נתניהו והמיליארדרים
נתניהו טוען שהוא יודע בדיוק איפה נמצא כל מחבל בחאן יונס ומה מזימות הגרעין של איראן עד רמת הבורג. אבל כששואלים אותו ממה מתפרנס החבר הכי טוב שלו שגר בבית ליד בקיסריה? פתאום הוא מקבל בלק-אאוט. כנראה שהמוסד לא אוסף מודיעין על ארנקים.
נתניהו אומר ש״הם רודפים אותי״. וזה נכון. הם רודפים אחריו עם סיגרים, עם חליפות, עם וילות ועם מטוסים פרטיים. מסכן האיש, הוא פשוט לא מצליח לברוח.
הם תופסים אותו בכוח ודוחפים לו מתנות לכיס.
נתן מיליקובסקי, הבן דוד, החזיק מניות בחברה שקשורה לצוללות. נתניהו נשבע שהוא לא ידע, הוא חשב שבן הדוד מתעסק בטקסטיל. זה הגיוני. הרי צוללת וגרביים זה כמעט אותו דבר: שניהם נועדו לכסות משהו שאתה לא רוצה שיראו.
מרים אדלסון סיפרה במשטרה ששרה הייתה צורחת עליה בטלפון שעות.
תחשבו על זה: האישה הזו מחזיקה אימפריית הימורים בלאס וגאס, אבל ההימור הכי מסוכן שהיא לקחה בחיים היה לתת את המספר הפרטי שלה לבלפור.
בזמן שתושבי הצפון מפונים מבתיהם כבר חודשים, משפחת נתניהו מצאה מקלט בווילה המבוצרת של משפחת פאליק בירושלים. זה יפה לראות שבישראל עדיין דואגים לחלשים וחסרי הבית.
ההבדל בין שוחד לבין ״חברות עמוקה״ אצל נתניהו הוא דק מאוד. למעשה, הוא עובר בדיוק בקו שבו החבר מפסיק לתת.
שרה נתניהו התלוננה שהתקשורת שותה לה את הדם. מזל שארנון מילצ'ן היה שם כדי לאזן את הנוזלים עם ארגזים של שמפניה ורודה.
מוֹעֲדוֹן הַהוֹן-שִׁלְטוֹן - מִצַּד אֶחָד חֲבוּרָה שֶׁל מִילְיַארְדֵרִים שֶׁרוֹצִים קִרְבָה לַכּוֹחַ וִיכֹלֶת לְקַבֵּל צ'וּפָּרִים מֵהַשִּׁלְטוֹן. מִצַּד שֵׁנִי - מִשְׁפַּחַת נְתַנְיָהוּ, בִּנְיָמִין שָׂרָה וְיָאִיר, שֶׁאוֹהֲבִים פִּנּוּקִים, מְלוֹנוֹת פְּאֵר, חַיֵּי רַאֲוָה וְנֶהֶנְתָנוּת עַל חֶשְׁבּוֹן אֲחֵרִים.
- נתניהו מנהל כלכלת קשרים עם קבוצה מצומצמת אך עתירת מזומנים של מיליארדרים, לחלקם עסקים ואינטרסים בישראל.
- מיליארדרים מספקים לנתניהו מעטפת חיים שאינה תואמת שכר של ראש ממשלה: מגורים בוילות פאר, טיסות במטוסים פרטיים, תכשיטים אירוח ומתנות.
- חלק מחבורת המיליארדרים נחשף לציבור מכתב האישום נגד נתניהו (ארנון מילצ'ן, ג׳יימס פאקר, שאול אלוביץ, שלדון ומרים אדלסון) וחלקם פחות ידועים לישראלים (סיימון פאליק, יצחק מירילשווילי ספנסר פרטרידג׳ ומשפחת לבנהרץ).
- נתניהו לא אוהב לדבר על "כלכלת הקשרים" שלו ושל משפחתו עם בעלי הון - אבל במשפטו הוא נאלץ להסביר וניסה להקטין את ההיקפים. יש פער גדול בין עומק הקשר בפועל לבין האופן שבו הוא מתואר בדיעבד.
- נתניהו חובר לאנשים שמסוגלים לשלם את החשבון ולא רואה בזה בעייה מוסרית או חוקית, להפך. נתניהו ומשפחתו רואים בכך הוכחה להצלחה. מי שמיליארדרים נמשכים אליו – סימן שהוא מנהיג עולמי.
- הרשימה אינה רשמית, אבל הדפוס ברור. אנשי הון בינלאומיים, חלקם יהודים־אמריקאים, חלקם בעלי אינטרסים בישראל, וחלקם פשוט כאלה שאוהבים להיות קרובים למרכזי כוח. לרבים מהם אחזקות בתחום התקשורת שנתניהו מייחס לה חשיבות עליונה.
- מיליארדרים אינם זקוקים לראש ממשלה שיארגן להם יום הולדת. הם זקוקים לדברים אחרים: רגולציה גמישה, חקיקה ידידותית, פטורים, ויזות, והכי חשוב – אוזן קשבת במקום שבו מתקבלות ההחלטות.
- ומה הציבור מקבל? בעיקר הסברים. מדוע הכול חוקי, מדוע הכול מותר, ומדוע הביקורת על הנהנתנות הזו היא רדיפה פוליטית ו"תפירת תיקים". והציבור משלם ומשלים
יש לא מעט נושאים שבנימין נתניהו גם מבין בהם וגם אוהב לדבר עליהם: קמפיינים פוליטיים, רטוריקה ביטחונית וזריעת פילוג. יש נושא אחד שראש הממשלה מבין בו טוב מכולם, אך הוא אינו אוהב לדבר עליו. הוא נאלץ. מדובר בכלכלת הקשרים שנתניהו מקיים עם קבוצה מצומצמת אך עתירת מזומנים: המיליארדרים. לא "ההון והשלטון" במובנו הגס והרגיל, אלא גרסה אלגנטית יותר: חברות, ידידות, מפגשים אקראיים לכאורה על סיגר ושמפניה ורודה. באגביות, פה ושם, מדברים גם על אינטרסים, שליטה ועזרה לחברים.
בכלכלת הקשרים, נתניהו חובר קודם כל לאנשים שמסוגלים לשלם את החשבון. לא רק של ארוחה טובה במסעדה, אלא גם של מלונות פאר, תכשיטים, טיסות במחלקה ראשונה ואינספור מתנות, פינוקים. אסור להתבלבל: נתניהו יכול לשלם מכיסו את עשרות אלפי הדולרים של הנהנתנות הזו. הונו מוערך בעשרות מיליונים ולפי "פורבס" ב-70 מיליון שקלים (פורבס).
אלא שהוא לא רואה ביחסים הללו בעיה מוסרית או חוקית, להפך. נתניהו ומשפחתו רואים בכך הוכחה להצלחה. מי שמיליארדרים נמשכים אליו – סימן שהוא מנהיג עולמי. מי שמבקש ממנו טובות – כנראה מזהה איכות שלטונית נדירה: זמינות.
מה נתניהו מרוויח?
נתחיל במה שברור גם בלי כתבי אישום: כסף הוא לא הכול, אבל הוא עוזר. מיליארדרים מספקים לנתניהו מעטפת חיים שאינה תואמת שכר של ראש-ממשלה: מגורים בוילות פאר, טיסות במטוסים פרטיים, אירוח, מתנות, ובעיקר – תחושת שייכות למועדון הנכון. מועדון שבו לא מדברים על גירעון, אלא על השקעות, לא על ועדות הכנסת, אלא על לגיטימציה בינלאומית וגישה לנשיאים. כאשר איל הון עולמי פותח לנתניהו דלת, הוא לא רק פותח ארנק – הוא מעניק חותמת. "אם אני, אדם שמנהל אימפריות, סומך עליו – כנראה שהוא יודע מה הוא עושה". זו תעודת כשרות שאין לה מחיר רשמי, אבל שוויה הפוליטי עצום.
ומה הם מקבלים בתמורה?
מיליארדרים אינם זקוקים לראש ממשלה שיארגן להם יום הולדת. הם זקוקים לדברים אחרים: רגולציה גמישה, חקיקה ידידותית, פטורים, ויזות, והכי חשוב – אוזן קשבת במקום שבו מתקבלות ההחלטות. לא תמיד מדובר בהחלטות דרמטיות. לפעמים זו דחייה קטנה, תיקון סעיף, או שיחת טלפון לשר הנכון בזמן הנכון. בעולם ההון, גם "עניין קטנצ'יק" שווה מיליונים אם הוא קורה ברגע המתאים. ונתניהו, עם ניסיונו הארוך, יודע היטב שהכוח האמיתי אינו בהצהרות – אלא בשקט. במחשכים.
מי הם המיליארדרים?
אנשי הון בינלאומיים, חלקם יהודים־אמריקאים, חלקם בעלי אינטרסים בישראל, וחלקם פשוט כאלה שאוהבים להיות קרובים למרכזי כוח. לרבים מהם אחזקות בתחום התקשורת והמדיה שנתניהו מייחס לו חשיבות עליונה, חלקם מהפיננסים, אחרים מהטכנולוגיה או מתחום ההשקעות הגלובליות.
חלקם נחשפו לציבור מכתב האישום נגד נתניהו (ארנון מילצ'ן, ג׳יימס פאקר, שאול אלוביץ, שלדון ומרים אדלסון) וחלקם פחות ידועים לציבור הישראלי (סיימון פאליק, יצחק מירילשווילי, ספנסר פרטרידג׳ ומשפחת לבנהרץ).
המשותף לכולם הוא אידיאולוגיה ציונית +. והפלוס הוא הבנה פרקטית: ישראל היא זירה קטנה אך משפיעה, וראש ממשלתה הוא נכס. לא תמיד צריך ממנו פעולה ממשית; לפעמים עצם הקרבה מספיקה.
האינטרסים מגוונים, אך נעים על ציר ברור: כסף, השפעה, וביטחון רגולטורי. מיליארדר אינו מחפש רווח של מחר בבוקר; הוא מחפש ודאות. מדיניות שלא תפתיע, רגולטור שלא יתעורר, ומערכת פוליטית שמבינה מי באמת יכול לסדר עניינים.
העדויות עד כה במשפטו של נתניהו מרימות את המסך על מה שמסתמן כשיטה. נתניהו אינו רואה בעצמו "מקבל טובות הנאה", אלא "מנהל יחסים". הוא לא חייב לאף אחד, אבל תמיד שמח לעזור לחברים. אין מסמך, אין חתימה, אין דיון מקצועי ואין הוראה כתובה. יש מבט, יש שיחה, ויש הבנה.
ומה הציבור מקבל?
בעיקר הסברים. הסבר מדוע הכול חוקי, מדוע הכול מותר, ומדוע הביקורת על הנהנתנות הזו היא רדיפה פוליטית ו"תפירת תיקים". הציבור מקבל גם שיעור מתמשך בציניות: מי שאין לו מיליארדים – שיתנחם בדמוקרטיה; מי שיש לו – יקבל גם גישה. הבעיה אינה שבנימין נתניהו אוהב מיליארדרים. הבעיה היא שהוא בנה שיטה שבה הם אוהבים אותו בחזרה – ושבה המחיר משולם, כרגיל, על ידי מי שאין לו כרטיס מועדון. הציבור.
"ביביטורס"
בראשית שנות ה־2000 עלו שאלות ראשונות סביב טיבם של קשרי נתניהו עם המיליארדרים. פרשת “ביביטורס” חשפה כי בשנים שבהן לא כיהן כראש ממשלה, מומנו נסיעותיו של נתניהו ובני משפחתו לחו״ל בידי גופים פרטיים ואנשי הון וללא אישור מלא. הפרשה הסתיימה ללא כתב אישום בעיקר מפני שהיועץ המשפטי לממשלה שמינה נתניהו, יהודה וינשטיין, מיסמס את בדיקתה ואחר כך תירץ את הסגירה בזמן הממושך שחלף. בדיעבד, “ביביטורס” אינה נראית עוד כאירוע חריג, אלא כפרק מוקדם בדפוס שעתיד לחזור. (מעריב | אמס)
כאשר בוחנים את הפרשות שבאו לאחר מכן - מילצ׳ן, פאקר, אלוביץ׳, אדלסון, מוזס, מיליקובסקי ואחרים - מתגלה רצף ברור: שוב ושוב מופיעים סביב נתניהו אנשי הון שמספקים לו ולמשפחתו משאבים יקרי ערך - מתנות, מגורים, תשתיות תקשורת, כסף או נגישות - ולאחר מכן, כאשר הקשרים נחשפים, נעשה מאמץ עקבי להציגם כחבריים, שוליים, נטולי משמעות או אינטרס.
לא כל קשר בין פוליטיקאי לאיש עסקים הוא פסול. לא כל חברות היא שחיתות. אך כאשר כמעט בכל פרשה מתגלה אותו פער - בין עומק הקשר בפועל לבין האופן שבו הוא מתואר בדיעבד - השאלה חדלה להיות משפטית בלבד, והופכת לשאלה ציבורית ומערכתית.
האם מדובר בצירוף מקרים חוזר, או בדפוס שלטוני?
ארנון מילצ׳ן
שם מלא: Arnon Milchan
שנת לידה: 1944
מקום לידה: רחובות, ישראל
אזרחות: ישראלית ואמריקאית
תחום עיסוק: קולנוע, השקעות, פעילות ביטחונית בעבר
הון מוערך: מיליארדי דולרים
חברות נפש – או מערכת מחויבות?
ארנון מילצ׳ן, מפיק הוליוודי ואיש עסקים ישראלי־אמריקאי, היה במשך שנים מהאנשים הקרובים ביותר לבנימין נתניהו. הקשר ביניהם החל כבר בשנות ה־90, עוד לפני כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, והעמיק לאורך השנים לכדי חברות אישית אינטימית, שכללה מפגשים תכופים, חופשות משותפות וקשר משפחתי קרוב.
החשדות בתיק 1,000 בהן מעורב מילצ׳ן, הן שהוא סיפק טובות הנאה שהתבטאו בסיגרים, שמפניות, תכשיטים ועוד דברים אחרים שהגיעו לשווי של כ-750,000 ₪.
נתניהו תיאר את הקשר עם מילצ׳ן כחברות עמוקה ונטולת אינטרסים. בעדותו ובחקירותיו חזר שוב ושוב על הטענה שמדובר ב”חבר נפש”, בקשר אנושי טהור בין שני אנשים שמעל לציניות של העולם. אלא שבחקירת המשטרה, התמונה שהציג מילצ׳ן הייתה שונה בתכלית. לפי עדותו הקשר כלל דפוס קבוע ומתמשך של אספקת טובות הנאה יקרות ערך למשפחת נתניהו: סיגרים יוקרתיים, שמפניות, ולעיתים גם תכשיטים. לא כמתנה חד־פעמית, אלא כזרם מתמשך.
במקביל לקבלת טובות ההנאה, נתניהו פעל, על פי כתב האישום, בעניינים שהיו רלוונטיים לאינטרסים של מילצ׳ן: ניסיונות לסייע בהארכת ויזה אמריקאית, ומעורבות בקידום חקיקה הנוגעת למיסוי. נתניהו מכחיש כל קשר בין הדברים, וטוען שהפעולות נעשו משיקולים ענייניים בלבד.
קטעים מעדותם של נתניהו ומילצ׳ן במסגרת המשפט המעידים על טיב הקשר ביניהם:
״בחקירה הראשונה של מילצ'ן במשטרה העיד המיליארדר כי לא היה חבר קרוב של בני הזוג נתניהו, והוסיף כי הדרישות שלהם לסיגרים ושמפניה בהיקפים הולכים וגדולים מילאו אותו "גועל".״ (העין השביעית) לאחר מכן חזר בו מהאמירה.
החוקר המשטרתי שאל את מילצ'ן האם קיבל מתנות משרה, וציטטה את דברי העד: "אתה רוצה שאני אפול על הרצפה מצחוק? התשובה היא לא". (העין השביעית)
כבר באירוע הראשון הזה, סיפר מילצ'ן, ביקשה ממנו שרה שיביא כמתנה לבנה יאיר בובה גדולה יותר מזו שהביא. (העין השביעית)
אישר כי השתמשו בשמות קוד, וכי נתניהו ביקש ממנו לפטר את העוזרת האישית שלו (הדס קליין) כי היא "יודעת יותר מדי" (העין השביעית)
מילצ'ן: "נתניהו אובססיבי לתקשורת, זה חלק מההישרדות שלו" (כלכליסט)
ג׳יימס פאקר
שם מלא: James Douglas Packer
שנת לידה: 1967
מקום לידה: אוסטרליה
אזרחות: אוסטרלית
תחום עיסוק: קזינו, נדל״ן, השקעות
הון מוערך: מיליארדי דולרים
ג׳יימס פאקר, מיליארדר אוסטרלי ובנו של איל התקשורת קרי פאקר, נכנס למעגל הקרוב של משפחת נתניהו דרך ארנון מילצ׳ן. בשנים 2013–2016 נוצר קשר אישי הדוק בין פאקר לנתניהו ולבני משפחתו, קשר שנבחן יחד עם פרשת מילצ׳ן במסגרת תיק 1000.
