גוש נתניהו משיג הכרעה ברורה של 64 מנדטים. תוצאות האמת מסמנות שינוי דרמטי עם עלייתה המטאורית של רשימת הציונות הדתית הכוללת את המפלגות עוצמה יהודית, נעם והציונות הדתית. בן גביר חוגג ומצהיר: "הגיע הזמן שנהיה בעלי הבית במדינה הזו". השמאל והמרכז נכנסים להלם פוליטי. מתחיל מו"מ קואליציוני קשוח בו דורש בצלאל סמוטריץ' את תיק הביטחון.

תומכים בודדים של נתניהו מפגינים מול בית משפחת פרקש בקיסריה ששכלה את בנה, תום פרקש, במלחמת לבנון השניה. המוחים קוראים קריאות גנאי למשפחה, שאיפשרה למתנגדי נתניהו להפגין מביתם כנגד נתניהו, המתגורר בשכנות. לימים יגלה תחקיר "עובדה" כי היוזמה להפגנה והכוונת המפגינים נגד משפחת פרקש, נעשו על ידי שרה נתניהו, לכאורה. הודעות בין שרה לחני בליווייס יראו כי נתניהו ידעה על מותו של תום ובכל זאת המשיכה לפעול נגדם.

הכנסת מאשרת את החוק המכפיף את המפכ"ל לשר לביטחון לאומי, ומעניק לשר סמכויות להתוויית מדיניות בחקירות. היועמ"שית מזהירה מפני פוליטיזציה. בן גביר מצהיר "השר הוא לא עציץ" ומשנה את שם המשרד - המשרד לבטחון פנים הופך למשרד לבטחון לאומי.

הממשלה ה-37 מושבעת. יאיר לפיד, ראש הממשלה היוצא, מזהיר בנאום הפרידה: "אנחנו מעבירים לכם מדינה במצב מצוין, אל תהרסו אותה". בנימין נתניהו, ראש הממשלה הנכנס, מציג את יעדיו: איראן, רכבת לקרית שמונה, והרחבת מעגל השלום. אמיר אוחנה נבחר ליו"ר הכנסת, הלהט"ב הראשון בתפקיד.

השר בן גביר עולה להר הבית למרות בקשת נתניהו לדחות את העליה. בן גביר אומר על ההר: "ההר הוא המקום החשוב ביותר לעם ישראל, מי שמאיים צריך לטפל בו ביד ברזל". משרד החוץ הפלסטיני בתגובה: "התגרות חסרת תקדים ואיום ממשי להסלמה".

סגן השר אבי מעוז (מפלגת נעם) מקבל אחריות על "היחידה לתכנים חיצוניים" במשרד החינוך. "רשימות שחורות", שניהל נגד להט"בים ונשים בתקשורת, נחשפות. עיריות ליברליות מודיעות על מרד ומודיעות כי לא ישתפו עמו פעולה. מעוז: "נפעל נגד הנדסת התודעה הפרוגרסיבית".

שר המשפטים יריב לוין מכנס מסיבת עיתונאים ומציג את הרפורמה במערכת המשפט: חוק (החלשת) היועמ"שים, פסקת התגברות ברוב של 61 ח"כים והכנסת "נציגי ציבור" במקום אנשי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים (פוליטיזציה של הועדה). לוין אמר: "לא עוד שלטון השופט, אלא שלטון העם" וכשנשאל אם עדכן את נשיאת העליון השיב: "לא היה צורך". יריית הפתיחה למשבר החוקתי והחברתי הגדול בתולדות המדינה נורתה. פורום קהלת עומד מאחורי המהלך.

שלמה קרעי, שר התקשורת החדש הצהיר על כוונתו לפרק את מערך השידור הציבורי בישראל, ובראשו תאגיד השידור כאן וגלי צה"ל. דבריו עוררו סערה ציבורית. אנשי תקשורת, משפטנים, אנשי אקדמיה ואנשי תרבות הזהירו מפני פגיעה חמורה בעצמאות העיתונות ובפלורליזם התקשורתי. המהלך של קרעי שמטרתו החלשת מוקדי ביקורת מרכזיים על השלטון הצטרף למתקפה של לוין על מערכת המשפט בישראל.

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי המיועד, ח"כ צביקה פוגל מעצמה יהודית, מצהיר בראיון לכאן 11: "צריך לעצור עכשיו את גנץ ולפיד על בגידה במולדת". נתניהו מגנה את ההצהרה, אך מוסיף כי גם על האופוזיציה להפסיק לתקוף את הממשלה במילים קשות.

כמעט כל היועצים המשפטיים לממשלה ופרקליטי המדינה (החיים) ב-50 השנים האחרונות מפרסמים גילוי דעת המזהיר מפני "רפורמת" לוין. המשפטנים הבכירים קובעים כי על פי תוכנית לוין "בית המשפט העליון יהפוך לגוף מעין-פוליטי שיהיה חשוד בהטיית דין לטובת השלטון". הם קוראים לממשלה לחזור בה מהתוכנית כדי למנוע נזק בלתי הפיך.

למעלה מ-150 מרצים בכירים למשפטים מכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל, מפרסמים מכתב המזהיר מהשלכות "רפורמת" לוין. הם קובעים כי יישום תוכניתו יעניק כוח בלתי מוגבל לממשלה, יבטל את הפרדת הרשויות ויפגע בזכויות האדם במדינה. המשפטנים התריעו כי מדובר בשינוי משטרי שישנה את פניה של המדינה מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה חלולה.

עורכי דין בכירים מקימים את אחת מקבוצות המחאה הראשונות - "הגלימות השחורות". הם מזהירים כי אם תיושם ה"רפורמה" היא תוביל לחוסר איזון קיצוני ולפגיעה בדמוקרטיה. הפגנות של מאות עורכי דין נגד ה"רפורמה" נערכות מחוץ לבתי המשפט בתל אביב, ירושלים, חיפה ונצרת. המפגינים עוטים את גלימותיהם השחורות כסמל להגנה על שלטון החוק.

גשם שוטף וקור עז לא מונעים מ-80,000 איש להפגין בכיכר הבימה נגד "רפורמת" לוין, כשהם מחזיקים מטריות ודגלי ישראל. ארגוני מחאה משלבים זרועות עם התנועה לאיכות השלטון. ציפי לבני נואמת ואומרת "בחירות לא נותנות את הכוח להרוס את הדמוקרטיה עצמה". נתניהו והשרה רגב מכנים את הארוע "הפגנת שמאל קיצוני".

עינת גז מנכ"לית ומייסדת פאפאיה גלובל מודיעה על הוצאת כספי החברה מישראל במחאה על ההפיכה המשטרית. המהלך סוחף חברות הייטק נוספות ומעורר חשש בשווקים. השקל נחלש. ניר ברקת תוקף את ההייטקיסטים: "יורים בנגמ"ש".

למעלה מ-100 מרצים בכירים למשפטים מכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל, מפרסמים גילוי דעת חריף הקובע שהחקיקה המוצעת תעניק לממשלה כוח בלתי מוגבל, תבטל את הפרדת הרשויות ותוביל לפגיעה אנושה בזכויות אדם ומיעוטים. בנוסף, 80 פרופסורים למשפטים מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב מביעים דאגה עמוקה מהרפורמה.

אלפי עובדים ומנהלים מ-130 חברות הייטק וקרנות הון-סיכון מפגינים בשביתת אזהרה בת שעה. הפגנות בתל אביב, הרצליה, רחובות וחיפה. בהפגנה בשרונה בתל אביב נשמעת לראשונה הסיסמה שהפכה לאחד מסמלי המחאה: "אין דמוקרטיה - אין הייטק". מגזר ההייטק, שבאופן מסורתי נטה להישאר א-פוליטי, יהפוך בהמשך לאחד הכוחות המאורגנים והדומיננטיים ביותר במחאה נגד ההפיכה המשטרית.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נפגש עם ראש הממשלה נתניהו ומציג לו אזהרה חמורה. הנגיד מדווח כי גורמים כלכליים בינלאומיים מודאגים מהמהלכים לשינוי מערכת המשפט, וכי אי-ודאות מוסדית עלולה להוביל לפיחות בשקל ולפגיעה ביציבות הפיננסית.

למעלה מ-270 כלכלנים מומחים, בהם ראשי פקולטות לכלכלה, בכירים לשעבר במשרד האוצר וחתני פרס נובל, פרסמו גילוי דעת נגד "הרפורמה" של לוין. הכלכלנים התריעו כי פגיעה בעצמאות הרשות השופטת תוביל לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל, להברחת משקיעים ולנזק ארוך טווח לצמיחה הכלכלית ולתעשיית ההייטק. נתניהו ביטל את האזהרות והצהיר: "הרפורמה המשפטית לא תפגע בכלכלה, אלא תחזק אותה".

פחות משבועיים חלפו מנאומו של ראש לשכת עורכי הדין אבי חיימי בהפגנה בתל אביב, בו תקף את "רפורמת" לוין, ואיילה חסון מפרסמת כי חיימי ביצע מעשה מגונה במועמדת למשרת שיפוט, לאחר שביקשה ממנו המלצה. הפרסום הוביל לחקירת משטרה ולהתפטרותו של חיימי מתפקידו בלשכה. חיימי הכחיש את הטענות וטען כי מדובר בקשר אינטימי בהסכמה, וכי הפרשה שימשה כלי לסיכול פוליטי, שנועד להחליש את הלשכה כגוף עצמאי וביקורתי כלפי השלטון. החקירה הפלילית נגד חיימי נסגרה בהמשך מחוסר ראיות.

כ־50 מנכ"לים לשעבר של משרדי ממשלה ובכירים נוספים בשירות הציבורי בעבר שיגרו לנתניהו ולוין מכתב אזהרה חריף, בעקבות חשיפות "הרפורמה". הכותבים הזהירו מפני השלכותיה על חוסנה הכלכלי של ישראל. החותמים התריעו כי המהלכים המתוכננים יפגעו בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, מה שיוביל ל "נזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית". רבים מהחותמים כיהנו בתפקידי מפתח תחת ממשלות נתניהו הקודמות.

על רקע "רפורמת לוין" המקודמת על ידי הקואליציה, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מבהירה לראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב חריף כי הוא פועל בניגוד עניינים מובהק וכי חל עליו איסור מוחלט לעסוק ביוזמות חקיקה המשפיעות על המערכת המשפטית ועל גופי אכיפת החוק. לפי עמדתה, מעורבותו בנושאים אלו מהווה הפרה של הסדר ניגוד העניינים ושל פסיקת בג"ץ, שכן קיים חשש ממשי שהשינויים במערכת ישפיעו על ניהול משפטו הפלילי.

אלפי מילואימניקים צועדים במשך שלושה ימים מלטרון לירושלים ומסיימים בעצרת גדולה מול בית המשפט העליון. הצעדה אורגנה על ידי יוצאי יחידות מיוחדות אליהם הצטרפו מילואימניקים מיחידות רבות אחרות. המשתתפים הגדירו את הצעדה כ"מסע להצלת הדמוקרטיה הישראלית" והזהירו מפני פגיעה בעצמאות מערכת המשפט, שתחשוף את חיילי צה"ל לתביעות בבתי משפט בינלאומיים.

בעקבות הפיגוע בשכונת רמות בירושלים שבו נרצחו שלושה בני אדם, ח"כ טלי גוטליב מצייצת: "אני מאשימה את נשיאת העליון בפיגוע. אני מאשימה אותה בתחושת הכאוס בעם ישראל, בהרס ובפגיעה קשה בדמוקרטיה ובשלטון החוק". גוטליב טוענת כי דבריה של חיות "עוררו את האויב מהתרדמת" וגרמו לו לזהות חולשה בחברה הישראלית, מה שהוביל לשיטתה לפיגוע.

נשיא המדינה יצחק הרצוג מזהיר בנאום דרמטי לאומה כי ישראל נמצאת על סף קריסה חוקתית וחברתית וקורא לעצירת חקיקת הרפורמה המשפטית לטובת הידברות.

הפגנת ענק ראשונה בירושלים נגד ההפיכה המשטרית. פקקי ענק ורכבות עמוסות עד אפס מקום. יאיר לפיד נאם מול ההמונים ואמר: "אנחנו נלחם ברחובות, נלחם בכיכרות, נלחם על נשמתה של המדינה. אנחנו לא נוותר להם". בני גנץ הוסיף: "הם רוצים לדרוס את הדמוקרטיה, אנחנו לא ניתן להם. זו מלחמה על דמותה של מדינת ישראל". גנץ קרא למפגינים להמשיך במאבק נחוש ובלתי מתפשר.

במהלך דיון סוער בוועדת החוקה חוק ומשפט לקראת הצבעה על חלקים מ"הרפורמה" המשפטית, התפתחה מהומה חריגה בין חברי האופוזיציה ליו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן. חברי כנסת רבים הוצאו מהדיון על ידי המאבטחים, וההצבעה התקיימה בסופו של דבר באווירה מתוחה מאוד.

למעלה מ-400 חברי תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" שיגרו מכתב לנשיא המדינה יצחק הרצוג. בין החותמים היו ראשי השב"כ לשעבר נדב ארגמן ועמי איילון, וראשי המוסד לשעבר תמיר פרדו ודני יתום. הם קראו לנשיא שלא לחתום על חוקי ה"רפורמה" והזהירו מ"בכייה לדורות" ומפגיעה בחוסן הלאומי.

לאחר רצח האחים יניב בפיגוע, מאות מתנחלים שורפים בתים, חנויות וכלי רכב בחווארה. במהלך המהומות נורה למוות פלסטיני (סאמח אקטש) בכפר הסמוך זעתרה, ודווח על מאות פצועים. ח"כ צביקה פוגל: "רוצה לראות את חווארה שרופה וסגורה". בצלאל סמוטריץ' אומר: "המדינה צריכה למחוק את חווארה". למרות תיעוד של הארועים לא הוגשו כתבי אישום נגד הפורעים.

בצלאל סמוטריץ' מתמנה לשר במשרד הביטחון עם סמכויות במנהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים. בנוסף מוקם גוף חדש "מינהלת ההתיישבות" שנועד לנהל את כל היבטי החיים של ההתנחלויות בשטחים הכבושים. הרמטכ"ל כוכבי טוען כי המהלך יביא לפגיעה בשרשרת הפיקוד. אחרים טוענים כי זהו צעד ראשון בסיפוח דה-פקטו של יהודה ושומרון.

חסימות כבישים וצמתים ברחבי הארץ, שביתות מקומיות ועימותים קשים עם המשטרה, בהפגנות ענק שטרם נראו בישראל נגד ההפיכה המשטרית. בתל אביב נחצה קו אדום כאשר רפ"ק מאיר סוויסה משליך רימון הלם לתוך קהל מפגינים. בן גביר מגבה אותו: "אני נותן גיבוי מוחלט לקצין שהרחיק מתפרעים אנרכיסטים באמצעות רימון הלם". לפנות ערב מפגינים מוחים מול מספרה בכיכר המדינה בה מסתפרת שרה נתניהו וקוראים: "המדינה בוערת ושרה מסתפרת", המשטרה שולחת כוחות יס"מ ופרשים לחלץ אותה. יאיר נתניהו מכנה את המפגינים "טרוריסטים".

37 טייסים מטייסת 69 הודיעו כי לא יתייצבו לאימונים במחאה על קידום ההפיכה המשטרית, אך יטלו חלק בפעילות מבצעית. שרי הקואליציה והשופרות יצאו במתקפת ציוצים. שרת ההסברה גלית דיסטל: "הם נפולת של נמושות. בזה להם אחד אחד". השר קרעי: " עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל". יעקב ברדוגו כינה את הטייסים בשידור ברדיו גלי ישראל "מוגלה שצריך להוציא".

ארועי "יום ההתנגדות" הראשון נגד ההפיכה המשטרית ברחבי הארץ נפתחו על ידי מילואימניקים מארגון "אחים לנשק" שחסמו את הכניסה למשרדי פורום קהלת, שעומד מאחורי ה"רפורמה" של לוין. המילואימניקים הכריזו: "אוטמים את הקרע שקהלת יוצרת בעם. כולם כבר הבינו שקהלת פוגעת בכלכלת המדינה ובביטחון המדינה".

הנשיא יצחק הרצוג מציג מתווה פשרה אותו הוא מכנה "מתווה העם". בנאום דרמטי הרצוג מתריע: "אנחנו על סף מלחמת אחים". שבע דקות בלבד לאחר סיום נאומו, מזכיר הממשלה יוסי פוקס מודיע כי הקואליציה דוחה את הצעת הפשרה של הרצוג. מירי רגב האשימה כי מתווה הנשיא גובש בסתר בשיתוף נשיאת העליון חיות.

מאות מפגינים מ"מחאת המילואימניקים" הקימו היום לשכת גיוס מול עיריית בני ברק וקראו לחרדים להתגייס לצה"ל ולקחת חלק במאמץ של כל אזרחי ישראל. עימותים עזים התפתחו במקום ורחוב ירושלים בעיר נסגר לתנועה מרחוב חברון עד רחוב ויינברג. ממחאת המילואימניקים נמסר: ״הגענו כדי להעביר את מקל נטל הגיוס לאוכלוסייה החרדית, כי אם תהיה פה דיקטטורה, נצטרך להגיע לכאן ולגייס. אנחנו חוזרים ואומרים כי בלי דמוקרטיה אין צבא עם״.

ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף עמית סער, שולח לנתניהו מכתב אזהרה מהשלכות ההפיכה המשטרית. סער כתב לנתניהו: "כלל השחקנים במערכת מצביעים על כך שישראל נמצאת במשבר חריף, חסר תקדים, שמאיים על לכידותה ומחליש אותה. עבור אויבנו המרכזיים, איראן, חיזבאללה וחמאס, חולשה זאת היא ביטוי לתהליך לינארי שסיומו בקריסתה של ישראל". סער הוסיף "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".

החוק נועד להגביל את האפשרות להוציא ראש ממשלה לנבצרות, ונתפס ככזה שנועד להגן אישית על בנימין נתניהו ולאפשר לו התערבות בחקיקת ה"רפורמה" של לוין (נתניהו נמנע ממעורבות ב"רפורמה" בגלל חשש מניגוד עניינים בו הוא מצוי כנאשם בפלילים, בתיקי האלפים). בערב בו עבר החוק, נתניהו מצהיר מיד: "עד עכשיו ידי היו כבולות, עכשיו אני נכנס לאירוע".

בג"ץ יקבע בהמשך בהקשר זה, כי לא ניתן לחוקק "חוק פרסונלי" לנתניהו ויפסוק כי החוק יחול רק בכנסת הבאה.

יואב גלנט מזהיר בנאום מיוחד כי "השבר החברתי חודר לתוך צה"ל וגופי הביטחון" ומהווה "סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה". הוא קרא לעצור את חקיקת "הרפורמה" כדי לאפשר הידברות. אבי דיכטר ויולי אדלשטיין משמיעים קולות דומים. זוהי התייצבות ראשונה של חברים בקואליציה כנגד חוקי ההפיכה המשטרית.

ראש הממשלה זימן את שר הביטחון לשיחה קצרה בלשכתו, שבה הודיע לו כי אין לו אמון בו יותר. גלנט הגיב: "ביטחון ישראל תמיד היה ויישאר משימת חיי". במטכ"ל הגיבו על הפיטורין בהלם ואמרו כי דבריו של גלנט בנאומו שיקפו את עמדות ראשי גופי הביטחון המכהנים, ולא רק של הרמטכ"ל והאלופים.

פחות משעה לאחר הודעת נתניהו על פיטורי שר הביטחון, יצאו עשרות אלפים לרחובות ישראל באופן ספונטני, בעשרות מוקדים. המוקד המרכזי היה בנתיבי איילון בתל אביב, שנחסמו לשני הכיוונים למשך שעות רבות, כשמפגינים הבעירו מדורות על הכביש. אלפי מפגינים צעדו לכיוון בית ראש הממשלה ברחוב עזה, והפגנות פרצו במקומות רבים ברחבי הארץ. עימותים חריפים נרשמו מול המשטרה שאיבדה שליטה.

בעקבות התקפלות נתניהו בפני המחאה, בן גביר מאיים כי יתפטר מהממשלה ויביא להפלתה. כדי למנוע את הפלת הממשלה, נתניהו חתם עם בן גביר על הסכם במסגרתו בן גביר יסכים לדחייה של החקיקה, ובתמורה הממשלה תחליט מיידית על הקמת "המשמר הלאומי" תחת משרדו. המפכ"ל לשעבר שבתאי: "הוא נתן לבן גביר מיליציה".

בבוקר שאחרי "ליל גלנט" יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מודיע על השבתת המשק במחאה על הפיטורים ובדרישה לעצור את חקיקת ה"רפורמה". מצטרפות לשביתה האוניברסיטאות, מערכת הבריאות, רשות שדות התעופה ורשתות המסחר של עזריאלי, קניוני עופר, ביג, מקדונלדס ועוד. לשכת עורכי הדין קוראת לחבריה לא להגיע לבתי המשפט, קונסול ישראל בניו יורק מתפטר וועד משרד החוץ מודיע לעובדיו להשבית את שגרירויות ישראל.

בערב נכנע נתניהו ללחץ הציבור והודיע על השהיית חקיקת הרפורמה המשפטית וכניסה לשיחות משא ומתן מול האופוזיציה בבית הנשיא. מאוחר יותר נאלץ נתניהו גם לבטל את פיטורי גלנט.

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עוזב את ישראל למיאמי שבארה"ב. דיווחים שונים בכלי התקשורת מספרים על מחלוקות עזות בין יאיר לאביו שכללו גם עימותים קשים בין השניים. חודשים מאוחר יותר, כאשר תפרוץ המלחמה ואלפי מילואימניקים יחזרו לישראל ולשירות מילואים בטיסות חירום, יישאר נתניהו הצעיר במיאמי.

אחד מימי הזכרון לחללי מערכות ישראל הטעונים והקשים בתולדות המדינה. לראשונה הופנו קריאות מצד משפחות שכולות לנבחרי ציבור שלא להגיע לבתי העלמין הצבאיים. השר בן גביר התעלם מהבקשות והגיע לטקס בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. במקום פרצו עימותים קולניים ומשפחות שכולות קראו לעברו "רוצח" ו"טרוריסט". בבתי עלמין רבים נרשמו עימותים קשים בין משפחות שכולות לבין נציגי הממשל ובמקרים מסוימים נאלצו השרים לקצר את נאומיהם או לעזוב בחסות האבטחה.

הפגנת ענק של הימין מול הכנסת. יריב לוין הכריז: "נבחרנו כדי לתקן את העוול". בצלאל סמוטריץ' הוסיף: "לא נכנעים". המונים צעקו "תפסיקו לפחד! שביבי יפסיק להתקפל" ו"לא רוצים פשרה". מפגינים תועדו דורכים על כרזה עם תמונות של שופטי בית המשפט העליון, בהם הנשיאה אסתר חיות והנשיא לשעבר אהרון ברק.

בפגישת עבודה שקיימו נתניהו ובר בסיומו של מבצע צבאי בעזה מול הג'יהאד האיסלאמי, העריך ראש שב"כ כי "האתגר הבא הוא חמאס". בר המליץ: "להיערך למכת פתיחה, לסבב סיכולים". נתניהו סבר מנגד כי חמאס מורתע: "עארורי הבין תוך כדי המבצע שלא כדאי להמשיך", אמר.

