השבת השחורה
7 באוקטובר 2023 התחיל כמו עוד שבת של חג, אבל בתוך שעות הפכה ישראל למדינה תחת מתקפה חסרת תקדים של ארגוני טרור: הגדר נפרצה, מאות חוליות חמושות חדרו מרצועת עזה ליישובים ולבסיסים, צה"ל איבד את השליטה על חלקים מהעוטף, אזרחים נלחמו על חייהם ובתיהם, והמערכת המדינית והצבאית הבינה בהדרגה שמדובר בטבח המוני: 1,200 בני אדם נרצחו, 251 נחטפו לעזה, אלפים רבים נפצעו.
6:29
זו השעה שתישאר חרוטה בזיכרון הישראלי.
זה התחיל בשבת בבוקר, חג שמחת תורה. השקט הופר במטח רקטות ופצמ"רים המוכר לתושבי הדרום. אלא שהמטח הפך למבול שהלך והתעצם והתפשט לאזורים נוספים. האזעקות נשמעו ביישובי העוטף, באשקלון, באשדוד, בשדרות ובהמשך גם במרכז הארץ. המחבלים ירו ב-7 באוקטובר כ- 3,000 רקטות. הישראלים, שלמדו משך השנים לרוץ לממ"ד או למקלט בעת אזעקה, עשו זאת גם הפעם. איש לא הבין תחילה את ממדי האירוע. אבל הפעם האזעקה הייתה רק המבוא. https://digital-edition.israelhayom.co.il/israel-hayom/20250530/page/77/
באותן דקות ממש, לאורך גדר הגבול עם רצועת עזה, החלו כוחות חמושים של ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי לחדור לשטח ישראל במספר רב של נקודות. https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/17447735. הם הגיעו לגדר ההפרדה ברכבי שטח, באופנועים וברגל – ופרצו אותה. הם הגיעו בסירות מהים ובמצנחים ממונעים באוויר. כ-6000 איש השתתפו בהתקפה המשולבת, ולפי תחקיר צה"ל, 3800 מהם היו לוחמי יחידת העלית "נוחבה". Report: New IDF assessment shows some 6,000 Gazans invaded Israel on Oct. 7 | The Times of Israel. המתקפה התפרסה על יותר מ־20 יישובים, ערים, קיבוצים, בסיסי צה״ל, מעברים ומתחם פסטיבל נובה ליד רעים.
הפלישה התרחשה תחת מטרית ירי מאסיבי של רקטות ומרגמות על עמדות צבאיות, מערכות תצפית ונקודות אסטרטגיות בגדר, וכאמור, על ישובים ישראלים רבים.
בשל החג, שהו במוצבי צה"ל לאורך הגבול מעט חיילים וחיילות, שטרם הבינו את גודל המתקפה. ביישובים המותקפים משפחות נכנסו לממ"ד מתוך מחשבה שמדובר בעוד סבב. בבתים אחרים החלו להגיע הודעות :WhatsApp " "יש מחבלים", "אל תצאו", "הם בתוך הקיבוץ".
ואז התחיל טבח מטורף. https://www.edut710.org/locations/reim
הנתונים שנאספו בימים שלאחר מכן בלתי נתפסים: כ־1,200 הרוגים ונרצחים ועוד 251 איש ואישה שנחטפו לרצועת עזה. ובפירוט: 329 חללי צה״ל ביום 7 באוקטובר, 58 שוטרים ולוחמי מג״ב נהרגו, 709 חללים אזרחיים לפי הביטוח הלאומי https://www.btl.gov.il/About/newspapers/Pages/ArchiveFolder/2024/NtonimMilcma.aspx מהם 364 נרצחים במסיבת נובה, 101 אזרחים שנרצחו בבארי, ו־64 הרוגים שדווחו בכפר עזה. אלפים רבים נפצעו.
ה-7 באוקטובר נחשב למתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, וליום הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה. https://www.maariv.co.il/breaking-news/article-1043773
ההפתעה
אחד הדברים המטלטלים ביותר ב-7 באוקטובר היה הפער בין עוצמת המתקפה של צבא טרור מאורגן לבין מידת ההפתעה הישראלית.
למדינת ישראל אחת ממערכות המודיעין המתקדמות בעולם, בהשקעה של מיליארדים רבים, עם אמצעי טכנולוגיה מתקדמים ומשוכללים לאיסוף מידע, עם לוויינים, עם גדר מתקדמת, חיישנים, מצלמות, תצפיות, אמצעי איסוף רבים ומערך צבאי שנועד בדיוק לתרחיש של חדירה מעזה.
ובכל זאת, אלפי מחבלים הצליחו להגיע ליישובים ולבסיסים כמעט ללא התנגדות משמעותית בשעות הראשונות.
הפער הזה הוא לב-לבו של סיפור 7 באוקטובר: לא רק כיצד הצליח חמאס לתכנן מתקפה כה גדולה, אלא כיצד מדינה שנערכה במשך שנים לתרחיש של חדירה לא הצליחה לבלום אותה בשעות הקריטיות. https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/gat/
תחקירי צה"ל שפורסמו לאחר מכן הצביעו על כך שהחדירה של אלפי מחבלים ובמוקדים רבים בו-זמנית הקשתה מאוד על הגעת הכוחות, אבל הכשל היה נרחב הרבה יותר: מראש הממשלה ועד אחרון המפקדים בשטח, איש מהם לא האמין שחמאס יעז לתקוף את ישראל במתקפה צבאית משולבת ובעשרות נקודות. https://www.ynet.co.il/news/article/rjst7snckg המידע המקדים היה, ההתרעות הגיעו והאזהרות זעקו, אלא שכל הצמרת המדינית והצבאית פירשו אותו באופן שגוי. https://13tv.co.il/item/news/politics/security/netanyahu-905351848/ ומקוממת במיוחד העובדה, כי למרות האזהרות שהכסף הקטארי ממן נשק ומטרות צבאיות - המשיך ראש הממשלה נתניהו להזרים את ממון רב לחמאס – כסף שמימן את הקמת צבא הטרור. https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14899654
הכשל הלך ונחשף בזמן אמת, שעה אחר שעה.
