נתניהו והתקשורת
יום אחד התעוררנו וגילינו שעיתון ״הארץ״ מחוץ לחוק. לא בגלל שהוא שמאלני, אלא כי העובדים של המדינה צריכים לקרוא רק את מה שהמדינה כותבת על עצמה.
זה הקסם של השיטה: אתה לא סוגר ערוצים, אתה פשוט קונה את מי שמקרין אותם. ברגע שהאוליגרך הנכון מחזיק בשלט, העיתונאי כבר יצנזר את עצמו לבד. קוראים לזה שוק חופשי, במובן שחופשי מותר לך לשתוק.
עיתונאי אחד רצה לפרסם תחקיר. הבוס שלו קרא לו למשרד ואמר: ״תשמע, זה תחקיר מצוין, אבל יש לי עסקים עם הממשלה״ העיתונאי חזר לשולחן, מחק את הקובץ, וכתב כתבה על חתולים. החתולים תמיד באופוזיציה.
אלמונים ריססו ״בוגדים״ ליד האולפנים. המשטרה חקרה ומצאה שהאלמונים הם בעצם אנחנו, כולנו, שהסכמנו להתרגל לזה ששנאה היא סוג לגיטימי של ביקורת טלוויזיה.
מה ההבדל בין מאפיה לממשלה שמחסלת את התקשורת? המאפיה משאירה ראש של סוס במיטה. הממשלה משאירה הצעת חוק בכנסת. האפקט הוא אותו אפקט, אבל הצעת החוק מלכלכת פחות את הסדינים.
הם קוראים לזה ״רפורמה בשוק התקשורת״ שזה כמו לקרוא לגרזן רפורמה בשוק העצים. בסוף היער נעלם, ואתה נשאר רק עם נסורת בעיניים והרבה מאוד עסקנים שעושים כסף מהשבבים.
החוק החדש אומר שאפשר להיות בעלים של הכל. גם של העיתון, גם של הטלוויזיה, וגם של המפעל שמייצר את החדשות. ככה אפשר לייצר מציאות בסיטונאות, ולמכור אותה לציבור בלי פערי תיווך.
התאגיד הוא כמו ילד מחונן שמפריע בכיתה של טיפשים. המורה לא מנסה ללמד את הטיפשים, היא פשוט חונקת את הילד. ככה כולם שווים, וכולם לא יודעים כלום באותה מידה.
לפעמים נדמה שראש הממשלה מתייחס לתקשורת כמו לאקסית מיתולוגית. הוא לא מדבר איתה, הוא מלכלך עליה בכל הזדמנות, אבל הוא אובססיבי לדעת בדיוק מה היא אומרת עליו בכל רגע נתון.
יש משהו גאוני בלגרום למיליוני אנשים לשנוא את מי שמנסה לספר להם שעובדים עליהם. זה כמו לכעוס על הרופא שאומר לך שיש לך חום.
תִּקְשֹׁורֶת חָפְשִׁית - אוֹ חֹפֶשׁ הָעִתּוֹנוּת, הוּא עֵרֶךְ יְסוֹד בַּדֵּמוֹקְרַטְיָה וּמִתְיַחֶסֶת לִזְכוּת הַבְּסִיסִית בְּיוֹתֵר שֶׁל כָּל אָדָם לְהָפִיץ וּלְהַבִּיעַ דֵּעוֹת, רַעֲיוֹנוֹת וֶאֱמוּנוֹת לְלֹא חֲשָׁשׁ מִצֶּנְזוּרָה אוֹ מִפְּעֻלַּת תַּגְמוּל שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן. בִּנְיָמִין נְתַנְיָהוּ לֹא אוֹהֵב תִּקְשֹׁרֶת חָפְשִׁית, אֶלָּא אֶת הִפּוּכָהּ: עִתּוֹנוּת מִטַּעַם אוֹ תַּעֲמוּלָה
מאז הוקמה ממשלת נתניהו בדצמבר 2022 הואצה המלחמה על התקשורת החופשית. למעשה, ממשלת נתניהו ניסחה תוכנית-על להחלשת התקשורת החופשית. הנה כמה דוגמאות איך זה נראה.
ביום שישי 10.7.26 הופיעה על השער של עיתון הארץ מודעת ענק עם הכותרת: התקשורת בישראל תחת מתקפה.
הופיעו בה תמונה של פיצוץ דלתות הכניסה של מערכת הארץ ולצידה תמונה של פיצוץ הדלת של מערכת חדשות 12 בת״א - שניהם קרו השבוע.
חתומים על המודעה הארץ, דה מרקר, כאן 11, חדשות 12 וחדשות 13. לא זכור אירוע כזה, של מודעה משותפת של כלי תקשורת מרכזיים.
ההתקפות על התקשורת העיתונאית, שרושמות עכשיו שיאים חדשים, לא התחילו עכשיו.
זה נכון, שעכשיו יש התעצמות, וגם שימוש באמצעים קיצוניים יותר, אבל ראש הממשלה נתניהו נחשף באובססיביות שלו נגד העיתונות כבר לפני עשרות שנים.
בחושים המחודדים שלו, נתניהו הבין שכדי לשלוט הוא חייב לשלוט גם בסיפור, בנרטיב, באופן שבו נקבע סדר היום, במסגור המסרים, בהקשר ובהחלטה מה חשוב ומה לא.
חלק מאלה הן הפרקטיקות העיתונאיות.
אז בואו למסע קצר אך מבעית, במחילת הארנב של ההפחדות, ההתקפות, ההסתות, ערעור האמון של נתניהו נגד העיתונות בישראל. עיתונות מוסדית - כלי תקשורת עיתונאיים - ועיתונאים אינדיבידואליים:
- כבר בקמפיין הבחירות שלו ב-1999 במרוץ מול אהוד ברק, ״השתמש נתניהו בעיתונאים כדי להלהיב את קהל המצביעים והתומכים שלו. הוא הסביר שהעיתונאים מתגייסים למען ברק (ונגדו). ולמה? כי הם שמאלנים, והם רוצים בנצחונו של ברק, וכי ״הם מפחדים, הם מפחדים, הם מפחדים״!!! נתניהו מסמן את הסיסמה, והקהל הנלהב מריע אחריו. YouTube
- עשור קדימה, בחירות 2019, מופיעים ברחבי הארץ שלטי חוצות ענקיים ועליהם תמונותיהם של ארבעה עיתונאים מובילים: בן כספית, אמנון אברמוביץ, גיא פלג ורביב דרוקר. הסיסמה על השלט: ״הם לא יחליטו״. במקביל, נפתח עמוד פייסבוק תחת אותה הסיסמה, ובאחד הפוסטים נכתב: "כבר שנים שהתקשורת מנסה לטפטף לנו באופן שיטתי מסרים של שנאה, נגד נתניהו“. מאוחר יותר התברר שמפלגת הליכוד היא שעמדה מאחורי קמפיין השלטים האלה. הארץ
- ב-2016 החלה החקירה הגלויה בתיקי האלפים, שבהם מעורב נתניהו, וחשפה את הנסיונות, לכאורה, להשתלט על הנרטיב, ועל הסיקור שלו ושל משפחתו. למה? כדי שיוכל להמשיך לשלוט.
- 2017 נתניהו מפיל את ממשלתו שלו בגלל חוק ״ישראל היום״. חוק שניסה למנוע את חלוקת העיתון בחינם, כדי לא לפגוע בתחרות. ישראל היום הוקם על ידי המיליארדר שלדון אלדסון, כדי לתמוך בנתניהו ולחזק אותו. הוא ונחשב במשך שנים זרוע ישירה של משרד ראש הממשלה. זה היה הרקע לעסקה שנרקמה, על פי כתב האישום, בין נתניהו לנוני מוזס לקבל סיקור טוב יותר בידיעות אחרונות, על רקע חוק ישראל היום, כי ישראל היום היה המתחרה העיקרי של ידיעות. הארץ
- ארבע שנים אחר כך, בינואר 2020 הוגש כתב האישום בפרשות. ממנו למדנו איזה מאמצים השקיע נתניהו כדי לקבל סיקור חיובי.
- מרץ 2021 זו הייתה הפעם האחרונה שנתניהו העניק ראיון עיתונאי לאיזשהו כלי תקשורת בעברית. עיתונאי. לא ראיון מטעם ליועץ פוליטי, עסקן, או פאנל של מעודדים ומעודדות. זה היה ראיון לרינה מצליח בחדשות 12 YouTube
- דצמבר 2022 הושבעה ממשלת נתניהו הנוכחית. שר התקשורת, שלמה קרעי, מייד יוצא בהכרזה על כוונתו לעשות ״רפורמה״ בשוק התקשורת בישראל. המטרה הראשונה שהוא מסמן היא תאגיד השידור הציבורי. ארגון העיתונאים והעיתונאיות הפיק כנס סולידריות גדול ומרשים, בהשתתפות עיתונאים מכל הגופים העיתונאיים בישראל, לתמיכה בתאגיד. קרעי הבין מהר מאוד שאין לו סמכות. והחל לחפש נתיבים אחרים לפגיעה והכנעה של העיתונות, בעיקר המשודרת. העין השביעית
- לאורך שנות קיומה של הממשלה נעשו אין ספור נסיונות לפגוע בתקשורת, בעיתונות, בעיתונאים ועיתונאיות. לערער את האמון, לפגוע במודלים הכלכליים. נגד חדשות 13, עיתון הארץ, ההחלטה על סגירת גלי צה״ל וכמובן נסיונות אינסופיים לפגיעה בתאגיד השידור הציבורי. אנחנו עכשיו בישורת האחרונה. איזה עוד נזק ניתן לעשות עד הבחירות.
