אביגדור ליברמן

1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

• שנות חיים ורקע משפחתי: אביגדור ליברמן, יליד קישינב שבברית־המועצות לשעבר, חי משנת 1958; לפי ערוץ הכנסת תאריך הלידה הרשמי הוא 5 ביוני 1958, ואילו באתרו האישי מופיע 5 ביולי 1958 - פער תיעודי שיש לציין. הוא נולד בשם איווט/אביגדור, בן להוריו לייב/לב ואסתר/פירה, ועלה לישראל עם הוריו בשנת 1978; באתרו הרשמי נכתב כי המשפחה הגיעה לישראל ב־18 ביוני 1978. לאחר העלייה עבד כסבל בנתב"ג, למד עברית במכינה באוניברסיטת באר שבע, ובהמשך עבר ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים; הוא נשוי לאלה, אב לשלושה, ומ־1988 מתגורר בנוקדים. מקורות: ערוץ הכנסת - קורות חיים, בריטניקה - Avigdor Liberman, אתרו הרשמי - אודות, 20 ביולי 2020, Ynet - “דע ליברמן”, 8 בפברואר 2009.
• שירות צבאי והשכלה: לפי אתר ישראל ביתנו, ליברמן התגייס ב־1982 לחיל התותחנים, שירת כמש"ק הגנה מרחבית בממשל הצבאי בחברון, ובהמשך במילואים עבר הכשרה בתותחנים ושירת בגדוד 942; לפי Ynet ווואלה תואר שירותו כשירות מקוצר בממשל הצבאי בחברון/חיל התותחנים, בדרגת רב"ט. ערוץ הכנסת מציין תואר ראשון במדעי החברה מהאוניברסיטה העברית, ואילו וואלה מציין יחסים בין־לאומיים ומדע המדינה. מקורות: ישראל ביתנו - יו"ר המפלגה, ערוץ הכנסת - השכלה ושירות צבאי, וואלה - פרופיל, 14 בינואר 2001, Ynet - פרופיל, 8 בפברואר 2009.
• קריירה מוקדמת ופעילות סטודנטיאלית: בתקופת לימודיו עבד, לפי וואלה, כסבל, שוטף כלים ושומר־סף במועדון סטודנטים; לפי גלובס, בהמשך עבד גם כמתווך דירות וכמזכיר הסניף הירושלמי של הסתדרות העובדים הלאומית. באוניברסיטה העברית היה פעיל בתא הימין “קסטל” ובסניף הליכוד בירושלים, ולפי וואלה הקים גם את תא “מסלול”. בכתבת Ynet מ־8 בפברואר 2009 הובא ציטוט מכתבת ערוץ 1 משנת 1980 שבה אמר ליברמן: “חזרתי ממילואים בעזה. לדעתי הטיפול בערבים בעזה משקף את הטיפול הנכון באוכלוסייה הערבית”; באותה כתבה צוין כי הכחיש שהיה פעיל “כך”. מקורות: וואלה - 14 בינואר 2001, גלובס - “אביגדור ליברמן - סגן רה״מ ושר החוץ”, 19 במרץ 2009, Ynet - “דע ליברמן”, 8 בפברואר 2009.
• המעבר לליכוד ולמשרד ראש הממשלה: לפי וואלה וגלובס, ליברמן החל לפעול למען בנימין נתניהו ב־1988, ניהל את מטהו בפריימריז בליכוד ב־1992–1993, ולאחר ניצחון נתניהו מונה למנכ"ל הליכוד; ביולי 1996, לאחר בחירת נתניהו לראשות הממשלה, מונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובנובמבר 1997 התפטר. באתרו הרשמי מובא ציטוט מטקס חילופי המנכ"לים ב־1996: “זוהי התגשמותו של החלום הישראלי. עליתי ארצה כעולה חדש חסר כל... והיום אני נכנס לתפקיד רם דרג”. בתקופת כהונתו מתח מבקר המדינה ביקורת על החלטה מאוקטובר 1996 בעניין הרחבת סיוע החטיבה להתיישבות: ההחלטה, שנקשרה למנכ"ל משרד רה"מ דאז ליברמן, התקבלה ללא דיון עם משרדי הממשלה וללא “נייר עמדה”. מקורות: וואלה - 14 בינואר 2001, גלובס - 19 במרץ 2009, אתרו הרשמי - אודות, מבקר המדינה - דוח הסיוע להתיישבות ביש״ע והגולן.
• חקירות וביקורת לפני כניסתו לכנסת: בתקופת מנכ"ל משרד רה"מ נקשר שמו לפרשת בר־און–חברון; לפי Ynet, באפריל 1997 המליצה המשטרה להעמיד לדין גם את ליברמן, אך לפי News1 היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל החליטו ב־20 באפריל 1997 שלא להעמידו לדין מחוסר ראיות מספיקות. במקביל, ביוני 1997 דיווח גלובס כי נפתחה חקירה פלילית נגדו בעניין עמותת “גשר העלייה”; באוקטובר 1997 פורסם כי המשטרה צפויה להמליץ על סגירת התיק, וב־9 במרץ 1999 דווח בגלובס כי הפרקליטות סגרה את התיק. באפריל 1997 דרשה התנועה לאיכות השלטון לחקור טענות לזיוף/סילוף מסמכים בעניין רשות השידור. מקורות: Ynet - בר־און–חברון, 20 בפברואר 2018, News1 - פרשת בר־און–חברון, גלובס - פתיחת חקירה, 18 ביוני 1997, גלובס - סגירה צפויה, 9 באוקטובר 1997, גלובס - סגירת תיק גשר העלייה, 9 במרץ 1999, גלובס - דרישת איכות השלטון, 1997.
• עסקים והקמת ישראל ביתנו: לאחר התפטרותו ב־1997 פנה ליברמן לעסקים; לפי וואלה־כסף, לאחר פרישתו הוקמה “נתיב אל המזרח ישראל”, וב־1999, לפני היבחרו לכנסת, הוקמה גם “נתיב אל המזרח קפריסין”, חברה שתוארה כמומחית לתעשיית העץ באוקראינה, רומניה ורוסיה. ב־3 בינואר 1999 הכריז בבית סוקולוב על הקמת “ישראל ביתנו”; באתרו הרשמי מובא מנאום ההכרזה בינואר 1999: “החלטתי להקים תנועה פוליטית... בית לכל פעיל, לכל תומך”. בבחירות 1999 זכתה הרשימה בארבעה מנדטים. אירוע תקיפת הקטין בדצמבר 1999 התרחש לאחר הקמת המפלגה אך שייך לתקופת המעבר המוקדמת: גלובס דיווח ב־2001 כי ליברמן הורשע בעסקת טיעון בתקיפת קטין ואיומים. מקורות: וואלה כסף - “נתיב אל המזרח”, 20 בפברואר 2009, גלובס - עסקי נתיב אל המזרח, 24 בינואר 2008, אתרו הרשמי - נאום ההכרזה, ינואר 1999, אתרו הרשמי - הקמת ישראל ביתנו, 3 בינואר 1999, גלובס - הרשעה בתקיפת קטין, 2001.

