים למינויים, אך לא מקור אמין המאשר פסילה משפטית של מינויים אלה. מקורות: כלכליסט, 13.03.2024, חדשות 13, 26.05.2024, מבזק לייב, 29.05.2024, מבקר המדינה - בינה מלאכותית, סוכנות החלל, 22.07.2025, סוכנות החלל, 10.12.2025.

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

• המסגרת המשרדית: גילה גמליאל כיהנה כשרה לשוויון חברתי, ובהמשך כשרת המודיעין; במרץ 2024 אושרה סגירת משרד המודיעין והעברתה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, לאחר פרישת אופיר אקוניס לתפקיד קונסול ישראל בניו יורק - מהלך שדווח ב־17.3.2024 ב־ynet וב־13.3.2024 בכלכליסט: ביטול משרד המודיעין ומינוי גמליאל לשרת המדע, כלכליסט: גמליאל תמונה לשרת המדע. הרקע הרשמי לתחומי המשרד וסוכנות החלל מופיע גם באתר הממשלה ובתוכניות העבודה: סוכנות החלל - משרד החדשנות, תוכנית עבודה משרד החדשנות 2024. (ynet.co.il)
• הרשות לקידום מעמד האישה - ניסיון מינוי שנבלם: בינואר 2016 עזבה ורד סוויד את ראשות הרשות לקידום מעמד האישה; לפי TheMarker/Mako, ב־8.2.2017 התפקיד נותר לא מאויש יותר משנה משום שגמליאל ביקשה לקדם את עו"ד רינת דנון, שתוארה כחברת ילדות ויועצת פוליטית שלה, אך נציבות שירות המדינה לא אישרה את המינוי בשל אי־עמידה בתנאי הסף וזיקה לשרה, וגם היועמ"ש פסל אותו: Mako/TheMarker: “השרה גמליאל טרם מינתה ראש רשות”, ynet, 13.1.2017: “האישה הקרובה”. ב־26.6.2017 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד גמליאל, הממשלה, מ"מ נציב שירות המדינה והיועמ"ש, וטענה ל“ניסיונותיה החוזרים” למנות “מועמדת במינוי פוליטי”: עתירת התנועה לאיכות השלטון. הרשות כפופה כיום למסגרות ממשלתיות העוסקות בקידום מעמד האישה: ועדת שרים לקידום מעמד האישה - gov.il. (mako.co.il)
• סוכנות החלל - עזיבת דרג מקצועי ומינויים נטענים של מקורבים: בתחקיר “המבקר” של N12 מ־2.6.2026 נטען כי לאחר כניסת גמליאל למשרד המדע עזבו מנכ"ל סוכנות החלל תא"ל במיל' אורי אורון ויו"ר הוועדה המנחה פרופ' דן בלומברג; התחקיר ציין גם ירידה בתקציב הסוכנות מכ־62 מיליון ש"ח ב־2023 ל־14 מיליון ש"ח ב־2026, וטען כי לשכת השרה חסמה איוש תקנים מקצועיים: N12: “הכוכבים של השרה”. לפי אותו תחקיר, גמליאל ביקשה למנות את אורטל טפירו ביטון לתפקיד מקצועי בסוכנות, אך המינוי לא יצא לפועל לאחר שנקבע שאינה עומדת בדרישות התפקיד; יפעת טולדנו מונתה לממלאת מקום מנהל תחום תכנון ובקרה; ושמות נוספים שנזכרו סביב הלשכה והמשרד הם אסף שטרית, מורדי אלפסי, נאדים קאסם, משה פרץ וערן יעקב: N12, 2.6.2026. מנגד, ביולי 2025 פרסם משרד החדשנות כי גמליאל מינתה את ד"ר שמרית תירוש ממן ליו"ר סוכנות החלל וליו"ר הוועדה המנחה, לתקופה של שלוש שנים, והדגיש את ניסיונה המקצועי: סוכנות החלל, 22.7.2025, Jerusalem Post, 22.7.2025. (mako.co.il)
• מעורבות משפחתית ופוליטית בלשכה: בכתבת ynet מ־6.10.2020 נטען כי בעלה של גמליאל, עו"ד חובב דמרי, היה מעורב בענייניה הפוליטיים, נכח בראיונות למשרות אמון, וחלק מעובדי הלשכה עסקו במשימות פוליטיות; הכתבה ציינה גם כי עוזר בשם חן אוחנה הסיע את דמרי לאחר שלילת רישיונו, פוטר לאחר החשיפה וחזר בהמשך לעבוד תחת גמליאל, וכן כי ישראל כהן, בן דודו של דמרי, הועסק כעוזר וכנהג בלשכה, פוטר וחזר: ynet: “למי באמת דואגת גילה גמליאל?”. בהקשר ניגודי העניינים המשפחתיים, ועדת ההיתרים ליד מבקר המדינה דנה ב־2016 בבקשת גמליאל שלא להעביר מניות של בן זוגה, עו"ד חובב דמרי, לנאמנות עיוורת: ועדת ההיתרים, החלטה 1/2016. (ynet.co.il)
• דפוס קשרי משפחה־פוליטיקה־כסף: גלובס פרסם ב־8.8.2016 תחקיר על הקשר בין אחיה של גמליאל, יואל גמליאל - אז ראש מועצת גדרה - לבין קבלן שקיבל חוזה בפטור ממכרז במועצה, כאשר עובדי אותו קבלן תרמו לקמפיין של גילה גמליאל: גלובס: “האח, השרה גילה גמליאל, הקבלן והפטור ממכרז”. ב־5.3.2021 פרסם כלכליסט כי בעלה חובב דמרי קיבל אישור חריג לצאת מישראל לארה"ב בתקופת ועדת החריגים, ללא מסמך תומך שצורף לבקשה לפי הדיווח: כלכליסט: “ההנחה של ועדת החריגים לבעלה של גילה גמליאל”. מינוי מנכ"ל משרד המודיעין נחום בסלו, שאושר בדצמבר 2023 בוועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה, מציג את המסלול התקין למינוי בכיר, אך גם את המתח הציבורי סביב נחיצות המשרד בזמן מלחמה: People & Computers, 24.12.2023. (globes.co.il)