- חוק התקשורת, שמגיע עכשיו לשיא בכנסת נועד: להחליש ולמעשה לחסל את העיתונות המשודרת באמצעות ביטול החובה לנהוג לפי אתיקה עיתונאית, לבטל את ההפרדה המבנית שהגנה על הגוף העיתונאי מהתערבות של בעלי ההון, אבל לא פחות, נועדה לפגוע בקשת 12 וברשת 13. קשת 12 היא כיום גוף התקשורת החזק בישראל. בדיוני החקיקה בכנסת הפגין קרעי תיעוב על גבול השינאה והנקמה נגד קשת 12 (וגם רשת 13). וכמובן-כמובן אחת המטרות המרכזיות של החוק היא לחזק את שני גופי התקשורת שתומכים בנתניהו בפרט ובממשלתו ימין-על-מלא בכלל: ערוץ 14 בבעלותו של מירילשווילי, וערוץ I24 בבעלותו של פטריק דרהי, שהוא גם הבעלים של הוט ושל עוד גופי תקשורת באינטרנט. כמובן שגם הוט ויס מקבלים לא מעט הקלות רגולטוריות ששוות לא מעט כסף.
- השבוע פורסמה גם מודעת ענק של השר ניר ברקת נגד חדשות 12. ברקת מנהל מזה זמן קמפיין נגד חדשות 12 בגלל תחקיר עיתונאי של עמרי מניב. ובמודעות שפורסמו השבוע הוא מכריז שהוא מוכן לתמוך כספית בכל מי שרוצה לתבוע את חדשות 12. עוד שיא שנרשם. שר בממשלה מקים קרן נגד גוף עיתונאי בגלל עבודה עיתונאית. מעריב
- הכפשות, הסתות, הודעות שינאה ושיטנה יום-יום ושעה-שעה בכל הפלטפורמות האפשריות של נתניהו עצמו, המקורבים אליו, כל שרי הממשלה, חברי הקואליציה, תומכים נלהבים, משפיענים ומשפיעניות - נגד העיתונות, נגד קשת 12 ורשת 13 והארץ ועיתונאים אינדיבידואליים כמו רונן ברגמן, אביעד גליקמן, כמובן גיא פלג, רביב דרוקר, אילנה דיין, גידי וייץ, ג׳וש בריינר, ורבים אחרים הם חלק מאותו ״בנק מטרות״ מסומנים.
- הנסיונות הבריוניים והכוחניים של שר התקשורת למנוע את אישור עסקת הרכישה של רשת 13 באמצעים שנפסלו על ידי בג״ץ.
- פרוקסי שמסתובבים ברחובות - להקות של ״אקטיביסטים״ שטופי שינאה - שלוקחים את ההשמצות וההכפשות עוד צעד קדימה ויוצאים לפעולות גרילה נגד עיתונאים ועיתונאיות. כתובות גרפיטי, איומים, הטרדות בבתים, חסימות דרכים ועוד.
- אלימות ישירה נגד מערכת עיתון הארץ - לא בפעם הראשונה, ונגד חדשות 12.
כל אלה אינם מקרים בודדים. כל אלה הם חלק מאותה תוכנית-על של נתניהו עצמו, לחסל את העיתונות החופשית בישראל. אם יחסל את העיתונות, הוא יוכל לשלוט לחלוטין במסר. אם יחסל את העיתונות לא יהיו תחקירים. אם יחסל את העיתונות, לא נדע מה קורה. לא נדע על מזון לתינוקות שנמצאו בו רעלים, לא נדע איזה עיסקאות אפלות עושים כדי להעביר חוקים בעייתיים, לא נדע על מקרי שחיתות נגד האינטרס הציבורי, לא נדע.
נדע רק מה שהשלטון ירצה שנדע. חלק מזה שקרים. חלק מזה מניפולציות. חלק מזה חלקי אמת. חלק מזה קונספירציות על מלא.
נדע רק את זה.
1. פתח דבר
מאז 2023 מתנהלת בישראל מערכת יחסים מתוחה בין הממשלה לבין גופי השידור והעיתונות. במרכז התיק עומדים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי, לצד הכנסת, ועדותיה, הרשות השנייה, תאגיד השידור הציבורי, גלי צה״ל, ערוצי הטלוויזיה, עיתונים וארגוני עיתונאים. הממשלה מציגה את מהלכיה כרפורמה שנועדה לפתוח את שוק השידורים לתחרות, לצמצם רגולציה ולהתאים את הפיקוח לעידן הדיגיטלי. מנגד, גופי תקשורת, ארגונים אזרחיים וגורמים משפטיים טוענים כי הצעדים משנים את מאזן הכוח בין השלטון לבין התקשורת ומציבים שאלות על עצמאות מערכתית, תקציבית ורגולטורית.
התיק עוקב אחר כמה צירי פעולה: חוק התקשורת שהקים מסגרת רגולטורית חדשה לשידורים; ניסיונות לשנות את תקציב תאגיד השידור ולהעביר אליו עלויות נוספות; החלטת הממשלה לסגור את גלי צה״ל, שנפסלה בבג״ץ; החוק שאפשר סגירת גופי שידור זרים מטעמי ביטחון והופעל נגד אל־ג׳זירה; החלטה ממשלתית לנתק קשר פרסומי עם עיתון “הארץ”; והקלות רגולטוריות ותקציבי פרסום שנקשרו בדיון הציבורי לערוץ 14. לצד אלה נבדקו גם תביעות לשון הרע נגד עיתונאים, דיונים בכנסת על יחס המשטרה לעיתונאים בשטח, וקמפיינים וכתובות נגד אנשי תקשורת.
השאלה שעל הפרק אינה רק אם כל מהלך כשלעצמו נעשה בסמכות או הוצדק בנימוק נקודתי, אלא מהו האפקט המצטבר של הצעדים. התחקיר בוחן כיצד הממשלה משתמשת בכלים של חקיקה, תקצוב, פרסום, רגולציה והליכים משפטיים מול כלי תקשורת, וכיצד מגיבים לכך הערוצים, העיתונות, הרגולטורים, היועצת המשפטית לממשלה ובתי המשפט.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
להלן מיפוי השחקנים המרכזיים בסוגיית יחסי הממשלה–תקשורת בשנים 2023–2026; מוקדי הכוח החוזרים הם משרד התקשורת, ראש הממשלה, ועדות הכנסת, הרגולטורים, גופי השידור, היועמ״שית ובג״ץ, לצד ערוצי פעולה עקיפים כמו פרסום ממשלתי, רגולציה, תביעות לשון הרע וקמפיינים ברשתות הכנסת, 14.7.2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית | מקור |
|---|---|---|---|---|
| שלמה קרעי | שר התקשורת | [מאומת] מציג את מהלכי החקיקה כפתיחת שוק, תחרות ופלורליזם; מתנגד לרגולציה קיימת ולשידור ציבורי במתכונתו הנוכחית. | ב־7.6.2023 אמר בוועדת הכלכלה כי הצעת חוק השידורים “תסגור את מועצת הכבלים והלוויין ואת הרשות השנייה ותעביר את הפיקוח לגוף אחד רזה”. | הכנסת, 7.6.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| בנימין נתניהו | ראש הממשלה | [מאומת] מקבל החלטות ממשלה ומאשר מהלכים בעלי השלכה על שוק התקשורת; עמדתו מוצגת כתומכת במהלך קרעי. | ב־24.11.2024 הממשלה אישרה את הצעת קרעי להפסיק התקשרויות ופרסום ב״הארץ״; בחדשות 13 דווח שההצעה הועלתה “באישור ראש הממשלה בנימין נתניהו”. | חדשות 13, 24.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ממשלת ישראל | מקבלת החלטות | [מאומת] מפעילה כלי פרסום והתקשרות ממשלתיים מול כלי תקשורת. | בהחלטת 24.11.2024 הצהירה הממשלה על כוונה “לנתק כל קשר פרסומי עם עיתון ‘הארץ’” וקראה לגופים מתוקצבים לא להתקשר עמו. | מפתח התקציב – החלטת ממשלה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה | ייעוץ משפטי לממשלה | [מאומת] בולמת או מבקרת מהלכים שלטוניים הפוגעים, לעמדתה, בחופש העיתונות או בסמכות מינהלית. | ב־27.1.2026 טענה בבג״ץ שאין תוקף להנחיות להפסקת פרסום ומנויים ב״הארץ״, וכי מדובר ב“סדרה של מהלכים שלטוניים” לצמצום ביקורת. | News1, 27.1.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ועדת הכלכלה – דוד ביטן | ועדת הכנסת המרכזית לחקיקת תקשורת עד 2025 | [מאומת] זירת עימות בין קרעי, אופוזיציה, רגולטורים וערוצים. | ב־11.9.2024 קיימה דיון על “חרם המפרסמים על ערוץ 14” וביטן ביקש התייחסות מרשות התחרות ומשרד המשפטים. | הכנסת, 11.9.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ועדה מיוחדת להצעת חוק התקשורת – גלית דיסטל אטבריאן / אבי מעוז | מסלול חקיקה ייעודי | [מקור-יחיד] לפי דיווח, הוקמה/קודמה כדי לעקוף עיכובים מול ועדת הכלכלה ולקדם את חוק השידורים. | בדצמבר 2025 דווח כי נתניהו החליט להקים ועדת תקשורת נפרדת לקידום חוק השידורים של קרעי. | N12, דצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| חוק התקשורת / חוק השידורים | חקיקה ממשלתית | [מאומת] משנה מבנה רגולציה, חובות השקעה, עידן פלוס ופיקוח על ספקי תוכן. | ב־14.7.2026 אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק התקשורת; נקבעו קיצוצים מתקציב התאגיד ועלות מועצה חדשה. | הכנסת, 14.7.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| הרשות השנייה | רגולטור ערוצים מסחריים ורדיו | [מאומת] גוף שמעמדו ומועצתו נמצאים בלב המחלוקת. | במרץ 2026 הממשלה אישרה את יפעת בן חי־שגב ליו״ר הרשות השנייה וחברים נוספים, בהם כנרת בראשי וחיים שיין. | גלובס, מרץ 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| תאגיד השידור הישראלי “כאן” | שידור ציבורי | [מאומת] יעד להצעות קיצוץ, הפרטה ושינוי מבני; הנהלתו מציגה זאת כפגיעה בעצמאות עיתונאית. | ב־1.12.2024 מנכ״ל התאגיד גולן יוכפז גינה קמפיין שדירג מגישי רשת ב׳ לפי תמיכה בממשלה: “סימון וקיטלוג עיתונאים”. | כלכליסט, 1.12.