הקשר לא היה מופשט או סמלי. פאקר קנה את האחוזה הצמודה לזו של נתניהו והעמיד אותה לרשות משפחת נתניהו ולפי חומרי כתב האישום, פאקר השתלב - לצד מילצ׳ן - במעגל אספקת ההטבות, לרבות סיגרים ושמפניות. בכתב האישום בתיק 1,000 ערך ההטבות שסיפק פאקר הגיע לכדי 250,000 ₪.
בעדותו, נתניהו תיאר את פאקר כחבר קרוב, אך גם כאדם במצוקה נפשית, בודד ולא יציב בתקופה הרלוונטית. התיאור הזה נועד, מבחינת נתניהו, להסביר את נדיבותו של פאקר ולשלול קיומם של יחסי תן־וקח.
בשלב החקירה הנגדית במשפט, התגלו פערים בעדות נתניהו. כאשר נשאל נתניהו האם ידע שג׳יימס פאקר מחזיק ברשת מלונות וקזינו - נכס הליבה שממנו נובע עושרו המשפחתי. התשובה הייתה חד־משמעית: “לא ידעתי שיש לו רשת מלונות! וגם לא קזינו!”
התגובה עוררה תמיהה ברורה. התובע ציין כי ניתן להבין חוסר ידע לפני היכרות ראשונית, אך הקשר עם פאקר נמשך כשלוש שנים, כלל קרבה אישית אינטנסיבית, בילויים משותפים ואף מגורים סמוכים בקיסריה - ולמרות זאת, לטענת נתניהו, הוא לא ידע במה עוסק חברו הקרוב.
ואז הגיעה הסתירה.
“אולי אז זכרתי”.
עו״ד התביעה הציג לבית המשפט תמליל מחקירת המשטרה של נתניהו מינואר 2017. באותה חקירה, כאשר נשאל על פאקר, נתניהו דווקא ידע לומר:
“יש לו בהוליווד איזה… אה… בית הפקות, יש לו איזה קזינו ב… אה… אוסטרליה.”
כאשר עומת עם הפער בין הדברים - הכחשה מוחלטת במשפט מול זיכרון מפורש בחקירה - השיב נתניהו:
“אולי אז זכרתי.”
אין כאן קביעה פלילית. אך הסתירה אינה שולית. היא מצטרפת לדפוס מוכר: כאשר הקשרים נבחנים בדיעבד, עומק ההיכרות, הידע והקרבה נוטים להצטמצם. (העין השביעית)
פאקר גם שילם עבור שכירת סוויטה יוקרתית במלון רויאל-ביץ' סכום של 11,300 דולר לחודש, ובנוסף דמי ניהול בסך 7,338 שקל לחודש. הסוויטה הועמדה לרשותו של יאיר נתניהו, שלן בה גם במועדים שפאקר כלל לא היה בארץ. יאיר וחברו רומן אברמוב השתמשו בה כדירת בילויים בביקוריהם בתל-אביב. אברמוב, שאף התקבל לעבודה אצל פאקר בזכות קשריו עם נתניהו הבן, היה גם מי שהשתתף בשנת 2015 לצד יאיר נתניהו בסיבוב מועדוני החשפנות שהוקלט ונחשף בחדשות 12. אחד הקונסיירז'ים במלון רויאל ביץ', שנשאל על-ידי אחת מחוקרות המשטרה את מי ראה מגיע לדירה של פאקר, אמר בין היתר כי "יאיר ורומן מגיעים עם בחורות שאני לא מכיר". (העין השביעית)
פרשת פאקר אינה עומדת לבדה. היא משתלבת ישירות בפרשת מילצ׳ן, הן כרונולוגית והן מהותית. פאקר אינו מיליארדר זר שנקלע במקרה לחיי משפחת נתניהו - הוא הוכנס למעגל על ידי מילצ׳ן, ופעל בתוך אותו דפוס של אספקת משאבים אישיים יקרי ערך.
כאן מתחדדת התמונה הרחבה:
במילצ׳ן - מתנות ולחץ.
בפאקר - מגורים, הטבות, וסתירות בעדות.
ובשני המקרים, לאחר החשיפה, עולה אותו נרטיב: חברות אישית, חוסר עניין בעסקים, והקטנת עומק הקשר בדיעבד.
כשנשאל נתניהו האם יתכן שקליין הביאה לו סיגרים בשמו של פאקר, ולא רק בשמו של מילצ'ן, השיב ראש הממשלה לחוקרים: "כן, סיגרים כן. אני לא יודע, אני לא יודע. אני חשבתי שזה בא מארנון, לא יודע אם זה מג'יימס, אין לי מושג, אני לא יודע איך זה מתחלק".
בתגובה, עו״ד תדמור: . אדוני לא יודע כשהוא מקבל תשורות איך זה מתחלק? מה הכוונה מתחלק? מה יש לחלוק? מטלה חולקים. מתנה? אדוני לא יודע ממי הוא מקבל מתנות?". (העין השביעית)
עוד שאלה שנותרת פתוחה היא האם סביר שראש ממשלה ינהל קשר כה אינטימי עם מיליארדר במשך שנים, ייהנה מהטבות משמעותיות - ובכל זאת יטען שאין לו מושג בסיסי על מקור עושרו.
שאול ואיריס אלוביץ׳
בני הזוג שאול אלוביץ׳ ואיריס אלוביץ׳, בעלי השליטה בקבוצת בזק ובאתר החדשות וואלה, עמדו בלב תיק 4000 - הפרשה החמורה ביותר מבין תיקי נתניהו. בניגוד למקרים אחרים, כאן לא מדובר רק בקבלת טובות הנאה, אלא בהפעלה ישירה ומתמשכת של כלי תקשורת מרכזי.
נתניהו טען לאורך הדרך כי מדובר לכל היותר ב”סיקור אוהד” ושכולם פועלים באותו האופן. בנוסף, טען כי הוא לא עסק בכתבה כזו או אחרת, אלא בשינוי ״הצופן הגנטי״ של האתר שהיה, לטענתו, שמאלני ועוין אותו ככל שאר כלי התקשורת. אלא שהראיות שנפרסו בבית המשפט - ובעיקר עדותו של מנכ״ל וואלה לשעבר אילן ישועה - מציירות תמונה שונה לחלוטין. לא אידאולוגיה. לא קו מערכתי. לא שינוי צופן גנטי. אלא שליטה תפעולית בפרטים: איזו ידיעה תעלה, מתי תעלה, כמה זמן תישאר בראשית, מה יימחק, מה יונמך, ואיך ינוסח.
זהו סוג של התערבות שמו״לים אינם נוהגים לבצע - ובוודאי לא באופן יומיומי, אובססיבי ומתועד.
עד המדינה, ניר חפץ העיד בנושא: ״העיסוק של נתניהו בתקשורת מאפיל אצלו על הכל.״ עד כדי "אובססיה". חפץ סיפר שכאשר נודע ללשכה על כתבה נפיצה במיוחד בנושא הקשור לנתניהו או משפחתו, אירוע שכמוהו התרחש מדי שבוע, "ניהול המדינה נפסק עד כדי חצי יממה". לדבריו, זה קרה גם בעקבות "דברים שלמתבונן מהצד ייראו כשטויות". (העין השביעית)
באחת ההתכתבויות, בניסיון לדרבן את ישועה לפרסם ידיעה הנוגעת לנתניהו, כתב שאול אלוביץ׳: “זה חשוב לו בדרגה גבוהה. תדאג לתוצאה טובה, זה מאוד חשוב לו.” (העין השביעית)
כאשר הוצגו הדברים לנתניהו, הוא נמנע מלאשר במפורש שאלוביץ׳ התכוון אליו - אך גם לא סיפק הסבר חלופי סביר. בהמשך ניסה להסיט את הדיון לעובדה טכנית: שהידיעה פורסמה קודם בערוץ 2, ולכן “וואלה” נגרר אחריה. אלא שהתביעה הפכה את הטיעון על ראשו.
לדבריה, דווקא משום ש”וואלה” לא היה אתר אוהד, הדרך היחידה להכניס תכנים פרו־נתניהו הייתה באמצעות פנייה לבעל הבית, והפעלת סמכותו הישירה על המערכת.
העדויות החזקות ביותר הגיעו מתוך שיחות פנימיות בין האלוביצ׳ים לישועה, שחשפו מודעות מלאה לפגיעה באתיקה העיתונאית - והחלטה מודעת לעשות זאת בכל זאת.
באחת השיחות אמר שאול אלוביץ׳ לישועה: “יש גרם מול מאה טון.”
ובהמשך פירש:
“האי־נוחות שלהם מול הבג״ץ.”
ה”גרם” - אי־הנוחות של העיתונאים מהתערבות גסה בתכנים.
ה”מאה טון” - עתירה לבג״ץ שהגישה בזק, שממנה הייתה תלויה רווחיות של כמיליארד שקל בשנה.
זהו רגע מפתח: בעל שליטה שמצהיר במפורש כי מצפונם המקצועי של העיתונאים שוקל פחות מהאינטרס הכלכלי שלו - אינטרס שהיה תלוי בהחלטות רגולטוריות של נתניהו.
ישועה העיד כי בעקבות דרישות שהגיעו מנתניהו, הוא נאלץ לקחת על עצמו עריכה אישית של תכנים רגישים.
“אין ברירה כנראה, כנראה אני חייב לעבור על כל ידיעה כזאת בקטעים האלה.” במקרה אחר תיאר כיצד כתב ידיעה בעצמו, הקריא אותה מילה במילה לדובר ראש הממשלה ניר חפץ - וקיבל שבחים:
“הביא את הידיעה, עוד פעם לא הייתה בסדר, אז ישבתי ערכתי אותה לבד… טילפנתי לניר ואז הקראתי לו את זה… הוא אמר ‘מדהים, מדהים. נפלא’.”
איריס אלוביץ׳, מצדה, ניסתה להרגיע - לא מבחינה עקרונית, אלא טקטית:
“אני מדברת על זמן מאוד מאוד מאוד מסוים… זה לא לכל החיים. יש תקופות בחיים שהן קריטיות.”
המסר ברור: ההתערבות אינה חריגה חד־פעמית, אלא מהלך מודע לתקופה שבה בזק “זקוקה במיוחד” לחסדי השלטון.
במהלך חקירת נתניהו, ניסתה התביעה לחדד נקודה פשוטה: אם וואלה היה אתר עוין, ואם המערכת סירבה להיענות לבקשות - מדוע בכל זאת חלק מהדרישות בוצעו?
כאשר נשאל על כך, נתניהו החל לענות, ואז נקטע על ידי סנגורו. השופטת פרידמן־פלדמן ציינה לפרוטוקול:
“הוא אמר ‘לפעמים’.”
מילה אחת - אך משמעותית.
הודאה בכך שפניות מטעמו כן הצליחו לעיתים להפוך מערכת עוינת לאתר שמשרת את האינטרסים שלו.
שלדון אדלסון, ישראל היום ותיק 2000
כשהשליטה בתקשורת הופכת לאסטרטגיה שלטונית
הקשר בין שלדון אדלסון לבנימין נתניהו אינו עוד קשר בין פוליטיקאי לאיש עסקים. זהו קשר שבמסגרתו הוקם כלי תקשורת ארצי שלם, חינמי, הפסדי, שמטרתו המוצהרת - גם אם לא המנוסחת רשמית - הייתה לתמוך בנתניהו ולהגן עליו לאורך שנים.
ישראל היום נוסד בשנת 2007, והפך בתוך זמן קצר לעיתון הנפוץ בישראל. בניגוד לעיתונים מסחריים, הוא לא נדרש לרווחיות. אדלסון ספג הפסדים של מאות מיליוני שקלים - לא כתוצאה מכישלון עסקי, אלא כתוצאה מהחלטה מודעת. התוצר היה עיתון ששימש, הלכה למעשה, פלטפורמה פוליטית קבועה לראש הממשלה.
הקשר בין נתניהו לעיתון לא היה רעיוני בלבד. הוא היה תפעולי וישיר. במהלך השנים 2015–2017, כיהן עמוס רגב כעורך הראשי של ישראל היום. לפי נתונים שמסר משרד ראש הממשלה, נתניהו ורגב קיימו כ־30 שיחות טלפון בחודשיים שקדמו לבחירות 2015 - תדירות חריגה ביחס למקובל בין ראש ממשלה לעורך עיתון.
הנתון הזה אינו עוסק בתוכן השיחות, אלא בעצם קיומן ובהיקפן. הוא מצביע על ערוץ תקשורת פתוח וישיר, בתקופה הרגישה ביותר במערכת דמוקרטית - מערכת בחירות.
כאשר רגב סיים את תפקידו, מי שהחליף אותו היה בועז ביסמוט, לימים מועמד לכנסת מטעם הליכוד, ולאחר מכן חבר כנסת. המעבר הזה חידד בדיעבד את הזיקה הפוליטית של העיתון ואת קרבתו הישירה למחנה נתניהו.
ההקמה וההשפעה של ישראל היום יצרו זעזוע עמוק בשוק התקשורת. העיתון החינמי פגע אנושות במודל הכלכלי של עיתונים מסחריים, ובראשם ידיעות אחרונות. בתגובה, עלה בכנסת יוזמת חקיקה שנועדה להגביל את הפצתו של עיתון חינמי, הלוא הוא “חוק ישראל היום”.
החוק לא היה תיאורטי. הוא איים ישירות על המיזם של אדלסון - ועל אחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר של נתניהו.
כאן נכנס לתמונה נוני מוזס.
נוני מוזס
שם מלא: ארנון ״נוני״ מוזס
שנת לידה: 1950
אזרחות: ישראלית
תחום עיסוק: תקשורת
מוקד כוח: שליטה רבת שנים בידיעות אחרונות, השפעה רוחבית על שוק העיתונות
שווי: לא ידוע
מוזס היה במשך עשורים המו״ל החזק בישראל. ידיעות אחרונות לא היה רק עיתון - אלא מוקד כוח שהשפיע על סדר היום הציבורי, הפוליטי והתרבותי. הוא היה הטייקון שכל שאר המיליארדרים חששו ממנו ופחדו להתעסק איתו.
את היחסים בין מוזס לנתניהו ניתן לסכם בעדותו של מילצ׳ן במשפט, שאישר כי כלפי מילצ'ן כי הייתה "שנאה ותיעוב" כלפי מוזס מצד משפחת נתניהו, ואמר כי ראש הממשלה "ראה ב'ידיעות אחרונות' כאויב מספר 1". הוא הוסיף כי לנתניהו "תמיד היו טענות" כלפי הסיקור שלו ב"ידיעות אחרונות". (כלכליסט)
במסגרת תיק 2000 נחשפו הקלטות של שיחות בין נתניהו למוזס. בשיחות הללו, הציע מוזס שינוי מהותי בסיקור של נתניהו בידיעות אחרונות - בתמורה לפעולה מצדו של נתניהו נגד ישראל היום.
מוזס: "אמרתי לך, לשמחתך, אתה המשוגע שרוצה להיות. אז לבריאות, תהיה. אמרת, תהיה. לבריאות. אבל תראה, צריך לעשות הכל מהר, ביבי. למה? כי אני צריך להזיז את הספינה...".
מוזס: "אני, אני, תראה אני מסתכל לך בעיניים, ואמרתי בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, תהיה פה כמה זמן שתרצה. אני אמרתי לך את זה, ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה... אני אומר לרון (עורך 'ידיעות') ביום ראשון".
נתניהו: "אבל תסובב את הספינה, אתה יודע".
מוזס: "עשינו את זה. כבר היינו בסרט הזה. אתה יודע, זאת מערכת הבחירות הרביעית שלנו. לא שלישית, רביעית. 96', 99', 2009 ועכשיו".
ההצעה הייתה, לפי החשד, סיקור חיובי, או לפחות מרוכך, תמורת חקיקה שתפגע בעיתון המתחרה - העיתון שמומן על ידי אדלסון ותמך בנתניהו. נתניהו, מצדו, לא קטע את השיחה, לא דחה את ההצעה על הסף, ולא דיווח עליה. במקום זאת, הוא ניהל מו״מ מתועד, שקיבל ביטוי בהקלטות.
גם כאן, ההגנה טענה: לא בוצעה עסקה בפועל. החוק לא עבר. אך גם כאן - כמו בפרשות אחרות - השאלה איננה רק תוצאתית. כאשר חוק ישראל היום נפל, היחסים בין נתניהו לידיעות אחרונות הידרדרו במהירות למלחמה גלויה. הסיקור הפך עוין ובלתי מתפשר. מבחינת נתניהו, לא מדובר היה רק בעיתון אחד, אלא במערכת תקשורתית שלמה.