הפשעים
המתקפה האכזרית של מחבלי החמאס וארגוני הטרור לוותה גם בפשעי מלחמה עפ"י הדין הבינלאומי. המחבלים ביצעו טבח המוני, במיוחד של אזרחים, תוך התעללות פיזית ומינית, ביזוי גופות ובזיזת רכוש. https://www.inss.org.il/he/publication/sword-of-iron-law
מתקפת הדמים של חמאס תפסה את ישראל בהפתעה, אך ממדיה הנוראיים נובעים, מעל הכול, מהיות אזרחי ישראל המטרה הישירה. מעשי התקיפה לא היו בגדר פגיעה אגבית באזרחים, הנלוות למטרה צבאית הכרחית, לא בהיקפם ולא באופיים. למעשה, תקיפת בסיסים ומוצבי צה"ל והפגיעה בחיילים מיד לאחר פריצת החמאס לשטח ישראל, נועדו בראש ובראשונה לנטרלם על מנת להשיג את המטרה המרכזית של המתקפה - טבח אכזרי באזרחים וחטיפת אזרחים, לרבות נשים וילדים, לתוך רצועת עזה. יתר על כן, המתקפה הישירה נעשתה באמצעות פרקטיקות טרור אכזריות ואסורות הלקוחות מדאע"ש, שכללו לקיחת בני ערובה, הוצאה להורג, עריפת ראשים, הצתה, חילול גופות, חטיפה, ואונס הנשים. https://www.mako.co.il/men-men_news/Article-bbc549617afab81026.htm
פעולות ברבריות אלו תועדו על-ידי המחבלים והועלו ברשתות החברתיות. הונחו לתעד את מעשי הטבח: פרטים חדשים מחקירת המחבלים. בתיעודים נראים המחבלים כשהם מחזיקים משפחות רבות, בהן גברים, נשים, ילדים, ואף קשישים ומטפליהם, במשך שעות כבני ערובה בביתם, חלקם נרצחו בברוטליות וחלקם נחטפו על ידי המרצחים לשטח הרצועה. בפסטיבל מוסיקה גדול שנערך בטבע ליד קיבוץ רעים התרחש טבח המוני. המחבלים רצחו למעלה מ-360 אזרחים ישראלים צעירים שהשתתפו בפסטיבל "נובה". בסרטונים נראים מחבלי החמאס משתלטים על אזור הפסטיבל, כשהם יורים אל עבר הצעירים בעודם נמלטים על נפשם ומתעללים בגופותיהם. כמה מהם נחטפו והועברו על ידם לתוך רצועת עזה.
העיתוי
תכנית הפלישה לישראל, "חומת יריחו" בשמה הראשוני, גובשה בחמאס כמה שנים לפני שיצאה לפועל. https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14593653. התכנית התרקמה סופית בשנת 2022, ותוכננה במקור להתבצע בסוף אותה שנה. המועד נדחה מספר פעמים, בעיקר בשל הניסיונות של חמאס לצרף למערכה את איראן וחיזבאללה. כשאלה בוששו – החליט מנהיג החמאס, יחיא סינוואר, להוציא לפועל את המתקפה לבדו.
מעבר למטרה הכללית של ארגון הטרור, לחטוף אזרחים כדי לשחרר אסירים פלשתינים הכלואים בישראל, פגיעה באזרחים וכיבוש חלקי של שטחים בישראל - היתה לבחירת העיתוי של סינוואר סיבות נוספות. אחת מהן היתה השאיפה לבלום את הסכם הנורמליזציה המתגבש בין ישראל לערב הסעודית. חמאס חשש, כי הסכם כזה יידחק את הסוגיה הפלשתינית לשוליים. https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/1053871/. העיתוי הסופי נקבע לשמחת תורה, בשל מודיעין מדויק ולפיו צה"ל משחרר את מרבית הכוחות בחג. כך הצליח חמאס להשיג יתרון טקטי ואת אלמנט ההפתעה.
ההונאה
החמאס נקט החל מינואר 2022 מדיניות של הונאה והטעיה כדי לייצר בישראל את הרושם המוטעה לפיו הארגון מעוניין ברגיעה, בפיתוח כלכליואף בעסקת שבויים. https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/581410/. הארגון יזם בשבועות שקדמו למתקפה תקריות אלימות לאורך גדר הגבול וההתפרעויות שווקו כביטוי של זעם ציבורי על המצב הכלכלי ברצועה. בישראל קנו את "ההצגה" ופעלו מול קטאר להגדלת הסיוע הכספי לארגון. ויותר מכך: החמאס ניצל את ההתפרעויות כדי למקם מטעני חבלה סמוך לגדר.
ב־29 בספטמבר 2023, לאחר שהושגו הבנות על הגדלת המענק הקטארי לעזה, הופסקו באחת ההתפרעויות לאורך הגדר. במקביל נמשכה ההיערכות המבצעית של חמאס והוא ערך תרגילים המדמים באופן מלא את הפשיטה המתוכננת לישראל. צה״ל, שצפה בתרגילים אלו בזמן אמת, פירש אותם פעולות לצרכי פנים ברצועה, ולא כהכנה אופרטיבית לפלישה נרחבת.
בסרט ששידר ערוץ אלג'זירה נחשף המסמך בו אישר מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, את מתקפת השבעה באוקטובר 2023, ובו לצד הפרטים המבצעיים מופיע גם היעד העליון של הפעולה והוא "השפלת והשמדת היהודים". הפקודה של דף הגיעה למקומות הכינוס של הנוח'בות ביממה שקדמה למתקפה, אלא שישראל שוב הוטעתה לחשוב שהכינוסים, שזומנו לשעה 5 בערב המתקפה, נועדו להשתתפות באירוע השנתי של הג’יהאד האיסלאמי לציון 36 שנה לייסוד הארגון.
באותו הסרט גם נחשף איסוף המודיעין השיטתי שבוצע על עמדות צה"ל לאורך הגבול, ועל מאפייני המכשול. בתיעוד נראו צוותים של גדודי אל-קסאם מגיעים לגדר הביטחון ומודדים את עובי הבטון, ומאפייני הגדר ועמודי הברזל, ואוספים מידע על מערכות התצפית כדי להתאים את כמות וסוג חומרי הנפץ הנדרשים לפרוץ את הגדר ולקבוע את האמצעים הנדרשים לנטרול מצלמות התצפית ומערכות הירי האוטומטי. https://he.jcfa.org/the-ultimate-goal-is-the-humiliation-and-destruction-of-the-jews/
הגדר
ההגנה על יישובי עוטף עזה התבססה במידה רבה על המכשול נגד המנהרות בגבול הרצועה. מצלמות, סנסורים וקיר תת-קרקעי ענק: הושלם המכשול נגד מנהרות בגבול עזה. אחרי השלמת הגדר דילל צה"לאת כוחותיו בגזרה מתוך הנחה שגויה, שיכולות החמאס לחצות את הגבול בתת-הקרקע חוסלו, ואיש לא נתן דעתו על הקלות הרבה שבה ניתן לפרוץ את הגדר היקרה על-הקרקע מבלי שצה"ל יחשוף את הפריצה בעזרת מערך מצלמות משוכלל ותצפיתניות.
סוללות תותחים הוצאו מגבול הרצועה וגדודי החיל הועברו לצפון ולפעילות בשטחים. https://www.ynet.co.il/news/article/hybehdpmt#google_vignette. צה"ל גם אסף את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות, וצמצם את אימוניהן ואת אימוני הרבש"צים. https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-10-20/ty-article/.highlight/0000018b-4806-de3d-a58f-c86f6ac00000.
קברניטי המדינה נתנו מבטחם בגדר היקרה, אבל מעט מאוד חיילים שמרו עליה ביום הדין. בפועל, היו בגיזרה 671 לוחמים בבוקר ה7.10.23, שהם כמחצית מסדר הכוחות הלוחם שאמור להיות, ושרודד בשל החג. https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/17447735
הסימנים
בלילה שלפני המתקפה היו סימנים מעידים שמתרגשת פעולה, אבל בצה"ל ובשב"כ שוב טעו לחשוב שלא מדובר במתקפה לאורך כל חזית הרצועה, אלא במרב, בפעולה נקודתית שתאותר ותיבלם. בתחקירים שנערכו בדיעבד באוגדת עזהאותרו לפחות 13 סימנים מעידים בימים שקדמו לפלישה . https://www.haaretz.co.il/magazine/2026-05-28/ty-article-magazine/.highlight/0000019e-68cf-da5d-a7fe-7befffb80000
אחד הסימנים המרכזיים נגע להחלפה מסיבית של כרטיסי הסים בטלפונים של לוחמי נוח'בה לכרטיסים ישראליים, כדי שיוכלו לתקשר בשטח ישראל. בליל 6 באוקטובר כבר אותרו 45 מחבלים שביצעו את ההחלפה, אבל המידע הגיע לצה"ל רק בשעת לילה מאוחרת.