2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)

• שר התשתיות הלאומיות - מרץ 2001 עד מרץ 2002. לפי הביוגרפיה הרשמית במשרד הביטחון, ליברמן כיהן כשר התשתיות הלאומיות בשנים 2001–2002, לפני כהונתו כשר התחבורה וכשר החוץ; באותה תקופה נוהלו שלושה תחומים מרכזיים: משק המים, גז טבעי ותשתיות דלק מסוכנות משרד הביטחון - דף אביגדור ליברמן. במהלך הכהונה קודמה מדיניות התפלה רחבת-היקף על רקע משבר מים; מקור מאוחר יותר של משרד התשתיות ציין כי בשנת 2001 הממשלה הגבילה את כמות המים המותפלים שתותר החל מ-2002 ל-400 מיליון מ"ק בשנה Jerusalem Post, יולי 2007. בתחום הגז, ליברמן הורה לחברת החשמל להתחייב לרכישת גז גם אם תשתית ההולכה לא תהיה מוכנה עד סוף 2003; לפי הדיווח, חברת החשמל כבר החליטה לרכוש 3.5 מיליארד מ"ק בשנה לתקופה של 10–15 שנה, בהיקף של 4 מיליארד דולר וואלה כסף, ספטמבר 2001. בתחום הסיכונים האזרחיים הודיע ביולי 2001 כי רוב חוות הגז פי גלילות תועבר לאזור השפד"ן בתוך שנה; באתר אוחסנו אז 150 מיליון ליטר דלק ו-2,000 טונות גז וואלה חדשות, יולי 2001. ביקורת מבקר המדינה על פרויקט הולכת הגז קבעה כי בסוף 2002 בדיקת החלופות הימית והיבשתית לא כללה נתוני חישוב עלויות ולא לקחה בחשבון היבטים רלוונטיים; עוד נקבע שלא גובשו נהלים ולא הוגדרו תפקידי הגופים המעורבים מבקר המדינה - פרויקט הולכת גז טבעי.
• שר התחבורה - פברואר/מרץ 2003 עד יוני 2004. עם כניסתו לתפקיד הציב ליברמן שלושה יעדים: הפרטת אל על, מאבק בתאונות הדרכים וקידום פרויקט הרכבת; לפי הדיווח, הליך הפרטת אל על יועד להתחיל במאי 2003 וואלה כסף, פברואר 2003. בנובמבר 2003 הציג בוועדת הכספים תוכנית פיתוח תחבורה בהיקף 20 מיליארד שקל לשנים 2003–2008, כולל הקמת חברה ממשלתית חדשה בשם "רכבת ישראל"; הוא טען כי ההשקעה בתשתיות תיצור 10,000 מקומות עבודה ynet, נובמבר 2003. בתחום נתב"ג 2000, ליברמן לחץ על רשות שדות התעופה לעמוד בלוחות הזמנים של טרמינל 3; בדיווח מנובמבר 2003 נכתב כי הפרויקט סבל משלוש דחיות וכי "איש לא לקח על עצמו אחריות למחדל" וואלה כסף, נובמבר 2003. בתחום הרכבת, מינה במרץ 2003 את משה ליאון ליו"ר דירקטוריון רכבת ישראל לקראת הפיכת הרכבת לחברה ממשלתית ביוני 2003 גלובס, מרץ 2003. ביקורת מבקר המדינה על הפרדת רכבת ישראל מרשות הנמלים והרכבות מצאה בעיות בהסדרת נכסים, עובדים והסכמים כספיים בין המדינה, הרשות וחברת הרכבת מבקר המדינה - הפרדת רכבת ישראל. ביקורת נוספת הופנתה כלפי ניסיון לשנות את הליך בחירת ראש מינהל התעופה האזרחית; התנועה לאיכות השלטון טענה באפריל 2004 כי שינוי ההליך לאחר שמועמדו של שר התחבורה לא נמצא מתאים הוא "מעשה חמור ביותר" וואלה כסף, אפריל 2004.
• סגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים - אוקטובר 2006 עד ינואר 2008. הממשלה והכנסת אישרו באוקטובר 2006 את מינוי ליברמן לסגן ראש הממשלה ולשר לעניינים אסטרטגיים/לאיומים אסטרטגיים; לפי הדיווח, הצירוף עבר בכנסת ברוב 61 מול 38 וואלה חדשות, אוקטובר 2006. תחום הפעולה העיקרי שהוגדר היה ריכוז ההתמודדות עם האיום האיראני: ליברמן אמר באוקטובר 2006 כי החל לרכז נתונים על איראן כדי להגיע לתיאום בין כל הגופים הרלוונטיים וואלה חדשות, אוקטובר 2006. בדצמבר 2006 אמר כי "לא ננקטת שום פעילות ממשית" לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית - אמירה שמשקפת את הקו שהוביל במשרד וואלה חדשות, דצמבר 2006. עם זאת, לתפקיד לא נמצאו שלוש רפורמות ביצועיות מדידות עם תקציב ותפוקות עצמאיות: כבר בעת המינוי פרסם nrg כתבה תחת הכותרת "שר לענייני אסטרטגיה? לא ממש", שבה מומחים הטילו ספק בצורך במשרד ובמיקומו מול מערכת הביטחון והמל"ל nrg מעריב, אוקטובר 2006. בינואר 2008 פרש מהממשלה על רקע התנגדותו לניהול המשא ומתן המדיני של אהוד אולמרט לאחר אנאפוליס וואלה כסף, ינואר 2008.
