ההפיכה המשפטית
ב-4 בינואר 2023 הפתיע שר המשפטים, יריב לוין, אפילו את ראש הממשלה נתניהו, כאשר עמד והציג את תוכניתו לרפורמה המשפטית. רכיביה כללו שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שיינתן יותר משקל לפוליטיקאים, חקיקת פסקת התגברות, שתאפשר לכנסת ״להתגבר״ על פסיקות בג״ץ שלא יעמדו בקנה אחד עם רוח השלטון, צמצום או ביטול עילת הסבירות, שמאפשרת לבית המשפט העליון לפסול חוקים, או החלטות ממשלה על בסיס סבירות, הגבלת ביקורת שיפוטית של בתי המשפט על חוקי יסוד ושינוי מעמד היועצים המשפטיים. זו הייתה רפורמה מקיפה, שבאמצעותה תכנן לוין לשנות לחלוטין את המאזן בין החלטות הרשות המבצעת - הממשלה, הקואליציה ונבחרי הציבור - לבין שלטון החוק. ועדת החוקה של הכנסת, בראשות שמחה רוטמן, הפכה למסלול המרכזי לקידום הצעות החוק, שרובן היו הצעות חוק פרטיות, מהלך שנועד לעקוף את כל מנגנוני הבקרה של משרד המשפטים, רגולטורים ושיתוף הציבור. מול תוכנית הממשלה והקואליציה נעמדו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, הייעוץ המשפטי לכנסת, בית המשפט העליון ועותרים ציבוריים, שבחנו, באמצעות עתירות לבג״ץ והליכי חקיקה בכנסת, את גבולות הסמכות של הכנסת והממשלה ואת תקינות ההליכים.
קואליצית נתניהו ניסתה במהלך כהונתה להפוך חלק מהתוכנית הזאת לביצועית, אך נתקלה לא פעם בבג״ץ. הכנסת אישרה, אומנם, בקריאה שנייה ושלישית את תיקון הנבצרות ואת ביטול עילת הסבירות. אבל בג״ץ קבע בפסק דין שחוק הנבצרות ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. החוק שמבטל את עילת הסבירות בוטל בבג״ץ
העימותים החזיתיים בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה והקואליציה, אילצו לעיתים קרובות את הממשלה לקחת ייצוג פרטי, במקרים שבהם עמדת הייעוץ המשפטי הייתה כעמדת העותרים. בשנת 2026 אושרה חקיקה הנוגעת למעמד היועץ המשפטי לממשלה, לחוות דעתו ולייצוג המדינה.
מוקד נוסף בתוכנית לשינוי המאזן בין מקבלי ההחלטות לשלטון החוק היה שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כחלק מהמאבק שלו נגד מערכת המשפט במתכונתה הנוכחית, נמנע לוין מכינוס הוועדה לבחירת שופטים, שתבחר נשיא קבוע לבית המשפט העליון, עם פרישתה של הנשיאה אסתר חיות. בג״ץ הורה ללוין לכנס את הוועדה. אולם כשהתכנסה הוועדה בינואר 2025 לא הופיע שר המשפטים לישיבה, ויחד איתו נעדרו גם שאר חברי הקואליציה בוועדה, וכך נבחר יצחק עמית לנשיא העליון ללא השתתפותם. לוין הכריז אז, ומאז שאינו מכיר במינוי עמית לנשיא. זה הפך מהר מאוד לטענה שעמית “מינה את עצמו”.
בכנסת ה-25, שהשלימה את כהונתה, עברו 573 חוקים ב-44 חודשי כהונה.
שליש מהחוקים הועברו כהוראות שעה. הוראת שעה הוא הליך שנועד למצבי חירום ומאפשר, בדרך כלל, בקרה מופחתת.
כמחצית מהחקיקה הועברה במסלול הצעת חוק פרטית, ולא ממשלתית, למרות שהיא קודמה על ידי הקואליציה. המסלול הפרטי מאפשר לבטל ולעקוף את המסלול הממשלתי, שמחייב להציג תזכיר חוק להערות הציבור, מחייב את שאר משרדי הממשלה להגיב להצעת החוק, ולעיתים גם גופי בקרה אחרים, כמו רשות האסדרה, רשות התחרות, וכמובן משרד האוצר שבוחן את ההיבטים התקציביים של החוק.
הכנסת ה-25 הקימה שתי ועדות מיוחדות לקידום חוקים במסלול מהיר, ולהקל על הפיקוח והביקורת הפרלמנטרית.
מכלל החוקים, 24 חוקים היו תחת אותה ״רפורמה משפטית״ שעליה הכריז יריב לוין. אלה חוקים שמשנים את כללי המשחק, מחלישים את מעמד מערכת המשפט, הייעוץ המשפטי והתקשורת, או פוגעים בזכויות יסוד.
חלק מכלל החוקים חיזקו את מעמד הדת, והחלישו את האופי הליברלי של המדינה.
החקיקה החברתית - רווחה, בריאות וחינוך - נחתכה וירדה לחצי מ-30% בכנסת ה-20 (שהייתה הכנסת האחרונה שכיהנה יותר מארבע שנים בקואליציה ימנית) ל-16% בכנסת ה-25.
האופוזיציה הצליחה ליזום ולהעביר בסך הכול 11 חוקים.
(עוד ניתוחים ניתן למצוא במחקר של אביעד הומינר-רוזנבלום בברל כצנלסון)
ואלה חוקי ההפיכה:
- שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שיינתן משקל גדול יותר לחברי הקואליציה (חוק יסוד השפיטה, תיקון 4). החוק הזה ייכנס לתוקף מייד עם השבעת הכנסת ה-26, אחרי הבחירות הקרובות.
- ביטול עילת הסבירות (חוק יסוד השפיטה) החוק חוקק ביולי 2024, אך בג״ץ, ברוב של 12 מתוך 15 שופטים פסל אותו בינואר 2025 (המכון הישראלי לדמוקרטיה)
- פוליטיזציה של מינוי נציב תלונות השופטים ושינוי בהרכב הוועדה הבוחרת את הנציב (תיקון 6)
- הגבלת מימון ועצמאות לישכת עורכי הדין (תיקון 44 תיקון 45)
- ביטול המעמד המחייב של חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה (חוק היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת). וכך, עם חוק או בלעדיו, הממשלה הזאת, השרים וחברי הכנסת, חיזקו את שריר ההתעלמות מחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, והפכו אותן לאות מתה.
