אריה דרעי
דרעי נולד במרוקו, גדל בירושלים והתבגר בחדרי החקירות.
אריה דרעי הוא הוכחה שהמיחזור עובד. הוא הורשע, ישב בכלא, חזר, הורשע שוב, התפטר, חזר שוב. דרעי הוא לא פוליטיקאי, הוא בקבוק פלסטיק עם פיקדון. לא משנה איפה תזרוק אותו ואיזה נזק סביבתי הוא יעשה בדרך, בסוף הוא תמיד יחזור למדף של הממשלה כדי לגבות את הכסף שלנו.
״חוק הרבנים״ הוא המופת הכלכלי של דרעי. המדינה בגירעון? המילואימניקים קורסים? העסקים נסגרים? הפתרון של דרעי: ״בואו נמציא עוד 500 משרות של רבנים שאף אחד לא צריך״. זה כמו לראות את הטיטאניק טובעת ולהגיד לקברניט: ״עזוב את הקרחון, מה שחסר פה זה עוד משגיח כשרות בסיפון התחתון״.
דרעי הוא ״משקיף״ בקבינט. זה תואר יפה ל״אני מנהל פה את העניינים אבל אין לי אחריות אם משהו מתפקשש״. זה הסידור המושלם כי יש לו את הכוח של ראש ממשלה, את ההשפעה של שר ביטחון, ואת האחריות של תייר שנקלע בטעות לזירת פשע ושואל ״מה קרה פה?״
התרומה הפרלמנטרית של דרעי מרשימה: אפס שאילתות, אפס נאומים, אפס נוכחות בוועדות. הוא מגיע לכנסת רק כדי לוודא שהכיסא שלו עדיין נוח.
יריב לוין רוצה לשנות את השיטה כי הוא שונא שופטים, דרעי רוצה לשנות את השיטה כי השופטים שונאים שוחד.
בשנת 2022 דרעי הודה בעבירות מס כדי לא לשבת בכלא. הוא שילם קנס. אנחנו אגב משלמים את המשכורת שממנה שולם הקנס. זה מעגל קסמים מופלא: הוא גונב מאיתנו, נתפס, ואז אנחנו משלמים לו כדי שיוכל לשלם את הקנס על הגניבה מאיתנו.
אריה דרעי הוא תוצר מובהק של הפוליטיקה הישראלית הרקובה ובמקביל גם אחד מיוצריה המרכזיים: עבריין מורשע, שניצל את מעמדו הרם במשך שנים רבות ללקיחת שוחד ובמקום להרכין ראש מול מערכת המשפט, היה מראשוני המרימים עליה יד כדי להחלישה.
בשנת 1999 הורשע אריה דרעי בלקיחת שוחד ובמרמה והפרת אמונים, נידון בבית המשפט המחוזי ל-4 שנות מאסר והעליון הפחית את עונשו לשלוש שנות מאסר והוטל עליו קלון. השופטים כתבו בפסק הדין:
קשה היא תמונת השוחד, שנתגלתה בראיות ותוארה בהכרעת הדין. אין מדובר בכשלון בודד של צעיר שעתה זה נחשף למנעמי השלטון, אלא במי שהתמיד באורח חיים המיוסד על אדני שוחד. לקיחת השוחד השתרעה על פני כל חמש השנים שבהן מילא נאשם 1 תפקידים ממלכתיים. היא פסקה אך בפתיחת חקירת המשטרה. נאשם 1 החל לקבל שוחד בעת היותו עוזר שר הפנים, המשיך בכך בהיותו מנהל כללי של משרד הפנים או מועמד לתפקיד זה, וגם אחרי כן - בתקופת היותו שר הפנים... חמש שנות השוחד עומדות בסימן חפץ נאשם 1 להתעשרות אישית מהירה בדרך של עשיית הון מהכהונות הממלכתיות.
ההרשעה החמורה הזו מתייחסת לתיק האישי. לאחר שחרורו מהכלא הורשע דרעי פעם נוספת בהפרת אמונים במה שכונה "התיק הציבורי" ונדון לשלושה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 10,000 ש"ח. בסוף 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, חזר להנהגת ש"ס.
בינואר 2022 נאלץ להתפטר מהכנסת במסגרת הסדר טיעון, בגין עבירות מס. העונש שקיבל, שנת מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקלים, היה ללא קלון. דרעי חזר לכנסת בבחירות לכנסת העשרים וחמש בדצמבר של אותה השנה והתמנה למשנה לראש הממשלה ולשר הפנים והבריאות, אך מינוי זה נפסל על ידי בג"ץ בינואר 2023, ודרעי פוטר בהתאם לפסק הדין.
גם ללא תפקיד רשמי דרעי המשיך למשוך בחוטים ולהשפיע על החלטות מרכזיות בישראל. האיש שהורשע 3 פעמים בפלילים, פרש “סופית” מהפוליטיקה לפחות פעמיים, וחזר בכל פעם חזק יותר, הרסני יותר, ומשפיע הרבה יותר. גם אידיאולוגית הפך ממתון יחסית ומפשר ברוח רבו עובדיה יוסף, לקיצוני בעמדותיו. הוא עצמו שירת שירות מקוצר בצה"ל והיום מוביל התנגדות לגיוס לצה"ל.
ביוגרפיה בתמצית
- נולד ב־17 בפברואר 1959 בעיר מקנס, מרוקו.
- עלה לישראל בילדותו וגדל בירושלים, במשפחה חרדית־ספרדית.
- התחנך במוסדות חרדיים של הציבור הספרדי; כבר בגיל צעיר בלט בכישרון ארגוני וביכולת פוליטית.
- נחשב לאחד מתלמידיו וקרוביו של הרב עובדיה יוסף, קשר שעתיד להפוך לנכס הפוליטי המרכזי שלו.
- בתחילת שנות ה־80 היה ממייסדי תנועת ש״ס, המפלגה החרדית־ספרדית.
- ב־1992 נבחר לראשונה לכנסת – אז אחד הח״כים הצעירים בתולדות הכנסת.
- מהר מאוד הפך לדמות הדומיננטית בתנועה.
- כבר בגיל 29 מונה לשר הפנים (1988–1993), והיה לשר הצעיר בתולדות המדינה. התפקיד הפך אותו לשחקן כוח מרכזי בפוליטיקה הישראלית, עם שליטה נרחבת במנגנוני שלטון מקומי, תקציבים ומינויים.
- במהלך שנות ה־90 נחשב ל"ממליך המלכים": ש״ס בראשותו הייתה לשון מאזניים כמעט קבועה.
- במקביל לעלייתו הפוליטית – החלו חקירות פליליות נגדו.
בעשור האחרון חזר לפעילות פוליטית מלאה, כיהן שוב כשר הפנים (2016–2021) ולאחר פטירת הרב עובדיה יוסף, ביסס את מעמדו כיו״ר הבלתי מעורער של ש״ס ואחד מבעלי הברית הקרובים של בנימין נתניהו, עם יכולת השפעה עמוקה על קווי מדיניות, מינויים והסכמים קואליציוניים. ואז הסתבך שוב עם החוק.
שנת 2022
בינואר שנת 2022 הורשע אריה דרעי בהעלמת מס (כמה מאות אלפי שקלים). במסגרת עסקת טיעון נגזרו עליו כאמור שנת מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקלים. עוד לפני השבעת הממשלה ה-37, הכנסת קידמה תיקון לחוק־יסוד: הממשלה בנושא כשירות שרים, כדי לפתוח את הדלת למינוי דרעי לשר אחרי הרשעתו. השינוי המוצע היה הוספת המילה “בפועל” למאסר (כלומר: רק מאסר בפועל יפסול את דרעי אוטומטית). (idi.org.il)
במקביל הוגשו עתירות לבג"ץ נגד מינוי של דרעי: למשל, התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה כבר 25.12.2022 נגד המינוי המסתמן וטענה, בין היתר, שנבחר מסלול של “שינויי חקיקה” במקום פנייה למסלול הקיים (יו״ר ועדת הבחירות/קלון). (ynet)
ינואר 2023: דרעי נכנס לתפקיד - ובג״ץ סוגר את הדלת
1.1.2023 – דרעי נכנס לכהונה כשר הפנים (וטקס חילופי שרים במשרד הפנים מתועד רשמית). (אתר הממשלה)
4.1.2023 – במקביל, שר המשפטים יריב לוין מציג את “השלב הראשון” ברפורמה המשפטית, כולל אמירות מפורשות על ביטול עילת הסבירות. עניין זה מהותי, מפני שעילת הסבירות היא בדיוק הכלי שבג״ץ משתמש בו נגד מינוי דרעי שבועיים אחר כך.
18.1.2023 – פסק הדין: בג״ץ קובע ברוב 10–1 שדרעי פסול מלכהן כשר בשל “חוסר סבירות קיצוני”, בין היתר בגלל “צבר הרשעות” ובגלל המצג בבית המשפט של פרישה מהחיים הפוליטיים. במסמך המלא מופיעות גם שאלות הליבה שבית המשפט הכריע בהן: סבירות המינוי + טענת “מניעה” הנובעת מהצהרותיו בפני בית המשפט. (בג״ץ)
22.1.2023 – נתניהו מפטר את דרעי בישיבת הממשלה (כנדרש בפסק הדין). דיווחים מפרטים שהמהלך לווה בסיכום על ממלאי מקום מתוך שרי ש״ס בשלב הראשון, לצד אמירה/תקווה שדרעי “יוכל לחזור” אחרי חקיקה. (ynet)
פברואר–מרץ 2023: “חוק דרעי 2” - ניסיון לנטרל את בג״ץ על מינוי שרים
30.1.2023 – בתקשורת מתפרסם נוסח/כיוון של הצעת “חוק דרעי 2”: לקבוע שבית המשפט “לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית” על מינוי שרים/העברתם, למעט בדיקת תנאי הכשירות ה”טכניים” בחוק־היסוד. (ynet)
9-12.2.2023 – המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם חוות דעת חריפה: ההצעה מוסיפה לחוק־היסוד סעיף שלפיו “לא תהא ביקורת שיפוטית… לגבי כל עניין הקשור או נובע ממינוי של שר” (למעט תנאי כשירות). לטענתם זה פרסונלי ונועד “לאיין” את פסק הדין של דרעי. (idi)
10.3.2023 – לפי "כלכליסט", גם הייעוץ המשפטי בכנסת הצביע על בעייתיות, לצד טיעון עקרוני שניתן “לטעון” לצמצום ביקורת על מינוי שרים (כלומר: לא רק “כן/לא”, אלא מורכבות שהקואליציה ניסתה לנצל). (כלכליסט)
חוק דרעי 2
בתגובתו הראשונה אמר דרעי: "זו התוצאה הטובה ביותר", כשהוא מתכוון לכך שלראש הממשלה נתניהו אין ברירה אלא לפטר אותו - והתוצאה הזו תהיה המנוף לביצוע המהפכה המשפטית. (ערוץ 13)
ב-24.1.23, אמר דרעי: "אף אחד לא הזהיר את ראש הממשלה שהוא פועל בחוסר סבירות קיצוני כשמינה אותי", ותהה "האם מישהו רצה להכשיל אותו בכוונה?". אלא שנתניהו, או דרעי, כך מתברר, כלל לא פנו טרם הקמת הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כדי לקבל את חוות דעתה - או את אזהרתה מפני הקושי הצפוי במינוי דרעי.
דרעי אולי לא מוביל את ההפיכה המשטרית של לוין, אבל הוא בורג מרכזי בה ודמות שאמורה ליהנות מפירותיה.
פעילות פרלמנטרית
למרות שבג״ץ פסל כבר בתחילת 2023 את מינויו של אריה דרעי לשר בשל הרשעותיו והמצג שהציג על פרישתו מהחיים הפוליטיים, בפועל הוא לא חדל מלהשפיע על עבודת הממשלה. דרעי השתתף בדיונים חסויים, ובהם גם בקבינט המלחמה כמשקיף, והמשיך “לבחוש” במשרדי הפנים והבריאות שמהם פוטר – כל זאת ללא תפקיד רשמי וללא אחריות פורמלית. במקביל, תפקידו החוקי היחיד כחבר כנסת הפך כמעט לאות מתה: דרעי נעדר מרוב מוחלט של ישיבות המליאה, כמעט שאינו נואם, לא מגיש שאילתות או יוזמות חקיקה, ואף נמנע מהצבעות גורליות, כך שבפועל אי אפשר אפילו “לספור את האצבע שלו”.