על פי עדויות מהמשפט, נתניהו טען שוב ושוב כי זרועו של מוזס ארוכה, וכי השפעתו חורגת מגבולות ידיעות אחרונות ומגיעה גם לכלי תקשורת אחרים - לרבות מעריב ופובליציסטים בולטים. בין השמות שהוזכרו בהקשר הזה על ידי נתניהו: בן כספית ואחרים. (העין השביעית)
בין אם הטענה נכונה במלואה ובין אם לא - היא מעידה על תפיסת עולם ברורה: התקשורת אינה זירה עצמאית, אלא שדה כוח שיש להשתלט עליו, לאזן אותו או לנטרל אותו.
איך זה מתחבר לדפוס
במילצ׳ן ופאקר - משאבים אישיים.
באלוביץ׳ - הפעלה ישירה של אתר חדשות.
ובאדלסון ומוזס - מאבק שליטה בין אימפריות תקשורת, שבו ראש ממשלה אינו רק מסוקר, אלא שחקן פעיל: מקדם, בולם, מאיים ומתווך.
זהו כבר לא סיפור של “סיקור אוהד”.
זהו סיפור של עיצוב המרחב התקשורתי כולו.
מרים אדלסון
מפטרונית נאמנה למבקרת החריפה
מרים אדלסון אינה עוד מיליארדרית אמריקאית־יהודייה המקורבת לראש ממשלה ישראלי. יחד עם בעלה המנוח שלדון אדלסון, היא הייתה מהגורמים המרכזיים ביותר בנסיקתו הפוליטית של בנימין נתניהו בעשורים האחרונים. בני הזוג אדלסון הקימו ומימנו את ישראל היום, השקיעו בו מאות מיליוני דולרים, והעניקו לנתניהו גב תקשורתי ופוליטי חסר תקדים - עד כדי יצירת תחושת חסינות כמעט מוחלטת.
אלא שהברית הזו לא שרדה. לפי מקורות המקורבים לאדלסון, הקשר החל להתערער עם פתיחת חקירת תיקי האלפים, והפך לבלתי־הפיך עם חשיפת תמלילי השיחות בין נתניהו לנוני מוזס בתיק 2000. כאשר נודע לאדלסונים כיצד ניהל נתניהו מו״מ חשאי על “עסקת תן־וקח” תקשורתית - תוך כדי הפעלת העיתון שהם מימנו - “עבר חתול שחור בין המשפחות”, כהגדרת מקורבת לאדלסון. לדבריה, מדובר ב“פצע מדמם, עמוק ולא ניתן לריפוי”.
בעדותה במשטרה בתיקי האלפים, תיארה אדלסון מערכת יחסים מתוחה, רצופת דרישות, צעקות ולחצים - בעיקר מצד שרה נתניהו, אך גם מצד ראש הממשלה עצמו. לצד זאת, אדלסון לא תיארה את בני הזוג כקורבנות. היא הבהירה כי הדרישות חרגו מגבולות הסביר, וכי בסופו של דבר היא ושלדון החליטו להתרחק מהם לחלוטין.
“אמרתי לעמוס רגב, ‘יאללה עמוס, תשים איזו תמונה שלה שהיא תרד מאתנו כבר’.”
אדלסון הדגישה כי ראתה בכך מטרד ניהולי, לא שליחות פוליטית. לדבריה, שרה נתניהו “בלבלה לעורך את המוח”, עד כדי פגיעה בתפקוד המערכת.
במקרה אחר, כאשר שרה התקשרה לכתב המדיני של העיתון, שלמה צזנה, וצעקה עליו תוך איום בפיטורין - אדלסון התערבה הפוך: אסרה על פיטוריו, הטילה חרם על נסיעות העיתון עם נתניהו, והבהירה שלא תיכנע לאיומים.
אדלסון סיפרה כי היא סירבה לבקשות תרומה למטרה פוליטית במסווה חברתי וציינה גם כי נמנעה מלהעניק מתנות יקרות לשרה, מחשש לפגיעה ברישיון הקזינו שלה בארה״ב.
(הארץ)
במהלך המלחמה, מרים אדלסון חצתה קו נוסף: היא פעלה בגלוי לקידום עסקת חטופים, גם כאשר נתניהו התנגד לכך. לפי כתבה מפברואר 2025, אדלסון הפעילה את השפעתה על דונלד טראמפ ועל שליחו למזרח התיכון סטיב וויטקוף, והבהירה כי נדרש לחץ משמעותי - בעיקר על ישראל - כדי להגיע להסכם.
משפחות חטופים שנפגשו עמה אמרו לכאן חדשות כי התרשמו ש“בלי מרים אדלסון, ההסכם לא היה קורה”.
כך הפכה מי שהייתה הפטרונית הגדולה ביותר של נתניהו לדמות שפועלת נגד עמדתו, ואף מציגה אותו כמי שחסר רגישות וחמלה.
(כאן)
סיכום
פרק אדלסון אינו סיפור על בגידה אישית, אלא על התפכחות. אישה שהכירה את נתניהו מקרוב, השקיעה בו הון, כוח והשפעה - ובשלב מסוים קבעה גבול.
במובן זה, עדותה של מרים אדלסון חריגה במיוחד:
לא יריב פוליטי.
לא עיתונאי ביקורתי.
אלא מי שהייתה בלב־ליבה של מערכת התמיכה של נתניהו - והתרחקה.
והריק שנוצר, לא נשאר ריק לאורך זמן.
סיימון פאליק
פרשת סיימון פאליק אינה עוסקת בעסקה אחת, בהחלטה רגולטורית ספציפית או בעבירה פלילית מובהקת. כוחה נמצא דווקא בהצטברות: אירוח ממושך ויוקרתי, מתנות ומחוות אישיות, תמיכה פוליטית כספית מתועדת, קרבה משפחתית עמוקה - וכל זאת בעיתויים ביטחוניים רגישים במיוחד ובצמוד למוקדי כוח שלטוניים.
בני הזוג נתניהו שהו לאורך השנים, ולעיתים לפרקי זמן של שבועות ואף חודש שלם, בבתיהם של בני משפחת פאליק בישראל ובארה״ב, ללא תשלום וללא שקיפות ציבורית. מדובר באירוח שאינו מסתכם בלינה או ארוחה, אלא בהעמדת תשתית מגורים מלאה: אבטחה פרטית, צוותי ניקיון ובישול, מערך מצלמות, ולעיתים גם שף צמוד. גם אם פורמלית הוגדר הדבר כ״ביקור״, בפועל מדובר במשאב יקר ערך שמוענק לראש ממשלה מכהן.
לצד האירוח, נחשפה תמיכה פוליטית כספית ישירה: תרומות משמעותיות בשנים 2012 ו־2014, שהיוו נתח חריג מסך התרומות שגייס נתניהו; המשפחה נזכרת בתחקירי “ביבי־טורס”; וקשרים מתמשכים עם גורמים פוליטיים ואידאולוגיים בימין הקיצוני. לכך נוספו טענות בדבר מתנות אישיות יוקרתיות - טענות שלא הולידו חקירה פלילית, אך משתלבות בדפוס רחב של מחוות חומריות.
מעבר לקשר האישי והפוליטי עם בנימין נתניהו, משפחת פאליק מקיימת קשרים מתועדים עם גורמים בולטים בימין הקיצוני ובזרמים משיחיים בישראל. בין השמות שעלו בפרסומים ובהקשרים שונים: ברוך מרזל, פעיל ימין קיצוני ותיק, וחנמאל דורפמן, מקורבו של השר לביטחון לאומי ומי שנחשב לדמות מפתח במעגלי הימין הרדיקלי.
בנוסף, על פי פרסומים, קרן פילנתרופית הקשורה למשפחת פאליק תרמה ל“הקרן להצלת ישראל”, גוף המזוהה עם בנצי גופשטיין, מייסד ארגון להב״ה. הקרן וארגונים הקשורים אליה מזוהים עם פעילות לאומנית־קיצונית ועם זרמים משיחיים המאמינים בקידום בניית בית המקדש השלישי.
מקורות (N12, וואלה, הארץ, הארץ)
וכרגיל עם נתניהו, אי אפשר בלי ניגוד עניינים.
מאז סוף 2024 ועד ינואר 2026 פעלה רשות שדות התעופה ללא יו״ר קבוע, לאחר שמועמדים שקידמה שרת התחבורה מירי רגב לתפקיד נבלמו בידי לשכת ראש הממשלה - אף שללשכה אין סמכות פורמלית בהליך המינוי. המעורבות החריגה מקבלת משמעות מיוחדת על רקע האינטרסים העסקיים של סיימון פאליק, המחזיק באחת מרשתות הדיוטי פרי הגדולות בעולם ושואף להרחיב את פעילותה בישראל. (כלכליסט)
לצד הממד העסקי, מתעוררות גם שאלות של ניגוד עניינים ביטחוני סביב ציר זיני: שמואל זיני, שמוגדר כמנהל/איש קשר מרכזי בעסקי משפחת פאליק בישראל, הוא אחיו של האלוף דוד זיני - ראש השב"כ שמונה ע"י נתניהו. החיבור הזה מקבל משמעות כאשר באותה תקופה ממש מתקיימת קרבה הדוקה בין משפחת פאליק למשפחת נתניהו, הכוללת אירוח ממושך ותדיר של בני הזוג נתניהו בבית פאליק בירושלים, לרבות בליל מתקפת הטילים האיראנית.
יצחק מירילשווילי
בעל שליטה ב־ערוץ יהודי ישראלי, המחזיקה ב:
- ערוץ עכשיו 14 (לשעבר ערוץ 20)
- תחנות הרדיו החרדיות קול חי
- אתר החדשות 0404
ביוני 2024 הקים את ערוץ הכלכלה, הערוץ הכלכלי הייעודי הראשון בישראל
תפקידו המרכזי של יצחק מירילשווילי בזירה הציבורית אינו נובע מעסקיו האחרים, אלא מהשליטה שהקים והפעיל בזירת התקשורת הימנית בישראל. אם שלדון אדלסון סיפק לבנימין נתניהו גב תקשורתי באמצעות עיתון חינמי, מירילשווילי יצר עבורו זרוע שידור מגויסת, יומיומית ואגרסיבית.
בשנת 2014 הוקם ערוץ 20 כערוץ מורשת יהודית. בתוך זמן קצר הפך הערוץ, תחת בעלותו והכוונתו של מירילשווילי, לכלי פוליטי מובהק המזוהה עם הימין ועם נתניהו. בשנת 2021 עבר הערוץ מיתוג מחדש והפך ל־ערוץ 14 - ערוץ חדשות ודעות, הפועל מאז באופן גלוי ובלתי מתנצל בעד נתניהו. (כלכליסט)
ערוץ 14 אינו מתיימר לאיזון או לניטרליות. להפך: הוא מתפקד כבית של מה שמכונה “מכונת הרעל” - מערכת שידור שמטרתה אינה רק סיקור אוהד, אלא הגנה אקטיבית על נתניהו, מתקפה שיטתית על יריביו הפוליטיים, ודה־לגיטימציה מתמשכת של מערכת המשפט, התקשורת הממוסדת ומוסדות דמוקרטיים נוספים.
הדמויות המרכזיות והבולטות בערוץ הן כולן תומכי נתניהו נלהבים ומוצהרים:
ינון מגל, שמעון ריקלין, בועז גולן ו־יעקב ברדוגו - כולם מקדמים קו מערכתי עקבי של תמיכה בנתניהו ותקיפה של מתנגדיו. (ice)
נתן מיליקובסקי
שם מלא: Nathan Milikowsky
שנת לידה: 1942
שנת פטירה: 2021
מקום מגורים: ארצות הברית
קשר לנתניהו: בן דוד מדרגה ראשונה
מיליקובסקי היה איש עסקים אמריקאי בתחום הפלדה והמתכות, ופעל במשך עשרות שנים במסחר, ייצור ואספקה של פלדה לתעשיות כבדות. הוא היה מעורב בחברות הפועלות בזירת הפלדה התעשייתית, תחום המשיק גם לספנות ולתעשיות ביטחוניות.
על פי פרסומים, החברות שבהן היה מעורב קיימו קשרים מסחריים ארוכי שנים עם תאגידי פלדה בינלאומיים, ובהם גם תאגידים אירופיים גדולים.
נתן מיליקובסקי ז״ל, בן דודו של בנימין נתניהו, ממחיש כיצד קשר משפחתי קרוב חוצה את הגבול שבין הפרטי לציבורי, ונוגע בליבת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.
מיליקובסקי היה איש עסקים שפעל בעיקר בתחום תעשיות המתכת והפלדה, והחזיק, בין היתר, במניות בחברה אמריקאית שסיפקה ציוד לתעשייה הצבאית. פעילותו לא הייתה זניחה, אך גם לא כזו שמציבה אותו בחזית ההון הגלובלי. ובכל זאת, שמו נקשר באחת הפרשות הרגישות ביותר בתולדות מערכת הביטחון הישראלית: פרשת הצוללות.
ב-2016, העביר מיליקובסקי תרומה בסך כ-37,000 שח לאתר ״מידה״ הימני אותו ייסד מקורבו של נתניהו ומי שהיה מנהל תחום ההסברה של ביבי, רן ברץ. שני הצדדים סירבו לחשוף מה היתה מטרת התרומה. (העין השביעית)
לפי עדותו של מיליקובסקי במשטרה בחקירות תיק 1000 ב-2019, מיליקובסקי נתן לנתניהו כסף בסכום מאה אלף ש״ח, בין היתר מעטפות הכסף שהעביר במשך עשרות שנים, כרטיסי הטיסה שקנה, בנוסף להלוואה של 200,000 דולר לבתו של נתניהו, נועה רוט. לא ידוע אם ההלוואה הוחזרה. (דה מרקר, 19 בנובמבר 2019 | דה מרקר, 31 במרץ 2019)
לפי נתניהו, התמיכה הכספית אינה חדשה: אביו של נתן, מתי, תמך בבנציון נתניהו (אביו של בנימין), ונתן “המשיך את המסורת”.
ב-2020, לפני פתיחת משפטו של נתניהו ב-2021, נתן מיליקובסקי לנתניהו 300,000 ש״ח, 270,000 עבור הוצאות משפטיות ו-30,000 ש״ח לשרה נתניהו. היועמ״ש מנדלבליט התנגד להעברה וקרא לה מתנה אסורה וקרא לו להחזיר אותה (ynet). התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג״ץ וכשנה לאחר מכן, בג״ץ הורה לנתניהו להחזיר את הכסף. (ynet)
הנקודה הרגישה ביותר בפרשה אינה גובה המימון - אלא החפיפה בין תחומי העיסוק של מיליקובסקי לבין החלטות ביטחוניות אסטרטגיות. במרץ 2017, כחודש אחרי תחילת חקירת פרשת הצוללות, פורסם ב"כאן" שמיליקובסקי היה בעל מניות משמעותי בחברה ציבורית אמריקאית שהיא ספקית של טיסנקרופ - החברה הגרמנית שמכרה לישראל צוללות וספינות בכ־2 מיליארד דולר, עסקה שנמצאת בלב חשד לשוחד בפרשת הצוללות. נתניהו הגיב שהוא לא מדבר עם מיליקובסקי על עסקיו ואינו מודע להם.
(דה מרקר)
גם כאן חזר אותו דפוס מוכר. נתניהו טען כי לא היה מודע לפעילותו העסקית של מיליקובסקי בתחום הביטחוני, וכי לא ידע על הקשר האפשרי בין מניות הפלדה לבין עסקאות הצוללות. זו אינה אמירה שולית. מדובר בבן דוד קרוב, בקשר כספי ישיר, ובתחום עיסוק שנוגע לליבת הביטחון הלאומי. ובכל זאת - שוב טען ראש הממשלה: לא ידעתי.
הטענה הזו מצטרפת לאמירות דומות בפרשות אחרות:
לא ידע על עסקי פאקר.
לא היה מעורב בפרטים בוואלה.
לא ראה בעסקי מילצ׳ן עניין אישי.
בכל פעם - אותו נרטיב.
ובכל פעם - אותו פער בין הקרבה בפועל לבין הידע המוצהר בדיעבד.
ספנסר פרטרידג׳
שם מלא: Spencer Partridge
אזרחות: אמריקאית
עיסוק: איש עסקים ומשקיע
תחומי פעילות עיקריים: נדל״ן והשקעות פרטיות
זיקה ציבורית: ידיד אישי של בנימין נתניהו
ספנסר פרטרידג׳ הוא איש עסקים אמריקאי הפועל בעיקר בתחומי השקעות פרטיות ונדל״ן. הוא אינו דמות ציבורית מוכרת, אינו עומד בראש תאגיד גלובלי ואינו מזוהה עם אימפריה עסקית רחבת היקף. עיקר נוכחותו בזירה הציבורית בישראל נובעת אך ורק מקשריו האישיים עם בנימין נתניהו.
שמו עלה לראשונה בהקשר פרשת ביביטורס, שמו של פרטרידג' הוזכר בתחקיר "ביביטורס" כאחד מאילי ההון שהעמידו את מטוסו הפרטי לרשות נתניהו בשנים שבהן היה שר אוצר ויו"ר האופוזיציה.