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

• 1. 27.06.2012 | וואלה חדשות, מבזקי חדשות | הקשר: המאבק על הכרה במרכז האוניברסיטאי אריאל כאוניברסיטה. גמליאל תקפה את אנשי השמאל שהתנגדו להכרה באריאל: "התבטאויות אנשי השמאל כנגד הכרת המרכז האוניברסיטאי אריאל כאוניברסיטה ומתן הלגיטימציה לחרם אקדמי, יוצרות פגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל". מקור ישיר: וואלה חדשות על אריאל; רקע נוסף שנמצא בחיפוש: רוטר על הוויכוח סביב אריאל. (news.walla.co.il)
• 2. 07.11.2013 | בחדרי חרדים | הקשר: עימות תקציבי מול שר האוצר יאיר לפיד בוועדת הכספים. גמליאל תקפה את לפיד ואת האופן שבו הוצג התקציב לוועדה: "שר האוצר רדוד". מקור ישיר: בחדרי חרדים על גמליאל ולפיד; מקור מקביל מהזירה התקציבית: וואלה כסף על התקציב בוועדת הכספים. (bhol.co.il)
• 3. 11.06.2013 | ישראל היום | הקשר: דיוני תקציב 2013–2014 מול משרד האוצר ויאיר לפיד. גמליאל, כמרכזת הקואליציה בוועדת הכספים, הציבה קו לעומת משרד האוצר: "אנחנו לא חותמת גומי". מקור ישיר: ישראל היום על ההתנגדות לגזירות; רקע נוסף שנמצא בחיפוש: כלכליסט על נבחרת הדירקטורים ולפיד. (israelhayom.co.il)
• 4. 01.08.2016 | וואלה NEWS | הקשר: סערת תאגיד השידור הציבורי והעימות עם מירי רגב. גמליאל ביקרה את התפיסה של שליטה פוליטית בשידור הציבורי: "בחלום הבלהות הייתי חושבת לראות דוברי מפלגות משדרים ככתבים". מקור ישיר: וואלה חדשות על גמליאל ורגב; רקע נוסף שנמצא בחיפוש: וואלה תרבות על סערת רגב והתאגיד. (news.walla.co.il)
• 5. 25.07.2018 | ערוץ 7 | הקשר: סיור במוזיאון גוש קטיף ובקשת מחילה בשם הממשלה ממפוני ההתנתקות. גמליאל קישרה בין פינוי יישובים לבין טרור: "יש הכרה שלא מפנים יהודים בארץ ישראל - כי כשמפנים מקבלים טרור". מקור ישיר: ערוץ 7 על מוזיאון גוש קטיף; מקור נוסף שנמצא בחיפוש: COL על ביקור גמליאל במוזיאון גוש קטיף. (inn.co.il)
• 6. 05.10.2020 | ynet | הקשר: הפרת סגר הקורונה, נסיעה לטבריה ביום כיפור ושהייה בבית כנסת לאחר שנדבקה בקורונה. גמליאל מסרה תגובה והתנצלות פומבית: "פעלתי במגבלות הסגר כדי להמשיך בפעילותי הציבורית השוטפת ולאור היותי במקביל אם לבנות קטנות". מקור ישיר: ynet על תגובת גמליאל לפרשת הסגר; מקור משלים שנמצא בחיפוש: כלכליסט על שהיית גמליאל 150 קמ מביתה. (ynet.co.il)
• 7. 21.10.2020 | ישראל היום, מוסף שישבת | הקשר: ראיון לאחר סערת הפרת הסגר והחקירה האפידמיולוגית. גמליאל טענה כי הסיקור והביקורת היו חלק ממהלך נגד רפורמות שקידמה במשרד להגנת הסביבה: "היה ניסיון מסוכן מאוד לעשות לי חיסול ממוקד מכוון ומתוזמן". מקור ישיר: ישראל היום על ראיון גמליאל אחרי סערת הקורונה; רקע תקשורתי נוסף שנמצא בחיפוש: העין השביעית על סיקור פרשת גמליאל. (israelhayom.co.il)
• 8. 23.12.2020 | ערוץ 7, ריאיון 103FM | הקשר: משבר פוליטי ערב בחירות 2021, פרישת מיכל שיר והאשמות סביב ההצבעות בכנסת. גמליאל תקפה את מיכל שיר: "היא שיקרה במצח נחושה". מקור ישיר: ערוץ 7 על גמליאל ומיכל שיר; רקע משפטי-קמפייני סמוך שנמצא בחיפוש: אייס על תביעת גמליאל נגד כחול לבן. (inn.co.il)
• 9. 04.02.2025 | רדיו גלי ישראל | הקשר: עסקת חטופים והצעת הגירה מרצון מעזה כחלק מהשלב הבא. גמליאל הציעה להצמיד את המשך ההסדר המדיני-ביטחוני לשאלת יציאת תושבים מהרצועה: "לכרוך את ההגירה מעזה לשלב ב׳ בעסקה". מקור ישיר: גלי ישראל על הגירה מעזה ושלב ב בעסקה; רקע תחקירי על מסמך המשרד: כלכליסט על הצעת משרד המודיעין לפינוי תושבי עזה לסיני. (gly.co.il)
• 10. 21.10.2025 | 90FM | הקשר: עימות בין הרשויות, מעמד נשיא בית המשפט העליון וחוק-יסוד החקיקה. גמליאל תקפה את ביקורת בתי המשפט על חקיקה: "אי אפשר שכל פעם שלושה שופטים לא נבחרים יבטלו חוקים בישראל". מקור ישיר: 90FM על גמליאל ומערכת המשפט; מקור נוסף שנמצא בחיפוש: אמס על ראיון גמליאל בקול חי. (90fm.co.il)
• 11. 22.07.2025 | ערוץ 7 | הקשר: סרטון בינה מלאכותית שפרסמה גמליאל על עתיד עזה, טראמפ, נתניהו ותוכנית הגירה מרצון. הסרטון הציג את המהלך בשם: "מזרח תיכון חדש, תכנית גמליאל-טראמפ". מקור ישיר: ערוץ 7 על סרטון AI ותוכנית גמליאל-טראמפ; מקור נוסף שנמצא בחיפוש: ערוץ 7 על סרטון AI נוסף של גמליאל. (inn.co.il)
• 12. 15.09.2025 | ערוץ 7, כנס הריבונות של ערוץ 7 ומועצת שומרון | הקשר: קריאה להחלת ריבונות ולעידוד הגירה גם ביהודה ושומרון. גמליאל שללה הקמת מדינה פלסטינית: "לא תקום מדינה פלסטינית לעולם". מקור ישיר: ערוץ 7 על גמליאל וכנס הריבונות; רקע רעיוני שנמצא בחיפוש: ריבונות על עידוד הגירה מרצון. (inn.co.il)
• 13. 26.01.2026 | רדיו 90 | הקשר: ביקורת על היועצת המשפטית לממשלה ועל מעורבותה בהחלטות הממשלה. גמליאל הציגה את היועצת המשפטית כגורם אופוזיציוני: "הממשלה רוצה לממש מדיניות, ובמקום לקבל ייעוץ משפטי מסייע, היא מתמודדת עם יועצת שפועלת כראש אופוזיציה". מקור ישיר: 90FM על גמליאל והיועצת המשפטית; מקור נוסף שנמצא בחיפוש: אמס על גמליאל ומינוי רומן גופמן. (90fm.co.il)
• 14. 21.06.2026 | רדיו גלי ישראל | הקשר: מתקפה על נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בעקבות אמירותיו על פסילת חוקי יסוד והרכבי שופטים. גמליאל פתחה את דבריה בביקורת אישית חריפה: "השופט יצחק עמית נחשף היום בערוותו". מקור ישיר: גלי ישראל על השופט יצחק עמית; מקור נוסף באותו רצף נושאים: ערוץ 7 על תוכנית ההגירה של גמליאל. (gly.co.il)
• 15. 22.06.2026 | ערוץ 7 | הקשר: ראיון על תוכנית ההגירה מרצון מעזה לאחר בחינות היתכנות ומנהלת ממשלתית. גמליאל חזרה על הצורך ביציאת תושבים מהרצועה: "התפנות מרצון מהרצועה היא דבר שהוא מחויב המציאות". מקור ישיר: ערוץ 7 על תוכנית ההגירה מעזה; רקע רחב שנמצא בחיפוש: זמן ישראל על גילה גמליאל והגירה מרצון. (inn.co.il)