מאז השבעת הכנסת בנובמבר 2022 דרעי שהה במשכן בממוצע של עשרות בודדות של שעות בחודש, הרבה מתחת לסטנדרט המצופה מח״כ מן השורה. שיעור השתתפותו בהצבעות צנח לאורך השנים משיעור של 65% בשבועות הראשונים לכהונה, ל־36% ב־2023, 17% ב־2024, וב־2025 לשפל חסר תקדים של 0.3% בלבד – שש הצבעות מתוך 1,754. גם בהשוואה לחברי כנסת עמוסים במיוחד, כולל ראש הממשלה עצמו ושרים מכהנים, דרעי מדורג בשפל התחתית. חרף זאת, הציבור ממשיך לממן את שכרו, הטבותיו ושלושה עוזרים פרלמנטריים, כאשר פעילותו הפרלמנטרית בפועל שואפת לאפס.
ההתנהלות הזו מקבלת גיבוי שבשתיקה ממנגנוני הכנסת עצמם. ועדת האתיקה, שמורכבת מחברי כנסת, נמנעה במשך כנסים שלמים מלטפל בנתוני ההיעדרות החריגים של דרעי, וכשכבר דנה בהם הסתפקה בעונש סמלי וחריג בקלותו ביחס למקרים קודמים. התוצאה היא מקרה קיצון שממחיש כשל מבני עמוק: פוליטיקאי קואליציוני יכול להשפיע על הרשות המבצעת “מהצללים”, תוך ריקון תפקידו הפרלמנטרי מתוכן וללא דין וחשבון ממשי. לא במקרה מאיימות עמותות אזרחיות לפנות לבג״ץ – לא רק נגד דרעי עצמו, אלא כדי להציף מחדש את השאלה הרחבה על יכולת הפיקוח על נבחרי הציבור ועל מעמדה המידרדר של הכנסת כרשות מחוקקת.
(שקוף, 2025) (שקוף, 2025)
מינוי ראש עיריית טבריה (יוני 2023)
ב-26.6.23 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק של ח״כ עמית הלוי (ליכוד), חרף התנגדות היועצים המשפטיים ובמהלך מזורז, ברוב של 47 מול 41. החוק מבטל איסור קיים משנת 2008 ומאפשר ליו״ר ועדה קרואה – ראש רשות זמני שמונה בידי שר הפנים – להתמודד בבחירות לראשות העיר הסמוכות לכהונתו. בפועל, ההצעה נתפסת כחוק פרסונלי שנועד להכשיר את מועמדותו של בועז יוסף, יו״ר הוועדה הקרואה בטבריה שמונה על ידי שר הפנים לשעבר אריה דרעי. מבקרי החוק, כולל חברי קואליציה, הזהירו מפגיעה בטוהר המידות ברשויות המקומיות ואף מריח של שחיתות, וטענו כי מדובר בתפירת חוק לאדם אחד ולא בהסדרה עקרונית.
הדיון לווה בכאוס מוסדי: למשרד הפנים לא הייתה עמדה רשמית, נציגיו גמגמו תחת לחץ, ויו״ר ועדת הפנים הוביל את ההליך ללא חוות דעת מקצועית סדורה – מהלך חריג כשלעצמו. באופוזיציה קשרו בין החוק לבין המגמה הרחבה לצמצום עילת הסבירות, וטענו כי מדובר בדוגמה מובהקת לחקיקה שחורגת ממתחם הסבירות ומבקשת לחסן מינויים מפיקוח. למרות מחאה חריפה, כולל מצד מתמודדים לראשות העיר טבריה ופעילי ליכוד, הקואליציה התיישרה והעבירה את ההצעה, תוך חיזוק הטענה שמדובר בשימוש בכוח חקיקתי לצרכים פרסונליים על חשבון כללי המשחק והאמון הציבורי. (שקוף)
מפרשת בר־און–חברון ועד גלי בהרב-מיארה
החשד היה כי דרעי יזם קנוניה שבמסגרתה ימונה רוני בר־און לתפקיד היועמ״ש כחלק מעסקת־חליפין פוליטית עם בנימין נתניהו, במטרה לחלץ את דרעי מתיקיו הפליליים. הפרשה הובילה להקמת ועדת שמגר ולבסוף להחלטת ממשלה 2274 לגבי הדרך בה ימונה היועץ המשפטי לממשלה באמצעות הוועדה לאיתור מועמדים ההחלטה נועדה לפחות על הנייר, לחסום אפשרות להשתלטות פוליטית על מוסד היועמ״ש – בדיוק אותו תרחיש שיוחס לדרעי בפרשה. פרשת בר־און–חברון אינה חריגה היסטורית אלא נקודת מוצא להבנת מאבקו המתמשך של דרעי להשפיע, לעקוף ולהשתלט על מערכת אכיפת החוק – לא רק מבחוץ, אלא מבפנים.
הדפוס שנחשף כבר בפרשת בר־און–חברון ממשיך כיום בעימות החזיתי של הממשלה עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. כמו אז, גם היום מדובר לא בביקורת נקודתית על ייעוץ משפטי מסוים, אלא בניסיון שיטתי לצמצם את כוחו של מוסד היועמ״ש באמצעות חקיקה, שינוי כללי המשחק, והכשרת הקרקע להדחה או לעקיפה של סמכותה.
חוק הרבנים – מה זה, למה עכשיו, ואיפה דרעי?
“חוק הרבנים” הוא שם כולל לסט מהלכי חקיקה ותקנות שמטרתם לשנות מן היסוד את מנגנון מינוי רבני הערים, רבני שכונות ובעלי תפקידים במועצות הדתיות. בפועל, החוק:
- מרחיב משמעותית את מספר התקנים,
- מחזק את שליטת השר לשירותי דת (דה־פקטו ש״ס),
- ומצמצם את השפעת הרשויות המקומיות והציבור על הבחירה.
מדובר לא במהלך אדמיניסטרטיבי, אלא בהעמקת שליטה פוליטית־ארגונית ארוכת טווח.
(idi), (ynet), (מקור ראשון)
חוק הרבנים קודם כבר ב־2023, עוד לפני 7 באוקטובר, כחלק בלתי נפרד ממהלכי החקיקה של ההפיכה המשטרית. ביוני אותה שנה אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של ח״כ שמחה רוטמן וח״כ ארז מלול (ש״ס), שהעניקה לשר לשירותי דת סמכות לכפות מינוי רב בכל עיר, יישוב ומועצה אזורית – ואף שני רבנים בערים הגדולות – ולשנות מן היסוד את שיטת הבחירה כך שתעניק רוב מובהק לנציגי הממסד הדתי ולש״ס בגופים הבוחרים. המשמעות המעשית הייתה יצירת עשרות ואף מאות משרות חדשות לרבנים, חידוש מינוי רבני שכונות שבוטל לפני כשני עשורים, והחלשה דרמטית של השלטון המקומי ושל השפעת התושבים על זהות הרבנים. מבקרי החוק הגדירו אותו כבר אז כ“חוק ג’ובים”, שנועד למנות מקורבים פוליטיים ולא רבנים המותאמים לצורכי הקהילה.
בספטמבר 2023 חידדה חוות דעת של אגף התקציבים באוצר את היקף המהלך והמחיר הצפוי: יותר מ־500 תקנים חדשים לרבנים מסוגים שונים, בעלות שנתית של לפחות 67 מיליון שקל מתקציב המדינה - סכום שאינו כולל את הנטל שיוטל על המועצות הדתיות עצמן. האוצר הזהיר כי תוספת התקנים תכביד משמעותית על תקציבי המועצות, שכבר כיום כ־60% מהן מופנה לשכר, ותפגע ביכולתן לספק שירותי דת אחרים. אף שלא הוצגו נתונים המעידים על מחסור אמיתי ברבנים, החוק קודם במהירות, גם במהלך פגרת הכנסת, תוך התעלמות מההשלכות התקציביות והציבוריות. כך התבסס חוק הרבנים כבר ב־2023 כמהלך ריכוזי, יקר ובעל אופי פוליטי מובהק - מהלך שנבלם זמנית בשל הביקורת והסיכון המשפטי, אך שב לאחר המלחמה בגרסה מצומצמת יותר, חוק הרבנים 2, שהשיגה בפועל את אותן מטרות דרך מסלול תקציבי ושקט יותר.
בעקבות המלחמה, ירד החוק מסדר היום וחוזר בנוסח חדש בנובמבר 2024. חוק הרבנים 2 נולד לאחר שחוק הרבנים המקורי - זה שקודם ב־2023 כחלק ממהלכי ההפיכה המשטרית - נבלם בשל ביקורת ציבורית חריפה, חוות דעת כלכליות חריפות של אגף התקציבים, וקשיים משפטיים שנבעו מהיקף ההתערבות שלו במינוי רבנים ומהעלות התקציבית הגבוהה שלו. החוק הראשון ביקש לשנות מן היסוד את שיטת מינוי רבני הערים, השכונות והיישובים, לחייב מינוי רב בכל רשות מקומית, להחזיר מאות תקני רבני שכונות, ולהעניק רוב כמעט מוחלט לממסד הדתי ולש״ס בגופים הבוחרים - מהלך שנתפס כריכוז כוח חריג וכיצירת מאות ג’ובים פוליטיים בעלות של לפחות 67 מיליון שקל בשנה.
משנבלם החוק המקורי, בחרה ש״ס לעקוף אותו באמצעות מסלול חלופי ושקט יותר: חוק הרבנים 2. במקום רפורמה כוללת בשיטת המינויים, החוק החדש מתמקד ביצירת תקנים ותקציבים, ומעניק לשר לשירותי דת סמכות רחבה להוסיף משרות לעובדי שירותי הדת - רבנים, בלניות ותפקידים נוספים - ללא הגבלה מספרית, ובמימון ציבורי מלא. כך הושגו בפועל אותן מטרות: הרחבת מערך המינויים, חיזוק השליטה המפלגתית במועצות הדתיות, ויכולת למנות מקורבים - אך בלי לשנות פורמלית את מנגנוני הבחירה עצמם. המבקרים הגדירו זאת כמהלך ציני ומכוון: במקום חוק “גדול” שנבלם, עבר “חוק קטן” שמאפשר את אותו שוד תקציבי ואותו ריכוז כוח - דרך הדלת האחורית. (דה מרקר)
בינואר 2025 חוק הרבנים 2 מאושר בקריאה שנייה ושלישית. החוק מעניק לשר לשירותי דת סמכות רחבה:
- ליצור תקנים חדשים ללא מגבלה מספרית,
- לקבוע שכר,
- ולהזרים תקציבים בהיקף של לפחות 40 מיליון ש״ח בשנה, בהתייעצות לא מחייבת בלבד עם שר האוצר.
בפועל, החוק משיג את מטרות חוק הרבנים הראשון - שליטה פוליטית בשירותי הדת והמינויים - אך ללא הרפורמה המבנית הגלויה
למרות שאריה דרעי עצמו אינו שר, החוק נושא בבירור את ה-DNA הפוליטי שלו:
- ש״ס מחזיקה במשרד לשירותי דת.
- הרבנות המקומית היא אחד ממוקדי הכוח ההיסטוריים של ש״ס:
מינויים → נאמנויות → שליטה בשטח → השפעה פוליטית. - דרעי הוא האסטרטג, גם כשהוא “לא בתמונה”.
בדיוק כמו:
- חוק דרעי 1 (כשירות שרים),
- חוק דרעי 2 (ניסיון לנטרל ביקורת שיפוטית),
- והשתתפותו בקבינט כמשקיף -
גם כאן מדובר בכוח בלי אחריות פורמלית.
חוק הגיוס
דרעי הוא שחקן מפתח בניסיונות למנוע גיוס שוויוני לצה"ל. באפריל 2025 אמר: "ברגע שבו, חלילה וחס, תקרה אפילו תקרית אחת שבה תיכנס המשטרה הצבאית לתוך ישיבה או בית ותעצור אפילו בחור ישיבה אחד, באותו רגע, לא משנה הנסיבות, לא משנה אם זה החלטת בג"ץ או התעקשות של היועצת המשפטית – באותו רגע ש"ס לא תוכל להישאר בממשלה" (כאן)
יולי 2025 – ״זה חוק הסדרת לומדי תורה. זה לא חוק שעומד לגייס, זה חוק שבא להסדיר את מי שלומד תורה. ככה אני קורא לחוק וככה אני מתייחס אליו״. (מעריב)
רוב החרדים לא קנו את האמירה של דרעי:
באוקטובר 2025, כדי לרצות את מצביעיה, פרשו שרי ש״ס מתפקידיהם בקואליציה, אך לא פרשו מהקואליציה. המפלגה הודיעה: "ש"ס תמשיך לפעול בכל כוחה למען הסדרת מעמדם של בני הישיבות ולומדי התורה, שהם סוד קיומו הרוחני וההיסטורי של עם ישראל. התנועה תמשיך להוביל את המאבק נגד מסע הרדיפה הפוליטי והאכזרי שמנוהל נגד תלמידי הישיבות הקדושות, ההוגים בתורה יומם ולילה למען עם ישראל כולו ולהצלחת החיילים". (i24
דרעי מייצג עמדה ברורה: מטרתו היא להסדיר פטור גורף לחרדים מגיוס לצה"ל. בשלהי כהונתה של הכנסת ובלחצו של דרעי חוקק גם חוק להקפאה של צעדי אכיפה נגד תלמידי ישיבות הנמנעים מגיוס, ואולם בג"ץ הקפיא את החקיקה.
1. ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
- שנות חיים ורקע משפחתי: אריה מכלוף דרעי נולד ב־17 בפברואר 1959 במקנס, מרוקו, ועלה לישראל ב־1968; לפי עמוד קורות החיים בערוץ כנסת, הוא מתגורר בירושלים, נשוי ליפה ואב לילדים, ולמד בישיבות “פורת יוסף” ו“חברון” בירושלים ערוץ כנסת - קורות חיים. מקורות ביוגרפיים נוספים מציינים כי המשפחה התיישבה תחילה בבת ים N12, פרופיל בחירות 2015, וכי אביו היה אליהו דרעי ואמו אסתר; בכתבות אבל עם פטירת אביו באפריל 2012 נמנו בני המשפחה: יהודה דרעי, אריה דרעי, ניסים דרעי, שלמה דרעי וחנה כיכר השבת, אפריל 2012, בחדרי חרדים, אפריל 2012.
- ילדות, חינוך והשכלה תורנית: לאחר העלייה ממרוקו גדל דרעי בבת ים; בביקור בעיר במרץ 2016 צוטט בכיכר השבת אומר על ילדותו שם: “בקושי שהיה פה בית כנסת במקום. היינו מתפללים בשבת במועדון, עכשיו יש הרבה בתי כנסת ומוסדות” כיכר השבת, מרץ 2016. על פי מקורות חרדיים וביוגרפיים, לאחר תקופה ראשונה בבית בבת ים הועבר עם אחיו יהודה למסגרת חרדית בפנימייה בחדרה, ובהמשך למד בישיבת פורת יוסף, בישיבת קול יעקב ובישיבת חברון המכלול - ביוגרפיה מורחבת, כיכר השבת - פרופיל מחבר. בראיון שפורסם בספטמבר 2012 סביב חזרתו לפוליטיקה נאמר כי דרעי תיאר את ישיבת חברון כ“המקום שבנה אותו באמת” כיכר השבת, ספטמבר 2012.
- קריירה מוקדמת לפני המערכת הארצית: תפקידו הציבורי הראשון המוכר היה ביישוב החרדי מעלה עמוס בגוש עציון: מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את דרעי כ“צעיר פעלתן בעל רקע ליטאי־ספרדי” שלקח על עצמו את תפקיד “מזכיר היישוב” בראשית שנות ה־80 המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרץ 2021. גם בסיקור ביקורו ביישוב ב־2013 צוין כי “שלושים שנה לאחר ששימש כמזכיר היישוב מעלה עמוס” חזר לביקור במקום כיכר השבת, דצמבר 2013; וב־2017 הזכיר ראש מועצת גוש עציון כי דרעי “התחיל את חייו הציבוריים בתור מזכיר היישוב מעלה עמוס” בחדרי חרדים, יולי 2017. ב־2021, בחנוכת מקווה במעלה עמוס, תואר כ“מייסד היישוב” וכמי שהיה “מזכיר היישוב הראשון” ערוץ 7, אוקטובר 2021.
- שירות צבאי ומעבר למנגנון הציבורי: לפי מסמך מדיניות של האוניברסיטה העברית מ־2017, ב־1985 שימש דרעי עוזרו של שר הפנים הרב יצחק פרץ, בסוף אותה שנה מונה למזכ״ל ש״ס, וביוני 1986 התגייס לשירות צבאי מקוצר של שלושה חודשים; מיד לאחר שחרורו מונה למנכ״ל משרד הפנים, בגיל 27 האוניברסיטה העברית - מסמך מדיניות, 2017. כלכליסט תיאר ב־2008 את מסלולו כך: מינוי למנכ״ל משרד הפנים ב־1986, ולאחר מכן מינוי לשר הפנים בדצמבר 1988 בממשלת האחדות של יצחק שמיר כלכליסט, אפריל 2008. גם ynet מציין כי ב־1984 שימש כמזכיר מועצת חכמי התורה, ולאחר שחרורו מונה למנכ״ל משרד הפנים ynet - פרופיל אריה דרעי.
- המעבר לפוליטיקה והזירה האידיאולוגית: דרעי נמנה עם מקימי ש״ס הארצית ב־1984 mako, נובמבר 2012, לאחר שש״ס החלה כרשימה מוניציפלית בירושלים לקראת בחירות 1983 ופנתה לציבור חרדי־ספרדי ולמזרחים מסורתיים המכלול - ש״ס. כבר בראשית דרכו בלט החיבור בין זהות ספרדית־חרדית, מוסדות תורה ופעולה מוניציפלית; מאוחר יותר, בראיון ynet בספטמבר 2002, ניסח דרעי את עמדתו בעניין בני ישיבות: “אם היה לי פקפוק קטן באמונתי שבחורי ישיבות לא תורמים את חלקם... אני הייתי הראשון שמתייצב בשער ומנסה לגייס בחורי ישיבות” ynet, ספטמבר 2002. ביקורת רשמית על תפקודו אינה מתועדת בשלב מעלה עמוס או לפני המינוי למשרד הפנים; הביקורת המשפטית-רשמית הופיעה בהמשך, סביב כהונתו כשר, בין היתר בבג״ץ דרעי־פנחסי מ־1993, שבו צוטט היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש: “החל משעה זו ועד תום בירור משפטו יהא זה בניגוד לעקרונות יסוד של משפט וממשל... כי מר דרעי יוסיף לכהן כשר בממשלה” בג״ץ 3094/93, ספטמבר 1993.
2. ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
- שר הפנים - דצמבר 1988 עד מאי 1993; ינואר 2016 עד יוני 2021; דצמבר 2022 עד ינואר 2023. דרעי כיהן כשר הפנים בממשלות שמיר ורבין עד שהלכת דרעי-פנחסי חייבה את העברתו מתפקידו בעקבות כתב האישום; בהמשך חזר לתפקיד בינואר 2016, ובדצמבר 2022 מונה שוב לשר הפנים ולשר הבריאות עד פסילת המינוי בבג"ץ בינואר 2023. תמצית תפקידיו הממשלתיים מופיעה בפרופיל הציבורי שלו בערוץ הכנסת, ופסק הדין מ-18 בינואר 2023 סיכם גם את תחולת הלכת דרעי-פנחסי על מינויי שרים וסגני שרים ערוץ הכנסת - פרופיל אריה מכלוף דרעי בג"ץ דרעי 2023 - Jus-Tice.
- משרד הפנים - קדנציה ראשונה, 1988–1993: תמיכות, רשויות מקומיות והשלכות משפטיות. בתקופה זו נוהלו במשרד הפנים מענקי איזון ותמיכות דרך רשויות מקומיות, וביקורת מבקר המדינה מ-1991 על תמיכות לרשויות ולמוסדות ציבור בדקה 32 רשויות בשנים 1987–1989 ומצאה כשלים בסדרי מינהל, בקרה ותיעוד מבקר המדינה - דוח תמיכות 1991. ההחלטות שנקשרו לדרעי כללו הזרמת כספים מתקציב משרד הפנים למוסדות דת וחינוך דרך רשויות מקומיות, לרבות רכסים בשנים 1988–1990, והדבר הפך מאוחר יותר לאחד מצירי “התיק הציבורי” וואלה, מרץ 2001. בדצמבר 2003 דווח בגלובס כי כתב האישום הציבורי ייחס לו העברת כספים ממשרד הפנים באמצעות רשויות מקומיות למוסדות המזוהים עם ש"ס, ובהם גם ניסיון להעברת 400 אלף שקל לעמותה תוך הבטחה להגדיל תקציב עירייה גלובס, ספטמבר 2003. הביקורת המקצועית הייתה כפולה: מבקר המדינה הצביע על פגיעה בכללי שוויון ותבחינים, וההליך הפלילי/מנהלי הוליד את הלכת דרעי-פנחסי - נורמה שלפיה כשירות פורמלית אינה מספיקה כאשר שיקול הדעת למינוי או אי-העברה מתפקיד לוקה בחוסר סבירות קיצוני בג"ץ דרעי 2023 - Jus-Tice.
- שר הכלכלה - מאי 2015 עד נובמבר 2015. שלוש החלטות/מהלכים מרכזיים: ראשית, דרעי סירב לחתום בעצמו על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים במתווה הגז, אף שהקבינט והממשלה תמכו במתווה, ודרש שהאחריות תועבר לממשלה כולה; ביוני 2015 דווח כי הקבינט התפזר ללא חתימתו Bizportal, יוני 2015, וביוני 2015 דווח כי הממשלה תצביע על העברת הסמכות ממנו וואלה, יוני 2015. שנית, במסגרת ההסכם הקואליציוני קודמה העלאת שכר המינימום ל-5,300 ש"ח, מהלך שההסתדרות ייחסה גם לדרעי כשר הכלכלה המיועד Bizportal, מאי 2015. שלישית, עם התפטרותו בנובמבר 2015 הדגיש דרעי כי חתם על הסכם לתוספת שני ימי חופשה לכלל העובדים, פעל לשיפור תנאי עובדי קבלן ולעידוד תעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות JDN, נובמבר 2015. הביקורת המקצועית-ציבורית התמקדה במתווה הגז: כלכליסט טען באוגוסט 2015 כי סירובו לחתום והעברת הכדור לממשלה הם “בריחה מאחריות” שמייקרת אי-ודאות למשק, בעוד הממונה על ההגבלים דיוויד גילה התנגד למתווה בשל חשש להסדר כובל ומעמד מונופוליסטי כלכליסט, אוגוסט 2015.
- השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - מאי 2015 עד יוני 2021. המהלך המבני הראשון היה החלטת ממשלה 631 מנובמבר 2015: שינוי שם המשרד מ“פיתוח הנגב והגליל” ל“פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל”, והרחבת המנדט גם ליישובי פריפריה חברתית, לרבות רשויות באשכולות פריפריאליות וחברתיות-כלכליות נמוכים מפתח התקציב - החלטת ממשלה 631. מהלך תקציבי שני: בספטמבר 2016 אושרה העברה תקציבית של 185 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב למשרד, לרבות תקציבים לשווקים ומרכזים מסחריים ולפרויקטים בגליל מפתח התקציב - שינוי תקציבי 2016. מהלך שלישי: לפי דוח מבקר המדינה, תקציב המשרד ב-2017 עמד על 496 מיליון ש"ח, ולכל אחת מהרשויות לפיתוח הנגב והגליל הוקצו 40 מיליון ש"ח; תחומי הפעולה כללו 35 רשויות בנגב ו-94 רשויות בגליל מבקר המדינה - דוח 70ב, 2020. הביקורת הייתה ישירה: מבקר המדינה קבע שהמשרד פגע בעצמאות הרשויות לפיתוח והפך אותן במקרים מסוימים לזרוע ביצוע של המשרד; כלכליסט סיכם זאת במאי 2020 כטענה שדרעי “הפך את רשויות הפיתוח לצנרת להעברת כסף למטרותיו” כלכליסט, מאי 2020. המכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיף במאי 2020 כי הרשויות המקומיות החלשות התמודדו עם חסמי בירוקרטיה, עיכובים, קולות קוראים שאינם מונגשים בערבית וקשיים במיצוי תקציבים המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאי 2020.
- משרד הפנים - קדנציה שנייה, 2016–2021: רשויות מקומיות, חלוקת הכנסות וביטחון תזונתי. החלטה מרכזית אחת הייתה הקמת ועדה לבחינת נוסחת גדיש ותוספת של 400 מיליון ש"ח למענקי איזון לרשויות מוחלשות; עדאלה טען במרץ 2016 כי נוסחת המענקים מפלה רשויות ערביות משום שאחוזי המימוש והחישוב בפועל שונים בין רשויות יהודיות לערביות עדאלה, מרץ 2016. החלטה שנייה הייתה הקמת הקרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות: בדצמבר 2017 דווח כי בשלב הראשון חולקו 140 מיליון ש"ח ל-183 רשויות חלשות, מהן 70 יישובים ערביים ישראל היום, דצמבר 2017. החלטה שלישית הייתה הרחבת מודל “רשות יציבה”, המעניק לרשויות מאוזנות תקציבית הקלות באישורי אשראי, חוקי עזר ורגולציה; הקריטריון כלל בין השאר גירעון נצבר של עד 12.5% ישראל היום, מרץ 2017. החלטה רביעית, בתחום הגבולות וההכנסות, הייתה שימוש בוועדות גיאוגרפיות: לפי דיווח בערוץ 7, בשנים 2016–2020 הועברו כ-34,448 דונם מרשויות יהודיות ומשטחים חסרי שיפוט לרשויות ערביות ולבני מיעוטים, כולל כ-24,912 דונם ב-2018 ערוץ 7, מרץ 2022. החלטה חמישית הייתה מיזם כרטיסי המזון בתקופת הקורונה: בנובמבר 2020 עתרה התנועה לאיכות השלטון נגד חלוקת 700 מיליון ש"ח דרך משרד הפנים בטענה שהקריטריונים - בעיקר הנחה בארנונה - אינם כלי מקצועי לביטחון תזונתי ומעדיפים אוכלוסייה חרדית N12, נובמבר 2020; תחקיר כלכליסט/שומרים באפריל 2023 מצא כי היישובים החרדיים קיבלו סכומים גבוהים בהרבה, למשל מודיעין עילית עם 530 ש"ח לתושב לעומת נווה מדבר עם 14 ש"ח לתושב כלכליסט, אפריל 2023.