- חוק דרעי, נועד לאפשר לדרעי, עבריין מורשע עם קלון, לכהן כשר בממשלה. החוק נפסל ברוב מוחץ של בג״ץ (חוק דרעי). זה קרה כבר בתחילת דרכה של הממשלה, כחלק מההסכם הקואליציוני עם ש״ס, כדי לאפשר לדרעי גם להיות חבר בממשלה, וגם בקבינט המדיני- ביטחוני. כאמור, בג״ץ פסל, אבל זה לא מונע מדרעי, או מראש הממשלה, להכניס את דרעי לפורומים הכי סגורים והכי חסויים במסגרת הקבינט הביטחוני או במסגרות אחרות. גם אם זה רק כמשקיף בלי זכות הצבעה.
- חוק הנבצרות (נוסח החוק) צימצם עד למינימום את היכולת להוציא את ראש הממשלה לנצברות, ולאפשר זאת רק בתנאים מאוד מיוחדים. בג״ץ פסק שכדי שהחוק לא יהיה אישי, הוא יחול רק מהכנסת הבאה. (פסיקת בג״ץ)
- הכנסת חוקקה חוק שמרחיב את סמכויות השר לביטחון לאומי (לכבוד בן גביר) ואיפשרה לו להתערב בתעדוף חקירות משטרה כהחלטת מדיניות (נוסח החוק). בג״ץ, ברוב של 5 מול 4 שופטים, פסק נגד התערבות השר במדיניות החקירות, אך איפשר לו לקבוע מדיניות כללית. עם זאת פסק שאין לאפשר לשר להיות מעורב בקביעת מדיניות המשטרה, אך המשטרה חייבת לשמור על עצמאותה, ואין לאפשר לשר להתערב בנושאי הפגנות, מחאות, אירועי שטח, וקביעת מדיניות מבצעית בשטח, גם בקשר לחשודים. (פסיקת בג״ץ במכון הישראלי לדמוקרטיה). בן גביר, כידוע, לא תמיד מיישר קו עם פסיקות בג״ץ.
- חוק מח״ש, שמוציא את היחידה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, ומעביר אותה למשרד המשפטים, בשליטת השר (חוק לתיקון פקודת המשטרה מספר 44). כלומר: בשליטה פוליטית. עבר ואמור להיכנס לתוקף בעוד 8 חודשים, עם אפשרות דחייה לארבעה חודשים נוספים. אבל בג״ץ הוציא בינתיים צו שמקפיא את כניסת החוק לתוקף עד החלטה בעניין. (זמן ישראל)
- חוק התקשורת: חוק מקיף של משרד התקשורת שנועד להסדיר את שוק שידורי הטלוויזיה בישראל, ובהמשך גם את שידורי הרדיו. זה אמנם חוק ממשלתי, שאמור היה לעבור את כל שלבי החקיקה הממשלתית: פיקוח וניסוח של משרד המשפטים, הערות של הייעוץ המשפטי לממשלה, כתיבת תזכיר, קבלת תגובות לתזכיר מהציבור, וממשרדי הממשלה השונים, חוות דעת של רשות האסדרה ואז להגיע לוועדת שרים לחקיקה ומשם לכנסת. אלא מה, דרכו של שר התקשורת אצה לו, והוא רצה למהר לחוקק את החוק - יותר ממאה עמודי סעיפי חוק - עד סיום כהונת הכנסת ה-25. ולכן הביא את החוק לוועדת השרים בניגוד לדעתה של היועצת המשפטית לממשלה שהודיעה שהחוק לא בשל. בדעה תמכה גם רשות האסדרה. בהמשך, כדי לעמוד בלוח הזמנים, הוקמה בכנסת ועדה מיוחדת, בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת הליך החקיקה היה פגום, אבל החוק עבר רגע לפני פיזור הכנסת. בינתיים בג״ץ הקפיא את כניסתו לתוקף עד למתן החלטה. לו נכנס לתוקף, היה החוק יוצר כאוס בשוק, מעניק הטבות מפליגות למקורבי שלטון, פוגע באיתנות הכלכלית של הערוצים המסחריים הקיימים, פוגע אנושות בעמצאות העיתונאית (המכון הישראלי לדמוקרטיה) ומעניק שליטה פוליטית לשר התקשורת על הרשות המסדירה את השוק (מאקו). (נוסח החוק)
- חוק נוסף שמאיים על עצמאותה של העיתונות החופשית איפשר את סגירת משרדי ערוץ אל ג׳זירה בישראל, ולכן הוא מכונה בטעות ״חוק אל ג׳זירה (כאן). אבל החוק הזה מאפשר לשר התקשורת לסגור משרדים של כל גוף שידורים זר בחשד לפגיעה בבטחון המדינה. וכך, בקלות יחסית, יכול שר בישראל לסגור משרדים ולהפסיק שידורים מישראל של כלי תקשורת זרים. החוק החל כהוראת שעה, שהוארכה שוב ושוב, ולאחרונה נחקק כהוראת שעה לשנתיים. (נוסח החוק)
- במקביל לנסיונות הפגיעה בערוצי הטלוויזיה הארציים (11, 12, 13) העניקה הממשלה הטבות מפליגות לערוץ 14 (זולת), שמרבה להפיץ תיאוריות קונספירציה, שקרים, פייק ניוז ובאופן כללי מסרים של השלטון, כפי שמצא מחקר שפורסם במסגרות מדיה. (מסגרות מדיה גיליון 28)
- הממשלה חוקקה עוד חוקים, למשל החוק שמאפשר הפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים באקדמיה, החוק האוסר העסקת עובד הוראה במוסד אקדמי, שקיבל את התואר ממוסד אקדמי ברשותת הפלסטינית, החוק המרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים גם לנושאים אזרחים, חוק עונש מוות למחבלים, חוק יסוד לימוד תורה, חוק שירות ביטחון הקפאת אכיפה על עריקים, חוק איסור צריכת פרסומי טרור, וחוק המאפשר למשטרה לחקור עבירות הסתה ללא אישור הפרקליטות, ובכך, בעצם, פתח את הדלת לחקירות בעלות אופי פוליטי.