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| גלי צה״ל | תחנת רדיו צבאית־ציבורית | [שנוי-במחלוקת] הממשלה ושר הביטחון מציגים את התחנה כאנומליה פוליטית; ארגוני עיתונאים ועובדים מציגים את הסגירה כפגיעה בחופש הביטוי. | ב־22.12.2025 הממשלה אישרה לסגור את גל״צ עד 1.3.2026; כ״ץ אמר שהתחנה “פוגעת בחיילים ובאחדות”. | Ynet, 22.12.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| בג״ץ | ביקורת שיפוטית | [מאומת] בוחן את חוקיות החלטות הממשלה מול חופש ביטוי ושיקולים זרים. | באוגוסט 2026 דווח שבג״ץ פסל פה אחד את החלטת הממשלה לסגור את גל״צ וקבע שההחלטה נבעה מחוסר שביעות רצון מתכנים. | כלכליסט, אוגוסט 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ערוץ 14 | ערוץ מסחרי המזוהה ציבורית עם מחנה ימין | [שנוי-במחלוקת] הממשלה וקרעי מציגים הרחבת הפצה כתועלת לציבור; מבקרים טוענים להטבות רגולטוריות לערוץ. | ב־21.7.2024 ועדת הכלכלה אישרה הקלות לערוצים זעירים וייעודיים; אופוזיציה טענה שמדובר בסיוע לערוץ 14, וקרעי השיב שהציבור ייהנה. | הכנסת, 21.7.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מפרסמים מסחריים ובנק לאומי | שוק הפרסום | [מקור-יחיד] מוקד לחץ כלכלי סביב ערוץ 14. | ב־11.9.2024 ועדת הכלכלה דנה בהחלטת מפרסמים להימנע מפרסום בערוץ 14; מנכ״ל הערוץ אריאל אדרי טען כי 62% מצופיו אינם צופים בערוצים אחרים. | הכנסת, 11.9.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| קשת 12 ורשת 13 | ערוצים מסחריים וחברות חדשות | [מאומת] מתנגדים לרפורמות שלדבריהם מכפיפות את החדשות לרגולטור פוליטי. | בספטמבר 2023 דווח כי קשת ורשת הגיבו למכתב קרעי לתאגיד וטענו שהוא מראה כיצד עלולה להיראות תקשורת “חלשה, צייתנית ובעיקר מוכפפת לאינטרסים הפוליטיים”. | Mako, ספטמבר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| עיתון “הארץ” / עמוס שוקן | עיתונות כתובה | [שנוי-במחלוקת] הממשלה טענה ששוקן קרא לסנקציות ותמך באויב; “הארץ” ושוקן הבהירו/התנערו מחלק מהפרשנות שיוחסה לדבריו. | ביוני 2025 בג״ץ הוציא צו על תנאי בעתירות נגד החלטת החרם הפרסומי על “הארץ”. | העין השביעית, 7.6.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות | ארגוני מקצוע | [מאומת] מגיבים משפטית וציבורית לפגיעה בעיתונאים, לסגירת גל״צ ולחקיקת תקשורת. | בדצמבר 2025 נמנו ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות בין העותרים נגד סגירת גל״צ. | N12, דצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| משטרת ישראל והוועדה לביטחון לאומי | אכיפה מול עיתונאים בשטח | [מאומת] זירת חיכוך סביב סיקור מחאות נגד הממשלה. | ב־29.10.2024 קיימה הוועדה דיון על “הסלמה של התנהלות שוטרים וקצינים כלפי עיתונאים” במהלך סיקור הפגנות. | הכנסת, 29.10.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| רשתות חברתיות וקמפיינים נגד עיתונאים | מרחב השפעה לא־מוסדי | [מקור-יחיד] כוללים דירוג עיתונאים, כינויי גנאי וגרפיטי מאיים. | ב־19.11.2025 דווח על גרפיטי מחוץ למשרדי רשת 13: “דם הבוגדים עוד יותר לפרסום”, ועל תגובות עיתונאים מערוצים שונים. | ישראל היום, 19.11.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נתניהו ומשפחתו מול עיתונאים | תביעות דיבה | [מאומת] שימוש בכלי משפטי נגד פרסומים עיתונאיים או פרסומים ברשת. | ביוני 2024 נתניהו הגיש תביעת לשון הרע נגד בן כספית, אורי משגב וגונן בן יצחק על פרסומים בנוגע למצבו הבריאותי. | N12, יוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
מפת קשרים: מקבל ההחלטות הפוליטי הוא ציר נתניהו–קרעי–הממשלה; ועדות הכנסת הן מסלול הביצוע; הרשות השנייה והתאגיד הם יעדי רגולציה; היועמ״שית ובג״ץ הם בלמי חוקיות; ערוץ 14 נתפס בידי מבקרי הממשלה כבעל־ברית נהנה מהקלות, ואילו הממשלה מציגה את המהלכים כלפיו כהנגשת שידורים; “הארץ”, גל״צ, כאן, קשת ורשת הם גופים שנמצאים בעימות ישיר או עקיף עם הממשלה סביב פרסום, רגולציה, סגירה, מינויים או עצמאות מערכתית הכנסת, 2.6.2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
3. ציר זמן מתועד
ציר הזמן של הנושא

מי עשה מה - לפי שחקן

עצימות לאורך השנים

| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| ינואר 2023 | [מקור-יחיד] עם כניסת שלמה קרעי למשרד התקשורת עלו איומי קיצוץ/סגירה כלפי תאגיד השידור; המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם ניתוח ביקורתי תחת הכותרת “הספין של קרעי באיומי סגירת ‘כאן’”. | שלמה קרעי; תאגיד השידור הישראלי; המכון הישראלי לדמוקרטיה | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23.1.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 21 במרץ 2023 | [מאומת] קרעי הציג רפורמה בשוק התקשורת: ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, ביטול הצורך ברישיון לשידור חדשות, מודל מדרוג חדש, ותדרי רדיו מהשידור הציבורי לגופים פרטיים. | שלמה קרעי; משרד התקשורת; הרשות השנייה; מועצת הכבלים והלוויין; תאגיד השידור | N12, “קרעי מציג את הרפורמה בשוק התקשורת”, 21.3.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 13 בנובמבר 2023 | [מאומת] הקבינט אישר סגירת פעילות “אל-מיאדין” בישראל מכוח תקנות חירום; קרעי חתם על צווים לחסימת אתר ולתפיסת ציוד. | הקבינט; שלמה קרעי; יואב גלנט; אל-מיאדין | כלכליסט, 13.11.2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 20 בפברואר 2024 | [מאומת] הוועדה לביטחון לאומי החלה להכין חוק שיאפשר סגירת גוף שידורים זר הפוגע בביטחון המדינה; קרעי אמר כי התשתית נועדה גם לסגירת אל-ג’זירה. | ועדת ביטחון לאומי; צביקה פוגל; שלמה קרעי | הכנסת, 20.2.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 1 באפריל 2024 | [מאומת] הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה; החוק הסמיך את שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ממשלה/קבינט, להפסיק שידורי ערוץ זר. | הכנסת; הממשלה; ראש הממשלה; שר התקשורת | הכנסת, 1.4.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); מאגר החקיקה הלאומי (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 5 במאי 2024 | [מאומת] הממשלה אישרה פה אחד סגירת אל-ג’זירה בישראל; קרעי חתם על צווים, והערוץ טען כי מדובר בצעד נגד עיתונות. | בנימין נתניהו; שלמה קרעי; ממשלת ישראל; אל-ג’זירה | כלכליסט, 5.5.2024 (נצפה: אוגוסט 2026); חדשות 13, 5.5.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יוני 2024 | [מאומת] ראשי מערכות החדשות של כאן 11, קשת 12, רשת 13 וערוץ 14 פנו במשותף לנתניהו בדרישה להתראיין בעברית לאחר ראיונות רבים לתקשורת זרה. | נתניהו; כאן 11; חדשות 12; חדשות 13; ערוץ 14; ארגון העיתונאים | mako/N12, יוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 21 ביולי 2024 | [מאומת] ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית הארכת הקלות רגולטוריות לערוצים זעירים וייעודיים; קרעי התחייב להסדיר את תחום השידורים. | ועדת הכלכלה; דוד ביטן; שלמה קרעי; ערוצים זעירים | הכנסת, 21.7.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 29 באוקטובר 2024 | [מאומת] ועדת ביטחון לאומי דנה בהתנהלות המשטרה כלפי עיתונאים בהפגנות; הוצגו עדויות על חסימה, איומים מילוליים ואלימות פיזית כלפי כתבים וצלמים. | ועדת ביטחון לאומי; משטרה; עיתונאים; מכון זולת; לשכת עורכי הדין | הכנסת, 29.10.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 6 בנובמבר 2024 | [מאומת] מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק לשינוי מנגנון תקציב תאגיד השידור, כך שהתקציב ייקבע במסגרת תקציב המדינה השנתי ולא כסכום מעוגן בחוק. | אביחי בוארון; הכנסת; תאגיד השידור | הכנסת, 6.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 19 בנובמבר 2024 | [מקור-יחיד] קרעי וח”כ טלי גוטליב הגישו הצעה להפרטת “כאן”; לפי הדיווח, הרשות השנייה תפרסם מכרז להפעלת האפיקים שבהם משדר התאגיד. | שלמה קרעי; טלי גוטליב; תאגיד השידור; הרשות השנייה | N12, 19.