- שר הבריאות ושר הפנים בממשלה ה-37 - דצמבר 2022 עד ינואר 2023. כהונה זו הייתה קצרה מכדי להציג שלוש רפורמות ביצועיות שהושלמו במשרד הבריאות או במשרד הפנים; האירוע המרכזי היה עצם המינוי, לאחר תיקון חוק-יסוד: הממשלה שנועד לאפשר מינוי שר שהוטל עליו מאסר על תנאי ולא מאסר בפועל, ולאחר מכן פסילת המינוי בבג"ץ ב-18 בינואר 2023 ברוב 10 מול 1 בשל חוסר סבירות קיצוני והסתמכות על מצג הפרישה מהחיים הפוליטיים בהסדר הטיעון בעבירות המס בג"ץ דרעי 2023 - Jus-Tice. מבחינת ביצוע מדיניות, ההמשך עבר בפועל דרך שרים מש"ס: בספטמבר 2023 אישר בג"ץ חלוקת 400 מיליון ש"ח בתווי מזון לפני החגים, אך עצר את חלוקת 600 מיליון השקלים שתוכננו ל-2024 עד בחינה מחדש, לאחר עתירות שטענו כי הקריטריונים אינם מקדמים ביטחון תזונתי ומפלים אוכלוסיות עניות שאינן עומדות במבחני הארנונה גלובס, ספטמבר 2023.
- יו"ר ש"ס וחבר כנסת - תפקיד פוליטי בכיר, 1984–הווה; השפעה קואליציונית גם ללא כהונה כשר. שלושה ציוני דרך ביצועיים-פוליטיים בולטים: הראשון, קידום “חוק דרעי” בדצמבר 2022–ינואר 2023 שאפשר את מינויו לשר למרות הרשעת המס, ולאחר פסילת המינוי - קידום “חוק דרעי 2” שנועד להגביל ביקורת שיפוטית על מינויי שרים; היועצת המשפטית לממשלה הזהירה במרץ 2023 כי חוק דרעי 2 נועד להתגבר על פסק דין פרטני בעניינו ופוגע בהפרדת הרשויות ישראל היום, מרץ 2023. השני, דרישת ש"ס להמשך תווי המזון בתקציבים קואליציוניים ב-2023–2024, שנבחנה בבג"ץ כאמור לעיל גלובס, ספטמבר 2023. השלישי, מעורבותו כיו"ר ש"ס במשבר חוק הגיוס/“חוק ההשתמטות”: באוצר נמתחה ביקורת על מתווה חוק הגיוס בטענה שהוא לא יגדיל את מספר המתגייסים החרדים, לא יפחית את ימי המילואים, ואף עלול להגדיל סיוע ממשלתי לחייבי גיוס בלי תמריץ אפקטיבי לשירות גלובס, דצמבר 2025. בהיבט מסרי-פוליטי, בפברואר 2020 צוטט דרעי ב“כיכר השבת” באמירה: “שמאל זה נגד התורה”, אמירה שעוררה תגובות פוליטיות מצד העבודה וממחנה השמאל כיכר השבת, פברואר 2020.
3. פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
- מסגרת הכוח במשרד הפנים: בינואר 2016 אושרה חזרתו של דרעי למשרד הפנים, לאחר חוות דעת מסויגת של היועמ"ש יהודה וינשטיין; לפי כלכליסט, 10.01.2016, וינשטיין כתב כי המינוי "מעורר קשיים משפטיים" וכי הוא "מצוי על גבול מתחם הסבירות", אך לא מנע אותו משפטית כלכליסט, 10.01.2016. בינואר 2017 אישרה הממשלה את מינוי מרדכי כהן למנכ"ל משרד הפנים, בהמשך להחלטת דרעי למנותו למנכ"ל קבע; כהן היה קודם ראש מינהל שלטון מקומי במשרד כלכליסט, 08.01.2017.
- חלוקת תפקידים מפלגתית כמנגנון שליטה: בדצמבר 2022 דרעי הודיע על חלוקת התיקים של ש"ס בממשלה ה-37: הוא עצמו יועד לשר הפנים והבריאות; יעקב מרגי לרווחה; יואב בן צור לשר במשרד הרווחה; מיכאל מלכיאלי לשירותי דת; חיים ביטון לשר במשרד החינוך; משה ארבל לסגן שר בפנים ובריאות ynet, דצמבר 2022. דיווח מקביל ציין כי החלוקה "הכריע היו"ר אריה דרעי" ואושרה במועצת חכמי התורה כל רגע, 27.12.2022.
- פסילת המינוי והמשך השפעה עקיפה: ב-18.01.2023 בג"ץ פסל את מינוי דרעי לשר הפנים והבריאות ברוב 10–1, בנימוק של "חוסר סבירות קיצוני" ובשל מצג הפרישה מהחיים הפוליטיים בהליך הפלילי גלובס, 18.01.2023. בפברואר 2023 פנתה התנועה לטוהר המידות ליועמ"שית בטענה כי דרעי ממשיך לקיים פגישות עם גורמי מקצוע במשרדי הבריאות, הפנים והאוצר ומשתתף כמשקיף בקבינט, אף שאינו שר התנועה לטוהר המידות, 02.02.2023.
- מוסדות התכנון: בדצמבר 2022 פורסם כי מועמד דרעי לראש מטה התכנון הלאומי הוא נתן אלנתן, מקורבו ופעיל ש"ס כלכליסט, 27.12.2022. בפברואר 2023 אושר מינוי אלנתן לראש מטה התכנון, תפקיד הכולל גם ראשות המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוותמ"ל והוות"ל מרכז הנדל"ן, 27.02.2023. במרץ 2024 דווח כי בועז יוסף, מקורב לדרעי שמונה ב-2020 בידי דרעי לראש הוועדה הקרואה בטבריה, ימונה ליו"ר הוועדה המחוזית צפון כלכליסט, 14.03.2024.
- עזיבת דרגים מקצועיים ומינויי מקורבים: במאי 2025 דווח כי מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ מסיים את תפקידו, וכי דרעי מעוניין באדם מקורב יותר; דרעי השיב באותו פרסום: "מדובר בשקר מוחלט" כלכליסט, 25.05.2025. באוגוסט 2025 אישרה הממשלה את ישראל אוזן, לשעבר יועץ וראש מטה של דרעי, למנכ"ל משרד הפנים; לפי הדיווח, המינוי הגיע גם לאחר התפטרות שרי ש"ס מהממשלה כלכליסט, 04.08.2025. בפברואר 2026 ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה דנה במינוי ראובן “רובי” שמש, רמ"ט שר הפנים, למנכ"ל משרד העבודה; כלכליסט כתב כי זו "הפעם השנייה ברציפות" שמקורב לדרעי וראש מטה במשרד הפנים עובר למנכ"לות העבודה כלכליסט, 15.02.2026.
- בריאות, שכר ומשרות בכירות: בינואר 2023 אושר מינוי משה בר סימן טוב למנכ"ל משרד הבריאות תחת דרעי, ובמקביל דווח כי דרעי דרש עבורו שכר של 90 אלף ש"ח; הממונה על השכר קובי בר נתן התנגד והזהיר כי זו "הצעת החלטה פרסונלית" בעלת השלכות רוחב גלובס, 08.01.2023. בטקס חילופי המנכ"לים בינואר 2023 פנה המנכ"ל היוצא פרופ' נחמן אש לבר סימן טוב וביקש שיפקח על ניסיונות לפגיעה בשוויון בטיפול רפואי ynet, ינואר 2023.
- ביקורת ועדות ומבקר המדינה: בפברואר 2024 ועדת המינויים של הביטוח הלאומי פסלה את כל מועמדי ועדת האיתור, ובהם בועז יוסף, שנחשב מועמד ש"ס כלכליסט, 05.02.2024. במרץ 2026 דווח כי משה מור יוסף, משנה למנכ"ל משרד הפנים ומקורב לש"ס, קודם לתפקיד מנכ"ל החברה למתנ"סים, אף שבעבר קבע מבקר המדינה כי "שיפץ" פרטים בקורות חייו בהתמודדות לתפקיד אחר כלכליסט, 27.03.2026.
4. ארכיון התבטאויות וציטוטים
- 27.02.2020 - פלטפורמה: אולפן כיכר / כיכר השבת; הקשר: בחירות 2020, מתקפה אידיאולוגית נגד השמאל. דרעי אמר בראיון כי “שמאל זה נגד התורה. מה הפירוש? אנחנו נגד ארץ ישראל? אנחנו נגד תורת ישראל? מה זה הדבר הזה?”. הדברים פורסמו תחת הכותרת על סערה בעקבות דבריו נגד השמאל, ובאותו דיווח נכתב כי ידיעות אחרונות ציטט את המסר בכותרת: שמאל זה נגד התורה, יהודי צריך להיות ימני. מקור: כיכר השבת; הקשר נוסף על עמדותיו סביב חוק הגיוס והגוש הפוליטי: ynet. (kikar.co.il)
- 08.02.2017 - פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח בבחדרי חרדים; הקשר: פרשת הבצל בתשדיר הבחירות לאחר מות הרב עובדיה יוסף. לאחר שנחשף סרטון שבו נראה דרעי מורח בצל על עיניו כדי לייצר דמעות, אמר: “הרבה מטעים של בצלים לא יכילו את את הדמעות שהזלנו על מרן. קראו לי לצילום תשדיר בחירות ב 12 בלילה, אחרי יום עמוס וארוך”. בהמשך הסביר כי הבמאי ביקש דמעות כדי שהקליפ ייראה טבעי ומרגש, ואמר שאינו רואה בכך בעיה. מקור: בחדרי חרדים; רקע על השימוש בדמות הרב עובדיה ובקמפיין דרעי הישן: כיכר השבת. (bhol.co.il)
- 12.12.2024 - פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח ב־ynet ובערוץ 14; הקשר: מלחמת חרבות ברזל, מגעים לעסקת חטופים. דרעי אמר על עסקת חטופים: “צריך לעשות עסקה בכל מחיר”. לפי הדיווחים, בהמשך הריאיון חזר בו וניסה לדייק את דבריו, אך הציטוט עורר כותרות ותגובות משום שנאמר בעיצומה של המלחמה וביחס למשא ומתן עם חמאס. מקור: ynet; מקור נוסף על החזרה בו: ערוץ 14. (ynet.co.il)
- 12.12.2024 - פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח ב־ynet; הקשר: עימות עם היועצת המשפטית לממשלה ועם מערך הייעוץ המשפטי. באותו ריאיון אמר דרעי: “השמאל יודע שציבור הימין יגדל, ודרך הייעוץ המשפטי הם מנסים לטרפד. המטרה היא רק אחת - שהחרדים יצאו מהממשלה הזו וביבי לא יהיה ראש ממשלה”. זהו ציטוט ישיר שמחבר בין השמאל, הייעוץ המשפטי והניסיון להפיל את הממשלה, בהקשר של מחלוקת על היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה. מקור: ynet; הקשר משלים על ביקורת מתוך הקואליציה בעקבות דברי דרעי בנושאי גיוס ותורה: ynet. (ynet.co.il)
- 12.12.2024 - פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח ב־ynet; הקשר: חוק הגיוס, פטור חרדים והצדקת לימוד תורה בזמן מלחמה. דרעי אמר: “בלי לומדי התורה לא היינו כובשים בסוריה בלי כדור אחד”. הדברים נאמרו לאחר התייחסותו לכך שמי שלא גדל על ערך התורה אינו מבין מדוע אי אפשר גם ללמוד, גם לעבוד וגם להילחם, ועוררו ביקורת מצד גורמים בציונות הדתית. מקור: ynet; תגובת השר אופיר סופר לדברים: ynet. (ynet.co.il)
- 12.12.2024 - פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח ב־ynet; הקשר: חוק הגיוס, מעמד בני הישיבות ואיומי אכיפה. דרעי אמר: “כל עוד שלא הסדרנו את מעמד בני התורה לא נסתכל לצדדים. אחרי שנסדיר את זה, נשאל מה עם מי שלא לומד”. הדברים נאמרו לצד טענה כי לא ייתכן שמתקשרים לבתים ומאיימים במעצרים, והם משקפים קו פוליטי שבו הסדרת מעמד תלמידי הישיבות מוצגת כתנאי מוקדם לכל דיון אחר. מקור: ynet; מקור נוסף באותו משבר מדיני־ביטחוני על תיקון דבריו בעסקת החטופים: ערוץ 14. (ynet.co.il)