ובמהלך נסיונות החקיקה, לעיתים המואצים, ובמיוחד מאז נאום הרפורמה המשפטי של יריב לוין בינואר 2023, ועד פיזור הכנסת, התגבשו שלושה מוקדי כוח עיקריים: הממשלה ושר המשפטים כמקדמי שינויי חקיקה ומינויים; הכנסת ובעיקר ועדת החוקה כמסלול החקיקה; ובית המשפט העליון/בג"ץ, היועמ"שית והייעוץ המשפטי לכנסת כגורמי ביקורת ובלימה. מאגר החקיקה של הכנסת על חוק-יסוד: השפיטה - תיקון עילת הסבירות (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת]
לוין ורוטמן היו ציר הביצוע המרכזי: לוין מול מערכת המשפט והוועדה לבחירת שופטים; רוטמן מול הליכי ועדת החוקה. הממשלה והקואליציה סיפקו רוב פוליטי, אך נתניהו פעל תחת מחלוקת ניגוד עניינים מול היועמ"שית. מנגד ניצבו היועמ"שית, הייעוץ המשפטי לכנסת, בית המשפט העליון ועותרים ציבוריים; במישור הציבורי פעלו ארגוני המחאה ולשכת עורכי הדין כבלמי-נגד מוסדיים וחוץ-פרלמנטריים. סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה על ייצוג נפרד, יולי 2026 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת]
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית בטווח 2023–2026 | מקור |
|---|---|---|---|---|
| יריב לוין | שר המשפטים; יו"ר הוועדה לבחירת שופטים | קידום שינויי עומק ביחס בין הרשויות, במעמד הייעוץ המשפטי ומינוי השופטים | בינואר 2023 הציג את תוכנית הרפורמה; ביוני 2023 טען במליאה כי היועמ"שית פועלת “לסכל את הרפורמה המשפטית”. | חדשות הכנסת, 7.6.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| שמחה רוטמן | יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט | הובלת מסלול החקיקה בכנסת; שינוי ביקורת שיפוטית והרכב הוועדה לבחירת שופטים | ב-11.1.2023 פתח את דיוני ועדת החוקה ברפורמה והצהיר על עבודה בשיתוף עם לוין; ביולי 2023 קידם את עילת הסבירות. | הודעת ועדת החוקה, 11.1.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| ממשלת נתניהו ה-37 ובנימין נתניהו | הרשות המבצעת וראש הממשלה | תמיכה עקרונית ברפורמה; היועמ״שית קבעה שנתניהו מוגבל מעיסוק בנושא בשל הסדר ניגוד העניינים | ב-27.3.2023 נתניהו הודיע על השהיית החקיקה לצורך הידברות; במקביל היועמ"שית קבעה כי מעורבותו ברפורמה נגועה בניגוד עניינים. | N12, 27.3.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [שנוי-במחלוקת] |
| הכנסת ומליאתה | הרשות המחוקקת | העברת חוקי יסוד וחוקים רגילים; רוב קואליציוני מול אופוזיציה | ביולי 2023 אישרה את תיקון עילת הסבירות; במרץ 2025 אישרה שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, בתחולה מהכנסת הבאה. | חדשות הכנסת, 27.3.2025 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| גלי בהרב-מיארה | היועצת המשפטית לממשלה | שמירת חוקיות פעולות הממשלה; התנגדות לחלקים מהרפורמה ולשינוי מעמד הייעוץ המשפטי | בפברואר 2023 פרסמה חוות דעת נגד טיוטת חוק-יסוד: השפיטה; ב-2023–2026 התעמתה עם הממשלה גם בסוגיות ייצוג נפרד. | חוות דעת היועמ"שית, משרד המשפטים (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| משרד המשפטים / ייעוץ וחקיקה | גוף מקצועי ממשלתי | הערכת השלכות משפטיות של הצעות החוק | ביולי 2023 נציגת משרד המשפטים אמרה בוועדת החוקה כי נוסח עילת הסבירות אינו “ריכוך” אלא “החרפה”. | חדשות הכנסת, 13.7.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| בית המשפט העליון / בג"ץ | ערכאת ביקורת חוקתית ומינהלית | בחינת חוקתיות תיקוני יסוד, מינויים וסמכויות ממשלה | ב-1.1.2024 ביטל בג"ץ את תיקון עילת הסבירות; ב-2024 הכריע בעתירות על חוק הנבצרות וכינוס הוועדה לבחירת שופטים. | פסק הדין המלא בעניין עילת הסבירות, 1.1.2024 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| אסתר חיות | נשיאת העליון עד אוקטובר 2023 | הגנה על עצמאות הרשות השופטת | ב-12.1.2023 תקפה את התוכנית וכינתה אותה “תוכנית לריסוק מערכת המשפט”. | N12, 12.1.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [מקור-יחיד] |
| יצחק עמית | נשיא בית המשפט העליון מ-2025 | ראש הרשות השופטת; מוקד עימות מול לוין והממשלה | ב-26.1.2025 נבחר לנשיא העליון; לוין הודיע שאינו מכיר בהחלטה, ובהמשך הופצה הטענה כי עמית “מינה את עצמו”, שאותה עמית דחה. | Ynet, 26.1.2025 (נצפה: ספטמבר 2026). [שנוי-במחלוקת] |
| הוועדה לבחירת שופטים | גוף מינוי שופטים | מוקד המאבק על הרכב בית המשפט; שר המשפטים קובע כינוס וסדר יום | בספטמבר 2024 בג"ץ הורה ללוין לפרסם מועמדים ולכנס את הוועדה לבחירת נשיא העליון; ב-2025 נבחר עמית. | המכוןהישראלילדמוקרטיהעלבג"ץ 1711/24 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| שגית אפיק / הייעוץ המשפטי לכנסת | ייעוץ משפטי לרשות המחוקקת | ביקורת פנימית על הליכי חקיקה; הגנה על תקינות פרלמנטרית | במרץ 2023 הזהירה בדיון חוק הנבצרות כי לצמצום ביקורת שיפוטית על העיתוי עלולות להיות השלכות. | חדשות הכנסת, 12.3.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| יצחק הרצוג | נשיא המדינה | מתווך פוליטי-מוסדי בין קואליציה לאופוזיציה | ב-15.3.2023 הציג את “מתווה העם” כבסיס לפשרה, כולל מודל חלופי לוועדה לבחירת שופטים. | אתר מתווה העם (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| יאיר לפיד ובני גנץ / האופוזיציה | ראשי מחנה האופוזיציה המרכזי | התנגדות לחקיקה חד-צדדית; דרישה לעצירת חקיקה כתנאי להידברות | במרץ 2023 הודיעו כי יהיו מוכנים להידברות אם החקיקה תיעצר; התנגדו לחקיקת עילת הסבירות. | N12, 27.3.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [מקור-יחיד] |
| לשכת עורכי הדין ועמית בכר | גוף מקצועי עם נציגים בוועדה לבחירת שופטים | שמירה על ייצוג הלשכה בוועדה; התנגדות לרפורמה בנוסח המקורי | ביוני 2023 בכר נבחר לראשות הלשכה ברוב גדול, על רקע השפעת הבחירות על הוועדה לבחירת שופטים. | כלכליסט, 21.6.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| התנועה לאיכות השלטון ועותרים ציבוריים | ארגוני חברה אזרחית ועותרים לבג"ץ | שימוש בעתירות כדי לבקר חקיקה, מינויים ואי-כינוס ועדות | הגישה או הובילה עתירות מרכזיות נגד עילת הסבירות ולכינוס הוועדה לבחירת שופטים. | בג"ץ 5658/23, מאגר בגץ-AI (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
