ישיבות ההסדר
יְשִׁיבוֹת הַהֶסְדֵּר - קוֹמְבִּינָה פּוֹלִיטִית שֶׁמְּאַפְשֶׁרֶת לְשַׁמֵּר אֶת הַתְּפִיסָה הַלְּאֻמָּנִית-מְשִׁיחִית בְּקֶרֶב בְּנֵי נֹעַר שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת הַדָּתִית, בְּאֶמְצָעוּת תַּקְצִיבִים נְדִיבִים מֵהַמְּדִינָה. הֵם מִתְגַּיְּסִים לְשֵׁרוּת מְקֻצָּר שֶׁל רַק שָׁנָה וַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים בְּצַהַ"ל.
תהליכים
1959 - נוסדה הקומבינה לראשונה, כאשר שלושה תלמידים מישיבת ״כרם ביבנה״ יצאו לראשונה לאימוני צניחה. ההסדר איפשר להם לשרת בנח״ל מוצנח.
1967 - אחרי מלחמת ששת הימים הוקמו ישיבות נוספות בעיקר בשטחים.
1974 - ממשלת רבין הראשונה, מסלול ישיבות ההסדר הוסדר והורחב. הוחלט שלא להגביל את מספר התלמידים. המימון הגיע אז ממשרד הדתות. למעשה, חיילי צה״ל מומנו ע״י משרד הדתות. (על המשמר)
1975 - נוסד איגוד ישיבות ההסדר, שמייצג את ישיבות ההסדר מול צה״ל. זהו גוף לחץ פוליטי, שנועד להשיג הישגים בתחום השירות הצבאי, ההסדרים המיוחדים לתלמידי הישיבות, כדי שלא יתחככו חלילה בחיילות מסוג נקבה, הסדרי כשרות ושילוב לימודי הלכה בשירות הצבאי. 38.4% מתקציבו מגיע מהמדינה (איגוד ישיבות ההסדר)
1991 - ישיבות ההסדר קיבלו את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. (איגוד ישיבות ההסדר)
1997 - היועץ המשפטי אז, אליקים רובינשטיין, קבע הסדר לפיו ישיבות ההסדר יקבלו מימון ממשרד החינוך ומשרד הביטחון. בשנים 1996-2000 התקציב הוכפל ל-70 מיליון ש״ח בשנה. מדינת ישראל מממנת כוחות שפועלים בצבא ומחוצה לו נגד הערכים הליברליים-דמוקרטיים. (גלובס, ערוץ 7)
2005 - כיסי סרבנות בקרב חיילים מישיבות ההסדר נגד ההתנתקות (רמטכ״ל בוועדת חוץ וביטחון Ynet)
2009 - עימות חזיתי בין שר הביטחון, אהוד ברק, לחיילי ישיבת ההסדר ״הר ברכה״. החיילים הניפו שלטים נגד פינוי יהודים בטקס ההשבעה. ברק הורה על הוצאת הישיבה מההסדר, אחרי שרב הישיבה, אליעזר מלמד, סירב להופיע לשימוע במשרד הביטחון. (מאקו)
2012 - הרב חיים דרוקמן, יו״ר איגוד ישיבות ההסדר, ואחד הרבנים הבולטים בהתנחלויות ובציונות הדתית, מקבל את פרס ישראל על מפעל חיים. (אתר פרס ישראל)
2017 - ניצחון ההסדר על הצבא: ועדת חוץ וביטחון של הכנסת מאשרת תקנות לפיהן שר הביטחון לא יוכל להוציא מההסדר ישיבות שראשיהן קוראים לסירוב פקודה. (כנסת)
2016-2017 - פקודת השירות המשותף: הצבא נכנע לכוח הפוליטי של איגוד ישיבות ההסדר ומגדיר תנאים מקלים מפליגים לחיילי ישיבות ההסדר בנוגע לבחירת המסגרת הצבאית שבה ישרתו את השירות המקוצר, כדי שיוכלו להימנע משירות משותף עם חיילות. הצבא מאמץ הגבלות על לבוש חיילות בכלל ובגדי ספורט בפרט. (צה״ל)
2026 - 12 ראשי ישיבות הסדר מודיעים שלא יאשרו לחיילי הישיבות לשרת בשיריון, בגלל החלטת הרמטכ״ל על פיילוט של שילוב לוחמות בטנקים. נפתח מו״מ בין הרבנים לצבא. (Ynet, כאן)
מדריך מקוצר להבנת הקומבינה
ישיבות ההסדר, ממומנות מכספי המסים, מאפשרות למגזר משיחי באוכלוסיה, לחנך דורות של צעירים על ערכים הסותרים באופן ישיר את ערכי הדמוקרטיה-הליברלית של ישראל.
התופעה התחילה ב-1959 מתוך דאגה אותנטית, כך חשבו אז, של פרנסי הציבור הדתי-לאומי - הכיפות הסרוגות - לצעירים שמתגייסים לצבא. עד אז, צעירים מהמגזר הזה, שהתגייסו לצבא, יצאו ממנו חילונים. הדאגה לאיבוד הדורות הבאים העיקה על המשפחות ובעיקר על הרבנים.
הראשונים שעליהם הוחל הסדר באותה שנה, היו שלושה צעירים מישיבת ״כרם ביבנה״ שרצו להתגייס לנח״ל המוצנח, ויצאו מהישיבה לאימוני צניחה. ההסדר איפשר להם לחזור אחר כך לישיבה, תוך כדי השירות הצבאי. (הצופה)
אז מה ההסדר? ההסדר מאפשר לצעירי הציונות הדתית, שחוק גיוס חובה חל עליהם, לשרת שירות מקוצר. שלא לומר מקוצר מאוד. פחות מחצי מחייל שאינו חלק מהקומבינה. רק שנה וחמישה חודשים. וזה חלק מחמש שנים שבהן הוא מבלה בישיבה. ההסדר גם מאפשר לחיילים המתגייסים לבחור באיזו יחידה הם רוצים לשרת - עם חיילות או בלי חיילות, הם עם הסדרי כשרות מחמירים, או פחות. תוכנית כבקשתם.
בשנות הלימוד בישיבה מרביצים בהם לא רק תורה ומצוות, אלא גם רעיונות וערכים משיחיים (העין השביעית ויאיר נהוראי, הארץ):
- אלוהים הבטיח את ארץ ישראל כולה לעם הנבחר ולכן, ההתנחלויות הן מימוש ההבטחה האלוהית
- מלחמות ישראל מאיצות את הגאולה
- ויתור על שטחים = מרידה ברצון האל
- ישראל צריכה להיות מדינת הלכה, ויש מי שאף מתכונן להקים מחדש את בית המקדש
- חוקי המדינה כפוף להוראות האל. יש לציית לרב ולא לשופט
- עליונות יהודית
- קידוש המרחב הגאוגרפי (השטח חשוב מהחיים)
- סלידה והתנגדות מקהילת הלהט״ב
- בג״ץ - מכשול בפני קידום מדינת ההלכה
הרוח הלאומית, שלא לומר לאומנית, ששטפה את המדינה אחרי הכיבושים הגדולים במלחמת ששת הימים, 1967, עודדה הקמת ישיבות נוספות, בעיקר בשטחים החדשים שנכבשו - גוש עציון, קריית ארבע, ישיבת הכותל ואפילו ישיבת הגולן. מספר הישיבות גדל, והתקציב בהתאם.
בשנים הראשונות הותכה הדת לתוך הצבא באמצעות תקציבים שהגיעו ממשרד הדתות למימון ישיבות ההסדר.
כיום מקבלות ישיבות ההסדר תקציבים ממשרד החינוך, משרד הביטחון, וחלקן אף מהרשות המקומית שבה הם נמצאות. שכר הלימוד בישיבות נמוך משכר לימוד באוניברסיטה או במכללה ציבורית, ועומד על 8,000-10,000 ש״ח בשנה. ויש מלגות.
נשות תלמידים נשואיםי או הורים לילדים מקבלים קצבאות ותשלומי משפחה כמו נשות חיילים סדירים.
בוגר מפורסם של ישיבת הסדר יושב היום בכלא, יגאל עמיר, שלמד בישיבת כרם ביבנה.