• שר החוץ - מרץ 2009 עד דצמבר 2012; נובמבר 2013 עד מאי 2015. משרד החוץ מציין כי ליברמן כיהן כשר החוץ בשתי קדנציות: 2009–2012 ונובמבר 2013–מאי 2015 משרד החוץ - שרי החוץ לדורותיהם. בקדנציה הראשונה בלטה הפניית מאמץ מדיני לזירה הרוסית והפוסט-סובייטית: ביוני 2009 ביקר ברוסיה ובבלארוס, ונפגש במינסק עם אלכסנדר לוקשנקו; לפי RFE/RL, לוקשנקו קיווה שישראל תסייע לנרמל את קשרי בלארוס עם אירופה וארה"ב RFE/RL, יוני 2009. באותה שנה ניסה להרחיב פעילות מדינית וכלכלית באפריקה; בספטמבר 2009 שב מסיור בן עשרה ימים באתיופיה, קניה, גאנה, ניגריה ואוגנדה, שבמהלכו נחתמו הסכמים ונחנכו פרויקטים משותפים וואלה חדשות, ספטמבר 2009. יעד מרכזי נוסף בתקופה היה שילוב ישראל ב-OECD; הארגון אישר את הצטרפות ישראל במאי 2010, והסכם החברות נחתם בפריז ביוני 2010 OECD - סקירת ישראל 2010. מנגד, משרד החוץ בתקופתו נקלע למשבר עבודה חריג: במרץ 2014 פרצה שביתה כללית ראשונה בתולדות המשרד, שבה נסגרו שגרירויות ונפגעו שירותים קונסולריים, ביקורים מדיניים ואישורי יצוא ביטחוני; ליברמן כינה זאת "החלטה אומללה" גלובס, מרץ 2014. מבקר המדינה, בדוח מאוחר על מערך החוץ, קבע כי יש לבחון את תקציב מערך החוץ כך שיותאם לאחריות, ליעדים ולמנגנוני ההפעלה של הגופים הפועלים בזירה הבין־לאומית מבקר המדינה - מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ.
• שר הביטחון - מאי 2016 עד נובמבר 2018. לפי משרד הביטחון, ליברמן כיהן כשר הביטחון ה-18 ממאי 2016 עד נובמבר 2018; הביוגרפיה הרשמית מייחסת לו מהלכי מו"פ והתעצמות ובהם פרויקט לייזר רב-עוצמה, הקמת מערך טילים בצה"ל וגיבוש תוכנית "מגן הצפון" לממ"דים ביישובי גבול לבנון משרד הביטחון - אביגדור ליברמן. פרשת אלאור אזריה ליוותה את תחילת כהונתו: ביוני 2016, לאחר שבעבר התייצב לצד החייל, אמר כשר הביטחון כי הוא "מתנגד לכל מתקפה נגד קציני צה"ל" וגיבה את רס"ן תום נעמן שהעיד במשפט N12, יוני 2016. בינואר 2018 קידם את הצעת חוק עונש מוות למחבלים, שעברה בקריאה טרומית ברוב 52 מול 49; מתנגדים בכנסת טענו כי מדובר במהלך פוליטי ולא בכלי ביטחוני מוכח N12, ינואר 2018. חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה מנובמבר 2018 התנגדה להצעת החוק וטענה נגד עונש מוות ככלי הרתעתי ומדיניות פלילית המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר 2018. בנובמבר 2018 התפטר בעקבות הפסקת האש בעזה והכנסת 15 מיליון דולר לרצועה; הוא אמר כי הפסקת האש היא "כניעה לטרור" וכי שתי נקודות השבר היו הכנסת הכסף והפסקת האש אחרי כ-500 רקטות ישראל היום, נובמבר 2018. ביקורת מבקר המדינה על מיגון העורף, בדוח מאוחר יותר, קבעה כי ל-2.6 מיליון תושבים בישראל אין מיגון תקני סמוך למקום מגוריהם - נתון שממחיש פערי ביצוע מתמשכים גם ביחס לתוכניות שגובשו בתקופתו מבקר המדינה/כנסת - מיגון העורף.
• שר האוצר - יוני 2021 עד דצמבר 2022. משרד האוצר מציין כי ליברמן כיהן כשר האוצר מיוני 2021 עד דצמבר 2022 משרד האוצר - שרי האוצר לדורותיהם. ההחלטה המרכזית הייתה העברת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2021–2022 לאחר תקופה ממושכת ללא תקציב מאושר; כלכליסט תיאר בנובמבר 2021 את אישור התקציב כהחזרת המדינה למסגרת עבודה תקציבית כלכליסט, נובמבר 2021. תוכנית העבודה הממשלתית ל-2022 ייחסה לאוצר רפורמות בייבוא, ברגולציה, בגיל הפרישה לנשים ובאג"ח המיועדות gov.il - ספר תכניות העבודה 2022. רפורמת הייבוא נועדה לאפשר מכירה בישראל של מוצרים העומדים בתקינה אירופית, מעבר מהליכי בדיקה מקדימה להצהרה ופתיחת מסלולי יבוא מקביל גלובס, יולי 2021. בתחום המסים הסביבתיים, משרד האוצר קידם מס על כלים חד־פעמיים ומשקאות ממותקים; לפי גלובס, מס הכלים החד־פעמיים נועד להכפיל את מחירם לצרכן, ומשרד הבריאות הציג נתון שלפיו משקאות מתוקים הם מקור ל-30%–40% מצריכת הסוכר המוסף גלובס, יולי 2021. בצד הביקורת, גלובס טען בפברואר 2022 כי תוכנית יוקר המחיה של ליברמן, בעלות 4.4 מיליארד שקל, אינה מטפלת בליבת סל המוצרים וכי חלק ניכר ממנה הוא הגדלת הכנסה נטו ולא הורדת מחירים גלובס, פברואר 2022. בתחום הדיור, במרץ 2022 אמר ליברמן כי יפעל לכך שמחירי הדירות יעלו ב-2022 "רק" בכ-7%, לאחר שעלו בכ-13% בשנה שקדמה לכך; הביקורת הייתה שהתוכנית הקודמת הוצגה כחמישה חודשים לפני כן וחלק מסעיפיה לא עברו חקיקה ynet, מרץ 2022.

