נתניהו והתקשורת

נתניהו והתקשורת
גיליון ציונים

יום אחד התעוררנו וגילינו שעיתון ״הארץ״ מחוץ לחוק. לא בגלל שהוא שמאלני, אלא כי העובדים של המדינה צריכים לקרוא רק את מה שהמדינה כותבת על עצמה.

זה הקסם של השיטה: אתה לא סוגר ערוצים, אתה פשוט קונה את מי שמקרין אותם. ברגע שהאוליגרך הנכון מחזיק בשלט, העיתונאי כבר יצנזר את עצמו לבד. קוראים לזה שוק חופשי, במובן שחופשי מותר לך לשתוק.

עיתונאי אחד רצה לפרסם תחקיר. הבוס שלו קרא לו למשרד ואמר: ״תשמע, זה תחקיר מצוין, אבל יש לי עסקים עם הממשלה״ העיתונאי חזר לשולחן, מחק את הקובץ, וכתב כתבה על חתולים. החתולים תמיד באופוזיציה.

אלמונים ריססו ״בוגדים״ ליד האולפנים. המשטרה חקרה ומצאה שהאלמונים הם בעצם אנחנו, כולנו, שהסכמנו להתרגל לזה ששנאה היא סוג לגיטימי של ביקורת טלוויזיה.

מה ההבדל בין מאפיה לממשלה שמחסלת את התקשורת? המאפיה משאירה ראש של סוס במיטה. הממשלה משאירה הצעת חוק בכנסת. האפקט הוא אותו אפקט, אבל הצעת החוק מלכלכת פחות את הסדינים.

הם קוראים לזה ״רפורמה בשוק התקשורת״ שזה כמו לקרוא לגרזן רפורמה בשוק העצים. בסוף היער נעלם, ואתה נשאר רק עם נסורת בעיניים והרבה מאוד עסקנים שעושים כסף מהשבבים.

החוק החדש אומר שאפשר להיות בעלים של הכל. גם של העיתון, גם של הטלוויזיה, וגם של המפעל שמייצר את החדשות. ככה אפשר לייצר מציאות בסיטונאות, ולמכור אותה לציבור בלי פערי תיווך.

התאגיד הוא כמו ילד מחונן שמפריע בכיתה של טיפשים. המורה לא מנסה ללמד את הטיפשים, היא פשוט חונקת את הילד. ככה כולם שווים, וכולם לא יודעים כלום באותה מידה.

לפעמים נדמה שראש הממשלה מתייחס לתקשורת כמו לאקסית מיתולוגית. הוא לא מדבר איתה, הוא מלכלך עליה בכל הזדמנות, אבל הוא אובססיבי לדעת בדיוק מה היא אומרת עליו בכל רגע נתון.

יש משהו גאוני בלגרום למיליוני אנשים לשנוא את מי שמנסה לספר להם שעובדים עליהם. זה כמו לכעוס על הרופא שאומר לך שיש לך חום.

תִּקְשֹׁורֶת חָפְשִׁית - אוֹ חֹפֶשׁ הָעִתּוֹנוּת, הוּא עֵרֶךְ יְסוֹד בַּדֵּמוֹקְרַטְיָה וּמִתְיַחֶסֶת לִזְכוּת הַבְּסִיסִית בְּיוֹתֵר שֶׁל כָּל אָדָם לְהָפִיץ וּלְהַבִּיעַ דֵּעוֹת, רַעֲיוֹנוֹת וֶאֱמוּנוֹת לְלֹא חֲשָׁשׁ מִצֶּנְזוּרָה אוֹ מִפְּעֻלַּת תַּגְמוּל שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן. בִּנְיָמִין נְתַנְיָהוּ לֹא אוֹהֵב תִּקְשֹׁרֶת חָפְשִׁית, אֶלָּא אֶת הִפּוּכָהּ: עִתּוֹנוּת מִטַּעַם אוֹ תַּעֲמוּלָה

הארכיון לא שוכח
הסיקור שהפך לכתב אישום↙
בתיק 2000 מואשם נתניהו במגעים עם נוני מוזס על סיקור אוהד בתמורה לפגיעה ב"ישראל היום". בתיק 4000 הוא נאשם בקידום הטבות לבזק בתמורה להיענות חריגה באתר "וואלה".
מקור: כתב האישום המתוקן - משרד המשפטים
"הם לא יחליטו"↙
בבחירות 2019 הפיץ הליכוד שלטי חוצות עם תמונותיהם של בן כספית, אמנון אברמוביץ', גיא פלג ורביב דרוקר. המסר: "הם לא יחליטו".
הארץ
משלימים את המהלך↙
במשך שנים קידמו קרעי והממשלה הטבות לערוץ 14, הרחבת שידורי רדיו של גופים מקורבים ומהלכים לפגיעה בתאגיד. עכשיו הם מבקשים לעגן את אותה מגמה בחוק השידורים.
העין השביעית
תביעות ככלי לחץ↙
לאחר תחקיר של חדשות 12 תבע ניר ברקת את הערוץ ב-12 מיליון שקל, ובהמשך הודיע שיקים קרן של שני מיליון שקל למימון הליכים משפטיים נגדו.
TheMarker
המלחמה על התקשורת החופשית

מאז הוקמה ממשלת נתניהו בדצמבר 2022 הואצה המלחמה על התקשורת החופשית. למעשה, ממשלת נתניהו ניסחה תוכנית-על להחלשת התקשורת החופשית. הנה כמה דוגמאות איך זה נראה.