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• אוקטובר 2020, ידיעות אחרונות/7 ימים ו-ynet - “שיטת גילה גמליאל”: עמיחי אתאלי וטל גלעדי פרסמו תחקיר על יומני השרה במשרד לשוויון חברתי: לפי הכתבה, מול יומנים עמוסים בפגישות עמדו עדויות של עובדים שלפיהן גמליאל מיעטה לעסוק בענייני המשרד; הוצגו סתירות בין יומן השרה ליומן המנכ"ל אבי כהן, וכן טענה כי “אנשים שלה בלשכה יושבים וממלאים שם דברים” לקראת פרסום היומנים. התחקיר כלל גם טענות על שימוש בעובדי מדינה לטובת קמפיין אחיה, יואל גמליאל, בבחירות המקומיות בגדרה ב-2018, לרבות שיחות לתושבים מצד עובד לשכה שהציג עצמו כעוזר השרה. קישור: שיטת גילה גמליאל: נחשפות הסתירות ביומני השרה; גרסת מגזין מורחבת: השרה להגנת הסביבה של עצמה: למי באמת דואגת גילה גמליאל?.
• אוקטובר 2020, פרשת הפרת סגר הקורונה: לאחר דיווחים כי גמליאל נסעה ביום הכיפורים מתל אביב לטבריה בזמן סגר, שהתה בבית כנסת ונדבקה בקורונה, היא מסרה ל-ynet: “טעיתי, אשלם את הקנס”. פרסומי וואלה ו-ynet ייחסו את החשיפה הראשונית ל"הארץ" וטענו כי בתחילה נמסר מידע מטעה בחקירה האפידמיולוגית. בהמשך, באוקטובר 2020, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע שלא תיפתח חקירה פלילית ושאין בסיס לטענה כי גמליאל שיקרה בחקירה; במקביל נקבע כי נסיבות ההפרה יטופלו במסלול קנס/אכיפה. קישורים: גמליאל מגיבה על הפרת הסגר: “טעיתי, אשלם את הקנס”, השרה גילה גמליאל הפרה את הנחיות הסגר - וחלתה בקורונה, השרה גילה גמליאל לא תיחקר: היועמ"ש החליט כי אין בסיס להמשך הבדיקה, מנדלבליט סגר את הבדיקה נגד גמליאל: “לא שיקרה בחקירה”.
• נובמבר 2018, TheMarker/התנועה לחופש המידע - טיסות לחו"ל: בעקבות עתירת חופש מידע לבית המשפט המחוזי בירושלים נחשף כי גמליאל, כשרה לשוויון חברתי, טסה לפחות 24 פעמים מאז מאי 2015 ועד יולי/נובמבר 2018, שהתה בחו"ל כ-120–123 ימים, ועלות הטיסות לבדה הוערכה בכ-300 אלף שקל. הכתבה הדגישה כי המשרד לשוויון חברתי עוסק בעיקר בנושאי פנים - אזרחים ותיקים, נשים, צעירים, מיעוטים וישראל דיגיטלית - ולכן העלתה שאלות לגבי היקף הנסיעות ותוכנן. העתירה עצמה הוגשה ביולי 2018 לאחר שלטענת התנועה לא נמסר מענה במשך יותר מחמישה חודשים. קישורים: נוסעת מתמידה: השרה גילה גמליאל טסה 24 פעמים בשלוש שנים, Gila-Gamliel-Legal-Petition.pdf.
• 2017, מינוי ראשת הרשות לקידום מעמד האישה: בינואר–יוני 2017 פורסמו כתבות על ניסיונות גמליאל למנות את עו"ד רינת דנון, יועצת לשעבר ומקורבת פוליטית, לראשות הרשות לקידום מעמד האישה, אף שנציבות שירות המדינה והייעוץ המשפטי לא אישרו את המינוי. ביוני 2017 הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ נגד גמליאל, הממשלה, ממלא מקום נציב שירות המדינה והיועמ"ש, בדרישה למנות מנהלת קבועה לרשות; בעתירה נטען כי מאז ינואר 2016 הרשות פועלת ללא מנהלת קבועה וכי נעשה ניסיון לקדם “מינוי מקורבת”. בהמשך פורסם כי גמליאל ביקשה למנות את אוה מדז'יבוז'-לוי. קישורים: האישה הקרובה, השרה גמליאל שכחה לעשות את הדבר הכי חשוב שיש, עתירה לבג"ץ למינוי מיידי של מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, מסתמן: הג'וב הבא של יו"ר הרשות השנייה - ראש הרשות למעמד האשה.