במשך השנים הצליח ארגון הגג של ישיבות ההסדר, להשיג הישגים נוספים לבני הישיבות: וכך החלו מגבלות צניעות על חיילות ובעיקר מדריכות אימון גופני.
בתקופת ההתנתקות התגלתה תופעה של סרבנות בקרב חלק מחיילי ישיבות ההסדר. זה מובן לנוכח הערכים על פיהם מחנכים אותם בישיבות, שכוללים את ההבטחה האלוהית של הארץ כולה לעם ישראל והאיסור למסור שטחים.
יש בין הרבנים שעומדים בראש ישיבות הסדר שהם קיצונים יותר בתחום המשיחיות, ומחנכים את התלמידים שלהם ברוח הלאומנות והעליונות היהודית.
ב-2009 היה עימות חזיתי בין הרב אליעזר מלמד, שעמד בראש ישיבת ההסדר ״הר ברכה״, שנמצאת בהתנחלות על ההר שצופה על העיר שכם בגדה המערבית. חיילי ההסדר הניפו שלטים נגד פינוי יהודים, בטקס השבעת טירוני יחידת כפיר. הרב מלמד נקרא לשימוע במשרד הביטחון וסירב להגיע. שר הביטחון, אז, אהוד ברק הודיע על הוצאת הישיבה מההסדר.
בחלוף פחות מעשור, אישרה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקנות לפיהן שר הביטחון לא יוכל להוציא מההסדר ישיבות שראשיהן קוראים לסירוב פקודה. קומבינה שכזאת.
וזה האיש שהוביל ועמד בראש איגוד ישיבות ההסדר. הרב חיים דרוקמן, היו יו״ר האיגוד עד פטירתו ב-2022, והוא אחת הדמויות האייקוניות והמשפיעות. דרוקמן נחשב לאדמו״ר של הציונות הדתית.
הוא צמח בתנועת בני עקיבא, התגייס לצה״ל ושירת בנח״ל. הוא היה ממייסדי ״כרם ביבנה״, ישיבת ההסדר הראשונה. תלמיד של הרב צבי יהודה הכהן קוק, מאבות הציונות הדתית והמשיחיות.
בפסח 1968, כשהרב לוינגר קבע את ההתנחלות הראשונה בחברון, היה דרוקמן הרב מי שניהל את הסדר במלון פארק בעיר. (ערוץ 7)
לימים, לבקשתו של הרב קוק, הצטרף דרוקמן למפד״ל ונבחר לכנסת. הוא שימש סגן שר הדתות בממשלת בגין השנייה ב-1981. הצביע נגד הסכם השלום עם מצרים ופרש מהממשלה בעקבות אישור הנסיגה מסיני. דרוקמן גם זכור כמי שבניגוד לחבריו למפלגה, לא יצא מהמליאה כשמאיר כהנא עלה לנאום. (ערוץ 7)
ב-2005 בעת ההתנתקות פסק שעל חייל להישמע לצו מצפונו, מכך ניתן היה להבין שהוא תומך בסרבנות. מאוחר יותר הסביר שדבריו לא הובנו כהלכה. (וואלה)
ביוני 2021 חתם על עצומה נגד שילוב ערבים בקואליציה של ממשלת השינוי בנט-לפיד. בבחירות לכנסת ה-24, תמך בסמוטריץ. (Ynet)
כיום יש בארץ 77 ישיבות הסדר של הציונות הדתית, 64 מתוכן באיגוד ישיבות ההסדר (האיגוד). בנוסף יש כמה ישיבות הסדר חרדיות.
באתר משרד הביטחון יש הסברים ייעודיים לבני ישיבות ההסדר. האיגוד ממשיך להיות כוח פוליטי ומקבל אפשרות להשפיע על פקודות מטכ״ל, על ארגון השירות הצבאי, על חלוקת היחידות ובעיקר על נושא המגדר בצבא. (משרד הביטחון)
ביוני 2026 הודיע 12 רבנים ראשי ישיבות הסדר, שהם יקראו לתלמידים שלהם לא להתגייס לשריון, משום שהצבא החליט להוציא לדרך פיילוט, של שילוב לוחמות בטנקים. זה פתח משא ומתן, ולפי ההיסטוריה והכוח הפוליטי שלהן, לא מוגזם לנבא שידם של הרבנים תהיה על העליונה.
1. פתח דבר
ישיבות ההסדר הן מסלול מוסדי שבו תלמידי ישיבה משלבים לימוד תורני עם שירות בצה"ל. לפי משרד הביטחון, מדובר במסלול דתי־לאומי; לפי איגוד ישיבות ההסדר, המודל מבקש לחבר בין “ספרא וסייפא”. ראשיתו המתועדת של ההסדר בקיץ 1959, כאשר שלושה תלמידי ישיבת כרם ביבנה יצאו לאימוני צניחה במסגרת נח"ל/צנחנים. בשנים שלאחר מכן הפך המסלול להסדר קבוע יותר, התרחב לישיבות נוספות, וב־1975 הוקם איגוד ישיבות ההסדר כגוף מייצג מול צה"ל, משרד הביטחון והציבור.
נכון לאוגוסט 2026, איגוד ישיבות ההסדר מציג 64 ישיבות, אך מסמכי הכנסת ומקורות ממשלתיים מלמדים כי מספר המוסדות תלוי בהגדרה: חברות באיגוד, הכרה ביטחונית או תמיכה תקציבית. המסלול מזוהה בעיקר עם הציונות הדתית, אך בתוכו קיימים זרמים שונים, מן המרכז הדתי־לאומי ועד חרד"ל, ישיבות פתוחות יותר, וכן מסלולי הסדר חרדיים־טכנולוגיים. המדינה מעורבת בהכרה בישיבות, בדחיית השירות, בשיבוץ התלמידים ובתקצוב; משרד הביטחון וצה"ל אחראים למסלול השירות, ומשרד החינוך מתקצב מוסדות תורניים לפי מבחני תמיכה ובקרה.