במהלך הלילה שקדם למתקפה עודכנו הרמטכ"ל הרצי הלויוראש השב"כ רונן ברבמידע שהעיד על כוונת פעולה של חמאס, כולל סימנים קונקרטיים ליום קרב ולאפשרות של חטיפת אזרחים או חיילים באחד היישובים. השניים קיימו התייעצויות אך החליטו שלא לתת התרעה לאוגדת עזהמחשש לחשיפת מקורות, ומתוך הערכה שמדובר באירוע מוגבל אשר בדומה לעבר יסתיים בלא כלום. הוחלט על תגבור צוות לוחם של השב"כ בעוטף. https://www.ynet.co.il/news/article/b1pg118bt
במקביל עודכנה לשכת ראש הממשלה על הסימנים מאותו הלילה https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14148990. החל מהשעה 02:00 בלילה, קיבל קצין המודיעין בלשכת ראש הממשלה, אל"ם ש׳, שורת עדכונים הצה"ל ומהשב"כ, הוא העביר חלק מהחומרים למוקד המטה לביטחון לאומי וניסה להתקשר לכמה גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה, אך לא הצליח להשיגם.
המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים סביב השעה 06:00 בבוקר, תחת החשד שמדובר בניסיון חטיפה מקומי. https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13694671
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחוןיואב גלנט עודכנו עם פרוץ המתקפה ב־06:29. עד הערכת המצב שהתקיימה בשעה 9:45 בקריה בת"א לא ביקש נתניהו לשוחח עם הרמטכ״ל. https://www.kan.org.il/1095694.
המתקפה
מתקפת הפתע של המחבלים החלה בשעות הבוקר המוקדמות של ה-7.10. תחילה השתלטו המחבלים על מוצבי צה"ל לאורך הגדר ועל מפקדת אוגדת עזה במחנה רעים, השמידו אמצעי לחימה והעלו באש חמ"לי תקשורת ותצפית, וכך עלה בידם לשבש את יכולות הפיקוד והשליטה של צה"ל. https://www.ynet.co.il/news/article/sjd0j0jzp מעט החיילים ששהו בחג במחנות ובמוצבי צה"ל הופתעו מהמתקפה, נתפסו בלתי מוכנים, ואילו האחרים נלחמו בעוז, אך לא הצליחו לבלום את הכוחות העדיפים מספרית.
אחר כך תקפו ארגוני הטרור כ-30 קיבוצים ומושבים בעוטף וכן את הערים שדרות ואופקים וטבחו בתושביהם. מסע הרצח נמשך גם בכבישי העוטף, שבהם תקפו המחבלים מכוניות וישראלים שתפסו מחסה במיגוניות. כוחות קומנדו של החמאס הגיעו לצמתים מרכזיים באזור וארבו לכוחות צה"ל שניסו להגיע ליישובים המותקפים.
בשעות הצהריים של ה7.10 הושמעו במסגדים בעזה הקלטות של מוחמד דף, שהודיע לתושבי הרצועה שהצבא הישראלי לא נמצא ביישובי העוטף, וקרא להם לצאת לכבוש אותם. בעקבות הנאום, אזרחים עזתים רבים עברו את הגדר והגיעו ברגל לקיבוצים. חלקם חטפו ישראלים ובזזו רכוש.
במסמכים שנתפסו על גופות מחבלים שהשתתפו במתקפה נמצאו הנחיות להרוג כמה שיותר אזרחים, להתעלל בהם ולחטוף אזרחים. פרסום ראשון: מסמך נוהל הקרב של חמאס - קיבלו הוראה לרצוח אזרחים .
הטבח
מחבלי חמאס פשטו כאמור על יותר מ־30 יעדים אזרחיים בתחומי העוטף, בהם שלוש ערים, מעל 20 קיבוצים, כחמישה מושבים, מסיבת טבע וחוף ים. בחלקם נערכו קרבות הגנה של התושבים ובמקצתם התבצע טבח. המחבלים הרגו למעלה מ־800 אזרחים בשעות הראשונות למתקפה וחטפו יותר ממאתיים אזרחים וחיילים לרצועת עזה.
שדרות ואופקים: הקרב בשדרות נמשך מ־7 עד 9 באוקטובר 2023. במהלכו נרצחו ונהרגו 52 ישראלים. כמה עשרות מחבלים חדרו לעיר עם רכבים, כבשו את תחנת המשטרה המקומית וניהלו חילופי אש עם שוטרים ואזרחים, ורצחו ופצעו רבים. באופקים נרצחו 47 מתושבי העיר https://acrobat.adobe.com/id/urn:aaid:sc:ap:9cd41896-b0fa-4bbc-8f65-5e5a6d221520?viewer%21megaVerb=group-discover ועוד שמונה שוטרים ו-5 חיילים שהשתתפו בחיסול התוקפים.
קיבוץ בארי: הירי בתוך הקיבוץ החל זמן קצר לאחר תחילת המתקפה. על פי תחקיר צה"ל, תחקיר הקרב בקיבוץ בארי | את"צ, המחבלים הראשונים הגיעו לקיבוץ בין 06:30 ל-06:45. מי שנלחמו בראש ובראשונה היו חברי כיתת הכוננות ותושבים. הצבא עדיין לא היה שם בכוח שאפשר לו להשתלט על המצב. עפ"י התחקיר, בין 09:00 ל-13:30 המחבלים שלטו בקיבוץ. גם חיילים שהגיעו, נפגעו, פינו פצועים ונסוגו לאזור השער. ב-16:15 התבססה אוגדה 99 בקיבוץ. ב-18:00 כבר פעלו באזור כ-700 חיילים ואנשי כוחות ביטחון. השליטה המבצעית הושבה רק במהלך הלילה.
המספרים מספרים את מה שהמילים מתקשות לתאר: 101 מתושבי בארי נרצחו ו-30 מתושבי הקיבוץ נחטפו לעזה. 31 אנשי כוחות הביטחון נהרגו במהלך הלחימה.
מסיבת הנובה: באותו זמן, כמה קילומטרים משם, נערכה מסיבת טבע. אלפי צעירים הגיעו לפסטיבל ליד רעים כדי לרקוד עד שעות הבוקר. על פי התחקיר של צה"ל, כ-100 מחבלים הגיעו לאזור המסיבה. https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/878811/
מייד אחרי מטח הרקטות הראשון ב-06:29, החליט מפקד משטרת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, לפזר את המסיבה ואלפי המבלים החלו לנוע מהמקום. "ההחלטה של מפקד המשטרה הייתה נכונה והצילה אלפי מבלים", קובע נחרצות התחקיר. אולם, כבר ב-06:45 מחבלים הגיעו לעיקול מפלסים והחלו לירות על חלק מהיוצאים מהמתחם.
מרבית המשתתפים שהתפנו הצליחו להימלט ממרחב העוטף ללא פגע. אולם, עשרות מבלים שהתפנו לכיוון צפון ולכיוון דרום על ציר 232 הותקפו על ידי מחבלים שחדרו לשטח ישראל והציבו מארבים בצירי התנועה ובצמתים המרכזיים. עשרות ממשתתפי המסיבה הותקפו בעת ששהו במיגוניות לאורך ציר 232 בהן מצאו מחסה, או בכניסה ליישובי העוטף שאליהם ניסו להימלט.