בתיק 1000, ולפי טענת הפרקליטות, פיתח נתניהו את קשריו עם פרטרידג׳ בזמן שלקח פסק זמן מהפוליטיקה אחרי ההפסד בבחירות 99׳ לאהוד ברק. (העין השביעית)
שמו עלה לתודעה הציבורית בישראל כאשר נחשף כי נתניהו כלל אותו בבקשה לוועדת ההיתרים לקבלת מימון להוצאותיו המשפטיות, לצד בן דודו נתן מיליקובסקי. בכך הפך פרטרידג׳, לראשונה, לדמות בעלת משמעות ציבורית - לא בשל פעילות עסקית בישראל, אלא בשל נכונותו להעמיד הון אישי לרשות ראש ממשלה מכהן.
בנוסף לפגישות עם מיליארדרים אחרים, נתניהו ניסה להעלים גם את הפגישות עם ספנסר פרטרידג', איש עסקים שהלווה לו שני מיליון שקלים למימון הגנתו המשפטית והעניק לו חליפות וסיגרים, וזאת על ידי ניהול יומן כפול. (העין השביעית)
ארנו מימרן
שם מלא: Arnaud Mimran
שם לידה: ארנו מימרן
אזרחות: צרפתית־ישראלית
הקשר הישיר לעולם הפשע (הארץ)
הקשר בין בנימין נתניהו לארנו מימרן אינו מסתכם במפגש חברתי מקרי או בהיכרות שטחית. מראשית שנות ה־2000 השאילה משפחת מימרן לנתניהו דירה רחבת־ידיים בשדרות ויקטור הוגו, בלב הרובע ה־16 היוקרתי בפריז. לאורך תקופה זו, ובוודאי בעת חופשה משותפת במונקו, מימרן כבר היה דמות מוכרת לרשויות האכיפה.
כבר בסוף שנות ה־90 הורשע מימרן בעבירות מס בצרפת. בשנת 2000, שלוש שנים לפני החופשה עם נתניהו במונקו, נחקר בארצות הברית בחשד לסחר במידע פנים, והסכים - יחד עם שותפיו - לשלם קנס של 1.2 מיליון דולר. כלומר, בשנים שבהן התקיימה הקרבה האישית לנתניהו, מימרן לא היה “איש עסקים תמים”, אלא מי שכבר נשא עבר פלילי והיה מצוי בחקירות חמורות.
הפרשה המרכזית שבגינה הורשע מימרן - “הונאת מס הפחמן” - נחשבת לאחת מפרשות ההונאה הגדולות בתולדות צרפת. לפי כתב האישום, בין קיץ 2008 לאביב 2009 גנבו מימרן ושותפיו לפחות 282 מיליון אירו מקופת האיחוד האירופי בתוך עשרה חודשים בלבד. דו״ח השופט החוקר, שהגיע לידי הארץ, מציב את היקף ההונאה האמיתי על כ־1.6 מיליארד אירו.
החקירה הסתבכה והתארכה גם בשל רציחות מסתוריות של שותפים מרכזיים בפרשה, ובשל העובדה שחשודים נוספים ניצלו את חוק השבות ועלו לישראל - תופעה שקדמה לקריאתו הפומבית של נתניהו ליהודי צרפת לעלות לישראל “למען ביטחונכם האישי”.
דמות שעלתה בתחקיר Mediapart ומצוטטת בתחקיר "הארץ" היא מאיר חביב, אז נציגו הבלתי רשמי של נתניהו בפריז, ולימים חבר הפרלמנט הצרפתי. לפי דו״ח השופט החוקר, חברת התכשיטים של חביב ייצרה עבור מימרן טבעת זהב עם תבליט גולגולת, שנועדה לשמש כמתנה - ככל הנראה אמצעי לחץ - כלפי עד מפתח בפרשה.
אותו עד, סמי סווייד, נרצח ביריות בספטמבר 2010 ליד שער הניצחון בפריז, דקות לאחר שנפגש עם מימרן. ליד גופתו נמצאה אותה טבעת - פרט שמחבר בין עולם הפשע המאורגן לבין רשת הקשרים שסבבה את מימרן.
לשכת ראש הממשלה מסרה בתגובה כי “הרמיזות שקריות ומגוחכות”, וכי הקשר בין משפחות נתניהו ומימרן נותק שנים רבות קודם לכן. עוד נמסר כי המפגשים התרחשו כאשר נתניהו היה אזרח פרטי, וכי באותה עת משפחת מימרן נחשבה “ידועה ומכובדת”, ללא טענות משפטיות נגדה. הלשכה הדגישה כי נתניהו לא ביקש דבר, לא קיבל תרומה, ולא התערב בשום הליך משפטי.
אלא שגם אם מקבלים את ההכחשה במלואה, פרשת מימרן נותרת אות אזהרה בוהק. זהו המקרה שבו המעגל החברתי של נתניהו חפף - בזמן אמת - לדמות שהייתה שקועה בפשיעה כלכלית רחבת־היקף, אלימות, והלבנת הון בינלאומית. לא עסקת תן־וקח, לא פטרונות - אלא כשל שיקול דעת חמור, שממחיש מה קורה כאשר סביבת קבלת ההחלטות אינה מסוננת, והקרבה האישית קודמת לבדיקה, זהירות וגבולות.
במובן הזה, מימרן אינו עוד “חבר בעייתי”, אלא המקרה הקיצוני ביותר בסיפור היחסים בין הון, כוח ושלטון - מקרה שבו החיבור עצמו, גם בלי ראיה להתערבות ישירה, כבר מהווה נזק.
משפחת לבנהרץ
זה התחיל, לכאורה, בצירוף מקרים תיירותי. שרה ויאיר נתניהו נצפו באי הנופש איסלמורדה שבפלורידה, מוקפים מאבטחים, במסעדת דגים וההמבורגרים Papa Joe’s. אלא שבאותו ערב ממש נערך במקום אירוע משפחתי חגיגי של משפחת לבנהרץ. מכאן החלה להיפרם פקעת של קשרים - אישיים, עסקיים ולוגיסטיים - בין משפחת לבנהרץ למשפחת נתניהו, פקעת שהתבררה כעמוקה, מתמשכת ומעוררת שאלות כבדות.
במרכז הסיפור עומדים האחים שמחה (סים) ומנחם (מנדי) לבנהרץ, חרדים לשעבר מרקע חב״דניקי, שמוצאם במשפחה יהודית מאוקראינה. בעשור האחרון בנו לעצמם מעמד כלכלי משמעותי בארצות הברית, בעיקר בפלורידה ובקונטיקט, תוך פעילות בתחומי נדל״ן, חברות החזקה, הלוואות ופיננסים.
על שמם של כל אחד מהאחים רשומות מספר חברות, חלקן פעילות וחלקן כאלה שנראות כחברות החזקה או שלדים תאגידיים. בעבר התגוררו בניו הייבן, קונטיקט, ואף גרו באותו בניין שבו התגורר ג׳ונתן פרליץ׳ - איש עסקים ששמו יהפוך בהמשך לחוליה מרכזית בקשר ליאיר נתניהו.
בשנים האחרונות זכו האחים לבנהרץ לגישה אישית ואינטימית יוצאת דופן למשפחת נתניהו. תיעודים שפורסמו ברשתות החברתיות מציגים אותם במפגשים בלתי פורמליים עם בנימין ושרה נתניהו, לרבות תמונה מביקורו של נתניהו בארצות הברית לקראת נאומו באו״ם - שבועות ספורים לפני טבח 7 באוקטובר.
בתמונות נראית קרבה שאינה אופיינית לידידות שטחית: נוכחות פיזית צמודה, שפת גוף אינטימית, והתרשמות ברורה של גישה למעגל הקרוב ביותר של ראש הממשלה.
על פי נתוני מאגרי מידע אמריקאיים, יאיר נתניהו רשום כמתגורר באותו מגדל מגורים במיאמי שבו מתגורר גם שמחה (סים) לבנהרץ. לדברי מקור ששוחח עם גורמי אבטחה, שמחה לבנהרץ מלווה את יאיר נתניהו בחלק ניכר ממפגשיו בארצות הברית, ואף מציג אותו בפני אנשים עמם הוא נפגש.
מנחם לבנהרץ, לעומת זאת, מתואר כבליין וטיילן, המרבה לפרסם תיעוד מחיי פנאי ובילויים ברחבי העולם. כאשר נשאל ברשתות החברתיות על קשריו עם משפחת נתניהו, השיב בקריצה כי הוא “לפעמים גם עובד או מקיים פגישות”.
החיבור של ג׳ונתן פרליץ׳ למשפחת נתניהו נעשה דרך האחים לבנהרץ. פרליץ׳ וסים לבנהרץ התגוררו בעבר באותו בניין בניו הייבן, ושמרו על קשר עסקי מתמשך. פרליץ׳ רשום כסוכן, איש קשר ומקים חברות עבור חלק מהעסקים של הלבנהרצים.
שבוע בלבד לפני הגעתה של שרה נתניהו למיאמי, פתח יאיר נתניהו חברה בארצות הברית בשם Y.N Israel Heritage. הייעוד המוצהר: הדרכות והרצאות בבתי ספר ובמוסדות חינוך.
החברה נרשמה דווקא בניו הייבן, קונטיקט - לא בפלורידה, שם מתגורר יאיר בפועל.
- מנהל החברה: יאיר נתניהו
- הסוכן שרשם את החברה: ג׳ונתן פרליץ׳
- הבעלות הועברה לפרליץ׳ כ־6 שעות בלבד לאחר שהקמת החברה נחשפה בפומבי
הבחירה בקונטיקט, השימוש בפרליץ׳, והקשר הישיר ללבנהרץ - כולם מעלים שאלות באשר למהות הפעילות האמיתית של החברה.
בינואר 2025 נרכש בית פרטי בניו הייבן, קונטיקט, על ידי חברה שנרשמה תחילה על שמו של יאיר נתניהו ולאחר מכן הועברה לבעלות חבר אחר.
עיקרי העסקה:
- המוכר: חברה בבעלות שמחה (סים) לבנהרץ
- מחיר הנכס: 325,000 דולר
- תשלום במזומן: 50,000 דולר
- יתרה: מימון באמצעות משכנתא
- על שטר הרכישה: חתום יאיר נתניהו בשמו
כאן עולות שאלות מהותיות:
בארצות הברית לא נהוג להעמיד משכנתא בשיעור של כ־85% למי שאינו תושב קבע או בעל אשרת שהייה מתאימה, ובוודאי לא ללא הכנסה והון מדווחים שיכולים לשמש בטוחה. מכאן עולות שורה של שאלות:
- מאין הגיע הכסף למקדמה?
- מי חתום בפועל על המשכנתא?
- מי העמיד ערבויות?
- מהו הבסיס העסקי לעסקת נדל״ן בין שתי חברות הקשורות ליאיר נתניהו ולסים לבנהרץ?
- האם הפעילות הזו מדווחת באופן מלא לרשויות המס בארצות הברית ובישראל?
מקורות (Ynet, הפייסבוק של אורי משגב, השומרים)
1. פתח דבר
הקשרים בין בנימין נתניהו לבעלי הון מלווים את הקריירה הציבורית שלו מאז כהונתו הראשונה כראש ממשלה. בתיק זה נבחנת רשת של יחסים עם מיליארדרים, תורמים, בעלי כלי תקשורת ומקורבים מחו״ל ומישראל: ארנון מילצ׳ן, ג׳יימס פאקר, שאול ואיריס אלוביץ׳, שלדון ומרים אדלסון, סיימון ומשפחת פאליק, יצחק מירילשווילי, ספנסר פרטרידג׳, משפחת לבנהרץ, ארנו מימרן, נתן מיליקובסקי ואחרים. חלק מן הקשרים מתועדים בכתבי אישום, פסקי דין, החלטות מבקר המדינה וועדת ההיתרים; אחרים נשענים על דיווחים עיתונאיים או על גרסאות סותרות.
השאלה המרכזית היא מה נתניהו קיבל מבעלי ההון הללו ומה, אם בכלל, הם קיבלו ממנו. בתיק 1000 נטען כי מילצ׳ן ופאקר סיפקו טובות הנאה לבני הזוג נתניהו, לצד פעולות נטענות בענייני ויזה, פטור מס ורגולציית תקשורת לטובת מילצ׳ן.
בתיק 4000 נטען לקשר של סיקור בוואלה מול רגולציה הנוגעת לבזק ואלוביץ׳. בתיק 2000 עומד במרכז המפגש בין תקשורת, חקיקה ותחרות סביב “ישראל היום”. לצדם מופיעים צירי מימון משפטי, תרומות פריימריז, אירוח פרטי, ערוצי תקשורת ופרשת כלי השיט.
המסגרת העובדתית מחייבת הבחנה: לא כל קשר עם בעל הון הוביל להטבה שלטונית מוכחת, ובכמה מן הפרשות אין כתב אישום, אין הרשעה או קיימות ראיות נגדיות. עם זאת, החומר המצטבר מציב שאלה ציבורית עקבית על גבולות הקשר בין כוח פוליטי, כסף פרטי, תקשורת ורגולציה, ועל יכולתם של מוסדות הפיקוח והאכיפה לאכוף שקיפות, ניגוד עניינים וכללי מתנות סביב ראש ממשלה מכהן.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
להלן מפת ה"מי" של סוגיית נתניהו–בעלי ההון בשנים 1996–2026: קשרים אישיים, תרומות/הלוואות/מתנות, אינטרסים עסקיים ורגולטוריים, וגופי אכיפה/רגולציה שבדקו או הכריעו בעניינים. נקודת המוצא: חלק מהטענות הן כתבי אישום או החלטות רשמיות שטרם הסתיימו בפסק דין חלוט, ולכן סומנו בהתאם לסולם הוודאות; ראיות נגדיות הובאו במקום שבו נמצאו, למשל בעדות מילצ'ן על הוויזה ובתגובת נתניהו בפרשת מימרן: כתב האישום בתיקי 1000–2000–4000, משרד המשפטים, ינואר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026); מילצ'ן: “נתניהו לא עזר לי”, ynet, יוני 2023 (נצפה: אוגוסט 2026); נתניהו על מימרן: “התרומה חוקית”, וואלה, יוני 2016 (נצפה: אוגוסט 2026).