השאלה שעל הפרק אינה רק כמה ישיבות פועלות או כמה תלמידים לומדים בהן, אלא מה טיב היחסים בין הישיבות למדינה. מצד אחד, ההסדר מוכר בחוק, זכה להכרה ממלכתית, ומפעל ישיבות ההסדר קיבל את פרס ישראל בשנת תשנ"א/1991; הרב חיים דרוקמן, דמות מרכזית במפעל ההסדר, קיבל פרס ישראל למפעל חיים ב־2012. מצד אחר, לאורך השנים עלו מחלוקות סביב משך השירות, תקצוב, סרבנות, פינוי יישובים, סמכות רבנית מול פקודה צבאית, ושירות נשים. פרשת הר ברכה ב־2009, החלטת אהוד ברק להוציאה מן ההסדר והחזרתה ב־2013, ממחישות את נקודת החיכוך: היכן עובר הגבול בין עצמאות חינוכית־רבנית לבין מרות המדינה והצבא.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
נכון לאוגוסט 2026, ציר ההסדר נשען על משולש מוסדי: ישיבות ורבניהן, צה"ל/משרד הביטחון, ומנגנון תקצוב ובקרה אזרחי במשרד החינוך; סביבו פועלים זרמים בציונות הדתית, פוליטיקאים, בג"ץ וארגוני חברה אזרחית. איגוד ישיבות ההסדר מציג עצמו כמי שמייצג 64 ישיבות ומשלב “לימוד תורה מעמיק עם שירות צבאי משמעותי” אתר איגוד ישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] (hesder.org.il)
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית / רלוונטיות | מקור |
|---|---|---|---|---|
| איגוד ישיבות ההסדר | גוף מייצג של הישיבות | שמירת מודל תורה-צבא, ייצוג מול צה"ל ומשרד הביטחון | מציג רשימת ישיבות, שירותי רישום, חזון “ספרא וסייפא”; נכון לאוגוסט 2026 מציג 64 ישיבות | איגוד ישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| משרד הביטחון | רגולטור מסלולי השירות | שילוב דחיית שירות, שירות פעיל ושל"ת לפי צורכי צה"ל | מפרסם כי ישיבות ההסדר הן מסלול דתי-לאומי המשלב לימוד ושירות צבאי מקוצר | מסלול ישיבות ההסדר - משרד הביטחון (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| צה"ל / מיטב | משבץ ומגייס | שליטה במכסות, חיול, שיבוץ ומסלולי מעבר | בתשובת חופש מידע מ־19 במאי 2024 הפנה צה"ל לרשימת הישיבות באתר “מתגייסים” | תשובת דובר צה"ל FOI (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| הכנסת / ועדת חוץ וביטחון | מחוקקת ומאשרת תקנות | קביעת תנאי הכרה, דחיית שירות ובקרה | ב־25 ביולי 2017 אושרו תקנות שקבעו סוגי ישיבות וזכות השר לשקול הסרה מהרשימה במקרה קריאה לאלימות נגד חיילי צה"ל | הודעת הכנסת, 25.7.2017 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] (main.knesset.gov.il) |
| שר הביטחון | מקבל החלטות הכרה/הסרה | איזון בין עצמאות רבנית למשמעת צבאית | חוק שירות ביטחון מסמיך את שר הביטחון בענייני רשימות, דחייה ופיקוח על תלמידי ישיבות | חוק שירות ביטחון - מאגר החקיקה הלאומי (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| משרד החינוך - אגף מוסדות תורניים | מתקצב ומבקר | תמיכה לפי מספר תלמידים ונוכחות | מבקר המדינה קבע כי משרד החינוך מופקד על תמיכות במוסדות תורניים, כולל ישיבות הסדר | מבקר המדינה - הבקרה על התמיכה במוסדות תורניים (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] (library.mevaker.gov.il) |
| משרד האוצר / ועדת הכספים | העברות תקציביות | אישור שינויים והקצאות | בפנייה תקציבית 20-027 לשנת 2024 נכתב כי נועדה לתקצב 28.72 מיליון ש"ח עבור ישיבות הסדר | מפתח התקציב - העברה 20-027/2024 (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| מרכז המחקר והמידע של הכנסת | גוף נתונים | כימות תלמידים ומסלולים | במסמך מרץ 2024 דווחו 11,444 תלמידים/תלמידות במסלולי הסדר בתשפ"ד, מהם 10,328 בישיבות הסדר לגברים | ממ"מ הכנסת - קיצור דחיית הגיוס (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] (fs.knesset.gov.il) |
| ישיבת כרם ביבנה | סמל היסטורי של המודל | לגיטימציה מוסדית למפעל ההסדר | ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט קיבל בשם מפעל ההסדר את פרס ישראל תשנ"א/1991 | היסטוריה - ישיבת כרם ביבנה (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| בית מדרש הרב קוק / מרכז הרב | מקור אידיאולוגי מרכזי בציונות הדתית | חיבור תורה, מדינה והתיישבות | אתר הישיבה מתאר את מרכז הרב כמוסד שייעודו “תחיית האומה והארץ”; מחקר מציין את השפעת מרכז הרב וישיבות “הקו” על הנהגה רבנית | מרכז הרב - אודות (נצפה: אוגוסט 2026); מחקר “סדר היום החדש” (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| הרב חיים דרוקמן | ראש אור עציון, נשיא איגוד ההסדר | חיזוק מוסדות ציונות דתית והסדר | כיהן כנשיא איגוד ישיבות ההסדר; ב־2012 קיבל פרס ישראל על מפעל חיים | אתר הרב דרוקמן (נצפה: אוגוסט 2026); Ynet, מרץ 2012 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| מפעל ישיבות ההסדר | מוסד קולקטיבי | הכרה ממלכתית | פרס ישראל תשנ"א/1991 הוענק למפעל ההסדר על תרומה לחברה ולמדינה | איגוד ההסדר - פרס ישראל (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| אהוד ברק | שר הביטחון 2009 | אכיפת מרות צה"ל מול רבני ישיבות | ב־13 בדצמבר 2009 החליט להוציא את ישיבת הר ברכה מההסדר; בתשובת המדינה לבג"ץ נכתב: “רב ישיבה אינו יכול להחליש את עקרון המרות” | Ynet, 13.12.2009 (נצפה: אוגוסט 2026); Ynet, ינואר 2010 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| הרב אליעזר מלמד / הר ברכה | ראש ישיבת הסדר לשעבר/שבה להסדר | עימות על סרבנות, פינוי יישובים ומרות צבאית | בדצמבר 2009 הישיבה הוצאה מההסדר; ביולי 2013 הוחזרה בהוראת שר הביטחון משה יעלון לאחר שהובהרו הדברים מול הישיבה | וואלה, 16.12.2009 (נצפה: אוגוסט 2026); הקול היהודי, 8.7.2013 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| יצחק רבין / רצח רבין | ראש ממשלה ושר ביטחון שנרצח ב־4.11.1995 | נקודת שבר ביחסי ימין דתי, דמוקרטיה ואלימות פוליטית | יגאל עמיר היה בוגר ישיבת הסדר כרם ביבנה; הקשר בין רצח רבין לחינוך הציוני-דתי שנוי במחלוקת ציבורית ומחקרית | מרכז רבין - 1995 (נצפה: אוגוסט 2026); תיאוריה וביקורת, 2015 (נצפה: אוגוסט 2026). [שנוי-במחלוקת] |
| הרמטכ"ל אייל זמיר וצה"ל | פיקוד צבאי 2026 | צורכי כוח אדם ושילוב נשים מול דרישות רבנים | ביוני 2026 נפגש עם רבני הציונות הדתית סביב משבר שילוב לוחמות בשריון; צה"ל הדגיש מחסור בכוח אדם | וואלה, יוני 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
| ראשי ישיבות הסדר המתנגדים לשילוב נשים בשריון | קבוצת רבנים וראשי מוסדות | שמירת הפרדה הלכתית ושיבוץ תלמידים | ביוני 2026 דווח כי 25 ישיבות הסדר הודיעו שלא ישלחו תלמידים לשריון; לאחר פגישות דווח שהישיבות יחזרו לשלוח תלמידים | Ynet, יוני 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); כיפה, יוני 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת] |
| ישיבות הסדר חרדיות-טכנולוגיות | מסלול נפרד לבני נוער חרדים | שילוב לימוד תורה, הכשרה מקצועית ושירות | משרד הביטחון מציג את “דרך חיים” כמסלול הסדר חרדי-טכנולוגי לבני נוער חרדיים | משרד הביטחון - דרך חיים (נצפה: אוגוסט 2026). [מקור-יחיד] |
מפת קשרים: מקבל ההחלטות הפורמלי הוא שר הביטחון, בכפוף לחוק, לתקנות ולאישור/פיקוח הכנסת; צה"ל מפעיל את הגיוס והשיבוץ; משרד החינוך מתקצב לפי מבחני תמיכה; משרד האוצר וועדת הכספים מאשרים העברות תקציביות. הישיבות והאיגוד הם בעלי ברית של משרד הביטחון בשגרה, אך עימותים התפרצו סביב סרבנות/מרות צבאית ב־2009 וסביב שילוב נשים בשריון ב־2026 תקנות הכנסת 2017 (נצפה: אוגוסט 2026); Ynet, הר ברכה 2009 (נצפה: אוגוסט 2026); Ynet, שריון 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). [מאומת]