3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

• רקע מנגנוני: ליברמן צבר כוח ארגוני עוד לפני הקמת ישראל ביתנו: ב־1993 מונה למנכ"ל הליכוד, וב־1996 למנכ"ל משרד ראש הממשלה; לפי עמוד משרד הביטחון הרשמי, בהמשך כיהן כשר התשתיות, התחבורה, החוץ והביטחון משרד הביטחון, "אביגדור ליברמן". באתרו הרשמי מצוין כי ב־3 בינואר 1999 הכריז על הקמת ישראל ביתנו אתר ליברמן, "אודות". בפרשת בר־און–חברון, שעסקה במינוי היועמ"ש רוני בר־און בינואר 1997, המשטרה המליצה להעמיד לדין גם את ליברמן כמנכ"ל משרד רה"מ, אך היועמ"ש אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל דחו זאת מחוסר ראיות News1, "ליברמן אביגדור".
• מינויים מקצועיים־בכירים עם כניסה לתפקיד: באפריל 2009, עם כניסתו למשרד החוץ, החליט ליברמן למנות את יוסי גל למנכ"ל המשרד במקום אהרון אברמוביץ', שמונה בידי ציפי לבני ynet, "מנכ\"ל משרד החוץ הבא: יוסי גל", אפריל 2009. ביוני 2021, עוד לפני כניסתו לאוצר, מינה את רם בלינקוב למנכ"ל משרד האוצר ואת יוגב גרדוס לראש אגף התקציבים הקבוע ynet, "המינוי של ליברמן למנכ\"ל משרד האוצר: רם בלינקוב", יוני 2021. במרץ 2022 בחר במיכל רוזנבוים למנהלת רשות החברות הממשלתיות, תפקיד החולש על כ־70 חברות ממשלתיות גלובס, "עו\"ד מיכל רוזנבוים נבחרה לניהול רשות החברות הממשלתיות", מרץ 2022, והממשלה אישרה את המינוי ב־20 במרץ 2022 כלכליסט, "הממשלה אישרה את מינויה של מיכל רוזנבוים", מרץ 2022.
• רשות החברות ונתיב - מוקדי כוח רוחביים: בהצעת הממשלה מ־18 במרץ 2022 נכתב כי לבקשת ליברמן מינה נציב שירות המדינה ועדת איתור לרשות החברות, וכי רוזנבוים חתמה על הסדר ניגוד עניינים ב־17 במרץ 2022 מזכירות הממשלה, "מינוי מנהלת רשות החברות הממשלתיות", מרץ 2022. ביוני 2021 פורסם כי ליברמן קיבל לאחריותו גם את רשות החברות וגם את לשכת הקשר "נתיב" כלכליסט, "ליברמן בדרך למנות מאות דירקטורים במגזר הציבורי", יוני 2021. ביולי 2021 אישרה הממשלה את העברת נתיב לאחריותו; היועצת המשפטית של משרד רה"מ כתבה כי יש בכך "קושי משפטי" משום שהיחידה נשארת במשרד רה"מ אך מוכפפת לשר האוצר ישראל היום, "לשכת נתיב הועברה לאחריות ליברמן", יולי 2021. מבקר המדינה כבר בדוח נתיב מ־2013 קבע כי העברת היחידה לליברמן ב־2006–2009 יצרה עמימות בסמכויות וביחסי הגומלין מבקר המדינה, "דוח ביקורת על נתיב", 2013.
• מינויים שנויים במחלוקת וביקורת רגולטורית: כשר התחבורה, ליברמן קידם ב־2003–2004 את איגור וייסבורד לראש מינהל התעופה האזרחית; לפי וואלה, ועדת הבחירה התפצלה, ובין המתנגדים היו נציב שירות המדינה שמואל הולנדר והאלוף עמוס ידלין וואלה, "מועמדו של ליברמן נבחר לראש מינהל התעופה", דצמבר 2003. באפריל 2004 אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ליברמן לשנות את דרך המינוי; הולנדר, היועמ"ש מני מזוז וטומי לפיד התנגדו, ולפיד אמר: "אני מתנגד לכך שנחזור לתקופה שבה שרים יכולים למנות אנשים לתפקידים בכירים ללא מבחן ציבורי" וואלה, "מסלול עוקף הולנדר", אפריל 2004. בדצמבר 2006 דווח כי מבקר המדינה חשד שמקורבי ליברמן ופעילי ישראל ביתנו מונו במע"צ החדשה שלא כדין, ובהם בוריס אברמוב, יאנה גינזבורג ואחרים וואלה, "מבקר המדינה חושד: מקורבי אביגדור ליברמן מונו למע\"צ החדשה", דצמבר 2006.
• משרד החוץ - מינויים פוליטיים ודיפלומטיים: ביולי 2009 דווח כי ליברמן החליט למנות את שאול כמיסה, איש ישראל ביתנו, לשגריר בקהיר, והדבר עורר ביקורת במשרד החוץ מעריב/nrg, "זעם במשרד החוץ על מינוי מקורב", יולי 2009. בנובמבר 2011 דווח על ניסיון למנות את כמיסה לשגריר בבולגריה, לצד מינויים או ניסיונות מינוי של דורית גולנדר למוסקבה, יוסף שאגאל לבלארוס, ראובן דינאל, יעל מצר, רחמים אלעזר ואלי טסמן; ועד העובדים טען אז כי "שר החוץ מנסה לנהל את שירות החוץ כאילו מדובר בסניף של מפלגה פוליטית" וואלה, "שר החוץ ליברמן ינסה למנות את מקורבו לשגריר ישראל בבולגריה", נובמבר 2011. בפרשת זאב בן אריה, עדות יוסי גל במאי 2013 ציינה כי לא קיבל "הנחיות או תכתיבים" מליברמן לגבי המינוי ללטביה, אך שמעון רודד העיד כי "לרצון של שרי החוץ... יש משקל" ynet, "חבר ועדת המינויים: ליברמן לא הנחה אותנו", מאי 2013.
• עזיבת דרג מקצועי: לא נמצא מקרה מתועד היטב שבו דרג מקצועי בכיר עזב במפורש בגלל כניסת ליברמן. במשרד הביטחון, דן הראל הוחלף במאי 2016 בידי אודי אדם, אך הדיווחים ציינו שהראל הודיע על פרישה לאחר שלוש שנים בתפקיד, ואדם מונה עוד לפני כניסת ליברמן לתפקיד ynet, "אודי אדם נכנס לתפקידו כמנכ\"ל משרד הביטחון", מאי 2016; מקור ראשון כתב כי הראל "תכנן לפרוש בתאריך הזה עוד הרבה לפני" התפטרות יעלון מקור ראשון/nrg, "ביטחון עצמי: ליברמן", מאי 2016.