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית | מקור |
|---|---|---|---|---|
| בנימין נתניהו | רה"מ; שר התקשורת 2014–2017; נאשם בתיקי האלפים | אינטרס פוליטי: סיקור, מימון משפטי, קשרי חוץ ותורמים; מכחיש עבירות | לפי כתב האישום, קיבל טובות הנאה ממילצ'ן ופאקר, ניהל שיחות עם מוזס, וקידם לכאורה אינטרסים רגולטוריים של אלוביץ'; מנגד טען במשפט כי מדובר בחברות/פעולות לגיטימיות | החלטת היועמ"ש בתיקי נתניהו, משרד המשפטים, פברואר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] |
| ארנון מילצ'ן | מיליארדר ומפיק; עד מרכזי בתיק 1000 | אינטרסים נטענים: ויזה לארה"ב, הארכת פטור מס לתושב חוזר, מיזוג רשת–קשת | לפי כתב האישום נתן סיגרים/שמפניות בשווי מאות אלפי שקלים; בעדותו ביוני 2023 אמר שנתניהו לא עזר לו בוויזה | “הוויזה, המיזוג והפטור”, כלכליסט, יוני 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] |
| ג'יימס פאקר | מיליארדר אוסטרלי; מקורב לנתניהו לפי תיק 1000 | קשר אישי ויוקרה פוליטית; לא נאשם | לפי כתב האישום סיפק טובות הנאה לנתניהו ולמשפחתו; הדס קליין העידה ביולי 2022 כי פאקר ומילצ'ן היו חלק מאותו מערך מתנות | עדות הדס קליין, ישראל היום, יולי 2022 (נצפה: אוגוסט 2026) [מקור-יחיד/כתב אישום] |
| שאול ואיריס אלוביץ' | בעלי בזק ווואלה בתקופה הרלוונטית; נאשמים בתיק 4000 | אינטרס עסקי: רגולציה בבזק–yes; אינטרס תקשורתי: שליטה בוואלה | לפי כתב האישום התקיימה “מערכת יחסים של תן וקח”: סיקור אוהד תמורת פעולות רגולטוריות; ההגנה מכחישה | תיק 4000, וואלה, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] |
| אילן ישועה | מנכ"ל וואלה לשעבר; עד תביעה | חשיפת מנגנון העריכה והדרישות | בעדות אפריל 2021 הוצגו מסרונים, בהם אלוביץ' דרש להוריד ידיעה על שרה נתניהו ונקשר אישור yes | מסרונים בתיק 4000, ynet, אפריל 2021 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת כמוצג משפטי] |
| שלדון ומרים אדלסון | בעלי “ישראל היום” | אינטרס: המשך פעילות עיתון חינמי רחב תפוצה; קשר פוליטי עם נתניהו | מסרו עדות ב-2017 בתיק 2000; החוק להגבלת “ישראל היום” היה ליבת השיחות בין נתניהו למוזס | עדות אדלסון בתיק 2000, N12, מאי 2017 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] |
| ארנון “נוני” מוזס | מו"ל ידיעות אחרונות; נאשם בתיק 2000 | אינטרס עסקי: פגיעה ב“ישראל היום”; אינטרס תקשורתי: הסדר סיקור | לפי החלטת היועמ"ש, מוזס הציע לנתניהו שינוי סיקור בתמורה לקידום חוק שיגביל את “ישראל היום” | תמצית תיק 2000, משרד המשפטים, פברואר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] |
| משפחת פאליק / סיימון פאליק | אנשי עסקים אמריקאים; דיוטי פרי, נדל"ן ותרומות | קשר אישי ומשפחתי עם נתניהו; אינטרסים אפשריים בתחום שדות תעופה/דיוטי פרי | תרמו לנתניהו בפריימריז 2015; אירחו את משפחת נתניהו; ב-2025 פורסם דיווח על עניין המשפחה ברשות שדות התעופה-לשכת רה"מ דחתה טענות השפעה | גלובס, דצמבר 2015 (נצפה: אוגוסט 2026); כלכליסט, ספטמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] |
| יצחק מירילשווילי / ערוץ 14 | בעל ערוץ 14 | אינטרס תקשורתי-רגולטורי: הקלות לערוץ מסחרי המזוהה עם הימין | הערוץ הוקם ב-2014; ב-2024 דווח כי ועדת הכלכלה עסקה בהקלות לערוץ 14 | כלכליסט, יולי 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) [מקור-יחיד] |
| ספנסר פרטרידג' | איש עסקים אמריקאי; מקורב ותורם | אינטרס אישי/חברי; נתניהו ביקש מימון הגנה משפטית | מבקר המדינה אישר בספטמבר 2019 הלוואה מפרטרידג' לנתניהו בתנאי שוק, בכפוף להסדר ניגוד עניינים ודיווחי הון | ynet, ספטמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] |
| משפחת לבנהרץ ופרליץ' | סביבת יאיר נתניהו במיאמי | קשרים חברתיים/עסקיים סביב בן רה"מ; מידע ציבורי דל | ב-2025 פורסם כי יאיר נתניהו מתגורר באזור מיאמי בסביבת שמחה לבנהרץ, וכי פרליץ' רשם חברה הקשורה אליו; על היבט זה נמצאו מעט מקורות זמינים | ynet, פברואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [מקור-יחיד] |
| ארנו מימרן | איש עסקים צרפתי; הורשע בצרפת בהונאה | טענה לתרומה לנתניהו ב-2001; נתניהו טען לסכום נמוך וחוקי | במאי–יוני 2016 דווח כי מימרן טען בבית משפט בצרפת לתרומה גדולה; נתניהו הודה בקבלת 40 אלף דולר לקרן לפעילות ציבורית | גלובס, יוני 2016 (נצפה: אוגוסט 2026) [שנוי-במחלוקת] |
| נתן מיליקובסקי | בן דודו של נתניהו; איש עסקים | מימון משפטי וקשרי מניות; זיקה נטענת לתיק 3000/טיסנקרופ | בג"ץ 3921/20 קבע כי לא נמצאה תשתית מספקת לחקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת המניות; המסמך מתאר קשרים בין סידריפט/גרפטק/טיסנקרופ | פסק דין בג"ץ 3921/20, gov.il, יולי 2021 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] |
| טיסנקרופ, המל"ל, משרד הביטחון וחיל הים | רכש כלי שיט; תיק 3000/ועדת החקירה | אינטרסים ביטחוניים, תעשייתיים ותקציביים | ועדת החקירה הממלכתית שלחה ביוני 2024 מכתבי אזהרה לנתניהו ולבכירים נוספים; אין כתב אישום נגד נתניהו בתיק 3000 | ועדת החקירה לכלי השיט, gov.il, ספטמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] |
| אבנר עמדי / “הובלות עמדי” | קבלן הובלות; פרשה מתקופת נתניהו הראשונה | טובות הנאה נטענות ושירותים פרטיים | בספטמבר 2000 היועמ"ש סגר את התיק נגד עמדי ולא הגיש כתב אישום; הפרשה משמשת רקע היסטורי לדפוסי קשר עם נותני שירותים/מקורבים | וואלה, ספטמבר 2000 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] |
| מבקר המדינה, ועדת ההיתרים, היועמ"ש, להב 433, הפרקליטות ובתי המשפט | מוסדות בדיקה, חקירה והכרעה | אינטרס מוסדי: אכיפת כללי מתנות, תרומות, ניגוד עניינים וטוהר מידות | בדקו נסיעות במימון פרטי, אישרו/דחו מימון משפטי, ניהלו חקירות, הגישו כתב אישום ומנהלים את המשפט | דו"ח מבקר המדינה על נסיעות שרים, 2014 (נצפה: אוגוסט 2026) [מאומת] |
מיפוי הקשרים המרכזי: ציר נתניהו–מילצ'ן–פאקר הוא ציר מתנות/חברות מול טענות לפעולות שלטוניות; ציר נתניהו–אלוביץ'–וואלה/בזק–משרד התקשורת הוא ציר סיקור מול רגולציה; ציר נתניהו–מוזס–אדלסון–ישראל היום–הכנסת הוא ציר תקשורת וחקיקה; ציר נתניהו–פאליק/פרטרידג'/לבנהרץ הוא ציר תמיכה אישית, אירוח ומימון משפטי/סביבתי; ציר מיליקובסקי–טיסנקרופ–ועדת כלי השיט הוא ציר נבדק שבו נמצאה זיקה עסקית אך לא תשתית פלילית מספקת נגד נתניהו בבג"ץ. מקבלי ההחלטות הרלוונטיים היו נתניהו כרה"מ/שר התקשורת, ועדות הכנסת, היועמ"ש והפרקליטות, מבקר המדינה, ובפרשת כלי השיט - ועדת החקירה הממלכתית: ראש הממשלה השיב במליאה לשעת שאלות, הכנסת, ינואר 2017 (נצפה: אוגוסט 2026); בין אורחי הכבוד בקונגרס: פאליק ופרטרידג', וואלה, יולי 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
3. ציר זמן מתועד
ציר הזמן של הנושא
מי עשה מה - לפי שחקן
עצימות לאורך השנים
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| יוני–ספטמבר 1999 | [מאומת] פרשת עמדי: לאחר הפסד נתניהו בבחירות, עלו טענות כי חשבונות הובלה ועבודות פרטיות של אבנר עמדי קודמו לתשלום ממשרד רה"מ; היועמ"ש סגר בהמשך את התיק מחוסר ראיות מספיקות. | בנימין ושרה נתניהו, אבנר עמדי, משרד רה"מ | Ynet, “דו"ח נתניהו: הנוסח המלא”, 27.9.2000 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוגוסט 2001 | [שנוי-במחלוקת] ארנו מימרן טען שהעביר לנתניהו סכום גבוה; לשכת נתניהו/שמרון אישרו רק תרומה של 40 אלף דולר לקרן פעילות ציבורית כשנתניהו היה אזרח פרטי. | בנימין נתניהו, ארנו מימרן, דוד שמרון | וואלה, “נתניהו על מימרן”, 7.6.2016 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר 2005 | [מקור-יחיד] פורסם כי במהלך נסיעה לארה"ב מומנה השתתפות נתניהו באירוע, ובמקביל תרמו בני משפחת פאליק לפריימריז; עו"ד שמרון מסר שחלק מהכסף הוחזר. | נתניהו, משפחת פאליק, דוד שמרון | וואלה, 20.3.2011 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 30 ביולי 2007 | [מאומת] הושק “ישראל היום”, בבעלות שלדון אדלסון; בהמשך נטען כי העיתון שינה את יחסי הכוח בשוק העיתונות סביב נתניהו וידיעות אחרונות. | שלדון ומרים אדלסון, נתניהו, “ישראל היום” | העין השביעית, 12.1.2021 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2008–2014 | [מאומת] לפי כתב האישום בתיק 2000, נתניהו ונוני מוזס קיימו שלוש סדרות פגישות על סיקור נתניהו ועל מגבלות אפשריות על “ישראל היום”. | נתניהו, ארנון “נוני” מוזס, שלדון אדלסון | כתב האישום, משרד המשפטים, 3.1.2021 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר 2010 | [מאומת] נתניהו מכר זכויות/מניות הקשורות ל-NMSD/סידריפט למשפחת מיליקובסקי; בג"ץ ציין פערים ושאלות ראייתיות בפרשת המניות אך לא הורה לפתוח בחקירה פלילית. | נתניהו, נתן מיליקובסקי, גראפטק, סידריפט, תיסנקרופ | בג"ץ 3921/20, פסק דין (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוקטובר 2011–דצמבר 2016 | [מאומת] תיק 1000: כתב האישום מייחס לנתניהו ולרעייתו קבלת סיגרים ושמפניות ממילצ'ן, ובהמשך גם מפאקר, בסכומים של מאות אלפי שקלים; ההגנה טוענת למתנות בין חברים. | נתניהו, שרה נתניהו, ארנון מילצ'ן, ג'יימס פאקר | Ynet, “תיק 1000”, 21.11.2019 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2013–2015 | [מאומת] לפי כתב האישום, נתניהו פעל בענייני מילצ'ן: מול גורמי ממשל אמריקניים בעניין ויזה, מול יאיר לפיד בעניין פטור מס לתושבים חוזרים, וב-2015 מול פילבר בנושא רגולציה בעסקת רשת–קשת. | נתניהו, מילצ'ן, יאיר לפיד, ג'ון קרי/דן שפירו, שלמה פילבר | כתב האישום, משרד המשפטים (נצפה: אוגוסט 2026) |
| דצמבר 2012–ינואר 2017 | [מאומת] תיק 4000: כתב האישום מתאר יחסי “תן וקח” נטענים בין נתניהו לאלוביץ' - סיקור בוואלה מול פעולות רגולטוריות הנוגעות לבזק. | נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ', בזק, וואלה, שלמה פילבר | Ynet, “השוחד בתיק 4000”, 21.11.2019 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר–דצמבר 2014 | [מאומת] “חוק ישראל היום” עבר בקריאה טרומית; בדצמבר 2014 פוטרו לפיד ולבני והכנסת התפזרה, כשכתב האישום בתיק 2000 קושר את הזירה לחוק ולמגעים עם מוזס. | נתניהו, מוזס, אדלסון, איתן כבל, יאיר לפיד, ציפי לבני | Mako/N12, 12.11.2014 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ינואר 2015 | [מאומת] בני משפחת פאליק ממיאמי, בעלי עסקי דיוטי-פרי, דווחו כתורמים מרכזיים לפריימריז של נתניהו בליכוד בסך כ-180 אלף שקל. | נתניהו, סיימון/משפחת פאליק | Mako/N12, 9.1.2015 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יוני 2015 | [מאומת] נתניהו, כשר התקשורת, חתם על אישור עסקת בזק–yes; לפי כתב החשדות, סמוך לאחר מכן הוזרמו ליורוקום שבשליטת אלוביץ' כ-680 מיליון ש"ח ובהמשך סכומים נוספים. | נתניהו, אלוביץ', בזק, yes, יורוקום, פילבר | תמצית כתב החשדות, משרד המשפטים (נצפה: אוגוסט 2026) |
| פברואר 2019 | [מאומת] ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה דחתה בקשת נתניהו לקבל מימון משפטי ממיליקובסקי ומספנסר פרטרידג'. | נתניהו, נתן מיליקובסקי, ספנסר פרטרידג', ועדת ההיתרים | החלטה 1/2019, ועדת ההיתרים (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ספטמבר 2019 | [מאומת] מבקר המדינה אישר לנתניהו הלוואה מפרטרידג' למימון הגנתו המשפטית, לאחר דחיות קודמות של ועדת ההיתרים. | נתניהו, ספנסר פרטרידג', מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | Ynet, 4.9.2019 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 28 בינואר 2020 | [מאומת] הוגש כתב האישום בתיקים 1000, 2000 ו-4000 נגד נתניהו, מוזס ובני הזוג אלוביץ'. | נתניהו, מוזס, שאול ואיריס אלוביץ', פרקליטות המדינה | העין השביעית - גנזך מסמכי תיקי נתניהו (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוקטובר 2022 | [מאומת] בג"ץ קבע שנתניהו ישיב 270 אלף דולר שקיבל ממיליקובסקי; לגבי פרטרידג' נקבע שההלוואה תוסדר בתנאים רגילים בשל אישורים שניתנו תחילה. | נתניהו, מיליקובסקי, פרטרידג', בג"ץ | Ynet, 9.10.2022 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוקטובר 2023 | [מקור-יחיד] לאחר תחילת מלחמת 7 באוקטובר דווח שנתניהו ושרה עברו להתגורר בבית משפחת פאליק בירושלים; הכתבה מפרטת גם תרומות פוליטיות וציבוריות של המשפחה. | נתניהו, שרה נתניהו, סיימון/משפחת פאליק | שומרים, “המארח של נתניהו”, 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יוני 2024 | [מאומת] ועדת החקירה הממלכתית לפרשת כלי השיט שלחה מכתבי אזהרה, בין היתר לנתניהו, בנוגע לתהליכי רכש הצוללות וכלי השיט מתיסנקרופ. | נתניהו, ועדת גרוניס, תיסנקרופ, יוסי כהן, משה יעלון | N12, 24.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ינואר–יוני 2026 | [שנוי-במחלוקת] בעדותו במשפט, נתניהו הכחיש קשר פסול לרגולציית בזק/וואלה וטענות למחיקת התכתבויות; ביוני 2026 הסתיימה החקירה הנגדית בתיק 4000 והחלה בתיק 2000. | נתניהו, פרקליטות, אלוביץ', פילבר, מוזס | N12, מאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
על משפחת לבנהרץ נמצאו מעט מקורות זמינים: ב-2025 דווח כי החיבור של איש עסקים המקורב ליאיר נתניהו נעשה דרך האחים שמחה ומנחם לבנהרץ, וכי הם הצטלמו עם בני הזוג נתניהו בעת ביקור נתניהו בארה"ב; לא נמצאה במקורות הזמינים טענה מתועדת על תמורה שלטונית ישירה ללבנהרץ. Ynet, 2025 (נצפה: אוגוסט 2026)
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
[מאומת] נקודת המוצא הראייתית לסעיף זה: נכון לאוגוסט 2026, תיקי 1000/2000/4000 עדיין נדונים בבית המשפט המחוזי בירושלים, ולכן האמור בכתב האישום הוא טענות תביעה ולא קביעות חלוטות; ביוני 2026 דווח כי הסתיימה החקירה הנגדית של נתניהו והחלה/נמשכה החקירה החוזרת, ובכתב האישום הרשמי מ-21 בנובמבר 2019 מיוחסים לנתניהו שוחד בתיק 4000 ומרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000 N12, “עדות נתניהו: הסתיימה החקירה בתיק 4000 והחלה בתיק 2000” (נצפה: אוגוסט 2026); משרד המשפטים, כתב אישום חתום 1000/2000/4000 (נצפה: אוגוסט 2026).