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 24 בנובמבר 2024 | [מאומת] הממשלה קיבלה החלטה 2463: הצהרה על כוונה לנתק כל קשר פרסומי עם עיתון “הארץ” ולקרוא לגופים ממשלתיים לא לפרסם בו. | ממשלת ישראל; שלמה קרעי; עיתון הארץ | מפתח התקציב - החלטת ממשלה 2463, 24.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 26 בדצמבר 2024 | [מקור-יחיד] נתניהו התראיין בערוץ 14 ואמר כי “ערוצי התבהלה” הפסיקו לכסות את משפטו; זהו שימוש פומבי בכינוי נגד ערוצי תקשורת מרכזיים. | בנימין נתניהו; ערוץ 14; ערוצי 11/12/13 במשתמע | ערוץ 14, 26.12.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 8 בינואר 2025 | [מאומת] הוועדה לביטחון לאומי דנה בהפיכת חוק סגירת גופי שידור זרים להוראת קבע; קרעי אמר: “החוק אינו לניטור האינטרנט אלא מניעת פגיעה בביטחון המדינה”. | שלמה קרעי; ועדת ביטחון לאומי; אל-ג’זירה; אל-מיאדין | הכנסת, 8.1.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 15 בינואר 2025 | [מאומת] יו”ר ועדת הכלכלה דוד ביטן הודיע שלא יקדם הפרטה/סגירה של התאגיד, אך יקדם דיונים בשינויי פיקוח ותקצוב. | דוד ביטן; שלמה קרעי; ועדת הכלכלה; תאגיד השידור | הכנסת, 15.1.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 17 במרץ 2025 | [מאומת] ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצעה לחייב את תאגיד השידור בדיווח שנתי לוועדת הכלכלה. | ועדת הכלכלה; אריאל קלנר; תאגיד השידור | הכנסת, 17.3.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 4 ביוני 2025 | [מאומת] משרד התקשורת פרסם את רפורמת השידורים, חוות דעת כלכלית והערכת השפעות רגולציה לקראת הצעת חוק השידורים. | משרד התקשורת; שלמה קרעי; שוק השידורים | משרד התקשורת, 4.6.2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 22 בדצמבר 2025 | [מאומת] הממשלה אישרה את הצעת שר הביטחון לסגור את גלי צה”ל עד 1 במרץ 2026; הוגשו עתירות לבג”ץ. | ישראל כ”ץ; ממשלת ישראל; גלי צה”ל; היועמ”שית; עותרים | N12, 22.12.2025 (נצפה: אוגוסט 2026); מסמך ממשלתי (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 25 במאי 2026 | [מאומת] ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לשינוי מנגנון תקצוב תאגיד השידור. | ועדת הכספים; חנוך מילביצקי; אביחי בוארון; תאגיד השידור | הכנסת, 25.5.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 16 ביולי 2026 | [מאומת] מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקשורת שידורים; נקבע תקציב לרשות חדשה, ניכוי מתקציב התאגיד והמשך הפעלת עידן+. | הכנסת; שלמה קרעי; הוועדה המיוחדת בראשות גלית דיסטל אטבריאן; תאגיד השידור | הכנסת, 16.7.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 20 באוגוסט 2026 | [מקור-יחיד] בג”ץ פסל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה”ל; לפי הדיווח, נקבע כי סגירה בשל דעות שאינן לרוח בעלי כוח שלטוני היא שיקול פסול. | בג”ץ; ממשלת ישראל; ישראל כ”ץ; גלי צה”ל | ישראל היום, 20.8.2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
[מאומת] סעיף זה ממפה החלטות תקציביות, רגולטוריות ומשפטיות בשנים 2023–2026 שבהן הממשלה, שריה או הכנסת השפיעו על שוק התקשורת: מימון תאגיד השידור, הקמת רגולטור שידורים חדש, עידן+, פרסום ממשלתי, ערוץ 14, חוקי סגירת ערוץ זר, גלי צה"ל ותביעות דיבה בעלות חשיפה כספית. נקודת המוצא המשפטית־מנהלית היא שהצעת חוק התקשורת 2026 התקבלה בכנסת והפכה לחוק לפי דף החקיקה, בעוד חלקים אחרים נותרו בהליך נפרד; ראו חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 - מאגר החקיקה הלאומי (נצפה: אוגוסט 2026) והצעת חוק התקשורת - החלק שנותר (נצפה: אוגוסט 2026).
4.1 טבלת החלטות, כסף, נהנים ואחריות
| תאריך | החלטה / מהלך | כסף / מנגנון תקציבי | מי החליט / מי אחראי | מי הושפע / מי הרוויח | ודאות ותיעוד |
|---|---|---|---|---|---|
| נובמבר 2022–2023 | מועצת תאגיד השידור אישרה את תקציב 2023 של התאגיד. | סך המקורות שאושרו לשנת 2023: 824.7 מיליון ש"ח. | מועצת תאגיד השידור; המימון נשען על המנגנון הקבוע בחוק השידור הציבורי. | תאגיד השידור, עובדיו, ספקי הפקה, הציבור הצופה והמאזין. | [מאומת] מקור כספי רשמי: דוחות כספיים של תאגידים סטטוטוריים - תאגיד השידור הישראלי כאן (נצפה: אוגוסט 2026). |
| ינואר–פברואר 2023 | שר התקשורת שלמה קרעי הציג מהלך לשינוי מבנה התאגיד, לרבות סגירת/צמצום חדשות. | לפי הדיווחים והדיון בכנסת, הוצג מודל שבו ערוץ 11 יוקדש להפקות מקור בתקציב 500 מיליון ש"ח בשנה. | שר התקשורת קרעי; ועדת הכלכלה דנה ביוזמות. | תאגיד השידור, חטיבת החדשות, שוק ההפקות, תחנות רדיו ציבוריות. | [מאומת] ראו ועדת הכלכלה - קרעי: בכוונתי להפריט או לסגור את התאגיד (נצפה: אוגוסט 2026) וכלכליסט, "המתווה החדש של קרעי לתאגיד השידור" (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 14 בינואר 2024 | הממשלה קידמה התאמות תקציביות לשנת 2024 שכללו צמצום פרסום ממשלתי. | הפחתה מבסיס תקציב 2024 בסכום השווה למחצית היתרה המאושרת להתקשרות עם לפ"מ בתחום הפרסום; נספח ההחלטה מפרט סכומים לפי משרדים. | הממשלה; משרד האוצר; משרדי הממשלה כלקוחות לפ"מ. | לפ"מ, ספקי מדיה, כלי תקשורת שנהנים מפרסום ממשלתי. | [מקור-יחיד רשמי] ראו החלטת/סדר יום הממשלה 12.1.2024 - הפחתה בתקציב הפרסום הממשלתי (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 2 באפריל 2024 | נחקק חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה - "חוק אל-ג'זירה" הראשון. | לא הוצג בתוצאות החיפוש סכום תקציבי ישיר להפעלת החוק; ההשלכות הן מנהליות: הפסקת שידורים, סגירת משרדים, חסימת אתרים ותפיסת מכשירים. | הכנסת; שר התקשורת בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה/קבינט, על בסיס חוות דעת ביטחונית. | ערוצים זרים, בראשם אל-ג'זירה ואל-מיאדין; ספקי תקשורת ואינטרנט בישראל. | [מאומת] ראו מאגר החקיקה הלאומי - חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) והודעת הכנסת, 1 באפריל 2024, אישור סופי (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 5 במאי 2024 | הממשלה אישרה לשר התקשורת לתת הוראות נגד אל-ג'זירה. | לא נמצא סכום תקציבי; ההחלטה כללה הוראות להפסקת שידורים, סגירת משרדים, הגבלת גישה לאתר ותפיסת מכשירים למשך 45 ימים. | ראש הממשלה, הממשלה ושר התקשורת שלמה קרעי. | אל-ג'זירה, ספקי תקשורת, ציבור הצופים. | [מאומת] ראו מפתח התקציב - החלטת ממשלה: מניעת פגיעה בביטחון המדינה מגוף שידורים זר - ערוץ אל ג'זירה (נצפה: אוגוסט 2026) ופסק/החלטת בית המשפט המחוזי בצ"א 14866-05-24 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 6 באוגוסט 2024 | הכנסת אישרה הוראת שעה להעלאת ערוצים ייעודיים/זעירים לעידן+ ולפטור ערוצים מדמי הפצה. | פטור מתשלום דמי הפצה בשל הפצה בעידן+; לפי מעקב כנסת, הפסקת מרבב כרוכה בעלות של כ-3.5 מיליון ש"ח. | הצעת ח"כ אריאל קלנר; הכנסת; ועדת הכלכלה. | ערוצים מסחריים, ערוצים זעירים/ייעודיים ובהם ערוץ 14, תאגיד השידור, הכנסת. | [מאומת] ראו הודעת הכנסת, 6 באוגוסט 2024 (נצפה: אוגוסט 2026), ספר החוקים - תיקון מס' 7 (נצפה: אוגוסט 2026), ומעקב כנסת - חוק הפצת שידורים תיקון 7 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 28 ביולי 2024 | חוק הרשות השנייה תיקון 49 האריך הקלות לערוצים זעירים/ייעודיים. | ההקלות כוללות פטור מדמי רישיון שנתיים, פטור מתשלום עבור העברה בכבלים/לוויין, פטור מבטוחות מעבר לערבויות קיימות והקלות בעלויות צולבות; לא הוצג ערך כספי כולל רשמי. | הממשלה והכנסת; משרד התקשורת; הרשות השנייה כמפקחת. | ערוץ 14, ערוץ 9, ערוץ 24 והלא TV. | [מאומת] ראו