- 15.12.2024 - פלטפורמה: התוכנית הפטריוטים בערוץ 14; הקשר: הבהרת דבריו על עסקת חטופים והמשך הלחימה בעזה. לאחר שחזר בו מהניסוח עסקה בכל מחיר, אמר דרעי: “אם צריך להיכנס לחאן יונס בשבוע הבא – ניכנס לחאן יונס”. הציטוט נאמר במסגרת ניסיון לאזן בין פדיון שבויים לבין המשך לחץ צבאי על חמאס. מקור: ערוץ 14; הדיווח המקורי על דבריו בקול חי ועל ההבהרה המאוחרת: ynet. (c14.co.il)
- 02.02.2022 - פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח ב־ynet ובכיפה; הקשר: יום לאחר אישור הסדר הטיעון בעבירות מס והתפטרותו מהכנסת. דרעי אמר: “כל אדם בישראל יודע שאם לא היו קוראים לי מכלוף אריה דרעי, הנושא היה נפתר מול פקיד השומה כפי שמתרחש באלפי מקרים אחרים”. הציטוט היה לביבת נאום ההאשמה שלו נגד מערכת אכיפת החוק לאחר שהודה והורשע בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון. מקור: ynet; תיעוד נוסף של ההצהרה בכנסת: כיפה. (ynet.co.il)
- 02.02.2022 - פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח ב־ynet ובגלובס; הקשר: נאום אני מאשים לאחר הרשעה בעבירות מס. דרעי אמר: “דמי ודם משפחתי נשפך בראש חוצות, ואני, שיודע את האמת, שותק ונושך שפתיים”. הוא קשר את הדברים להדלפות מהחקירה, לצילומי ביתו בספסופה, לחשדות שהועלו נגד רעייתו ולתחושה שהכותרות שפטו אותו לפני ההליך. מקור: ynet; מקור נוסף עם פירוט מסיבת העיתונאים: גלובס. (ynet.co.il)
- 02.02.2022 - פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח בגלובס ובוואלה; הקשר: מתקפה על אביגדור ליברמן ויוקר המחיה. דרעי אמר על שר האוצר דאז אביגדור ליברמן: “בגלל יצר נקמה רעה וקשה בציבור החרדי, החליט, נגד כל המדיניות של הממשלות הקודמות, לעלות מיסים על מוצרים”. הציטוט נאמר כחלק מקמפיין שס סביב יוקר המחיה, המסים על מוצרים חד־פעמיים ומשקאות ממותקים והטענה לפגיעה בציבור החרדי והחלש. מקור: גלובס; דיווח נוסף: וואלה. (globes.co.il)
- 02.02.2022 - פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח בוואלה ובגלובס; הקשר: ביקורת על חופשתו בשווייץ בזמן קמפיין יוקר המחיה. דרעי אמר: “אני לא מתכוון להתנצל בפני אף אחד, לא לקחתי כסף מאף אחד”. הדברים נאמרו בתגובה לביקורת על חופשה יקרה בשווייץ במקביל לקמפיין מפלגתו על מצוקה כלכלית, והוא טען שהחופשה הייתה מתנה מילדיו. מקור: וואלה; מקור נוסף: גלובס. (news.walla.co.il)
- 02.02.2022 - פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח בגלובס ובוואלה; הקשר: הסדר הטיעון, התפטרות מהכנסת ושאלת החזרה לממשלה. דרעי אמר: “אני לא רואה מניעה להתמודד בבחירות הבאות לכנסת כיו"ר ש"ס ולהתמנות כשר”. הציטוט משמעותי משום שנאמר לאחר שהסדר הטיעון כלל את התפטרותו מהכנסת, ולאחר מכן הפך רקע לעתירות נגד חוק דרעי ולדיון בשאלת סבירות מינויו לשר. מקור: גלובס; רקע משפטי בעתירה נגד חוק דרעי: התנועה לאיכות השלטון. (globes.co.il)
- 18.01.2023 - פלטפורמה: יציאה מביתו בירושלים לאחר פסיקת בגץ; מדווח ב־ynet ובכיפה; הקשר: פסילת מינויו לשר בממשלה ה־37. דרעי אמר: “אני בכוונה, מהניסיון שלי כבר מהעבר, לא רוצה לעשות טעויות שעשיתי פעם אולי כשהייתי יותר צעיר”. הוא הוסיף שלא ידבר כשהלב חם וביקש מאנשיו לא להתראיין, על רקע הקריאות של תומכים מחוץ לביתו והקמפיין נגד פסיקת בגץ. מקור: ynet; רקע על יום הפסיקה והתגובות הפוליטיות: כיפה. (ynet.co.il)
- 09.10.2018 - פלטפורמה: אולפן ynet; הקשר: משבר חוק הגיוס והאפשרות להקדמת הבחירות. דרעי אמר: “חוק הגיוס לא יעבור, מעריך שנלך לבחירות במרץ”. באותו ריאיון אמר גם שלנתניהו אין דעה מגובשת ושאף אחד אינו עושה מאמץ לפתור את סוגיית חוק הגיוס; הדברים נאמרו ביום השנה החמישי למות הרב עובדיה יוסף ובצל מתיחות בתוך הגוש החרדי־ימני. מקור: ynet; רקע פוליטי נוסף על חוקי שבת וחוק דרעי בממשלת נתניהו: ישראל היום. (ynet.co.il)
- 21.02.2019 - פלטפורמה: גלי צה"ל, מדווח בכיכר השבת; הקשר: בחירות 2019, איחוד גנץ־לפיד ומתקפה על המרכז־שמאל. דרעי אמר: “גנץ איבד את האפשרות לשבת עם נתניהו, ברגע שהתחבר ללפיד”. באותו הקשר הובהר כי שס לא תשב בממשלה עם חוסן לישראל ויש עתיד גם אם נתניהו ירכיב אותה, והדברים המשיכו קו ותיק של דרעי נגד לפיד; כבר ב־02.02.2015 אמר בראיון אנשים של קשת כי אין סיכוי שהוא ולפיד ישבו יחד. מקור: כיכר השבת; רקע מוקדם על יחסו ללפיד: mako. (kikar.co.il)
5. תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודו"חות ביקורת
- רקע משפטי מוקדם שממשיך ללוות את דרעי: במרץ 1999 הורשע אריה דרעי ב“תיק האישי” בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים; ביולי 2000 קבע בית המשפט העליון בערעור עונש של שלוש שנות מאסר בפועל, ובספטמבר 2000 נכנס לכלא מעשיהו; ביולי 2002 שוחרר לאחר 680 ימי מאסר. סביב ההרשעה והמאסר נבנו קמפיין “אני מאשים”/“הוא זכאי” ומתחם “שאגת אריה” מחוץ לכלא. מקורות: גלובס, 12 ביולי 2000; וואלה, 4 בספטמבר 2000; גלובס, 15 ביולי 2002; ynet, 19 בינואר 2023: שלוש שנות מאסר בפועל לאריה דרעי, אריה דרעי התעורר לבוקר הראשון בכלא מעשיהו, דרעי השתחרר בתום 680 ימי מאסר, בין 1999 ל-2023: דרעי מחשב מסלול מחדש.
- הלכת דרעי-פנחסי ופרשת בר-און–חברון: בספטמבר 1993 קבע בג״ץ, בענייני דרעי ורפאל פנחסי, כי גם כשאין הוראת פסלות מפורשת, כתב אישום חמור עשוי לחייב את ראש הממשלה להעביר שר/סגן שר מתפקידו. בפרשת בר-און–חברון, שנחשפה בינואר 1997, נטען לקשר בין מינוי רוני בר-און ליועמ״ש לבין עניינו המשפטי של דרעי; בדצמבר 2001 היועמ״ש אליקים רובינשטיין סגר את תיק דרעי בפרשה. מקורות: משרד המשפטים/ספר “75 שנות עצמאות במשפט”; ynet, 17 בדצמבר 2001; וואלה, 17 בדצמבר 2001: 75 שנות עצמאות במשפט, רובינשטיין הורה לסגור התיק נגד דרעי בפרשת בראון-חברון, הפרקליטות החליטה: ייסגר תיק החקירה נגד דרעי בפרשת בר-און.
- התיק הציבורי, 2003: בספטמבר 2003 הורשע דרעי בבית משפט השלום בירושלים בעבירת הפרת אמונים בפרשה שנגעה להעברת 400 אלף שקל לעמותה שבראשה עמד אחיו, הרב יהודה דרעי; באותה הכרעה זוכה מארבעה אישומים אחרים. מקור: גלובס, 24 בספטמבר 2003: אריה דרעי זוכה מארבעה אישומים מתוך חמישה ב"תיק הציבורי".
- קלטת הרב עובדיה יוסף והתפטרות 2014: בדצמבר 2014 פרסמו חדשות 2 קלטת משנת 2008 שבה נשמע הרב עובדיה יוסף מבקר את דרעי; ב-30 בדצמבר 2014 דרעי הגיש התפטרות מהכנסת, במהלך שנתפס כחלק מהמאבק מול אלי ישי ומפלגת “יחד”. בקלטת צוטט הרב, בין היתר, באמירה “למה לקחת מישהו גנב?”. מקורות: N12, 29 בדצמבר 2014; וואלה, 30 בדצמבר 2014; גלובס, 30 בדצמבר 2014: בעקבות חשיפת הקלטת בחדשות 2, בעקבות הקלטת: יו"ר ש"ס אריה דרעי יתפטר עוד הערב מהכנסת, דרמה בש"ס: דרעי וכל חברי הכנסת של הסיעה התפטרו.
- תחקירי נכסים וחקירת 2016: במרץ–אפריל 2016 פורסמו תחקירים על נכסי משפחת דרעי, בהם בית נופש בספסופה/פסוטה, בניין בגבעת שאול ונכסים הרשומים על בני משפחה; ב-31 במרץ 2016 היועמ״ש אביחי מנדלבליט הורה לעבור מבדיקה לחקירה פלילית. בהמשך דווח כי החקירה עסקה גם בהעברות כספים, הצהרות הון ודיווחי מס. מקורות: גלובס, 31 במרץ 2016; ynet, 30 במרץ 2016; כלכליסט, 29 במאי 2017; ישראל היום, 27 בדצמבר 2017: שידור חוזר: היועמ"ש הורה לפתוח בחקירה פלילית נגד אריה דרעי, אימפריית הנדל"ן של משפחת דרעי, הסתיימה חקירת דרעי במשטרה, השר דרעי נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה.
- גבעת שאול, Green Ocean והסדר הטיעון במס: בדצמבר 2021 הודיע היועמ״ש על הסדר טיעון: דרעי יודה בעבירות מס, ישלם קנס ויתפטר מהכנסת; בינואר 2022 הוגש כתב אישום; בפברואר 2022 הורשע ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס 180 אלף שקל. האישומים עסקו, בין היתר, בעסקת גבעת שאול עם אחיו שלמה ובהכנסות/עמלות מחברת Green Ocean. באפריל 2022 הוגש גם כתב אישום נגד שלמה דרעי בהסדר טיעון בפרשות גבעת שאול, Green Ocean ונכס בגרמניה. מקורות: N12, 23 בדצמבר 2021; ynet, 23 בינואר 2022; Jus-Tice, פסק דין ת״פ 56231-12-21; ynet, 3 באפריל 2022: היועמ"ש: כתב אישום יוגש נגד אריה דרעי במסגרת הסדר טיעון, במסגרת הסדר הטיעון: כתב אישום הוגש נגד דרעי בגין עבירות מס, אריה דרעי פסק דין פלילי 2022 עבירות מס הסדר טיעון, הסדר טיעון: עבודות שירות לאחיו של אריה דרעי בפרשת עבירות המס.
- “חוק דרעי”, פסילת המינוי ו“חוק דרעי 2”: בדצמבר 2022 תוקן חוק יסוד: הממשלה כך שמגבלת הכשירות תחול רק על מי שנידון ל“מאסר בפועל”; ב-18 בינואר 2023 בג״ץ פסל את מינוי דרעי לשר ברוב 10 מול 1 בשל חוסר סבירות קיצוני והשתק שיפוטי. לאחר מכן קודמה יוזמת “חוק דרעי 2”, שנועדה לצמצם ביקורת שיפוטית על מינוי שרים; לפי חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההצעה פרסונלית ונועדה לאפשר את חזרת דרעי לממשלה. מקורות: פסק דין בג״ץ 8948/22; ישראל היום, 18 בינואר 2023; המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרץ 2023; חוות דעת משפטית של הכנסת, מרץ 2023: פסק הדין המלא בבג"ץ דרעי, עשרה שופטי בג"ץ הכריעו, חוק דרעי 2 משדר מסר שנבחרי הציבור מעל החוק, חוות דעת הכנסת על הצעת חוק יסוד: הממשלה.