| ציר | כסף / טובת הנאה / נכס | החלטה או פעולה שלטונית נטענת | מי החליט / מי הרוויח / מי נשא באחריות | ביקורת, פיקוח וראיות נגדיות |
|---|---|---|---|---|
| תיק 1000 - מילצ'ן ופאקר | [מאומת] לפי כתב האישום המעודכן, היקף טובות ההנאה ממילצ'ן ופאקר הצטבר לכ-690,000 ש"ח; הן תוארו כ“קו אספקה” של סיגרים, שמפניות ותכשיטים בשנים 2011–2016 משרד המשפטים, כתב אישום מתוקן, ינואר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026); דיווח עיתונאי מפברואר 2018 ציין כי המשטרה דיברה תחילה על “מתנות” בהיקף של כמיליון ש"ח Ynet, “מתנות במיליון שקל”, פברואר 2018 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] הפעולות הנטענות: סיוע לוויזה אמריקנית למילצ'ן בשנים 2013–2014, פנייה ליאיר לפיד ב-2013 להארכת פטור מס לתושבים חוזרים, וסיוע רגולטורי ב-2015 בקשר לעסקת “רשת”–“קשת” שבה מילצ'ן בחן השקעה Ynet, “תיק 1000: יחסים פסולים”, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026); עדות לפיד במשטרה, לפי פרסום מרץ 2018, עסקה בבקשה לשנות את החוק כך שהפטור יהיה ל-20 שנה במקום 10 N12, “חשיפה: עדותו של לפיד בתיק המתנות”, מרץ 2018 (נצפה: אוגוסט 2026). | [שנוי-במחלוקת] התביעה מייחסת לנתניהו ניגוד עניינים בפעולות לטובת מילצ'ן; ההגנה טוענת כי מדובר בחברות, במתנות מקובלות ובסיוע לגיטימי לאדם שתרם לביטחון המדינה, ולא בתמורה מושחתת משרד המשפטים, כתב אישום מתוקן, ינואר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] לא נמצא סכום רשמי להטבה הכספית שמילצ'ן היה עשוי לקבל מהארכת הפטור; לכן יש לציין “הטבת מס אפשרית” בלי מספר, או “עשויה להיות משמעותית” בלבד _(נדרש אימות נוסף)_ Ynet, “תיק 1000: יחסים פסולים”, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| תיק 4000 - אלוביץ', בזק ווואלה | [מאומת] כתב האישום מתאר מערכת “תן וקח”: נתניהו, כראש ממשלה וכשר התקשורת, פעל לכאורה בעניינים רגולטוריים של קבוצת בזק, ובני הזוג אלוביץ' פעלו לכאורה להטיית הסיקור באתר וואלה משרד המשפטים, כתב אישום חתום, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] לפי סיכום כתב האישום ב-News1 מנובמבר 2019, שורת החלטות רגולטוריות שיוחסו לנתניהו ולמשרד התקשורת הוערכה בכתב האישום כהטבות בהיקף של כ-1.8 מיליארד ש"ח לבזק/אלוביץ'; פירוט הדוגמאות שם כולל היתר לשעבוד מניות, מכירת יד2 בכ-800 מיליון ש"ח, ועסקת בזק-yes בכמיליארד ש"ח News1, “החלטות נתניהו הכניסו לאלוביץ ובזק 1.8 מיליארד שקל”, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] ב-14 במאי 2014 חתם נתניהו על היתר העברת שליטה ביד2; לפי דיווח Ynet על כתב האישום, מדובר בעסקה בהיקף של 800 מיליון ש"ח, בעלת חשיבות כלכלית לקבוצת בזק Ynet, “השוחד בתיק 4000: יחסי תן וקח”, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] בפרשת בזק-yes הנפרדת הוגשו כתבי אישום נגד בכירים בבזק וב-yes בדצמבר 2020; לפי כלכליסט, האישום נגע להוצאה במרמה של 115 מיליון ש"ח מתוך 170 מיליון ש"ח אפשריים מקופת בזק כתמורה נוספת לאלוביץ' בעסקת 2015 כלכליסט, “כתבי אישום על מרמה והפרת אמונים נגד שאול ואור אלוביץ'”, דצמבר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| משרד התקשורת, רפורמת השוק הסיטונאי ובזק | [מאומת] מבקר המדינה קבע ביולי 2017 כי רפורמת השוק הסיטונאי על גבי רשת בזק יושמה חלקית בלבד וכי שירות הטלפוניה טרם יושם; הדוח עסק גם בניגודי העניינים של נתניהו בתפקידו כשר התקשורת מבקר המדינה, “יישום רפורמת השוק הסיטונאי”, יולי 2017 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] Ynet דיווח ביולי 2017 כי מבקר המדינה מצא שמשרד התקשורת לא דיווח במלואו על נושאים הנוגעים לבזק ולרפורמת השוק הסיטונאי, ובהם ענייני פיקוח, עיצומים, רישיונות ושימועים Ynet, “דו"ח המבקר: קשרי נתניהו-אלוביץ'”, יולי 2017 (נצפה: אוגוסט 2026). | [שנוי-במחלוקת] התביעה רואה בהאטת/ריכוך רגולציה חלק מהתמורה לאלוביץ'; ההגנה וגורמים מטעמה טענו כי החלטות פילבר פגעו בבזק וכי חלק מהמהלכים נשענו על עמדות מקצועיות קודמות News1, “פילבר: החלטות מרכזיות שלי פגעו קשות בבזק”, אפריל 2022 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] בינואר 2024 דווח כי בזק חתמה על הסדר מותנה: החברה תודה בעובדות בדבר דיווח שכלל פרט מטעה ותשלם 800,000 ש"ח; יורוקום אחזקות, בפירוק, חתמה במרץ 2022 על הסדר טיעון ותשלם 400,000 ש"ח וואלה, “הפרקליטות תחתום הסדר מותנה עם בזק בתיקי 2000 ו-4000”, ינואר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| תיק 2000 - מוזס, אדלסון ו“ישראל היום” | [מאומת] לפי תמצית האישום השני שפרסם משרד המשפטים בפברואר 2019, במרץ 2014 הוגשה הצעת “חוק ישראל היום” שביקשה לחייב גביית תשלום עבור עיתון יומי רחב-תפוצה; ההצעה נקשרה בשיחות נתניהו–מוזס סביב שינוי סיקור תמורת פגיעה במתחרה “ישראל היום” משרד המשפטים, תמצית החלטת היועמ"ש, פברואר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] ב-12 בנובמבר 2014 אושר “חוק ישראל היום” בקריאה טרומית; לפי N12, ההצעה עברה ברוב 43 בעד, 23 נגד ו-9 נמנעים, ונתניהו נמנה עם המתנגדים N12, “חוק ישראל היום עבר בקריאה טרומית בכנסת”, נובמבר 2014 (נצפה: אוגוסט 2026). | [שנוי-במחלוקת] בכתב האישום נטען כי מוזס הציע סיקור מיטיב לנתניהו תמורת פעולה מול אדלסון או חקיקה שתצמצם את “ישראל היום”; נתניהו טוען כי לא התכוון לקדם את ההצעה אלא “להרוויח זמן” או לבחון את כוונות מוזס Ynet, “תיק 2000: נתניהו לא סירב להצעת השוחד”, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] ביוני 2023 דווח בעדות מילצ'ן במשפט כי אדלסון היה “מוכן להפסיד בשביל נתניהו יותר מ-50 מיליון דולר”; זו עדות של עד ולא קביעה חשבונאית או רגולטורית, ולכן אין להשתמש בה כהוכחה להפסד בפועל בלי מסמכי “ישראל היום” Ynet, “מילצ'ן על מו"ל ישראל היום”, יוני 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| תרומות לפריימריז ותרומות מחו"ל | [מאומת] המכון הישראלי לדמוקרטיה סיכם את דוח מבקר המדינה על הפריימריז לכנסת ה-20: נתניהו גייס כ-1.8 מיליון ש"ח, מתוכם רק כ-202 אלף ש"ח מתורמים מישראל; לפי הניתוח, החוק אינו אוסר תרומות של אזרחים זרים למועמדים בפריימריז, בניגוד לתרומות למפלגות המכון הישראלי לדמוקרטיה, “דוח מבקר המדינה על פעילות הסיעות”, דצמבר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] בדוח מבקר המדינה על בחירות מקדימות 2014–2015 נרשמו לנתניהו הכנסות של 1,247,699 ש"ח והוצאות שלא חרגו מן התקרה; הדוח ציין כי ניהל את חשבונותיו לפי החוק והנחיות המבקר מבקר המדינה, דוח בחירות מקדימות לכנסת ה-20 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] בדצמבר 2014 דיווח גלובס כי בני משפחת פאליק ממיאמי תרמו לנתניהו 179,183 ש"ח, כאשר נילי פאליק ובניה ג'רום, חנה וסיימון תרמו כל אחד את הסכום המרבי של 11,000 דולר לפי הדיווח גלובס, “הקרב על התרומות”, דצמבר 2014 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] בדצמבר 2019 דיווח כלכליסט כי נתניהו גייס 1.65 מיליון ש"ח בפריימריז מול גדעון סער, וכי 42 מתוך 48 התרומות הגיעו מחו"ל; באותו דיווח הוזכרו גם משפחת פאליק ופרטרידג' בהקשרי תרומות/מימון משפטי כלכליסט, “נתניהו גייס 1.65 מיליון שקל בתרומות”, דצמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| משפחת פאליק - תרומות, אירוח ועסקים בישראל | [מקור-יחיד] בנובמבר 2021 דווח בוואלה כי נתניהו ורעייתו משתמשים בתדירות בביתו של סיימון פאליק בירושלים, אחד מתורמי נתניהו; הדיווח מייחס למשפחה תרומות לארגונים פוליטיים/פילנתרופיים בישראל ולגורמי ימין, אך אינו מצביע על החלטת ממשלה ספציפית לטובתה וואלה, “המיליארדר האמריקני והווילה שמשמשת את משפחת נתניהו”, נובמבר 2021 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] באוקטובר 2023 דיווח חדשות 13 כי היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה והייעוץ המשפטי של משרד המשפטים הנחו שאסור למדינה לממן בבית פאליק טבח, אוכל, ניקיון או מיגון עבור בני הזוג נתניהו; זהו מנגנון בלימה מנהלי, לא הטבה שאושרה חדשות 13, “אין הצדקה למימון”, אוקטובר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] ביוני 2024 התראיין סיימון פאליק וטען כי בני הזוג החלו להשתמש בביתו כאשר נתניהו היה באופוזיציה וכי “הרבה מהספר שלו הוא כתב אצלנו בבית”; באותו פרסום הוזכרה שהות בבית פאליק בליל מתקפת איראן באפריל 2024 N12, “מי אתם משפחת פאליק?”, יוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] בספטמבר 2025 פרסם כלכליסט כי לשכת נתניהו הייתה מעורבת במינוי יו"ר רשות שדות התעופה, וכי למשפחת פאליק אינטרסים עסקיים בתחום הדיוטי פרי והאלכוהול; אין בפרסום קביעה רגולטורית חלוטה כי התקבלה החלטה לטובת פאליק, אלא חשיפת זיקה אפשרית המחייבת בדיקה כלכליסט, “המינוי ליו"ר רשות שדות התעופה, הבחישה של לשכת נתניהו והאינטרסים של פאליק”, ספטמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| משפחת לבנהרץ | [מקור-יחיד] על משפחת לבנהרץ נמצאו מעט מקורות זמינים בהקשר של “כסף–החלטות–אחריות”: במרץ 2025 דיווח Ynet כי יאיר נתניהו רשום כמתגורר בבניין שבו מתגורר שמחה לבנהרץ באזור מיאמי, וכי מנחם ושמחה לבנהרץ הצטלמו עם בני הזוג נתניהו בביקור בניו יורק; לא אותרה החלטת ממשלה, חוזה ציבורי או תקציב ציבורי שנקשר אליהם בפרסום זה Ynet, “אז מה הוא עושה במיאמי?”, מרץ 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). | [נדרש אימות נוסף] לא נמצאה תשתית מספקת לקבוע מה משפחת לבנהרץ “קיבלה” מנתניהו או ממדינת ישראל, אם בכלל; נדרש חיפוש ברשם החברות, רשם העמותות, FARA/רישומי לובינג בארה"ב, נדל"ן פלורידה ותיקי תביעות אזרחיות בארה"ב Ynet, “אז מה הוא עושה במיאמי?”, מרץ 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). | ||
| מימון הוצאות משפט - מיליקובסקי ופרטרידג' | [מאומת] אתר מבקר המדינה מרכז את החלטות הוועדה למתן היתרים בענייני נתניהו מהשנים 2018–2019, לרבות בקשות להסתייע בנתן מיליקובסקי ובספנסר פרטרידג' למימון הוצאות משפט מבקר המדינה, “החלטות הוועדה למתן היתרים” (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] בהחלטת אוקטובר 2018 תוארה בקשת נתניהו להסתייע בבן דודו נתן מיליקובסקי ובחברו ספנסר פרטרידג'; ההחלטה עסקה בסמכות הוועדה ובצורך לבחון חשש לניגוד עניינים מבקר המדינה, החלטת הוועדה 18.10.2018 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] בפברואר 2019 דחתה הוועדה את בקשת נתניהו, בין היתר משום שהבקשה נגעה לסיוע חריג מבעלי הון והוועדה דרשה פירוט נוסף; ביוני 2019 שבה הוועדה ודחתה/הגבילה את הבקשה ביחס לפרטרידג' לאחר שלא קיבלה מענה מלא לשאלותיה מבקר המדינה, החלטת הוועדה 20.2.2019 (נצפה: אוגוסט 2026); מבקר המדינה, החלטת הוועדה 24.6.2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] בג"ץ 6651/19 עסק בדרישה שנתניהו ישיב 300,000 דולר שקיבלו הוא ורעייתו ממיליקובסקי וכן בהלוואה מפרטרידג'; בית המשפט קבע כי המענק ממיליקובסקי הוא מתנה האסורה לפי חוק המתנות, ובהמשך דווח כי נתניהו השיב 270,000 דולר בג"ץ 6651/19, פסק דין (נצפה: אוגוסט 2026); Ynet, “העליון קבע: נתניהו ישיב כספים”, אוקטובר 2022 (נצפה: אוגוסט 2026); N12, “נתניהו השיב את הכסף”, מאי 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| ספנסר פרטרידג' - הלוואה, קשר ותועלת אפשרית | [שנוי-במחלוקת] בספטמבר 2019 דיווח Ynet כי מבקר המדינה אישר לנתניהו לקבל הלוואה בתנאי שוק מפרטרידג' לצורך מימון הגנתו המשפטית, לאחר שוועדת ההיתרים דחתה בקשות קודמות; ביקורת ציבורית נטענה נגד עקיפת החלטות הוועדה Ynet, “מבקר המדינה אישר לנתניהו ללוות כסף להגנה מחברו המיליונר”, ספטמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] גלובס דיווח במרץ 2019 כי ממיליקובסקי התקבלו 300,000 דולר למימון הוצאות הגנה, וכי בקשת המימון דיברה על מנגנון קרן/חשבון נאמנות או עמותה שתממן את ההגנה; הכתבה מתארת את פרטרידג' כחבר קרוב אך אינה מצביעה על הטבה רגולטורית שניתנה לו בישראל גלובס, “מי יממן את ההגנה המשפטית של בנימין נתניהו”, מרץ 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מקור-יחיד] כלכליסט תיאר את פרטרידג' כאיש נדל"ן מדטרויט המחזיק עשרות מתחמי מגורים בארה"ב ובקנדה, וכמי שקשריו עם נתניהו החלו עוד סביב סוף שנות ה-90; לא נמצאה החלטת ממשלה בישראל שמיטיבה ישירות עם עסקיו כלכליסט, “עסקי פרטרידג': פטרונו השני של בנימין נתניהו”, מרץ 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] ב-2023 קידמה הקואליציה “חוק תרומות” שיאפשר לנבחרי ציבור לקבל תרומות להליך משפטי או רפואי; היועמ"שית הזהירה כי ההצעה עלולה להיות “פתח לשחיתות שלטונית”, וההצעה אושרה בקריאה טרומית ברוב 53 מול 49 גלובס, “חוק המתנות אושר בקריאה טרומית”, מרץ 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| נתן מיליקובסקי, המניות וגרפטק/טיסנקרופ | [מאומת] לפי פרסומי מרץ 2019, נתניהו רכש ב-2007 מניות בחברת NMDM/Seadrift של בני דודיו תמורת 600,000 דולר, ומכר אותן ב-2010 ברווח משמעותי; N12 דיווח על מכירה בכ-16 מיליון ש"ח, וכלכליסט דיווח על תמורה של 4.3 מיליון דולר N12, “פרשת מניות נתניהו: גילויים חדשים”, מרץ 2019 (נצפה: אוגוסט 2026); כלכליסט, “שאלה של נאמנות”, מרץ 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). | [שנוי-במחלוקת] גלובס דיווח כי משפחת מיליקובסקי החזיקה בגרפטק, שעשתה עסקים עם טיסנקרופ, וכי הדבר העלה שאלות על קשר אפשרי לרכש כלי השיט; מנגד, בג"ץ 3921/20 ציין את עמדת היועמ"ש שלפיה לא נמצאו ראיות שנתניהו ידע על קשר בין עסקי מיליקובסקי לבין רכש כלי השיט מטיסנקרופ גלובס, “נחשפו החזקות נתניהו בחברת פלדה שעבדה עם טיסנקרופ”, מרץ 2019 (נצפה: אוגוסט 2026); בג"ץ 3921/20, פסק דין (נצפה: אוגוסט 2026). | [מאומת] אחריות פורמלית: נתניהו נשא באחריות כראש ממשלה בעת החלטות רכש שונות; אחריות פלילית אישית לא יוחסה לו בתיק 3000, ואילו פרשת המניות נבחנה כחשש לניגוד עניינים אך לא הבשילה לכתב אישום נגדו [בג"ץ 3921/20, פסק דין](https://bagats.org.il/judgments/%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%91%D7%92%D7%A5
5. ספר ראיות - מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
להלן ספר-ראיות תמציתי למסמכים, הליכים ונתונים גלויים שנמצאו. לא אותרו במסמכים הפתוחים “מקורות מסווגים” הניתנים לציטוט מלא; בפרשות כלי השיט וביטחון/מיגון קיימים חומרים שחלקם עברו חיסיון או פורסמו כתמציות בלבד, ולכן סומנו בהתאם. מקור-העוגן הפלילי הוא כתב האישום בתיקי 1000/2000/4000, שהוגש בינואר 2020 ופורסם באתר משרד המשפטים: כתב האישום - משרד המשפטים, ינואר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026).