מאגר החקיקה הלאומי - חוק הרשות השנייה תיקון מס' 49 (נצפה: אוגוסט 2026) והצעת החוק ברשומות (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 2024–2025 | משרדי ממשלה הפנו יותר פרסום לערוץ 14 והפחיתו בחלק מהערוצים האחרים, לפי נתוני לפ"מ שנמסרו בבקשות חופש מידע. | לפי "שקוף" בינואר 2025, ההוצאה הממשלתית על פרסום בערוץ 14 זינקה ב-280%; לפי "העין השביעית" באוקטובר 2025, שרי ליכוד הקפיצו תקציבי פרסום בערוץ 14 ביותר מ-500%. | משרדי ממשלה כלקוחות לפ"מ; לפ"מ כגוף רכש מדיה. | ערוץ 14, ערוצים 12 ו-13, כלי תקשורת מתחרים. | [שנוי-במחלוקת] ראו שקוף, 13 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026), העין השביעית, אוקטובר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) ותגובת־נגד בערוץ 14: C14, "התוכנית לסגירת ערוץ 14" (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 2025 | היקף הפרסום הממשלתי בערוץ 14 הגיע לפי פרסומים המבוססים על נתוני לפ"מ ל-7.1 מיליון ש"ח. | 7.1 מיליון ש"ח בשנת 2025; הנתון מיוחס לנתוני לפ"מ שנחשפו בבקשת חופש מידע. | משרדי הממשלה שהזמינו קמפיינים דרך לפ"מ; לפ"מ כמתווכת הרכש. | ערוץ 14. | [מאומת חלקית: שני מקורות תקשורתיים, לא מסמך לפ"מ גולמי] ראו זמן ישראל, אבי בן הר, 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) וICE, אוגוסט 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 22 בדצמבר 2025 | הממשלה אישרה את סגירת גלי צה"ל עד 1 במרץ 2026. | לא נמצא בתוצאות החיפוש סכום תקציבי מלא לעלות הסגירה או לחיסכון צפוי; ההחלטה כללה צוות יישום, נכסים, חוזים וכוח אדם. | שר הביטחון ישראל כ"ץ; הממשלה; משרד הביטחון וצה"ל. | גלי צה"ל, גלגלצ, חיילים, עובדים אזרחיים, יועצים, מאזינים. | [מאומת] ראו נספחי המדינה: החלטה מספר 3661 וסיכומי משרד הביטחון (נצפה: אוגוסט 2026) ודיווח Ynet על אישור הממשלה (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 23 בדצמבר 2025 | נחקק חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר 2025, בתוקף עד 31 בדצמבר 2027. | לא הוצג סכום תקציבי; החוק מאריך ומרחיב סמכויות להגבלת ערוץ זר ל-90 יום בכל הוראה, עם אפשרות הארכות. | הכנסת; שר התקשורת; ראש הממשלה; הממשלה/קבינט; שר הביטחון בסמכויות טכנולוגיות מסוימות. | ערוצים זרים, ספקי אינטרנט/פלטפורמות, משתמשים. | [מאומת] ראו מאגר החקיקה הלאומי - חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) והודעת הכנסת, 23 בדצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 28 בדצמבר 2025 | בג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא את הליך סגירת גלי צה"ל. | ההקפאה שמרה על המשך פעילות וחוזים עד הכרעה; לא נקבע סכום בהחלטה שנמצא בתוצאות. | נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. | משרד הביטחון, צה"ל, גלי צה"ל, העובדים והעותרים. | [מאומת] ראו החלטת בג"ץ 69557-12-25 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 16 במרץ–25 במאי 2026 | הדיון בהצעת חוק תקציב התאגיד הועבר מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים; ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה. | ההצעה מבטלת עיגון סכום עיקרי בחוק ומעבירה את התקציב להחלטת ממשלה שנתית במסגרת תקציב המדינה; לא נקבע בטבלה סכום חדש. | ח"כ אביחי בוארון; ועדת הכנסת בראשות אופיר כץ; ועדת הכספים בראשות חנוך מילביצקי. | תאגיד השידור, הממשלה, הכנסת, שוק ההפקות והחדשות. | [מאומת] ראו הודעת הכנסת, 16 במרץ 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) והודעת הכנסת, 25 במאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 6–14 ביולי 2026 | ועדת חוק התקשורת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק התקשורת; סעיף היישומון הוסר ונקבע מימון לרשות חדשה ולעידן+. | תקציב הרשות החדשה: 25 מיליון ש"ח בשנה; לפי הודעת הכנסת ביולי 2026, עלות הפעלת עידן+ 25 מיליון ש"ח תנוכה מתקציב התאגיד, נוסף לקיצוץ 25 מיליון ש"ח לטובת המועצה החדשה. | ועדת חוק התקשורת; יו"ר הוועדה גלית דיסטל אטבריאן ומ"מ יו"ר הוועדה אבי מעוז; שר התקשורת קרעי ומשרד התקשורת. | הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלוויין, תאגיד השידור, ערוצים מסחריים, ספקי תוכן. | [מאומת] ראו הודעת הכנסת, 6 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026), הודעת הכנסת, 12 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026), והודעת הכנסת, 14 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| 20 באוגוסט 2026 | בג"ץ פסל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל. | ההחלטה מנעה ביצוע סגירה והעברת נכסים/כוח אדם בהתאם להחלטת הממשלה; לא נקבע סכום כספי בפסק הדין שנמצא בתוצאות. | בית המשפט העליון בהרכב כשר, שטיין וברק-ארז. | הממשלה, משרד הביטחון, גלי צה"ל, עובדים, ציבור מאזינים. | [מאומת] ראו פסק הדין באתר אפיק - בג"ץ 61683-12-25 (נצפה: אוגוסט 2026) וכלכליסט, 20 באוגוסט 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). |
4.2 תאגיד השידור הציבורי: שליטה בתקציב, קיצוץ והעברת עלויות
[מאומת] המנגנון הקיים בחוק השידור הציבורי מבודד חלק מרכזי ממימון התאגיד מתקציב המדינה השנתי: משרד התחבורה מעביר לתאגיד סכום חודשי מתוך אגרות רישיון רכב, והסכום "לא ייחשב להכנסות המדינה" ולא יימנה בחוק התקציב השנתי; זהו הבסיס החוקי שנגדו כוונה הצעת בוארון לשינוי תקציב התאגיד. ראו חוק השידור הציבורי הישראלי - ויקיטקסט, נוסח החוק (נצפה: אוגוסט 2026) והצעת חוק תקציב תאגיד השידור - המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11 במאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] ב-18 בדצמבר 2024, בדיון ועדת הכלכלה, שר התקשורת קרעי אמר: "בכוונתי להפריט או לסגור את התאגיד" - ציטוט מתאריך 18.12.2024, פלטפורמה: אתר הכנסת - ובאותו דיון הוצג מודל שלפיו ערוץ 11 יוקדש להפקות מקור ויצירה ישראלית בתקציב 500 מיליון ש"ח בשנה. ראו ועדת הכלכלה - הודעת הכנסת 18.12.2024 (נצפה: אוגוסט 2026) וכלכליסט, "המתווה החדש של קרעי לתאגיד השידור" (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] הצעת חוק השידור הציבורי של ח"כ אביחי בוארון אושרה לקריאה טרומית ב-6 בנובמבר 2024, ותכליתה הייתה להחליף את ההסדר שבו עיקר תקציב התאגיד נקוב בחוק בהסדר שבו התקציב ייקבע במסגרת חוק התקציב השנתי; הממשלה תמכה בקריאה הטרומית לפי החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה. ראו הודעת הכנסת, 6 בנובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) ומפתח התקציב - החלטת ממשלה לתמוך בהצעת בוארון (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] ב-16 במרץ 2026 ועדת הכנסת אישרה להעביר את הדיון בהצעת חוק תקציב התאגיד מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים, וב-25 במאי 2026 ועדת הכספים אישרה את ההצעה לקריאה ראשונה; בדיוני ועדת הכספים נרשמה טענת היוזם כי מדובר בהכנסה של התקציב לבסיס תקציב המדינה, ומנגד טענות על פגיעה בעצמאות מערכת החדשות. ראו הודעת הכנסת, 16 במרץ 2026 (נצפה: אוגוסט 2026), דיון סוער בוועדת הכספים, 12 במאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026), וועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה, 25 במאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
[מקור-יחיד רשמי] חוות דעת הלשכה המשפטית של הכנסת ביחס להצעת חוק תקציב התאגיד מציינת את העברת ההצעה מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים ואת השינוי במנגנון התקצוב הקבוע בחוק; המסמך אינו מציג סכום תקציבי חלופי קבוע אלא עוסק במבנה הסמכות וההליך. ראו הלשכה המשפטית של הכנסת - הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי, תקציב התאגיד (נצפה: אוגוסט 2026).