| ארגוני המחאה - “כוח קפלן”, “אחים לנשק”, “בונות אלטרנטיבה” ואחרים | קבוצות מחאה אזרחיות | בלימת החקיקה באמצעות הפגנות, ימי שיבוש ולחץ ציבורי | ביולי–אוגוסט 2023 ארגנו הפגנות רחבות נגד החקיקה; “כוח קפלן” הודיע לאחר חוק הסבירות על החרפת המאבק. | N12, 26.7.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [מקור-יחיד] |
| פורום קהלת | מכון מדיניות שמרני | מקור רעיוני לחלק מהצעות הרפורמה; בהמשך נרשמו דיווחים על קריאה לעצירה | באוגוסט 2023 דווח כי גורמים בפורום קראו לעצור את המשך החקיקה בשל השסע הציבורי. | N12, 7.8.2023 (נצפה: ספטמבר 2026). [מקור-יחיד] |
| ח״כים יוזמי שינוי מעמד היועמ״ש | חנוך מילביצקי, יצחק קרויזר, אריאל קלנר ואחרים | צמצום מחייבות חוות דעת היועמ"ש ומתן אפשרות ייצוג נפרד | ביולי 2026 אושרה סופית הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה, המסדירה חוות דעת, ייצוג ופיקוח. | חדשות הכנסת, 15.7.2026 (נצפה: ספטמבר 2026). [מאומת] |
2. ציר זמן מתועד
ציר הזמן של הנושא

מי עשה מה - לפי שחקן

עצימות לאורך השנים

| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| 4 בינואר 2023 | [מאומת] שר המשפטים יריב לוין הציג את תוכניתו לשינוי מערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב 61, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ביטול/צמצום עילת הסבירות, הגבלת ביקורת על חוקי יסוד ושינוי מעמד היועצים המשפטיים. | יריב לוין; ממשלת נתניהו ה-37 | AP, 4.1.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 11 בינואר 2023 | [מאומת] ועדת החוקה פתחה דיון עקרוני ברפורמה; לוין ורוטמן הציגו את הצורך לשנות את מערכת המשפט, והאופוזיציה העלתה טענות על ריכוז כוח בידי הקואליציה. | ועדת החוקה; שמחה רוטמן; יריב לוין; חברי אופוזיציה | הכנסת, 11.1.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 18 בינואר 2023 | [מאומת] בג"ץ פסל את מינוי אריה דרעי לשר ברוב 10–1, בין היתר בשל חוסר סבירות קיצוני; פסיקה זו שימשה רקע להצעות לצמצום ביקורת שיפוטית על מינויים. | בג"ץ; אריה דרעי; בנימין נתניהו; גלי בהרב-מיארה | כלכליסט, 18.1.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 21 בפברואר 2023 | [מאומת] מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק-יסוד: השפיטה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולשלילת ביקורת שיפוטית על תוקף חוקי יסוד. | הכנסת; יריב לוין; שמחה רוטמן; קואליציה ואופוזיציה | הכנסת, 21.2.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 14 במרץ 2023 | [מאומת] הצעת חוק-יסוד: הממשלה בעניין נבצרות ראש הממשלה אושרה בקריאה ראשונה; הנוסח קבע שנבצרות תיתכן רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית ובמנגנון ממשלתי/כנסת מיוחד. | ח"כ אופיר כץ; הכנסת; ראש הממשלה | הכנסת, 14.3.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 21 במרץ 2023 | [מאומת] הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעה שלפיה בג"ץ לא יוכל לקיים ביקורת שיפוטית על מינוי שרים, למעט תנאי כשירות פורמליים. | הכנסת; קואליציה; ועדת החוקה | הכנסת, 21.3.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 23 במרץ 2023 | [מאומת] חוק הנבצרות אושר סופית בקריאה שנייה ושלישית ברוב 61 מול 47. | הכנסת; ח"כ אופיר כץ; בנימין נתניהו | הכנסת, 23.3.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 11 ביולי 2023 | [מאומת] הצעת חוק-יסוד: השפיטה לצמצום עילת הסבירות אושרה בקריאה ראשונה. | הכנסת; ועדת החוקה; שמחה רוטמן; יריב לוין | הכנסת, 11.7.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 24 ביולי 2023 | [מאומת] חוק ביטול עילת הסבירות עבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב 64 מול 0 לאחר שהאופוזיציה נטשה את ההצבעה; לוין הגדיר זאת “צעד ראשון” בתיקון מערכת המשפט. | הכנסת; יריב לוין; חברי הקואליציה והאופוזיציה | ערוץ הכנסת, 24.7.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספטמבר 2023 | [מקור-יחיד] בעתירות על אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, לוין השיב לבג"ץ כי אינו מתכוון לכנס את הוועדה וטען שאין לבית המשפט סמכות להתערב בהחלטתו. | יריב לוין; בג"ץ; היועמ"שית; עותרים | וואלה, 8.9.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 16 באוקטובר 2023 | [מקור-יחיד] נשיאת העליון אסתר חיות פרשה; בשל אי-מינוי נשיא קבוע, עוזי פוגלמן החל לכהן כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. | אסתר חיות; עוזי פוגלמן; יריב לוין | N12, 16.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 1 בינואר 2024 | [מאומת] בג"ץ פסל את תיקון ביטול עילת הסבירות ברוב 8–7; רוב רחב יותר הכיר עקרונית בסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד במקרי קיצון. | בג"ץ בהרכב 15 שופטים; הכנסת; הממשלה | גלובס, 1.1.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 3 בינואר 2024 | [מאומת] בג"ץ קבע שחוק הנבצרות לא יחול בכנסת הנוכחית אלא מהכנסת הבאה, בנימוק של שימוש לרעה בסמכות המכוננת ותכלית פרסונלית. | בג"ץ; הכנסת; נתניהו; עותרים | פסק הדין, 3.1.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 2 ביוני 2024 | [מאומת] בבג"ץ הגיוס/תקצוב הישיבות הממשלה יוצגה בידי עורך דין פרטי לאחר שהיועמ"שית אישרה ייצוג נפרד; המחלוקת עסקה גם בשאלה מי מוסמך לייצג את עמדת הממשלה מול עמדת הדין של היועמ"שית. | הממשלה; גלי בהרב-מיארה; עו"ד דורון טאובמן; בג"ץ | המכוןהישראלילדמוקרטיה, 9.6.