הקצאה חסרת תקדים של כ-13.7 מיליארד ש"ח ל"כספים הקואליציוניים", רובם למפלגות החרדיות ולציונות הדתית. ראשי המפלגות החרדיות, בהם ח"כ משה גפני והשר יצחק גולדקנופף, הצליחו להבטיח מיליארדים למוסדות תורניים, לרבות תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה. אביגדור ליברמן יו"ר ישראל ביתנו כינה את אישור התקציב "ביזה של הקופה הציבורית" והאשים את הממשלה בכך שהיא מוכרת את המדינה למגזר החרדי.

אגף המודיעין בצה"ל מתריע במכתב שני לראש הממשלה נתניהו, על השלכות הקרע בחברה הישראלית מול אוייבי המדינה. תוכן המכתב המדויק לא פורסם, אך בתגובה לעתירה של עמותת "הצלחה" אישר צה"ל כי אגף המודעין העביר לנתניהו 4 מכתבים שונים, בין מרץ ליולי 23. המכתבים ממחישים כיצד ראו אויבי ישראל בכלל הזירות את הפגיעה בלכידות במדינת ישראל ובצה"ל בפרט.

ח"כ שמחה רוטמן המבקר בניו יורק מאבד שליטה מול מפגינים שליוו אותו ברחוב וחוטף באלימות מגהפון מאחת המפגינות. המותקפת הגישה תלונה נגדו במשטרת ניו יורק. מהמפגינים נמסר: "מנהטן היא לא חדרה, אנחנו יכולים להגיד לו בפרצוף מה שאנחנו רוצים ואף שוטר לא יעצור אותנו על מימוש חופש ביטוי בסיסי".

ראש הממשלה נתניהו מנסה לדחות את הבחירות לוועדה לבחירת שופטים בחודש, כדי למנוע את בחירת נציגת האופוזיציה קארין אלהרר. נתניהו דורש ממועמדי הקואליציה להסיר את מועמדותם. ח"כ גוטליב מסרבת ומתועדת צורחת במסדרונות הכנסת: "אני לא בובה", "אל תאיימו עליי". נתניהו הורה לחברי הקואליציה להצביע כדי להביא לדחייה, אך למרות זאת נבחרה קארין אלהרר. גוטליב והקואליציה מובסים.

צעדת מחאה מתל אביב לירושלים, בקנה מידה שלא נראה בישראל, סוחפת איתה עשרות אלפים. הצועדים נאספים להפגנות ענק בבירה ונשארים לישון בה ב"עיר אוהלים" שהקימו בגן סאקר מול הכנסת. הצעדה וההפגנות שאחריה ממחישות את את נחישות הגוש הליברלי להתנגד להפיכה המשטרית.

מאמצים אדירים של הקואליציה להריץ את אפי נוה לראשות הלשכה, בדרך להשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים, כושלים. שיעור ההצבעה שובר שיאים ועמית בכר מנצח את נוה בנוק-אאוט ונבחר לעמוד בראש לשכת עורכי הדין.

שני מחבלי חמאס חמושים ברובים פתחו באש לעבר מסעדה ותחנת דלק בכניסה ליישוב עלי. בפיגוע נרצחו ארבעה אזרחים ישראלים וארבעה נוספים נפצעו.

יממה לאחר הפיגוע, פשטו כ-200 מתנחלים רעולי פנים על הכפר הפלסטיני תורמוס עיא. המתנחלים הציתו עשרות כלי רכב ובתים של תושבי הכפר. פלסטיני אחד נהרג ודווח על פצועים נוספים. בתגובה לראשי מערכת הבטחון שגינו את הפרעות, קראה לעברם השרה סטרוק: "מי אתם, כוח וגנר?"

לאחר הפיגוע בעלי עלו מאות מתנחלים למאחז הלא חוקי אביתר. השר איתמר בן גביר בביקורו במקום קרא למתנחלים: "רוצו לגבעות, תתיישבו, אנחנו אוהבים אתכם". בן גביר גם חזר על קריאתו לצאת למבצע צבאי נרחב ביהודה ושומרון, הכולל "להוריד בניינים ולחסל מחבלים, לא אחד או שניים, אלא עשרות ומאות".

חודשים ספורים לאחר הדחתו של ניצב עמי אשד מתפקידו - מפקד מחוז תל אביב, על ידי המפכ"ל שבתאי והשר בן גביר, הודיע אשד על פרישתו מהמשטרה. הדחתו מהתפקיד נבעה מאי שביעות רצונם מהדרך בה טיפל אשד בהפגנות כנגד הממשלה במחוז תל אביב. 
במסיבת עיתונאים שערך אמר אשד: "יכולנו לפנות את איילון תוך דקות ספורות, במחיר נורא של ריסוק ראשים ושבירת עצמות. במחיר של מילוי חדרי המיון באיכילוב בסוף כל הפגנה. כמי שחינך דורות של שוטרים, לא יכולתי להשלים עם הציפייה הזו".

רח"ט מחקר באגף מודיעין תא״ל עמית סער שולח מכתב התרעה נוסף לראש הממשלה נתניהו. במכתב שכותרתו "החרפת המשבר הפנימי - השלכות על צד אדום", נכתב בין היתר: "החרפת המשבר מעמיקה את השחיקה בדימוי של ישראל, מחריפה את הפגיעות בהרתעה הישראלית ומגבירה את הסבירות להסלמה. בעוד שבתחילת הדרך השחקנים האזוריים התלבטו אם מדובר בעוד סיבוב במשבר הפוליטי המתמשך, הרי ככל שעובר הזמן והאירועים מחריפים - הם מעריכים שמדובר במשבר עמוק ששם את ישראל באחת מנקודות החולשה מאז הקמתה".

ההסתדרות הרפואית קיימה שביתת אזהרה בת שעתיים בכל רחבי הארץ במחאה על קידום ההפיכה המשטרית.

אגף המודיעין שולח מכתב התרעה רביעי לראש הממשלה. במכתב צוין שהאויבים מזהים הזדמנות היסטורית לשנות את המצב האסטרטגי באזור, בעקבות המשבר הענק בישראל, שכמותו הם לא ראו בעבר. המכתב מצטרף לפגישה אישית של הרמטכ"ל עם נתניהו שעוסקת בנושאים דומים. מקורות מוסרים כי בין החששות שהובעו - משבר מדיני מול האמריקאים, העלול להשפיע לטווח הארוך.

1,142 אנשי חיל האוויר, בהם מאות טייסים, וכ-10,000 חיילי מילואים חתמו על מכתב שבו הודיעו על השעיית התנדבותם לשירות מילואים. החתומים על המכתב מצוים מעבר לגיל בו חובה לשרת במילואים והם מתנדבים מזה שנים לשירות במילואים. חיל האוויר התריע על פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל בתוך שבועות.

כ-100 בכירים לשעבר - בהם רמטכ"לים, ראשי מוסד ושב"כ - שולחים מכתב לראש הממשלה נתניהו, המגבה את אנשי המילואים שהחליטו להפסיק את התנדבותם. הכותבים פנו לנתניהו: "אנחנו רואים בך את האחראי הישיר לפגיעה הקשה בצה"ל ובביטחון ישראל. ממשלת ישראל בראשותך מקדמת מהלכי חקיקה תוך התעלמות מוחלטת מהפגיעה בדמוקרטיה הישראלית".

עצרת ענק של אלפי רופאים בירושלים. הרופאים צועדים מגשר המיתרים לבנייני האומה תחת הסיסמה "אין בריאות בלי דמוקרטיה".

רונן בר נפגש עם ראש הממשלה נתניהו ב-23 ביולי 2023 (ערב ההצבעה על עילת הסבירות) ומסר לו אזהרה מפורשת: "אני מוסר לך כעת התרעה למלחמה. לא יודעים יום ושעה מדויקים, אך זו ההתרעה". האזהרה התבססה על הערכת שב"כ כי הקיטוב הפנימי בישראל סביב הרפורמה המשפטית נתפס אצל האויב כחולשה ועלול להוביל לעימות צבאי רב-זירתי.

לקראת ההצבעה הדרמטית על ביטול עילת הסבירות נשלחים, על ידי הרמטכ"ל, האלופים חליוה (אמ"ן) ובסיוק (מבצעים) לכנסת, כדי להסביר לח"כים את עומק המשבר בצה"ל, את החשש לאבדן כשירות בצבא ואת הסיכון הבטחוני הנוצר משום כך. למעט גילה גמליאל ואבי דיכטר, אף שר או חבר קואליציה לא טרח לפגוש את האלופים הבכירים.

למרות בקשותיו של הרמטכ"ל להפגש עם רוה"מ לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, נתניהו דחה את הפגישה פעמיים ונפגש עימו רק לאחר ההצבעה. בפגישה הציג הרמטכ"ל את הנתונים על הפסקת ההתנדבות של אנשי מילואים, את המשבר החמור הפוקד את הצבא והזהיר גם מזליגת המחאה לשירות הקבע.

הכנסת מאשרת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחקיקה המבטל את עילת הסבירות. המשמעות - בית המשפט לא יוכל לקבוע כי החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים, אינן סבירות. החוק עבר ברוב של 64 תומכים, בעוד חברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה ועזבו את המליאה.

יריב לוין, שמחה רוטמן ודודי אמסלם מצטלמים בסלפי מחויך במליאה מיד לאחר ההצבעה. התמונה הופכת בהמשך לסמל לניתוק חברי הקואליציה מהציבור.

ההסתדרות הרפואית השביתה את מערכת הבריאות כמעט לחלוטין (למעט חדרי מיון וטיפולים דחופים) למשך יום אחד. הרופאים טענו כי ביטול עילת הסבירות יפגע ביכולתם להגן על זכויות חולים ויחשוף את המערכת למינויים פוליטיים ושיקולים זרים.

בעיתונות נחשפות לראשונה קבוצות וואטסאפ של רופאים בהן דיונים על אפשרות לעזיבה של ישראל בעקבות המצב.

שלושה קצינים בכירים - חליווה, בסיוק וסער - מציגים לחברי הועדה סקירה חסויה הקובעת כי הפגיעה בלכידות צה"ל, ובמיוחד גל הפסקת ההתנדבות במערכי חיל האוויר, המודיעין והמבצעים המיוחדים, מהווה סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה. הם הדגישו כי אויבי ישראל, בהובלת איראן וחיזבאללה, מזהים את המשבר הפנימי כהזדמנות לתקוף, וכי ההרתעה הישראלית נשחקה באופן משמעותי.

חברת פיץ', אחת משלוש סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות הגדולות והמשפיעות בעולם, הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של +A עם תחזית "יציבה". יחד עם זאת הזהירה פיץ' כי הרפורמה המשפטית והמשך החקיקה עלולים להחליש את מנגנוני האיזונים והבלמים, לפגוע במדדי המשילות של ישראל ולהשפיע לרעה על הדירוג בעתיד.

יאיר נתניהו משתף בחשבון הטלגרם שלו פוסט שנכתב על ידי ארז תדמור, בו נכתב: "הלוי ייזכר כרמטכ"ל הכושל וההרסני בתולדות צה"ל ומדינת ישראל".

גל מקרים של נהגי אוטובוס המבזים נשים בניגוד לחוק. נהג אוטובוס באשדוד הורה לקבוצת נערות שלבשו מכנסיים קצרים וגופיות, לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס ולהתכסות בטענה שהן "נמצאות בקו דתי". נהג אחר בצפת סירב להעלות אישה לאוטובוס בטענה שמדובר ב"קו לגברים בלבד". בנתיבות אישה נשלחה לחלק האחורי של האוטובוס תחת לחץ מהנהג והנוסעים.

שרת התחבורה מירי רגב מבטלת סופית את תוכניות המטרו לעבוד בשבת ומצמצמת תחבורה ציבורית בערים חילוניות, בלחץ החרדים. ישראל אייכלר: "שמרנו על הצביון היהודי".

"צעדת השוויון" בהובלת ארגוני הנשים יצאה לדרך הערב מקניון איילון ברמת גן, לכיוון בני ברק. לטענת המארגנות, ממשלת ישראל מנסה להוביל את המדינה לכפייה דתית בחסות הרפורמה המשפטית ועל כך הן מוחות. במהלך המחאה, אבן הושלכה לכיוון במת הנאומים ופגעה באזור הטכני.

במקביל לצעדה הקימו המוחים "לשכת גיוס אלטרנטיבית" מול עיריית בני ברק והניחו אלפי מעטפות בהן "צווי גיוס" בתיבות הדואר של התושבים. האירועים הסתיימו בעימותים אלימים עם כוחות המשטרה, שנעזרו במכת"זיות לפיזור המפגינים שחסמו צירים מרכזיים. "אנחנו קוראות להנהגת הציבור החרדי ולממשלה כולה - עד כאן!" נמסר מטעם המארגנות. "לא נאפשר יותר כפייה דתית, הדרת נשים ואי שוויון בנטל".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד מכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת ומצהיר: "אני נאלץ להזהיר את אזרחי ישראל: אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי". לפיד מציין כי אזהרתו מתבססת על חומרים מודיעיניים חסויים ועל דוחות של מערכת הביטחון שהתריעו מפני היחלשות ההרתעה הישראלית. הוא טען כי אויבי ישראל מזהים את השבר החברתי סביב הרפורמה המשפטית כנקודת תורפה.

משלחת המודיעין המצרי, מזהירה בביקור חשאי בישראל את אנשי מערכת הבטחון, כי חמאס מתכנן "משהו חריג". המצרים הזהירו כי השקט היחסי בגבול מטעה.

פרובוקציה בתל אביב: ארגון "ראש יהודי" קיים תפילה בהפרדה מגדרית, בין גברים לנשים, במרחב הציבורי, בניגוד להחלטת עיריית תל אביב ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. מאות מפגינים תושבי העיר הגיעו למקום כדי למחות כנגד ההפרדה המגדרית. הרוחות התלהטו והאירוע הידרדר לעימותים קולניים שפגעו ברוח החג.

לפי דיווחים ב-AP ובכלי תקשורת זרים, עבאס כאמל שר החוץ המצרי, פונה ישירות ללשכת ראש הממשלה ומוסר אזהרה מפני "מבצע אימתני". לדבריו המצב בעזה עומד "להתפוצץ".

יושב ראש ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, מייקל מקול, מעיד כי באוקטובר 2023 הועברה אזהרה ממצרים לישראל על אירוע ביטחוני קרב ובא.

לאחר פיגוע בחאוורה, ח"כ צבי סוכות מקים סוכה בעיירה. סוכות קורא בפוסט ברשת X: "פתחנו סוכה בחווארה במקום הפיגוע היום. מוזמנים ללימוד ליל הושענה רבא. מחוייבים לביטחון!". חיילים שהוצבו בעוטף עזה מוסטים לחווארה כדי לשמור על סוכות. יומיים לאחר מכן, חסרונם יורגש מול מתקפת חמאס.

ב-06:29 פותח חמאס במתקפת פתע מעזה. צה"ל לא מצליח לעצור את כוחות חמאס. יישובים ומוצבים של צה"ל, נכבשים. אזרחים זועקים לעזרה בשידורים חיים, נצורים בממ"דים. דיווחים סותרים ומבולבלים על מאות הרוגים וחטופים. המספרים עולים משעה לשעה. המדינה בכאוס.

ימים יעברו עד שהמספרים המצמיתים יתקבעו ויתבררו: 1,164 נרצחו בשבת השחורה ו-254 (רובם אזרחים) נחטפו לעזה במתקפת חמאס. טבח השבעה באוקטובר הופך ליום בו נרצחו הכי הרבה יהודים ביום אחד, מאז השואה.

ב-7.10 בשעה 11:35 פונה נתניהו לאזרחי המדינה בסרטון שצילם בקריה בתל אביב ואמר: “אזרחי ישראל, אנחנו במלחמה. לא במבצע, לא בסבבים - במלחמה".

בבוקר ה-7 באוקטובר, מודיעים כלל ארגוני המחאה על הקפאה מוחלטת של פעולות המחאה נגד הממשלה והתגייסות אזרחית מיידית למלחמה. תנועת אחים לנשק מודיעה: "אחים לנשק קוראים לכל מי שנדרש להתייצב להגנת ישראל ללא היסוס ומיד. כרגע הדבר החשוב ביותר זה בטחון אזרחי המדינה".

המילואימניקים והטייסים, שהיו חלק מהמחאה, חזרו ליחידותיהם מיידית.

תוך פחות מ-24 שעות, הקימו פעילי המחאה בהובלת "אחים לנשק" חמ"ל מודיעין, לוגסיטיקה ותמיכה אזרחית בתל אביב. בשבועות הקרובים, כאשר הממשלה לא תתפקד, יחליפו ארגוני המחאה את פעילות משרדי הממשלה.

אלפי מילואימניקים מבקשים להגיע לחזית בדרום אך לא מצליחים כי מירי רגב, שרת התחבורה, לא מפעילה את מערך ההסעות עליו היא מופקדת. חיילים שהיו יכולים לסייע בבלימת חמאס, נותרים רחוקים מאזור הקרבות.

הכשל מסמן את הקריסה שתגיע בשבועות הבאים, של רוב משרדי הממשלה שלא מצליחים לתפקד. רבים מהשירותים עליהם הם מופקדים יסופקו על ידי ארגונים כמו "אחים לנשק" והתאגדויות של אזרחים.

בערב ה-7.10, כאשר קרבות עזים מתנהלים בישובי העוטף, מתחילים אזרחים ראשונים לברוח מהם. האזרחים עולים על אוטובוסים ונסים מהישובים החרבים, כאשר לגופם בגדים בלבד. האוטובוסים מפנים את התושבים למלונות באזור ים המלח ואילת.

ב-12:30 מתכנסים השרים לדיון ראשון בבור בקריה. בצלאל סמוטריץ' אומר בכנות: "יש לנו יממות ספורות של לגיטימציה, עד שיתבררו המימדים. עוד 48 שעות יקראו לנו להתפטר בגלל המחדל. והם צודקים"

יממה אחרי מתקפת חמאס על ישראל, פותח חיזבאללה בירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר עמדות צה״ל באזור גבול לבנון ובאזור רמת הגולן כנגד יעדים ישראליים.

יום לאחר הטבח, כשהקרבות בדרום עדיין מתנהלים והמדינה בכאוס מוחלט, מצא נתניהו זמן להיפגש עם יועצי התקשורת שלו. כך לדוגמה ב-8 באוקטובר מופיע בלוח הזמנים של רה"מ פגישה משותפת לטופז לוק, יועץ התקשורת במשרד ראש הממשלה, עם יונתן אוריך, היועץ הפוליטי, עופר גולן, יועץ התקשורת למשפחת נתניהו, ומושיק אביב - ראש מערך ההסברה.

בשבועות הראשונים שאחרי מתקפת חמאס, הממשלה ומשרדיה קורסים. שירותים בסיסיים לאזרחים לא ניתנים. ארגוני המחאה והציבור מתגייסים ומחליפים את משרדי הממשלה שנעלמו.

אחים לנשק מנהלים מערך מתנדבים הפועל מבית קמה ומסייע בחילוץ, אספקת מזון ומוצרים אחרים לתושבי שדרות והעוטף ומקימים גם חמ"ל טכנולוגי, המסייע באיתור מידע על חטופים, נעדרים, נפגעים והרוגים. אזרחים מייבאים ציוד לחיילים - אפודים, קסדות וציוד לוחמה אחר. קבוצות אזרחים דואגות למגורים ומזון לפליטים מהישובים שנפגעו. האזרחים מחליפים את הממשלה הכושלת.

פחות מ-24 שעות לאחר המתקפה, מוקם גוף אזרחי עצמאי בהובלת רונן צור - "מטה החטופים". המטה מאגד את משפחות החטופים מסייע להן ומייצג אותן בפני הממשלה.

המטה יפעל כשנתיים, ויתמוך בפעילות המשפחות החרדות ליקיריהן מול הממשלה. המטה יארגן הפגנות ענק ויקים את כיכר החטופים בתל אביב. המטה יפורק שנתיים לאחר הקמתו, עם שובו של החטוף ה-253, כאשר אחרון החטופים - רן גווילי, נותר עדיין בעזה.

אל מול המחדל ואוזלת ידה של הממשלה, הזעם הציבורי גואה. השרה עידית סילמן שהגיעה לבקר פצועים מהטבח גורשה מבית החולים אסף הרופא. אזרחים ורופאים צעקו לעברה: "לכי מפה, הרסתם את המדינה, את לא רצויה פה". השר ניר ברקת הגיע לתל השומר ונתקל במשפחות של פצועים שדרשו ממנו לעזוב והטיחו בו האשמות על אחריות הממשלה לאסון. המון זועם הקיף את רכבה של השרה מירי רגב, שהגיעה גם היא לתל השומר, ודרש ממנה להתפטר.

ממשלת ישראל מחליטה לפנות תושבים מעוטף עזה, בגלל סיכון בטחוני. ההחלטה מגיעה לאחר שרוב התושבים כבר ברחו מאזור הקרבות, מבלי לחכות לממשלה. לראשונה בישראל עשרות אלפי פליטים במדינתם. רובם פונו לבתי מלון, חלקם מצאו פתרונות דיור אצל חברים ובני משפחה. עד תחילת נובמבר יעלה מספר המפונים (גם מהצפון) לרבע מליון.

שרת ההסברה דיסטל הודתה כי משרדה נותר ללא סמכויות מעשיות לאחר שניהול ההסברה הבינלאומית הועבר לאחרים. היא הציעה להפסיק את "בזבוז כספי הציבור" ולהשתמש בתקציבו לטובת תושבי הדרום המפונים. בראיונות לתקשורת הביעה דיסטל חרטה על חלקה ביצירת קיטוב החברתי. "היו בערך מאה אנשים שהדהירו תשעה מיליון לתהום", אמרה דיסטל, "ואני הייתי חלק מהאנשים שגרמו למדינה להיחלש. יצרתי שסע, יצרתי פילוג ויצרתי מתח שהוביל לחולשה. והחולשה הזאת, בהמון מובנים, הובילה לטבח”.

בנסיון לסייע לממשלה המקרטעת, בני גנץ וגדי איזנקוט מסכימים להצטרף לממשלת חירום. הם לא מציבים תנאים ומצטרפים לקבינט המלחמה המצומצם.

לאחר פינוי האזרחים התקדימי מעוטף עזה, הממשלה החליטה לפנות אזרחים גם מאזורים בצפון, הקרובים לגבול. גם בצפון רוב התושבים הקדימו את הממשלה וברחו קודם להחלטה. בנובמבר היו 253,000 פליטים ישראלים במלונות ובפתרונות דיור זמני אחרים.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מגיע לישראל בשעתה הקשה לביקור תמיכה מרגש וחשוב. ביידן אומר: "באתי להבטיח שיש לכם את מה שצריך כדי להגן על עצמכם. צריך לזכור שחמאס לא מייצג את כל העם הפלסטיני - הם ביצעו פשעים וזוועות שגורמים לדאעש להיראות יותר רציונליים". נתניהו הודה לו: ""אתה חבר אמת, וזה דבר גדול שחבר כמוך מגיע לארץ בעת הזו". מאוחר יותר השתתף ביידן בישיבת קבינט המלחמה. עם ביידן הגיע גם מזכיר ההגנה בלינקן שהוסיף: "נחשפתי לאומה מאוחדת בכאבה, אך גם מאוחדת בנחישות שלה. ישראל איננה לבד, ארה"ב לצידה".