3. ציר זמן מתועד
ציר הזמן של הנושא
מי עשה מה - לפי שחקן
עצימות לאורך השנים
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| קיץ 1959 | [מאומת] תחילת מסלול ההסדר בפועל: שלושה תלמידי ישיבת כרם ביבנה יצאו לאימוני צניחה במסגרת נח"ל/צנחנים; המסלול תואר אז כהסדר לא-רשמי לתלמידי כרם ביבנה. | ישיבת כרם ביבנה; יעקב דרורי; צה"ל | המכלול - ישיבת הסדר (נצפה: אוגוסט 2026); ישיבת כרם ביבנה - היסטוריה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 1965 | [מקור-יחיד] כרם ביבנה מתוארת כמוסד הראשון שפעל כישיבת הסדר במתכונת קבועה יותר; במקורות חינוכיים נזכרת תשכ"ה כתחילת פעולתה כישיבת הסדר. | הרב חיים יעקב גולדוויכט; כרם ביבנה | מכללת אורות ישראל - הרב יהודה עמיטל (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אוגוסט 1967 | [מקור-יחיד] הקמת ישיבת הכותל בעיר העתיקה, כישיבה גבוהה המשלבת את מסגרת ההסדר; באתר הישיבה נקבע כי ראשיתה בערב תשעה באב תשכ"ז. | הרב משה צבי נריה; הרב אריה בינה; הרב אברהם צוקרמן; ישיבת הכותל | ישיבת הכותל - אודות (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 1968 | [מאומת] הקמת ישיבת הר עציון בגוש עציון; הישיבה הפכה לאחת מישיבות ההסדר המעצבות, עם הדגשה של שילוב לימוד תורה, שירות צבאי ומעורבות ציבורית. | הרב יהודה עמיטל; הרב אהרן ליכטנשטיין; מתיישבי גוש עציון | דעת - ישיבת הר עציון (נצפה: אוגוסט 2026); תורת הר עציון - הרב עמיטל (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 1975 | [מקור-יחיד] הקמת איגוד ישיבות ההסדר כגוף מייצג מול צה"ל, משרד הביטחון והציבור. | איגוד ישיבות ההסדר; יעקב דרורי; ראשי ישיבות | המכלול - איגוד ישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026) |
| שנת הכספים 1975 | [מאומת] מבקר המדינה תיעד תקצוב ייעודי לישיבות הסדר: 200 ל"י לחודש לתלמיד הסדר, לעומת 60 ל"י לתלמיד ישיבה רגילה ו-70 ל"י לאברך כולל; בשנת 1976 נמנו 9 ישיבות הסדר עם 960 תלמידים. | משרד הדתות; משרד האוצר; מבקר המדינה; ישיבות ההסדר | מבקר המדינה, דוח 27 - משרד הדתות (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אפריל 1991 | [מאומת] פרס ישראל לשנת תשנ"א הוענק למפעל ישיבות ההסדר; הרב חיים יעקב גולדוויכט קיבל את הפרס בשם המפעל/האיגוד. | ועדת פרס ישראל; ישיבות ההסדר; הרב גולדוויכט | איגוד ישיבות ההסדר - פרס ישראל (נצפה: אוגוסט 2026); כרם ביבנה - היסטוריה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יולי 1995 | [מקור-יחיד] בתקופת ממשלת רבין, סביב שאלות פינוי בסיסים/שטחים ביהודה ושומרון במסגרת אוסלו, התגבש שיח רבני על ציות ואי-ציות בצבא; במחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה נזכרים רבנים ובהם ראשי מוסדות ציוניים-דתיים וישיבות הסדר. | ממשלת רבין; רבנים בציונות הדתית; חיילים דתיים; צה"ל | המכון הישראלי לדמוקרטיה - ציונות ואי-ציות בציונות הדתית (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר 2001 | [מאומת] מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע כי ב-1 בנובמבר 2001 היו 1,130 תלמידי הסדר בשירות פעיל ו-2,364 בשל"ת; משך השירות עמד על 48 חודשים, מהם 16 חודשי שירות פעיל לבעלי כושר קרבי. | משרד הביטחון; צה"ל; הכנסת; תלמידי הסדר | מרכז המחקר והמידע של הכנסת - פרטים על ישיבות הסדר (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יולי 2005 | [מאומת] במהלך ההיערכות להתנתקות דווח על סירוב פקודה של חיילי ישיבות הסדר, ובהם חיילים מאלון מורה, לבצע משימות חסימה באזור כיסופים; האירוע הוביל לענישה צבאית ולדיון על גבולות סמכות הרב מול הצבא. | צה"ל; חיילי הסדר; ישיבת אלון מורה; רבנים תומכי סירוב | גלובס/Ynet - 12 חיילי ישיבות הסדר סירבו פקודה (נצפה: אוגוסט 2026); Ynet - מחלקת בני הישיבות (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ספטמבר 2005 | [מאומת] בדיון ועדת חוץ וביטחון לאחר ההתנתקות דווח כי 63 חיילים סירבו פקודה, מהם 24 חיילי ישיבות הסדר; ראש אכ"א אלעזר שטרן דיבר על בדיקת ביטול ההסדר עם שתי ישיבות. | ועדת חוץ וביטחון; אלעזר שטרן; איגוד ישיבות ההסדר; צה"ל | Ynet - ראש אכ"א: נבדוק כיצד לבטל ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026) |
| דצמבר 2009 | [מאומת] שר הביטחון אהוד ברק החליט להוציא את ישיבת הר ברכה ממסלול ההסדר, על רקע פרשת שלטי סרבנות וסירוב ראש הישיבה הרב אליעזר מלמד לגנותם בנוסח שדרש משרד הביטחון. | אהוד ברק; הרב אליעזר מלמד; ישיבת הר ברכה; צה"ל; איגוד ישיבות ההסדר | Ynetnews - Barak: Har Bracha to be removed (נצפה: אוגוסט 2026); וואלה - ברק וראשי ישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יולי 2013 | [מאומת] שר הביטחון משה יעלון החזיר את ישיבת הר ברכה למסלול ההסדר; משרד הביטחון מסר כי הובהרו הדברים מול הישיבה. | משה יעלון; ישיבת הר ברכה; משרד הביטחון; איגוד ישיבות ההסדר | Ynet - ברק פסל, יעלון מחזיר (נצפה: אוגוסט 2026); הקול היהודי - הר ברכה חוזרת להסדר (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נובמבר 2013 | [שנוי-במחלוקת] בדיון בכנסת התעורר עימות על העברת תקציבי משרד הביטחון לישיבות ההסדר דרך משרד החינוך ועל טענות לכפל תמיכות; נציגי משרדי הממשלה טענו שמדובר בתמיכה לפי קריטריונים ובהעברה בין-משרדית מאושרת. | ח"כ משה גפני; משרד הביטחון; משרד החינוך; ועדת הכספים | Open Knesset - דיון תקציבי ישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026) |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
מפת הכסף הבסיסית: [מאומת] המימון הממשלתי של ישיבות ההסדר אינו מופיע כמסלול יחיד: הוא מורכב מתמיכות משרד החינוך במוסדות תורניים לפי מבחני תמיכה וניקוד לתלמיד; מהשתתפות/תמיכה של משרד הביטחון במסלול ההסדר, לעיתים דרך משרד החינוך ולעיתים כתמיכה באיגוד ישיבות ההסדר; ומהקצאות קואליציוניות/החלטות ממשלה שנרשמות בתקציב המדינה או בשינויים תקציביים. מנגנון התמיכות של משרד החינוך מפורט במבחנים לחלוקת כספים למוסדות תורניים, שבהם נכללות גם ישיבות הסדר, מדרשות, כוללים וישיבות גבוהות; משרד הביטחון אחראי למסלולי השירות התורניים ולהכרה/בקרה על מסלולי ההסדר; והכנסת מופיעה כגורם מאשר בשינויי תקציב ובדיוני פיקוח. מבחני תמיכה במוסדות תורניים - משרד החינוך (נצפה: אוגוסט 2026); ספר תקציב הביטחון הלא-מסווג 2025 - מסלולי שירות תורניים (נצפה: אוגוסט 2026); החלטת ממשלה/מפתח התקציב 2538 - תלמידי ישיבות הסדר (נצפה: אוגוסט 2026).
תיחום אחריות פורמלי: [מאומת] לפי נוסח חוק שירות ביטחון כפי שפורסם במאגר משפטי, שר הביטחון מגבש את רשימת ישיבות ההסדר לפי אמות מידה שייקבעו בתקנות; החלטתו נעשית בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות או איגוד ישיבות ההסדר; והרשימה אמורה להתפרסם באתר אגף כוח אדם בצה"ל ולהיות מופקדת לעיון הציבור בלשכות הגיוס. המשמעות הכספית: הכרה כישיבת הסדר היא תנאי מוסדי המאפשר השתתפות במסלול התמיכות הייעודי של משרד הביטחון/משרד החינוך, אך עצם ההכרה אינה זהה לאישור סכום. חוק שירות ביטחון - סעיף שירות משולב וישיבות הסדר (נצפה: אוגוסט 2026).