ב-07:15 החלו להגיע ראשוני הפצועים חזרה למסיבה, אחרי שמחבלים ירו עליהם בכביש 232. השוטרים חסמו את הציר לכיוון צפון, מה שמנע פגיעה בעוד מאות מבלים. חמש דקות אחר כך, גם המבלים שנעו דרומה חזרו ודיווחו על ירי בצמתים רעים וגמה. בשלב זה, השוטרים פרצו דרך בין השדות לכיוון מזרח והורו לאלפי המבלים לנוע, מי ברכב ומי ברגל, מזרחה.
על אף שהנובה לא הייתה יעד מתוכנן למתקפה, בשעה 08:10 הגיעה למתחם פלוגת הנוחבה של חמאס מנוסיראת שמנתה כמאה מחבלים רכובים על גבי 14 טנדרים ושני אופנועים. זאת, לאחר שטעו בדרך לנתיבות ומצאו את עצמם ברעים. הכוח נשא עליו אמצעי לחימה רבים מסוג נ"ט, טילים נגד טנקים ומקלעים כבדים בנוסף לנשקים אישיים כמו רובי קלצ'ניקוב, רימוני יד ואזיקים. טנק פגוע של צה"ל שנקלע למקום הצליח לעכב אותם פרק זמן מסוים, אולם בסופו של דבר הם חדרו למתחם המסיבה, שבה היו באותה שעה כ-200 פצועים, אנשי צוות ושוטרים, וטבחו בעוד 171 ישראלים.
בשעה 10:10 כבר עזבו את מתחם המסיבה מרבית מחבלי הפשיטה. בשעות שלאחר מכן נמשכו מעשי הטבח, החטיפה, ההתעללות והביזה במתחם על ידי מחבלים אחרים, ללא שיוך ארגוני.
רק לקראת 11:30, הצליח כוח קטן של לוחמים להגיע למתחם וחתר למגע מול המחבלים. דקות ספורות לפני הגעת הכוח לנקודה טבח מחבל במשתתפי המסיבה שמצאו מחסה במכולות האשפה. בעת שמיעת הירי, הסתער הכוח על המכולות. הכוח חתר למגע, לחם בגבורה, והצליח תוך זמן קצר לחסל כ-15 מחבלים בקרבות פנים אל פנים, לספק מענה רפואי לפצועים ולחלץ ניצולים. בהמשך, כוחות משטרה, ימ"ס וכוחות צה"ל נוספים הגיעו למרחב המסיבה וסייעו בסריקות ובחילוץ פצועים.
רק בשעה 15:00 טוהר מרחב מסיבת הנובה ממחבלים.
הטבח בפסטיבל הנובה הוא פיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל. 364 נרצחים, 17 מתוכם שוטרים. מאות נפצעו ומחבלי חמאס חטפו חלק מהמשתתפים לעזה.
נחל עוז: במוצב נחל עוז התנהלו קרבות קשים בבוקר ה-7 באוקטובר. המוצב, שהיה אמור להיות אחד ממוקדי ההגנה המרכזיים מול עזה, הותקף ונכבש בחלקו. 215 מחבלים חמושים היטב תקפו את המוצב בו שהו 162 חיילים, אבל רק חלקם נשא נשק. תחקיר צה"ל על הקרב בנחל עוז: מוצב גולני הוכרע תוך 15 דקות | חדשות מעריב המוצב הוכרע במהירות. בקרב נהרגו 54 חיילי צה"ל ועשרות מחבלים, ונחטפו לרצועת עזה שבע תצפיתניות ושלושה לוחמי חיל השריון. זהו הקרב עם מספר האבדות הרב ביותר לצה"ל בטבח שבעה באוקטובר.
הגבורה והשאלות שנותרו פתוחות
7 באוקטובר הוא גם סיפור של גבורה יוצאת דופן. שוטרים שנלחמו שעות. חיילים שהגיעו לעוטף ביוזמתם ובכוחות עצמם. חברי כיתות כוננות שנלחמו שעות ללא סיוע מצה"ל, אזרחים שחילצו משפחות. נהגים שנסעו שוב ושוב לתוך אזורי לחימה. צוותי רפואה שנכנסו לשטח גם כשהוא שרץ מחבלים.
אבל דווקא הגבורה הזאת מחדדת את השאלות שנותרו פתוחות. מדוע לקח לצבא זמן כה רב להגיע? מדוע המודיעין שגה ולא סיפק תמונה שתאפשר תגובה מהירה? מדוע המדינה לא הצליחה לספק לתושביה את הדבר הבסיסי ביותר שהיא מבטיחה: הגנה? מדוע ההתרעות הרבות והאזהרות שהגיעו לראש הממשלה ולראשי מערכת הביטחון לפני הטבח, לא גרמו לבנימין נתניהו ולראשי הזרועות לנקוט ולוא צעדים מינימליים, שיכלו למנוע את האסון. ה-7 באוקטובר נבדק על-ידי הגורמים המעורבים – צה"ל, השב"כ והמשטרה – אבל טרם הוקמה ועדת חקירה אובייקטיבית שתבדוק את הכשל הנורא ותמליץ על צעדים שימנעו הישנות המחדל.
אולי המורשת הקשה ביותר של אותו יום ארור היא לא רק מספר ההרוגים הבלתי נתפס. לא רק מספר החטופים העצום, ולא רק רבבות הפצועים בגוף ובנפש – אלא השבר הגדול שנפער באמון אזרחי המדינה במנהיגיה.
אירועי יום ה 7 באוקטובר משעה 0629 ועד למחרת
1. פתח דבר
ב־7 באוקטובר 2023, סביב 06:29, החלה מתקפה של חמאס על ישראל, שכללה ירי רקטות וחדירה משולבת מן היבשה, האוויר והים. לפי המקורות שבתיק, אלפי פעילי חמאס, הג׳יהאד האסלאמי ואחרים נכנסו לשטח ישראל באותו בוקר, והמתקפה התפרסה על יותר מ־20 יישובים, ערים, קיבוצים, בסיסי צה״ל, מעברים ומתחם פסטיבל נובה ליד רעים. בשעות הראשונות התנהלו קרבות ביישובי העוטף, בשדרות, באופקים ובבסיסים, לצד ניסיונות חילוץ ופינוי פצועים בידי צה״ל, משטרת ישראל, מג״ב, מד״א וכיתות הכוננות.
הנתונים שנאספו לאחר מכן מצביעים על כ־1,200 הרוגים ונרצחים ועל 251 חטופים לרצועת עזה, אך חלק מהמספרים עברו תיקונים בעקבות זיהוי חללים, סיווג אזרחים ואנשי כוחות ביטחון, והבחנה בין נעדרים, חטופים ונרצחים.
בין הנתונים שבתיק: 329 חללי צה״ל ביום 7 באוקטובר, 58 שוטרים ולוחמי מג״ב לפי פרסומי המשטרה, מאות חללים אזרחיים לפי הביטוח הלאומי, 364 נרצחים במסיבת נובה, 101 אזרחים שנרצחו בבארי, ו־64 הרוגים שדווחו בכפר עזה. מספר החטופים נקבע בהמשך על 251, ובהם אזרחים ואנשי כוחות ביטחון.