[שנוי-במחלוקת] גרסת התומכים בהצעת תקציב התאגיד היא שהתקציב צריך להיות מנוהל ככל תקציב ציבורי במסגרת חוק התקציב; גרסת המתנגדים, לרבות המכון הישראלי לדמוקרטיה, היא שהמהלך יוצר תלות פוליטית שנתית בגוף שהפיקוח על השלטון הוא חלק מתפקידו. ראו המכון הישראלי לדמוקרטיה - הצעת חוק תקציב תאגיד השידור, מאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) והודעת הכנסת על אישור ועדת הכספים, 25 במאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
4.3 חוק התקשורת 2026: פירוק רגולטורים, תקציב רשות חדשה והעברת נטל לתאגיד
[מאומת] חוק התקשורת 2026 מקים רשות לתקשורת משודרת ומועצה חדשה שתחליף את גופי הרגולציה הקיימים - הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין - והליך החקיקה פוצל כך שחלקים מסוימים נותרו לדיון נפרד. ראו מאגר החקיקה הלאומי - חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 (נצפה: אוגוסט 2026) והחלק שנותר של הצעת חוק התקשורת (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] ב-6 ביולי 2026 ועדת חוק התקשורת הודיעה כי הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית לאחר 58 דיונים, וכי תקציב הרשות החדשה יעמוד על 25 מיליון ש"ח בשנה וינוכה מתקציבי עידן+ ותאגיד השידור; מדובר בנתון כספי רשמי שפורסם בהודעת הכנסת. ראו הודעת הכנסת, 6 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] ב-12 ביולי 2026 הודיעה הוועדה כי סעיף היישומון החינמי יוסר, וכי מערך עידן+ ימשיך לפעול בעלות תפעול של 25 מיליון ש"ח שתנוכה ישירות מתקציב תאגיד השידור, נוסף לקיצוץ 25 מיליון ש"ח מתקציב התאגיד לטובת הקמת מועצת רגולציה חדשה. ראו הודעת הכנסת, 12 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) והודעת הכנסת, 14 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] לפי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על השפעת השינוי בהוצאה לפרסום על כלי התקשורת, בשנת 2024 הכנסות והוצאות הרשות השנייה עמדו על 64.1 מיליון ש"ח; המסמך משמש נקודת ייחוס להשוואה בין תקציב הרשות הקיימת לבין התקציב המוצע לרשות החדשה. ראו מרכז המחקר והמידע של הכנסת - השפעת השינוי בהוצאה לפרסום על כלי התקשורת (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] רשות האסדרה כתבה בדצמבר 2025 כי גורם ממשלתי שמציע אסדרה חייב לבצע RIA, וכי ביחס להצעת חוק התקשורת קיימים קשיים בתהליך הערכת השפעות האסדרה; חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" קבעה כי בתהליך נמצאו פגמים, לרבות ביחס לפרקי חדשות ואקטואליה וקשרים מסחריים. ראו רשות האסדרה - חוות דעת בעניין הצעת חוק התקשורת (נצפה: אוגוסט 2026) וחוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה והצלחה, דצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).
[שנוי-במחלוקת] גרסת משרד התקשורת והוועדה היא שהרפורמה מפחיתה חסמי כניסה, מתאימה את האסדרה לעידן הדיגיטלי ומעודדת תחרות; גרסת גופי ביקורת אזרחיים היא שהמבנה החדש משנה את מוקדי הכוח בשוק השידורים ועלול לפגוע בעצמאות שידורי החדשות. ראו הודעת ועדת חוק התקשורת, 6 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) וחוות דעת IDI והצלחה על הצעת חוק השידורים (נצפה: אוגוסט 2026).
4.4 עידן+, ערוצים זעירים וערוץ 14: פטורים, חובות נשיאה ודמי הפצה
[מאומת] ב-6 באוגוסט 2024 אישרה הכנסת סופית הוראת שעה שמחילה פטור לכלל הערוצים המסחריים ותחנות הרדיו מתשלום דמי הפצה בעידן+ מ-7 באוקטובר 2023 עד 31 בינואר 2025, ומאפשרת העלאת ערוצים ייעודיים למערך; ח"כ אריאל קלנר נימק זאת במגוון דעות. ראו הודעת הכנסת, 6 באוגוסט 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] בדברי ההסבר למהלך עידן+ נכתב כי הפסקת פעילות מרבב כרוכה בעלות של כ-3.5 מיליון ש"ח, וכי התיקון קובע שהעלות תשולם לגורם המפעיל בידי הגופים שצפויים ליהנות מהחיסכון: תאגיד השידור הישראלי, הכנסת והערוצים המסחריים הוותיקים. ראו מעקב כנסת - חוק הפצת שידורים תיקון 7 (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] בהצעת הממשלה מינואר 2024 לביטול מערך עידן+ נכתב כי ביטול חוק הפצת שידורים יביא לחיסכון מיידי של כ-9 מיליון ש"ח בשנה מתקציב המדינה, וכן ימנע עלויות עתידיות של שדרוג המערכת שהוערכו בעשרות מיליוני שקלים; ההצעה לא הייתה זהה להסדרים שהתקבלו בהמשך בכנסת. ראו סדר יום הממשלה - הצעת החלטה 14.1.2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] חוק הרשות השנייה תיקון 49, שפורסם ביולי 2024, האריך תקופת מעבר לערוצים זעירים/ייעודיים - ובהם ערוץ 14 - והותיר עבורם הקלות: פטור מדמי רישיון שנתיים, חובת HOT ו-yes להעביר את שידוריהם, פטור מתשלום עבור שידור כאמור, פטור מבטוחות מעבר לערבויות קיימות והחרגות מבעלות צולבת ומבעלות יחיד. ראו מאגר החקיקה הלאומי - תיקון 49 (נצפה: אוגוסט 2026) ורשומות - הצעת חוק הרשות השנייה תיקון 49 (נצפה: אוגוסט 2026).
[שנוי-במחלוקת] המכון הישראלי לדמוקרטיה תיאר את תיקון 49 ואת תיקוני עידן+ כצעדים שצפויים להיטיב עם ערוץ 14 וליצור סבסוד עקיף על חשבון התאגיד; מנגד, הודעות הכנסת ותומכי ההסדר הציגו את המהלך כהנגשת שידורים ומגוון דעות בשעת מלחמה. ראו המכון הישראלי לדמוקרטיה - צעדי הממשלה המאיימים על מוסדות דמוקרטיים, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026), עמדת IDI לוועדה - חוק הפצת שידורים תיקון 8 (נצפה: אוגוסט 2026), והודעת הכנסת על תיקון עידן+ (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] ב-28 ביולי 2025 קיימה ועדת הכלכלה דיון במיקום מערך החדשות של ערוץ 14; יו"ר הוועדה דוד ביטן קרא לתקן את החוק ולבטל את חובת העברת מערכי חדשות של ערוצים מסחריים לירושלים, ולתת ארכה לערוץ 14. ראו הודעת הכנסת, 28 ביולי 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).
4.5 פרסום ממשלתי ולפ"מ: מסלול הכסף מהמדינה לכלי התקשורת
[מאומת] לפ"מ אינה גוף שמחזיק "תקציב פרסום" עצמאי: מרכז המחקר והמידע של הכנסת כתב כי משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הם לקוחות לפ"מ, והם משלמים לה עבור הפקת הפרסום ורכש המדיה בתוספת מע"מ ודמי טיפול; מכאן שמוקד האחריות הראשוני הוא המשרד המזמין, ולא רק לפ"מ. ראו ממ"מ הכנסת - תקציב הפרסום הממשלתי ברשתות החברתיות, מסמך מעודכן (נצפה: אוגוסט 2026) ולפ"מ - מי אנחנו (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת] לפי מסמך ממ"מ, בשנת 2023 תקציב הפרסום של לפ"מ ברשתות חברתיות היה 69 מיליון ש"ח, שהם 61% מפרסום המדיה הדיגיטלית; לפי אותו מסמך, משרד התיירות הוציא כ-34 מיליון ש"ח ברשתות חברתיות ב-2023. ראו ממ"מ הכנסת - תקציב הפרסום הממשלתי ברשתות החברתיות (נצפה: אוגוסט 2026).
[מקור-יחיד רשמי] בהחלטת הממשלה על התאמות תקציב 2024 נכתב כי יש להנחות את כלל משרדי הממשלה לצמצם את היקף הפרסום הממשלתי כך שיבוצע רק פרסום שיש לו תועלת ישירה לאזרח; ההחלטה מציינת הפחתה של מחצית היתרה המאושרת להתקשרות עם לפ"מ, אך לצורך כל סכום לפי משרד יש לבדוק את נספח א' במסמך. ראו החלטת הממשלה/סדר יום הממשלה 14.1.2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
[שנוי-במחלוקת] בינואר 2025 פרסם "שקוף" כי ההוצאה הממשלתית על פרסום בערוץ 14 עלתה כמעט פי ארבעה בשנתיים, וכי גורם בלפ"מ אמר ששרים ביקשו במפורש להפנות יותר תקציבים לערוץ; מנגד, ערוץ 14 טען כי ערוצים 12 ו-13 עדיין מובילים בפרסום ממשלתי וכי הגידול קשור לרייטינג ולתמחור. ראו שקוף, "ממשלת נתניהו הקפיצה את התקציבים של ערוץ 14 ב-280%" (נצפה: אוגוסט 2026) וערוץ 14, תגובת־נגד לנתוני הפרסום (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת חלקית] "העין השביעית" פרסם באוקטובר 2025 כי בין משרדי הממשלה שרכשו זמן אוויר בערוץ 14 בלט המוסד לביטוח לאומי עם 1.12 מיליון ש"ח בשנת 2024, וכי בשנת 2025 נתוני העסקאות שנמסרו אינם שלמים; מדובר בנתון שמיוחס לבקשות חופש מידע אך אינו מוצג כאן כמסמך לפ"מ גולמי. ראו העין השביעית, "שרי הליכוד הקפיצו את תקציבי הפרסום בערוץ 14 ביותר מ-500%" (נצפה: אוגוסט 2026).