• יוני 2026, N12 “המבקר” - סוכנות החלל, מקורבים ותפקוד משרד החדשנות: בתחקיר “הכוכבים של השרה” נטען כי תקציב סוכנות החלל ירד מכ-62 מיליון שקל ב-2023 לכ-14 מיליון שקל ב-2026, כי בכירים עזבו, וכי לשכת גמליאל מנעה איוש תקנים מקצועיים. התחקיר עסק גם בניסיונות למנות מקורבות - אורטל טפירו ביטון ויפעת טולדנו - לתפקידים בסוכנות החלל; לגבי טולדנו נטען כי היא בתו של מימון טולדנו, סגן ראש עיריית קריית אתא ואיש ליכוד המקורב לשרה. באותו תחקיר נטען כי בעלה, עו"ד חובב דמרי, היה מעורב בניהול המערך הפוליטי של השרה, וכי אסף שטרית, בן דודו ויועצה הפוליטי, הסתבך בחובות. קישור: תחקיר המבקר: “הכוכבים של השרה” - והתרסקות סוכנות החלל הישראלית.
• דו"חות מבקר המדינה ומימון בחירות: בדוח מבקר המדינה מאוגוסט 2009 על פריימריז דצמבר 2008 נקבע כי גמליאל הגישה את הדוח המסכם באיחור, לא ניהלה את מערכת החשבונות לפי הנחיות המבקר, ולא שיקפה הכנסות והוצאות בגין שכר פעילים וכנסים; המבקר הסתפק באזהרה בלבד. בדוח מבקר המדינה לשנת 2015 על בחירות מקדימות לכנסת ה-20 נקבע כי בעקבות צירוף גירעון קודם חרגו הוצאותיה מתקרת ההוצאות המותרת ב-27,828 שקל, והיא חויבה להעביר 2,250 שקל לאוצר המדינה. בנוסף, ב-2016 דנה ועדת ההיתרים של משרד מבקר המדינה בענייני אחזקות/ניירות ערך הקשורים לבן זוגה עו"ד חובב דמרי. קישורים: דוח מבקר המדינה - בחירות מקדימות 2008, דוח מבקר המדינה - בחירות מקדימות 2015, החלטת ועדת ההיתרים בעניינה של השרה גילה גמליאל, 2016.
• פרשת אגודת הסטודנטים - אירוע ישן אך חוזר בפרופיל הציבורי: דצמבר 2002, וואלה, על בסיס תחקיר גלי צה"ל של גל אלון, פרסם כי גמליאל, אז יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, הבטיחה לכאורה תפקיד דירקטוריון בתמורה לתמיכה בה לראשות אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון, וכן נטען כי איימה לחשוף פרטים מעברו של יריב פוליטי. זהו מקור מוקדם מחוץ לעשור האחרון, אך הוא מוזכר תדיר כרקע לתדמית הציבורית סביב מינויים וכוח פוליטי. קישור: גל”צ: גילה גמליאל הציעה חברות בדירקטוריון תמורת תמיכה.
• עזה, “הגירה מרצון”, AI ותוכנית גמליאל–טראמפ: בנובמבר 2023 פורסם כי גמליאל, כשרת המודיעין, כתבה ב-Jerusalem Post מאמר בעד “voluntary resettlement” של פלסטינים מעזה למדינות אחרות; בינואר 2024 דווח כי אמרה ש“voluntary migration is the best and most realistic program” ליום שאחרי. ביולי 2025 פרסמה סרטון AI שהציג עזה עתידית כאתר נופש תחת הכותרת “Gamliel-Trump Plan”; The Forward ו-Le Monde דיווחו שהסרטון קידם “voluntary emigration/migration” של פלסטינים מעזה. קישורים: Israeli government openly aims to depopulate Gaza, Trump tower glimmers on Gaza coast in Israeli minister’s AI video, השרה גילה גמליאל: לפתוח את הדלת ליציאתם של תושבי עזה, השרה גילה גמליאל לערוץ 7: תוכנית ההגירה מרצון מעזה עדיין מציאותית.