4.1 ערוצי מימון, מי מחליט ומי אחראי
| ערוץ כסף / החלטה | מי מחליט / מאשר | מי מקבל בפועל | מנגנון אחריות ופיקוח | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|---|
| תמיכת משרד החינוך במוסדות תורניים, לרבות ישיבות הסדר | שר החינוך/המשרד מפרסם מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב; ועדת תמיכות משרדית מאשרת לפי ניקוד ודיווח תלמידים | עמותות/מוסדות המפעילים ישיבות הסדר ומוסדות תורניים אחרים | אגף בכיר מוסדות תורניים במשרד החינוך, חשבות המשרד, נוהל תמיכות, ביקורות עומק, ביקורת מבקר המדינה | [מאומת] מבחני התמיכה במוסדות תורניים (נצפה: אוגוסט 2026); מבקר המדינה - הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים (נצפה: אוגוסט 2026) |
| השתתפות משרד הביטחון בישיבות הסדר דרך תקציב משרד החינוך | ועדת תמיכות של משרד הביטחון קובעת/מאשרת; משרד החינוך מעביר לאחר קליטת פרוטוקול וכסף | מוסדות ההסדר; לפי פרוטוקול הכנסת, התמיכה לא משולמת ישירות בידי משרד הביטחון אלא עוברת דרך משרד החינוך | שתי ועדות תמיכה: משרד הביטחון ומשרד החינוך; נימוק רשמי: מניעת כפל-תשלומים ופיקוח באמצעות משרד החינוך | [מאומת] פרוטוקול ועדת ביקורת המדינה/כנסת פתוחה, 12 בנובמבר 2013 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 12 בנובמבר 2013 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| תמיכה ישירה/רשומה של משרד הביטחון באיגוד ישיבות ההסדר | משרד הביטחון, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ודוחות חופש מידע | איגוד ישיבות ההסדר | דוח חופש מידע של משרד הביטחון מפרט סכום שאושר וסכום ששולם | [מאומת] דוח חופש המידע של משרד הביטחון לשנת 2022 (נצפה: אוגוסט 2026); דוח חופש המידע של משרד הביטחון לשנת 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| הקצאות קואליציוניות/החלטות ממשלה לתלמידי ישיבות הסדר | הממשלה מחליטה; משרד האוצר מבצע שינויי תקציב; ועדת הכספים מאשרת; נדרשות חוות דעת מקצועיות ומשפטיות לפי הנחיית יועמ"שית 1.1801 | היעד התקציבי מוגדר כ"תלמידי ישיבות הסדר"; בפועל נדרש בירור אם הכסף מתגלגל לאיגוד, למוסדות או למסלול משרד הביטחון | תנאי בהחלטה: חוות דעת מקצועית ומשפטית; אין באזכור הגוף כדי לחייב הקצאה; ביצוע לפי דין ומניעת כפל מימון | [מאומת] החלטת ממשלה 2538, 9 בדצמבר 2024 - מפתח התקציב (נצפה: אוגוסט 2026); בקשה תקציבית 2024/20-027 - מפתח התקציב (נצפה: אוגוסט 2026) |
| שיפוץ ובינוי מוסדות תורניים על-תיכוניים המעודדים שירות צבאי, כולל ישיבות הסדר | מוצע בתקציב 2026; נדון בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל; משרד החינוך אמור לבצע לפי החלטת ממשלה | ישיבות הסדר, מדרשות הסדר, ישיבות הסדר חרדיות וישיבות גבוהות מגייסות - לפי דברי משרד החינוך בדיון | ועדה בכנסת, משרד החינוך, מבחני תמיכה/קריטריונים שיידרשו לבינוי ושיפוץ | [מאומת] עיקרי התקציב 2026 - 60 מיליון ש"ח לשיפוץ ובינוי (נצפה: אוגוסט 2026); חדשות ועדת הקרן לאזרחי ישראל, 10 במרץ 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
4.2 כרונולוגיית החלטות וכסף: 1959–2026
| תאריך | החלטה / אירוע כספי או מינהלי | מי החליט / מי אחראי | סכום מתועד | מי נהנה / מי נפגע | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|---|---|
| קיץ 1959 | תחילת מסלול "הסדר בני-ישיבות" בכרם ביבנה: שלושה תלמידים יצאו לאימוני צניחה; בשלב זה מדובר בהסדר לא-רשמי מול צה"ל ולא בתקצוב מדינה מובנה | צה"ל וגורמי בני עקיבא/כרם ביבנה; לא נמצא מסמך החלטה ממשלתי ראשוני | לא נמצא סכום | תלמידי כרם ביבנה; בהמשך מסלול ההסדר | [מקור-יחיד] המכלול - מסלול ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026); דוח "חיינו לאן", קרן טראמפ, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 1974–1977, ממשלת רבין הראשונה | לפי מקור משני, בתקופת ממשלת יצחק רבין הראשונה, בלחץ שר הדתות יצחק רפאל, הוסדר והורחב המסלול והוחלט שלא להגביל את מספר התלמידים ולממן את הישיבות מתקציב משרד הדתות | ממשלת רבין הראשונה; שר הדתות יצחק רפאל; גורמי צה"ל ומשרד הביטחון | לא נמצא סכום | ישיבות ההסדר כתשתית מוסדית מתרחבת | [מקור-יחיד] המכלול - מסלול ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אפריל–דצמבר 1975 | לפי קטע מספר "כוח אדם בצה"ל" המובא באתר סטימצקי, באפריל 1975 נדונה באכ"א האפשרות להגביל את מספר ישיבות ההסדר/המצטרפים בגלל משך השירות הקצר; בדצמבר 1975 אישר שר הביטחון להוסיף חמש ישיבות למנגנון ההסדר | שר הביטחון; אכ"א; צה"ל | לא נמצא סכום | ישיבות חדשות שקיבלו הכרה במסלול; צה"ל נשא בעלות כוח-אדם עקיפה של שירות מקוצר | [מקור-יחיד] סטימצקי - כוח אדם בצה"ל, קטע סרוק/תצוגה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2009 | פנייה תקציבית של משרד הביטחון: "השתתפות משרד הביטחון במשרד החינוך" בסך 21.851 מיליון ש"ח עבור ישיבות הסדר | משרד הביטחון; משרד החינוך; אגף תקציבים | 21.851 מיליון ש"ח | ישיבות ההסדר באמצעות משרד החינוך | [מאומת] מפתח התקציב - שינוי פנימי 2009/15-124 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2009–2010 | תקנת משרד החינוך "תמיכה בישיבות הסדר" פעלה בשנים 2004–2010; בשנת 2010 התקציב המקורי היה 18.661 מיליון ש"ח, ואחרי העברות תקציביות התקציב היה 32.615 מיליון ש"ח; ביצוע 2009 לפי מפתח התקציב: 38.476 מיליון ש"ח | משרד החינוך; ועדת הכספים/אגף תקציבים לפי העברות | 18.661 מיליון ש"ח מקורי; 32.615 מיליון ש"ח אחרי שינויים; 38.476 מיליון ש"ח ביצוע 2009 | מוסדות ההסדר | [מאומת] מפתח התקציב - תקציב תמיכה בישיבות הסדר 20.38.15.01, שנת 2010 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2009–2010 | תקנת הכנסה "השתתפות משרד הביטחון בישיבות הסדר" במשרד החינוך מציגה ב-2010 תקציב אחרי שינויים של מינוס 32.615 מיליון ש"ח כתקנת הכנסה/השתתפויות, וביצוע 2009 של מינוס 21.815 מיליון ש"ח; מבחינה חשבונאית זהו נתיב השתתפות, לא בהכרח "הוצאה שלילית" לישיבות | משרד הביטחון משתתף; משרד החינוך קולט כהכנסה מיועדת | 32.615 מיליון ש"ח כהכנסה/השתתפות; 21.815 מיליון ש"ח ביצ
5. ספר ראיות - מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