בחודשים הקרובים יבקרו בישראל מעל 10 מנהיגים ממדינות ידידות ויביעו תמיכה חסרת תקדים בישראל המותקפת.

סולימן מסוודה מדווח כי איש התקשורת המקורב לנתניהו, יעקב ברדוגו, נצפה שוב בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בקריה בתל אביב. ברדוגו נועד עם ראש הסגל צחי ברוורמן ועם הדובר הפוליטי יונתן אוריך.

בלשכת ראש הממשלה סירבו לספר אם נתניהו נועד עם ברדוגו, ששהה כאמור היום בלשכתו. מקורותיו של מסוודה טוענים שלא הייתה זו הפעם הראשונה שהפרשן-עסקן נצפה בדיונים בקריה.

לאור מצב החירום במדינה הופנו לשר האוצר סמוטריץ' פניות מגופי מקצוע שונים בדרישה להעביר 2.5 מיליארד מההקצאות לכספים קואליציונים, לתקציב המלחמה. סמוטריץ' בחוצפתו, העביר בפועל רק 1.6 מיליארד והתעקש להותיר מיליארד ש"ח לחינוך חרדי ולפרוייקטים ביו"ש.

20 יום אחרי הטבח, בהמשך ליצוב החזית בדרום ולתקיפות מסיביות מן האויר ולהכנות הכוחות השונים, צה"ל נכנס לראשונה לרצועת עזה עם כוחות רגלים ושיריון. המהלך החל בשורה של פשיטות, שהכינו את הקרקע לכניסתן של אוגדות משוריינות וצח"קים שהחלו בתמרון בשטחי הרצועה. בחודשים הבאים יתמרנו בשטח הרצועה כחמש אוגדות אליהם יצטרפו כוחות אויר, ים וארטילריה. כמעט כל שטח רצועת עזה ייכבש וחלקים נרחבים מהרצועה יהרסו עד היסוד.

מיכאל שמש חושף בכאן 11 שיועצו ומקורבו של נתניהו, יהונתן אוריך, נצפה משתתף בדיונים בקריה כשהוא לובש מדי צה"ל, למרות שלא גויס למילואים. שמש הוסיף: "לפי מקורות בצבא, אוריך לא גויס בצו 8, לא זומן למעשה לשירות מילואים".

באופן חסר תקדים תקף ראש הממשלה בציוץ לילי, ארסי ומכוער, את ראש השב"כ ואת ראש אמ"ן, בזמן מלחמה. נתניהו כתב: "בניגוד לטענות השקריות, בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונות מלחמה מצד החמאס. להיפך, כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ"ן וראש שב"כ, העריכו שחמאס מורתע ופניו להסדרה. זאת ההערכה שהוגשה פעם אחר פעם לראש הממשלה ולקבינט על ידי כל גורמי הביטחון וקהילת המודיעין, כולל עד פרוץ המלחמה". לאחר ביקורת ציבורית חריפה מחק רוה"מ את הציוץ הרעיל.

במהלך ראיון ברדיו "קול ברמה", נשאל השר לענייני ירושלים ומסורת ישראל עמיחי אליהו האם יש להטיל פצצת אטום על רצועת עזה, והשיב: "זאת אחת האפשרויות". האמירה מצוטטת בכל העולם וגורמת נזק תדמיתי והסברתי אדיר.

אביו של תום גודו, שנרצח במתקפת חמאס על קיבוץ כיסופים, מקים אוהל מחאה מול הכנסת ודורש מממשלת המחדל להתפטר ולקחת אחריות על המחדל. לגודו יצטרפו בשבועות הקרובים משפחות ויחידים שיחד יקימו את מאהל המחאה מול הכנסת. חלקם ישבתו רעב לתקופות ארוכות.

במהלך דיון על חוק עונש מוות למחבלים שהתנהל בכנסת, ביקשו משפחות חטופים להשהות את החקיקה, כדי לא לפגוע ביקיריהם המוחזקים בעזה. חברי הכנסת מהימין ביטלו את דבריהם וטענו כי אין קשר בין החוק לבין מצב החטופים.

חה"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) צעק בגסות רוח לעבר משפחות החטופים: "אין לכם מנדט על הכאב. חבר שלי חטוף גם בעזה" והוסיף: "הערבים הרגו אותנו כשאתם עשיתם קונצרטים של שלום".

גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנחטפה לעזה, אמר בוועדה: "התחננתי שתעצרו את הדיון, שלא תעשו שום הון על חשבוננו. את הדיונים שצריך לעשות אפשר לעשות גם ביום שאחרי. אתם יודעים שאנשי מקצוע אומרים לכם שזה לא הזמן. אתם יודעים שהחוק הזה לא יעבור עכשיו".

ישראל וחמאס מגיעים לראשונה לסיכום במסגרתו חמאס ישיב חטופים לישראל והאחרונה תפסיק את הלחימה ותשחרר אסירים פלסטינאים בתמורה. בן גביר וסמוטריץ' יוצאים נגד העסקה, אך לבסוף רק בן גביר ומפלגתו מצביעים נגדה. במהלך העסקה שוחררו 81 חטופים ישראלים, 24 חטופים זרים ו-240 אסירים פלשתינאים. לאחר שבוע ולאחר שחמאס לא העביר רשימת חטופים כמוסכם, חידשה ישראל את הלחימה.

שלושה חטופים - סאמר טלאלקה, יותם חיים ואלון שמריז - שהצליחו להימלט משבי חמאס, נורים בשוגג למוות על ידי כוחות צה"ל וזאת למרות שהניפו דגל לבן. האירוע מטלטל את הציבור בישראל ומעורר גל מחאה חריפה נגד הטוענים שרק לחץ צבאי ישיב את החטופים.

הרמטכ"ל הלוי הגיב לארוע: "צה"ל, ואני כמפקדו, אחראיים על מה שקרה". הטרגדיה מגבירה את חוסר האמון בין משפחות החטופים לדרג הצבאי והמדיני ומחריפה את הוויכוח הציבורי על סדרי העדיפויות בניהול המלחמה - השבת החטופים או הכרעת חמאס.

דרום אפריקה מאשימה את ישראל בביצוע רצח עם (ג'נוסייד) ברצועת עזה, תוך הפרת האמנה למניעת רצח עם ותובעת אותה בבית הדין הבין-לאומי בהאג (ICJ). ישראל דוחה את הטענות וטוענת כי היא פועלת על פי הדין הבין-לאומי. התביעה מתבססת גם על אמירות של בכירים ישראלים כמו "נכבת עזה" (דיכטר) ועמיחי אליהו שאמר שהטלת פצצת אטום על עזה היא אחת הדרכים לפתרון. פרופ' אהרון ברק, נשיא בית המשפט בדימוס, שהושמץ על ידי הממשלה בימי "הרפורמה" שקדמה למלחמה, גויס על ידי הממשלה כדי להגן על ישראל בבית הדין הבין-לאומי.

סיכום שנת 2023 מראה כי תחת שרת התחבורה מירי רגב מצב הבטיחות בדרכים מתדרדר. בשנה החולפת נהרגו 357 איש ואישה בתאונות דרכים ומספר הילדים ההרוגים, הוא הגבוה מזה עשור. עליה של 5% נרשמה בכמות התאונות הקטלניות.

"שנת 2023 היא שנת כישלון במאבק בקטל בדרכים, שנה שבה מספר ההרוגים לא רק שלא נהיה קטן - אלא גם עלה", אמר מנכ"ל אור ירוק, עו"ד יניב יעקב. "לדאבון ליבנו, לא רק שמדינת ישראל מתנהלת ללא תוכנית לאומית רב־שנתית לצמצום ההרוגים בתאונות דרכים - היא גם מקצצת בתקציבים".

אחד מפסקי הדין הדרמטיים בתולדות ישראל קבע כי התיקון לחוק יסוד: השפיטה שחוקקה הכנסת, בנושא עילת הסבירות, בטל. בית המשפט בהרכב מורחב קבע כי התיקון פוגע בעקרון הפרדת הרשויות וביכולת הביקורת השיפוטית על השלטון. בית המשפט הדגיש כי גם לכנסת כרשות מכוננת יש גבולות, וכי אין לשלול לחלוטין ביקורת שיפוטית על החלטות שלטוניות. ההחלטה ניתנה ברוב של 9 תומכים ו-8 מתנגדים.

בהחלטה נוספת, משמעותית עוד יותר, קבע בית הדין ברוב של 12:3 תקדים היסטורי: לבית המשפט העליון יש סמכות עקרונית לבטל חוק יסוד במקרים קיצוניים. שלושת שופטי המיעוט סברו שאין לבית המשפט סמכות לבטל חוק יסוד. פסק הדין נחשב תקדימי ובעל השלכות חוקתיות מרחיקות לכת. פסק הדין היה האחרון שכתבה אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון שיצאה לגימלאות אחריו.

הקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדל ה־7 באוקטובר הולכות ומתרבות, אך הממשלה ממשיכה לעכב את הקמתה. הרמטכ"ל הלוי, מבקש למנות את שאול מופז לחקור את פעולת צה"ל, כדי ללמוד את לקחי הכישלון ולהשתפר מבצעית. הפוליטיקאים מהימין, החוששים מהחקירה, תוקפים את המהלך. בן גביר אומר: "מינויו של מופז - אחד מאדריכליה המרכזיים של ההתנתקות המופקרת לצוות החקירה לאירועי ה-7.10, היא בבחינת חטא על פשע". הלחצים הפוליטיים גורמים לרמטכ"ל להתקפל. צה"ל יתחקר את הארועים, רק חודשים מאוחר יותר.

עוד ישיבת קבינט שהיתה אמורה לעסוק בעניינים בטחוניים הפכה לפארסה. השרים, מונעים על ידי צרכיהם הפוליטיים, העדיפו מריבה קולנית על דיון מהותי וקינחו בהדלפות לתקשורת. אמסלם הטיח בגנץ: "כל דבר אתם מדליפים לכתבי החצר שלכם", בן גביר תקף את גלנט: "זלזלת בי שנה שלמה, אמרת שחמאס מורתע" וגלנט השיב: "נחקרת בשב"כ - זה לא אומר שאתה מבין במודיעין". עם פרוץ העימות בין השנים אמרה מירי רגב: "ההצגה מתחילה, עכשיו אני אוציא את הפופקורן" - והוציאה שקית פופקורן.

בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" מפרט השר לביטחון לאומי את תכניתו ליישוב עזה ביום שאחרי המלחמה. בן גביר תוקף בראיון את ממשל ביידן: "במקום לתת לנו תמיכה מלאה, ביידן עסוק בלהעניק לעזה סיוע שהולך לחמאס". בן גביר הזכיר בראיון שוב כי יתנגד לכל עסקה לשחרור חטופים שתכלול שחרור של אלפי מחבלים.

ינון מגל, מבכירי שופרות נתניהו, מתחיל לקדם את המונח שתבע נתניהו "הניצחון המוחלט". מגל מקדם את הביטוי בכל הערוצים העומדים לרשותו - רדיו, "הפטריוטים" וברשתות החברתיות - ואף מתחיל למכור כובעים ומוצרים אחרים עליהם מוטבע הסלוגן "הנצחון המוחלט". מגל ונתניהו מכריזים כי המלחמה תסתיים רק לאחר חיסול מוחלט של שלטון חמאס ושליטה ביטחונית ישראלית מלאה ברצועה. למרות ההבטחות בקמפיין "הניצחון המוחלט", ישראל נסוגה לבסוף מהרצועה ללא השמדת חמאס, בהוראת ממשל טראמפ.

ארגון "פייק ריפורטר" מפרסם דו"ח שמנתח וחושף את הקמפיין המתנהל נגד משפחות החטופים ברשתות. על פי הדו"ח, מאז 7 באוקטובר 50% מהשיח על המשפחות ומאבקן ברשתות החברתיות שלילי, 37% מהשיח חיובי וכ-13% הינו ניטרלי. הדו"ח מצטרף לשורה של פרסומים וחשיפות, המראים על מעורבות גוברת של בוטים ממדינות כמו איראן והודו, המהדהדים את עמדות הקואליציה ותוקפים את משפחות החטופים.

פייק ריפורטר מזהה גם מעורבות של ידוענים, תומכי ממשלה וליכוד, המתארים את מאבק משפחות החטופים כלא אותנטי, לא לגיטימי וככזה המשרת את חמאס ומחליש את ישראל. מסרים נוספים המהודהדים ברשתות על פי הדו"ח: מחאת החטופים היא מחאת קפלן בתחפושת ואנשי קפלן השתלטו על מטה החטופים. פייק ריפורטר טוען גם כי רונן צור וגיל דיקמן סומנו כיעדים מרכזיים לתקיפה.

מודיס, אחת משלושת חברות הדירוג המובילות בעולם, מודיעה על הורדת דירוג האשראי של ישראל מרמה A1 ל-A2, עם תחזית שלילית. לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, דירוג האשראי של המדינה יורד. בנוסף ציינה Moody’s כי חוסר היציבות הפוליטית והמתיחות הפנימית מחלישים את החוסן הכלכלי בטווח הבינוני. ההורדה שיקפה חשש מפגיעה בצמיחה, באמון המשקיעים וביכולת ההתמודדות עם זעזועים עתידיים.

שר האוצר סמוטריץ' מזעזע את הציבור הישראלי באמירה המבליטה את הפער בין הימין המשיחי לבין הציבור הישראלי: “להחזיר את החטופים זה חשוב מאוד, אבל לא הדבר הכי חשוב. למה לעשות תחרות? צריך לנצח ולהשמיד את חמאס”. הזעם הציבורי בעקבות האמירה מביא להפגנות מול הקריה בתל אביב, ואביה של לירי אלבג המוחזקת בשבי חמאס אומר: “או שחברי הכנסת והשרים מטומטמים ולא מבינים איפה הם חיים - או שהם אטומי לב".

שר החינוך קיש, בהחלטה תקדימית, הודיע על ביטול הענקת פרס ישראל לשנת 2024 בתחומי המדעים, הרוח והאמנות. במקום הפרסים שבוטלו, יוענקו פרסים על "תקומה וגבורה אזרחית". קיש הציג את ההחלטה כקשורה למלחמה, אך במהרה התברר כי המניע האמיתי של קיש היה רצונו למנוע את הענקת הפרס בתחום היזמות והחדשנות לאיל וולדמן, מייסד מלאנוקס, ממבקריה החריפים של הממשלה שביתו נהרגה בטבח ה-7.10. וולדמן נבחר פה אחד על ידי הוועדה המקצועית עוד לפני החלטת השר.

על רקע המחסור בחיילים ודרישת צה"ל לגייס חרדים, הרב הראשי יצחק יוסף מצטרף לקולות חרדים נוספים וקובע כי החרדים לא יסכימו להתגייס. יוסף אף איים: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ". ראש האופוזיציה יאיר לפיד, הגיב: "דברי הרב יוסף הם חרפה ועלבון ללוחמי צה"ל המחרפים נפשם להגנת המדינה". באופן חריג, תגובות נזעמות לדבריו של יוסף, הגיעו מהאופוזיציה וממפלגות הימין הקיצוני בקואליציה.

השר גדעון סער, יו"ר הימין הממלכתי, מודיע כי הוא ומפלגתו יפרשו מממשלת החירום שהוקמה לאחר טבח ה-7.10. סער אומר כי הסיבה לפרישה היא חוסר יכולתו להשפיע על מהלכי הממשלה. חודשים מאוחר יחזור סער (“אני לא יו-יו ואני לא זיגזג”) אל ממשלת נתניהו תמורת תפקיד שר החוץ ושיריונים פוליטיים.

בהצהרה דרמטית ליד הקריה, בני משפחות החטופים האשימו את ראש הממשלה בטרפוד מכוון של עסקה שתביא לשחרור יקיריהם משבי חמאס. איילה מצגר אמרה: "ראש הממשלה לא השאיר לנו ברירה. כולנו ראינו איך נתניהו שוב ושוב מטרפד עסקה להחזרת החטופים. ראינו כיצד האינטרס האישי הפוליטי שלו מניע אותו שוב ושוב בקבלת ההחלטות". אלפים רבים של מפגינים הצטרפו למשפחות החטופים בתמיכה במאבקן להחזרת יקיריהם בעסקה.

צה"ל הורג בשוגג שבעה עובדי סיוע של World Central Kitchen, ארגון סיוע בין לאומי הפועל בעזה. על פי תחקיר צה״ל, התקיפה נגרמה משורת טעויות בזיהוי ללא כוונת זדון. האירוע עורר זעזוע בינלאומי חריף, ביקורת על התנהלות הלחימה בעזה, וקריאות לחקירה. בעקבותיו הארוע הושעו קצינים בצה"ל, והארגון השעה זמנית את פעילותו בעזה.

הכנסת מאשרת חוק (הוראת שעה) המאפשר סגירת משרדי ערוץ זר בישראל. את החוק יזם שר התקשורת שלמה קרעי. החוק מאפשר, באישור הדרג המדיני, סגירת משרדים, החרמת ציוד וחסימת שידורים אם הערוץ נתפס כפוגע בביטחון המדינה בזמן מלחמה. השר סוגר את משרדי אל ג׳זירה בישראל. המהלך עורר ביקורת וחשש מפגיעה בחופש העיתונות בישראל. לימים הפכה הוראת השעה לחוק.

בישיבת קבינט סוערת נוספת נרשמה התפרצות חריגה של השר דודי אמסלם. אמסלם צרח על היועמ"שית: "את עושה אכיפה בררנית ומסכנת את חיי ראש הממשלה", והוסיף: "את האסון של המדינה, את אויבת העם". שרים שנכחו בדיון אמרו: "אמסלם השתולל וצרח עליה כמו חיה, כאילו אין מחר". אותם שרים ציינו שלרגע היה נראה שהאירוע יוצא משליטה. נתניהו השתיק את אמסלם וביקש ממנו לדבר בצורה נאותה.

לראשונה בהיסטוריה איראן תוקפת את ישראל בצורה ישירה. כ-300 טילי שיוט, מל"טים וטילים בליסטיים משוגרים מאיראן לישראל, רובם המוחלט מיורט על ידי ההגנה האוירית הישראלית בסיוע ארה״ב, בריטניה, צרפת וירדן. ישראל תוקפת בתגובה מערכת הגנה אוירית איראנית בעומק המדינה. האירוע מסמן שינוי אסטרטגי דרמטי, מעבר מעימות עקיף לעימות גלוי בין המדינות.

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P מודיעה על הורדת דירוג האשראי של ישראל לטווח ארוך מרמה AA- ל-A+, בשל סיכון גיאופוליטי מוגבר. הורדת הדירוג מגיעה על רקע החרפת העימות עם איראן ולצד הסיכונים הגיאו-פוליטיים הגוברים. "אנו צופים כי הגירעון הממשלתי של ישראל יגדל ל-8% מהתמ"ג בשנת 2024, בעיקר כתוצאה מהגדלת הוצאות הביטחון", מסרה S&P.

לאחר התגובה הישראלית באיראן, עליה ישראל לא לקחה אחריות רשמית, השר בן גביר מצייץ מילה אחת של לעג, שקושרת את ישראל לתקיפה. שרים בממשלה תקפו את בן גביר: ״התבטאות אומללה ומטופשת. צריך לשמור על מדיניות העמימות. התבטאויות כאלה עלולות לסכן את ביטחון המדינה".

למדינות העולם נמאס מאלימות המתנחלים הקיצוניים בשטחים: ארצות הברית והאיחוד האירופי הטילו לראשונה סנקציות על פעילי ימין קיצוני ישראלים וארגונים. במסגרת המהלך הוטלו הגבלות על ארבעה מתנחלים ביניהם בנצי גופשטיין, מנהיג ארגון להב״ה, ומקורב לשר בן גביר. הארבעה לא יוכלו להכנס למדינות המוזכרות, נכסיהם יוקפאו ויוטלו מגבלות על ההתנהלותם מול מערכת הבנקאות.

פעילי ימין, המאוגדים תחת ארגון חדש המכונה "צו 9", חוסמים מעבר של שיירת משאיות סיוע מזון לעזה באזור מחסום תרקומיא, ליד חברון. חברי הארגון זרקו חבילות מזון מהמשאיות, קרעו שקי קמח והשליכו סחורה רבה על הכביש. שתי משאיות הועלו באש על ידי חברי הארגון. תמונות של המזון המושחת עוררו סערה בינלאומית אדירה. בשבועות הקרובים יארגן הארגון פעולות דומות במקומות אחרים ולבסוף יוטלו גם עליו סנקציות אמריקאיות.

על רקע התנגדותו של נתניהו לדבר על "היום שאחרי" בעזה, יוצא שר הבטחון גלנט באמירה חדה: "אני קורא לראש הממשלה להכריז כי ישראל לא תשלוט אזרחית ברצועת עזה ולא תקיים משטר צבאי ברצועת עזה". נתניהו הגיב במהרה: "אני לא מוכן להחליף את חמאסטן בפתחסטן", אך לא ציין, שוב, איזה פתרון הוא מציע ליום שאחרי המלחמה.

הדשדוש בעזה ובקבלת ההחלטות של נתניהו, מביא את שותפיו לממשלת החרום להטיל אולטימטום: אם עד 8 ביוני לא תאושר תוכנית מוסכמת ל“יום שאחרי” בעזה, המחנה הממלכתי תפרוש מהממשלה. גנץ ואיזנקוט דורשים קידום עסקת חטופים והגדרת יעדים לשלטון חלופי בעזה. גנץ אמר כי היעדר הכרעה מסכן את ביטחון ישראל ואת הלגיטימציה הבינלאומית.

כרים קאן התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג מצהיר כי ביקש מבית הדין להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, לצד מנהיגי חמאס יחיא סינוואר ומוחמד דף. האישומים שייחס לבכירים הישראלים כוללים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ובהם שימוש בהרעבה כשיטת מלחמה. ב-21 בנובמבר 2024, קיבל בית הדין את בקשתו של קאן והוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. החלטה זו הפכה את גלנט ונתניהו למבוקשים ב-124 מדינות החברות באמנת רומא.

יאיר נתניהו, ממקום מגוריו במיאמי הרחוקה בזמן מלחמה, שוב מסתבך ומתסיס. הפעם הוא משתף סרטון הקורא למרד בצבא ולסרוב פקודה. בסרטון, חייל רעול פנים פונה לשר הבטחון גלנט ואומר “אתה לא יכול לנצח את המלחמה, אתה לא יכול לפקד עלינו… תתפטר". החייל מאיים: “אם לא נלך לניצחון מאה אלף חיילי מילואים ישארו על הגדר ולא יזוזו".

ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) תוקף ללא בושה, במילים קשות, את דני אלגרנט אחיו של החטוף יצחק אלגרנט. בשידור בכאן 11 האשים מילביצקי את אלגרנט: "אתה מנצל את המצב של אח שלך ואתה מקדם פוליטיקה, זה בדיוק מה שאתה עושה" והוסיף: " אתה תמשיך להוציא את דיבתה של ישראל בעולם".

מטה משפחות החטופים גינה בחריפות את ההשתלחות של מילביצקי: "ממשלת ישראל החליטה באופן מודע ויזום להקריב את החטופים, לסגת מעקרון מוסרי יסודי לפיו ישראל לעולם לא תשאיר אף אחד מאחור, ולהעדיף את המשך הלחימה על פני השגת המטרה העליונה של שחרור החטופים אשר הופקרו בידי הממשלה".