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

• סתירה 1 - סגר הקורונה: “בהתאם להנחיות” מול “טעיתי”. לפני: ב־5 באוקטובר 2020, 0404 דיווח מפי מקורבי גמליאל כי “היא גרה בטבריה מאז תחילת הסגר” וכי ביקרה בבית הכנסת “בהתאם להנחיות” 0404. אחרי: ב־7 באוקטובר 2020, ב־ynet, גמליאל כבר אמרה: “טעיתי, אשלם את הקנס” ynet. בהמשך, חדשות 13 פרסמו ב־אוקטובר 2020 ציטוט נוסף שלה - “לא הפרתי את ההנחיות ולא עברתי על החוק” - שחידד את הזיגזג בין הודאה, מזעור והכחשה חדשות 13.
• סתירה 2 - שלטון החוק ונתניהו. לפני: במרץ 2018, בוועידת ynet, גמליאל אמרה על אפשרות כהונה תחת כתב אישום: “עקרונית, לא היינו רוצים לראות אף אחד במצב כזה מכהן בתפקידים בכירים”, והוסיפה שהיא “סומכת על גורמי אכיפת החוק” ynet. אחרי: בפברואר 2019, גלובס דיווח כי לאחר החלטת היועמ״ש להעמיד את נתניהו לדין בכפוף לשימוע, גמליאל צייצה: “פרסום הודעה על כתב אישום נגד ראש מפלגה 40 יום לפני בחירות מבלי לקיים שימוע, מהווה נזק ציבורי ופוליטי בלתי הפיך” גלובס. במאי 2021, עם פתיחת משפט נתניהו, דווח כי “גם השרה גילה גמליאל יצאה להגנתו” אייס.
• סתירה 3 - עזה: טרנספר לסיני מול “הגירה מרצון”. לפני: באוקטובר 2023, כלכליסט פרסם כי מסמך משרד המודיעין בראשות גמליאל “ממליץ על טרנספר של תושבי עזה לסיני בסוף המלחמה” כלכליסט. אחרי: ב־19 בנובמבר 2023, במאמר דעה ב־The Jerusalem Post, גמליאל ניסחה זאת כ־“voluntary resettlement” של פלסטינים מעזה במדינות אחרות The Jerusalem Post. ביוני 2026, בערוץ 7, היא המשיכה באותו קו ואמרה: “התפנות מרצון מהרצועה היא דבר שהוא מחויב המציאות” ערוץ 7.
• סתירה 4 - משרד המודיעין: משרד אסטרטגי מול סגירה כמשרד עודף. לפני: בתוכנית העבודה הממשלתית ל־2023 נכתב בשם שרת המודיעין גמליאל כי השנה תהיה “מרתקת ומשמעותית” וכי המשרד יפעל “להוביל מהלכים משמעותיים לחיזוק הביטחון הלאומי” gov.il. אחרי: במרץ 2024 דווח ב־N12 כי משרד המודיעין ייסגר, וכי לפי שיחה קודמת עם דובר השרה “אין בו פרויקטים של ממש או ‘מודיעיניים’ בפועל” N12.
• חנופה ונאמנות לנתניהו ולמשפחתו. בספטמבר 2014 גמליאל אמרה באולפן ynet: “ראש הממשלה ימנה אותי להיות שרה, יש לי הבטחה מפורשת ממנו”, והוסיפה כי נתניהו הוא “המנהיג היחיד שכרגע נמצא על הפרק” ynet. בפברואר 2015 היא חתמה עם ח״כיות ופעילות ליכוד על מכתב תמיכה בשרה נתניהו, שבו נכתב: “שרה נתניהו נמצאת בחזית ההגנה על ארץ ישראל” ynet. במרץ 2022 אמרה על שריוני נתניהו וכץ בליכוד: “אכבד כל החלטה שהם יקבלו” ערוץ 7.
• יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה. באוגוסט 2016 תקפה את מירי רגב סביב התאגיד ואמרה בגל״צ: “בממשלה נשמעו אמירות הגובלות בפשיזם”; על דרישת שליטה ממשלתית בתאגיד הוסיפה: “זה מפחיד לחשוב שדברים כאלה נאמרים בעידן הזה” N12. באוקטובר 2020 התעמתה עם מיקי זוהר ומירי רגב, לאחר שטענה שזוהר “הזניח את הקואליציה”, ולרגב השיבה: “תגיעי למליאה ואז נדבר” ynet. במאי 2022 התעמתה גם עם נתניהו עצמו סביב “חוק השקיות” והשיבה לו: “לא מושכת את החוק, מר נתניהו” כיכר השבת.
• מערכות יחסים פוליטיות־משפחתיות. תחקיר ynet מאוקטובר 2020 תיאר את סביבת גמליאל כמערך שבו נטען כי בעלה עו״ד חובב דמרי השפיע על ראיונות עבודה בלשכה, עובדים ביצעו משימות אישיות, ועובדי מדינה סייעו לכאורה לאחיה יואל גמליאל בקמפיין בגדרה ynet. בפברואר 2024 דווח כי יואל גמליאל, “אחיה של שרת המודיעין גילה גמליאל”, הפסיד אחרי 15 שנה בראשות גדרה, וכי קשריו לליכוד ולממשלה היו חלק מתדמיתו הציבורית ynet. ביולי 2024 דווח כי גמליאל לא השתתפה בהצבעה משום שמאי גולן ישבה קרוב יותר ממנה לנתניהו N12.