| ממצא/מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| מסלול ישיבות ההסדר מוגדר במסמכי משרד הביטחון כמסלול המשלב לימוד בישיבה ושירות צבאי; משרד הביטחון מציין כי רוב תלמידיו מגיעים מהזרם הציוני־דתי. | משרד הביטחון / אגף ביטחוני־חברתי | [מאומת] | מסלול ישיבות ההסדר - משרד הביטחון (נצפה: אוגוסט 2026) (noar.mod.gov.il) |
| תקנות 2017 קבעו אמות מידה להכרה בישיבות, ובהן תפקיד איגוד ישיבות ההסדר בהמלצות לשר הביטחון. | רשומות / כנסת | [מאומת] | תקנות שירות ביטחון - הכנסת, 2017 (נצפה: אוגוסט 2026) (m.knesset.gov.il) |
| ועדת החוץ והביטחון אישרה ביולי 2017 תקנות לדחיית שירות; לגבי ישיבות ההסדר נדונה סמכות שר הביטחון להסרה או התליה מהרשימה במקרה של קריאה לאלימות נגד חיילי צה"ל או אי־עמידה בתנאי הכנה ועידוד לשירות משמעותי. | הודעת כנסת / הליך חקיקה | [מאומת] | ועדת החוץ והביטחון אישרה תקנות לדחיית שירות, 25 ביולי 2017 (נצפה: אוגוסט 2026) (main.knesset.gov.il) |
| מסמך ממ"מ הכנסת מ־14 בספטמבר 2021 מציג נתוני תלמידים במוסדות תורניים נתמכים, כולל ישיבות הסדר, ומבסס את היות התמיכה תלויה בסיווג מוסד ובמספר תלמידים. | מרכז המחקר והמידע של הכנסת | [מאומת] | מספר התלמידים במוסדות תורניים נתמכים - ממ"מ, 14 בספטמבר 2021 (נצפה: אוגוסט 2026) (main.knesset.gov.il) |
| מבקר המדינה בדק ב־2014 את הבקרה על תמיכות במוסדות תורניים, ובהם ישיבות גבוהות, כוללים, ישיבות הסדר ומדרשות; המבקר מצא כי מבחני התמיכה נשענים בעיקר על מדד כמותי - מספר לומדים ונוכחות. | מבקר המדינה | [מאומת] | הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים - מבקר המדינה (נצפה: אוגוסט 2026) (library.mevaker.gov.il) |
| החלטת ממשלה 2267 מ־2004 קבעה כי תמיכה תינתן לישיבה גבוהה, “לרבות ישיבת הסדר”, שבה לפחות 40 תלמידים. | החלטת ממשלה | [מאומת] | תמיכת משרד החינוך במוסדות תורניים - החלטת ממשלה 2267, 2004 (נצפה: אוגוסט 2026) (gov.il) |
| מבחני התמיכה של משרד החינוך למוסדות תורניים כוללים ישיבת הסדר כסוג מוסד נתמך. | משרד החינוך / מבחני תמיכה | [מאומת] | תיקון למבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים (נצפה: אוגוסט 2026) (meyda.education.gov.il) |
| חוזר משרד החינוך לשנת תשפ"ד 2023–2024 מציין אפשרות לתמיכה נוספת בתלמידי ישיבות הסדר מתקציב משרד הביטחון, בכפוף להקצאה מתאימה. | משרד החינוך / חוזר תמיכות | [מאומת] | חוזר מוסדות תורניים תשפ"ד 2023–2024 (נצפה: אוגוסט 2026) (meyda.education.gov.il) |
| ב־2013 הופיעה פנייה תקציבית שכותרתה “פניית ישיבות הסדר”, להגדלת השתתפות משרד הביטחון במשרד החינוך בגין תקצוב ישיבות ההסדר בסך 14 מיליון ש"ח. | שינוי תקציבי / מפתח התקציב | [מאומת] | מפתח התקציב - פניית ישיבות הסדר, 2013 (נצפה: אוגוסט 2026) (next.obudget.org) |
| דוח חופש מידע של משרד החינוך לשנת 2023 כולל תשלומי תמיכה לעמותות המפעילות ישיבות הסדר, למשל ישיבת הסדר חולון וישיבת ההסדר רמת השרון. | משרד החינוך / נתוני תשלומים | [מאומת] | דוח חופש מידע משרד החינוך 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) (meyda.education.gov.il) |
| איגוד ישיבות ההסדר רשום כעמותה; לפי מפתח התקציב, בשלוש השנים שקדמו לסריקה לא תועדו לו הכנסות מכספי מדינה, אך הדבר אינו שולל תמיכות ישירות לישיבות עצמן. | מאגר אזרחי על בסיס נתוני ממשלה | [מקור-יחיד] | מפתח התקציב - איגוד ישיבות ההסדר והמכינות הקדם־צבאיות החרדיות (נצפה: אוגוסט 2026) (next.obudget.org) |
| המקור האנציקלופדי “המכלול” מציין כי נכון ל־2023 היו כ־80 ישיבות הסדר ובהן כ־12,000 תלמידים; דרוש אימות רשמי לרשימת המוסדות הפעילים ב־2026. | אנציקלופדי / לא רשמי | [מקור-יחיד] | המכלול - מסלול ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026) (hamichlol.org.il) |
| בדצמבר 2009 החליט שר הביטחון אהוד ברק להוציא את ישיבת הר ברכה מההסדר; המדינה טענה בבג"ץ כי רב הישיבה חצה גבולות של ממלכתיות ותמך בסירוב פקודות. | הליך משפטי שדווח בעיתונות | [מאומת] | ynet - “ברק על הרב מלמד: אי אפשר לפגוע בצה"ל ולקבל”, ינואר 2010 (נצפה: אוגוסט 2026) (ynet.co.il) |
| מנגד, תלמידי הר ברכה עתרו בינואר 2010 לבג"ץ נגד ההוצאה מההסדר וטענו ל“ענישה קולקטיבית”; זו ראיה לגרסה הנגדית של הישיבה/התלמידים. | עיתונות / עתירה לבג"ץ | [שנוי-במחלוקת] | וואלה - עתירה לחדש את ההסדר עם הר ברכה, ינואר 2010 (נצפה: אוגוסט 2026) (news.walla.co.il) |
| הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון ודמות מרכזית באיגוד ישיבות ההסדר, קיבל את פרס ישראל למפעל חיים בשנת 2012; משרד החינוך פרסם חומר ביוגרפי רשמי עליו. | משרד החינוך / פרס ישראל | [מאומת] | משרד החינוך - “הנני! הרב חיים דרוקמן” (נצפה: אוגוסט 2026) (meyda.education.gov.il) |
| איגוד ישיבות ההסדר עצמו זוהה במקורות אנציקלופדיים כזוכה פרס ישראל לשנת תשנ"ה/1995; לא אותר בפרק חיפוש זה דף רשמי של משרד החינוך עם נימוקי הזכייה. | אנציקלופדי / דורש מקור רשמי נוסף | [מקור-יחיד] | המכלול - איגוד ישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026) (hamichlol.org.il) |
| מחקר/מאמר ביקורתי של “מולד” טען ב־2014 כי חלק מישיבות ההסדר משמשות גם זירה פוליטית מפלגתית; זהו מקור ביקורתי שיש לבדוק מול תגובות האיגוד והישיבות. | מכון מחקר / פרסום ביקורתי | [מקור-יחיד] | מולד - “החיילים של בנט” (נצפה: אוגוסט 2026) (molad.org) |
| ביוני 2026 דווח כי איגוד ישיבות ההסדר “מסיר את החרם על השריון” לאחר שיחה עם הרמטכ"ל; האירוע מצביע על יכולת ארגונית להשפיע על שיבוץ תלמידים לחילות, אך המקור יחיד ואינו מסמך צה"ל. | עיתונות מגזרית / יחסי צה"ל–איגוד | [מקור-יחיד] | עולם קטן - “איגוד ישיבות ההסדר הודיע: מסירים את החרם על השריון”, 25 ביוני 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) (okn.co.il) |
על היבט “מסמכים מסווגים” לא אותרו בפרק חיפוש זה מסמכי ביטחון מסווגים שהותרו לפרסום העוסקים ישירות בישיבות ההסדר; המקורות הפומביים המרכזיים הם חקיקה, תקנות, דוחות תמיכה, מבקר המדינה, הודעות כנסת ומשרד הביטחון, ונתוני עיתונות שיש לאמת מול משרדי הממשלה הרלוונטיים - במיוחד לגבי מספר הישיבות הפעילות ב־2026 וחלוקתן לזרמים (הצעת תקציב משרד הביטחון 2023–2024 (נצפה: אוגוסט 2026)).