כוחות מיוחדים חילצו את נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו מלב נוסייראת שבשליטת החמאס. במבצע נפל לוחם הימ"מ ארנון זמורה ומאוחר יותר שונה שם המבצע ל"מבצע ארנון". האירוע העניק "אורך נשימה" מדיני לממשלה וחיזק את עמדת התומכים בלחץ צבאי. עם זאת, הוא הבליט את הפער בין היכולת המבצעית המוגבלת לחילוץ בודדים, לבין הצורך בעסקה רחבה להשבת כולם.

השניים נימקו את הפרישה בכישלון הממשלה לגבש אסטרטגיה ל“יום שאחרי” בעזה, בהיעדר התקדמות בעסקת חטופים ובשיקולים פוליטיים שלדבריהם גברו על צורכי הביטחון. גדי איזנקוט אמר: "השיקולים הזרים חדרו לקודש הקודשים" ורמז כי נתניהו מעדיף שיקולים פוליטיים בניהול המלחמה על שיקולים בטחוניים ומדיניים.

בתל אביב, קיסריה, חיפה, כרכור, רעננה, הרצליה, באר שבע ובמקומות נוספים ברחבי הארץ, קוראים אלפי מפגינים להקדמת הבחירות על רקע ההתנהלות הכושלת של הממשלה. בהפגנה המרכזית קרא הסופר וחתן פרס ישראל דויד גרוסמן: "עכשיו הזמן לצאת לרחובות". ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, תקף בחריפות את נתניהו וקרא להחלפתו.

ההפגנות מתעצמות שוב על רקע דיווחים כי ממשלת נתניהו בולמת עסקה להשבת חטופים, כדי לשמור על שלמות הקואליציה.

בעוד מופע של ניתוק ובתגובה לביקורת של ישראלים רבים המתקשים למצוא טיסות ארצה בשל המצב הביטחוני, אומרת השרה מירי רגב, בעת שהותה ביוון "אני דוגמה טובה לכך שיש טיסות". אמירתה המקוממת הזכירה אמירה קודמת של השרה המעופפת, שהציעה לאזרחים שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה: "אין לכם מה להילחץ, אתם בחו"ל, תהנו".

ועדת החקירה לפרשת הצוללות וכלי השיט שלחה מכתבי אזהרה ל-5 בכירים, בהם נתניהו, יעלון, יוסי כהן ומפקד חיל הים לשעבר רוטברג, הוועדה קבעה כי "התנהלות נתניהו גרמה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ולפגיעה בקבלת החלטות בשורת סוגיות רגישות". הוועדה חשפה קבלת החלטות במחשכים, עקיפת מערכת הביטחון והסתרת אישור מכירת צוללות למצרים מגרמניה.

בכל בוקר מהדורות החדשות נפתחות ב"הותר לפרסום" המדווח על מותם של חיילים נוספים, אלפים בלוויות כל שבוע, אבל השרה סטרוק לא מתרגשת מהמצב ונתפסת בעוד אמירה מזעזעת: "אצלי זה כמו תקופה של נס, אנחנו כמו באיזשהו נס כזה. זה כמו כשעומדים ברמזור, אז מה שומעים? פיפ פיפ. ואז כשיש אור ירוק, אז טיק טיק טיק כזה".

אחרי מרדף של שנים וניסיונות רבים לפגוע בו, צה"ל מצליח סוף סוף לחסל את מוחמד דף, בהתקפה מן האויר. דף חוסל יחד עם בכירים נוספים שהיו לצידו, בעת שהסתתרו במנהרה באזור חאן יונס. דף נחשב לאדריכל של מתקפות טרור רבות שכללו גם פיגועי התאבדות ושיגורי רקטות, ושימש שנים כאחד מהסמלים והמנהיגים הבולטים בחמאס.

רקטה שנורתה מלבנון הורגת 12 ילדים ובני נוער דרוזים ששיחקו במגרש הכדורגל בכפר ופוצעת עוד 30 בני אדם. השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מגיעים להלוויה ומגורשים בבושת פנים בצעקות "רוצחים" ו"עופו מכאן". התקריות בלוויה חושפות את משבר האמון החריף בין הציבור הישראלי לשרים ולממשלה.

לאחר הפריצה לבסיס צה"ל בשדה תימן, מאות מפגינים הגיעו גם לבסיס צה"ל בבית ליד ופרצו לתוכו בכח. המפגינים התעמתו עם החיילים בבסיס שניסו להרחיקם. באחד מרגעי השפל נראתה ח"כ טלי גוטליב נואמת ומשלהבת את הרוחות, כאשר לצידה רעולי פנים במדים, חלקם נושאי נשק. מספר עיתונאים הותקפו על ידי ההמון הזועם.

הרמטכ"ל הלוי גינה את האירוע בחריפות: הגעה של מתפרעים וניסיונות פריצה לבסיסים הם התנהגות חמורה בניגוד לחוק… פוגעים בצה״ל, בביטחון המדינה ובמאמץ המלחמתי". שר הביטחון גלנט הוסיף: "גם בשעת כעס החוקים מחייבים את כולם - לא מתפרצים לבסיסים של צה״ל”.

חוקרי מצ"ח מגיעים לבסיס צה"ל בשדה תימן כדי לחקור חיילי מילואים החשודים בהתעללות בעציר עזתי ובמקום מתפתחת מהומה. חיילי מילואים הנמצאים בבסיס, מתעמתים ותוקפים את חוקרי מצ"ח. האירוע מסלים במהירות, וברשתות החברתיות מתפרסמות קריאות לציבור להגיע לשדה תימן.

מאות מגיעים, בראשם חברי כנסת ושרים ממפלגות הימין. בשיאו של האירוע, חברי הכנסת סוכות, ואטורי והשר עמיחי אליהו, פורצים לבסיס ואחריהם המון משולהב, במחזה שטרם נראה כמותו במדינת ישראל. השלושה זומנו לחקירת משטרה בעקבות האירוע אך הודיעו כי לא יתייצבו.

ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, מחוסל במבצע מרשים בטהראן המיוחס לישראל, על ידי מקורות זרים. הניה נהרג בפיצוץ מסתורי בבית הארחה של משמרות המהפכה, בבירת איראן. החיסול התרחש שעות ספורות לאחר שמטוסי קרב חיסלו בלב ביירות, את בכיר חיזבאללה פואד שוכר.

לאחר שבתחילת 2024 הודיע פורום קהלת על קיצוץ של כמחצית מכוח האדם המועסק על ידו, בעקבות אובדן תרומות, יו"ר הארגון משה קופל, מנסה להוציא את העגלה מהבוץ. קופל מכריז על קמפיין גיוס המונים תחת הכותרת "דווקא קהלת !", במטרה לבסס מודל כלכלי חדש המסתמך על הציבור הרחב.

חודשים קודם לכך משך את ידיו וכספו מפורום קהלת התורם המוביל והעיקרי של הארגון, ארתור דנצ'יק. דנצ'יק הושפע מהמחאה שיצאה גם כנגד הפורום שעמד מאחורי ההפיכה המשטרית שהוביל שר המשפטים לוין וביקש להתנתק מהארגון. לאחר הניתוק מדנצ'יק נאלץ קופל לפנות לציבור, בתקווה לגייס כספים שיסייעו להפעיל את הפורום. לא ברור אם המילה "דווקא" שולבה בקמפיין במחשבה תחילה או ללא תשומת לב.

האלוף במיל גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל, מבקש פגישה דחופה עם ראש הממשלה ומזהיר מפני מתקפה רב-זירתית משולבת של איראן ושלוחותיה, חמאס וחיזבאללה. איילנד אומר כי החזון האיראני להשמדת ישראל, שהיה בעבר תיאורטי, הפך לתוכנית אופרטיבית מוכנה לביצוע.

אחרי מודי'ס ו-S&P חברת דירוג האשראי השלישית מצטרפת ומורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-A+ ל-A, עם תחזית שלילית. החברה מונה את הסיבות להורדה הכוללות את המלחמה הלא נגמרת בעזה ואת הסיכונים הגיאופוליטיים המתגברים.

השר איתמר בן גביר עולה להר הבית מלווה בעשרות תומכים, משתטח ומתפלל בגלוי ומאיים שוב על הסטטוס קוו שעוצב ונקבע במשך עשרות שנים, באחד המקומות הרגישים במזרח התיכון. על ההר הצהיר בן גביר: "זה המקום הכי חשוב, צריך להראות פה משילות". נתניהו בניסיון לתקן את הנזק: "מדיניות ישראל לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית לא השתנתה ולא תשתנה".

בעולם הערבי גל גינויים חריפים. שר הביטחון יואב גלנט כינה את המעשה "חסר אחריות" והזהיר כי הוא עלול להצית מלחמה דתית ולפגוע בביטחון המדינה. גורמי ביטחון אמרו כי השר "משחק באש" וגורר את ערביי ישראל לעימות.

לאחר ההודעה כי נפתחה חקירת מצ"ח נגד חיילים בחשד להתעללות בעציר פלסטינאי, הגיעו מאות פעילי ימין לבסיס שדה תימן, בהובלת חברי הכנסת צבי סוכות, עמיחי אליהו וניסים ואטורי. לאחר עימותים עם כח האבטחה של הבסיס פרצו המונים לבסיס באלימות, בראשם צבי סוכות וחברי הכנסת האחרים. הפורצים קראו קריאות נגד מערכת אכיפת החוק ומצ"ח, חסמו נתיבי תנועה וסרבו לציית להנחיות כוחות הבטחון באזור.

כרמל גת, עדן ירושלמי, הירש גולדברג-פולין, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי ואורי דנינו - 6 חטופים שהצליחו לשרוד בשבי חמאס במשך 329 ימים, נרצחים על ידי מחבלי חמאס במנהרה בה הוחזקו. לימים יתברר כי מחבלי חמאס זיהו את כוחות צה"ל שהתקרבו למנהרה, רצחו את החטופים שבידיהם ונמלטו מהמקום. הציבור הישראלי זועם וכואב. התזה הטוענת שרק לחץ צבאי ישיב את החטופים, מתנפצת.

לאחר הרצח גל הפגנות אדיר פורץ ברחבי המדינה. במשך שלושה שבועות ברציפות יפגינו מאות אלפים ברחובות תל אביב ויקראו: “בחירות עכשיו”, “עסקה עכשיו”, “הוא צריך ללכת".

בעקבות רצח ששת החטופים במנהרה ברפיח, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד משבית את המשק, במחאה על התנהלות הממשלה והפקרת החטופים בעזה. השביתה, שזוכה לתמיכה רחבה של הציבור נועדה ללחוץ על הממשלה להגיע לעסקה לשחרור החטופים. בתגובה, שר האוצר סמוטריץ' עותר לבית הדין לעבודה בטענה שמדובר בשביתה פוליטית אסורה. בית הדין מקבל את העתירה ומקצר את משך השביתה. במתקפה על ההסתדרות אומר סמוטריץ': "ההסתדרות משרתת את סינוואר".

במסיבת עיתונאים מיוחדת נתניהו נושא את "נאום פילדלפי". בנאומו טוען נתניהו כי שליטה ישראלית בציר פילדלפי, המפריד בין עזה למצרים, היא תנאי בסיסי לניצחון במלחמה ולמניעת התחמשות חוזרת של חמאס. נתניהו מתאר את הציר כ“צינור החמצן של הטרור”, ומזהיר שנסיגה ממנו תוביל לקריסה ביטחונית. מבקריו טוענים שהנאום נועד להסיח את הדעת מהזעם הציבורי והפגנות הענק בעקבות רצח ששת החטופים, ולהצדיק את המשך הלחימה במקום התקדמות לעסקה.

העיתונאי העצמאי אילון פרי (אלי יפרח) מפרסם כתבה בעיתון הבריטי "ג'ואיש כרוניקל", ובה הוא טוען על בסיס "מסמכים מסווגים" כי יחיא סינוואר מתכנן להבריח את עצמו, את הנהגת חמאס וחטופים ישראלים, מרצועת עזה לאירן. מאוחר יותר פורסם, כי שרה נתניהו טענה טענות דומות בשיחה עם משפחות חטופים.

דובר צה"ל שלל את הדיווח מכל וכל וקבע כי מדובר במידע חסר בסיס ושהמסמכים המוזכרים לא קיימים. עם הפרכת ה"עובדות" פיטר העיתון את יפרח ומחק את הפרסום, כמו גם פרסומים קודמים של הכתב. המקרה גרר גל התפטרויות של עיתונאים אחרים בעיתון.

העיתון הגרמני "בילד" מפרסם כתבה המבוססת על מסמך שנמצא לכאורה על מחשב שהיה ברשות יחיא סינוואר. בכתבה נטען כי המסמך מראה כי סינוואר לא מעוניין בסיום המלחמה ומטרתו התשת ישראל באמצעות הפעלת לחץ על משפחות החטופים. מאוחר יותר יתברר כי הפרסום השגוי בבילד היה שיאו של מבצע השפעה על הציבור הישראלי שהובילו יועצי ומקורבי נתניהו - יהונתן אוריך, אלי פלדשטיין ושרוליק אינהורן.

מבצע ההשפעה נועד להסיט את דעת הקהל מרצח ששת החטופים ולעצור את גל הפגנות הענק. אנשי נתניהו הדליפו את המסמך לבילד, לאחר שהצנזורה בישראל פסלה את המסמך לפרסום. העברתו לגרמנים נועדה לעקוף את מגבלות הצנזורה.

חקירות השב"כ והמשטרה בנושא הובילו לכתבי אישום חמורים כנגד ארי רוזנפלד ואלי פלדשטיין. איינהורן שסירב להיחקר בישראל הוגדר עבריין נמלט והוצא נגדו צו מעצר. המשטרה הודיעה כי תגיש כתב אישום כנגד אוריך, בכפוף לשימוע.

הפרשה תצטרף בעתיד לפרשת קטארגייט, שגם בה נחשדים אוריך, אינהורן ופלדשטיין כמו גם גורמים נוספים. שתי הפרשות יראו לכאורה כי לשכת נתניהו ניהלה מבצעי השפעה כנגד הציבור בישראל ואנשיה עבדו עבור מדינה זרה.

מבצע מתוחכם של המוסד גורם לפיצוץ של אלפי מכשירי ביפר השייכים לאנשי חיזבאללה. אלפים מלוחמי הארגון נפצעים, ועשרות נהרגים. בתי החולים בלבנון קורסים וחלק מהפצועים מפונים לבתי חולים באירן. למחרת מתפוצצים גם מכשירי קשר שמולכדו בצורה דומה. המבצע מביא לפגיעה אנושה באירגון הטרור הלבנוני ורבים רואים בו צעד ראשון ומשמעותי לשיקום ההרתעה הישראלית במזרח התיכון.

חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, מחוסל בהפצצה אווירית בעודו שוהה בבונקר תת-קרקעי ממוגן בבירות. עשרות חימושים מוטלים מהאוויר בזמן קצר, על סמך מידע מודיעיני מדויק. ההרס בביירות רב כמו גם הבהלה. לאחר שעות מודה ארגון הטרור כי מנהיגו נהרג. בלבנון מתגברות התחושות כי ארגון הטרור חשוף לחלוטין בפני המודיעין הישראלי.

חברת הדירוג S&P מורידה את דירוג האשראי של ישראל, בפעם השניה בשנת 2024. החברה ציינה כי ההורדה נובעת מההחרפה המתמשכת במצב הביטחוני, עלייה בסיכונים הכלכליים והיעדר מדיניות תקציבית יציבה. בדו"ח מטעם החברה הוסבר כי המלחמה המתמשכת בצפון ובעזה פגעה בתחזית הצמיחה, הגדילה את הגירעון ואת הוצאות הביטחון, ומעמידה בספק את יכולת הממשלה לבלום את ההידרדרות.

הקרע בין הציבור לממשלה מעולם לא היה עמוק יותר. במלאות שנה לטבח 7 באוקטובר, נערכים שני טקסי זיכרון נפרדים - אחד על ידי הממשלה והשני על ידי משפחות שכולות ומשפחות חטופים. הטקס הממשלתי מנוהל על ידי השרה רגב ומוקלט מראש באופקים, ללא קהל. מנגד, "טקס המשפחות" נערך בפארק הירקון ופתוח לציבור הרחב.

שני הטקסים משודרים בערוצים השונים זה לצד זה, במחזה אבסורד של מסך מפוצל. טקס המשפחות ממומן כולו מתרומות הציבור וזוכה לתמיכה עצומה. בטקס משתתפים גדולי האמנים בישראל, והוא הופך למוקד הזיכרון המרכזי עבור רבים בציבור.

לאחר חודשים של ניסיונות ומאמצים מודיעיניים וצבאיים משמעותיים, מחוסל סוף סוף סינוואר, מנהיג חמאס, בהיתקלות מקרית ברפיח. רבים רואים באירוע "תמונת ניצחון" אפשרית לישראל. לחצים עזים מופעלים על ההנהגה הישראלית על ידי הקהילה הבינלאומית, לנצל את האירוע ולהסכים לעסקה שתחזיר את החטופים ותסיים את המלחמה. ממשלת ישראל מסרבת, הקרע עם ממשל ביידן מעמיק.

כטב"ם של חיזבאללה חודר את מערך ההגנה האווירית הישראלי ופוגע ישירות בוילה של משפחת נתניהו בקיסריה. למרות הפגיעה המדויקת, הנזק לרכוש קל יחסית. בני הזוג לא שהו במקום. מאוחר יותר, בדיון בוועדת הכספים מסרו נציגי האוצר, כי העלויות למדינה של מימון שיפוץ החלון שנפגע, עמדו על 1.8 מיליון שקל.

חברי כנסת ושרים רבים מהימין הקיצוני מגיעים לכנס חגיגי בחניון רעים המאורגן על ידי תנועת "נחלה", בהובלת דניאלה וייס. במקום מוקמת "עיר סוכות" ונערכים דיונים על תוכניות להקמת יישובים יהודיים בשטח הרצועה. בכנס משתתפים שרים וחברי כנסת מהליכוד, מהציונות הדתית ומעוצמה יהודית ביניהם: איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', מאי גולן, יצחק וסרלאוף, עמיחי אליהו, צבי סוכות, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, אריאל קלנר, חנוך מילביצקי, אביחי בוארון, אשר שקלים, אתי עטייה, קטי שטרית, ששון גואטה ולימור סון הר-מלך.

השרים קוראים לחידוש היישובים כמענה ביטחוני לטבח ה-7 באוקטובר. הכנס מעורר ביקורת חריפה מצד משפחות חטופים וגורמי אופוזיציה, הטוענים כי מדובר בנזק מדיני.

על רקע החקירות הנוגעות ל"פרשה הביטחונית בלשכת נתניהו" (שמאוחר יותר תתברר כפרשת ההדלפה ל"בילד" הגרמני על ידי אנשי נתניהו) מקורבו של ראש הממשלה ברדוגו, תקף פעם נוספת את הדרג הצבאי והביטחוני. ברדוגו אמר: "הניסיון הזה להפוך את כוח החקירה שנמצא בידיהם של אנשי השב״כ כדי להפוך את השלטון בישראל". ברדוגו המשיך והתגולל: "התחושה שלי קשה מאוד בערב הזה, כי זה מזכיר לי את 7 באוקטובר - אותו 7 באוקטובר שבו ניסו למנוע גם רונן בר וגם הרצי הלוי מהכוח המדיני במדינת ישראל לקבל את ההחלטות".

נתניהו מודיע על פיטורי שר הביטחון גלנט (בפעם השנייה) ומוסר כי מחליפו יהיה ישראל כ"ץ. נתניהו טוען כי פיטורי גלנט נעשים על רקע חוסר אמון שנוצר בינו לבין שר הביטחון. גלנט מגיב ואומר כי הפיטורים מגיעים בגלל מחויבותו להשבת החטופים, פעילותו לגיוס רחב של הציבור החרדי ודרישתו להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

ההודעה מציתה שוב את הזעם הציבורי ועשרות אלפי ישראלים יוצאים לרחובות למחאות סוערות. נתיבי איילון בתל אביב נחסמים למספר שעות והמשטרה מנסה לפנות בכח את המפגינים ומפעילה בפעם הראשונה "בואש" בתל אביב. הפגנות סוערות גם במוקדים אחרים ברחבי הארץ. תושב חולון דורס מפגין בסמוך למחלף בית ינאי.

הכנסת מאשרת בקריאה שניה ושלישית חוק המאפשר לגרש משפחות מחבלים לעזה או ליעד אחר, אם יוכח כי ידעו על כוונת המחבל לפעול. החוק מעורר מחלוקת עזה. אלמוג כהן ובן גביר יוצאים בשורת הכרזות תמיכה. ארגונים אזרחיים מודיעים כי יעתרו לבג"ץ. יועמ"שית הכנסת מגישה חות דעת חריפה הקובעת כי החוק מעורר "קשיים חוקתיים משמעותיים". היא מזהירה כי גירוש אזרחים ותושבים ללא הליך פלילי מלא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי סבירות גבוהה שבג"ץ יפסול אותו בבוא העת.

ראש לשכתו של נתניהו, צחי ברוורמן, נחקר באזהרה בלהב 433 ומצטרף לשורה ארוכה של בכירים בלשכה שנחקרו ונחקרים במשטרה ובשב"כ. על פי החשד ניסה ברוורמן לשנות את רישום השעה בה שוחח נתניהו עם מזכירו הצבאי אבי גיל, משעה 06:40 לשעה 06:29, כדי ליצור מצג שווא של מעורבות מוקדמת של ראש הממשלה באירועים.

הפרשה החדשה החלה כאשר פנה גיל ליועצת המשפטית לממשלה והתריע כי נעשים ניסיונות לשנות רישומים ופרוטוקולים בלשכת נתניהו. הפרשה מצטרפת לחקירות נוספות הנוגעות לסגל הלשכה, ביניהן פרשת ההדלפה לבילד הגרמני ופרשת קאטרגייט.

שתי פצצות תאורה נורות בערב מעל ביתו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה. אחת מהן נוחתת בחצר הבית, סמוך לעמדת האבטחה. ראש הממשלה ובני משפחתו אינם שוהים במבנה באותה עת. המשטרה והשב"כ פותחים בחקירת האירוע. שר המשפטים יריב לוין מגיב בחריפות לאירוע וקובע כי הירי הוא תוצאה של "הפקרות מצד מערכת אכיפת החוק". מאוחר יותר יעצרו 4 חשודים במעשה ויוגש נגדם כתב אישום חמור.

סמל גור קהתי, לוחם גולני בן 20 וזאב "ז'אבו" ארליך נהרגו בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה במבצר עתיק בדרום לבנון. ארליך, בן 71, ממייסדי היישוב עפרה, היה מחלוצי התיעוד והמיפוי של אתרים יהודיים עתיקים ביהודה ושומרון, עם דגש על זיהוי גיאוגרפי של סיפורי המקרא, המחזק לשיטתו את הקשר של העם לארצו.

ארליך הצטרף לכח גולני שאיבטח אותו, בדרכו למבצר אותו ביקש "לחקור". כניסתו של ארליך ללבנון, בעת מלחמה, נעשתה ללא אישור הדרגים הפיקודיים הרלוונטיים, בניגוד לפקודות, וכשארליך, האזרח הקשיש, אינו מגויס לשירות מילואים.

משפחתו של קהתי זועמת על נפילת גור לשווא, שלא כחלק מפעילות צבאית נדרשת. סבו, תא"ל במיל אסף אגמון אמר: "לפי העדויות, מצטייר שהרמ"ט והמ"פ לחצו על המג"ד כדי לאשר להם מבצע ללכת למסגד - אבל הכוונה העיקרית שלהם הייתה לבוא ולראות את הכתובת הזאת שאמרו שיש במבצר יחד עם ז'אבו, שהמטרה שלו הייתה למצוא סממנים יהודיים באתרים ואולי גם ליישב אותם".