- תלושי המזון של ש״ס ודו״חות ביקורת: ב-2021–2023 נבדקה תוכנית תווי המזון שקידם דרעי במשרד הפנים. תחקיר “שומרים” מצא כי יישובים חרדיים קיבלו סיוע גבוה משמעותית מיישובים עניים אחרים; התנועה לחופש המידע פרסמה נתונים דומים על פערים בין ערים חרדיות לערביות. בג״ץ אישר בספטמבר 2023 חלוקה מיידית של 400 מיליון שקל אך קבע כי הקריטריונים ייבחנו מחדש לשנת 2024. מבקר המדינה, בדוח קורונה מיוחד מ-2021, התייחס לתוכנית תווי המזון בהיקף כ-700 מיליון שקל ולשאלת מיקוד הסיוע באוכלוסיות שנפגעו במשבר. מקורות: שומרים, 2023; התנועה לחופש המידע, 2023; ynet, 13 בספטמבר 2023; מבקר המדינה, 2021: דרעי והתלושים, תווי המזון של דרעי - מה היו הקריטריונים ומי קיבל אותם, בג"ץ קבע: תלושי המזון של דרעי יחולקו - וב-2024 ייבחנו מחדש, דוח מיוחד: התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה.
- חוק הגיוס/“חוק ההשתמטות” ואמירות ציבוריות: דרעי וש״ס היו שחקנים מרכזיים במאבק הקואליציוני סביב הסדרת פטור/דחיית שירות לבני ישיבות; במרץ–יוני 2024 בג״ץ הוציא צווים והכרעות בעניין גיוס חרדים ותקצוב ישיבות, ודרעי כינה את צו הביניים “אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה”. בפברואר 2020 אמר דרעי בריאיון לכיכר השבת: “שמאל זה נגד התורה”; הדברים עוררו תגובות פוליטיות אך אינם הליך משפטי. מקורות: ישראל היום, 28 במרץ 2024; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27 ביוני 2024; כיכר השבת, 20 בפברואר 2020: בג"ץ הוציא צו ביניים האוסר על העברת תקציבים לישיבות שתלמידיהם לא מתגייסים, אבני דרך בהליך המשפטי לגיוס החרדים, סערה בעקבות דבריו של השר אריה דרעי נגד השמאל.
6. סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
- סתירה 1 - משותפות לשמאל להתבדלות מוחלטת ממנו: לפני: ב־13 ביולי 1992, במליאת הכנסת, דרעי הודיע בשם ש"ס שקיבלו הוראה מהרב עובדיה יוסף "להצטרף לממשלה ולהצביע בה אמון" לממשלת יצחק רבין, שבה ישבה גם מרצ (דברי הכנסת, 13.7.1992). אחרי: ב־7 במרץ 2015, ב"המטה המרכזי" בערוץ 10, אמר: "בממשלת שמאל עם ערבים ועם לפיד אנחנו לא נשב" (בחדרי חרדים, 7.3.2015); וב־27 בפברואר 2020 החריף ל"שמאל זה נגד התורה" (כיכר השבת, 27.2.2020).
- סתירה 2 - התפטרות 2014 מול חזרה מיידית: לפני: ב־30 בדצמבר 2014, אחרי קלטת הרב עובדיה יוסף, דרעי הגיש התפטרות; לפי גלובס אמר: "אין לי מה לומר יותר" וציין במכתב: "אמשיך להיות חבר מסור לתנועה" (גלובס, 30.12.2014). אחרי: ב־12 בינואר 2015, בוואלה, הודיע: "בראש מורם, גאווה ונחישות אמשיך להנהיג את התנועה" (וואלה, 12.1.2015).
- סתירה 3 - הסדר המס והפרישה מהכנסת מול חזרה פוליטית: לפני: בפסק הדין בבג"ץ מ־18 בינואר 2023 צוין כי בדיון המס בינואר 2022 סנגורו הדגיש שדרעי "לקח אחריות... והתפטר מהכנסת", וכי עליו "לחפש מאיפה להביא פרנסה" (Jus-Tice, בג"ץ 8948/22). אחרי: ב־19 בספטמבר 2022, בראיון "כאן רשת ב" שתומלל בבקשת פסילה לוועדת הבחירות, דרעי אמר: "אני חוזר בכנסת הבאה" ו"אני אמשיך לעמוד בראש תנועת ש״ס" (ועדת הבחירות המרכזית, PDF).
- סתירה 4 - נאמנות לנתניהו מול ריחוק ממנו: לפני: ב־14 בפברואר 2020, במקור ראשון, דרעי אמר: "כל מי שחושב בתוך הליכוד או בגוש להחליף את ביבי, תהיה לו בעיה איתנו" (מקור ראשון, 14.2.2020). אחרי: באפריל 2024, זמן ישראל דיווח שבשיחות פרטיות דרעי אמר: "אחרי הבחירות הבאות לא נלך עם נתניהו על אוטומט" (זמן ישראל, 21.4.2024).
- נאמנות וחנופה לנתניהו ומשפחתו: ב־24 באוקטובר 2022, בגלי צה"ל לפי ערוץ 7, דרעי הגן על נתניהו מול סמוטריץ': "מעולם לא תפסתי אותו משקר לי. הוא לא צרה לישראל, הוא ברכה" (ערוץ 7, 24.10.2022). ב־2013 הגן על שרה נתניהו וכינה את העיסוק בה "רכילות זולה" (כיכר השבת, 6.2.2013). גם אחרי פסילת מינויו, ב־23 בינואר 2023, עמד לצד נתניהו במפגן תמיכה ואמר: "קואליציה יצוקה כברזל" לא תיתן לבצע "הפיכה שלטונית בהחלטות מינהליות או משפטיות" (כלכליסט, 23.1.2023).
- יריבויות פנימיות וקואליציוניות: מול אלי ישי, לאחר פרסום הקלטת ב־2014, מטה ש"ס תקף את ישי: "רומס את כבודו של מרן... בשביל שנאה קנאה ונקמה" (סרוגים, 29.12.2014); ישי פרש והקים את "העם איתנו" בדצמבר 2014 (וואלה, 26.12.2014). מול הציונות הדתית וחוק הגיוס, ב־28 במאי 2026 דרעי אמר ש"אנשים דתיים לאומיים... שותפים לקמפיין השנאה" (ערוץ 7, 28.5.2026). מול יהדות התורה וגולדקנופף, באפריל 2026 פורסם כי גולדקנופף האשים אותו ב"זילות כלפי גדולי ישראל" (N12, אפריל 2026); וב־2 ביוני 2026 דרעי תקף את מוטי בבצ'יק: "הוא עושה הכל כדי להקים ממשלת שמאל" (חדשות 13, 2.6.2026).
7. נושאי מיקוד מיוחדים
7.1 - כלא
- מרץ 1999, גלובס: בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את אריה דרעי ב"תיק האישי" בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; פסק הדין תואר ככולל 917 עמודים, בהרכב בראשות השופט יעקב צמח ולצדו מרים נאור ומוסיה ארד: גלובס, 18.03.1999. (globes.co.il)
- יולי 2000, גלובס: בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של דרעי, הפחית את עונשו מארבע לשלוש שנות מאסר, והעמיד את סכום השוחד שנקבע על 60 אלף דולר לצד סכומים נוספים; בכך נסללה כניסתו למאסר: גלובס, 12.07.2000. (globes.co.il)
- ספטמבר 2000, וואלה: דרעי החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו, לאחר ששב"ס דחה את בקשתו לרצות את המאסר בכלא חרמון; אנשי ש"ס צוטטו אז באמירה: "מי שחושב שאפשר לעשות מאריה סמרטוט - טועה": וואלה, 03.09.2000. (news.walla.co.il)
- יולי 2002 / אזכור בפסיקת בג"ץ 2023: בפסק הדין על פסילת מינויו לשר נכתב כי דרעי שוחרר מכלא מעשיהו ביולי 2002 לאחר ריצוי כשני שלישים פחות תקופה שנוכתה; המסמך המשפטי סוקר את המאסר כחלק מהיסטוריית ההרשעות: פסק דין בג"ץ 8948/22, PDF באתר mako. (img.mako.co.il)
7.2 - שאגת האריה
- ספטמבר 2000, וואלה: עם כניסתו לכלא מעשיהו הוקמה מחוץ לכלא ישיבת/מאהל תמיכה שנקראה "שאגת אריה" או "האריה השואג"; וואלה דיווחה כי אלפי תומכים התכנסו במקום בלילות, שמעו שיעורים ונאומים, ושרו שירי תמיכה בדרעי: וואלה, 07.09.2000. (news.walla.co.il)
- ספטמבר 2000, גלובס: הרב עובדיה יוסף ואלי ישי ביקרו את דרעי בכלא, ובמקביל נערכו בש"ס לקיום ראש השנה במתחם "שאגת אריה"; מנהל הישיבה הרב יהודה עזרד תיאר את המקום כמסגרת של שיעורים, סמינר לבעלי תשובה וכולל אברכים: גלובס, 28.09.2000. (globes.co.il)
- אוקטובר 2000, גלובס: שב"ס קבע כי נאום טלפוני של דרעי מהכלא לעצרת ההזדהות ב"שאגת אריה" אינו עבירה; לפי הדיווח, דבריו הועברו ברמקול לאלפי תומכים בעצרת סמוך לכלא מעשיהו: גלובס, 19.10.2000. (globes.co.il)
- מרץ 2001, ynet: בתאריכון פרשת דרעי צוין כי ב-2 במרץ 2001 "שאגת אריה" נסגרה בהוראתו של דרעי: ynet, 22.07.2002. (ynet.co.il)
7.3 - הלכת דרעי–פנחסי
- ספטמבר 1993, בג"ץ / סקירה משפטית: הלכת דרעי–פנחסי נקבעה לאחר שבג"ץ הורה לראש הממשלה יצחק רבין להפעיל את סמכותו ולהעביר מתפקידו את שר הפנים דרעי בעקבות כתב האישום החמור נגדו; בפסק הדין נקבע כי גם אם החוק לא קובע פסלות אוטומטית, אי-הפעלת הסמכות עשויה להיות בלתי סבירה באופן קיצוני: נוסח פסק הדין, בג"ץ 3094/93, PDF. (dyoma.co.il)
- ינואר 2020, המכון הישראלי לדמוקרטיה: המכון הישראלי לדמוקרטיה סיכם את ההלכה כך: בג"ץ חייב את ראש הממשלה לפטר את השר דרעי וסגן השר פנחסי בשל כתבי אישום חמורים, אף שלא הייתה הוראת חוק מפורשת המחייבת זאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה. (idi.org.il)
- אוגוסט 2015, פסק דין בג"ץ 3095/15: בג"ץ חזר על ההבחנה "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד" והזכיר כי עניין דרעי הראשון קבע שהימנעות מפיטורי שר עם כתב אישום חמור נגועה באי-סבירות קיצונית: מאגר judgments.org.il. (judgments.org.il)
7.4 - פרשת בר-און–חברון
- ינואר 1997 / סקירת ynet: פרשת בר-און–חברון עסקה בחשד כי מינוי רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה נועד לשרת עסקה פוליטית: תמיכת ש"ס בהסכם חברון תמורת מינוי יועץ משפטי שיקדם עסקת טיעון מקלה עם דרעי: ynet, 2018. (ynet.co.il)
- דצמבר 2001, גלובס: היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין סגר את התיק נגד דרעי בפרשת בר-און; לפי גלובס, רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל ראו בחומרה את החשד ל"עיסקה פוליטית למינוי יועץ משפטי שיהא להנחת דעתו של נאשם במשפט פלילי", אך הוחלט על סגירת התיק: גלובס, 17.12.2001. (globes.co.il)
- דצמבר 2001, וואלה: וואלה דיווחה כי באפריל 1997 נשקלה הגשת כתב אישום נגד דרעי במרמה והפרת אמונים, בחשד שהיה מעורב בעסקה פוליטית למינוי בר-און; לבסוף התיק נסגר: וואלה, 17.12.2001. (news.walla.co.il)
7.5 - בצל
- פברואר 2017, סרוגים: חדשות 2 חשפו קטע שבו דרעי נראה נעזר בבצל כדי לדמוע בקליפ לזכר הרב עובדיה יוסף; לפי הדיווח, בני אלבז הורה לצוות להמשיך עד שייצאו דמעות: סרוגים, 22.02.2017. (srugim.co.il)
- מרץ 2019, כיכר השבת: ראש עיריית טבריה רון קובי הגיע לנאום בחירות של דרעי כשהוא מצויד בבצל, כ"תזכורת" לסרטון הבצל; דרעי השיב כי "רון קובי הוא הטרול של טבריה אבל יאיר לפיד מסוכן יותר": כיכר השבת, 18.03.2019. (kikar.co.il)