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: [מאומת] ההסדר אינו פטור מגיוס אלא מסלול שירות מוכר: לפי אתר צה"ל/מתגייסים ומשרד הביטחון, תלמידי הסדר משלבים לימוד ישיבתי ושירות פעיל; המסלול הקלאסי כולל 44 חודשים, מהם 17 חודשי שירות פעיל, ויש מסלולים ארוכים יותר. צה"ל/מתגייסים, “כל המידע על מסלול הסדר”, ללא תאריך פרסום עדכני (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] אותו נתון הוא גם לב הביקורת: השופט יצחק עמית העיר בבג"ץ 1877/14 כי שירות פעיל של 17 חודשים פוגע לכאורה בשוויון, ואף קשה להצדקה ביחס לציבור דתי-לאומי שאין לו חסם ממשי לשירות מלא. המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] ישיבות ההסדר פועלות בתוך מסגרת מדינתית ממוסדת: משרד הביטחון מתאר ארבעה מסלולי הסדר, דחיית גיוס מוסדרת, ורישום דרך איגוד ישיבות ההסדר. משרד הביטחון, אגף ביטחוני-חברתי, “מסלול ישיבות ההסדר” (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] המסגרת הממלכתית אינה מבטלת תלות פוליטית ותקציבית: ב-2021 פעלו 74 ישיבות הסדר שקיבלו תמיכה ממשרד החינוך, ובהן כ-9,000 תלמידים, והתמיכה השנתית הייתה כ-83.1 מיליון ש"ח. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2022, “בין תיכון לשירות” (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] ראשית ההסדר ב-1959 בכרם ביבנה מצביעה על ניסיון היסטורי לשלב “ספרא וסייפא”, ולא על פרישה מן המדינה: בקיץ 1959 יצאו תלמידי כרם ביבנה לאימונים, והישיבה כונתה “אם ישיבות ההסדר”. אתר ישיבת כרם ביבנה, “היסטוריה” (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מקור-יחיד] כבר בראשית הדרך נרשמה התנגדות רבנית וראשי-ישיבות למסלול, ורק אישור צה"ל הפך את כרם ביבנה למודל; כלומר ההסדר נולד גם מתוך פשרה מוסדית ולא מקונצנזוס תורני מלא. מורשת קבוצת יבנה, “ישיבת כרם ביבנה – אם ישיבות ההסדר”, 2012 (נצפה: אוגוסט 2026).
טענה נגדית: [מאומת] המדינה הכירה במפעל ההסדר גם במישור סמלי: בשנת תשנ"א/1991 קיבל “מפעל ישיבות ההסדר” את פרס ישראל, בשם המפעל קיבל הרב חיים יעקב גולדוויכט. אתר ישיבת כרם ביבנה, “היסטוריה” (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [שנוי-במחלוקת] הכרה ממלכתית אינה מסירה מחלוקת ציבורית: הרב חיים דרוקמן קיבל ב-2012 פרס ישראל על מפעל חיים, אך סביב הענקתו עלתה ביקורת בשל פרשת נתיב מאיר; משרד החינוך החליט שלא לחזור בו. כיפה, מרץ 2012 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] הרב קוק ותלמידי בית מדרשו סיפקו תשתית אידיאולוגית פרו-מדינתית: הציונות הדתית ראתה במדינה ערך רוחני ובצה"ל מלחמת מצווה; מכאן צמח דגם שילוב התורה והצבא. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] מאותה מסורת התפתח גם זרם המייחס קדושה לשלמות הארץ ומצמצם לגיטימציה לפינוי שטחים; מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר פסיקות רבניות סביב אוסלו ופינוי יישובים שקראו לסירוב פקודה. המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקר מדיניות 96, 2013 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] פרשת רבין אינה מוכיחה שכל מפעל ההסדר אנטי-ממלכתי: לאחר רצח רבין נשמעו גם קולות בחברה הדתית-לאומית שגינו את הרצח וראו ביגאל עמיר חריג. הרב אהרן ליכטנשטיין/ישיבת הר עציון, קובץ הגות, 2018 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] העובדה הקשה נותרת: יגאל עמיר היה בוגר ישיבת הסדר, למד בכרם ביבנה ושירת במסגרת דתית בגולני; רצח ראש הממשלה ב-4 בנובמבר 1995 יצר בסיס עובדתי לבחינת עומק של החינוך הפוליטי-הלכתי בחלק מן המוסדות. Wikipedia, “Yigal Amir” (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] בפרשת הר ברכה, גם ראשי ישיבות הסדר אחרים הסתייגו מהפגנות בתוך הצבא וניסו להגיע להסדרה מול מערכת הביטחון; כלומר לא הייתה חזית רבנית אחידה בעד סרבנות. וואלה, דצמבר 2009 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] שר הביטחון אהוד ברק הוציא ב-13 בדצמבר 2009 את ישיבת הר ברכה ממסלול ההסדר לאחר שהרב אליעזר מלמד סירב לשימוע ולא גינה סרבנות; זהו תקדים מוסדי של עימות ישיר בין רב ישיבת הסדר למדינה ולצה"ל. Ynet, דצמבר 2009 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מקור-יחיד] הרב מלמד טען כי האשמות ברק נגדו הן “עלילת דם פוליטית”, והציג עצמו כמי שקרא להשתתף במלחמת לבנון השנייה למרות התנגדותו למדיניות הממשלה. Ynet, דצמבר 2009 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] בכירי צה"ל ומשרד הביטחון ניסחו את העיקרון ההפוך: לחייל יש מפקד אחד, לא רב; ציפי לבני תמכה בביטול ההסדר עם הר ברכה בטענה שקריאה לסרבנות פוגעת בערכים דמוקרטיים. Ynet, דצמבר 2009 (נצפה: אוגוסט 2026); nrg/מעריב, דצמבר 2009 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] אין “זרם אחד” של ישיבות הסדר: לצד רוב דתי-לאומי קיימות ישיבות מן הזרם המרכזי, חרד"ל/“הקו”, ישיבות ליברליות יותר, וישיבות הסדר חרדיות-טכנולוגיות. משרד הביטחון מציג את “דרך חיים” כמסלול חרדי-טכנולוגי המשלב תורה, ליבה/מקצוע ושירות. משרד הביטחון, “דרך חיים” (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] הפיצול אינו מנטרל את הביקורת אלא מסייג אותה: מחקר על הציונות הדתית מצביע על רצף זרמים מרבני בית הלל וצהר ועד ישיבות הקו והר המור; לכן הכללה על כלל ההסדר מחייבת מיפוי מוסדי ולא שיוך אחיד. האוניברסיטה העברית, “סדר היום החדש של הנהגת הציונות הדתית”, 2018 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] מספר הישיבות כיום אינו רק נתון של “התפשטות פוליטית”: איגוד ישיבות ההסדר מציג עצמו כגוף המייצג 64 ישיבות ברחבי הארץ, בעוד שמסמך הכנסת מנה 74 ישיבות הסדר נתמכות בשנת 2021; הפער מלמד שחלק מהמוסדות אינם בהכרח באיגוד או שמדובר בהגדרות שונות. איגוד ישיבות ההסדר, אתר רשמי (נצפה: אוגוסט 2026); מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2022 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] אף שהמיפוי מורכב, התקצוב ציבורי ומדיד: משרד החינוך ומשרד הביטחון קובעים מבחני תמיכה, וב-2026 עודכנו מבחנים המאפשרים תמיכה נוספת מתקציב משרד הביטחון לישיבות הסדר ומדרשות הסדר, בכפוף לתקרות. רשומות/משרד החינוך, ינואר 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] המדינה עצמה עודדה בעבר הארכת שירות בתוך ההסדר: החלטת ממשלה מיולי 2013 קראה לעודד את מסלול “שילובים”, הכולל 24 חודשי שירות פעיל, ולשלב תלמידי הסדר במסלולי פיקוד. משרד ראש הממשלה, הודעת מזכיר הממשלה, 28 ביולי 2013 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] עצם הצורך בהחלטה כזו מאשר שהמסלול הקלאסי נתפס כקצר יחסית ושיש אינטרס מדינתי להאריכו; לפי נתוני הכנסת, המסלול הרגיל עומד על 17 חודשי שירות פעיל, לעומת מסלולים אחרים של 22–32 חודשים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2022 (נצפה: אוגוסט 2026).