במקביל לאירועים בשטח התקבלו החלטות מדיניות ומינהליות. שר הביטחון הכריז בבוקר על מצב מיוחד בעורף, שהורחב בערב לכל שטח המדינה; ראש הממשלה הצהיר באותו יום כי ישראל במלחמה; והקבינט המדיני־ביטחוני אישר ב־8 באוקטובר נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, בתחולה מ־7 באוקטובר. למחרת פורסמה רשימת יישובים צמודי גדר לפינוי, ובהמשך דווחו נתוני פינוי רחבים יותר. השאלה המרכזית בתחקיר היא מה ניתן לקבוע, במספרים ובציר זמן, על היממה הראשונה של המתקפה ועל פעולת מוסדות המדינה במהלכה.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית ב־2023 | מקור |
|---|---|---|---|---|
| חמאס / גדודי עז א־דין אל־קסאם | יוזם ומוביל המתקפה | פגיעה בישראל, חטיפה, השתלטות זמנית על יישובים ומוצבים | ב־7.10.2023, סביב 06:29–06:30, החלה מתקפה שכללה ירי רקטות וחדירת אלפי מחבלים ליישובי העוטף, בסיסים, שדרות ואופקים. [מאומת] | דוח מבקר המדינה על פינוי פצועים, 2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| הג'יהאד האסלאמי ופלגים פלסטיניים נוספים | שותפים למתקפה | השתתפות בלחימה, ירי וחטיפות לצד חמאס | שנתון משטרת ישראל ל־2023 מציין כ־3,000 פעילי חמאס, גא״פ ואחרים שחדרו לישראל בבוקר 7.10.2023. [מקור-יחיד] | שנתון סטטיסטי משטרת ישראל 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| צה״ל / הרמטכ״ל הרצי הלוי | הגוף הצבאי האחראי להגנת הגבולות, היישובים והבסיסים | בלימה, השבת שליטה, גיוס מילואים והעברת הלחימה לרצועת עזה | צה״ל פתח בתחקירים מבצעיים על מוקדי 7.10; האתר הייעודי מציין בדיקה של תפיסות, ניהול קרבות ביישובים ובמוצבים. [מאומת] | אתר צה״ל: תחקירי 7.10 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פיקוד הדרום ואוגדת עזה | פיקוד מרחבי על גזרת עזה | הגנת הגבול והיישובים; ניהול הקרבות הראשונים | דוח מבקר המדינה מציין כי הנחיה מסודרת מאוגדת עזה למד״א לפינוי פצועים לנקודות שחלוף ניתנה ב־7.10.2023 בשעה 14:23, לאחר תחילת המתקפה. [מקור-יחיד] | מבקר המדינה: פינוי פצועים לבתי החולים (נצפה: ספטמבר 2026) |
| שירות הביטחון הכללי / רונן בר | גוף מודיעין מסכל; אחריות להתרעה מול חמאס | איתור איום, סיכול, סיוע מודיעיני להשבת חטופים | באוקטובר 2023 פורסם כי ראש השב״כ כתב לעובדים: “לא הצלחנו להתריע - האחריות היא עליי”; זו קבלת אחריות מוסדית על כשל ההתרעה. [מקור-יחיד] | N12, אוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| משטרת ישראל ומג״ב | כוח ביטחון פנים, תגובה ראשונה בזירות אזרחיות | בלימת מחבלים, חילוץ אזרחים, זיהוי חללים, טיפול בזירות | לפי פרסום משטרת ישראל, בבוקר 7.10.2023 נהרגו 58 שוטרים ולוחמי מג״ב בהגנה על יישובי הדרום ואזרחי ישראל. [מקור-יחיד] | טלגרם משטרת ישראל (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מד״א ומערכת הבריאות | פינוי וטיפול בפצועים | הצלת חיים, ויסות פצועים לבתי חולים | דוח מבקר המדינה מציין אלפי קריאות למוקדי מד״א ב־7.10.2023 וכ־7,400 קריאות שנפתחו. [מקור-יחיד] | מבקר המדינה: פינוי פצועים (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ממשלת ישראל והקבינט המדיני־ביטחוני | מקבלי החלטות מדיניים־ביטחוניים | הכרעת מדיניות המלחמה, אישור פעולות צבאיות, תקצוב ופינוי | הממשלה/הקבינט החליטו על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה; הודעה נמסרה לוועדת החוץ והביטחון ב־8.10.2023. [מאומת] | מפתח התקציב - החלטה 1206 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בנימין נתניהו | ראש הממשלה | ניהול מדיני, קבלת החלטות מול קבינט, כנסת וציבור | ב־7.10.2023, כחמש שעות לאחר תחילת הלחימה, הצהיר בקריה: “אנחנו במלחמה”; ב־12.10.2023 מסר לכנסת הודעה לפי סעיף 40(ג). [מאומת] | N12, 7.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026); הכנסת, 12.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יואב גלנט | שר הביטחון | הפעלת מערכת הביטחון והעורף | ב־7.10.2023 הכריז על “מצב מיוחד בעורף” בטווח עד 80 ק״מ מגבול הרצועה; בהמשך הנחה על היערכות עורף ופינוי. [מקור-יחיד] | זמן ישראל, 7.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פיקוד העורף | זרוע צה״ל לעורף אזרחי | התרעה, הנחיות התגוננות, סיוע לפינוי | ב־8.10.2023 פרסם צה״ל רשימת יישובים צמודי גדר שנדרשו להתפנות, ובהם נחל עוז, בארי, כפר עזה, ניר עוז, רעים ועלומים. [מאומת] | יומן המלחמה - את״צ, 8.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| רשות החירום הלאומית / משרד הפנים | ניהול קליטת מפונים | מתקני קליטה, תיאום מלונות ופנימיות, מענה אזרחי | החלטת ממשלה 950 מ־12.10.2023 קבעה תוכנית פעולה לפינוי אוכלוסייה סמוכה לגבול עזה וקליטתה. [מאומת] | מפתח התקציב - החלטה 950 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| רשויות מקומיות בדרום ובצפון | קולטות ומפנות אוכלוסייה | המשך שירותים עירוניים, רווחה, חינוך וקליטה | מבקר המדינה מציין כי באוקטובר 2023 רשויות דיווחו למשרד הפנים על קליטת כ־200,000 מפונים ומתפנים עצמאית. [מקור-יחיד] | מבקר המדינה: מהלך האירועים והגופים המבוקרים (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יישובי העוטף וכיתות הכוננות | קהילות אזרחיות וכוחות הגנה מקומיים | הגנה עצמית עד הגעת כוחות צבא ומשטרה | תחקירי צה״ל שפורסמו בתקשורת מציינים כי בקיבוצים שונים, ובהם רעים וארז, כיתות הכוננות היו גורם מרכזי בבלימת מחבלים בשעות הראשונות. [מאומת] | ynet - תחקיר קיבוץ רעים (נצפה: ספטמבר 2026); ynet - תחקיר קיבוץ ארז (נצפה: ספטמבר 2026) |
| משפחות החטופים ומינהלת החטופים | קבוצת נפגעים ומוקד לחץ ציבורי; גוף ממשלתי מלווה | השבת חטופים, מידע למשפחות, סיוע ושיקום | לפי צה״ל, ב־7.10.2023 נחטפו לרצועת עזה 251 אזרחים ישראלים וזרים; השבתם הוגדרה אחת ממטרות המלחמה מראשיתה. [מאומת] | את״צ: השבת החטופים (נצפה: ספטמבר 2026) |
| הביטוח הלאומי | גוף רשמי לזכויות נפגעי איבה וחללים אזרחיים | הכרה, קצבאות, נתוני נפגעים אזרחיים | הודעת הביטוח הלאומי מ־5.11.2023 מנתה 709 חללים אזרחיים באותה עת: 441 גברים ו־268 נשים, לצד אלפי פצועים אזרחיים. [מקור-יחיד; נתון מתעדכן] | ביטוח לאומי, 5.11.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| הכנסת וועדותיה | פיקוח פרלמנטרי וחקיקה | אישור/פיקוח על פעולות מלחמה, פיצויים, רווחה ופינוי | ועדת הכספים דנה ב־16.10.2023 בפיצוי בעקבות הלחימה; בדיון נמסר כי 28 אלף חדרי מלון מולאו במפוני העוטף. [מקור-יחיד] | הכנסת - ועדת הכספים, 16.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
מיפוי קשרים: מקבלי ההחלטות המרכזיים היו ראש הממשלה, שר הביטחון והקבינט המדיני־ביטחוני; צה״ל, שב״כ ומשטרת ישראל היו זרועות הביצוע הביטחוניות; פיקוד העורף, רח״ל, משרד הפנים והרשויות המקומיות ניהלו את המענה האזרחי והפינוי; הכנסת שימשה מסגרת הודעה ופיקוח; משפחות החטופים הפכו לשחקן ציבורי מול הממשלה סביב יעד השבת החטופים. [מאומת] הכנסת - הודעת ראש הממשלה לפי סעיף 40(ג) (נצפה: ספטמבר 2026); מבקר המדינה - פינוי וקליטה (נצפה: ספטמבר 2026).