7.6 - קמפיין "אני מאשים" / "הוא זכאי"
- 1999–2000 / כיכר השבת, יולי 2012: סרט "אני מאשים" וקמפיין "הוא זכאי" ליוו את מאבקו של דרעי לאחר הרשעתו וכניסתו לכלא; כיכר השבת תיאר את הקריאה "הוא זכאי" כמסע אהדה לדרעי והאשמת הפרקליטות ובית המשפט ברדיפה עדתית: כיכר השבת, 09.07.2012. (kikar.co.il)
- מרץ 2019, ynet: במאמר השוואה לקמפיין נתניהו צוין כי הזמר בני אלבז שר "אריה דרעי הוא זכאי" בפני המון תומכים, וכי הרב כדורי אמר על הרשעת דרעי: "הביאו עדים שקרנים שלא חקרו אותם טוב והרשיעו את דרעי": ynet, 04.03.2019. (ynet.co.il)
- מאי 2019, mako / קשת: בני אלבז, שזוהה עם השיר "הוא זכאי", התייחס בריאיון לחשיפות על סרטון הבצל ולשיחות עם דרעי; הוא אמר כי הרעיון להביא בצל היה שלו ודרעי אמר לו "תעשה מה שאתה מבין": mako, 10.05.2019. (mako.co.il)
7.7 - התיק האישי
- יוני 1993–מרץ 1999, ישראל היום: "התיק האישי" הוגדר כתיק שבו יוחסו לדרעי עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ורישום כוזב; לפי סקירת ישראל היום, כתב האישום הוגש ב-20 ביוני 1993, וב-17 במרץ 1999 הורשע דרעי במרבית אישומי התיק: ישראל היום, 20.11.2018. (israelhayom.co.il)
- מרץ 1999, גלובס: גלובס פירט כי באישום הראשון נטען שדרעי, בתפקידיו במשרד הפנים, פעל להשגת טובות הנאה לגורמים שונים, ובתמורה קיבלו הוא ורעייתו יפה כספים ושווי כסף; דרעי הורשע בחמש מתוך שבע העבירות שיוחסו לו: גלובס, 18.03.1999. (globes.co.il)
- ספטמבר 2008, ערוץ 7: בעת עתירתו לאפשר התמודדות לראשות עיריית ירושלים תואר כי דרעי הורשע ב-1999 במה שכונה "התיק האישי", נידון לארבע שנות מאסר וקנס, החל לרצות מאסר ב-2000 ושוחרר לאחר פחות משנתיים: ערוץ 7, 23.09.2008. (inn.co.il)
7.8 - הבית בספסופה
- אפריל 2016, ישראל היום: במסגרת חקירת נכסים וכספים דווח כי אחיו של דרעי, עו"ד שלמה "מומו" דרעי, נחקר באזהרה, וכי אחת הזירות שנבדקו הייתה בית הנופש של משפחת דרעי במושב ספסופה, לצד נכסי נדל"ן נוספים בירושלים: ישראל היום, 13.04.2016. (israelhayom.co.il)
- אפריל 2016, מקור ראשון/nrg: מקורבו של דרעי התייחס לפרסומי גבעת שאול ולבית בספסופה; בכתבה צוין כי התנועה לאיכות השלטון פנתה למבקר המדינה בעקבות פרסומים על פער בין שווי נכסים שעליהם הצהיר דרעי לבין נכסים שבהם נטען שהוא מחזיק: מקור ראשון/nrg, 13.04.2016. (makorrishon.co.il)
7.9 - התיק הציבורי 2003
- ספטמבר 2003, גלובס: "התיק הציבורי" עסק בטענות להעברת כספים ממשרד הפנים באמצעות רשויות מקומיות למוסדות דת ועמותות; כתב האישום הוגש ב-1999, ועסק בתקופת כהונתו של דרעי כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים: גלובס, 24.09.2003. (globes.co.il)
- יולי 2012, כיכר השבת: בתיאור עשור לשחרורו נכתב כי בסיום "התיק הציבורי" זוכה דרעי מארבעה מתוך חמישה סעיפי אישום, הורשע בסעיף אחד, ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 ש"ח: כיכר השבת, 09.07.2012. (kikar.co.il)
- מאי 2017, גלובס: במסגרת סקירת חקירת 2016–2017 הוזכר כי לאחר שחרורו מהכלא נוהל נגד דרעי "התיק הציבורי" בבית משפט השלום בירושלים: גלובס, 29.05.2017. (globes.co.il)
7.10 - קלטת הרב עובדיה יוסף
- דצמבר 2014, חדשות 2 / mako: לאחר פרסום קלטת שבה נראה הרב עובדיה יוסף תוקף את דרעי ומביע תמיכה באלי ישי, דרעי הציע למועצת חכמי התורה להתפטר מראשות ש"ס; בלשכת דרעי האשימו את אלי ישי בהדלפה: mako, 29.12.2014. (mako.co.il)
- דצמבר 2014, ישראל היום: בדיווח על הקלטות נכתב כי הרב עובדיה יוסף נשמע מתאר את דרעי במילים קשות, ובהן "רשע" ו"גנב", וכי למחרת פרסמה סביבת דרעי מכתב התפטרות להנהגת ש"ס: ישראל היום, 30.12.2014. (israelhayom.co.il)
- דצמבר 2014, חרדים10: האתר בחן מי הדליף את הקלטת, וציין כי החשד הראשוני הופנה לאנשי אלי ישי, אך נטען כי מקור הקלטת לא היה חד-משמעי: חרדים10, 30.12.2014. (ch10.co.il)
7.11 - התפטרות 2014
- דצמבר 2014, גלובס: דרעי הגיש את התפטרותו מהכנסת על רקע פרסום הקלטות הרב עובדיה יוסף; במקביל דווח כי כל חברי הכנסת של סיעת ש"ס התפטרו כמהלך לחץ פוליטי שנועד להשאירו בהנהגה: גלובס, 30.12.2014. (globes.co.il)
- דצמבר 2014, וואלה: וואלה דיווחה כי דרעי מתפטר מהכנסת בעקבות הקלטת, וכי אסטרטגיית ש"ס ביקשה להעביר את מוקד הדיון מתוכן הקלטת להצגת דרעי כנרדף ולשחזור דפוסי "שאגת אריה": וואלה בחירות, 30.12.2014. (elections.walla.co.il)
- דצמבר 2014, כלכליסט: כלכליסט דיווח כי דרעי מסר ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מכתב התפטרות לאחר פרסום הקלטת בחדשות 2 שבה נשמע הרב עובדיה יוסף תומך באלי ישי ומדבר נגדו: כלכליסט, 31.12.2014. (calcalist.co.il)
7.12 - חקירת הנכסים והכספים
- מאי 2017, גלובס: גלובס דיווח כי דרעי נחקר בעקבות חשיפת הפרשה, וכי ברקע עמדו חשדות הנוגעים לנכסי נדל"ן, הצהרות הון ועסקאות משפחתיות; הכתבה חיברה בין ההיסטוריה הפלילית לבין החקירה החדשה: גלובס, 29.05.2017. (globes.co.il)
- נובמבר 2018, ישראל היום: המשטרה הודיעה כי נמצאה תשתית ראייתית נגד דרעי לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, עבירות מס בהיקפים משמעותיים, הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט ומסירת תצהיר כוזב בנוגע לנכסיו והכנסותיו; לאחר מכן הועבר החומר לפרקליטות: ישראל היום, 20.11.2018. (israelhayom.co.il)
- אפריל 2016, בחדרי חרדים: דרעי הגיב לחשדות ואמר: "אין לי ספק שרשויות החוק פועלות בנאמנות ויושר", והוסיף כי הוא מוכן לענות לכל שאלה מכל גוף: בחדרי חרדים, 17.04.2016. (bhol.co.il)
7.13 - עבירות מס 2016
- אפריל 2016, מקור ראשון/nrg: פרסומי 2016 סביב חקירת דרעי עסקו בעסקאות נדל"ן ובנכסים, ובהם גבעת שאול וספסופה; החקירה לוותה בחוקרי רשות המסים: מקור ראשון/nrg, 13.04.2016. (makorrishon.co.il)
- דצמבר 2021, כלכליסט: בהסדר הטיעון שנחתם כעבור כחמש שנים מהחקירה הוסכם כי דרעי יודה בשתי עבירות מס, יתפטר מהכנסת וישלם קנס בסך 180 אלף ש"ח: כלכליסט, 22.12.2021. (calcalist.co.il)
- פברואר 2022, ynet: דרעי הודה בעבירות המס בבית משפט השלום בירושלים, הורשע, ואמר: "לוקח אחריות מלאה"; נציג הפרקליטות ציין את החזרה על עבירות במעמד ציבורי רם אך גם שיקולים להקלה: ynet, 25.01.2022. (ynet.co.il)
7.14 - פרשת גבעת שאול עם שלמה דרעי
- דצמבר 2021, ynet: עסקת "גבעת שאול" תוארה כעסקת נדל"ן משנת 2013 שבה מכר דרעי לאחיו שלמה נכס בשכונת גבעת שאול בירושלים, שלגביה נטען כי הדיווחים לרשויות מיסוי מקרקעין כללו מצגים כוזבים לכאורה, לרבות גובה התמורה ומצב הנכס: ynet, 22.12.2021. (ynet.co.il)
- מרץ 2022, ynet: לאחר הסדר דרעי הוגש גם הסדר טיעון נגד שלמה דרעי; לפי הדיווח, הפרקליטות ביקשה לגזור עליו תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס של 280 אלף ש"ח בשל עבירות מס בכמה פרשות, לרבות ההקשרים המשפחתיים: ynet, 27.03.2022. (ynet.co.il)
7.15 - פרשת GREEN OCEAN
- דצמבר 2021, N12: אחת מעבירות המס בהסדר נגעה להכנסות מקרן ההשקעות האמריקנית "גרין אושן", ששילמה לדרעי עמלה בגין גיוס משקיע לקרן; לפי הדיווח, ההסדר ריכך את נוסח העבירות וקבע שלא ירצה מאסר או עבודות שירות: N12, 22.12.2021. (mako.co.il)
- מרץ 2022, כלכליסט: לפי הסדר שלמה דרעי, החל מינואר 2013, עם שובו של אריה דרעי לחיים הפוליטיים, הוא הורה לגרין אושן להעביר לאחיו שלמה עמלות שלהן היה זכאי בעצמו, בסך כ-630 אלף ש"ח: כלכליסט, 27.03.2022. (calcalist.co.il)
- רישום חברה, KYC Israel: חברת GREEN OCEAN LTD / גרין אושן בע"מ רשומה כחברה פרטית שמועד התאגדותה 24.08.2010 ומצבה "בפירוק מרצון": KYC Israel. (kycisrael.com)
7.16 - הסדר טיעון בעבירות מס
- דצמבר 2021, כלכליסט: הסדר הטיעון קבע כי דרעי יתפטר מהכנסת, יודה בשתי עבירות מס, וישלם קנס בסך 180 אלף ש"ח; לפי הדיווח, ההסדר נועד למנוע דיון בקלון כל עוד אינו ח"כ: כלכליסט, 22.12.2021. (calcalist.co.il)
- פברואר 2022, חדשות 13: בית משפט השלום בירושלים קיבל את הסדר הטיעון וגזר על דרעי 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 180 אלף ש"ח: חדשות 13, 01.02.2022. (13tv.co.il)
- ינואר 2022, כיכר השבת: דרעי הודה בבית המשפט בעבירות מס והורשע במסגרת ההסדר; הפרקליטות הדגישה כי החשדות החמורים שהיו בתחילה - שוחד, קבלת דבר במרמה וגניבה - לא נכללו בכתב האישום הסופי: כיכר השבת, 25.01.2022. (kikar.co.il)
7.17 - התפטרות מהכנסת
- ינואר 2022, ערוץ 7: דרעי הגיש מכתב התפטרות מהכנסת ליו"ר הכנסת מיקי לוי במסגרת הסדר הטיעון, והיועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לא יטען לקלון בערכאה הדיונית לאחר ההתפטרות: ערוץ 7, 23.01.2022. (inn.co.il)
- ינואר 2022, N12: דרעי הגיש את מכתב ההתפטרות, שנכנס לתוקף כעבור 48 שעות; לפי הדיווח, במסגרת העסקה נוסח העבירות רוכך והוא לא ירצה מאסר או עבודות שירות: N12, 23.01.2022. (mako.co.il)
7.18 - פסילת המינוי בבג"ץ
- ינואר 2023, גלובס: בג"ץ פסל את מינוי דרעי לשר הפנים והבריאות ברוב של 10 מול 1; מרבית השופטים קבעו כי המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני בשל הרשעותיו הפליליות והמצג שהציג בהסדר הטיעון כאילו יפרוש מהחיים הפוליטיים: גלובס, 18.01.2023. (globes.co.il)