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - הפרת סגר קורונה

באוקטובר 2020 פורסם כי גמליאל, אז השרה להגנת הסביבה, נסעה ביום הכיפורים מביתה בתל אביב לטבריה, שהתה בבית כנסת של משפחת בעלה ונדבקה בקורונה - בניגוד למגבלות הסגר ומגבלת המרחק שחלו אז. וואלה דיווחה ב־5.10.2020, בעקבות הפרסום ב"הארץ", כי נטען שגם מסרה תחילה גרסה שלפיה נדבקה מהנהג שלה, ובהמשך התברר כי הייתה בטבריה; ב־ynet דווח ב־19.10.2020 כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט החליט שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין החשד לאי־אמירת אמת בחקירה האפידמיולוגית, אך הטיפול בהפרת הסגר הועבר למסלול קנס/בירור משטרתי. גמליאל אמרה אז: "טעיתי, אשלם את הקנס" - לפי ynet, אוקטובר 2020. מקורות: וואלה, 5.10.2020, ynet, 19.10.2020. (news.walla.co.il)

7.2 - יומנים משופצים

באוקטובר 2020 פרסם ynet/“7 ימים” תחקיר שלפיו יומני גמליאל במשרד לשוויון חברתי מולאו, לפי עדויות, בדיעבד בפגישות שחלקן נטען כי לא התקיימו או שלא נכחה בהן; התחקיר הצביע על סתירות בין יומן השרה לבין יומן המנכ"ל לשעבר אבי כהן, למשל יום 27.3.2017 שבו ביומן גמליאל נרשמה פגישה עם כהן, בעוד ביומן כהן נכתב שהיה במילואים. התנועה לחופש המידע הגישה בנובמבר 2020 תלונה למבקר המדינה בטענה לרישומים כוזבים לכאורה ביומן שנמסר לפי חוק חופש המידע. גמליאל מסרה לתחקיר כי מדובר ב"טענות מופרכות". מקורות: ynet, 22.10.2020, תלונת התנועה לחופש המידע, נובמבר 2020. (ynet.co.il)

7.3 - עיסוק בעניינים פוליטיים במקום בענייני המשרד

בתחקיר ynet/“7 ימים” מאוקטובר 2020 נטען, על בסיס עדויות של גורמים שעבדו עם גמליאל, כי כשרה לשוויון חברתי היא מיעטה להגיע למשרד ועסקה רבות בעניינים פוליטיים, תקשורתיים ומשפחתיים; אחד המקורות צוטט כמי שאמר: "המשרד עבורה הוא סוג של נטל". התחקיר קשר זאת גם ליומנים מלאים לכאורה בפגישות, מול עדויות על פעילות משרדית מועטה. גמליאל דחתה את הטענות ומסרה כי "השרה ממשיכה להביא תוצאות". מקור: ynet, 23.10.2020. (ynet.co.il)

7.4 - שימוש בעובדי מדינה עבור הקמפיין של אחיה יואל גמליאל בגדרה

בתחקיר ynet/“7 ימים” מאוקטובר 2020 נטען כי עובדי לשכתה של גמליאל, שהוגדרו עובדי מדינה, פעלו בבחירות המקומיות בגדרה ב־2018 לטובת אחיה יואל גמליאל, אז ראש המועצה. לפי התחקיר, עובד הלשכה אסף שטרית התקשר לתושבת גדרה, הציג עצמו כ"עוזר של השרה גילה גמליאל", וניסה לחבר אותה לשיחה עם השרה בנוגע לתמיכה ביואל. יואל גמליאל כיהן כראש מועצת גדרה 15 שנה והודח בבחירות המקומיות של פברואר 2024 בידי סהר פינטו. מקורות: ynet, 23.10.2020, ynet, 28.2.2024. (ynet.co.il)

7.5 - קשרי משפחה-פוליטיקה-כסף

כמה פרסומים קשרו בין גמליאל, בעלה עו"ד חובב דמרי, משפחת דמרי ופעילות פוליטית/משרדית. בתחקיר ynet מאוקטובר 2020 תוארה משפחת דמרי כמשפחה טבריינית בעלת קשרים בליכוד, ונטען כי חובב דמרי היה מעורב בענייניה הפוליטיים של גמליאל. ב־2019 פרסם “המקום הכי חם בגיהנום” טענות על קשרים בין גמליאל ודמרי לבין בכירי לשכת עורכי הדין ופרויקטים של “ישראל דיגיטלית”, לרבות מייל שבו נכתב על אפשרות תקצוב של עד 4 מיליון שקל למרכז חדשנות ברמת גן והודיה לשרה גמליאל ולמנכ"ל המשרד. מקורות: ynet, 23.10.2020, המקום הכי חם בגיהנום, 2019. (ynet.co.il)