| ממצא/מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| כתב האישום בתיקי 1000, 2000 ו-4000: מפרט את טובות ההנאה ממילצ'ן ופאקר, המגעים עם מוזס והאישום נגד בני הזוג אלוביץ'. | מסמך רשמי משפטי | [מאומת] | משרד המשפטים, ינואר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נוסח כתב אישום נוסף/מונגש שפורסם בתקשורת בינואר 2020; כולל פירוט פעולות נטענות לטובת מילצ'ן: ויזה לארה״ב, הארכת פטור מס לתושב חוזר, רגולציית מיזוג רשת–קשת. | מסמך משפטי שפורסם בתקשורת | [מאומת] | מאקו, ינואר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| תרומות משפחת פאליק לנתניהו בפריימריז 2015: גלובס דיווח על 179,183 ש״ח ממשפחת פאליק. | דיווח כלכלי-פוליטי | [מקור-יחיד] | Globes, ינואר 2015 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| משפחת פאליק ובית בירושלים שבו שהו נתניהו ורעייתו באפריל 2024; סיימון פאליק הכחיש מימון ליאיר נתניהו. | דיווח חדשותי עם תגובות | [שנוי-במחלוקת] | N12, אפריל 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מימון נסיעות נתניהו כשר אוצר - דוח מבקר המדינה על “ביביטורס” מצא נסיעות במימון חיצוני וליקויים בבדיקת טובת הנאה/מתנה. | דוח מבקר המדינה | [מאומת] | מבקר המדינה, מאי 2016 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| תמצית דוח “ביביטורס”: חשש לפלילים בטיסות במימון אנשי עסקים וארגונים; העניין הועבר ליועמ״ש. | דוח רשמי + דיווח חדשותי | [מאומת] | Ynet, מאי 2016 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| בג״ץ 6651/19: נתניהו נדרש להשיב כספים שקיבל ממיליקובסקי למימון הוצאות משפט; נדונה גם הלוואה מפרטרידג’. | פסק דין | [מאומת] | בג״ץ 6651/19 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ועדת ההיתרים, פברואר 2019: דחתה בקשות נתניהו לקבל מימון ממיליקובסקי ופרטרידג’ וקבעה תנאים/חובות גילוי. | החלטה רשמית | [מאומת] | ועדת ההיתרים, פברואר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| פרשת מניות מיליקובסקי/סידריפט: בג״ץ 3921/20 מפרט רכישת מניות ב-2007, מכירה ב-2010 והקשרים העקיפים לגרפטק/טיסנקרופ. | פסק דין | [מאומת] | בג״ץ 3921/20 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ועדת החקירה הממלכתית לכלי השיט פרסמה תמליל עדות נתניהו; המסמך משמש מקור ראשוני להליך טיסנקרופ. | תמליל ועדת חקירה | [מאומת] | ועדת כלי השיט - עדות נתניהו (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ארנו מימרן: גרסאות סותרות על סכומי תרומה/תשלום לנתניהו - מימרן טען לסכומים גבוהים; נתניהו/מטעמו הכחישו או צמצמו ל-40 אלף דולר לקרן ציבורית. | דיווחים סותרים | [שנוי-במחלוקת] | N12, יוני 2016 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מימרן - בדיקת היועמ״ש בעקבות עדות על מיליון יורו ב-2002; לשכת נתניהו מסרה אז שמדובר בתקופה שבה היה אזרח פרטי. | דיווח משפטי | [שנוי-במחלוקת] | Ynet, יוני 2016 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| הובלות עמדי, 1996–1999: פסק דין/מסמך רשמי מתאר החלטת היועמ״ש מ-27.9.2000 שלא להגיש כתב אישום נגד החשודים. | פסק דין/מסמך רשמי | [מאומת] | משרד המשפטים - verdict_01077590_F12 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| פרשת עמדי: דיווח וואלה, ספטמבר 2000, על החלטת הפרקליטות שלא להעמיד את עמדי לדין בפרשת ההובלות. | דיווח חדשותי | [מאומת] | וואלה, ספטמבר 2000 (נצפה: אוגוסט 2026) |
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: [מאומת] נכון לאוגוסט 2026 אין פסק דין מרשיע נגד נתניהו בתיקי 1000/2000/4000; ביוני 2023 שופטי משפט נתניהו אף כתבו שקיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד בתיק 4000, וביוני 2026 פורסם כי עמדתם זו נותרה בעינה. Times of Israel, 29 ביוני 2023 (נצפה: אוגוסט 2026); Jerusalem Post, יולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] כתב האישום הרשמי עדיין מייחס לנתניהו מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו־2000, ושוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000; ביוני 2026 הסתיימה עדותו אך ההליך נמשך. כתב האישום, משרד המשפטים, ינואר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026); N12, יוני 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] בתיק 1000 לא הוגש נגד נתניהו אישום בשוחד אלא במרמה והפרת אמונים; מילצ'ן העיד ביוני 2023 שהמתנות ניתנו במסגרת חברות, ללא ציפייה לתמורה, ושהנתניהוים לא התלוננו אם הגיע בלי מתנות. Jerusalem Post, יוני 2023 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] לפי כתב האישום, המתנות ממילצ'ן ופאקר - סיגרים, שמפניות ותכשיטים - ניתנו בשנים 2011–2016 באופן רציף, לעיתים לפי בקשות, ובמקביל נתניהו פעל בענייני מילצ'ן: ויזה לארה״ב, הארכת פטור מס לתושב חוזר ורגולציה בתחום התקשורת. כתב האישום באתר ynet, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מקור-יחיד] לגבי ג'יימס פאקר, הראיות הציבוריות חלשות יותר: לא נמצא ממצא עצמאי ברור של הטבה רגולטורית שנתניהו העניק לפאקר, וב־2025 פאקר אף תיאר את יחסיו עם נתניהו כידידות אישית. ynet, 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] כתב האישום כולל את פאקר כחלק מ“קו אספקה” של טובות הנאה לנתניהו ולרעייתו, כולל גם כאשר פאקר לא שהה בישראל, ואף מציין שהיו לו השקעות ועניינים עסקיים בישראל. כתב האישום, mako, ינואר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] תרומות של פאליק, פרטרידג' ותורמים זרים אחרים לפריימריז דווחו למבקר המדינה במסגרת מנגנון חוקי; בדוח מבקר המדינה על פריימריז הליכוד 2014–2015 נקבע שנתניהו ניהל חשבונות לפי ההוראות ולא חרג מהמגבלות. מבקר המדינה, דוח פריימריז 2015 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] עצם החוקיות אינה שוללת תלות פוליטית: בדצמבר 2014 דווח כי משפחת פאליק תרמה לנתניהו 179,183 ש״ח, ובמקביל מבקר המדינה עצמו העיר עקרונית על קושי דמוקרטי בקבלת תרומות מחו״ל. גלובס, 30 בדצמבר 2014 (נצפה: אוגוסט 2026); מבקר המדינה, דוח ליכוד 2007 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] בקשות נתניהו לקבל מימון משפטי מפרטרידג' וממיליקובסקי נבלמו ברובן על ידי ועדת ההיתרים; הדבר מראה שמנגנוני הפיקוח לא איפשרו קבלת כסף בלתי מוגבלת ממיליארדרים. החלטת ועדת ההיתרים, נובמבר 2018 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] אותה פרשה מלמדת גם שנתניהו ביקש סיוע גדול במיוחד - כ־2 מיליון דולר - וכבר קיבל 300 אלף דולר ממיליקובסקי ללא היתר, שלגביהם נקבע שעליו להשיבם. כלכליסט, פברואר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026); ynet, דצמבר 2021 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [שנוי-במחלוקת] בפרשת טיסנקרופ/הצוללות נתניהו לא הואשם בתיק 3000, ובג״ץ לא כפה פתיחת חקירה פלילית נגדו על בסיס פרשת המניות. פסק דין בג״ץ 3921/20, אוקטובר 2020 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] מנגד, בג״ץ תיאר קשר עסקי בין מיליקובסקי, גראפטק וספקות לטיסנקרופ, וכן את מכירת מניות נתניהו בחברה הקשורה למיליקובסקי בכ־16 מיליון ש״ח; זה אינו מוכיח עבירה, אך הוא משאיר ציר ניגוד עניינים רלוונטי למחקר. בג״ץ 3921/20, מאגר בג״ץ (נצפה: אוגוסט 2026); כלכליסט, מרץ 2019 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [שנוי-במחלוקת] “ישראל היום” אינו כשלעצמו עבירה פלילית: העיתון נוסד ב־2007 כגוף תקשורת בבעלות שלדון אדלסון, ואין כתב אישום נגד אדלסון או מרים אדלסון על הקמתו. העין השביעית, לקסיקון ישראל היום (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] תיק 2000 מציב את “ישראל היום” בלב מנגנון התן־וקח הנטען: לפי החלטת היועמ״ש מפברואר 2019, נתניהו ומוזס דנו בהטיית סיקור תמורת קידום חוק שיגביל את “ישראל היום”; הצעת “חוק ישראל היום” עברה בקריאה טרומית בנובמבר 2014. משרד המשפטים, החלטה 28 בפברואר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026); mako, נובמבר 2014 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [שנוי-במחלוקת] ארנו מימרן הוא מקור בעייתי: גרסאותיו לגבי הסכום והמועד השתנו, ולשכת נתניהו טענה ביוני 2016 שמדובר ב־40 אלף דולר לקרן לפעילות ציבורית ב־2001, כשנתניהו היה אזרח פרטי. וואלה, יוני 2016 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מקור-יחיד] עצם הודאת נתניהו בקבלת כסף ממימרן מאמתת קשר כספי עם מיליארדר שנחקר והורשע בצרפת בפרשות הונאה; מימרן טען לסכומים גבוהים יותר, אך המחלוקת לא הוכרעה ציבורית כממצא פלילי נגד נתניהו. ynetnews, יוני 2016 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מקור-יחיד] לגבי יצחק ומיכאל מירילשווילי וערוץ 14 אין, לפי המקורות שנמצאו, כתב אישום או החלטה רשמית הקושרת את נתניהו לעסקת שוחד או להטבה אישית לבעלים. על היבט זה נמצאו מקורות זמינים בעיקר עיתונאיים וביקורתיים. (עומדת)
הפרכה/הקשר: [מקור-יחיד] דוח “העין השביעית” מספטמבר 2024 טען שממשלות נתניהו העניקו לערוץ 14 הקלות חקיקה ורגולציה ששוויין עשרות מיליוני שקלים, לצד תיאור הערוץ כתומך בנתניהו; זה תומך בציר “סיקור אוהד תמורת סביבה רגולטורית”, אך אינו תחליף לממצא רשמי. דוח העין השביעית, ספטמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מקור-יחיד] לגבי משפחת לבנהרץ נמצאה תשתית דלה: המקורות קושרים אותם בעיקר למעגל החברתי־עסקי סביב יאיר נתניהו, פרליץ ופאליק במיאמי, לא להטבה שלטונית שנתניהו העניק להם. ynet, מרץ 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מקור-יחיד] ההקשר המחקרי הוא הרחבת סביבת ההון סביב משפחת נתניהו, אך ללא ראיה להחלפת תמורות מול נתניהו עצמו - הטענה הנגדית עומדת חלקית. (עומדת)
- טענה נגדית: [מאומת] בפרשת הובלות עמדי מ־1999–2000 היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין סגר את התיק ולא הוגש כתב אישום; הקושי הראייתי המרכזי היה הוכחת מודעות מעבר לספק סביר לחשבון מנופח או כוזב. ynet, נוסח דוח היועמ״ש, ספטמבר 2000 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] בג״ץ קבע במאי 2004 שיש לפרסם גם את עמדת פרקליטת המדינה עדנה ארבל, שסברה שיש מקום להעמדה לדין בעבירות ניסיון לקבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים; כלומר, הסגירה לא מחקה את המחלוקת המקצועית. וואלה, מאי 2004 (נצפה: אוגוסט 2026).
סיכום מאזן-הראיות
מאזן-הראיות אינו תומך בגרסה גורפת של “כל מיליארדר קיבל תמורה שלטונית מוגדרת”. לגבי פאקר, פאליק, פרטרידג', מימרן, לבנהרץ וחלקית מירילשווילי, הראיות הציבוריות מצביעות בעיקר על קשרי הון, מימון, אירוח או סיקור אוהד, אך לא על תמורה רגולטורית מוכחת. מנגד, בצירים מילצ'ן, אלוביץ', ישראל היום/מוזס ומיליקובסקי־טיסנקרופ קיימת תשתית מתועדת של טובות הנאה, תלות פוליטית, סיקור או אינטרסים עסקיים לצד פעולות שלטוניות או ניסיונות לקבל מימון. לכן יש לסייג את התזה: היא חזקה כאשר היא מתארת רשת קשרי הון־תקשורת־משפט סביב נתניהו, וחלשה יותר כאשר היא טוענת לעסקאות תמורה פרטניות מול כל אחד מהמיליארדרים.