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 8 בספטמבר 2024 | [מאומת] בג"ץ הורה ללוין לפרסם מועמדים לנשיא העליון ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם בחירת נשיא, לאחר חודשים שבהם לא מונה נשיא קבוע. | בג"ץ; יריב לוין; הוועדה לבחירת שופטים; יצחק עמית | המכוןהישראלילדמוקרטיה, 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 26 בינואר 2025 | [שנוי-במחלוקת] הוועדה לבחירת שופטים בחרה ביצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון; לוין וחברי קואליציה החרימו את הישיבה ולוין הודיע שאינו מכיר במינוי. הטענה מצד לוין/תומכיו: ההליך נכפה ואינו לגיטימי; העמדה הנגדית: הוועדה פעלה מכוח צו בג"ץ והדין הקיים. | יצחק עמית; יריב לוין; חברי הוועדה לבחירת שופטים | Ynet, 26.1.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 13 בפברואר 2025 | [מקור-יחיד] טקס השבעת עמית לנשיא העליון התקיים במשכן הנשיא; דווח כי ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ושר המשפטים לא הגיעו לטקס. | יצחק עמית; יצחק הרצוג; בנימין נתניהו; אמיר אוחנה; יריב לוין | ידיעות אחרונות/Ynet, 13.2.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 23 במרץ 2025 | [מקור-יחיד] הממשלה פתחה הליך להדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה; נתניהו נעדר מהדיון בשל ניגוד עניינים. | הממשלה; יריב לוין; גלי בהרב-מיארה; בנימין נתניהו | כלכליסט, 23.3.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 27 במרץ 2025 | [מאומת] הכנסת אישרה סופית שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים: שני נציגי לשכת עורכי הדין הוחלפו בנציגי ציבור מטעם קואליציה ואופוזיציה, וכללי ההכרעה שונו; תחולת החוק נקבעה לכנסת הבאה. | הכנסת; יריב לוין; גדעון סער; שמחה רוטמן | הכנסת, 27.3.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 4 באוגוסט 2025 | [מאומת] הממשלה הצביעה על הדחת היועמ"שית בהרב-מיארה, במהלך שהוביל לעתירות ולעיכוב/בחינה שיפוטית. | הממשלה; גלי בהרב-מיארה; בג"ץ; יריב לוין | AP, 4.8.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יוני 2026 | [מאומת] בג"ץ קבע פה אחד כי על לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך איוש תקנים בבתי המשפט המחוזיים, בדגש על באר שבע וחיפה; לוין כינה את ההחלטה “בלתי חוקית”. | בג"ץ; יריב לוין; הוועדה לבחירת שופטים | Ynet, יוני 2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 6 ביולי 2026 | [מאומת] ועדת החוקה אישרה לפצל את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש/הסדרת התובע הכללי והייצוג; הדיון כלל גם סעיפים על ייצוג נפרד והגבלת מעמד חוות הדעת של היועמ"שית. | ועדת החוקה; שמחה רוטמן; היועמ"שית; הממשלה | הכנסת, 6.7.2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יוני–יולי 2026 | [שנוי-במחלוקת] בג"ץ דן בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; הממשלה טענה לחוסר סמכות/אי-בשלות, והעותרים טענו לפוליטיזציה של בחירת שופטים. | בג"ץ בהרכב מלא; הממשלה; לשכת עורכי הדין; עותרים אזרחיים | N12, 2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
3. ספר ראיות - מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
להלן ספר ראיות ממוקד לשנים 2023–2026: מסמכי חקיקה, החלטות ממשלה/כנסת, פסקי דין, כתבי בי־דין ומקורות עיתונאיים רלוונטיים. על היבט “אי הזמנת” נשיא העליון נמצאו מעט מקורות ישירים זמינים; נמצאו מקורות על היעדרות, חרם, אי־הכרה והתעלמות פומבית כלפי נשיא העליון יצחק עמית, למשל כלכליסט, פברואר 2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
| ממצא / מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| הצגת רכיבי הרפורמה המשפטית בכנסת בינואר 2023: ועדת החוקה דנה בשינוי הוועדה לבחירת שופטים, ביקורת שיפוטית, פסקת התגברות ועילת הסבירות. | פרוטוקול/הודעת כנסת | [מאומת] | הכנסת, 22 בינואר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה נגד טיוטת חוק־יסוד: השפיטה, לרבות חשש מפגיעה במאפייני יסוד של השיטה. | מסמך רשמי לכנסת | [מאומת] | חוות דעת היועמ״שית, פברואר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| חוק־יסוד: הממשלה, תיקון מס’ 12 - הסדר נבצרות ראש הממשלה: נקבע כי נבצרות זמנית תהיה בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית בלבד. | חקיקה רשמית | [מאומת] | מאגר החקיקה הלאומי, מרץ 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| עתירות נגד תיקון הנבצרות: הכנסת הגישה תגובות בבג״ץ 2412/23 בעניין חוק־יסוד: הממשלה תיקון 12. | כתב בי־דין רשמי | [מאומת] | ייצוג הכנסת בערכאות (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פסק דין בג״ץ 2412/23: נקבע בדעת רוב כי תחולת תיקון הנבצרות המיידית היא שימוש לרעה בסמכות המכוננת, ולכן תחולתו נדחתה. | פסק דין | [מאומת] | MyJudgments, פסק דין נבצרות, ינואר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| עילת הסבירות: ועדת החוקה החלה להכין את תיקון חוק־יסוד: השפיטה ביוני 2023; נוסח מוצע שלל דיון שיפוטי בסבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה ושרים. | הליך חקיקה רשמי | [מאומת] | הכנסת, 25 ביוני 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אישור עילת הסבירות בקריאה ראשונה: 64 בעד, 56 נגד, לפי הודעת הכנסת מ־11 ביולי 2023. | הודעת כנסת | [מאומת] | הכנסת, 11 ביולי 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| עמדת משרד המשפטים בדיוני עילת הסבירות: עו״ד אביטל שטרנברג אמרה כי הנוסח המעודכן “אין מדובר בריכוך, ולמעשה מדובר בהחרפה של הצעת החוק”, 13 ביולי 2023, הכנסת. | מקור רשמי + ציטוט | [מאומת] | הכנסת, 13 ביולי 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספר חומרי הרקע של ועדת החוקה לעילת הסבירות כלל נוסחי חוק, ניירות עמדה ומיפוי