4. ארכיון התבטאויות וציטוטים

1. “מי שנגדנו, אין מה לעשות - צריך להרים גרזן ולהוריד לו את הראש; אחרת לא נשרוד פה.” תאריך ופלטפורמה: 8 במרץ 2015, כנס בחירות בהרצליה; דווח ב־N12/mako בכתבה ליברמן: להוריד הראש עם גרזן למי שנגדנו. ההקשר: מערכת הבחירות לכנסת ה־20, בדיון על ערביי ישראל ועל נאמנות למדינה; הדברים דווחו גם ב־Washington Post בכתבה Israeli foreign minister says disloyal Arabs should be beheaded, ב־Newsweek בכתבה Behead Arab-Israelis Opposed to State, Says Foreign Minister, ובעמדת ADL שפורסמה לאחר מכן ADL Says Israeli Foreign Minister Lieberman’s Comments on Israeli Arabs Are Divisive and Unacceptable. (mako.co.il)
2. “בלי נאמנות אין אזרחות.” תאריך ופלטפורמה: ינואר–פברואר 2009, קמפיין ישראל ביתנו לכנסת ה־18; הסיסמה תועדה במכון הרטמן במאמר נאמנות. ההקשר: קמפיין הבחירות של ישראל ביתנו, שהציב תנאי נאמנות אזרחית בזיקה לאזרחות; ynet חזר לכך בכתבה אצל אביגדור ליברמן מילה היא רק מילה, ישראל היום קשר את הסיסמה להצעת שלילת אזרחות בכתבה חוק האזרחות אושר, ווואלה סקרה את חזרת המוטיב ב־2021 בכתבה בלי נאמנות אין אזרחות, מודל 2021. (heb.hartman.org.il)
3. “תפסיקו לקנות שם, שיבינו שהם לא רצויים ושיילכו לאבו מאזן.” תאריך ופלטפורמה: 10 בדצמבר 2017, אולפן ynet; דווח בכתבה ליברמן קורא לחרם: לא להיכנס לוואדי ערה. ההקשר: לאחר הפגנות אלימות בוואדי ערה בכביש 65, ליברמן קרא לחרם צרכנים על תושבי האזור; N12/mako דיווח על אותה התבטאות בכתבה ליברמן: להחרים את תושבי ואדי ערה, והאגודה לזכויות האזרח פנתה בעקבות הדברים במכתב פנייה בנושא קריאת ליברמן לחרם על ואדי ערה. (ynet.co.il)
4. “הם לא חלק ממדינת ישראל, בהסדר עתידי הם יהיו חלק מרמאללה.” תאריך ופלטפורמה: 10 בדצמבר 2017, ראיון בגלי צה״ל; דווח ב־N12/mako בכתבה ליברמן: להחרים את תושב ואדי ערה, שירגישו שהם לא רצויים כאן. ההקשר: המשך דבריו על ואדי ערה ועל רעיון חילופי שטחים ואוכלוסיות; ערוץ 7 פרסם באותו יום את גרסתו המורחבת בכתבה לא ערבים בודדים ולא עשבים שוטים, וגלובס התייחס משפטית־ציבורית לקריאה לחרם בכתבה ד״ר ג׳קיל ומיסטר ליברמן. (mako.co.il)
5. “אתם צריכים להבין, אין חפים מפשע ברצועת עזה.” תאריך ופלטפורמה: 8 באפריל 2018, ראיון בגלי צה״ל; דווח באנגלית ב־Jerusalem Post בכתבה There are no innocents in Gaza, says Israeli defense minister. ההקשר: הדברים נאמרו לאחר אירועי צעדת השיבה בגבול רצועת עזה; הציטוט תועד גם בערך האנציקלופדי 2018–2019 Gaza border protests. (jpost.com)
6. “אין שום צל של ספק שמי שלקחו חלק במתקפה על עוטף עזה… היו עזתים שעבדו בישובים שאליהם פלשו.” תאריך ופלטפורמה: 3 בדצמבר 2023, חשבון X/Twitter של אביגדור ליברמן; דווח ב־ice בכתבה ליברמן בציוץ דרמטי: אין חפים מפשע בעזה, קן צרעות של טרוריסטים. ההקשר: מלחמת חרבות ברזל לאחר מתקפת 7 באוקטובר; N12 התייחס בהמשך לשימוש בציטוטים מסוג זה בהליכים בינלאומיים בכתבה הציטוטים שעלולים לסבך את ישראל בתביעה בהאג. (ice.co.il)
7. “או שאתה מחזיר בתוך 48 את גופות החיילים - או שאתה מת.” תאריך ופלטפורמה: 14 בדצמבר 2015, ישיבת סיעת ישראל ביתנו; דווח באמס בכתבה ליברמן תוקף: לתת להנייה 48 שעות להחזיר את גופות החיילים. ההקשר: ליברמן התייחס לאיסמעיל הנייה ולגופות החיילים המוחזקות בעזה; מאוחר יותר חזר המוטיב הציבורי של 48 השעות גם בהקשר מינויו לשר הביטחון, כפי שתועד במקור ראשון בכתבה ליברמן החדש: עידן העידון של שר הביטחון ובסרוגים בכתבה אחרי 8 שנים וחודשיים: הנייה חוסל בתוך 48 שעות. (emess.co.il)
8. “כל העסקאות שמחזיקים בהן אנשים במאסר עולם יוצרות מצב שבו כדאי למחבלים לבצע פעולות ללקיחת בני ערובה.” תאריך ופלטפורמה: פברואר 2006, ראיון למעריב שדווח בוואלה; ראו ליברמן רוצה להנהיג עונש מוות לטרוריסטים. ההקשר: קידום רעיון עונש מוות למחבלים; ynet תיעד ב־2015 את קמפיין ישראל ביתנו סביב הנושא בכתבה משפחות שכולות תומכות בישראל ביתנו: עונש מוות למחבלים, ואמס דיווח ב־2015 על יוזמת החקיקה בכתבה ישראל ביתנו מגישה: גזר דין מוות למחבלים. (news.walla.co.il)
9. “במקרה של מלחמה עם מצרים יש להפציץ את סכר אסואן, ולהטביע במימי אגם נאצר את האזור הסמוך לו.” תאריך ופלטפורמה: בחירות 2001, מפגש עם שגרירים מחבר המדינות; היום המדויק בחודש לא הופיע במקורות שנמצאו, והציטוט דווח רטרוספקטיבית ב־nrg/מקור ראשון בכתבה הרטוריקה הליברמנית. ההקשר: התבטאות ביטחונית ביחס למצרים, שחזרה בדיונים על התאמתו לתפקיד שר החוץ; ynet הזכיר את האמירה ב־2012 בכתבה ליברמן: אסור לוותר למצרים על הפרות השלום, וכלכליסט קשר אותה לתגובות מצריות בכתבה חשש מליברמן? מצרים משקיעה בחיזוק סכר אסואן. (makorrishon.co.il)
10. “ירצה לדבר איתנו - שיבוא לכאן. לא רוצה לבוא - שילך לכל הרוחות.” תאריך ופלטפורמה: אוקטובר 2008, נאום בכנסת באזכרה לרחבעם זאבי; דווח בערוץ 7 בכתבה מצרים דורשת התנצלות מליברמן. ההקשר: דבריו על נשיא מצרים חוסני מובארק ועל הימנעותו מביקור רשמי בישראל; ישראל היום הזכיר את המשבר בכתבה ליברמן נפגש עם שליח מצרי בכיר, והציטוט מתועד גם בערך Avigdor Lieberman. (inn.co.il)
11. “מדובר בארגונים שהם סייעני טרור נטו, שכל מטרתם להחליש את צה״ל ואת נחישותו להגן על אזרחי מדינת ישראל.” תאריך ופלטפורמה: 10 בינואר 2011, ישיבת סיעת ישראל ביתנו בכנסת; דווח ב־ynet בכתבה ליברמן על ארגוני שמאל: סייעני טרור נטו. ההקשר: ויכוח על ועדת חקירה פרלמנטרית למימון ארגוני שמאל; N12/mako דיווח על הדברים בכתבה ליברמן יוצא למתקפה: ארגוני השמאל הם סייעני טרור, וואלה פרסם גרסה נוספת בכתבה ליברמן: הארגונים שייחקרו - סייעני טרור, ו־ynet פרסם את תגובות הארגונים בכתבה סייעני הטרור מהשמאל: ליברמן רק ימריץ אותנו. (ynet.co.il)
12. “כמו אותם אנשי קאפו שהיו במחנות ריכוז.” תאריך ופלטפורמה: 2007, ראיון תקשורתי שעליו הוגשה תביעת דיבה; פסק הדין והדיווח המשפטי פורסמו ב־11 במאי 2009 בגלובס בכתבה נדחתה תביעת דיבה של אנשי שמאל קיצוני נגד השר ליברמן בשל חסינותו. ההקשר: פעילי תנועת יש גבול ואנשי שמאל הגישו תביעת דיבה נגד ליברמן; העין השביעית התייחס לרקע הרחב של התבטאויותיו כלפי ארגוני זכויות אדם בכתבה אביגדור ליברמן הוא פשיסט, אמר מולי שגב, ו־nrg/מקור ראשון סקר את הדפוס הרטורי בכתבה הרטוריקה הליברמנית. (globes.co.il)
13. “המשטרה מזכירה לי את התנהלותה של המשטרה החשאית של סטלין.” תאריך ופלטפורמה: פברואר 2009, ראיון לידיעות אחרונות שדווח בגלובס בכתבה אביגדור ליברמן: אני מעדיף את הביטחון על כל תיק אחר. ההקשר: דבריו נאמרו על רקע חקירותיו הפליליות; פרשת זאב בן־אריה והחקירה בבלארוס דווחה מאוחר יותר ב־ynet בכתבה המשטרה: הכל הפך לשקוף עבור ליברמן. (globes.co.il)
14. “אף אם החייל טעה, צריך לתת לו גיבוי ולא להתנפל עליו.” תאריך ופלטפורמה: 4 ביולי 2016, ועדת החוץ והביטחון בכנסת; דווח בכיכר השבת בכתבה שר הביטחון: גם אם אלאור אזריה טעה, צריך לגבות אותו. ההקשר: פרשת אלאור אזריה, לאחר הירי במחבל מנוטרל בחברון; ynet תיעד אמירה נוספת של ליברמן בפרשה בכתבה אלאור אזריה והחייל מנצח יהודה זכאים כל עוד לא הורשעו, וערוץ 7 דיווח על דבריו בגזר הדין בכתבה חייל מצטיין, לכבד את פסק הדין. (kikar.co.il)
15. “פשעו היחיד הוא שהצליח בחיים.” תאריך ופלטפורמה: 2001, התבטאות להגנת מיכאל צ׳רנוי שדווחה רטרוספקטיבית ב־וואלה ב־2009 בכתבה אביגדור ליברמן - המסמכים שהפילו את הזהיר שבפוליטיקאים. ההקשר: החקירה הפלילית סביב קשרי חברות וכספים, ובהם מיכאל צ׳רנוי; ynet תיעד בבית המשפט את עדות ליברמן בפרשת בן־אריה בכתבה ליברמן מעיד: מידרתי את אילון, מדליף אובססיבי, וגלובס דיווח על גרסת ההגנה בפרשת השגריר בכתבה זאב בן־אריה במשפט ליברמן: לא הייתה לי שום פרוטקציה. (finance.walla.co.il)