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בגין חשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת "חרבות ברזל". בית הדין קיבל את בקשת התובע כרים קאן וקבע כי קיים יסוד סביר להאמין שהשניים אחראים להרעבה כשיטת מלחמה ולרדיפה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית.

כפועל יוצא נתניהו וגלנט לא יוכלו להיכנס לתחומן של 124 המדינות החברות בבית הדין ואם יעשו כן, יעצרו. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה בה הוצאו צווי מעצר לישראליים על ידי ה-ICC.

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) מגיש הצעת חוק לסבסוד מעונות היום החרדיים, בניסיון לשמור על שלמות הקואליציה. חוק "מימון המעונות" נועד לעקוף את פסיקת בג"ץ, שביטלה את הסבסוד למשפחות שבהן האב הוא תלמיד ישיבה חייב גיוס, באמצעות שינוי הקריטריונים, כך שהזכאות תיבחן על בסיס תעסוקת האם בלבד.

היועמ"שית מתנגדת להצעת החוק ולעמדתה, שינוי הקריטריונים מהווה עקיפה של פסיקת בג"ץ. בהרב-מיארה קבעה שההצעה אינה עומדת בעקרונות השוויון ויוצרת תמריץ כלכלי להימנעות מגיוס.

חמש שנים לאחר הגשת כתב האישום החמור נגדו ולאחר שלל דחיות ועיכובים, ראש הממשלה בנימין נתניהו החל סוף סוף את עדותו במשפט המתנהל נגדו, בשל שלוש פרשיות נפרדות. עדותו של נתניהו - הנאשם מספר 1 - החלה, לאחר שבית המשפט דחה את בקשה נוספת שלו לדחייה בעקבות המלחמה.

עדותו של נתניהו תיפרס על כל שנת 2025 ותזלוג גם לשנת 2026. לאחר תחילת חקירתו הנגדית, תופרע העדות פעמים רבות על ידי "אילוצי לו"ז", "סיבות בטחוניות", "אילוצים מדיניים", "דיוני 40 חתימות" ועוד שלל נימוקים ותירוצים שונים, כולם מגיעים מראש הממשלה או סנגוריו. 
לאורך כל חקירתו הנגדית לא יהיה שבוע אחד בו נתניהו יעיד בכל הישיבות שנקבעו לאותו שבוע, עובדה שתזכיר שוב את בג"ץ ה- "11-0" המפורסם, במסגרתו טען נתניהו כי יכול לשמש כראש ממשלה וכנאשם במשפט פלילי, ללא שהעניין הראשון יפריע לשני.

העיתונאי ספי עובדיה מפרסם ב"עובדה" תחקיר מצמרר בו נחשפות התכתבויות וראיות לכאורה, המראות מעורבות של שרה נתניהו בהפעלה של רשת פעילים, שלחצה והטרידה עד במשפטו של בעלה. בתחקיר נחשף גם שנתניהו נתנה הוראות לארגן הפגנות נגד עדי תביעה מרכזיים, ליירט יריבים פוליטיים וניסתה לשלוח זרועות גם אל המשטרה.

עובדיה חושף בתחקיר הודעות אותן כתבה נתניהו לחני בלייוייס, שעבדה שנים עם נתניהו ונחשבה מקורבת לבני הזוג. בין ההודעות ששלחה נתניהו: "על ליאת בן ארי (התובעת במשפט נתניהו) חייבים דחוף להפיץ ולקרוא לפתיחת חקירה והשעייתה!!!". על העדה במשפט נתניהו, הדס קליין: "צריך לצאת על הדס קליין המזכירה של ארנון מילצ׳ן שמשמשמיצה אותנו כבר שנים... מנוולת". על היועמ"ש לשעבר: "השטן מנדלבליט", "ללכת על המנוול, הוא יעשה משפט ויוציא אותו אשם".

עסקה שניה לשחרור חטופים בין ישראל לחמאס יוצאת סוף סוף לדרך. בשלב הראשון של העסקה ישוחררו נשים, ילדים, גברים מעל גיל 50 ופצועים שאינם חיילים. כמו כן ישוחררו גם אברה מנגיסטו והישאם א-סיד. בעסקה צפויים להשתחרר 33 חטופים.

תמורת החטופים תשחרר ישראל 1904 פלסטינאים ביניהם אסירים ותושבי עזה. בין המשוחררים יהיו גם 290 אסירי עולם הכלואים בישראל. חלקם ישוחררו לשטחים, חלקם לעזה ואחרים יגורשו למדינות כטורקיה ואלג'יריה.

החטופים ישוחררו בשלב הראשון של העסקה ובשלב הבא יתקיים מו"מ בין ישראל לחמאס, בסיוע המתווכות מצרים וקטאר, לגיבוש תנאים להחזרת כלל החטופים וסיום המלחמה בעזה.

דונלד טראמפ מושבע לנשיא ארה"ב. נצחונו מעורר גל חגיגות בימין הישראלי, כשבכנסת נפתחים בקבוקי שמפניה והשרים סמוטריץ' ובן גביר מכריזים על "עידן הריבונות" וסוף חזון המדינה הפלסטינית. הציפייה בקרב הקואליציה היא ל"צ'ק פתוח" מוושינגטון לביצוע מהלכים אסטרטגיים ביהודה ושומרון ובעזה.

בחודשים הבאים ישפוך טראמפ מים קרים על ראש אנשי הימין שמיהרו לצהול - הוא יכפה עסקת חטופים על הממשלה הישראלית, הוא יכריז על הפסקת הלחימה בעזה בניגוד לשאיפות הימין המשיחי והוא יקפיא כל מחשבה או מהלך הנוגעים לריבונות ישראלית בשטחים.

לאחר השלמת התחקירים והחלפת ראשי הארגונים האחרים, הרמטכ"ל הרצי הלוי מודיע לשר הביטחון ישראל כ"ץ על כוונתו לפרוש, תוך שהוא לוקח אחריות מלאה על כשלי צה"ל ב-7 באוקטובר 2023. במכתבו הוא כותב: "הצבא תחת פיקודי כשל במשימתו להגן על אזרחי ישראל, והאחריות לכך תלווה אותי כל חיי". בנאום הפרישה הוא אומר כי ערכי צה"ל נשחקים תחת לחץ פוליטי וכי יש לשמור על צה"ל כצבא עם ממלכתי ומקצועי: "הצבא חייב להישאר מחוץ למחלוקת הפוליטית ולהיות נאמן רק למשימתו ולהגנה על המדינה. כל סטייה מערכי צה"ל וממלכתיותו מסוכנת לביטחון ישראל".

במקביל לפרישתו של הלוי, הודיע גם מפקד פיקוד דרום, האלוף ירון פינקלמן, על פרישתו מצה"ל. גם פינקלמן פורש על רקע מחדל ה-7.10 לו היה שותף.

אחרי עיכובים רבים מונה היום - שנה ושלושה חודשים לאחר פרישתה של אסתר חיות - נשיא לבית המשפט העליון בישראל, השופט יצחק עמית. המינוי מגיע לאחר ששר המשפטים יריב לוין עשה כל שביכולתו כדי למנוע זאת, באופן חסר תקדים. לוין, סטרוק וקרוייזר, נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, החרימו במחאה את הדיון.

שלושת נציגי הקואליציה המשיכו ותקפו בהודעה משותפת בה טענו כי בחירת הנשיא עמית "היא חרפה מוסרית, מנוגדת לכל כללי המנהל התקין ומדיפה ריח עז של אכיפה בררנית".

מקורבו וראש המטה של השר בן גביר, חנמאל דורפן, נחקר באזהרה בחשד שניסה להשפיע על תיקים בתחום הפשיעה הלאומנית וביקש מידע משטרתי על תיקים שנחקרים בשב"כ. חקירתו של דורפמן היא עוד חלק בפאזל חקירות "מקורבי בן גביר" המטלטלת את צמרת המשטרה.

עוד שבוע מדמם בחברה הערבית מסתיים עם "שיא" בלתי נתפס: 6 נרצחים בפחות מ-24 שעות. מעט יותר מחודש עבר מתחילת השנה ומספר הנרצחים במגזר כבר חצה את ה-30.

גל הפשיעה בחברה הערבית מתעצם על רקע ההצהרות החוזרות ונשנות של השר לבטחון פנים בן גביר, בנוגע ל"משילות". ארגוני הפשיעה לא מתרשמים מפעילות השר בטיק טוק ומביצועי המשטרה עליה הוא מופקד. לראיה, מדד בין לאומי הבוחן את מספר הנרצחים בשנה ל-100,000 איש, מציב את החברה הערבית בישראל במקום השלישי בעולם.

מאז נכנס בן גביר לתפקידו הוכפלה כמות הנרצחים במגזר הערבי: בשנת 2022 נרצחו 116 איש בחברה הערבית, בשנת 2023 נרצחו 244 בני אדם ובשנת 2024 נרצחו 230. בשנים 23 ו-24 היה בן גביר השר הממונה.

שב"כ מפרסם היום לראשונה קטעים ראשונים ותמציתיים מתחקיר אותו ערך בחודשים האחרונים, בנוגע למחדל ה-7.10 ולתקופה שקדמה לו. התחקיר מצטרף לתחקירי צה"ל, שחלקם כבר פורסם.

במסמך שפרסם שב"כ נכתב: "הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס שאפשרו את היציאה למתקפה: מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מסיבית; הזרמת כספים קטארים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות; כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל; ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות; משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית. כל אלו היו זרזים להחלטה לצאת למערכה".

באופן חריג נרמז במסמך השב"כ, בדומה למסמכים שפרסם כבר צה"ל, כי הדרך הנכונה לחקור את טבח ה-7.10 אינה בתחקירים של גופי הביטחון השונים, אלא באמצעות ועדת חקירה ממלכתית: "הדרך לתיקון דורשת מהלך רחב של חקר האמת, וגם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני-מדיני, אחרת הכשלים יכולים לחזור גם בעתיד. הארגון כיום חזק, יציב, ערכי, צנוע ואף מקצועי יותר ממה שהיה ערב הטבח".

הארץ מפרסם כי מועמדו של שר המשפטים לוין לבית המשפט העליון, ד"ר אביעד בקשי המתגורר בהתנחלות עפרה, גר בבית שנבנה שלא כחוק, על קרקע פלסטינית פרטית. ב-2017 פונו מהשכונה בה מתגורר בקשי, בהתנחלות עפרה, תשעה בתים שנבנו בצורה דומה על קרקע פלסטינית פרטית בניגוד לחוק. בקשי לא מכחיש את הטענה.

בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת ומשמש גם מרצה למשפט ציבורי באוניברסיטת בר אילן. הוא אחד ממנסחי חוקי ההפיכה המשטרית שקודמו על ידי לוין. פורום קהלת תמך בזמנו ב"חוק ההפקעה" שנפסל בבג"ץ ושמטרתו היתה לאפשר הסדרת מבנים שנבנו בהתנחלויות על קרקע פלסטינית פרטית.

הממשלה מאשרת פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להפסקת כהונתו של ראש השב״כ רונן בר בכלל "אבדן אמון". בר יסיים את תפקידו כראש השב״כ ב-10 באפריל. בר לא הגיע לישיבה שארכה כשלוש שעות אך שלח מכתב חריף בו נכתב בין היתר: "אבקש להבהיר כי החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד".

בישיבה הלילית השתתפו גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה והמשנה שלה, ד"ר גיל לימון. היועמ"שית התנגדה לפיטורים כל עוד נחקרת פרשת "קטאר-גייט" וסברה שיש להיוועץ עם הוועדה למינוי בכירים בטרם המהלך.

יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים הגישו עתירה לבג״ץ בבקשה לצו נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר.

בג"ץ הוציא צו שמורה לממשלה לגבש תוך 45 ימים מדיניות אכיפה אפקטיבית נגד חייבי גיוס חרדים שמשתמטים משירות בצה"ל. על פי הצו, שעליו הסכימו השופטים פה אחד, מחייב בג"ץ את הממשלה לגבש צעדי אכיפה פליליים כדי לאכוף את חוק הגיוס, בנוסף לצעדים משלימים במישור הכלכלי-אזרחי - כמו איסור הטבות, בהן סבסוד.

בית המשפט מתח ביקורת על רשויות המדינה: "התנהלות הרשויות אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס לגבי בני הציבור החרדי". בצו נקבע כי על המדינה "לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית לשם נקיטת הליכים פליליים ממשיים כלפי מי שהוכרזו כמשתמטים מקרב בני הציבור החרדי".

רועי ינובסקי מפרסם ב"כאן חדשות" כי מכון "זולת" פנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד מזכיר הממשלה יוסי פוקס. אנשי "זולת" טוענים כי פוקס הפעיל לחצים על ראש השב"כ רונן בר, שלא להגיש את תצהיר לבג"ץ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. במכון טענו שתפקידו של מזכיר הממשלה הוא "לשרת את הציבור ולא לשמש קונסיליירי לראש ממשלה החשוד בעבירות פליליות".

מוקדם יותר פורסם ב"כאן" כי פוקס פעל בעבר כדי למנוע הגשת התצהיר על ידי בר והציע כי בתמורה יסכימו השניים על תאריך פרישתו של בר במשותף. על פי הפרסום פוקס עמד קשר עם ראש הלשכה של בר והעביר לו הצעות מרוה"מ, ביניהן גם מעורבות בבחירת מחליפו.

במקביל לסירובה המתמשך של הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל ה-7.10, פנו בכירי מערכת הביטחון בדימוס לנשיא המדינה ודרשו ממנו לפעול כדי להקים ועדה כזו כנדרש. הבכירים קראו להרצוג לפעול גם להשבת החטופים ולעצירת חוק ההשתמטות, המקודם על ידי הקואליציה.

קבוצת הבכירים, שהוקמה לפני כחודשיים, הוציאה לפני כשבוע גילוי דעת בה כתבו: "התנהלותו של נתניהו מהווה סכנה ברורה ומיידית לביטחונה ועתידה של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית. נתניהו הוביל מדיניות לחיזוק החמאס, מנע את הפגיעה במנהיגיו, באחריותו אסון ה-7 באוקטובר ועד היום הוא מונע את החלופה לשלטון חמאס". בגילוי הדעת הם גם האשימו: "נתניהו פועל בניגוד עניינים ומוליך את ישראל לאסון - פוגע בביטחון המדינה, פוגע במשטר הדמוקרטי ובמוסדותיו ומוביל את ישראל לדיקטטורה. קידום חוק ההשתמטות מפורר את מודל צבא העם ופוגע ביכולת הצבא לעמוד במשימתו".

ראש שב"כ רונן בר הגיש היום תצהיר מטלטל לבג"ץ, במסגרת העתירות נגד הדחתו. בר טוען בתצהירו כי ראש הממשלה נתניהו דרש להפעיל את אמצעי הארגון נגד מובילי המחאה נגד הממשלה. בר הוסיף כי בסיום פגישת עבודה עם נתניהו, לאחר שההקלטה הופסקה, ביקש ממנו רוה"מ להפעיל את האמצעים המיוחדים של שב"כ כנגד אזרחים.

מהתצהיר עולה גם כי רוה"מ הבהיר לבר כי במקרה של משבר חוקתי עליו לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ. בנוסף מסר בר כי נתניהו ואנשיו ניסחו מסמך הקובע שרוה"מ אינו יכול להעיד במשפטו מסיבות ביטחוניות, עליו ניסו להחתים את בר, שסרב.

לפי בר "חוסר האמון" בעטיו מבקש נתניהו לפטרו, נוצר מיד לאחר שנפתחו החקירות נגד אנשי לשכת רוה"מ. משום כך ומסיבות נוספות שפורטו בתצהיר, לתפיסתו של בר פיטוריו "אינם מקצועיים ואינם ענייניים".

משרתי מילואים, נכי צה"ל ומשפחות מילואימניקים צועדים בבני ברק בקריאה לחוק גיוס שוויוני. הצעדה, שיזמו חברי ארגון "כתף אל כתף" שקוראים לחרדים להצטרף אליהם בשירות בצה"ל, עוררה עימותים בעיר הדתית. אחד מתושבי בני ברק קרא לעבר המפגינים: "הקמתם מדינה - תתמודדו איתה".

חגי דגן, שנפצע באופן אנוש בקרב על קיבוץ בארי והשתתף בהפגנה אמר: "זה לא ניסיון 'לתקוע אצבע בעין' - זה צורך ביטחוני אמיתי. אני מרגיש שהחובה האזרחית שלי היום היא להשמיע את הקול הזה. אחי יובל הוא מג"ד במילואים ועשה למעלה מ-400 ימים מפרוץ המלחמה. אין מי שיחליף אותו או את החיילים שלו. הוא כבר לא יודע איך לקרוא להם פעם אחר פעם למילואים".

טקס הזיכרון השני לטבח ה-7.10 מתקיים שוב, למרבה הבושה, על ידי האזרחים, בעוד הממשלה מנסה לטשטש את האירוע ומציינת את השבת השחורה בתאריך העברי הרחוק יותר. "הטקס של העם" התקיים שוב בפארק הירקון אליו הגיעו אלפים, בשעה שמאות אלפים אחרים צופים בו בשידור ישיר בטלוויזיה.

יונתן שמריז ממארגני הטקס ואחיו של החטוף ההרוג אלון שימריז, ריגש בדבריו: "יצאנו לתוך מדינה שהדבר היחיד שתפקד בה היה העם", אמר. "עם ישראל הלביש אותנו, האכיל אותנו ונלחם עלינו. הוא היה שם כשאף מנהיג לא הגיע. אלון אחי הגיבור, נהרג אחרי שעשה את הבלתי אפשרי. כשקיבלנו את ההודעה, קיוויתי למות. לא מצאתי משמעות לחיים. שלושה שבועות אחר כך, נולד לביא. הבטתי בו וביהלי, והבטחתי לעצמי: אנחנו נקום!".

יונתן הוסיף: "ה-7/10 הוא לא רק יום זיכרון לאנשים שאיבדנו. זהו יום זיכרון להפקרות, לחוסר מנהיגות ולבריחה מאחריות. ביום הזה נולדה מחויבות גדולה: להוביל את מדינת ישראל למציאות טובה יותר. הרבה יותר. זה לא מה שרצינו, אבל זה מה שנפל בחלקנו. התחלת השיקום היא החזרת האחים והאחות שלנו הביתה!".

מאות מפגינים מ"הפלג הירושלמי" הקיפו את לשכת הגיוס בשכונת רוממה וחסמו את הכניסות והרחובות הסמוכים במטרה למנוע פיזית ממועמדים לשירות להיכנס למתחם. המחאה הידרדרה לעימותים פיזיים עם כוחות המשטרה ומג"ב. המפגינים השליכו אבנים, בקבוקים וחפצים, וקראו לעבר השוטרים קריאות גנאי כגון "נאצים" ו"חרד"קים".

בהמשך גלשה המחאה לצירים מרכזיים מחוץ לשכונה והובילה לחסימת הרכבת הקלה ושיבושים קשים בתחבורה הציבורית בחלקים נרחבים של מרכז העיר.

ועדת חוקה חוק ומשפט דנה בהצעתו של "קבלן החקיקה" של הקואליציה ח"כ אריאל קלנר, המטילה מס של 80% על כל תרומה שמקבלת עמותה מ"ישות מדינית זרה". על פי הצעת החוק על העמותה יאסר גם לפנות לבג"ץ בעניין.

קלנר הכריז כי "החוק ישמור על מדינה יהודית" וחשף את הכוונה שמאחוריו - פגיעה בעמותות המזוהות עם השמאל ובארגוני זכויות אדם. באופוזיציה תקפו את החוק ואת קלנר ואף הציעו לו לבדוק את המימון שהגיע ללשכת רוה"מ מהמדינה הזרה - קטאר.

עד לרגע כתיבת שורות אלה, שלוש שנים לאחר הקמת הממשלה, לא עבר חוק אחד של קלנר בכנסת את הקריאה השלישית.

במהלך ביקור בבסיס צאלים, ראש הממשלה נתניהו מבקש מהאלוף דוד זיני להיכנס לרכבו לשיחה פרטית קצרה. בשיחה זו, שעל פי מקורות נמשכה לא יותר מ-5 דקות, שואל אותו נתניהו לדעתו על השב"כ ומציע לו לעמוד בראש הארגון, על אף היותו קצין פעיל בצה"ל. הרמטכ"ל זמיר זועם על המהלך שהוסתר ממנו ומדיח את האלוף זיני מצה"ל.

זיני, המזוהה עם ישיבת הר המור הקיצונית, נפסל בעבר על ידי נתניהו לשמש כמזכירו הצבאי כיוון שהוא "משיחי מדי". נכנס לתפקידו כראש השב"כ ב-5 באוקטובר 2025.

בעקבות אמירותיהם של השרים לוין, זוהר וקרעי, בשבועות האחרונים, המשטרה פותח בחקירה כנגד הפרשן-עסקן יעקב ברדוגו. ברדוגו, המקורב לנתניהו, נחשד לכאורה בסחיטה באיומים, של אחד או יותר משלושת השרים. בשלב זה השלושה לא הגיעו למסור עדות.

הפרשה החלה כאשר לוין רמז בראיון כי ברדוגו, לכאורה, ניסה לסחוט אותו באיומים: "הוא דרש ממני דרישות אישיות שאף אדם הגון לא היה מסכים לקבל. הוא אמר 'אם לא תענה לדרישות האלה...' אני לא רוצה לחזור על המילה שהוא השתמש בה".

החרדים מודיעים כי הם פורשים מממשלת נתניהו בעקבות אי הסכמות ביניהם לבין ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר וועדת חוץ ובטחון, בנוגע לחוק ההשתמטות. החרדים האשימו: "אדלשטיין נוהג בנוכלות".

לאחר מתן צו ביניים על ידי בג"ץ, המאריך את כהונת חברי מועצת תאגיד השידור הציבורי עד להחלטה בעניין, תוקף שר התקשורת קרעי את ההחלטה ומודיע כי לא יכבד את הפסיקה. קרעי אמר: "הצו משולל תוקף, אינו מחייב וחסר משמעות". למרות שהציבור כבר התרגל לאמירות מסוג זה, עיתונאים ופוליטיקאים רבים הדגישו את חומרתם: זוהי קריאה של שר בכיר שלא לציית להוראות בית משפט בישראל.

צו הביניים מסמן עוד מפלה לשר קרעי שמתחילת הקדנציה מנסה לשנות את הרכב מועצת השידור הציבורי, בכל דרך, ללא הצלחה.

מהומה פורצת בדיון ועדת הכנסת כאשר ח"כ טלי גוטליב קוראת לקרובי חטופים שנכחו בדיון: "תשתקו, אם חמאס ישמע אתכם הוא לא ישחרר חטופים". אדם חג'ג', בן דודו של החטוף רום ברסלבסקי, השיב: "המלחמה הפנימית בעם תגמור אותם ואז אותנו. אני שומע חברי כנסת שיוצאים באמירות להפוך חטופים לשבויים אז נפסיד 20 חטופים חיים, לא אומרים דברים כאלה, לא משתמשים במשפטים כאלה. הוא אח שלכם. כשהם רואים שמוותרים עליהם שרוצים שיחזרו בשקיות הם לא יחזיקו עוד שניה".