פסיקה. | תיק ועדה רשמי | [מאומת] | ישיבת ועדת החוקה, 17 ביולי 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בג״ץ 5658/23: הרכב מלא של 15 שופטים ביטל ב־1 בינואר 2024 את תיקון עילת הסבירות ברוב 8–7; 12–3 הכירו בסמכות עקרונית לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד במקרים חריגים. | פסק דין | [מאומת] | פסק הדין המלא, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ניתוח משפטי עצמאי של פסק דין הסבירות מאשר את מוקד ההכרעה: סמכות הביקורת על חוקי יסוד וביטול תיקון מס’ 3 לחוק־יסוד: השפיטה. | מאגר משפטי / תרגום | [מאומת] | Cardozo Versa, 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| הוועדה לבחירת שופטים: בינואר 2023 רוטמן הציג הצעה לשנות את ההרכב כך שנציגי לשכת עורכי הדין יצאו מהוועדה. | הודעת כנסת | [מאומת] | הכנסת, 22 בינואר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אי־כינוס הוועדה לבחירת שופטים לבחירת נשיא העליון: בג״ץ קבע בספטמבר 2024 כי על שר המשפטים להפעיל סמכותו ולכנס את הוועדה. | פסק דין / מקור משפטי | [מאומת] | פסק דין בג״ץ 1711/24, 8 בספטמבר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| עמדת היועמ״שית בבג״ץ אי־מינוי נשיא העליון: נטען כי הימנעות ממושכת מבחירת נשיא קבוע פוגעת במערכת המשפט. | כתב בי־דין | [מקור-יחיד] | תצהיר היועמ״שית, יוני 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בחירת יצחק עמית לנשיא העליון בינואר 2025: לוין, סטרוק וקרויזר לא השתתפו; לוין אמר “איני מכיר בו”. מנגד, הוועדה בחרה בעמית לפי ההליך. | חדשות + הליך ועדה | [שנוי-במחלוקת] | גלובס, ינואר 2025 (נצפה: ספטמבר 2026) טקס השבעת עמית כנשיא העליון, בית הנשיא (נצפה פברואר 2026) |
| טענת “עמית מינה/המליך את עצמו”: הופיעה בשיח פוליטי־תקשורתי סביב טקס ההשבעה; מנגד, המקורות הרשמיים והעיתונאיים מתארים בחירה בוועדה לבחירת שופטים. | טענה ציבורית מול הליך פורמלי | [שנוי-במחלוקת] | כלכליסט, פברואר 2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ייצוג נפרד מול היועמ״שית: המכון הישראלי לדמוקרטיה ריכז מקרים שבהם ניתן ייצוג נפרד לממשלה או לשרים, ובהם מינוי דרעי, בן גביר, חוק טבריה וגיוס תלמידי ישיבות. | סקירה משפטית | [מאומת] | המכוןהישראלילדמוקרטיה, 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בג״ץ גיוס תלמידי הישיבות 6198/23: בפסק הדין נזכרה החלטת ממשלה 1711 מאפריל 2024 והיתר היועמ״שית לייצוג נפרד לממשלה בעתירות. | פסק דין | [מאומת] | פסק דין בג״ץ 6198/23, 25 ביוני 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מסמך ממשלתי מ־2025 טען כי בתוך כשנתיים ניתנו לממשלה 14 היתרים לייצוג חיצוני - נתון שהוצג במסגרת ביקורת ממשלתית על היועמ״שית. | מסמך ממשלתי / עמדה פוליטית | [מקור-יחיד] | מסמך ממשלתי, מרץ 2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פיצול/שינוי תפקיד היועמ״ש: מאגר החקיקה מציג שורת הצעות חוק בשנים 2023–2026 לפיצול התפקיד, תובע כללי ועצמאות יועצים משפטיים במשרדי הממשלה. | מאגר חקיקה רשמי | [מאומת] | מאגר החקיקה הלאומי (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ב־2 ביוני 2026 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי; ב־15 ביולי 2026 הכנסת הודיעה על אישור סופי בקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק היועמ״ש. | חקיקה רשמית | [מאומת] | הכנסת, 15 ביולי 2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
4. צירי מיקוד מיוחדים
4.1 - היחס של לוין לנשיא העליון ואי הזמנתו; הטענה שנשיא העליון מינה את עצמו; הוועדה לבחירת שופטים
- [מאומת] תחילת הציר: שינוי הוועדה לבחירת שופטים כחלק מחקיקת 2023. ב־21 בפברואר 2023 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק־יסוד: השפיטה, שכללה שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים והגדלת משקל נבחרי הציבור; בהודעת הכנסת צוטט יריב לוין: "הלילה הזה זוקפים את קומתם המוני אזרחים..." - מקור רשמי: הכנסת, 21.2.2023 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] הקמת הוועדה בפועל נתקעה פוליטית ב־2023. ב־14 ביוני 2023 בחרה מליאת הכנסת את ח"כ קארין אלהרר כנציגת הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, וב־12 ביולי 2023 נבחר ח"כ יצחק קרויזר כנציג הקואליציה; במסמכי עתירה מאותה שנה נטען כי אי־כינוס הוועדה פוגע בתפקוד מערכת המשפט ובמילוי תקנים - מקורות: הכנסת, 14.6.2023, עתירת התנועה לאיכות השלטון/IDI, 2024 - מתארת את אירועי 2023 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] בחירת ראש לשכת עורכי הדין הגבירה את חשיבות הוועדה. ביוני 2023 נבחר עו"ד עמית בכר לראשות לשכת עורכי הדין ברוב גדול; כלי תקשורת הציגו זאת כמהלך שמשפיע על מאזן הכוחות בוועדה, משום שללשכה שני נציגים בוועדה - מקורות: כלכליסט, 21.6.2023, ישראל היום, 21.6.2023 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] עם פרישת אסתר חיות באוקטובר 2023 לא מונה נשיא קבוע לעליון. בשל אי־כינוס הוועדה, השופט עוזי פוגלמן שימש ממלא מקום הנשיאה לאחר פרישת חיות; N12 דיווח ב־16 באוקטובר 2023 כי "בשל החלטת שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לא מונה נשיא קבוע" - מקור: N12, 16.