5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת

• תחקירים עיתונאיים בעשור האחרון: ביולי 2020 פרסם גור מגידו ב־TheMarker תחקיר על פגישה של ליברמן במלון בהרצליה עם אנשי עסקים בלארוסים, ובהם אלכסנדר זינגמן וויטלי פישמן, ובנוכחות ויקטור שיימן, מקורבו של אלכסנדר לוקשנקו; ליברמן מסר כי זו הייתה “פגישת נימוסין” קצרה וחברתית, ופרסום משלים ציין כי זינגמן, שיימן ופישמן לא מסרו תגובה: כיכר השבת, 21.07.2020, זמן ישראל, 21.07.2020. בפברואר 2018 פרסם “העין השביעית” תחקיר המבוסס על האזנות סתר מפרשת ישראל ביתנו, שלפיו ליברמן סייע לכאורה לסדר עבודה באתר “יזרוס” לזאב בן־אריה, השגריר לשעבר בבלארוס שמסר לו מידע על חיקור הדין בעניינו: העין השביעית, 20.02.2018. במרץ 2021 פרסם “העין השביעית” ניתוח הכרעת הדין בפרשת ישראל ביתנו, ובמרכזה פאינה קירשנבאום, כולל מימון כתבות קנויות, יחסי ציבור ואתר “יזרוס”: העין השביעית, 25.03.2021, העין השביעית, 25.03.2021.
• חקירות פליליות נגד ליברמן: תיק “חברות הקש” נוהל במשך שנים סביב חשדות להלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים וקבלת כספים מאנשי עסקים, לרבות סביב “נתיב אל המזרח”/“טרסימנו” וקשרים נטענים למיכאל צ’רנוי; בדצמבר 2012 הוחלט לסגור את התיק המרכזי ולהגיש כתב אישום רק בפרשת השגריר: ynet, 13.12.2012, וואלה, 10.08.2009, וואלה, 23.02.2009, N12, 2009, N12, 2009. תיקי מקורבים, בהם בתו מיכל, עו”ד יואב מני ושרון שלום, נסגרו באוגוסט 2013 לאחר סגירת התיק נגד ליברמן מחוסר ראיות: כלכליסט, 25.08.2013.
• פרשת זאב בן־אריה וההליך הפלילי: בדצמבר 2012 הוגש נגד ליברמן כתב אישום מתוקן בגין מרמה והפרת אמונים, בטענה שהיה מעורב בקידום מינוי בן־אריה לשגריר בלטביה לאחר שבן־אריה מסר לו מידע חסוי על חיקור דין בבלארוס: כלכליסט, 30.12.2012, ynet, 27.12.2012. באפריל 2013 העיד בן־אריה במשפט כי לא “תדרך” את ליברמן, וב־6 בנובמבר 2013 זוכה ליברמן פה־אחד בבית משפט השלום בירושלים; בדצמבר 2013 היועץ המשפטי וינשטיין החליט לא לערער: ynet, 25.04.2013, תקדין, 06.11.2013, Jerusalem Post, 18.12.2013.
• עתירות והליכים נלווים: בג”ץ דחה/מחק עתירות שביקשו להתערב בהחלטת היועמ”ש לסגור את התיק המרכזי נגד ליברמן, תוך קביעה מעשית שלא ישמש “יועץ משפטי־על”: ערוץ 7, 29.07.2013, פסקדין, בג״ץ 4921/13. עתירה של ליברמן לחייב חקירת הדלפות מחקירותיו נדחתה באוקטובר 2011, אף שבפסק הדין נרשמה “אי נחת” מהתנהלות הרשויות: וואלה, 09.10.2011. בפרשת לשון הרע של “יש גבול” נדונה תביעה נגד ליברמן בעקבות דבריו על פעילי הארגון: פרידמן־עבודי, פסק דין.
• פרשות עבר ומקורבים: ב־2001 הורשע ליברמן בעסקת טיעון בתקיפת קטין ואיומים, לאחר שהכנסת הסירה את חסינותו; נגזרו עליו קנס ופיצוי לקטין: גלובס, 06.03.2001, גלובס, 24.09.2001, וואלה, 30.09.2001. בפרשת “גשר העלייה” נסגר ב־1999 תיק החקירה נגדו, אך תחקירי התקופה העלו שאלות על כספים ומסמכי העמותה: גלובס, 04.04.1999, וואלה, 01.06.2018. בפרשת ישראל ביתנו הורשעה פאינה קירשנבאום במרץ 2021 בשוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון; ביולי 2021 נגזרו עליה 10 שנות מאסר, ובהמשך קוצר העונש בערעור ל־7.5 שנים: וואלה, 25.03.2021, גלובס, 14.07.2021, JDN, 31.08.2022.
• דו”חות ביקורת ומבקר המדינה: דו”ח מבקר המדינה על “נתיב” מ־2013 עסק, בין היתר, בהרחבת פעילות “נתיב” ובתוספות תקציב שנקשרו להסכמים קואליציוניים עם ישראל ביתנו, והזכיר מעורבות ועדכונים מול ח”כ ליברמן: מבקר המדינה, 2013. בדו”ח מימון הבחירות לכנסת ה־25 מופיעה רשימת “ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן” במסגרת ביקורת מימון מפלגות: מבקר המדינה, 2024. דו”ח מבקר המדינה על תפיסת הביטחון הלאומי מ־2025 כולל התייחסות לעמדות/תגובות של ליברמן כשר ביטחון לשעבר: מבקר המדינה, 2025.

6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

• סתירה 1 - נתניהו: מהמלצה ונאמנות לחרם אישי. לפני: בפברואר 2009, גלובס, ליברמן הציב עצמו במחנה נתניהו: "גדלנו במחנה הלאומי... נטיית ליבנו ללא ספק לממשלה לאומית וימנית" (גלובס, 11.02.2009); בהמשך אותו חודש אמר לנשיא: "אנחנו ממליצים על נתניהו" (N12/mako, פברואר 2009); ובאפריל 2019 שוב הצהיר שימליץ על נתניהו להרכבת הממשלה (וואלה, 15.4.2019). אחרי: במאי 2026 הצהיר: "יתהפך העולם, לא אשב עם נתניהו" (ynet, מאי 2026).
• סתירה 2 - משפט נתניהו: מגיבוי לכתב אישום להתנגדות לחסינות. לפני: בפברואר 2017, כשר הביטחון, אמר ב"פגוש את העיתונות": "אמליץ לו, תישאר גם במקרה שמגישים נגדך כתב אישום" (N12/mako, 2017). אחרי: בנובמבר 2019, לאחר החלטת היועמ"ש להגיש כתב אישום, אמר כי חסינות לנתניהו תהיה "פגיעה באמון הציבור במערכת" וכי ההכרעה צריכה להיות בבית המשפט (וואלה, 25.11.2019); בדצמבר 2019 הוסיף שיתמוך בחנינה תמורת פרישה - "אך לא בחסינות" (גלובס, 12.12.2019).
• סתירה 3 - מפלגות ערביות: פסילה מוחלטת מול ממשלת רע"ם. לפני: בפברואר 2020 אמר: "לא נשב בממשלה שתהיה תלויה, מבחוץ או מבפנים, בעודה ובטיבי" (N12/mako, 2020); ב-2019 כתב: "לא נשב בשום ממשלה עם הרשימה המשותפת או עם המפלגות הערביות... לא ביקום הזה ולא ביקום מקביל" (ערוץ 14, 2019). אחרי: ביוני 2021 ישראל ביתנו נכנסה לממשלה ה-36, שההסכם הקואליציוני שלה כלל את רע"ם והתחייבות רע"ם "לתמוך במהלכי הקואליציה" (הכנסת, הסכם רע"ם, 2.6.2021); לאחר ההשבעה ליברמן חגג: "כבשנו את בלפור כמו את הבסטיליה" (ynet, 14.6.2021).
• סתירה 4 - חמאס והנייה: אולטימטום אישי מול ניהול זהיר והתפטרות. לפני: במאי 2016, לפני מינויו לשר הביטחון, יוחסה לו ההבטחה להנייה: "או שתחזיר תוך 48 שעות את הגופות והשבויים או שאתה מת" (כיפה, 2016). אחרי: כשר הביטחון ענה על כך: "בוא נדבר בסוף הקדנציה" (כיפה, 2016); בנובמבר 2018 התפטר בטענה שהתגובה לירי מעזה הייתה "לא מספיק ולא הולם" (גלובס, 14.11.2018) ובריאיון אחרי הפרישה טען שנתניהו ניהל מו"מ עם חמאס במקום למוטט אותו (ynet, נובמבר 2018).
• סתירה 5 - חרדים: "שותפים טבעיים" מול פסילה. לפני: במאי 2019, תוך מו"מ עם הליכוד, אמר: "אנחנו שותפים טבעיים לממשלת ימין אך לא לממשלת הלכה" (ערוץ 7, 2019). אחרי: ביולי 2019 כבר אמר כי "לא יכנס לשום ממשלה עם החרדים" ועם מי שכינה "המשיחיים" (חרדים10, 27.7.2019); בדצמבר 2025/ינואר 2026 חזר לקו "לא חרדים ולא ערבים" ודרש קואליציה ציונית בלבד (N12/mako, 2026).
• נאמנות, חנופה ונתק עם משפחת נתניהו. בתחילת הדרך ליברמן היה איש אמון של נתניהו - לשעבר מנכ"ל הליכוד ומנכ"ל משרד ראש הממשלה - ובהמשך נתניהו עצמו גיבה אותו מול ביקורת בינלאומית באומרו שיש לו "אמון מלא בליברמן" (מקור ראשון/nrg, 2009). אחרי הקרע, ליברמן תקף את תרבות הנאמנות האישית לנתניהו וכינה את הצהרת הנאמנות של ח"כי הליכוד "בנוסח צפון קוריאה" (ynet, 5.8.2019); בינואר 2023 העיד ששרה נתניהו "הייתה מאוד פעילה" וש"במינויים של הסביבה המאוד קרובה יש לשרה מילה" לפי דיווחים על עדותו (גלובס, 8.1.2023, N12/mako, 8.1.2023).
• יריבויות פנימיות ומחנאיות. מול החרדים, העימות עם אריה דרעי ומשה גפני החריף ב-2019: ליברמן אמר שגפני תומך בהעלאת מסים משום ש"החרדים אינם משלמים מיסים", ודרעי האשים אותו ב"שנאה, התנשאות ושיסוי" (חרדים10, 31.8.2019, חרדים10, 4.9.2019). מול גוש הימין-נתניהו, ב-2022 כשר אוצר בממשלת בנט-לפיד, תקף את האופוזיציה וכינה אותה "קואליציית סינוואר, פינדרוס, סמוטריץ' ונתניהו" (N12/mako, 9.5.2022).