ביום שישי 10.7.26 הופיעה על השער של עיתון הארץ מודעת ענק עם הכותרת: התקשורת בישראל תחת מתקפה.

הופיעו בה תמונה של פיצוץ דלתות הכניסה של מערכת הארץ ולצידה תמונה של פיצוץ הדלת של מערכת חדשות 12 בת״א - שניהם קרו השבוע.

חתומים על המודעה הארץ, דה מרקר, כאן 11, חדשות 12 וחדשות 13. לא זכור אירוע כזה, של מודעה משותפת של כלי תקשורת מרכזיים.

ההתקפות על התקשורת העיתונאית, שרושמות עכשיו שיאים חדשים, לא התחילו עכשיו.

זה נכון, שעכשיו יש התעצמות, וגם שימוש באמצעים קיצוניים יותר, אבל ראש הממשלה נתניהו נחשף באובססיביות שלו נגד העיתונות כבר לפני עשרות שנים.

בחושים המחודדים שלו, נתניהו הבין שכדי לשלוט הוא חייב לשלוט גם בסיפור, בנרטיב, באופן שבו נקבע סדר היום, במסגור המסרים, בהקשר ובהחלטה מה חשוב ומה לא.

חלק מאלה הן הפרקטיקות העיתונאיות.

אז בואו למסע קצר אך מבעית, במחילת הארנב של ההפחדות, ההתקפות, ההסתות, ערעור האמון של נתניהו נגד העיתונות בישראל. עיתונות מוסדית - כלי תקשורת עיתונאיים - ועיתונאים אינדיבידואליים:

  1. כבר בקמפיין הבחירות שלו ב-1999 במרוץ מול אהוד ברק, ״השתמש נתניהו בעיתונאים כדי להלהיב את קהל המצביעים והתומכים שלו. הוא הסביר שהעיתונאים מתגייסים למען ברק (ונגדו). ולמה? כי הם שמאלנים, והם רוצים בנצחונו של ברק, וכי ״הם מפחדים, הם מפחדים, הם מפחדים״!!! נתניהו מסמן את הסיסמה, והקהל הנלהב מריע אחריו. YouTube
  2. עשור קדימה, בחירות 2019, מופיעים ברחבי הארץ שלטי חוצות ענקיים ועליהם תמונותיהם של ארבעה עיתונאים מובילים: בן כספית, אמנון אברמוביץ, גיא פלג ורביב דרוקר. הסיסמה על השלט: ״הם לא יחליטו״. במקביל, נפתח עמוד פייסבוק תחת אותה הסיסמה, ובאחד הפוסטים נכתב: "כבר שנים שהתקשורת מנסה לטפטף לנו באופן שיטתי מסרים של שנאה, נגד נתניהו“. מאוחר יותר התברר שמפלגת הליכוד היא שעמדה מאחורי קמפיין השלטים האלה. הארץ
  3. ב-2016 החלה החקירה הגלויה בתיקי האלפים, שבהם מעורב נתניהו, וחשפה את הנסיונות, לכאורה, להשתלט על הנרטיב, ועל הסיקור שלו ושל משפחתו. למה? כדי שיוכל להמשיך לשלוט.
  4. 2017 נתניהו מפיל את ממשלתו שלו בגלל חוק ״ישראל היום״. חוק שניסה למנוע את חלוקת העיתון בחינם, כדי לא לפגוע בתחרות. ישראל היום הוקם על ידי המיליארדר שלדון אלדסון, כדי לתמוך בנתניהו ולחזק אותו. הוא ונחשב במשך שנים זרוע ישירה של משרד ראש הממשלה. זה היה הרקע לעסקה שנרקמה, על פי כתב האישום, בין נתניהו לנוני מוזס לקבל סיקור טוב יותר בידיעות אחרונות, על רקע חוק ישראל היום, כי ישראל היום היה המתחרה העיקרי של ידיעות. הארץ
  5. ארבע שנים אחר כך, בינואר 2020 הוגש כתב האישום בפרשות. ממנו למדנו איזה מאמצים השקיע נתניהו כדי לקבל סיקור חיובי.
  6. מרץ 2021 זו הייתה הפעם האחרונה שנתניהו העניק ראיון עיתונאי לאיזשהו כלי תקשורת בעברית. עיתונאי. לא ראיון מטעם ליועץ פוליטי, עסקן, או פאנל של מעודדים ומעודדות. זה היה ראיון לרינה מצליח בחדשות 12 YouTube
  7. דצמבר 2022 הושבעה ממשלת נתניהו הנוכחית. שר התקשורת, שלמה קרעי, מייד יוצא בהכרזה על כוונתו לעשות ״רפורמה״ בשוק התקשורת בישראל. המטרה הראשונה שהוא מסמן היא תאגיד השידור הציבורי. ארגון העיתונאים והעיתונאיות הפיק כנס סולידריות גדול ומרשים, בהשתתפות עיתונאים מכל הגופים העיתונאיים בישראל, לתמיכה בתאגיד. קרעי הבין מהר מאוד שאין לו סמכות. והחל לחפש נתיבים אחרים לפגיעה והכנעה של העיתונות, בעיקר המשודרת. העין השביעית
  8. לאורך שנות קיומה של הממשלה נעשו אין ספור נסיונות לפגוע בתקשורת, בעיתונות, בעיתונאים ועיתונאיות. לערער את האמון, לפגוע במודלים הכלכליים. נגד חדשות 13, עיתון הארץ, ההחלטה על סגירת גלי צה״ל וכמובן נסיונות אינסופיים לפגיעה בתאגיד השידור הציבורי. אנחנו עכשיו בישורת האחרונה. איזה עוד נזק ניתן לעשות עד הבחירות.
  9. חוק התקשורת, שמגיע עכשיו לשיא בכנסת נועד: להחליש ולמעשה לחסל את העיתונות המשודרת באמצעות ביטול החובה לנהוג לפי אתיקה עיתונאית, לבטל את ההפרדה המבנית שהגנה על הגוף העיתונאי מהתערבות של בעלי ההון, אבל לא פחות, נועדה לפגוע בקשת 12 וברשת 13. קשת 12 היא כיום גוף התקשורת החזק בישראל. בדיוני החקיקה בכנסת הפגין קרעי תיעוב על גבול השינאה והנקמה נגד קשת 12 (וגם רשת 13). וכמובן-כמובן אחת המטרות המרכזיות של החוק היא לחזק את שני גופי התקשורת שתומכים בנתניהו בפרט ובממשלתו ימין-על-מלא בכלל: ערוץ 14 בבעלותו של מירילשווילי, וערוץ I24 בבעלותו של פטריק דרהי, שהוא גם הבעלים של הוט ושל עוד גופי תקשורת באינטרנט. כמובן שגם הוט ויס מקבלים לא מעט הקלות רגולטוריות ששוות לא מעט כסף.
  10. השבוע פורסמה גם מודעת ענק של השר ניר ברקת נגד חדשות 12. ברקת מנהל מזה זמן קמפיין נגד חדשות 12 בגלל תחקיר עיתונאי של עמרי מניב. ובמודעות שפורסמו השבוע הוא מכריז שהוא מוכן לתמוך כספית בכל מי שרוצה לתבוע את חדשות 12. עוד שיא שנרשם. שר בממשלה מקים קרן נגד גוף עיתונאי בגלל עבודה עיתונאית. מעריב
  11. הכפשות, הסתות, הודעות שינאה ושיטנה יום-יום ושעה-שעה בכל הפלטפורמות האפשריות של נתניהו עצמו, המקורבים אליו, כל שרי הממשלה, חברי הקואליציה, תומכים נלהבים, משפיענים ומשפיעניות - נגד העיתונות, נגד קשת 12 ורשת 13 והארץ ועיתונאים אינדיבידואליים כמו רונן ברגמן, אביעד גליקמן, כמובן גיא פלג, רביב דרוקר, אילנה דיין, גידי וייץ, ג׳וש בריינר, ורבים אחרים הם חלק מאותו ״בנק מטרות״ מסומנים.
  12. הנסיונות הבריוניים והכוחניים של שר התקשורת למנוע את אישור עסקת הרכישה של רשת 13 באמצעים שנפסלו על ידי בג״ץ.
  13. פרוקסי שמסתובבים ברחובות - להקות של ״אקטיביסטים״ שטופי שינאה - שלוקחים את ההשמצות וההכפשות עוד צעד קדימה ויוצאים לפעולות גרילה נגד עיתונאים ועיתונאיות. כתובות גרפיטי, איומים, הטרדות בבתים, חסימות דרכים ועוד.
  14. אלימות ישירה נגד מערכת עיתון הארץ - לא בפעם הראשונה, ונגד חדשות 12.

כל אלה אינם מקרים בודדים. כל אלה הם חלק מאותה תוכנית-על של נתניהו עצמו, לחסל את העיתונות החופשית בישראל. אם יחסל את העיתונות, הוא יוכל לשלוט לחלוטין במסר. אם יחסל את העיתונות לא יהיו תחקירים. אם יחסל את העיתונות, לא נדע מה קורה. לא נדע על מזון לתינוקות שנמצאו בו רעלים, לא נדע איזה עיסקאות אפלות עושים כדי להעביר חוקים בעייתיים, לא נדע על מקרי שחיתות נגד האינטרס הציבורי, לא נדע.

נדע רק מה שהשלטון ירצה שנדע. חלק מזה שקרים. חלק מזה מניפולציות. חלק מזה חלקי אמת. חלק מזה קונספירציות על מלא.

נדע רק את זה.