[מאומת חלקית] נתון 2025 על 7.1 מיליון ש"ח בפרסום ממשלתי בערוץ 14 מופיע בשני פרסומים - זמן ישראל ו-ICE - שניהם מייחסים אותו לנתוני לפ"מ שנחשפו בעקבות בקשת חופש מידע; כל עוד לא נמצא במסמכים שנדגמו כאן קובץ לפ"מ גולמי, סיווגו הוא "מאומת חלקית" ולא "מאומת רשמי". ראו זמן ישראל, "כך חילקה הממשלה כסף גדול לערוץ 14" (נצפה: אוגוסט 2026) וICE, "המימון מהממשלה נחשף" (נצפה: אוגוסט 2026).
[שנוי-במחלוקת] News1 פרסם באוקטובר 2025 כי תקציב הפרסום הממשלתי לערוץ 14 הוכפל וכי גוגל ופייסבוק קיבלו חלק מרכזי מתקציבי הפרסום; מקור זה מתאים להמשך בדיקה כיוון שהוא משלב נתוני לפ"מ עם פרשנות על חלוקת תקציבי מדיה, אך יש לאמת מול קבצי לפ"מ או תשובות חופש מידע. ראו News1, "תקציב הפרסום הממשלתי לערוץ 14 הוכפל" (נצפה: אוגוסט 2026).
5. ספר ראיות - מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
| ממצא/מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026: תיק החקיקה הרשמי כולל נוסחים, מסמכי ממ"מ, עמדות ארגונים ומכתבים משפטיים סביב הרפורמה בשוק השידורים. יולי 2026, הכנסת. | חקיקה רשמית | [מאומת] | תיק החקיקה בכנסת (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אישור הצעת חוק התקשורת לקריאה שנייה ושלישית לאחר 58 דיונים; ההודעה מציגה את מטרת הממשלה כפתיחת השוק לתחרות והורדת חסמי כניסה. 6 ביולי 2026, הכנסת. | הודעת ועדה | [מאומת] | הודעת הכנסת (נצפה: אוגוסט 2026) |
| שינויי נוסח בחוק התקשורת: הוסר סעיף היישומון; נקבע כי עלות עידן+ ועוד 25 מיליון ש"ח למועצה החדשה ינוכו מתקציב תאגיד השידור. 14 ביולי 2026, הכנסת. | הודעת ועדה | [מאומת] | הודעת הכנסת (נצפה: אוגוסט 2026) |
| עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה נגד הצעת חוק השידורים; נטען לקשיים מוסדיים ברשות החדשה ובשוק החדשות. 1 ביולי 2025, חוות דעת. | חוות דעת מומחים | [מקור-יחיד] | חוות הדעת (נצפה: אוגוסט 2026) |
| דיון שר התקשורת בוועדת הכלכלה: קרעי הציג ביוני 2023 את חוק השידורים ואת עמדתו כי הממשלה “לא מעורבת” בוועדה שתקבע את עתיד גל"צ. 7 ביוני 2023, הכנסת. | פרוטוקול/הודעת ועדה | [מאומת] | הודעת ועדת הכלכלה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| גלי צה"ל - דוח ועדה מייעצת: הדוח הסופי מתאר מינוי ועדה ב-2025, שמיעת גורמי תקשורת וביטחון, ובחינת חלופות לפעילות התחנה. אוקטובר 2025, משרד הביטחון. | דוח רשמי | [מאומת] | דוח הוועדה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| חוק “אל-ג'זירה”: החוק מסמיך את ראש הממשלה ושר התקשורת לפעול נגד גוף שידורים זר הפוגע בביטחון המדינה. 2 באפריל 2024, הכנסת. | חוק רשמי | [מאומת] | ספר החוקים בכנסת (נצפה: אוגוסט 2026) |
| החלטת ממשלה 1730 לסגירת אל-ג'זירה: ההחלטה נסמכה על חוות דעת שב"כ, מוסד, צה"ל והצנזור; החומר הביטחוני המרכזי אינו גלוי לציבור. 5 במאי 2024, ממשלה. | החלטת ממשלה / מקור מסווג מוזכר | [מאומת] | החלטת הממשלה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ביקורת שיפוטית על צווי אל-ג'זירה: בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הארכת צווים לאחר עיון בחומר גלוי וחסוי. יוני 2024, בית המשפט המחוזי. | החלטה שיפוטית | [מאומת] | פסק/החלטה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| העתירות נגד חוק אל-ג'זירה: האגודה לזכויות האזרח טענה לפגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור למידע; המדינה טענה לסיכון ביטחוני ממשי. 2024-2025, בג"ץ/ACRI. | הליך משפטי ועמדת עותרים | [שנוי-במחלוקת] | עמדת האגודה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| החלטת ממשלה 2463 נגד “הארץ”: הממשלה הצהירה על כוונה לנתק קשר פרסומי עם העיתון וקראה לגופי המדינה לא לפרסם בו. 24 בנובמבר 2024, ממשלה. | החלטת ממשלה | [מאומת] | נוסח ההחלטה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| עמדת היועמ"שית בעתירות “הארץ”: נטען כי הנחיות מנכ"לים להפסקת פרסום ומנויים נעשו ללא בדיקה משפטית ומקצועית מספקת. ינואר 2026, News1/בג"ץ. | כתב תשובה מדווח | [מקור-יחיד] | דיווח News1 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| עתירה על פרסום ממשלתי וערוץ 14: נטען כי ראיונות ותקציבי פרסום ממשלתיים נותנים לערוץ יתרון כלכלי; העתירה נסמכת על נתוני לפ"מ ויפעת. פברואר 2025, שקוף/זולת. | עתירה/מסמך משפטי | [שנוי-במחלוקת] | כתב העתירה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| נתוני פרסום ממשלתי בערוץ 14: לפי “העין השביעית”, הוצאה ממשלתית על פרסום בערוץ עלתה בחדות ב-2023-2024, לצד ירידות בערוצים 12 ו-13. נובמבר 2025, העין השביעית. | תחקיר נתונים | [מקור-יחיד] | התחקיר (נצפה: אוגוסט 2026) |
| הקלות רגולטוריות לערוצים זעירים וייעודיים: ועדת הכלכלה אישרה הארכה; חברי אופוזיציה טענו שמדובר בסיוע לערוץ 14, קרעי טען שהציבור ייהנה. 21 ביולי 2024, הכנסת. | הודעת ועדה | [שנוי-במחלוקת] | הודעת ועדת הכלכלה (נצפה: אוגוסט 2026) |
| הרשות השנייה מול ערוץ 14 - פרשת שטראוס: הרשות פתחה בהליך הפרה בעקבות קריאה לחרם על שטראוס בתוכנית “הפטריוטים”. אוגוסט 2023, mako. | דיווח רגולטורי | [מקור-יחיד] | דיווח mako (נצפה: אוגוסט 2026) |
| הרשות השנייה מול ערוץ 14 - אמירת טמרה: נציב התלונות קבע כי דברי ינון מגל היו פוגעניים ומכלילים; נפתח הליך הפרה. יוני 2025, ynet. | דיווח רגולטורי | [מאומת] | דיווח ynet (נצפה: אוגוסט 2026) |
| קמפיין דירוג מגישי רשת ב' לפי תמיכה בממשלה: מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז הגדיר זאת “סימון וקיטלוג עיתונאים”. דצמבר 2024, כלכליסט. | תיעוד קמפיין רשת | [מקור-יחיד] | דיווח כלכליסט (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אלימות נגד עיתונאים: דוח ארגון העיתונאים לשנת 2023 מציג עלייה באירועי אלימות ואיומים כלפי עיתונאים בישראל. אפריל 2024, ארגון העיתונאים. | דוח מקצועי | [מקור-יחיד] | דוח 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| דיון בכנסת על התנהלות המשטרה כלפי עיתונאים בהפגנות: הוצגו עדויות לחסימה, איומים ואלימות פיזית; המשטרה דיווחה על שני כתבי אישום בשנה שקדמה לדיון. 29 באוקטובר 2024, הכנסת. | דיון ועדה | [מאומת] | הודעת הוועדה לביטחון לאומי (נצפה: אוגוסט 2026) |
| תביעות דיבה של נתניהו נגד עיתונאים: כתב תביעה מיוני 2024 נגד אורי משגב, בן כספית וגונן בן יצחק על פרסומים בנוגע למצבו הבריאותי; נתניהו העיד במאי 2026. | כתב תביעה/הליך משפטי | [מאומת] | כתב התביעה (נצפה: אוגוסט 2026) |
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: [מאומת] רפורמת השידורים הוצגה רשמית ביולי 2023 כרפורמה מבנית להגברת תחרות, צמצום רגולציה ואי-התערבות בתוכן; במסמך משרד התקשורת נכתב כי הרגולטור החדש יהיה “ללא סמכויות התערבות בתוכן” וכי המהלך הוא “פחות מעורבות בתוכן השידורים”. משרד התקשורת, 25.7.2023 (נצפה: אוגוסט 2026). (gov.il)
הפרכה/הקשר: [מאומת] חוק התקשורת אושר ב-2026 לאחר פיצולים ושינויים, אך ביקורת מוסדית טענה כי גם בנוסח המצומצם נוצרות סמכויות רגולטוריות חדשות, עלויות שיוטלו על התאגיד, וסיכונים לעצמאות החדשות. הכנסת, חוק התקשורת 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
- טענה נגדית: [מאומת] תאגיד השידור הציבורי לא נסגר בפועל ב-2023-2026, ויו״ר ועדת הכלכלה דוד ביטן הודיע בינואר 2025 כי לא יקדם הצעה להפרטת או סגירת התאגיד משום ש“צריך שידור ציבורי”. הכנסת, 15.1.2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
הפרכה/הקשר: [מאומת] בנובמבר/דצמבר 2024 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק להפרטת התאגיד, וקרעי תמך בה פומבית; ביולי 2026 אושרו בחוק התקשורת מנגנונים המטילים עלויות של עשרות מיליוני שקלים על תקציב התאגיד. N12, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הכנסת, 14.7.2026 (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)