7. נושאי מיקוד מיוחדים

7.1 - חקירה פלילית

בדצמבר 2012 הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על סגירת התיק המרכזי נגד אביגדור ליברמן בפרשת “חברות הקש” מחוסר ראיות מספיקות, ובמקביל על הגשת כתב אישום נגדו בפרשת השגריר לשעבר בבלארוס, זאב בן־אריה; וואלה, דצמבר 2012: “וינשטיין הכריע: תיק החקירה המרכזי נגד ליברמן ייסגר”. בנובמבר 2013 זיכה בית משפט השלום בירושלים את ליברמן פה אחד מעבירת מרמה והפרת אמונים בפרשת בן־אריה; מקור ראשון/nrg, נובמבר 2013: “בית המשפט קבע פה אחד: ליברמן זכאי”. תיק החקירה המרכזי עסק בחשדות להעברת כספים לחברות הקשורות לליברמן או למקורביו בשנים שבהן כיהן כאיש ציבור; וינשטיין קבע כי אין תשתית ראייתית מספקת להרשעה, אך ציין כי סגירת תיק פלילי “אינה תעודת הכשר ציבורית”. (news.walla.co.il)

7.2 - טרנספר

ליברמן קידם לאורך השנים מודל של “חילופי שטחים ואוכלוסיות”, שאותו הציג כפתרון מדיני ולא כגירוש פיזי של אזרחים. כבר באוגוסט 2001 דווח בוואלה כי בתוכניתו המדינית נכלל רעיון של העברת יישובים ערביים בישראל לשטחי הרשות הפלסטינית לצד פינוי חלק מההתנחלויות המבודדות; וואלה, אוגוסט 2001: “השר ליברמן מציע: חילופי אוכלוסין”. במאי 2004 אמר ליברמן לוותיקי הליכוד כי “זה לא טרנספר, אלא חלוקה מחדש של השטח בין הים לירדן”; ynet, מאי 2004: “ליברמן: צריך להפריד בין היהודים לערבים ממערב לירדן”. הביקורת הציבורית והמשפטית על הרעיון עסקה בעיקר בשאלת שלילת אזרחותם בפועל של אזרחים ערבים בישראל ללא הסכמתם האישית. (news.walla.co.il)

7.3 - קשרים עם לוקשנקו

ביוני 2009, בעת שכיהן כשר החוץ, ביקר ליברמן במינסק ונפגש עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו; רדיו אירופה החופשית דיווח כי לוקשנקו אמר בפגישה שהוא מקווה שישראל תסייע לבלארוס לנרמל יחסים עם אירופה וארצות הברית; RFE/RL, יוני 2009: “Belarus Seeks Israeli Help With EU, U.S.”. ב־BelarusDigest נכתב בדצמבר 2011 כי בביקור ליברמן ב־2009 לוקשנקו וראש לשכתו ולדימיר מקיי הודו בפומבי בקשרים הבלתי־רשמיים עם ישראל; BelarusDigest, דצמבר 2011: “Belarus-Israel Secret Affairs”. ההקשר הרגיש לתיק ליברמן הוא שמי שהיה שגריר ישראל בבלארוס, זאב בן־אריה, העביר לליברמן מידע על בקשת חיקור דין בעניינו. (rferl.org)

7.4 - אלאור עזריה

בפרשת אלאור עזריה, ליברמן התייצב פוליטית לצד החייל ומשפחתו עוד לפני כניסתו לתפקיד שר הביטחון, ואף הגיע לבית הדין הצבאי; בספטמבר 2016 אמר: “נעמוד לצד החייל - גם אם הוא טעה”, והוסיף כי כל אדם זכאי כל עוד לא הורשע; ישראל היום, ספטמבר 2016: “ליברמן: ‘נעמוד לצד החייל - גם אם הוא טעה’”. בינואר 2017, ערב הכרעת הדין, קרא ליברמן לשופטים “לשפוט תוך התעלמות מרעשי רקע”; עזריה הורשע בהריגה בבית הדין הצבאי, ובהמשך ערעורו נדחה ועונשו נותר 18 חודשי מאסר. (israelhayom.co.il)

7.5 - “יש גבול”

ב־2007, בראיון תקשורתי, תקף ליברמן פעילי שמאל שפעלו להגשת תלונות נגד קציני צה”ל בחו”ל וכינה ישראלים כאלה “קאפו”; תנועת “יש גבול” וכמה מפעיליה הגישו נגדו תביעת דיבה. במאי 2009 דחה בית משפט השלום בירושלים את התביעה על הסף בשל חסינותו הפרלמנטרית של ליברמן כחבר כנסת; גלובס, מאי 2009: “נדחתה תביעת דיבה של אנשי שמאל קיצוני נגד השר ליברמן בשל חסינותו”. פסק הדין לא הכריע בנכונות הביטוי אלא בשאלת החסינות על אמירות שנאמרו במסגרת פעילות פוליטית־ציבורית. (globes.co.il)

7.6 - עונש מוות למחבלים

ליברמן מקדם את רעיון עונש המוות למחבלים שנים רבות: בפברואר 2006 דווח כי כיו”ר ישראל ביתנו הודיע שיקדם הצעת חוק שלפיה רצח בפעולת טרור יישא עונש מוות; וואלה, פברואר 2006: “ליברמן רוצה להנהיג עונש מוות לטרוריסטים”. בפברואר 2015, כשר החוץ, אמר: “החוק הראשון שמפלגת ישראל ביתנו תגיש בכנסת הבאה הוא חוק עונש מוות למחבלים”; ynet, פברואר 2015: “ליברמן: ‘נגיש חוק עונש מוות למחבלים’”. בנובמבר 2018, כשר הביטחון, הודיע כי לאחר “למעלה מ־3 שנות מאבק” החוק יובא לדיון ולאישור בקריאה ראשונה; N12/מאקו, נובמבר 2018: “עונש מוות למחבלים בדרך להצבעה”. (news.walla.co.il)