בהמשך דבריו פנה לראש הממשלה: "ציפיתי מראש הממשלה שיבוא שיסתכל להם בעיניים, לא בטלפון, שיגיד ראיתי את הסרטון, אני איתכם, אני פועל ויפעל נגד כל מי שהעז לפגוע ברום או בשאר החטופים. אני לא רואה את זה. רוצה שהמנהיג שלי יתנהג כמנהיג".

שר התקשורת שלמה קרעי מודיע כי הנחה את עובדי משרדו לא להכיר עוד בסמכויותיה של היועמ"שית בהרב-מיארה: "כל ייעוץ מטעמה בטל מעיקרו ומשולל תוקף", כתב בהודעה ששלח לתקשורת, וקרא לשרים "לנקוט את הפעולות הנדרשות לשלילת סמכויותיה של היועמ"שית לשעבר" ולהביא למינוי ממלא מקום בהקדם.

קרעי פרסם את ההודעה בהמשך להחלטת הממשלה להדיח את בהרב מיארה, החלטה שהוקפאה בצו בג"ץ שניתן מיד לאחר קבלתה. בניגוד לדעתו של קרעי, פנתה היועצת המשפטית של משרד התקשורת לעובדים: "עליכם לציית לבג"ץ ולשתף פעולה עם בהרב-מיארה".

מאות מפגינים חרדים פרצו את גדרות בסיס תל השומר וניסו לחדור למתחם לשכת הגיוס כדי למנוע פיזית את התייצבותם של צעירים חרדים שקיבלו צווים. המפגינים התעמתו פנים אל פנים עם חיילים ושוטרים, וצעקו לעברם "נאצים". האירוע הסתיים בעשרות פצועים ומעצרים.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט סולברג, מוציא צו ביניים המקפיא את פיטוריה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה ומותח ביקורת חריפה על התנהלות שר התקשורת קרעי, שקרא לעובדי משרדו להתייחס אל בהרב מיארה כאילו סיימה את תפקידה. סולברג קובע: "החלטת הממשלה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה לא תיכנס לתוקף, על כל המשתמע מכך, עד למתן החלטה אחרת". סולברג מוסיף: "התנהלות שר התקשורת בעניינו חמורה, סותרת מושכלות יסוד באשר לשלטון החוק". לבסוף נוזף סולברג: "יש לקוות שלא נדרש פעם נוספת להבהרות מעין אלו".

שר התקשורת קרעי הגיב להחלטת המשנה לנשיא העליון הבהיר שאין לו כוונה לכבד אותה. מטעמו נמסר: "כבוד השופט סולברג טועה טעות גדולה. התנהלות היועמ"שית לשעבר נגד הממשלה והתנהלות בית המשפט העליון בניגוד גמור לחוק היא החמורה כאן".

יו"ר הציונות הדתית השר בצלאל סמוטריץ' ביקר בחריפות את משפחות החטופים וכתב: "עם ישראל מתעורר הבוקר לקמפיין רע ומזיק שמשחק לידי חמאס, קובר את החטופים במנהרות ומנסה להביא את מדינת ישראל להיכנע לאויביה ולסכן את ביטחונה ועתידה".

"עם ישראל ברובו הגדול לא מתבלבל", הוסיף סמוטריץ', והאשים: "גם אחרי שנה וחצי של שטיפת מוח רגשית במיליארדי שקלים, העם מבין שמדינה חפצת חיים לא יכולה להיכנע לאויביה ולעצור את המלחמה. רגע לפני השמדת חמאס, הסרת האיום שנשקף מעזה להרבה מאוד שנים והשבת החטופים כולם".

בני משפחות חטופים ותומכים הגיעו אמש לירושלים ונתקלו במפגני אלימות חריגים של פעילי ימין. בצומת הרחובות מטודלה-עזה, נהג קילל את בני המשפחות שעמדו על הציר וניסה לעבור דרכם. הוא צעק לעבר אחת המפגינות: ״סתמי את הפה שלך, תעמדי בצד מטומטמת. לכו לאלף לעזאזל כולכם, בני זונות״.

בתקרית נוספת, סמוך לכיכר החתולות, צעיר רכוב על אופנוע צעק לעבר המשפחות: ״צריך לתת לכם כדור בראש״. הוא הוסיף: ״במדינה מתוקנת היו נותנים לכם כדור בראש, העונש לבוגדים״.

בניגוד לטענתה של השרה סילמן כי הותקפה על ידי הפעילה החברתית ירדן מן, קובע היום בית המשפט כי אין אמת בדבריה של השרה ומזכה את מן. בניגוד לקמפיין שניהלה סילמן קבעה השופטת: "הראיה המרכזית היא מצלמת אבטחה - הייתה זו השרה סילמן שיצרה מגע עם הנאשמת, חסמה את דרכה והתקרבה למרחב האישי שלה, בעוד הנאשמת אוחזת בכוס קפה".

ירדן מן אמרה בבית המשפט: "הצדק נעשה, היום זה אני ומחר זה אתה. השרה סילמן צריכה לטפל בנושא החטופים ולא לשבת בבתי קפה יום אחרי שנהרגו 21 חיילים".

גם ראש הלשכה של נתניהו, צחי ברוורמן הנחשב מקורב לשרה נתניהו, זוכה לתגמול עבור שירותו המסור וממונה לשגריר ישראל בלונדון, תפקיד הנחשב לאחד הנחשקים והמפנקים בשירות החוץ הישראלי.

כמעט שנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר ולצד סירובה של ממשלת נתניהו לדבר על היום שאחרי, הצונאמי המדיני מגיע ובעלות הברית הוותיקות של ישראל - בריטניה, קנדה, אוסטרליה, צרפת ופורטוגל - מודיעות על הכרתן במדינה פלסטינאית.

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר אמר: "זה לא פרס לחמאס. כי לחמאס לא יהיה עתיד, תפקיד בממשלה (הפלסטינית) או תפקיד בביטחון. התקווה לפתרון שתי המדינות דועכת - ואסור לתת לאור הזה להיכבות". סטאראמר הוסיף: "הכרנו במדינת ישראל לפני יותר מ-75 שנה כבית לעם היהודי. היום אנו מצטרפים ליותר מ-150 מדינות שמכירות גם במדינה פלסטינית. עתיד טוב יותר אפשרי. עלינו לרתום את המאמצים שלנו מאחורי עתיד של שלום: שחרור החטופים, סיום האלימות, סיום הסבל - וחזרה למסלול של פתרון שתי המדינות".

הכרתן של ידידות ישראל (אחרי שנים של הימנעות) במדינה הפלסטינאית ובפתרון שתי המדינות, לצד טבח ה-7.10, ממחישים שוב את הכישלון של גישת "ניהול הסכסוך", אותה הוביל נתניהו ב-16 השנים האחרונות. נכון להיום כ-80% ממדינות העולם מכירות במדינה פלסטינאית.

לאחר כמעט שנתיים וחצי בהן מוחזקים ישראלים בשבי בעזה כופה דונאלד טראמפ, נשיא ארה"ב, על ישראל וחמאס עסקת חטופים שלישית. העסקה אמורה גם לסיים סוף סוף את הארוכה במלחמות ישראל.

העסקה מבוססת על תוכנית 21 הנקודות של טראמפ, הכוללת גם את פרוז רצועת עזה, שיקומה, הזרמת סיוע הומניטרי, הקמת ממשלת טכנוקרטים ולבסוף גם להוביל למו"מ על שתי מדינות לשני העמים.

בשלב הראשון צפויים להתשחרר כל החטופים - חיים וחללים - תוך 72 שעות. לאחר שחרור כל החטופים ייסוג צה"ל ל"קו הצהוב" המחלק את השטח של הרצועה לשני חלקים, כמעט זהים. בשטח ממזרח לקו יחזיק צה"ל ובשטח ממערב לקו לא תהייה נוכחות ישראלית. בהמשך צפויות נסיגות נוספות של ישראל, המותנות בכניסה של כוחות בין לאומיים חמושים, שיקחו אחריות על הרצועה, בהתאם לתוכנית טראמפ.

אלף ישראלים השתתפו אתמול באחד הערבים המרגשים ביותר בכיכר החטופים, מאז הקמתה. בהפנגת הענק בתל אביב השתתפו באופן יוצא דופן חתנו של טראמפ (קושנר) ושליחו המיוחד (וויטקוף), שהגיעו לישראל במיוחד, לאחר החתימה על עסקת החטופים.

וויטקוף וקושנר נשאו דברים מול ההמון וזכו למחיאות כפיים סוערות וחיבוק חם מהקהל. אחד הרגעים הטעונים נרשם כאשר קושנר ביקש להודות לראש הממשלה נתניהו, אך הקהל הגיב בקריאות בוז עזות.

"חלמתי על הערב הזה, זה היה מסע ארוך", אמר וויטקוף בדמעות והוסיף: "זה המראה העוצמתי ביותר שראיתי, אני לא יודע כמה אנשים יש כאן הערב, לפי מה שאני רואה מדובר בהרבה מאוד אנשים (...) כל הלבבות שלנו פועמים כאחד כשאנו מתכנסים כאן בתל אביב - למען שלום, אחדות ותקווה במקום הקדוש הזה שנקרא כיכר החטופים. הלוואי רק שהנשיא יכול היה להיות כאן, הוא היה כל כך אוהב את זה".

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ עצר בישראל לביקור חפוז ומשמעותי, לפני שהמשיך לוועידת השלום שכינס בשארם א-שייך. הביקור הגיע בעקבות הצלחתו של טראמפ לשחרר את אחרוני החטופים הישראלים מרצועת עזה ולהכרזתו על הפסקת אש, במסגרת תוכנית 21 הנקודות שהציג לאחרונה. בועידת השלום ישתתפו נציגים של רוב מדינות האזור ושותפות אחרות ליוזמת השלום של הנשיא האמריקני; ישראל אינה מיוצגת בוועידה.

טראמפ התקבל בכבוד רב בישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת, בה נשא נאום המכריז על סופה של המלחמה. במהלך הנאום פנה טראמפ באופן מפתיע לנשיא הרצוג וביקש ממנו להעניק לנתניהו חנינה ממשפטו. התגובות לפניה להרצוג נעו בין מחיאות כפיים צוהלות מצד הקואליציה לתדהמה ומבוכה בספסלי האופוזיציה.

בהמשך, בראיון לתקשורת במטוסו, נשאל טראמפ על ידי אחד העיתונאים האם נתניהו ביקש ממנו לפנות להרצוג בנוגע לחנינה. טראמפ השיב "אמרתי לו שאני לא רוצה להעלות את זה, אבל זה היה פשוט תזמון טוב תוך כדי מחיאות הכפיים".

עוד פגיעה במה שנותר מהממלכתיות הישראלית - אמיר אוחנה יו"ר הכנסת נמנע מלהזמין את נשיא העליון עמית ואת היועמ"שית בהרב מיארה, לכינוס מיוחד של הכנסת בו נואם נשיא ארה"ב טראמפ, לרגל שחרור אחרוני החטופים החיים. המהלך של אוחנה מצטרף לשורת מעשים של חברי הקואליציה הפוגעים בלגיטימיות של נשיא העליון ושל היועמ"שית.

הדרת ראש הרשות השופטת, שהוא אחד משבעת סמלי השלטון, בולטת במיוחד על רקע הזמנתם של ראשי רשויות מטעם הליכוד ומקורבים אחרים למפלגות הקואליציה, לכינוס המיוחד של הכנסת. אי הזמנתו של נשיא העליון לכנסת הזכירה לרבים את היעדרותם המופגנת של נתניהו, לוין ואוחנה מטקס השבעתו של עמית לנשיא העליון בבית נשיא המדינה.

אביחי ברודץ, תושב כפר עזה שניצל מהטבח ב-7 באוקטובר אך אשתו ושלושת ילדיו נחטפו לעזה, פותח בשביתת מחאה מול הקריה בתל-אביב בדרישה להשבת משפחתו ושחרור כלל החטופים. הוא יושב מול שער הקריה עם שלט "המשפחה שלי בעזה" ומודיע שלא יעזוב עד שישובו הילדיו ואשתו.

מחאתו זוכה להד תקשורתי רחב ומזכירה לרבים את מוטי אשכנזי, שהפגין בצורה דומה ב-1973, לאחר מחדל יום כיפור.

לרשות לניירות ערך נמאס מהקרב המתנהל בין השרים דוד אמסלם וישראל כץ סביב מינוי יו"ר לתעשייה האווירית. לאחר עשרה חודשים בהם התעשייה האווירית מתנהלת ללא יו"ר, בעוד השניים מסרבים לבחור מועמד מוסכם, מטילה הרשות קנס של 825,000 ש"ח על החברה.

הסכסוך הבלתי נגמר בין שני שרי הליכוד יצר שיתוק בדירקטוריון, עיכובים בייצור מערכות לחימה חיוניות ולפגיעה בעסקאות ביטחוניות משמעותיות. העובדה כי אחת החברות הביטחוניות החשובות בישראל פועלת בצורה משובשת בזמן מלחמה, לא הפריעה לשרים להמשיך ולהתקוטט.

הקרב בין אמסלם לכ"ץ הוא המשך טבעי למאמצי החקיקה של אמסלם בנוגע לביטול "נבחרת הדירקטורים".

המלחמה המתארכת, מתקפת טילים איראניים על ישראל וישיבת קבינט חשובה, כל אלה לא עצרו את מירי רגב מלצאת לביקור בהונגריה. לטענתה של רגב היא יצאה לפגישות עבודה, אך העיתונאי ספי עובדיה חושף "התנהגות משונה" של השרה המעופפת.

במהלך הביקור, חושף עובדיה, ניסתה רגב לצאת לביקור פרטי בבירת אוסטריה וינה. עם נחיתתה בהונגריה, דרשה השרה מצוות האבטחה "לנתק ממנה מגע", בניגוד לתוכנית הנסיעה שהוגדרה מראש ולאפשר לה לקיים זמן עבור ביקור פרטי. למרות מחאות ראש צוות האבטחה עלתה השרה למכונית עם נהג ישראלי שהגיע למלון שלה. לטענת המאבטחים השרה לא דיווחה על הנהג והנסיעה מראש, וסירבה לשתף פעולה עם האבטחה הישראלית והאבטחה המקומית.

עובדיה המשיך ותהה: "ההתנהגות התמוהה הזאת של השרה רגב מעלה הרבה שאלות. מה חיפשה בוינה ומי חיכה לה שם? מדוע חששה שמאבטחיה יתלוו אליה? מה היתה הסיבה המסתורית לכוונה לבקר שם בחשאי? ולמה השרה רגב, שרת התחבורה של מדינת ישראל בזמן מלחמה, הממונה על שוק תעופה בקריסה, עוסקת בעניינים שגם היא חושבת – שמוטב להסתיר אותם".

ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) קורא ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה להפסיק את הנוהג שבו נפתחות ישיבות הוועדות בדברי משפחות החטופים, ולהחזיר את הוועדות ל"פעילות רגילה". סוכות הוסיף כי בחלק מהמקרים נעשה שימוש שאינו הולם בזמן שהוקצה למשפחות, בין היתר להעברת מסרים פוליטיים שאינם קשורים לדיון.

בתגובה להודעת משרד הביטחון על שליחת אלפי צווי גיוס חדשים לבני ישיבות, התכנסו מאות אלפי חרדים מכל הזרמים בכניסה לירושלים ושיתקו את התנועה אל הבירה. העצרת שהחלה בהבטחה לתפילה המונית שקטה, הסלימה בזמן קצר להתפרעויות בשכונות הסמוכות ובחסימת ציר הרכבת הקלה. במהלך ההפגנה הוצתו פחים, הושלכו אבנים ובקבוקים לעבר עיתונאית, ועימותים פרצו עם כוחות הביטחון. במהלך העצרת, לאחר שמפגינים פרצו לאתרי בניה סמוכים, נהרג אחד מהם בנפילה מקומה גבוהה.

"חוק התקשורת" של השר שלמה קרעי - רפורמה ממשלתית רחבת היקף שמטרתה לפגוע בפלורליזם ובמבנה הדמוקרטי של שוק השידורים - עבר היום בקריאה ראשונה בכנסת. החוק כולל ביטול גופים קיימים כמו הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, והקמת "הרשות לתקשורת משודרת", בה יתאפשרו מינויים פוליטיים שיעניקו שליטה חסרת תקדים לממשלה, בשוק התקשורת הישראלי.

הרפורמה צפויה לכלול קיצוץ בתקציב תאגיד השידור הציבורי, העברת נכסיו לגופים פרטיים והכפפתו לפיקוח הכנסת. הצעת החוק משנה גם את כללי המשחק בשוק הפרטי בכך שהיא מתירה לכל הערוצים לשדר פרסומות ומקלה או מבטלת חובות הפקות מקור. בנוסף, היא כוללת הקמת מנגנון מדידת רייטינג ממשלתי במקום ועדת המדרוג ומתן סמכויות פיקוח לרשות החדשה.

החוק הדרקוני של קרעי מחזיר למרכז הבמה את ההפיכה המשטרית מ-2023 ומאיים לחסל את התקשורת החופשית והביקורתית בישראל.

במענה לבקשת התנועה לחופש המידע נאלצת לשכת שרת התחבורה מירי רגב לחשוף את העלויות האדירות של נסיעותיה התכופות לחו"ל. שיאנית ההוצאות היא הנסיעה בת 14 הימים של רגב וצוותה לארה"ב, שעלותה עמדה על כ-850,000 ש"ח. השרה, שגם בשנה זו שהתה עשרות ימים בחו"ל, הספיקה לטוס גם ליעדים אחרים, ביניהם מרוקו, אזרביג'אן, קפריסין וגרמניה.

העותרים שדרשו מבית המשפט לאלץ את רגב לחשוף את הנתונים ציינו כי זו הפעם השלישית בה הם נאלצים לבקש סעד מבית המשפט בנושא ואמרו: "מעיון בנתונים קשה שלא לתהות מדוע שרת התחבורה וחברת הקבינט הביטחוני צריכה לשהות עשרות רבות של ימים בחו"ל בשעה של מלחמה, של מצב כלכלי קשה ושל קטל בכבישים".

וועדת חוק חוקה ומשפט, בראשות הח"כ רוטמן, מחזירה את ההפיכה המשטרית למרכז הבמה ודנה בהצעת החוק של היו"ר, המציעה לפצל את תפקיד היועמ"ש בין שלושה בעלי תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. תכליתה, הפחתה בכוחו של מוסד היעוץ המשפטי, והחלשת הפיקוח שלו על עבודת הממשלה והשרים.

במהלך הדיון נרשם ארוע חריג - רוטמן נראה לוחש משהו באזנו של היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בלי, והאחרון לאחר שהקשיב מטיח ברוטמן בזעם "אתה לא תאיים עלי".

שר המשפטים לשעבר דן מרידור התייצב בוועדה והשמיע דברים חריפים נגד פיצול תפקיד היועמ"ש: "אנחנו נמצאים בתקופה שבה יש ניסיון לשנות לחלוטין את המשטר בישראל ללא דמוקרטי. המהלך של ריסון המרסנים - היועמ"ש, בית המשפט, העיתונות - כל זה מביא אותנו למשטר אחר". מרידור הוסיף: "המבדיל בין דמוקרטיה לדיקטטורה הוא לא שלטון הרוב אלא מגבלות הרוב. ליטול את הסמכות הזו מהיועמ"ש, זה להתיר לממשלה ולשרים לעשות ככל העולה על רוחם".

נתניהו מודיע כי החליט למנות את מזכירו הצבאי, האלוף רומן גופמן, לתפקיד ראש המוסד הבא. מינויו של גופמן זקוק לאישור של וועדת גרוניס, ככל מינוי לתפקיד ציבורי בכיר. במוקד הבדיקה של הוועדה צפויה לעמוד "פרשת אורי אלמקייס".

במסגרת הפרשה, נחשד גופמן כי במהלך כהונתו כמפקד אוגדה 210 אישר להפעיל נער בן 17, אורי אלמקייס, כסוכן במבצעי השפעה ולוחמה פסיכולוגית ברשת, לכאורה ללא התיאומים והאישורים הנדרשים – מה שהוביל למעצרו של הנער על ידי השב"כ בחשד לעבירות ביטחוניות. בנוסף לעצם הפעלת הקטין, הוועדה בוחנת טענות לפיהן גופמן מסר גרסאות סותרות ואף הטעה את חוקרי צה"ל בבדיקה פנימית מוקדמת.

חמש שנים אחרי פתיחת משפט נתניהו הגיש פרקליטו של נתניהו, עמית חדד, מסמך שאינו עומד בסטנדרטים של בקשת חנינה, ומבקש למעשה מהנשיא הרצוג לעצור את המשפט. הבקשה המשתרעת על 14 עמודים הוגדרה "תמוהה" על ידי גורמים משפטיים שעיינו בה.

הטיעון המרכזי בו השתמשו נתניהו וחדד, "המשך המשפט קורע אותנו מבפנים", אינו משפטי אלא מגיע מעולמות התקשורת והפוליטיקה. משפטנים שקראו את המסמך העירו כי סיכוייו להתקבל נמוכים. חנינה, לדבריהם, אפשרית רק למי שהוגדר עבריין ונתניהו, אינו מביע חרטה, אינו מתנצל וכמובן שאינו מודה בביצוע העבירות. גם המילה "חנינה" אינה מוזכרת במסמך ולו פעם אחת. למעשה, על פי המשפטנים, זוהי בקשה לביטול משפט ולא בקשת חנינה.

חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן מונתה ליושבת ראש הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת. הועדה הוקמה בעקבות סרובו של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, לקדם את חוק התקשורת הדרקוני של קרעי, שרבים חוששים שיפגע אנושות בתקשורת החופשית בישראל.

דיסטל-אטבריאן, הנאבקת על עתידה הפוליטי בפריימריס בליכוד, אמרה "לתקשורת יש טקטיקות זדוניות, והיא עושה לימין מה שהתקשורת העולמית עושה לישראל". לצידה היתמם השר קרעי "הוועדה המיוחדת אינה מסלול עוקף או בליץ חקיקה, זה הכלי הפרלמנטרי הנכון".

הכנסת מאשרת את הצעתה הפרובוקטיבית של ח"כ דיסטל (ליכוד) ואחרים המגבירה את ההדתה במדינה. ההצעה כוללת איסור על הפרעה להנחת תפילין, לסיוע לאדם בהנחת תפילין או לתפילה במרחב ציבורי ובמוסד שהמדינה מתקצבת - כל עוד לא מדובר בהפגנה; איסור על בעל סמכות במוסד או במרחב ציבורי למנוע תפילה בשטח שבסמכותו - באותה הסתייגות; חובת התקנת מזוזה בכל מקום במרחב הציבורי ובמוסד שהמדינה מתקצבת; ובחינת כל מועמד לשיפוט בנושא המשפט העברי, התניית קידום שופטים במבחן ודרישה להשתמש במשפט העברי להכרעה בסוגיות משפטיות.