- טענה נגדית: [מאומת] סוגיית גל״צ אינה רק עימות ממשלה-עיתונות: בדצמבר 2025 הממשלה נימקה את סגירת התחנה בכך שתחנה צבאית העוסקת באקטואליה היא חריגה מוסדית; גם בדיוני הכנסת הוצגו ליקויים נורמטיביים וניהוליים בפעילות התחנה. Ynet, דצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הכנסת, 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)
הפרכה/הקשר: [מאומת] אותה החלטת ממשלה קבעה יעד סגירה עד 1 במרץ 2026, ובמקביל היועצים המשפטיים לממשלה טענו כי נדרשת חקיקה ותשתית מקצועית; לכן גם אם קיימת בעיה מוסדית בגל״צ, דרך הפעולה נותרה שנויה במחלוקת. סדר יום ממשלה, דצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (gov.il)
- טענה נגדית: [מאומת] ההקלות לערוץ 14 לא נוסחו תמיד כהטבה בלעדית: תיקוני הרשות השנייה ב-2023-2024 חלו גם על ערוצים קטנים נוספים, ובהם הלא TV, ערוץ 9 וערוץ 24. הכנסת, תיקון 49, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
הפרכה/הקשר: [מאומת] בדיון ביולי 2025 ועדת הכלכלה עסקה במפורש בדרישת הרשות השנייה מערוץ 14 להעביר את מערך החדשות לירושלים ובקריאה לתת לו ארכה; זולת טענה כי הארכות המעבר סייעו בפועל לערוץ 14 להמשיך לפעול בתנאים מקלים עד 2026. הכנסת, 28.7.2025 (נצפה: אוגוסט 2026); Zulat, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
- טענה נגדית: [מאומת] לא נמצאה ראיה מספקת שמקרי גרפיטי, תקיפות שטח וקמפיינים ברשת נגד עיתונאים אורגנו בידי הממשלה; קרעי אף גינה תקיפת עיתונאים באוקטובר 2024 ובינואר 2023. N12, אוקטובר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); חדשות 13, 29.1.2023 (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)
הפרכה/הקשר: [מאומת] בשנים 2024-2026 תועדו איומים וגרפיטי נגד עיתונאים, ודוחות ארגוני תקשורת תיארו עלייה באלימות ובהסתה; הקשר לממשלה הוא בעיקר נסיבתי-פוליטי ולא ראייתי-פלילי. Ynet, יוני 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); העין השביעית, מדד 2024/2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)
- טענה נגדית: [שנוי-במחלוקת] החלטת הממשלה מנובמבר 2024 לנתק קשר פרסומי עם “הארץ” נומקה רשמית כתגובה לדברי המו״ל ולמאמרי מערכת בזמן מלחמה, ולא כמדיניות כללית נגד עיתונות ביקורתית. מפתח התקציב/החלטת ממשלה 2463, 24.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (next.obudget.org)
הפרכה/הקשר: [מאומת] ההחלטה קראה לכל משרדי הממשלה, זרועותיה וגופים מתוקצבים לא להתקשר עם העיתון ולא לפרסם בו; לכן מדובר בשימוש בכוח התקשרויות ופרסום ממשלתי מול כלי תקשורת ספציפי. Axios, 25.11.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (axios.com)
- טענה נגדית: [מאומת] תביעות לשון הרע של נתניהו או בני משפחתו הן הליך משפטי אזרחי, וחלקן נוגעות לטענות עובדתיות אישיות כגון מצב רפואי, ולא בהכרח למדיניות ממשלתית נגד עיתונות. N12, 5.6.2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)
הפרכה/הקשר: [מאומת] בתי המשפט והתקשורת נותרו זירות פעילות: ביולי 2026 נדחתה תביעת שמחה רוטמן נגד חדשות 12, ובמקביל חדשות 12 עצמה הגישה תביעת דיבה נגד אלי ציפורי; הדבר מצביע על מאבק משפטי דו-צדדי, אך אינו שולל אפקט מצנן כשהתובעים הם בעלי כוח פוליטי. N12, יולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); העין השביעית, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)
סיכום מאזן-הראיות
מאזן-הראיות מסייג את התזה אך אינו מפריך אותה. טענות הנגד החזקות הן שהממשלה פעלה בחלק מהמקרים במסגרת חקיקה, ועדות כנסת, הוראות שעה ביטחוניות והליכים משפטיים רגילים; שחלק מהמהלכים לא הושלמו; ושאין ראיה ישירה מספקת לקישור ממשלתי לגרפיטי או לאלימות נגד עיתונאים. מנגד, בשנים 2023-2026 הצטברו כמה צירים מתועדים: חקיקה רחבה בשוק השידורים, ניסיונות לשנות או לצמצם את השידור הציבורי, החלטה לסגור את גל״צ, סנקציה פרסומית נגד “הארץ”, הטבות או הקלות לערוץ 14, והסלמה ציבורית נגד עיתונאים. לכן הניסוח המדויק יותר הוא: הממשלה ושריה פעלו מול התקשורת באמצעות שילוב של רפורמות רגולטוריות, צעדי תקציב/פרסום, הצעות לשינוי מוסדות שידור ציבוריים ושיח פוליטי עוין; חלק מהצעדים מוסברים כמדיניות תחרותית או ביטחונית, אך ציר ההשפעה המצטבר על עצמאות התקשורת נותר מבוסס במסמכים ובאירועים.
7. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר: כיצד פעלה ממשלת ישראל ה־37, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי מול גופי תקשורת ועיתונות בשנים 2023–2026: באמצעות חקיקה, רגולציה, תקציבי פרסום, תביעות, מינויים/מבני פיקוח, והתבטאויות פומביות. [מאומת] נקודת הפתיחה המתועדת היא תוכנית העבודה של משרד התקשורת ל־2023, שבה הוצג יעד של פתיחת שוק השידורים לתחרות ולמגוון דעות (תוכנית העבודה 2023, gov.il, נצפה: אוגוסט 2026), לצד הצגת רפורמת קרעי ביולי 2023 (כלכליסט, יולי 2023, נצפה: אוגוסט 2026). (gov.il)
- ההשערה הנבדקת - לא מסקנה: הממשלה נוקטת רצף צעדים המצמצם עצמאות מוסדית וכלכלית של גופי תקשורת ביקורתיים ומחזק גופים או הסדרים הנתפסים כנוחים לה. [שנוי-במחלוקת] בסיס הבדיקה כולל את חוק השידורים והרשות המאוחדת (הודעת הכנסת, יולי 2026, נצפה: אוגוסט 2026), סוגיית מימון/הפעלת עידן פלוס והתאגיד (הודעת הכנסת, יולי 2024, נצפה: אוגוסט 2026), והמהלך לניתוק קשר פרסומי עם “הארץ” (מפתח התקציב - החלטת ממשלה 2463, נובמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
- ניסוח-הנגד החזק: ייתכן שהמהלכים הם רפורמה רגולטורית לגיטימית: הפחתת רגולציה, הרחבת תחרות, התאמת השידורים לעידן דיגיטלי, טיפול בביטחון בזמן מלחמה, ומניעת תלות בשחקנים ותיקים. [מאומת] לכן נבדוק גם מקורות התומכים בהסבר זה: סקירת קרעי בוועדת הכלכלה ביוני 2023 (הכנסת, יוני 2023, נצפה: אוגוסט 2026), חוק סגירת גוף שידורים זר מטעמי ביטחון (מאגר החקיקה של הכנסת, 2024, נצפה: אוגוסט 2026), והודעת הכנסת על אישור החוק באפריל 2024 (הכנסת, אפריל 2024, נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
- גבולות התחקיר: בפנים - אירועים, החלטות, הצעות חוק, דיוני ועדות, תביעות והתבטאויות בין ינואר 2023 לדצמבר 2026 הנוגעים לערוצים 11/12/13/14, תאגיד השידור, גל״צ, הרשות השנייה, עיתונות מודפסת ודיגיטלית, פרסום ממשלתי וקמפיינים נגד עיתונאים. בחוץ - יחסי ממשלה-תקשורת לפני 2023, למעט רקע הכרחי; וכן טענות כלליות על “התקשורת” ללא אירוע מתוארך. [מאומת] גבולות אלה נשענים על דיוני ועדות וחומרים זמינים, בהם דיון ועדת הכלכלה על ערוץ 14 והמפרסמים (הכנסת, ספטמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026), דיון על גל״צ (הכנסת, 2026, נצפה: אוגוסט 2026), ומסמך מרכז המחקר והמידע על פרסום ממשלתי ברשתות חברתיות (ממ״מ הכנסת, 2024, נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
- מפת-הכיסוי: התיק יבדוק: 1) אילו חוקים ותזכירים קודמו ומה השתנה בפועל; 2) האם הרגולציה החדשה משנה מאזן בין גופי תקשורת; 3) כיצד הושפעו התאגיד, גל״צ והרשות השנייה; 4) מה היה היקף השימוש בפרסום ממשלתי ככלי מדיניות; 5) אילו תביעות נוהלו נגד עיתונאים וכלי תקשורת; 6) כיצד הגיבו גופי תקשורת, ארגוני עיתונאים ובתי משפט; 7) האם נרשמה אלימות או הסתה כלפי עיתונאים. [מאומת/מקור-יחיד לפי פריט] מקורות ראשוניים לבדיקה: מתווה קרעי לתאגיד (כלכליסט, דצמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026), עתירה נגד ניתוק “הארץ” (ישראל היום, דצמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026), תביעת נתניהו נגד עיתונאים (N12, מאי 2024, נצפה: אוגוסט 2026), תקיפת צוותי חדשות (N12, נובמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026), וסקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה על הכנסת ה־25 (IDI, יולי 2026, נצפה: אוגוסט 2026). (calcalist.co.il)