7.7 - סכר אסואן

בינואר 2001 דווח כי ליברמן אמר, על רקע מתיחות אפשרית עם מצרים, כי במקרה של עימות צבאי ישראל יכולה להפציץ את סכר אסואן; יועצו של נשיא מצרים חוסני מובארק, אוסמה אל־באז, השיב כי למצרים יש הרתעה מול ישראל; גלובס, ינואר 2001: “אל־באז: למצרים יש הרתעה נגד הנשק הגרעיני של ישראל”. ההתבטאות שבה ועלתה ב־2009 סביב מינוי ליברמן לשר החוץ, כאשר מצרים דרשה שיחזור בו מדברים שיוחסו לו על סכר אסואן ועל מובארק. (globes.co.il)

7.8 - מערכת המשפט

עמדות ליברמן ביחס למערכת המשפט השתנו לפי הקשר פוליטי־מוסדי: בינואר 2024 אמר לערוץ 7 כי מפלגתו תומכת ברפורמות במערכת המשפט, אך לא במתכונת שהובילו יריב לוין ושמחה רוטמן; במרץ 2023, בדיון על החקיקה המשפטית, אמר כי “המתווה המרוכך” הוא “תרגיל הונאה” וקרא לשופטי העליון לפסול את החקיקה; ynet, מרץ 2023: “ליברמן: ‘המתווה המרוכך הוא תרגיל הונאה’”. ביוני 2024, לאחר פסיקת בג”ץ שחייבה את המדינה לגייס בני ישיבות, כתב: “יש שופטים בירושלים”; ynet, יוני 2024: “ליברמן על הפסיקה כי המדינה חייבת לגייס בני ישיבות”. (ynet.co.il)

7.9 - עמותת גשר העלייה

פרשת “גשר העלייה” נגעה לחשד שלפיו ליברמן נטל בשנת 1992 סכום של 11 אלף שקל מהעמותה בלי שההלוואה אושרה כדין או הוחזרה במועד. במרץ 1999 החליטו פרקליטת המדינה עדנה ארבל והיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין לסגור את תיק החקירה נגד ליברמן; גלובס, מרץ 1999: “הפרקליטות סגרה את תיק החקירה נגד ליברמן בעניין עמותת ‘גשר העלייה’”. לפי הדיווח, ליברמן טען שמדובר בהלוואה שהוחזרה, והפרקליטות סגרה את התיק לאחר בחינת חומר החקירה. (globes.co.il)

7.10 - בר־און–חברון

בפרשת בר־און–חברון, שנחשפה ב־1997 סביב מינוי רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה וההקשר להסכם חברון, ליברמן נחקר בעת שכיהן כמנכ”ל משרד ראש הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה; וואלה, אפריל 2011: “כך התנהל תיק החקירה של אביגדור ליברמן עד להגשת כתב אישום”. בדצמבר 2016, בראיון בערוץ 2, התייחס ליברמן לאותה חקירה ואמר: “כבר בקדנציה הראשונה… הייתי באותה חקירה… ‘בראון־חברון’, ובסוף לא קרה כלום”; ישראל היום, דצמבר 2016: “ליברמן: ‘רה״מ לא צריך להתפטר - גם אם יהיה כתב אישום’”. לא נמצא בתוצאות שנבדקו כתב אישום נגד ליברמן בפרשה זו. (news.walla.co.il)

7.11 - תקיפת קטין

במרץ 2001 הסירה ועדת הכנסת את חסינותו של ליברמן כדי שיועמד לדין בחשד לתקיפת קטינים ואיומים בעקבות אירוע בנוקדים. בספטמבר 2001 הורשע ליברמן בבית משפט השלום בירושלים, במסגרת עסקת טיעון, בתקיפת קטין ובעבירת איומים; גלובס, ספטמבר 2001: “ליברמן הורשע בבית המשפט בעיסקת טיעון בתקיפת קטין ואיומים”. לפי וואלה, נגזר עליו קנס של 7,500 שקל, פיצוי של 10,000 שקל והתחייבות להימנע ממעשים דומים; וואלה, ספטמבר 2001: “ליברמן מסרב להתנצל על תקיפת הקטין”. (globes.co.il)

7.12 - “נתיב אל המזרח”

“נתיב אל המזרח” הייתה חברה עסקית הקשורה לליברמן ולרעייתו אלה לאחר פרישתו מתפקיד מנכ”ל משרד ראש הממשלה. במרץ 2001 דיווח גלובס כי אלה ליברמן רשומה כבעלת מניות בחברה העוסקת במסחר במדינות חבר העמים, וכי דובר משרד התשתיות מסר שהחברה מופקדת בידי נאמן; גלובס, מרץ 2001: “ליברמן מבקש לעמוד בראש ועדה המעורבת לשיחות כלכליות עם רוסיה - ואומר: אין לי עסקים שם”. בפברואר 2009 דיווח וואלה/TheMarker כי “נתיב אל המזרח ישראל” עשתה עסקים בהיקף של יותר ממיליון שקל עם גורמים פלסטיניים, וכי מלשכת ליברמן נמסר שהוא כבר לא היה מעורב בפעילות החברה; וואלה, פברואר 2009: “חברה שהקים ליברמן סחרה עם גורמים פלסטיניים ברשות”. (globes.co.il)

7.13 - מיכאל צ’רנוי

מיכאל צ’רנוי הוצג לאורך השנים כמקורב לליברמן וכאיש עסקים ששמו עלה בחקירות ובתחקירים על סביבתו העסקית. במאי 2008 כתב גלובס כי החוקרים התעניינו, בין היתר, בחצי מיליון דולר שהועבר מחברה בשליטת מקורבו של ליברמן, מיכאל צ’רנוי, לחברה אחרת ובהמשך נמשך בידי מקורבי ליברמן; גלובס, מאי 2008: “המיליונרים מגבעת הלאום”. בנובמבר 2009 פרסם וואלה/TheMarker ראיון עם צ’רנוי שבו נכתב כי המשטרה חשדה שנתן שוחד לליברמן, לצד משפטים אחרים שהתנהלו נגדו בפרשת בזק; וואלה, נובמבר 2009: “צ’רנוי: ‘ב־13 השנים האחרונות אין אויבים יותר גדולים למערכת’”. תיק ליברמן המרכזי נסגר ב־2012 מחוסר ראיות מספיקות. (globes.co.il)

7.14 - זאב בן־אריה

זאב בן־אריה, שגריר ישראל לשעבר בבלארוס, עמד במרכז כתב האישום נגד ליברמן: לפי כתב האישום, בן־אריה העביר לליברמן מידע חסוי על בקשת חיקור דין שנגעה לחקירה נגדו; לאחר מכן נטען כי ליברמן פעל לקדם את מינויו לשגריר בלטביה. בפברואר 2013 דיווח גלובס על תשובת ליברמן לכתב האישום ועל גרסתו: “פעלתי כדין”; גלובס, פברואר 2013: “ליברמן: פעלתי כדין; המדינה: נשקול לדרוש מאסר בפועל”. בנובמבר 2013 זוכה ליברמן; ישראל היום הזכיר כי בן־אריה עצמו הורשע קודם לכן במסגרת עסקת טיעון בגילוי בהפרת חובה ושיבוש מהלכי משפט; ישראל היום, נובמבר 2013: “אלו 3 השופטים שזיכו את ליברמן”. (globes.co.il)