הכנסת מאשרת (בקריאה טרומית) שורה של הצעות חוק שנראות כאילו נלקחו ישירות מימי ההפיכה המשטרית של 2023 ומסמנות כי הקואליציה לא ויתרה על "רפורמת לוין". ההצעה הראשונה, של ח"כ רוטמן (הציונות הדתית), קובעת כי שיבוץ השופטים לדיונים בבג"ץ יופקע מנשיא העליון ויבוצע בעתיד על ידי מחשב. להצעה התנגדו הנהלת בתי המשפט והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

הצעה נוספת, שהגישו הח"כים קלנר ושקלים (הליכוד) ואושרה על ידי הכנסת, היא "חוק יאיר גולן", המאפשר לראש הממשלה ולשר הביטחון לשלול דרגות ופנסיות של בכירים במערכות הביטחון, ממי שלדעתם מוציא את דיבת צה"ל.

לבסוף, הצעת חוק של ח"כ בוארון (ליכוד) נועדה לבטל את נבחרת הדירקטורים ולאפשר לשרי הממשלה למנות מינויים פוליטיים כמעט בלא הגבלות. ההצעה הוגשה בתמיכה של השר אמסלם (ליכוד), המנסה להוביל מהלכים דומים מאז מינויו לשר.

אלפי חרדים המשתייכים ל"פלג הירושלמי" חסמו את כביש 4 באזור מחלף קוקה-קולה למשך שעות ארוכות. המפגינים נשכבו על הכביש וקראו "נמות ולא נתגייס". במהלך ההפגנה נרשמו עימותים קשים עם המשטרה שהכריזה על ההפגנה כלא חוקית. לאחר ההכרזה ובמהלך פינוי המפגינים הושלכו אבנים לעבר שוטרים, נופצו שמשות של ניידת ושני שוטרים נפצעו קל. החסימה בכביש 4 הגיעה לאחר שמוקדם יותר חסמו חרדים גם את מחלף אשדוד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מחריף את המתקפה נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, מכנה אותו "מגלומן אלים ודורסני שגונב את הדמוקרטיה הישראלית" ומאיים: "התוצאה תהיה שנדרוס אותו, לא תהיה ברירה". הדברים החמורים - שיש הרואים בהם הסתה למעשי אלימות פיזית כלפי עמית - נאמרו על ידי סמוטריץ' בפתח ישיבת סיעת "הציונות הדתית", שכמו בכל החודשים האחרונים, על פי כל סקר, לא עוברת את אחוז החסימה.

בעוד נתניהו נמנע מלגנות את דבריו של סמוטריץ', מסרה הרשות השופטת בתגובה: "אמירות המבטאות איומים כלפי שופטים אינן חלק מדיון ציבורי לגיטימי. מדובר באמירה חמורה ביותר שכל מטרתה להעצים שיח אלים ומסית כלפי הרשות השופטת והעומד בראשה".

ראש האופוזיציה לפיד הגיב לדבריו של סמוטריץ': "אני שולח חיזוק לנשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט יצחק עמית, מול האיום של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לרצוח אותו". יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן אמר כי "כאשר שר בכיר מאיים 'לדרוס' שופט עליון, זה לא פוליטיקה - זה עולם תחתון".

ח"כ חנוך מילביצקי, המכהן כיו"ר ועדת הכספים, תוקף בחריפות את מערכת המשפט וטוען בראיון לרדיו "קול ברמה" כי הפרקליטות ובתי המשפט מנהלים "מרד כדי להדיח את הממשלה". מילביצקי מגדיר את פסיקות בג"ץ שניתנות בחוסר סמכות כ"בטלות", ומתייחס ספציפית לצו הביניים שהוציא בג"ץ המונע את סגירת גלי צה"ל. הוא קורא לממשלה להגיד "עד כאן" ולא לכבד את החלטות השופטים, בטענה שמדובר בניסיון פוליטי לסכל את מדיניות הקואליציה.

עוד שיא שלילי נשבר: 459 הרוגים בשנה החולפת בתאונות בכבישי ישראל. זהו הנתון הגבוה מזה שני עשורים, על פי נתוני הלמ"ס. השנה נרשמה גם עליה של 8% בכמות התאונות הקטלניות.

שרת התחבורה רגב מיהרה להתנער מהמחדל ואמרה בכנס החירום הלאומי לבטיחות בדרכים שהתקיים לאחרונה: "יש פה בלבול בנוגע לאחריות. משרד התחבורה אחראי על תשתיות, אך בנוגע לאכיפה - יש כמה משרדים שאחראים לסוגיה הזו". נסיונה של רגב לחמוק מאחריות תמוה במיוחד אור לתפקיד בו היא נושאת - השרה האחראית על "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים"...

נתוני ההגירה מישראל ואליה הגיעו לשיא מדאיג בראשית שנת 2026. דוחות חדשים המתפרסמים היום מצביעים על התרחבות המגמה של "בריחת מוחות", המביאה לאבדן הון אנושי איכותי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך שנת 2025 נרשם זינוק של כ-42% במספר הישראלים שבחרו להעתיק את חייהם לחו"ל לתקופה ממושכת ולא חזרו, לעומת התקופה המקבילה לפני המלחמה.

בשנים 2024 ו-2025 נרשמה לראשונה בישראל מזה עשורים הגירה שלילית. משמע, כמות האנשים העוזבים את הארץ גדולה מכמות האנשים המהגרים אליה. על פי הדוחות הגורמים המרכזיים לעזיבת הישראלים: ההפיכה המשטרית, התמשכות המלחמה בעזה ויוקר המחיה המאמיר. החוקרים הצביעו גם על הרכב האוכלוסיה העוזבת את המדינה - רופאים, אנשי הייטק, מדענים וסגל אקדמי בכיר, המגזרים האחראים לצמיחת המשק הישראלי.

142 שופטים בדימוס, ובהם ארבעה נשיאים לשעבר של בית המשפט העליון (אהרון ברק, דורית ביניש, אסתר חיות ועוזי פוגלמן, ששימש כממלא מקום הנשיא), מפרסמים גילוי דעת חריף המזהיר מפני מהלכים והתבטאויות של שרי הממשלה. השופטים כתבו בגילוי דעת שפרסמו: "מתקפות הרסניות מצד נבחרי ציבור ושרי ממשלה הפכו חזיון יומיומי של טירוף מערכות נטול רסן, המאיים על התשתית הדמוקרטית של המדינה", והוסיפו: "המתקפות חצו קו אדום כשמדברי שר בממשלה משתמעת הסתה למעשי אלימות".

השופטים קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו "לפעול באופן מיידי, בכל האמצעים שברשותו כדי לשים קץ לתופעות ההשתלחות המסוכנות ברשות השופטת ובנשיא עמית". הם פנו גם למערכות אכיפת החוק בדרישה להבטיח את שלומם וביטחונם של נשיא העליון ושל כלל השופטים בישראל. הם הדגישו כי נשיא העליון "ראוי למלוא האמון והשבח על אופן מילוי תפקידו".

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אשר קולה, דוחה את כל התלונות שהוגשו נגד נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, פרט לאחת אותה הוא מקבל באופן חלקי. בהחלטתו כתב קולה (שמונה על ידי יריב לוין) כי "היה מוטב (שהתלונות) לא היו מוגשות". קולה הוסיף: "הנשיא אינו עבריין בנייה וכי הדבקת הכינוי 'עבריין בנייה' לנשיא עמית 'אינה ראויה, אינה הוגנת ואינה נתמכת במציאות".

מבין עשרות התלונות, שרובן הוגשו על ידי ארגוני ימין, התלונה היחידה שהתבררה כמוצדקת חלקית על ידי קולה, היתה זו שנגעה לעיסוקו של עמית בתיק הנוגע לנבחרת הדירקטורים. קולה קבע כי עמית היה צריך לפסול את עצמו מדיון בנושא הנבחרת, בה היה חבר אחיו, גם אם היה מדובר בנושא "רוחבי" שלא נגע ישירות לאחיו. יחד עם זאת לא ראה קולה סיבה להמשך טיפול בתלונה זו, או לפגיעה כלשהיא במעמדו ובתפקידו של עמית.

בג"ץ הקפיא היום בצו ביניים את העברת הכספים הקואליציוניים (כמיליארד שקלים) למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח. ההחלטה מגיעה בהמשך לעתירת מפלגת יש עתיד כנגד העברת הכספים, ומהווה מכה למפלגות החרדיות. את המהלך הוביל ח"כ ולדימיר בליאק, המשמש מרכז האופזיציה בוועדת הכספים בכנסת.

התגובות במערכת הפוליטית סוערות. ח"כ גפני מאשים את השופטים ב"רשעות" ומוסיף: "בית המשפט הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים". ש"ס הגיבה: "אין שופטים בירושלים אלא חבורת פירומנים מסוכנת, שבמאבקה הנואש להציל את שליטתה המתפוררת, בחרה לחטוף את הציבור החרדי כבני ערובה".

דו"ח חדש של הסנגוריה הציבורית מראה על עוד תחומים בהם מתדרדרת משטרת ישראל. על פי הדו"ח הוכפל פי שלוש מספר התלונות נגד אלימות שוטרים. הדו"ח מצביע גם על מצב בלתי נסבל בשרות בתי הסוהר, כאשר מספר הכלואים בפועל בישראל גדול פי שניים מיכולת ההכלה של מתקני הכליאה הקיימים.

הנתונים הקשים הללו מצטרפים לשורה של תלונות ומתקפות על המשטרה השוקעת תחת כהונתו הפרובוקטיבית אך חסרת ההישגים של השר בן גביר. אך הביצועים הדלים של המשטרה תחתיו אינה הבעיה היחידה של בן גביר. לאחרונה אסר בית המשפט המחוזי על בן גביר להמשיך ולמנוע את קידומה של הקצינה רינת סבן ובמקביל בג"ץ הוציא צו על תנאי לראש הממשלה המורה לו "לבוא ולייתן טעם מדוע לא יורה על העברתו של בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי".

תחקיר "הברגים של מכונת הרעל" של אילן לוקאץ', ששודר ב"אולפן שישי" חושף את התשתית הכלכלית והלוגיסטית המשרתת את הצד הימני של המפה הפוליטית, ובמרכזה פעילות ענפה לקידום בנימין נתניהו. לוקאץ' מראה כיצד פוליטיקאים מהימין משתמשים במערך מאורגן של עשרות אלפי חשבונות פיקטיביים, שנרכשו במדינות כמו הודו ואיראן, כדי להדהד מסרים פוליטיים באופן מלאכותי.

התחקיר מדגיש כי "המכונה" מייצרת תמיכה מזויפת בנתניהו ובמהלכי הממשלה, תוך ניהול מתקפות אגרסיביות והסתה נגד יריבים פוליטיים וארגוני מחאה. הממצאים מראים כיצד כסף רב מתורגם לשליטה בתודעה הציבורית באמצעות פרופילים מזויפים, המדמים תמיכה עממית רחבה ויוצרים "רעש" דיגיטלי המצליח להטביע קולות ביקורתיים.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, דורשת מבג"ץ להוציא צו על תנאי שיחייב את ראש הממשלה לנמק מדוע אינו מפטר את השר איתמר בן גביר. היא קובעת כי השר מנצל את סמכותו לרעה כדי להשפיע באופן פסול על המשטרה בתחומי חקירות ואכיפה רגישים, פועל בשיטתיות לערעור עצמאותה, וגורם בכך נזק בלתי הפיך לשלטון החוק ולערכים דמוקרטיים.

מנגד, השר בן גביר דוחה את הטענות, מכנה את היועמ"שית "עבריינית" וטוען כי מדובר ב"ניסיון הפיכה" פוליטי וחסר סמכות משפטית נגד שר שנבחר כדי ליישם מדיניות. ראשי הקואליציה מגבים את השר במכתב תקיף ומתחייבים להתייצב כחומה בצורה נגד הדחה כזו, בעוד ראש הממשלה מבהיר כי הפיטורים לא יתרחשו.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, אמר בנאום בהפגנה בכיכר הבימה בתל אביב: "אנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית, וזה לא קרה באירוע דרמטי וחד פעמי. זהו תהליך שבו היבטים מהותיים של הדמוקרטיה, נמצאים תחת התקפה קשה והדמוקרטיה נחלשת". בנאום מוקלט שהוקרן בעצרת לציון שלוש שנים להצגת הרפורמה המשפטית, קבע ברק כי ישראל מצויה בתהליך מתמשך של הידרדרות משטרית. הוא הסביר כי לא מדובר באירוע חד-פעמי, אלא במתקפה חריפה על היבטים מהותיים של הדמוקרטיה, בהם הפרדת הרשויות, שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט. ברק הזהיר כי המשטר בישראל הפך ל"שלטון יחיד" של אדם אחד השולט בפועל הן בממשלה והן בכנסת. ברק קרא לציבור לפעול והזהיר: "בית המשפט לבדו אינו יכול לעצור את הנסיגה".

דבריו של ברק היו המשך ישיר לנאומו בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל, בו אמר: "היחס בין הדרג הפוליטי לבין הצבא, המשטרה והשב״כ השתבש לחלוטין. ראש הממשלה רואה עצמו מוסמך להורות לדרג הביצועי כיצד עליו לפעול בכל אחת מהזירות. היחס למפגינים הוא כאל עבריינים. אני חושב שכבר איננו אזרחים, אלא נתינים".

במבצע מעצרים של המשטרה ביישוב הבדואי תראבין שבנגב - הזוכה ליחסי ציבור נמרצים של השר הממונה בן גביר - נורה למוות למוות מוחמד חוסיין תראבין, אב לשבעה. תראבין נורה בדלת ביתו באישון לילה, על ידי כח משטרה שהגיע לבצע חיפוש בביתו. לפי המשטרה, האיש סיכן את הכוחות ולכן נורה. בני משפחתו טוענים כי מדובר בירי לא מוצדק ומאשימים את השוטרים כי הרגו אותו “בדם קר”.

המבצע בו השתתפו 600 שוטרים ונמשך ימים ארוכים זכה להישגים דלים במיוחד: נתפסו 4 רובים, 2 אקדחים, מספר מחסניות וכ-30 מבני הכפר עוכבו במהלך המבצע. במקביל, הפעילות העבריינית בסביבה המשיכה גם בזמן ה"מצור" המשטרתי על הכפר.

לצד הפעילות המשטרתית נראה השר בן גביר מגיע פעמים רבות לשטח, כדי להצטלם ולהכריז הכרזות "משילות", שנראו מנותקות מהמתרחש בפועל.

שר התקשורת קרעי שוב תוקף את בג"ץ בראיון ל"סרוגים", בצורה חריפה מתמיד. "בג"ץ פורע חוק". קרעי הוסיף: "אם בג"ץ מבטל חוקים, מבטל חוקי יסוד, איזה חוק נמצא מעליו?… אי אפשר לקיים כאן מדינה דמוקרטית שבה הציבור הולך לקלפי… ובג"ץ תמיד כולם מפחדים מה יאמר בג"ץ".

קרעי לא מסתפק במתקפה על בג"ץ וטוען כי השמאל משתמש במערכת המשפט כדי לשמר את שלטונו: "הם מבינים שבאופן דמוקרטי אבד עליהם הכלח… אז הם רוצים גוף כזה שיגיד הדמוקרטיה לא מעניינת אותי, אני בסוף מחליט הכל".

בסוף הראיון ניהל קרעי משחק אסוציאציות עם המראיין במסגרתו השיב - בנימין נתניהו: "האיש והאגדה"; אחים לנשק: "ארגון מסוכן שסיכן את ביטחון ישראל"; גלי בהרב מיארה: "המודחת האזרחית מיארה"; השופט יצחק עמית: "דיקטטור".

משטרת ישראל מודיעה על סיום חקירת פרשת "קטרגייט". הפרשה שחשפה כי גורמים בכירים במשרד ראש הממשלה הועסקו, במישרין או בעקיפין, על ידי קטאר, במקביל לשירותם בלשכת ראש הממשלה. החשודים המרכזיים בפרשה הם יונתן אוריך, אלי פלדשטיין וישראל איינהורן, שעבדו ועובדים עם נתניהו והליכוד. במסגרת הפרשה נחקרו גם חשודים אחרים, חלקם בכירים במערכות הבטחון. הכרזת המשטרה על סיום החקירה מעידה גם כי הרימה ידיים ומוותרת על חקירתו של הלוביסט האמריקאי ג'יי פוטליק, הנחשב לאחד מאנשי המפתח בפרשה. הכדור כעת עובר למגרש של הפרקליטות.

תחקיר "עובדה" מביא עדות דרמטית של מוטי סנדר, איש סודו של יצחק הרצוג, שחשף כי המגעים ל"דיל" בין הרצוג לנתניהו החלו עוד לפני בחירתו של הרצוג לנשיאות ב-2021. לפי עדותו של סנדר, בראיון שהעניק לתוכנית "עובדה", הוא נשלח על ידי הרצוג ערב הבחירות לנשיאות כדי להציע לנתניהו עסקה פוליטית-משפטית: נתניהו יבטיח את בחירתו של הרצוג לנשיא המדינה, ובתמורה, לאחר שייבחר, הרצוג יפעל כדי להביא לסיום התיקים הפליליים של נתניהו.

ספי עובדיה, שראיין את סנדר שאל אותו: "למה החלטת להתראיין עכשיו?". תשובתו של סנדר היתה: "כי פרץ החוצה מצב שאי אפשר יותר להחריש לו. זאת אומרת, לא יכולתי להתעלם מהדבר הזה. מההתנהגות של נשיא המדינה. העובדה שהוא הפך להיות לא רק יד ימינו, אלא... עבד אצלו. אצל ראש הממשלה".

חוקרי להב 433 פושטים הבוקר על ביתו של צחי ברוורמן, ראש הסגל של נתניהו, מעכבים אותו לחקירה ועורכים בביתו חיפוש בחשד לשיבוש הליכי משפט. ברוורמן חשוד כי ניסה לפגוע בחקירת הדלפת המסמכים המסווגים, בעודה בשלב הסמוי. על פי החשד, הזמין ברוורמן את פלדשטיין לפגישה לילית בחניון הקריה באוקטובר 2024. לאחר שמסר את מכשירי הטלפון של שניהם לאדם שלישי שהיה במקום נכנסו השניים למכונית. במכונית חשף ברוורמן כי מתנהלת כעת חקירה סמויה בעניין בטחוני רגיש ובדק האם פלדשטיין מכיר את הנושא, או מספר דמויות שלדעת ברוורמן עלולות להיות מעורבות. ברוורמן אף טען כי ביכולתו "לכבות" את החקירה.

בתום יום חקירות ארוך הכולל עימות חזיתי עם פלדשטיין, מורחק ברוורמן מלשכת ראש הממשלה ומוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.

ח"כ משה גפני אומר כי הממשלה צריכה "לא לקיים את החלטות בג"ץ". בראיון לרדיו קול ברמה נשאל גפני: "אתה אומר באופן גורף לא להתייחס להחלטות בג"ץ?" יו"ר דגל התורה השיב: "לא להתייחס, לא". לדבריו, השופטים "פשוט לקחו סמכויות לא להם".

כצפוי, למתקפה הצטרף שר התקשורת קרעי שכבר קרא בעבר לא לציית להחלטות בג"ץ, הפעם אמר קרעי: "ציות לחוק ולא לצווים בלתי חוקיים או ליועמ"שית שהודחה כחוק. הגיע הזמן. פשוט. יהודי ודמוקרטי". יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן אמר בתגובה: "גפני מכריז על אנרכיה".

ראשי מפלגות הקואליציה חותמים על מכתב שערורייתי לראש הממשלה, בו הם דורשים ממנו לא לציית לפסיקת בג"ץ, אם זה יורה על פיטורי השר איתמר בן גביר. החותמים, ביניהם השרים סמוטריץ', סער ובן גביר עצמו, מגדירים התערבות כזו כ"ניסיון הפיכה נגד הדמוקרטיה" וטוענים כי לבית המשפט אין סמכות חוקית להדיח שר מכהן.

המכתב נשלח במקביל לדיון בבג"ץ בעתירות נגד כהונת השר בן גביר ומסלים את המתקפה של הממשלה על מערכת המשפט. ראשי הקואליציה החתומים על המכתב מקפידים להשתמש בשפה ובביטויים פרובוקטיבים כמו "היועמ"שית המודחת".

השר לביטחון לאומי בן גביר מסר הבוקר את תשובתו לבג"ץ במסגרת העתירה המבקשת להדיח אותו מתפקידו. בן גביר מתח ביקורת חריפה על התנהלות היועצת המשפטית לממשלה וטען לרדיפה מצידה. לדבריו, פעילותו כשר היא במסגרת החוק, והוא אינו מתערב בפעילות המשטרה - כפי שהיועמ"שית טוענת.

בתחילת החודש קראה בהרב-מיארה לבג"ץ להוציא צו ביניים שיחייב את ראש הממשלה נתניהו להסביר מדוע הוא לא מפטר את איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי. היועמ"שית כתבה כי בן גביר "מנצל לרעה את תפקידו כדי להשפיע באופן פסול על פעילות משטרת ישראל בתחומים הרגישים ביותר של אכיפת חוק וחקירות ופוגע בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים". בן גביר הגיב בקצרה: "עבריינית, לא סופר אותך".

הממשלה צפויה לאשר את צירופו של חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה כסגן שר, במהלך שיאפשר את החזרת חבר הכנסת פינדרוס אל הכנסת. במהלך זה יפרק למעשה ראש הממשלה נתניהו את החרם החרדי על הממשלה.

המהלך יתבצע לצד כינוסה של מועצת גדולי התורה בשבוע שעבר, שלא קיבלה החלטה בנוגע לחוק ההשתמטות שמוביל ח"כ ביסמוט מהליכוד.

זמיר מתריע במכתב חריג לנתניהו, כ"ץ וביסמוט, מפני מחסור חמור בלוחמים והשלכות מיידיות על כשירות צה"ל. במכתב הדגיש ש"המציאות הביטחונית בשנתיים האחרונות מובילה לאתגרים חסרי תקדים".

זמיר התייחס גם למאמצי הקואליציה לחוקק חוק השתמטות, שיאפשר לחרדים להמשיך ולא להתגייס לצה"ל: "החקיקה בהקשרים אלה אינה מתקדמת באופן הנדרש ועלולה להביא את צה"ל לחוסר כשירות. ההשפעה תבוא לידי ביטוי כבר בשנה הקרובה, וביתר שאת החל מינואר 2027".

ראש הממשלה נתניהו טוען במסיבת עיתונאים כי לוחמי צה"ל נפלו עקב מחסור בתחמושת שנבע מאמברגו של ממשל ביידן, וכי המצב השתפר רק עם כניסת הנשיא טראמפ לתפקיד.

בממשל ביידן הגיבו בזעם לדברי נתניהו, ושגריר ארצות הברית בישראל לשעבר לשעבר טום ניידס אמר: "הוא טועה. תמיכתו של ביידן בישראל הייתה איתנה כסלע, הוא יודע זאת, ודרך אגב ביידן עשה את זה במחיר פוליטי עצום".

יועצו ושליחו למזרח התיכון של ביידן, עמוס הוכשטיין צייץ בתגובה: "לאחר תמיכה צבאית של יותר מ-20 מיליארד דולר, הגדולה ביותר בהיסטוריה של ישראל, שתי נושאות מטוסים מיהרו לאזור, מנעו מלחמה אזורית נרחבת, הביסו את מתקפת הטילים והרחפנים האיראנית פעמיים, הגנו על ישראל ברגעים הפגיעים ביותר, לאחר שהצילו אינספור חיים של ישראלים - התגובה המקובלת היחידה לנשיא ביידן ולעם האמריקני - היא תודה".