7. צירי מיקוד מיוחדים
7.1 - ארנון מילצ'ן
- [מאומת] בתיק 1000 נטען בכתב האישום כי בשנים הרלוונטיות לכהונת נתניהו קיבלו בני הזוג נתניהו מארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר טובות הנאה - בעיקר סיגרים ושמפניות - בהיקף מצטבר של כ־690–700 אלף ש"ח; נתניהו מואשם בהקשר זה במרמה והפרת אמונים, לא בשוחד, וההליך עדיין מתנהל. מקור מרכזי: כתב האישום שהוגש ב־28 בינואר 2020, משרד המשפטים, וכן סיכום "כלכליסט" על משפט נתניהו: כתב אישום, משרד המשפטים (נצפה: אוגוסט 2026); משפט נתניהו - כלכליסט (נצפה: אוגוסט 2026). (gov.il)
- [מאומת] לפי כתב החשדות וכתב האישום, פעולות שנתניהו ביצע לכאורה לטובת מילצ'ן כללו פנייה לגורמי ממשל בארה"ב בעניין הארכת הוויזה של מילצ'ן, פנייה לשר האוצר יאיר לפיד ב־2013 בעניין הארכת פטור המס לתושב חוזר, והנחיית מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לסייע בענייני רגולציה הקשורים למיזוג קשת־רשת שבו בחן מילצ'ן השקעה. מקור: "ידיעות אחרונות", פברואר 2019, ו"וואלה", פברואר 2018: “שמפניות וסיגרים במאות אלפי שקלים” (נצפה: אוגוסט 2026); “הסדרת ויזה ומיזם עסקי” (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)
- [שנוי-במחלוקת] קו ההגנה המרכזי של נתניהו ומילצ'ן הוא שמדובר במערכת יחסים חברית ובמתנות בין חברים; עדת התביעה הדס קליין העידה ביולי 2022 כי הרכישות נועדו לנתניהו, אך גם צוטטה כי למילצ'ן "לא היה אינטרס כלכלי" בקשר עם נתניהו. מקור: ynet, יולי 2022: “סנגורו של נתניהו הציג חשבוניות” (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)
7.2 - גיימס פאקר
- [מאומת] ג'יימס פאקר מופיע בתיק 1000 כמי שסיפק, לצד מילצ'ן, טובות הנאה לבני הזוג נתניהו, בעיקר שמפניות וסיגרים; לפי הדיווחים ממשפט נתניהו, בעלי חנויות העידו ב־2022 על רכישות שבוצעו עבור מילצ'ן ופאקר, והתביעה ייחסה לשניים יחד מתנות בהיקף של כ־690 אלף ש"ח. מקור: ynet, ספטמבר 2022: “בעלי חנויות שמכרו סיגרים ושמפניות העידו” (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)
- [מאומת] פאקר אינו נאשם בכתב האישום; תפקידו בתיק הוא בעיקר כמקור לטובות הנאה, בעוד עיקר פעולות ה"תמורה" הנטענות מצד נתניהו מיוחסות למילצ'ן - ויזה, מס ורגולציית תקשורת. מקור: כתב האישום, ינואר 2020, משרד המשפטים: כתב אישום, משרד המשפטים (נצפה: אוגוסט 2026). (gov.il)
- [מקור-יחיד] בעדות הדס קליין ביולי 2022 תואר כי בווילה של פאקר היו סיגרים זמינים לשימוש נתניהו בזמן אירוחו, וכי בתחילה הועברו ארגזים לווילה הסמוכה של משפחת נתניהו בקיסריה; מקור זה הוא דיווח משפטי עיתונאי, לא קביעה שיפוטית חלוטה. מקור: News1, יולי 2022: “מחסן שמפניות וסיגרים בווילה של פאקר” (נצפה: אוגוסט 2026). (news1.co.il)
7.3 - שאול אלוביץ
- [מאומת] תיק 4000 עוסק בקשר בין נתניהו, שהיה גם שר התקשורת, לבין שאול ואיריס אלוביץ, בעלי השליטה בבזק ובוואלה; לפי כתב האישום, בני הזוג אלוביץ העניקו לנתניהו סיקור מיטיב בוואלה, ובתמורה נתניהו פעל לקידום אינטרסים רגולטוריים של בזק. מקור: כתב האישום, משרד המשפטים, ינואר 2020: כתב אישום, משרד המשפטים (נצפה: אוגוסט 2026). (gov.il)
- [מאומת] לפי הודעת היועמ"ש ופרסומי 2019, נתניהו הואשם בתיק 4000 בשוחד, מרמה והפרת אמונים; שאול ואיריס אלוביץ הואשמו במתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. מקור: "כלכליסט", 21 בנובמבר 2019: “מנדלבליט הכריע: אישום בשוחד נגד נתניהו בתיק 4000” (נצפה: אוגוסט 2026). (calcalist.co.il)
- [שנוי-במחלוקת] גרסת נתניהו בחקירה, כפי שדווח במרץ 2018, הייתה ששיחותיו עם אלוביץ היו "על רקע אידאולוגי" ולא עסקו בהקלות לבזק; מנגד, כתב האישום מתאר מערכת "תן וקח" סביב סיקור ורגולציה. מקור: וואלה, מרץ 2018: “גרסת נתניהו בתיק בזק” (נצפה: אוגוסט 2026). (news.walla.co.il)
7.4 - סיימון פאליק
- [מאומת] סיימון פאליק ומשפחת פאליק מופיעים בציר קשרי נתניהו כבעלי הון אמריקאים המקורבים למשפחה; בדצמבר 2021 דווח כי נתניהו ורעייתו משתמשים בביתו של פאליק בירושלים לפגישות ולצרכים משפחתיים וחברתיים, וב־2023–2024 דווח כי התארחו שם גם בתקופות ביטחוניות רגישות. מקור: וואלה, דצמבר 2021: “המיליארדר האמריקני והווילה שמשמשת את משפחת נתניהו” (נצפה: אוגוסט 2026). (news.walla.co.il)
- [מקור-יחיד] בריאיון N12 במאי 2024 אמר פאליק כי בני הזוג נתניהו החלו להשתמש בביתו בתקופה שבה נתניהו היה באופוזיציה, וצוטט: "הרבה מהספר שלו הוא כתב אצלנו בבית"; ההיבט הציבורי הוא שאלת מתנה, שקיפות ותלות במארח בעל הון זר. מקור: N12, מאי 2024: “מי אתם משפחת פאליק?” (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)
- [מקור-יחיד] לפי "כלכליסט"/שומרים, משפחת פאליק תרמה דרך "קרן סגל לישראל" מיליוני דולרים למטרות המזוהות עם הימין הישראלי, ובהן גופים הקשורים להתנחלויות ולפעילי ימין; קשר זה רלוונטי לבדיקת השפעת הון פרטי על סדר יום פוליטי־אידיאולוגי. מקור: כלכליסט, דצמבר 2023: “משפחת פאליק שמארחת את נתניהו תרמה לפעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין” (נצפה: אוגוסט 2026). (calcalist.co.il)
7.5 - יצחק מירילשווילי
- [מאומת] יצחק מירילשווילי הוא בעל השליטה בערוץ 14, כלי תקשורת המזוהה עם תמיכה עקבית בנתניהו ובימין; הציר הרלוונטי לתחקיר אינו מתנות אישיות מוכחות לנתניהו אלא החיבור בין בעל הון, כלי תקשורת, רגולציה פוליטית ושיח ציבורי. מקור: ערך רקע ומקורות רגולטוריים על ערוץ 14: “עכשיו 14 - המכלול” (נצפה: אוגוסט 2026). (hamichlol.org.il)
- [מאומת] ביולי 2026 דווח כי הרשות השנייה קנסה את ערוץ 14 ב־75 אלף ש"ח לאחר שסירב למסור דוחות הכנסות לשנת 2025; לפי הדיווח, הנתונים נדרשו כדי לבדוק אם הערוץ עדיין עומד בתנאי "ערוץ זעיר", מעמד שמקנה הקלות ופטורים רגולטוריים. מקור: N12, יולי 2026: “ערוץ 14 נקנס לאחר שסירב לחשוף את הכנסותיו” (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)
- [מקור-יחיד] במאי 2026 דווח כי שר התקשורת שלמה קרעי מקדם שינוי בחוק השידורים שעשוי להעניק לערוץ 14, שבבעלות מירילשווילי, הקלות רגולטוריות בשווי מיליוני עד עשרות מיליוני שקלים; זהו מוקד לבדיקה של רגולציה מיטיבה כלפי כלי תקשורת פרו־ממשלתי. מקור: N12, מאי 2026: “חוק השידורים: קרעי מקדם הטבות בשווי מיליונים לערוץ 14” (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)
7.6 - ספנסר פרטרידג' ומשפחת לבנהרץ
- [מאומת] ספנסר פרטרידג' הוא איש נדל"ן אמריקאי ממישיגן ומקורב לנתניהו; ביוני 2019 פנה נתניהו למבקר המדינה בבקשה לאשר קבלת הלוואה מפרטרידג' למימון הוצאותיו המשפטיות, לאחר שוועדת ההיתרים דחתה בקשות קודמות למימון ממקורבים. מקור: כלכליסט, יוני 2019: “נתניהו עוקף את ועדת ההיתרים” (נצפה: אוגוסט 2026). (calcalist.co.il)
- [מאומת] ביוני 2020 דווח כי נתניהו ביקש לאפשר תרומה של 10 מיליון ש"ח מפרטרידג' למימון ההגנה המשפטית; הוועדה והיועמ"ש בחנו זאת גם בשל העובדה שפרטרידג' היה עד בתיק 1000. מקור: ynetnews, יוני 2020: “Netanyahu turns to rich friend to fund corruption trial fees” (נצפה: אוגוסט 2026). (ynetnews.com)
- [מקור-יחיד] ביחס למשפחת לבנהרץ, המידע הזמין שנמצא אינו מצביע על קשר ישיר מתועד לנתניהו האב אלא בעיקר על קשרי סביבה של יאיר נתניהו בארה"ב: באפריל 2025 דווח כי שמחה ומנחם לבנהרץ, אנשי נדל"ן בארה"ב, קשורים למעגל חברתי ועסקי סביב יאיר נתניהו במיאמי. מקור: ynet/שומרים, אפריל 2025: “גילויים חדשים על החיים של יאיר נתניהו בארה״ב” (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)
7.7 - ארנו מימרן
- [שנוי-במחלוקת] ביוני 2016 העיד איש העסקים הצרפתי ארנו מימרן בפריז כי העביר לנתניהו סכומים גדולים; גרסאותיו השתנו בין מיליון אירו, 170 אלף אירו ו־200 אלף דולר, ולשכת נתניהו הכחישה תרומה לקמפיין בחירות. מקור: ynet, יוני 2016: “נתניהו, תרומת המיליונים ובדיקת היועמ״ש” (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)
- [שנוי-במחלוקת] נתניהו אישר אז כי קיבל ממימרן 40 אלף דולר בשנת 2001, בהיותו אזרח פרטי, וטען כי הכסף נועד ל"פעילות הסברה"; מימרן טען בראיון לחדשות 10 כי העביר כסף לחשבון הפרטי של נתניהו, אך לא הוצגה במסגרת המקורות שנבדקו הכרעה משפטית ישראלית שקבעה עבירה. מקור: Times of Israel ווואלה, יוני 2016: “French businessman says he gave Netanyahu €170,000 in 2001” (נצפה: אוגוסט 2026); “העברתי כסף לחשבון הפרטי של נתניהו” (נצפה: אוגוסט 2026). (timesofisrael.com)
- [מקור-יחיד] ב־2023 דווח בערוץ 13 על תמלילי הקלטות מהכלא שבהם מימרן טען שסיפק לנתניהו כספים, שעוני יוקרה וחופשות; מאחר שמדובר בדיווח על הקלטות ובטענות של מורשע בפלילים, יש לסמן זאת כחומר לבדיקה ולא כקביעה מוכחת. מקור: חדשות 13, ספטמבר 2023: “דיווח: ארנו מימרן אמר כי סיפק שעוני יוקרה ומיליון דולר לנתניהו” (נצפה: אוגוסט 2026). (13tv.co.il)
7.8 - נתן מיליקובסקי
- [מאומת] נתן מיליקובסקי, בן דודו של נתניהו, היה מקור מרכזי למימון משפטי שביקש נתניהו לקבל; לפי פסק הדין בבג"ץ, נתניהו קיבל ממנו 300 אלף דולר לצורך הוצאות משפטיות, ובית המשפט העליון קבע ב־2022 כי עליו להשיב כספים לפי דיני המתנות לעובדי ציבור, בכפוף להסדר שנקבע. מקור: ynet, אוקטובר 2022: “העליון קבע: נתניהו ישיב כספים שקיבל מבן דודו” (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)
- [מאומת] בפסק הדין בבג"ץ 3921/20 פורטו גם קשרים עסקיים היסטוריים בין נתניהו למיליקובסקי סביב NMSD, SeaDrift ו־GrafTech; נתניהו מכר ב־29 בנובמבר 2010 את חלקו ב־NMSD לשותפות של משפחת מיליקובסקי תמורת 4.47 מיליון דולר, והמידע דווח בהצהרותיו למבקר המדינה. מקור: בג"ץ 3921/20: פסק דין בג״ץ - פרשת המניות ומיליקובסקי (נצפה: אוגוסט 2026). (bagats.org.il)
- [שנוי-במחלוקת] הקשר בין מניות SeaDrift/GrafTech לבין טיסנקרופ נבדק ציבורית ומשפטית, משום ש־GrafTech סיפקה חומרים לתעשייה שבה טיסנקרופ פעלה; עם זאת, נתניהו לא הואשם בתיק 3000, ובמקורות שנבדקו אין קביעה פלילית חלוטה נגדו בפרשת המניות. מקור: ישראל היום, מאי 2023: “האם נתניהו היה יעד לחקירה בפרשת הצוללות?” (נצפה: אוגוסט 2026). (israelhayom.co.il)
7.9 - שלדון ומרים אדלסון
- [מאומת] שלדון ומרים אדלסון היו בעלי "ישראל היום", שהוקם ב־2007 וחולק בחינם; העיתון נתפס במשך שנים ככלי תקשורת המזוהה עם נתניהו, והקשר בין אדלסון לנתניהו הפך לציר מרכזי בתיק 2000 ובדיון הציבורי על הון־שלטון־עיתון. מקור: "העין השביעית", לקסיקון ישראל היום: “ישראל היום | לקסיקון” (נצפה: אוגוסט 2026). (the7eye.org.il)
- [מאומת] באפריל 2017 העידו שלדון ומרים אדלסון במשטרה במסגרת תיק 2000, שעסק בשיחות נתניהו־מוזס על הטבת סיקור ב"ידיעות אחרונות" בתמורה להגבלת "ישראל היום"; לפי הדיווח, אדלסון טען שלא ידע מראש על הפגישות בין נתניהו למוזס. מקור: N12, אפריל 2017: “תיק 2000: הסתיימה עדותם של בני הזוג אדלסון” (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)
- [מקור-יחיד] עדויות שפורסמו בחדשות 13 באוגוסט 2017 תיארו דרישות לכאורה מצד סביבת נתניהו בנוגע לעריכת "ישראל היום", כולל טענה לדרישה למנות את ניר חפץ לעורך; מדובר בעדות חקירתית שפורסמה עיתונאית, לא בממצא שיפוטי חלוט. מקור: חדשות 13, אוגוסט 2017: “עדות שלדון אדלסון” (נצפה: אוגוסט 2026). (13tv.co.il)
7.10 - טיסנקרופ
- [מאומת] פרשת טיסנקרופ, המכונה תיק 3000 או פרשת כלי השיט, עוסקת ברכש צוללות וספינות מגרמניה בשנים 2009–2017 ובחשדות לשוחד, מרמה, הלבנת הון והפרת אמונים בקרב גורמים ציבוריים ועסקיים; נתניהו לא הועמד לדין פלילי בתיק 3000, אך מעורבותו בתהליכי קבלת ההחלטות נבחנה בוועדת החקירה הממלכתית. מקור: ynet, מאי 2024: “איך מתקדם המשפט בפרשת הצוללות?” (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)
- [מאומת] ב־24 ביוני 2024 שלחה ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט הודעות אזהרה לנתניהו, משה יעלון, יוסי כהן, רם רוטברג ואבנר שמחוני; לפי החלטת הוועדה, נבחן חשש ל"שיבוש עמוק בתהליכי עבודה" ולסיכון ביטחוני. מקור רשמי: ועדת
8. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר. בדקנו כיצד, בשנים 1996–2026, נבנתה סביב בנימין נתניהו רשת קשרים עם בעלי הון, מיליארדרים ובעלי כלי תקשורת; מה נטען שקיבל מהם - מתנות, מימון, סיוע משפטי, סיקור, פלטפורמות תקשורתיות או תמיכה פוליטית; ומה נטען שהם קיבלו או ביקשו ממנו - טיפול רגולטורי, גישה, חקיקה, אשרות, הקלות מס או השפעה ציבורית. נקודת המוצא העובדתית היא כתבי האישום בתיקי 1000, 2000 ו-4000, שבהם מופיעים מילצ'ן, פאקר, מוזס ואלוביץ' כצירי בדיקה מרכזיים כתב האישום המתוקן, משרד המשפטים, ינואר 2021 (נצפה: אוגוסט 2026); החלטת היועמ"ש לפני שימוע, משרד המשפטים, פברואר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת]
- ההשערה הנבדקת - לא מסקנה. ההשערה היא שנתניהו טיפח קשרים עם בעלי הון משום שהם סיפקו לו משאבים שאינם רק כספיים: מתנות ושירותים אישיים, מימון הגנה משפטית, ערוצי השפעה ציבורית, תמיכה בפריימריז, תיווך בינלאומי ופלטפורמות מדיה. מול זה נבדק האם בעלי ההון קיבלו ממנו או ביקשו ממנו פעולות שלטוניות: למשל הוויזה והטבות המס הנטענות בעניינו של מילצ'ן Ynet, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026), רגולציית בזק ו-וואלה בעניינו של אלוביץ' וואלה, פברואר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026), וחוק “ישראל היום”/שיחות מוזס כציר מדיה-חקיקה N12, מאי 2017 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת]
- גבולות התחקיר. בתוך התחום: אירועים בין 1996 ל-2026 הנוגעים לנתניהו, למשפחתו, לליכוד או ללשכתו מול בעלי הון, בעלי תקשורת ותורמים - לרבות ארנון מילצ'ן, ג'יימס פאקר, שאול ואיריס אלוביץ', שלדון ומרים אדלסון, סיימון ומשפחת פאליק, יצחק מירילשווילי, ספנסר פרטרידג', משפחת לבנהרץ, ארנו מימרן, נתן מיליקובסקי, טיסנקרופ ופרשת עמדי. מחוץ לתחום: ביוגרפיה כללית של נתניהו, מדיניות כלכלית כללית ללא זיקה לבעל הון מזוהה, ופרשות שאינן קשורות לשאלת הון-שלטון-תקשורת. כבסיס השוואתי נכללו גם פרשות מוקדמות בטווח, כגון עמדי והמתנות בשנים 1996–1999 Ynet, דו"ח נתניהו, ספטמבר 2000 (נצפה: אוגוסט 2026), ודוח מבקר המדינה על מתנות לעובדי ציבור מבקר המדינה, דוח 51ב, 2001 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת]
- מפת-הכיסוי. התיק יענה על שאלות-המשנה הבאות: מתי החל כל קשר; האם מדובר בחברות, תרומה, עסקה, תיווך או תלות; אילו כספים, מתנות או שירותים ניתנו; האם הייתה פעולה שלטונית מקבילה; האם קיימים מסמכים רשמיים, כתבי אישום, עדויות או דוחות מבקר; ומהי גרסת נתניהו והצד השני. נבדוק בנפרד את מימון ההגנה המשפטית ממיליקובסקי ופרטרידג' בג"ץ 6651/19, אוקטובר 2022 (נצפה: אוגוסט 2026), החלטות ועדת ההיתרים מבקר המדינה, פברואר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026), ואת תיקון חוק המתנות מ-2023 מאגר החקיקה הלאומי, 2023 (נצפה: אוגוסט 2026); החלטת ועדת שרים, מרץ 2023 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, מרץ 2023 (נצפה: אוגוסט 2026); המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרץ 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת]
- שיטת העבודה. לכל שם מיקוד נבנה ציר זמן קצר, טבלת “נתן/קיבל/ביקש/הוכחש”, ומדד ראיות: מסמך רשמי, עדות בבית משפט, תחקיר עיתונאי, מקור יחיד או טענה לא-מאומתת. נכלול מקורות סותרים כאשר קיימים. כך, קשרי פאליק ייבדקו דרך תרומות פריימריז ואירוח משפחת נתניהו Globes English, ינואר 2015 (נצפה: אוגוסט 2026); וואלה, פברואר 2015 (נצפה: אוגוסט 2026); כלכליסט/שומרים, נובמבר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). קשרי מירילשווילי ייבדקו דרך בעלות והשפעה תקשורתית בערוץ 14 כלכליסט, ספטמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); זמן ישראל, דף נושא יצחק מירילשווילי (נצפה: אוגוסט 2026). סוגיית מיליקובסקי/טיסנקרופ תיבדק בנפרד מהליך תיק 3000, תוך הבחנה בין טענה עיתונאית, עתירה, ועדת חקירה והחלטה פלילית גלובס, נובמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת / שנוי-במחלוקת לפי תת-פרשה]