7.6 - הסעת בעלה על ידי עובד ממשרדה

בתחקיר ynet/“7 ימים” מאוקטובר 2020 נטען כי אחד מעוזריה של גמליאל, חן אוחנה, שקיבל שכר מהמדינה, הסיע את בעלה חובב דמרי לאחר שרישיונו נשלל; לפי התחקיר, לאחר חשיפת המקרה אוחנה פוטר, ובהמשך חזר לעבוד תחת גמליאל במשרד להגנת הסביבה. באותו הקשר צוין גם ישראל כהן, בן דודו של דמרי, שהועסק כעוזר וכנהג בלשכת השרה, פוטר בעבר והוחזר בהמשך. מקור: ynet, 23.10.2020. (ynet.co.il)

7.7 - "המשרד לקידום מקורבים"

הביטוי "המשרד לקידום מקורבים" משקף ביקורת עיתונאית על דפוסי מינויים ותפעול לשכה סביב גמליאל, אך לא אותר כמונח רשמי או כשם תחקיר יחיד. בסיס עובדתי לביקורת נמצא בתחקיר ynet מאוקטובר 2020 על העסקת מקורבים בלשכתה ובתחקיר N12 “המבקר” מיוני 2026 על משרד החדשנות וסוכנות החלל, שבו נטען כי גמליאל "ייבשה" תקנים בסוכנות החלל כדי לשבץ מקורבים, וכי מקורבים ופעילים פוליטיים מהליכוד קיבלו תפקידים במשרד. משרד המדע והחדשנות מסר בתגובה ל־N12 כי השרה הביאה "שורה ארוכה של הישגים חשובים". מקורות: ynet, 23.10.2020, N12, יוני 2026. (ynet.co.il)

7.8 - מינוי חברתה לראשות הרשות לקידום מעמד האישה

בינואר 2017 פורסם ב־mako כי גמליאל, אז השרה לשוויון חברתי, ביקשה למנות את עו"ד רינת דנון - שתוארה כחברת ילדות וכיועצת פוליטית שלה - לראש הרשות לקידום מעמד האישה, אך המינוי נתקל בקשיים מול נציבות שירות המדינה/היועמ"ש. ביוני 2017 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד גמליאל והממשלה בדרישה למנות מנהלת קבועה לרשות, וטענה כי הרשות משותקת וכי גמליאל ניסתה לקדם מקורבת. ערוץ 7 דיווח בפברואר 2017 כי גמליאל "מסרבת לוותר" על מינוי דנון. מקורות: mako, ינואר 2017, התנועה לאיכות השלטון, 26.6.2017, ערוץ 7, פברואר 2017. (mako.co.il)

7.9 - כמות טיסות לחו"ל

באוקטובר 2018 פרסמה התנועה לחופש המידע, בעקבות עתירה, כי גמליאל טסה 24 פעמים בשלוש שנים מאז מונתה ב־2015 לשרה לשוויון חברתי, ושהתה בחו"ל 120 ימים. לפי הפרסום, עלויות השהייה הסתכמו בכ־13 אלף דולר, לא כולל טיסות, שעלותן הוערכה ב־5,000–7,000 דולר לטיסת השרה בלבד. בנובמבר 2023 הודיעה התנועה לחופש המידע כי ביקשה ממשרד המודיעין את יומן השרה, רשימת ההתקשרויות ופירוט טיסותיה לחו"ל. מקורות: התנועה לחופש המידע, 2018, התנועה לחופש המידע, 17.11.2023. (meida.org.il)

7.10 - פרשת אגודת הסטודנטים

בדצמבר 2002 דיווחה וואלה, על בסיס תחקיר גלי צה"ל, כי גמליאל - אז יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית ומועמדת ברשימת הליכוד - הבטיחה לכאורה לחבר מועצת הסטודנטים באוניברסיטת בן־גוריון מינוי לדירקטוריון הגוף הכלכלי של האגודה בתמורה לתמיכה בה לראשות האגודה. באותו פרסום נטען גם כי נבדקו חשדות ביחידת ההונאה של מחוז דרום. גמליאל הכחישה ואמרה כי מדובר ב"עלילה חסרת בסיס". בהקשר נוסף, בנובמבר 2002 פרסם "הארץ" - בארכוב - טענות מרצה באוניברסיטת בן־גוריון לגבי מעמד הסטודנטית של גמליאל. מקורות: וואלה, 17.12.2002, הארץ בארכוב, 27.11.2002. (news.walla.co.il)

7.11 - תוכנית גמליאל-טראמפ לעזה - טרנספר / "הגירה מרצון"

באוקטובר 2023 פרסם כלכליסט מסמך של משרד המודיעין בראשות גמליאל, שלפיו אחת החלופות ליום שאחרי המלחמה הייתה העברת אוכלוסיית עזה לסיני; כלכליסט הגדיר זאת "טרנספר של תושבי עזה לסיני" וציין שהמסמך הציג את החלופה כזו שתניב "תוצאות אסטרטגיות חיוביות וארוכות טווח". ביולי 2025 דיווחה וואלה כי גמליאל הציגה את מה שכינתה "תוכנית גמליאל-טראמפ" להגירה מרצון ולהתיישבות בעזה, בהקשר של רעיונות Trump/Gaza. מקורות: כלכליסט, 30.10.2023, וואלה, יולי 2025. (calcalist.co.il)