3. ציר זמן מתועד
ציר הזמן של הנושא

מי עשה מה - לפי שחקן

עצימות לאורך השנים

להלן ציר זמן תחום ל־7 באוקטובר 2023 משעה 06:29 ועד 8 באוקטובר 2023. מספרי הקורבנות והחטופים התייצבו רק לאחר זיהוי וחקירות מאוחרות יותר ב־2023; לכן נתוני הסיכום מסומנים בנפרד בתוך הציר ומבוססים על מקורות רשמיים/חדשותיים שפורסמו בהמשך 2023 או אחריה אך מתייחסים לאירועי 7 באוקטובר בלבד: אתר צה"ל (נצפה: ספטמבר 2026). (idf.il)
| תאריך ושעה | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| 7 באוקטובר 2023, 06:29 | [מאומת] תחילת מתקפת חמאס: מטחי רקטות וחדירה משולבת מן היבשה, האוויר והים. צה"ל תיאר כי מ־06:30 חמאס פתח במלחמה בכמה מוקדים, ובאותו שלב דווח על מעל 2,200 שיגורים. | חמאס, צה"ל, יישובי עוטף עזה | הצהרת דובר צה"ל, 7.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, 06:31–06:41 | [מקור-יחיד] לפי דו"ח ועדת רוברטס, ב־06:31 דווח על חדירת יותר מ־100 מחבלים ב־10 מוקדים; ב־06:41 מפקד מחוז דרום במשטרה, ניצב אמיר כהן, הכריז “פרש פלשת”. | משטרת ישראל, צה"ל, חמאס | The Roberts Report, פרק Timeline (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, בוקר | [מאומת] חדירת המחבלים התפרסה על יותר מ־20 יישובים/ערים/קיבוצים, בסיסי צה"ל, מעברים ומתחם פסטיבל. | חמאס, יישובי העוטף, בסיסי צה"ל | משרד החוץ - Key Legal Aspects (נצפה: ספטמבר 2026); משטרת ישראל 2023, PDF (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, 07:01 ואילך | [מאומת] במסיבת נובה ליד רעים החלה מתקפת ירי; לפי תחקיר המשטרה והצלבות מאוחרות, נרצחו 364 ממשתתפי/נוכחי המסיבה וכ־40–44 נחטפו. | משתתפי נובה, מחבלי חמאס, משטרת ישראל | N12, תחקיר המשטרה, 18.11.2023 (נצפה: ספטמבר 2026); KAN 7.10.360 - Nova (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, בוקר | [מקור-יחיד] לפי קק"ל/חורשת רעים, לאחר האזעקות הורה מפקד תחנת אופקים על סגירת המסיבה והכוונת המשתתפים לכביש 232. | משטרת ישראל, מארגני נובה, משתתפים | קק"ל - אתר הזיכרון חורשת רעים (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, בוקר–צהריים | [מאומת] בקיבוץ בארי נרצחו 101 אזרחים; 30 חטופים מבארי ועוד שניים נחטפו לעזה. | תושבי בארי, חמאס, צה"ל | תחקיר צה"ל - הקרב בבארי (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, בוקר–צהריים | [מקור-יחיד] בכפר עזה דווח בתחקיר צה"ל שהוצג לקהילה כי 64 נהרגו ו־19 נחטפו. | תושבי כפר עזה, צה"ל, חמאס | Ynetnews, תחקיר כפר עזה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, 08:00 | [מאומת] שר הביטחון יואב גלנט הכריז “מצב מיוחד בעורף” באזור הרלוונטי; בהמשך, ב־21:00, הורחבה ההכרזה לכל שטח המדינה. | שר הביטחון, פיקוד העורף, ממשלת ישראל | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 7.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026); הודעת שר הביטחון, PDF (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, בוקר | [מאומת] ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בהצהרה: “אזרחי ישראל, אנחנו במלחמה”; מדובר בהתבטאות מדינית-ציבורית לפני האישור המשפטי הרשמי של הקבינט למחרת. | נתניהו, ממשלת ישראל | News1, 7.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, במשך היום | [מאומת] מספר החטופים מאירועי אותו יום נקבע בהמשך על 251; לפי דו"ח האו"ם: 226 אזרחים ו־25 אנשי כוחות ביטחון. | חמאס, חטופים ישראלים וזרים, כוחות הביטחון | דו"ח ועדת החקירה של האו"ם, A/79/232 (נצפה: ספטמבר 2026); טבלת החטופים - oct7database (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, 10:42–11:01 | [מקור-יחיד] צה"ל ושב"כ פרסמו כי תיעוד מבית החולים שיפא מציג חטופים שהובאו לעזה ביום החטיפה בין 10:42 ל־11:01. | חמאס, צה"ל, שב"כ, חטופים | IDF Press Release, 19.11.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 7 באוקטובר 2023, ערב | [מקור-יחיד] ב־18:00 השר לביטחון לאומי מסר למפכ"ל הכרזה על “אירוע חירום אזרחי” בשטח המדינה, למעט האזור שבו כבר הוכרז מצב מיוחד בעורף. | איתמר בן גביר, משטרת ישראל, העורף האזרחי | המכון הישראלי לדמוקרטיה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 8 באוקטובר 2023, לפנות בוקר–בוקר | [מאומת] לאחר קרב ממושך, כוחות ישראליים השתלטו מחדש על תחנת משטרת שדרות; דיווחים ציינו חיסול כ־10 מחבלים במתחם. | משטרת ישראל, מג"ב/ימ"מ, צה"ל, מחבלי חמאס | Israel National News, 8.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026); Times of Israel Liveblog, 8.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 8 באוקטובר 2023, 13:38 | [מאומת] צה"ל פרסם רשימת יישובים צמודי גדר לפינוי ובהם נחל עוז, כפר עזה, נתיב העשרה, כרם שלום, ניר עוז, בארי, רעים, סעד ועלומים. | צה"ל, פיקוד העורף, תושבי עוטף עזה | יומן המלחמה - את"צ, 8.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 8 באוקטובר 2023, 15:00 בקירוב | [מאומת] הקבינט המדיני־ביטחוני אישר את מצב המלחמה ונקיטת פעולות צבאיות משמעותיות לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה; לפי ההודעה, המלחמה חלה מ־7.10.2023. | הקבינט המדיני־ביטחוני, נתניהו, ממשלת ישראל | מבקר המדינה - מיגון בתי חולים (נצפה: ספטמבר 2026); מבזק לייב, 8.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 8 באוקטובר 2023, 22:22 | [מאומת] צה"ל דיווח כי כוחות סדיר ומילואים, עם כוחות הביטחון, עדיין מנהלים לחימה ממושכת ביישובי העוטף וכי סוכלו מאות מחבלים ביישובים, בקו הגבול ובחוף במהלך כ־40 שעות. | צה"ל, מילואים, כוחות ביטחון, חמאס | יומן המלחמה - את"צ, 8.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