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] הוועדה התכנסה ב־2023 פעם אחת בלבד. דו"ח רשמי של משרד המשפטים/הנהלת בתי המשפט קבע כי הוועדה לבחירת שופטים התכנסה ב־16 בנובמבר 2023 ובחרה את הרכב ועדת המשנה; לא נבחר נשיא קבוע לעליון באותה שנה - מקור: משרד המשפטים, דו"ח פעילות הוועדה לשנת 2023 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [שנוי-במחלוקת] עמדת לוין: מינוי נשיא ושופטי עליון צריך להיעשות בהסכמה רחבה; עמדת העותרים והיועמ"שית: אין לשר וטו על עצם הפעלת הוועדה. בפסק הדין בבג"ץ 1711/24 מ־8 בספטמבר 2024 תוארה עמדת לוין שלפיה "מינויים אלו יעשו... רק לאחר שתושג הסכמה רחבה", אך בית המשפט קבע כי בהיעדר נשיא קבוע במשך כ־11 חודשים יש חובה להפעיל את מנגנון הבחירה - מקורות: בג"ץ 1711/24 - נוסח פסק הדין, 8.9.2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9.9.2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] בג"ץ הורה ללוין לפרסם מועמדים ולכנס את הוועדה לבחירת נשיא. ב־8 בספטמבר 2024 ניתן צו מוחלט המחייב את שר המשפטים לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לנשיא העליון בתוך 14 יום ולכנס את הוועדה לאחר פרק הזמן הנדרש בכללים - מקור: בג"ץ 1711/24, 8.9.2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] תגובת לוין לפסק הדין כללה ערעור על הלגיטימיות של המינוי העתידי. ב־22 בספטמבר 2024 פרסם לוין את כלל שופטי העליון כמועמדים לנשיאות; במסמך שנלווה לפרסום נכתב: "מי שמנסה ליטול את הכתר ושם אותו בכח על ראשו, לא יזכה לאמון הציבור ולא יוכר כמי שנבחר כדין ובדרך מקובלת" - מקורות: מסמך שפורסם באתר gov.il/באמצעות ynet, 22.9.2024, סרוגים, 22.9.2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] עשרה משופטי העליון הסירו את מועמדותם לאחר פרסום כלל השופטים כמועמדים. בספטמבר 2024 דווח כי לאחר צעדו של לוין נותרו בפועל שני מועמדים מרכזיים - יצחק עמית ויוסף אלרון; גלובס תיאר את הצעד כחריג וחסר תקדים, ו־N12 דיווח על הסרת מועמדותם של עשרה שופטים - מקורות: גלובס, 23.9.2024, N12, 24.9.2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] בדצמבר 2024 נמשך העימות סביב אופן ניהול הוועדה. כאן חדשות דיווחה ב־12 בדצמבר 2024 על דיון סוער בוועדה: שופטי העליון נטשו דיון במחאה על הזמנת מומחים חיצוניים, ובמקביל נדונה בבג"ץ עתירה בעניין מינוי נשיא - מקור: כאןחדשות, YouTube, 12.12.2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] יצחק עמית נבחר לנשיא העליון ב־26 בינואר 2025, ללא השתתפות לוין ונציגי הקואליציה בוועדה. הוועדה לבחירת שופטים בחרה בעמית לאחר שלוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר החרימו את הישיבה; N12 דיווח כי לוין הודיע: "לא מכיר בשופט עמית כנשיא העליון" - מקורות: N12, 26.1.2025, וואלה, 26.1.2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [שנוי-במחלוקת] הטענה ש"עמית מינה את עצמו" מול הנתון הפורמלי שהוועדה בחרה בו. ב־9 בפברואר 2025 דיווח ynet כי בדיון ממשלה אמר לוין על עמית: "הבן אדם מינה את עצמו"; מנגד, עצם הבחירה נעשתה בהחלטת הוועדה לבחירת שופטים ב־26 בינואר 2025, ולא בהצבעה של עמית עצמו - מקורות: ynet, 9.2.2025, N12, 26.1.2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] טקס ההשבעה בבית הנשיא חשף את החרם המוסדי. ב־13 בפברואר 2025 השביע הנשיא יצחק הרצוג את עמית לנשיא בית המשפט העליון; בדבריו אמר הרצוג: "כאב על כך שלא נוכחת כאן היום, יחד, הנהגת כלל רשויות השלטון" - מקור רשמי: בית הנשיא, 13.2.2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מקור-יחיד] "אי הזמנתו" - נמצא מקור ברור לאי־הזמנת נשיא העליון לאירוע הכנסת ב־2026, אך לא כפעולה של לוין עצמו. ב־1 בפברואר 2026 חדשות 13 דיווחו כי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה החליט שלא להזמין את נשיא העליון יצחק עמית לאירוע "יום ההולדת לכנסת"; תגובת הרשות השופטת במכתב שפורסם בהארץ ציינה כי בעבר נשיאי העליון הוזמנו והשתתפו בישיבה - מקורות: חדשות 13, 1.2.2026, מכתב הרשות השופטת, 2026 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] החקיקה לשינוי הוועדה הושלמה במרץ 2025, אך תחולתה נדחתה לכנסת הבאה. ב־27 במרץ 2025 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק־יסוד: השפיטה - תיקון מס' 4; ההרכב החדש כולל תשעה חברים, בהם נשיא העליון, שני שופטי עליון, שני שרים, ח"כ מהקואליציה, ח"כ מהאופוזיציה ושני נציגי ציבור - מקור רשמי: הכנסת, 27.3.2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [שנוי-במחלוקת] ביקורת על מתווה סער־לוין: פוליטיזציה מול טענת איזון. המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב בינואר 2025 כי המתווה מגדיל את משקל הגורמים הפוליטיים ועלול לפגוע באי־תלות השיפוטית; מנגד, תומכי המתווה בכנסת טענו כי הוא מייצר וטו הדדי ואיזון בין קואליציה לאופוזיציה - מקורות: המכוןהישראלילדמוקרטיה, 2025, הכנסת - דיוני ועדת החוקה, 10.3.2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] החרם על עמית גלש לשיתוק מינויים הדורשים שיתוף פעולה שר־נשיא. בעתירת מכון זולת נטען כי החל מינואר–פברואר 2025 לוין נמנע משיתוף פעולה עם נשיא העליון עמית במינויים המחייבים פעולה משותפת; בג"ץ 27381-07-25 קבע ב־2026 כי שר המשפטים חייב לשתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מימוש סמכויות סטטוטוריות - מקורות: מכון זולת, 18.2.2026, בג"ץ 27381-07-25, 2026 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] פרסום מינוי עמית ברשומות הפך לזירת עימות נוספת. עתירת התנועה לאיכות השלטון טענה כי לוין נמנע מפרסום מינוי עמית ברשומות ומחתימת קיום; ביוני 2026 פורסם כי בג"ץ נתן תוקף להסכמה שלפיה מנהל בתי המשפט יפרסם את המינוי, בעוד לשכת לוין המשיכה לטעון שהמינוי "בלתי חוקי" - מקורות: עתירת התנועה לאיכות השלטון, 2025, JDN, 9.6.2026 (נצפה: ספטמבר 2026).
- [מאומת] משמעות מוסדית: הציר משלב מחלוקת על סמכות, לגיטימציה ותפקוד מערכת המשפט. משקל הראיות מצביע על רצף פעולות: קידום שינוי הרכב הוועדה, אי־כינוס או כינוס מוגבל של הוועדה, התנגדות למינוי נשיא לפי שיטת הסניוריטי, החרמת הצבעה, אי־הכרה בנשיא שנבחר, ועיכוב פעולות הדורשות שיתוף פעולה; הראיות הנגדיות הן טענת לוין ותומכיו כי נדרש "איזון" ו"הסכמה רחבה" כדי לשקם אמון ציבורי - מקורות מסכמים: המכוןהישראלילדמוקרטיה, 9.9.2024, וואלה, 27.3.2025, ישראל היום, 2026 - בג"ץ ללוין לשתף פעולה (נצפה: ספטמבר 2026).
5. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר. בדקנו כיצד פעלו הממשלה, הכנסת ושר המשפטים בשנים 2023–2026 מול שלושה מוקדי כוח משפטיים: בית המשפט העליון ובג״ץ; היועצת המשפטית לממשלה ומערך הייעוץ המשפטי; והוועדה לבחירת שופטים. נקודת הפתיחה המתועדת היא ינואר 2023, אז הוצגו בכנסת ובוועדת החוקה רכיבי הרפורמה: שינוי הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות, צמצום/ביטול עילת הסבירות ושינוי מעמד היועצים המשפטיים [מאומת: הודעת הכנסת + ניתוח חיצוני] (הכנסת, 11.1.2023, נצפה: ספטמבר 2026; המכוןהישראלילדמוקרטיה, 6.1.2023, נצפה: ספטמבר 2026). (main.knesset.gov.il)
- ההשערה הנבדקת - לא מסקנה מראש. ההשערה היא שבשנים 2023–2026 נבנה מהלך חקיקתי ומוסדי מתמשך שנועד להעביר משקל הכרעה ממוסדות משפטיים מקצועיים אל הממשלה והקואליציה: חוק הנבצרות, ביטול עילת הסבירות, שינוי הוועדה לבחירת שופטים, פיצול תפקיד היועמ״ש והרחבת הייצוג הנפרד. נבדוק אילו חוקים עברו בפועל, אילו נבלמו או נפסלו, ואילו נותרו בהליכי חקיקה [מאומת/מקור-יחיד לפי רכיב] (חוק הנבצרות במאגר הכנסת, נצפה: ספטמבר 2026; פסק דין הסבירות, 1.1.2024, נצפה: ספטמבר 2026; פיצול היועמ״ש, ועדת החוקה, 19.5.2026, נצפה: ספטמבר 2026). (idi.org.il)
- ניסוח-הנגד החזק. הקריאה הנגדית היא שמדובר ברפורמה מוסדית לגיטימית לתיקון איזון הרשויות, חיזוק אחריות נבחרי הציבור, הפחתת התערבות שיפוטית בהחלטות ממשלה, והפיכת הייעוץ המשפטי מגורם מחייב לגורם מייעץ. גרסה זו תיבחן מול דברי ההסבר והצהרות מקדמי החקיקה, וכן מול עמדות משפטיות וביקורת שיפוטית [שנוי-במחלוקת] (אישור שינוי הוועדה לבחירת שופטים, הכנסת, 27.3.2025, נצפה: ספטמבר 2026; מתווהלוין–סער, IDI, נצפה: ספטמבר 2026; דיון חוק היועמ״שים, הכנסת, 18.1.2023, נצפה: ספטמבר 2026). (main.knesset.gov.il)
- גבולות התחקיר. בתוך התחום: אירועים, חקיקה, פסיקה, מינויים, אי-מינויים, בקשות לייצוג נפרד והתבטאויות רשמיות בין ינואר 2023 לספטמבר 2026. מחוץ לתחום: ההיסטוריה הרחבה של האקטיביזם השיפוטי לפני 2023, משפט נתניהו כשלעצמו, והמחאה הציבורית אלא אם היא השפיעה ישירות על חקיקה, פסיקה או הליך מוסדי [מאומת] (פסק דין הנבצרות, 3.1.2024, נצפה: ספטמבר 2026; תקציר פסק דין הסבירות, נצפה: ספטמבר 2026). (idi.org.il)
- מפת-כיסוי: חקיקה ופסיקה. התיק יענה: מה עבר בכנסת; מה נפסל או נדחה בבג״ץ; מה נשאר כהצעת חוק; מה היו לוחות הזמנים; ומה היו נימוקי הממשלה, הכנסת, היועמ״שית ובית המשפט. מוקדי בדיקה: תיקון הנבצרות, תיקון הסבירות, שינוי הוועדה לבחירת שופטים, חוקי היועמ״ש ופיצול התפקיד [מאומת] (סיכום פסקי דין מרכזיים, בית המשפט העליון, נצפה: ספטמבר 2026; חוק-יסוד: השפיטה במאגר הכנסת, נצפה: ספטמבר 2026). (supreme.court.gov.il)
- מפת-כיסוי: ייצוג נפרד והיועמ״שית. נבדוק באילו בג״צים ביקשה הממשלה או גורמים מטעמה ייצוג נפרד משום שהיועמ״שית לא הגנה על העמדה הממשלתית, ומה קבע בית המשפט לגבי גבולות הייצוג הנפרד. דוגמאות לבדיקה: דרעי, גיוס, מינויים, נבצרות ועתירות נגד שרים [מאומת/מקור-יחיד] (סקירת IDI על ייצוג נפרד, יולי 2026, נצפה: ספטמבר 2026; ייצוג נפרד בגיוס, מסמך משרד המשפטים דרך Ynet, נצפה: ספטמבר 2026; גלובס, בקשות ייצוג נפרד, נצפה: ספטמבר 2026). (idi.org.il)
- מפת-כיסוי: נשיא העליון והוועדה לבחירת שופטים. נבדוק את רצף אי-כינוס הוועדה, בחירת יצחק עמית לנשיא העליון, טענות לוין נגד המינוי, הטענה שהנשיא מינה את עצמו, שאלת אי-הזמנתו/החרמתו בטקסים, והשינוי המבני בהרכב הוועדה [שנוי-במחלוקת] (Ynet, בחירת עמית ועמדת לוין, נצפה: ספטמבר 2026; N12, לוין לא מכיר בעמית, נצפה: ספטמבר 2026; Ynet, טקס והשבעת שופטים, נצפה: ספטמבר 2026; פרוטוקול ועדה לבחירת שופטים, נצפה: ספטמבר 2026). (ynet.co.il)
- שיטת העבודה. לכל אירוע נבנה טבלת-ראיות: תאריך, מוסד, פעולה, מקור רשמי, מקור עיתונאי, עמדת-נגד ותוצאת ההליך. תינתן קדימות למסמכי כנסת, פסיקה, הודעות ממשלה ומקורות ראשוניים; פרשנויות ישמשו רק להקשר או להשוואת עמדות. על היבטים מסוימים, בעיקר טענות על מניעים ויחסי עבודה פנימיים, צפויים מקורות זמינים מועטים ולכן יסומנו בהתאם [נדרש אימות נוסף כאשר אין מסמך רשמי] (משרד ראש הממשלה, ועדת השרים להפסקת כהונת היועמ״ש, נצפה: ספטמבר 2026; פסק דין בעניין הפסקת כהונת היועמ״שית, 2025, נצפה: ספטמבר 2026). (gov.il)