7.12 - המאמר של גמליאל על "הגירה מרצון"

ב־19.11.2023 פרסמה גמליאל מאמר דעה ב־The Jerusalem Post תחת הכותרת “Victory is an opportunity for Israel in the midst of crisis”, שבו קידמה את רעיון ה־“voluntary resettlement” - יישוב מחדש מרצון של תושבי עזה במדינות אחרות - במקום שיקום הרצועה במתכונת הקודמת. המאמר נכתב בתקופה שבה רעיונות "הגירה מרצון" קודמו גם בידי גורמים נוספים בימין הישראלי, ועוררו ביקורת בינלאומית ופלסטינית. מקור: The Jerusalem Post, 19.11.2023. (jpost.com)

7.13 - פוסטים שנכתבו על ידי AI

באוקטובר 2025 פרסם mako/tech12 כי גמליאל העלתה לחשבון X פוסט לציון שנתיים ל־7.10 שנראה כאילו נכתב בעזרת AI, בין היתר בגלל סימני ניסוח המזוהים עם צ'אטבוטים וחוסר דיוק בניסוח "אלפים נרצחו" באותו יום. מטעם גמליאל נמסר: "מה יש להסתתר? כן, לשכת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה נעזרת ב-AI לעריכה". בנוסף, בספטמבר 2025 דיווח אתר כיפה על סרטון AI שבו גמליאל "משוחחת" עם מנחם בגין המנוח; נכדו אבינדב בגין תקף את הסרטון. מקורות: mako/tech12, 8.10.2025, כיפה, 30.9.2025. (mako.co.il)

7.14 - כשלונה כשרת מודיעין ב־7.10.23

המונח "כשלונה" הוא מסקנה ביקורתית; מבחינה עובדתית, גמליאל כיהנה כשרת המודיעין בזמן מתקפת חמאס ב־7.10.2023, אך משרד המודיעין אינו גוף איסוף מודיעין מבצעי כמו אמ"ן, שב"כ או מוסד. בינואר 2024 פרסם "שומרים" תחקיר על "השרים המיותרים" מאז 7 באוקטובר וקבע כי משרד המודיעין של גמליאל הוא "אולי הדוגמה הטובה ביותר לאבסורד סביב המשרדים המיותרים"; לפי התחקיר, מאז 7 באוקטובר המשרד לא פרסם הודעות לעיתונות ולא ביצע התקשרויות במכרז או בפטור ממכרז. במרץ 2024 דווח כי משרד המודיעין ייסגר וגמליאל תעבור למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. מקורות: שומרים, ינואר 2024, N12, מרץ 2024. (shomrim.news)

7.15 - מינויים פסולים בסוכנות החלל

ביוני 2026 פרסם N12/“המבקר” תחקיר על סוכנות החלל הישראלית תחת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בראשות גמליאל. לפי התחקיר, בכירים לשעבר במשרד טענו כי לשכת השרה מנעה איוש תקנים בסוכנות כדי לאפשר שיבוץ מקורבים; בין השמות הוזכרו אורטל טפירו ביטון, מקורבת גמליאל, שמינויה לתפקיד מקצועי לא יצא לפועל כי לפי הסוכנות לא עמדה בדרישות, ויפעת טולדנו, בתו של מימון טולדנו - סגן ראש עיריית קריית אתא ואיש ליכוד המקורב לשרה - שנבחרה לתפקיד ממלאת מקום מנהל תחום תכנון ובקרה. משרד המדע מסר כי גמליאל קידמה הישגים ובהם הסכם אסטרטגי עם נאס"א. מקור: N12, יוני 2026. (mako.co.il)

7.16 - עו"ד חובב דמרי

עו"ד חובב דמרי הוא בעלה של גילה גמליאל, והוזכר בכמה הקשרים ציבוריים: בתחקיר ynet מאוקטובר 2020 נטען כי היה מעורב בענייניה הפוליטיים של גמליאל; באוגוסט 2019 דווח ב־ynet כי הוצב במקום הרביעי ברשימת "הימין החילוני" של רון קובי אך פנה לוועדת הבחירות להסרת מועמדותו; במרץ 2021 דיווח כלכליסט כי דמרי קיבל מוועדת החריגים אישור לצאת לארה"ב בתקופת מגבלות נתב"ג, לאחר שהצהיר על צורך בהליך משפטי, אך לפי הפרסום לא הציג זימון מבית משפט. עורך דינו מסר אז כי לא היה פרט בלתי מדויק בבקשה. מקורות: ynet, 2.8.2019, כלכליסט, 5.3.2021, ynet, 23.10.2020. (ynet.co.il)

7.17 - עו"ד אפרים דמרי

עו"ד אפרים דמרי, אחיו של חובב דמרי וגיסה של גמליאל, הוזכר בתחקיר ynet מאוקטובר 2020 כעורך דין פלילי שייצג, בין היתר, את כרמל מעודה ואת הרב אליעזר ברלנד. ביוני 2026 דווח בערוץ 7 כי גמליאל ואפרים דמרי סירבו להתראיין לחדשות 12 בליכודיאדה באילת ואמרו: "עד שלא תתנצלו כלפי כוח 100 וחיילי צה"ל". לא אותר מקור אמין שמייחס לאפרים דמרי תפקיד רשמי בלשכת גמליאל או במשרדיה; ההקשר המרכזי הוא משפחתי-פוליטי וציבורי. מקורות: ynet, 23.10.2020, [ערוץ 7, 30.4.2026