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, נואם בטקס ההסמכה של עורכי הדין החדשים ויוצא למתקפה נגד שרים וח"כים שקראו לא לכבד את פסיקות בג"ץ. "מערכת המשפט הישראלית נתונה בימים אלה תחת מתקפה של ממש, אשר חורגת הרבה מֵעֵבר לגדרי הביקורת הלגיטימית", אמר והוסיף: "אנו עדים לניסיונות להחליש את הרשות השופטת, לפגוע בעצמאותה, ולשחוק את שופטיה המסורים והמקצועיים אשר מקדישים את עצמם לשירות הציבור. אנו עדים להתעלמות בוטה מכללי הדין, ולהתייחסות לפסקי דין מחייבים כאל המלצה בלבד".

פעיל הימין מרדכי דוד, הזוכה בחודשים האחרונים לויראליות ברשתות ובתקשורת, חסם את רכבו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק. ברק, ניצול שואה בן 89 שהשתתף בכנס של התנועה לאיכות השלטון, יצא לביתו כאשר דוד, בליווי פעילי ימין נוספים, חסמו את מכוניתו.

דוד שפתח את דלת מכוניתו, שרבב את ראשו וקרא לעבר הנשיא בדימוס: "אפס, דיקטטור, חמינאי של ימינו". בעקבות המקרה, הוגשה נגד דוד תלונה במשטרה והוא זומן למחרת לחקירה. יחד עם זאת, בהתחשב ברוח הנושבת במשטרה תחת שלטון בן גביר, הנחשב לאחד מפטרוניו של דוד במערכת הפוליטית, ספק אם החקירה והתלונה יניבו כתב אישום.

פעיל הימין מרדכי דוד חסם הערב את מכוניתו של ראש הממשלה, שר הביטחון והחייל המעוטר בצה"ל אהוד ברק. דוד, עבריין מורשע, קרא לעבר ברק: "מה שלומך יא אפס מאופס, אתה יודע לדבר על ביבי. לא תקבל מרד אזרחי. חוסמים לך את האוטו יא אפס. עאלק מרד אזרחי". ברק, שעבר קרב אחד או שניים משמעותיים יותר בחייו, חייך לעבר דוד בזלזול, נכנס למכוניתו ועזב את המקום.

דוד חסם לאחרונה גם את רכבו של נשיא בית המשפט בדימוס, אהרון ברק, ניצול שואה בן 89. דוד שקילל את אהרון ברק באותו אירוע זוכה בתקופה האחרונה לחיבוק חם מחברי הקואליציה, ביניהם יריב לוין, איתמר בן גביר, טלי גוטליב, עידית סילמן ואחרים.

אלפי ישראלים מתכנסים בהפגנה בתל אביב במחאה על הפשיעה המתעצמת בחברה הערבית. את ההפגנה מארגנת ועדת המעקב של הציבור הערבי בהשתתפות נציגי המפלגות הערביות בכנסת ועשרות ארגונים ותנועות מחאה. ההפגנה מתקיימת על רקע שיא חדש של נרצחים בחברה הערבית בשנת 2025 ומול טענות כי השר בן גביר אינו עושה מספיק כדי למנוע את גל האלימות במגזר.

המארגנים מציינים כי "ההפגנה מצטרפת למחאה העממית נגד הפשיעה המאורגנת וההפקרה המכוונת של הממשלה כלפי החברה הערבית". יו"ר רע"מ מנסור עבאס אמר: "ההפגנה היום היא רק ההתחלה. הציבור הערבי התעורר, וימשיך להפגין עד יום הבחירות כדי להפיל את הממשלה שמפקירה את הביטחון שלנו".

לאחר צעדת מחאה מרחבת מוזיאון תל אביב התאספו המפגינים, ערבים ויהודים, בכיכר הבימה לעצרת תמיכה והזדהות בחברה הערבית המדממת.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קוראת לבג"ץ לקיים דיון דחוף בעתירות נגד חוק השידורים של הממשלה, ומזהירה כי שר התקשורת שלמה קרעי "פגע קשות" בהליך החקיקה. לדבריה, החוק עלול להוות סיכון חמור לחופש הביטוי ולעצמאות העיתונות. היא קובעת כי המנגנון המוצע, המעניק לדרג הפוליטי שליטה כמעט מוחלטת במינוי הרגולטור ובפיקוח על תכנים, הופך את התקשורת המשודרת לזרוע ביצועית של הממשלה ומפר את חובת הנייטרליות.

היועמ"שית מזהירה כי החוק הובא לכנסת לפני שהושלמה עבודת המטה המקצועית והמשפטית הנדרשת וכי משרד התקשורת קיצר התהליך הבין משרדי הנדרש. כמו כן מציינת היועמ"שית כי באופן חריג הובא החוק לדיון בוועדה ללא אישור היועצת המשפטית לממשלה.

הכנסת חוגגת יום הולדת 77, לראשונה בתולדותיה בהרכב חסר. יו"ר הכנסת אוחנה, באקט ילדותי ופוגעני, לא הזמין גם הפעם את נשיא בית המשפט העליון לטקס, למרות הנוהג שכובד ב-76 הפעמים הקודמות. המעשה החריג גרם לאופוזיציה להחרים את הדיון ואף הוציא את נשיא המדינה משלוותו - גם הוא סרב להגיע לטקס, במחאה. התוצאה, הכנסת חגגה יום הולדת עצוב, מול מליאה ריקה למחצה.

נתניהו, מול אולם דליל במאזינים, ניסה להציל את המצב ללא הצלחה: "אני מקווה שבשנה הבאה נתגבר על כל המכשולים ונשיג הבנות".

אבי מעוז, חבר הכנסת מטעם מפלגת נעם הקיצונית, הכריז היום בכנס מנהלי המגזר הדתי, כי בממשלה עתידית ידרוש להיות שר החינוך. מעוז הוסיף כי בתוקף סמכותו כשר חינוך יכפה לימודי יהדות, כמקצוע חובה, גם על חילונים.

מעוז הוסיף כי הוא מתכנן להפוך את היהדות למקצוע ליבה לצד אנגלית ומתמטיקה. בראיון ל-Ynet אמר מעוז: "יש מקצוע שהוא ליבת הליבה. זה מקצוע היהדות, מקצוע התנ"ך. אני מתייחס ליהדות כשורש המאחד את כולנו. ולכן, גם בחינוך הממלכתי אני מתכוון להכניס את המקצוע שהוא ליבת הליבה - מקצוע הזהות היהודית, ההיסטוריה היהודית, המורשת היהודית כמקצוע שהוא מקצוע ליבה".

בג"ץ הוציא היום צו על תנאי בעתירות לפיטורי השר בן גביר והרחיב את ההרכב שידון בנושא ל-9 שופטים. השופטים הוציאו את צו הביניים לראש הממשלה נתניהו "המורה לו לבוא ולייתן טעם מדוע לא יורה על העברתו של בן גביר מתפקידו כשר לבטחון לאומי". בן גביר הגיב לצו ברשת X ותקף את השופטים: "אין לכם סמכות, לא תהייה הפיכה".

הרחבת הרכב השופטים מגיעה לאחר שראשי הקואליציה קראו לנתניהו שלא לציית לפסיקת בג"ץ בנוגע לפיטורי בן גביר. משמעות הוצאת צו הביניים, כי השופטים שוקלים את קבלת העתירה שכן כעת הם דורשים מראש הממשלה לשכנע, מדוע לדחות את העתירות בעניינו של בן גביר.

כצפוי הצטרף שר המשפטים לוין לתוקפים את שופטי בג"ץ: "הפירומנים בבג"ץ כבר מזמן מתנהגים כאילו הם הממשלה, הם הכנסת, ועכשיו הם גם מחליפים את העם".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס תקף באופן חסר תקדים היום צו של בית המשפט העליון. פוקס התייחס לצו הביניים שהוציא בג"ץ בעתירה הנוגעת לפיטוריו של השר בן גביר ואמר: "כמו שבצה"ל יש פקודה בלתי חוקית בעליל, אם בג"ץ יוציא פסק דין שמחייב ראש ממשלה לפטר שר, זו פקודה בלתי חוקית בעליל".

עוד אמירה מקוממת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בדבריו אתמול התייחס השר לטבח השבעה באוקטובר וטען כי "קיבלנו סטירת לחי ענקית מאבא שבשמיים בשמחת תורה עם מחירים כואבים מאוד, סטירת לחי שהצילה אותנו מאיום גדול מאוד".

אמירתו של השר המשיחי קוממה רבים שלא הבינו איך אפשר לראות בטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה, יתרון. אחרים נזכרו לנוכח דבריו באמירתה של חברתו השרה סטרוק "אנחנו כמו בתקופה של נס. האור ברמזור ירוק".

נתניהו מגיב לדו"ח מבקר המדינה על מחדל ה-7.10 במסמך בן 55 עמודים, המצביע על אשמים רבים לכשלים. המרכזיים בהם, לפי נתניהו, הם ראשי מערכת הביטחון. נתניהו עצמו, שוב, לא לוקח אחריות על דבר, למרות שעמד בראש הממשלה ברובן המוחלט של 16 השנים האחרונות.

מסמך נתניהו מציג תמונה מבוססת לכאורה, הנשענת על ציטוטים של רבים ראשי מערכות הבטחון, אך רובם ככולם חלקיים בלבד. ראש הממשלה מאשים את גופי המודיעין כי הציגו תמונה בה מדיניות ההרתעה וההחלשה (שהוא עצמו הוביל) אפקטיבית וכי לחמאס יכולת פשיטה מוגבלת. לצד המסמך הפיץ נתניהו סרטון לציבור בו מציג את טענותיו.

במערכת הפוליטית התגובות למסמך קשות. הרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט הגיב: "מניפולציות, עיוותים וחלקיקי ציטוטים משנים עברו לא ישנו את האמת האחת". מועצת אוקטובר הזכירה לציבור כי לא דו"ח המבקר ולא מסמך נתניהו הם תחליף לחקירה אמיתית ומקיפה: "כפי שלא הסכמנו לקבל את תחקירי צה"ל והשב"כ, שהראו תמונה חלקית ומגמתית, כך אנחנו דוחים את ניסיונו של ראש הממשלה, אחד הנחקרים הראשיים בוועדת החקירה הממלכתית שתקום, לפרסם פרוטוקולים חלקיים שנבחרו בקפידה. מי שרוצה להגיע לחקר האמת - מקים ועדת חקירה ממלכתית. מי שרוצה לקבור אותה - מפרסם ערימת מסמכים חסרי הקשר וחשיבות".

מסמך התגובה של נתניהו לדו"ח המבקר בנוגע לטבח ה-7.10, שספג ביקורת ציבורית קשה, מעלה היום תהיות נוספות, בעקבות חשיפה של מיכאל האוזר טוב בהארץ. האוזר טוב מגלה כי במהלך המלחמה גייסה לשכת נתניהו חיילי מודיעין למילואים, כדי שייסרקו פרוטוקולים של דיונים, לטובת גיבוש המסמך של נתניהו.

המילואימניקים, שגויסו על ידי המזכירות הצבאית במשרד רוה"מ, הביעו תמיהה על חשיבות המשימה שהוטלה עליהם ואף תהו כיצד המשימה משרתת את צרכי הצבא.

ראש השב"כ, דוד זיני, אישר בקבינט כי דרכונם של העזתים העוברים במעבר רפיח מוחתם בחותמת של "State of Palestine". חותמת זהה לחותמת המשמשת את הר"פ במסמכים אחרים. זיני מסר את המידע בתשובה לשאלתה של השרה סטרוק בנושא, בישיבת הממשלה.

לשאלותיה של סטרוק הצטרף גם שר המנהלות, אלקין, שביקש להבין האם משכורתם של עובדי מעבר רפיח משולמת על ידי הרשות הפלשתינאית.

ראש הממשלה נתניהו פרסם פוסט בחשבון ה-X הרשמי שלו בו נטען כי ראש השב"כ רונן בר היה חלק ממרד נגדו ב-7.10. נתניהו שיתף פוסט של ארז תדמור, פעיל ימין, ממייסדי "אם תרצו", שהתמודד בעבר על מקום ברשימת הליכוד.

בפוסט נטען כי בר החליט לזייף את תחקירי שב"כ וכי: "בר הבין שהדבר היחיד שחמור יותר מההחלטות המופקרות עצמן, היה שהן התקבלו כחלק ממרד נגד ראש הממשלה". תדמור אף הוסיף דלק למדורת הקונספירציות וכתב "צמרת השב"כ בפרט וצמרת מערכת הביטחון בכלל הייתה נגועה בוירוס אנטי דמוקרטי כאילו נתניהו הוא ראש ממשלה מופקר".

הפוסט הקונספירטיבי ששותף בחשבונו הרשמי של ראש הממשלה נתניהו, הזכיר לרבים את הפוסט השערורייתי אותו פרסם נתניהו (ומחק לאחר ביקורת ציבורית עזה) בליל ה-29.10.23. באותו פוסט ניער מעצמו נתניהו אחריות לטבח ה-7.10 והטיל אותה על גופי הביטחון. הפוסט פורסם בזמן מלחמה, יומיים לאחר תחילת התמרון הקרקעי בעזה, בשעה שחיילי צה"ל וכוחות הביטחון מסכנים את חייהם מול מחבלי חמאס.

בדיון שנערך היום בוועדת החינוך, התרבות והספורט, שעסק בזיכרון והנצחה לטבח 7 באוקטובר, ביקש נציג משרד ראש הממשלה להסיר משם הצעת החוק את המילה "טבח" - ועורר זעם בקרב באי הדיון ביניהם גם משפחות שכולות.

מ"מועצת אוקטובר" נמסר בתגובה כי "חזינו באירוע היסטורי שיירשם כאות קלון נוסף לממשלת 7/10. באולם אחד, ריק מחברי כנסת שברחו מהבושה, דנו בחוק שנועד להקים ועדת טיוח שתדאג שלעולם לא נדע את האמת על המחדל הגדול בתולדות המדינה. במקביל, באולם אחר, נציגו של נתניהו דורש להסיר את המילה 'טבח' כחלק מהנדוס התודעה שלהם. אנחנו כאן כדי להבהיר בצורה ברורה - היה כאן טבח. שילמנו עליו את המחיר היקר מכל. נדאג שכל מי שאחראי לו ייחקר בוועדת חקירה ממלכתית וישלם גם הוא את המחיר. דמו של אף פוליטיקאי לא יותר סמוק מדם ילדינו, אחינו והורינו. תתביישו לכם".

חמישה ראשי שב"כ ו-31 ראשי אגפים לשעבר בשירות שלחו מכתב המביע פליאה על שתיקתו של ראש שב"כ, זיני, לנוכח ההכפשות והפגיעה בעובדי השירות, על ידי נתניהו. בכירי המערכת טענו כי "במעשיו ובהתנהגותו ראש הממשלה פוגע במערכת הביטחון כולה ובפרט בשירות הביטחון הכללי, במנהליו ובעובדיו, העושים לילות כימים למען ביטחון ישראל. זו התנהלות בזויה ושפלה מצד האחראי הראשי למדיניות שהוליכה את ישראל לאחד הכישלונות החמורים בתולדותיה".

המכתב נשלח בעקבות מסמך התגובה של נתניהו לדו"ח מבקר המדינה על מחדל ה-7.10. בתגובתו נמנע שוב נתניהו מקבלת אחריות אישית ובחר להטיל את מלוא האשמה על מערכת הביטחון ועל ממשלות קודמות.

ראשי השב"כ קראו לראש השירות דוד זיני לפעול כנגד ההכפשות, ודרשו ממנו להגיב בתקיפות נגד "הפגיעה בעובדי שירות, הפצת קונספירציות שקריות - כמו הטענות השקריות שהייתה בגידה ערב 7 באוקטובר - והדיווח השקרי על פגישה של אנשי מרחב דרום בשב"כ עם מפקד חטיבת עזה בחמאס יום לפני הטבח".

הכאוס, האלימות ואובדן השליטה בחברה החרדית שוברים שיאים. שתי חיילות, שהגיעו לפעילות רווחה במסגרת תפקידן הצבאי בבני ברק היום, חולצו על ידי המשטרה, לאחר שהתפתחה סביבן מהומה שסיכנה את חייהן. עם הגעת החיילות לעיר, הודעות שיקריות הועברו בין התושבים שקבעו כי הן עוסקות בחלוקת צווי גיוס. המוני חרדים הגיעו בזמן קצר למקום בו נמצאו החיילות ובמקום התפתחו במהירות התפרעויות קשות.

כח משטרתי נשלח למקום כדי לחלץ את החיילות מההמון הזועם ששר סביב לחיילות "וכל הרשעה תכלה מן הארץ". במהלך ההתפרעויות הפכו החרדים ניידת, שרפו אופנוע משטרתי והשליכו פחי אשפה על השוטרים. האחרונים הגיבו בירי רימוני הלם אל המתפרעים. עם התגברות המהומות נאלצו במשטרה להכריז על נוהל "טיפול נמרץ מחוזי", במסגרתו כל תחנות המשטרה במחוז תל אביב הוקפצו ושלחו תגבורת לבני ברק.

ועדת חוק חוקה ומשפט אישרה היום לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק שתאפשר לבתי דין רבניים לעסוק בבוררות בנושאים אזרחיים. לפי ההצעה לבתי הדין הרבניים תהייה אפשרות לברור לפי דין תורה בעניין אזרחי.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, ממובילי ההפיכה המשטרית, אמר: "זו תחילת דגאולה של מערכת המשפט". ח"כ פינדרוס מדגל התורה, שהיה בין מובילי החוק, הוסיף: "אחת ההוכחות לכך שעוד לא נגאלנו היא שהדיון הזה מתקיים בקרקס פה ולא בבית המשפט".

ידיעות אחרונות פרסם אתמול כי ראש הממשלה נתניהו קיבל מאגף המודיעין בצה"ל את תוכנית המתקפה של חמאס, עוד באפריל 2018. למרות הכחשותיו החוזרות ונשנות של נתניהו, מאז טבח השבעה באוקטובר ועד היום כי הכיר את תוכנית חמאס, טוען העיתון כי נתניהו עודכן לגבי התוכנית ואף יותר מפעם אחת. לטענת העיתון, נתניהו נחשף לתוכנית פעמיים - פעם על ידי אמ"ן ופעם במסגרת סקירה של שב"כ במל"ל.

לפי ידיעות אחרונות ב-2018 הפיצה חטיבת המחקר של אמ"ן מסמך מודיעיני שנמסר למזכירים הצבאיים של רוה"מ ושל שר הביטחון, לראשי שב"כ ומוסד וללשכות בכירים בצה"ל. בלשכת נתניהו, נכתב בעיתון, התקבל המסמך במזכירות הצבאית והונח בתיבה מיוחדת המכילה חומרים עליהם אמור רוה"מ לעבור בסוף השבוע.

במבצע משולב, חסר תקדים בהיקפו, תקפו הבוקר מאות מטוסי קרב, ישראלים ואמריקאים, עשרות מטרות באיראן. המתקפה החלה באופן לא צפוי בשעות הבוקר הלא מוקדמות, ונערכה במתואם על ידי כוחות אויר ישראלים ואמריקאים, כמו גם ירי של מגוון טילים מפלטפורמות ישראליות ואמריקאיות, הפרוסות בכל רחבי המזרח התיכון.

שעות ספורות אחרי התקיפה נראה כי ישראל וארה"ב פתחו למעשה במלחמת איראן השניה, לאחר מספר שבועות בהם התנהל מו"מ בין איראן לארה"ב. במכת הפתיחה הותקפו מאות מטרות ברחבי איראן ובין היעדים היו: חיסול בכירי הממשל וכוחות הביטחון האיראנים, פגיעה במערכות ההגנה האווירית במדינה והשמדת מטרות בעלות חשיבות אסטרטגית.

בתגובה פתחה איראן במתקפת טילים לעבר ישראל ולעבר מגוון מטרות ערביות ואמריקאיות ברחבי המפרץ הפרסי וחצי האי ערב. עשרות טילים וכתב"מים שוגרו עד כה על ידה.

לאחר שבועות בהם נראה כי איש העסקים הצרפתי, פטריק דרהי, השקוע בחובות עתק ונחשב מקורב לקואליציית נתניהו, ירכוש את ערוץ 13, נרשמה היום תפנית חדה כאשר רשות התחרות דחתה את הצעתו. משמעות הדחייה, קבוצת "ההייטקיסטים" בהובלת אסף רפפורט, היא זו שתרכוש את הערוץ.

הקבוצה תרכוש את הערוץ בעזרת קרן Merit שהקימה ומסרה: "אנחנו שמחים על הצעד המשמעותי הזה לקראת השלמת העסקה. רכישת רשת 13 על ידי קרן Merit מבטיחה את עתיד הערוץ ואת עצמאותו המערכתית המוחלטת. באמצעות התמיכה ב-Merit אנו מעמידים משאבים בהיקפים שטרם נראו בערוץ טלוויזיה ישראלי, במטרה להוביל חדשנות דיגיטלית ולבסס קונצנזוס מאחד, ציוני וישראלי".

בתעשיה נחשבת העסקה לקרש הצלה לא רק לערוץ 13 אלא לתקשורת הישראלית בכלל, הסובלת בשנים האחרונות ממשבר כלכלי וממתקפות חוזרות ונשנות מהקואליציה שמנסה להטיל עליה מגבלות שונות. מקורות הקרובים לעסקה מסרו כי שבחים מגיעים לא רק להייטקסטים ולרגולטורים אלא גם לארגון העיתונאים ולמתן חודורוב, ראש ועד עובדי ערוץ 13, שהקדישו לילות כימים לקידום העסקה ובלעדיהם כנראה שלא הייתה נחתמת.

פרשת הפגישה הלילית, במסגרתה מואשם ראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, כי ניסה לשבש את חקירת פרשת ההדלפה לבילד הגרמני, הולכת וסוגרת על מקורבו של נתניהו. בהמשך לבקשת הפרקליטות, המאמינה כי התיק נגד ברוורמן חזק ויוביל לכתב אישום, נערך לברוורמן שימוע באגף המשמעת של שירות המדינה.

היום מתפרסם כי אגף המשמעת ממליץ לממלא מקום נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, להשעות את ברוורמן לחצי שנה מכל תפקיד בשירות המדינה. להמלצה יש משמעות כפולה - כתב האישום מתקרב לברוורמן ומינויו לשגריר ישראל בלונדון, מתרחק.

היועמ"שית בהרב מיארה פונה היום במכתב חריף לשר הביטחון כ"ץ בו היא טוענת נגדו כי הוא עושה שימוש בסמכותו במטרה להיטיב עם חברת מפלגתו, ח"כ טלי גוטליב, ולשבש הליך משפטי. מיארה מסבירה במכתבה כי מזה שבעה חודשים מסרב כ"ץ לחתום על תעודת חיסיון (לאנשי שב"כ), בלעדיה לא ניתן להמשיך ולקדם את ההליך הפלילי מול ח"כ גוטליב.

גוטליב, החשודה בכך שפרסמה של שמו וזהותו של בכיר בשב"כ, שהוא גם בן זוגה של מובילת המחאה פרופ' שקמה ברסלר, הגיבה כדרכה בעידון ואיפוק: "מיארה. אני עצם בגרון שלך ושל סובבייך! וכך אמשיך להיות. את לא מאיימת עלי ואת לא מפחידה אותי. אז הפעם בזמן מלחמה כה אדירה את בוחרת לאיים ולהטיל דופי בשר הבטחון ישראל כץ. הוא לא בובה שלך כמו שהתרגלת. הוא לא חתם לך בעיוור על תעודת חיסיון".