- ינואר 2023, פסק הדין המלא: בפסק הדין בג"ץ 8948/22 נדונו הרשעת 1999, התיק הציבורי, הסדר המס, התפטרותו מהכנסת והטענה להשתק שיפוטי; פסק הדין הוא הבסיס המשפטי לפסילת המינוי: פסק דין בג"ץ 8948/22, PDF. (img.mako.co.il)
- ינואר 2023, JDN: בש"ס הגיבו כי בית המשפט "השליך לפח" את קולם של 400 אלף מצביעי ש"ס; השופט אלרון נותר בדעת מיעוט וסבר שיש לפנות ליו"ר ועדת הבחירות לקביעת קלון: JDN, 18.01.2023. (jdn.co.il)
7.19 - "חוק דרעי"
- פברואר 2001, ynet: "חוק דרעי" המקורי היה כינוי להצעת חוק לשחרור מוקדם של אסירים לאחר ריצוי מחצית מעונשם; ynet דיווח כי החוק נתפס כרלוונטי במיוחד לדרעי, אז אסיר בכלא מעשיהו: ynet, 14.02.2001. (ynet.co.il)
- מרץ 2001, התנועה לאיכות השלטון: התנועה עתרה לבג"ץ נגד החוק לשחרור מוקדם שכונה "חוק דרעי", וטענה כי הרקע לאישורו היה ההקלה הנגזרת ממנו לעונשו של דרעי: ארכיון התנועה לאיכות השלטון, 15.03.2001. (archive.mqg.org.il)
- דצמבר 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "חוק דרעי" המודרני התייחס לתיקון חוק יסוד: הממשלה כך שמניעת כשירות לשר תחול רק על מי שנגזר עליו מאסר בפועל, ולא מאסר על תנאי; המכון כתב כי ברקע ההצעה עומדת הכשרת דרעי לכהן כשר: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 07.12.2022. (idi.org.il)
- דצמבר 2022, הכנסת: חוות הדעת המשפטית לכנסת מ-14 בדצמבר 2022 הציגה את תיקון כשירות השרים ואת ההבחנה בין תנאי כשירות סטטוטוריים לבין שיקול הדעת של ראש הממשלה לפי הלכת דרעי–פנחסי: כנסת, PDF. (fs.knesset.gov.il)
7.20 - "חוק דרעי 2"
- פברואר 2023, חרדים10: "חוק דרעי 2" אושר בקריאה טרומית ברוב של 62 ח"כים; ההצעה ביקשה למנוע ביקורת שיפוטית על מינוי שרים ולהשיב את דרעי לשולחן הממשלה לאחר פסילת מינויו בבג"ץ: חרדים10, 22.02.2023. (ch10.co.il)
- מרץ 2023, הכנסת: חוות דעת משפטית קבעה כי ההצעה מבקשת לאיין פסק דין קונקרטי של בית המשפט בעניינו של דרעי, וכי בפועל העילה לתיקון היא לאפשר את מינויו לשר: כנסת, PDF. (fs.knesset.gov.il)
- מרץ 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה: המכון טען כי "חוק דרעי 2" משדר מסר שנבחרי הציבור מעל החוק, והסביר כי ההצעה נועדה לחסום ביקורת שיפוטית על מינוי שרים, לרבות עילת הסבירות: המכון הישראלי לדמוקרטיה. (idi.org.il)
7.21 - פרשת תלושי המזון של ש"ס
- אוגוסט–ספטמבר 2023, גלובס: בג"ץ אישר לחלק 400 מיליון ש"ח בתווי מזון לשנת 2023 בשל קרבת החגים, אך הוציא צו ביניים שעצר חלוקת 600 מיליון ש"ח לשנת 2024 עד בחינת הקריטריונים; העותרות טענו כי החלוקה מפלה ולא מקדמת ביטחון תזונתי: גלובס, 13.09.2023. (globes.co.il)
- ספטמבר 2023, ynet: בג"ץ כתב כי "נדרשת בחינה נוספת" של הקריטריונים, אך אישר את חלוקת 2023 בשל מאזן הנוחות וקרבת החגים; נטען בעתירה כי הקריטריונים נקבעו ללא היוועצות מספקת עם המועצה לביטחון תזונתי: ynet, 13.09.2023. (ynet.co.il)
- יוני 2023, כלכליסט: משרד הפנים טען שאין מניעה משפטית לחלוקת התלושים, אך לפי כלכליסט, מנגנון הזכאות על בסיס הנחה בארנונה פספס חלק ניכר ממשקי הבית באי-ביטחון תזונתי: כלכליסט, 06.06.2023. (calcalist.co.il)
- ינואר 2026, ynet: דרעי הציב תנאי לתמיכת ש"ס בתקציב המדינה לשנת 2026: הסדרת תלושי המזון, בטענה ל"הדרה מכוונת של הילדים החרדים" מהפרויקט: ynet, 05.01.2026. (ynet.co.il)
7.22 - חוק ההשתמטות / חוק הגיוס
- יוני 2026, וואלה: ש"ס הגישה מחדש הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה", שלפיה מי שמתמסרים ללימוד תורה לאורך זמן ייחשבו כמבצעים "שירות משמעותי"; ההצעה הוגשה על ידי דרעי וחברי סיעתו ונועדה לתת מענה לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות: וואלה, 10.06.2026. (news.walla.co.il)
- יוני 2026, המכון הישראלי לדמוקרטיה: לפי חוות דעת של המכון, הצעת חוק יסוד: לימוד תורה למעשה מעגנת פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות ומבקשת להשוות את זכויות לומדי התורה לאלו של המשרתים בצה"ל: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 09.06.2026. (idi.org.il)
- יוני 2026, בחדרי חרדים: דרעי הציב אולטימטום ביחס לחוק הגיוס ואמר כי אם תתרחש תקרית שבה המשטרה הצבאית תעצור "אפילו בחור ישיבה אחד", ש"ס לא תוכל להישאר בממשלה: בחדרי חרדים, 20.06.2026. (bhol.co.il)
- יוני 2026, זמן ישראל: דרעי הודיע כי אם "החוק להפסקת מעצרים וחוק יסוד לימוד תורה לא יקודמו", ש"ס לא תתמוך בשום חקיקה קואליציונית: זמן ישראל, 22.06.2026. (zman.co.il)
7.23 - "שמאל זה נגד התורה"
- פברואר 2020, כיכר השבת: דרעי אמר בראיון כי "שמאל זה נגד התורה"; הדברים פורסמו גם בשער "ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "דרעי משמיץ: שמאל זה נגד התורה, יהודי צריך להיות ימני", ועוררו תגובות פוליטיות מצד מפלגת העבודה: כיכר השבת, 20.02.2020. (kikar.co.il)
- מאי 2026, חרדים10: במסגרת מתיחות סביב הצבעות על חוק המעונות אמר דרעי לחברי כנסת מהשמאל: "מי בכלל יכול להעלות על הדעת שיתוף פעולה כלשהו איתכם?!"; ש"ס תקפה גם את הציונות הדתית על היעדרותה מההצבעה: חרדים10, 27.05.2026. (ch10.co.il)
7.24 - תמיכה בהסכם אוסלו
- ספטמבר 1993 / ynet 2002: דרעי תיאר לאחר שנים כי בהצבעה על אוסלו נמנע בהוראת הרב עובדיה יוסף, אף שלטענתו לאחר ששמע מאהוד ברק על "החורים בהסכם" נשא נאום תקיף נגדו: ynet, 25.07.2002. (ynet.co.il)
- דצמבר 2014, N12: בעקבות קלטות הרב עובדיה יוסף נוצר "קרב גרסאות" על תמיכת ש"ס באוסלו; לפי חדשות 2, במשך שנים דרעי טען כי הרב עובדיה כפה עליו תמיכה או הימנעות שאפשרה את ההסכם: N12, 29.12.2014. (mako.co.il)
- דצמבר 2014, COL: בהקלטה שנחשפה בערוץ 2 נאמר כי הרב עובדיה יוסף סיפר שהרוח הגבית שנתנה ש"ס לאוסלו הייתה, לדבריו, על דעת דרעי ולא על דעתו: COL, 29.12.2014. (col.org.il)
- ספטמבר 2018, סרוגים: דרעי אמר לציון 25 שנה לאוסלו כי אינו מתחרט על הימנעותו, וכי "הייתי שליח של הרב עובדיה ושמעתי לדעתו"; לדבריו, "אנחנו לא ימין ולא שמאל, אנחנו מקדמים תהליך שלום כדי להציל חיי אדם": סרוגים, 13.09.2018. (srugim.co.il)
7.25 - עימותים עם אלי ישי
- אוקטובר 2012, כיכר השבת: עם שובו של דרעי להנהגת ש"ס לצד אלי ישי ואריאל אטיאס, דווח על "מלחמת הכל-בכל בצמרת ש"ס"; הכתבה תיארה שלוש אוטונומיות במפלגה: מטה בחירות של דרעי, יום בחירות בשליטת ישי ומטה הסברה בראשות אטיאס: כיכר השבת, 25.10.2012. (kikar.co.il)
- דצמבר 2014, mako: לאחר פרסום קלטת הרב עובדיה יוסף, בלשכת דרעי האשימו את אלי ישי בהדלפת הקלטות ואמרו כי מי שמכנה עצמו "נאמן" הקליט את מרן "במחשכים כאחרון החתרנים": mako, 29.12.2014. (mako.co.il)
- דצמבר 2014, ישראל היום: המאבק בין ש"ס של דרעי לבין "העם איתנו" בראשות אלי ישי תואר כמתנהל בעיקר בטלוויזיה ובקלטות; באותו יום קיים אלי ישי כנס ראשון של מפלגתו החדשה בשדרות: ישראל היום, 30.12.2014. (israelhayom.co.il)
- ינואר 2016, ערוץ 7: סקירת הקאמבק של דרעי ציינה כי ב-2012 חזר להנהגת ש"ס לצד ישי ואטיאס, ובהמשך הוצב שוב כיו"ר; משבר 2014 סביב הקלטת הוצג כאחד הרגעים הקשים במערכת הבחירות: ערוץ 7, 05.01.2016. (inn.co.il)
7.26 - המרד בש"ס 2026
- מאי–יוני 2026, סיכום הממצאים: לא נמצא מקור רשמי שמכנה אירוע אחד בשם מוסכם "המרד בש"ס 2026"; עם זאת, נמצאו כמה פרסומים עדכניים המתארים משבר פנימי סביב דרעי, חוק הגיוס, מעמד הרבנים ופרישות ותסיסה בסיעה, ולכן הנושא רלוונטי לדמות אך יש להציגו בזהירות כמסכת משברים פנימיים ולא כמרד פורמלי: עולם קטן, 24.05.2026. (okn.co.il)
- מאי 2026, עולם קטן: ח"כ יעקב מרגי, מבכירי ש"ס הוותיקים, הודיע כי אמר לדרעי שלא יתמודד בבחירות הבאות; באותה מסגרת הוזכר גם ח"כ משה ארבל כמי ששיבח את דרעי, כך שהפרישה הוצגה כזעזוע אך לא כהתייצבות גלויה נגדו: עולם קטן, 24.05.2026. (okn.co.il)
- מאי 2026, חרדים10: דרעי ביטל את הגעתו לאירוע "פרס הראשון לציון" של הרב יצחק יוסף על רקע חשש מקריאות בוז, ובמקביל פרסם הודעה על "התייעצות דחופה" עם הרב יצחק יוסף בעקבות גל מעצרים נגד לומדי תורה: חרדים10, 28.05.2026. (ch10.co.il)
- יוני 2026, ערוץ 7: פורסמו הקלטות שבהן רבנים בכירים במועצת חכמי התורה, ובהם הרב יצחק יוסף והרב משה מאיה, מתחו ביקורת חריפה על התנהלות דרעי סביב חוק הגיוס והישארות ש"ס בממשלה; בתגובה טענו בכירים בש"ס כי מדובר ב"קמפיין אגרסיבי" נגד דרעי מצד קבוצה חרדית קיצונית וקיצוני קפלן: ערוץ 7, 18.06.2026. (inn.co.il)
- יוני 2026, JDN: דרעי תקף את היועצת המשפטית לממשלה והזהיר כי צעדים נגד עולם התורה עלולים להוביל ל"מרד מיסים ונתק מהמשטרה"; לפי הדיווח, הוא גם רמז על איום להמשך השותפות הקואליציונית: JDN, 31.05.2026. (jdn.co.il)
- יוני 2026, עולם קטן: דרעי אמר לחברי הסיעה כי "חוק הגיוס כבר לא יעבור בקדנציה הנוכחית" וכי מתנהלים מגעים לבחירות מוסכמות, עם שאיפה לקיים בחירות ב-15 בספטמבר 2026; זהו מוקד משבר פוליטי-פנים-חרדי ולא רק קואליציוני: עולם קטן, יוני 2026. (okn.co.il)