- טענה נגדית: [מאומת] ביחס לשירות נשים, צה"ל ניסה לקבוע פקודת שירות משותף המאזנת בין אמונת חיילים דתיים לבין שירות שוויוני ומכבד לכלל המשרתים. אתר צה"ל, דצמבר 2017 (נצפה: אוגוסט 2026).
הפרכה/הקשר: [מאומת] המחלוקת נמשכה עד 2026: דווח כי ראשי ישיבות הסדר איימו שלא לשלוח תלמידים לשריון בשל שילוב נשים, וצה"ל הבהיר כי לא מתוכנן שירות משותף באותה מסגרת. JDN, יוני 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
סיכום מאזן-הראיות
מאזן-הראיות אינו תומך בתיאור חד-ממדי של ישיבות ההסדר כמוסדות אנטי-מדינתיים: הן נוצרו משנת 1959 כמסלול שילוב תורה וצבא, מוכרות ומפוקחות בידי המדינה, ממומנות לפי מבחני תמיכה, ורבים מתלמידיהן משרתים בצה"ל. מנגד, הראיות מראות קווי מחלוקת משמעותיים שאינם שוליים: שירות פעיל קצר ביחס לשירות רגיל, תלות בתקציבי מדינה, עימותים סביב סרבנות ופינוי יישובים, פרשת הר ברכה, קשר היסטורי עקיף לדיון הציבורי לאחר רצח רבין, ועימותים סביב שירות נשים. לכן התזה צריכה להיות מסויגת: אין בסיס ראייתי לייחס לכלל ישיבות ההסדר יחס שלילי למדינה, אך יש בסיס מוצק לבחון את ההסדר כמנגנון שבו המדינה מממנת ומסדירה מוסדות שחלקם מציבים סמכות הלכתית וקהילתית מול סמכות הממשלה והצבא בנקודות הכרעה.
7. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר. [מאומת] בדקנו מהו “ההסדר” כמסלול מוסדי המשלב לימוד בישיבה ושירות צבאי; מתי החל לפעול בפועל; כמה ישיבות הסדר פועלות כיום; ולאילו זרמים הן משתייכות - ציונות דתית, חרד"ל, ישיבות פתוחות/ליברליות, וישיבות הסדר חרדיות-טכנולוגיות. נקודת המוצא העובדתית לבדיקה: איגוד ישיבות ההסדר מציג כיום 64 ישיבות, אך המספר ייבדק מול רשימות צה"ל/משרד הביטחון ומסמכי הכנסת, ולא יילקח כנתון יחיד: איגוד ישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026), רשימת ישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026), מסלול ישיבות ההסדר - משרד הביטחון (נצפה: אוגוסט 2026).
- ההשערה הנבדקת. [שנוי-במחלוקת] ההשערה היא שישיבות ההסדר אינן רק מוסדות חינוך תורניים אלא חלק מהסדר מדינתי מתמשך: המדינה דוחה/מקצרת שירות, מתקצבת לימוד תורני ומפקחת חלקית; הישיבות מחנכות לשירות בצה"ל אך גם מציבות סמכות רבנית מול סמכות צבאית וממשלתית במצבי עימות. לכן נבדוק יחד שלושה צירים: חוק ושירות, כסף ופיקוח, חינוך ועמדות כלפי ממלכתיות: חוק שירות ביטחון - ויקיטקסט (נצפה: אוגוסט 2026), מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על מסגרות לפני שירות (נצפה: אוגוסט 2026), דוח מבקר המדינה 2015 - תמיכה במוסדות תורניים (נצפה: אוגוסט 2026).
- ניסוח-נגד לבדיקה. [מאומת] הקריאה הנגדית החזקה: ההסדר הוא מנגנון אינטגרציה אזרחי-צבאי של בני תורה דתיים-לאומיים, שבא לצמצם ניתוק בין לימוד תורה לשירות צבאי, ולא להחליש את המדינה. לפי קריאה זו, העימותים עם צה"ל והממשלה הם חריגים נקודתיים ולא מאפיין מבני. נבדוק טענה זו מול נתוני גיוס, שיעורי שירות קרבי, מסלולים חלופיים, והצהרות רשמיות של האיגוד וצה"ל: אתר מתגייסים - מסלולי ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026), שאלות נפוצות - איגוד ישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026), ועדת החוץ והביטחון, תקנות דחיית שירות, יולי 2017 (נצפה: אוגוסט 2026).
- גבולות התחקיר. [מאומת] התחקיר תחום לשנים 1959–2026. בתוך התחום: הקמת המסלול, התמסדותו בחוק ובנהלים, מימון ותמיכות, דמויות מפתח - הרב קוק כמקור רעיוני, הרב חיים דרוקמן כממסד הסדרי, יצחק רבין כרקע לעימותי אוסלו, אהוד ברק בפרשת הר ברכה, ופרסי ישראל. מחוץ לתחום: היסטוריה כללית של הציונות הדתית שאינה נוגעת להסדר, ישיבות גבוהות שאינן במסלול הסדר, ומחלוקות פוליטיות שאינן קשורות ישירות ליחסי ישיבה–מדינה–צבא: כרם ביבנה - היסטוריה (נצפה: אוגוסט 2026), עבודת מחקר בספרייה הלאומית על הקמת ישיבות ההסדר 1953–1985 (נצפה: אוגוסט 2026), יובל שרלו, תלמוד תורה בישיבות ההסדר (נצפה: אוגוסט 2026).
- מפת הכיסוי. [מאומת] התיק יענה על שאלות-המשנה האלה: מהו המבנה המשפטי של ההסדר; מי מאשר ישיבה; מה משך השירות והלימוד; מי משלם - משרד החינוך, משרד הביטחון, תרומות ושכר לימוד; איך מבוצעת בקרה; מי התלמידים; מה היחס בין זרמים שונים; אילו עימותים התרחשו סביב סרבנות, פינוי יישובים ופקודות צבא; ומהן הראיות הנגדיות לשיח ביקורתי על הישיבות: מבחני תמיכה במוסדות תורניים - משרד החינוך (נצפה: אוגוסט 2026), תיקון מבחני תמיכה - רשומות/משרד החינוך (נצפה: אוגוסט 2026), גלובס, ראשי ישיבות הסדר וסרבנות, דצמבר 2009 (נצפה: אוגוסט 2026).
- אירועי מבחן ועימותים. [שנוי-במחלוקת] האירועים שישמשו לבדיקת גבולות הממלכתיות הם: מחלוקות שנות אוסלו ורצח רבין כרקע ציבורי; פרשת הוצאת ישיבת הר ברכה מן ההסדר בדצמבר 2009; והחזרתה בהמשך למסלול. בכל אירוע נצליב גרסת מדינה/צבא, גרסת רבנים/איגוד, ודיווחי תקשורת: Ynetnews, ברק מוציא את הר ברכה מההסדר, דצמבר 2009 (נצפה: אוגוסט 2026), וואלה, תגובת רבני הסדר לברק, דצמבר 2009 (נצפה: אוגוסט 2026), המכון הישראלי לדמוקרטיה - ציות ואי-ציות בציונות הדתית (נצפה: אוגוסט 2026).
- הרחבת בדיקה לזרמים חדשים. [מקור-יחיד] לצד הישיבות הדתיות-לאומיות הקלאסיות נבדוק בנפרד ישיבות הסדר חרדיות-טכנולוגיות, משום שהן פועלות בהיגיון מוסדי אחר: שילוב תורה, הכשרה מקצועית ושירות מותאם. בשלב זה נמצאו מקורות זמינים רשמיים ומוסדיים, אך נדרשת הצלבה נוספת של מספר מוסדות ותלמידים: משרד הביטחון - דרך חיים (נצפה: אוגוסט 2026), דרך חיים - אודות (נצפה: אוגוסט 2026), רשת דרך חיים (נצפה: אוגוסט 2026).