נתוני סיכום לאירועי 7 באוקטובר - [שנוי-במחלוקת במספרים המדויקים בשל תיקוני זיהוי ב־2023]: עדכונים מאוחרים ציינו כ־1,200 הרוגים/נרצחים במתקפה, לאחר תיקון כלפי מטה מהערכות ראשוניות של כ־1,400; פירוקים שפורסמו כללו מאות אזרחים, חיילים, שוטרים ואנשי ביטחון, וכן נשים, ילדים וקשישים. לפי Times of Israel, בזיהוי הידוע באותה עת נמנו 274 חיילים ו־859 לא-חיילים, ובהם 57 שוטרים ו־38 אנשי כיתות כוננות; הביטוח הלאומי דיווח ב־17.12.2023 על 790 חללי איבה אזרחיים מוכרים, ובהם 282 נשים ו־37 ילדים בני 0–17. Times of Israel (נצפה: ספטמבר 2026); ביטוח לאומי, 17.12.2023 (נצפה: ספטמבר 2026).
4. ספר ראיות - מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
על היבט “מקורות מסווגים” נמצאו בעיקר אזכורים ציבוריים לקיומם של חומרי מודיעין/חקירה שלא פורסמו במלואם: “סרטון הזוועות” של דובר צה״ל, חומרי חקירה של מחבלי נוח׳בה, ומסמכי חמאס שנתפסו בזירות. לא נמצא תיק מודיעין מסווג גלוי במלואו; לכן הסיווג להלן נשען על מסמכים רשמיים, דוחות ביקורת, פרסומי כנסת/ממשלה ותקשורת מאומתת כגון מענה חופש מידע של צה״ל על “סרטון הזוועות” (נצפה: ספטמבר 2026).
| ממצא / מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| פתיחת המתקפה ב־7.10.2023 סביב 06:29 בירי רקטות וחדירה קרקעית/אווירית/ימית. | מחקר צה״לי/את״צ | [מאומת] | יסודות - קרב כפר עזה, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| צה״ל מציג את 7 באוקטובר כיום שבו נהרגו כ־1,200 ונחטפו 251. | צה״ל | [מאומת] | The October 7 Inquiries, IDF (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מניין ההרוגים הכולל עבר תיקונים: בפרסומים שונים מופיעים 1,139, 1,157 או “למעלה מ־1,200”. | תקשורת/מאגרי נתונים | [שנוי-במחלוקת] | Haaretz - Israel’s Dead, ארכיון (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ב־8.10.2023 הקבינט החליט על “נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות” לפי סעיף 40, בתחולה מ־7.10.2023 בשעה 06:00. | ניתוח משפטי מבוסס החלטת קבינט | [מאומת] | המכון הישראלי לדמוקרטיה, אוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| סקירת הכנסת על הכרזת הקבינט לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה. | כנסת | [מאומת] | סקירה משפטית - חרבות ברזל, אוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ב־7.10 צה״ל הכריז על מצב כוננות מלחמה; שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד בעורף; גיוס מילואים נרחב. | מסמך ממשלתי | [מאומת] | מסמך ממשלתי - סדר יום, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| הערכת חדירה: כ־3,000 פעילי חמאס, ג׳יהאד ואחרים נכנסו לישראל. | שנתון משטרת ישראל | [מאומת] | שנתון סטטיסטי משטרת ישראל 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מספר חללי צה״ל שנפלו ב־7 באוקטובר: 329. | צה״ל | [מאומת] | סיכום נפגעי צה״ל 2023–2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מספר שוטרים ולוחמים שנפלו ב־7 באוקטובר: 58 לפי פרסומי משטרה מאוחרים; בפרסומים מוקדמים נמסרו 56–61. | משטרה/תקשורת | [שנוי-במחלוקת] | Ynet על שנתון המשטרה 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ביטוח לאומי פרסם ב־5.11.2023 נתון ביניים: 709 חללים אזרחיים, 441 גברים ו־268 נשים. | ביטוח לאומי | [מקור-יחיד] | נתוני הביטוח הלאומי - מצב מלחמה, 05.11.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פילוח אזרחי שנתי: 885 חללים אזרחיים עד ציון שנה, בהם 53 ילדים מתחת לגיל 18; הנתון אינו מוגבל רק ל־7.10. | ביטוח לאומי | [מאומת] | ביטוח לאומי - נתוני שנה למלחמה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| חטופים: 251 בני אדם; לפי ועדת חקירה של האו״ם - 226 אזרחים ו־25 אנשי כוחות ביטחון. | או״ם | [מאומת] | UN A/79/232, 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| צה״ל מציין כי מניין 251 התגבש לאחר שבועות וכלל גם ארבעה שהוחזקו בעזה עוד לפני המלחמה. | צה״ל | [מאומת] | שיחת מפקד - השבת החטופים (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מסיבת נובה: תחקיר משטרתי הציב את מספר הנרצחים על 364, לצד 40 חטופים ו־15 שוטרים שנפלו בזירה/חילוץ. | משטרה דרך Ynet | [מקור-יחיד] | Ynet - דקה אחר דקה מהטבח במסיבה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פינוי אוכלוסייה: בתחילת נובמבר 2023 כ־129,180 מפונים וכ־116,590 מתפנים עצמאית; סה״כ כ־246 אלף. | מבקר המדינה | [מאומת] | מבקר המדינה - פינוי אוכלוסייה בדרום (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ועדת הכלכלה דיווחה ב־31.10.2023 על כ־250 אלף שפונו או התפנו מבתיהם. | כנסת | [מאומת] | ועדת הכלכלה, 31.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| החלטת ממשלה 950 מ־12.10.2023: תוכנית פינוי אוכלוסייה בטווח 0–7 ק״מ מרצועת עזה. | החלטת ממשלה/כנסת | [מאומת] | מסמך כנסת על פינוי אוכלוסייה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| החלטה 980 מ־19.10.2023: הקמת מנהלת תקומה לשיקום ופיתוח חבל התקומה. | החלטת ממשלה | [מאומת] | מפתח התקציב - החלטה 980 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פינוי פצועים: מבקר המדינה קובע שההנחיה הסדורה ממד״א/אוגדת עזה לפינוי לנקודות שחלוף ניתנה ב־14:23, כשהמתקפה החלה ב־6:29. | מבקר המדינה | [מאומת] | מבקר המדינה - פינוי פצועים לבתי החולים (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ראיות וידאו: דובר צה״ל אסף חומרי וידאו וערך “סרטון הזוועות”; הגישה המלאה הוגבלה מטעמי פרטיות/זיהוי קורבנות. | צה״ל | [מאומת] | מענה חופש מידע - סרטון הזוועות (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מסמכי חמאס שנתפסו: תלונה פלילית בארה״ב מתארת מסמך “Top Secret” שנתפס בזירה וכלל מפות ויעדי תקיפה. | משרד המשפטים האמריקאי | [מאומת] | DOJ Criminal Complaint (נצפה: ספטמבר 2026) |
5. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר. [מאומת] התחקיר בודק, בטווח הזמן שבין 7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29 ועד 8 באוקטובר 2023, מה קרה בישראל במונחים של ציר זמן, מספרי נרצחים, נפגעים, חטופים, יישובים שהותקפו, חדירת מחבלים, פינוי אזרחים והחלטות ממשלה. נקודת הפתיחה 06:29 תיבדק מול צירי זמן של צה"ל ופרסומים עיתונאיים/תחקיריים, ובהם עדכוני צה"ל בזמן אמת (נצפה: ספטמבר 2026), ציר הזמן ב־Jerusalem Post (נצפה: ספטמבר 2026), ודו"ח מבקר המדינה על פינוי פצועים לבתי החולים בשבעה באוקטובר (נצפה: ספטמבר 2026). (idf.il)
- ההשערה הנבדקת. [נדרש אימות נוסף] ההשערה היא שאפשר לבנות תמונה מספרית עקבית של אירועי היום הראשון: כמה נרצחו לפי קבוצות - ילדים, נשים, מבוגרים, חיילים ושוטרים; כמה נחטפו; לכמה יישובים נכנסו מחבלי חמאס/נוח'בה; כמה פונו; וכיצד התקבלו החלטות הממשלה עד הכרזת המלחמה. לצורך זה נצליב בין נתוני הביטוח הלאומי על אזרחים חללי פעולות איבה (נצפה: ספטמבר 2026), נתוני חללי ופצועי צה"ל (נצפה: ספטמבר 2026), שנתון משטרת ישראל 2023 (נצפה: ספטמבר 2026), ופילוח קורבנות ב־Times of Israel, דצמבר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). (btl.gov.il)
- ניסוח־נגד לבדיקה. [שנוי-במחלוקת] הקריאה הנגדית היא שהמספרים אינם יציבים לגמרי: חלק מהנתונים השתנו לאחר זיהוי גופות, הפרדה בין אזרחים לכוחות ביטחון, הכללת אזרחים זרים, חללים שנחטפו, ופערים בין מקורות רשמיים, עיתונאיים ובין־לאומיים. לכן לא נציג מספר יחיד בלי לציין מקור, מועד וקטגוריה. לצורך בדיקת פערים נשתמש גם בדו"ח ועדת החקירה של האו"ם, מאי 2024, על אירועי 7 באוקטובר (נצפה: ספטמבר 2026), דו"ח מפורט של ועדת החקירה של האו"ם (נצפה: ספטמבר 2026), וסיכום AP על מספר החטופים (נצפה: ספטמבר 2026). (un.org)
- גבולות התחקיר. [מאומת] בתוך התחום: אירועים, החלטות ונתונים שהתרחשו מ־06:29 ב־7 באוקטובר 2023 ועד סוף 8 באוקטובר 2023, וכן החלטות ממשלה מאוקטובר 2023 הנוגעות ישירות לפינוי, מצב מיוחד בעורף והכרזת מלחמה. מחוץ לתחום: מהלך הלחימה בעזה לאחר 8 באוקטובר, העסקאות להשבת חטופים, ועדות חקירה מאוחרות - למעט כאשר הן משמשות מקור מאוחר לאימות אירועי 2023. גבול הכרזת המלחמה ייבדק מול לקסיקון הכנסת על מלחמת חרבות ברזל (נצפה: ספטמבר 2026), המכון הישראלי לדמוקרטיה על סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, 9 באוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026), וספריית הקונגרס על הכרזת המלחמה והמצב המיוחד בעורף (נצפה: ספטמבר 2026). (main.knesset.gov.il)
- מפת־כיסוי: שאלות המשנה. [מאומת] התיק יענה על: מתי התחיל הירי ומתי החלו חדירות לשטח ישראל; אילו יישובים, בסיסים ואתרי התקהלות הותקפו; כמה מחבלים חדרו לפי הערכות שונות; כמה נרצחו ונפצעו עד 8 באוקטובר; כמה נחטפו ומה פילוחם; מתי הוכרז מצב מלחמה; אילו גופי ממשל פעלו בשעות הראשונות; ומתי החלו מנגנוני פינוי וסיוע. מקורות העבודה המרכזיים לשאלות אלה יהיו מסמך משרד החוץ על היבטים עובדתיים ומשפטיים של מתקפת 7 באוקטובר (נצפה: ספטמבר 2026), דף צה"ל על השבת החטופים מהמתקפה (נצפה: ספטמבר 2026), והודעת GlobalSecurity המביאה את הודעת לשכת ראש הממשלה על אישור מצב מלחמה ב־8 באוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). (gov.il)
- שיטת הבדיקה. [מאומת] לכל מספר מרכזי נדרוש לפחות שני מקורות בלתי־תלויים או מקור רשמי אחד עם מסמך תומך; כאשר קיימים פערים - למשל בין 247, 251 או 252 חטופים בפרסומים שונים - יוצג טווח והסבר קטגוריאלי. נתוני פינוי וסיוע ייבדקו מול מרכז המחקר והמידע של הכנסת - תכניות לפינוי אוכלוסייה, 12 בנובמבר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026), מסמך הכנסת המלא על תכניות פינוי אוכלוסייה (נצפה: ספטמבר 2026), החלטת ממשלה 950 במפתח התקציב (נצפה: ספטמבר 2026), ומבקר המדינה על פינוי אוכלוסייה בצפון (נצפה: ספטמבר 2026). (main.knesset.gov.il)
- מגבלות ידועות. [מקור-יחיד] על חלק מההיבטים נמצאו מעט מקורות זמינים ברזולוציה של שעות - בעיקר מספר מדויק של מחבלים בכל יישוב בזמן אמת, פילוח מגדר/גיל מלא לכל הקורבנות עד 8 באוקטובר, והבחנה מיידית בין נעדרים, חטופים ונרצחים. לכן התיק יבחין בין נתון בזמן אמת לבין נתון שהתברר בדיעבד. מענה ממשלתי אזרחי ייבדק באמצעות דיון ועדת הכספים בכנסת מ־16 באוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026), הודעת רשות המסים ומשרד האוצר מ־10 באוקטובר 2023 על מקדמות למשפחות בעוטף (נצפה: ספטמבר 2026), ומסמך הכנסת על אכלוס מפוני חרבות ברזל במלונות (נצפה: ספטמבר 2026). (main.knesset.gov.il)